האם ייתכן שבלבה של מדינת ישראל קיימת אוטונומיה שלטונית הפועלת לפי קודים משלה? תחקיר מקיף של מערכת "מעקב" חושף תמונה מדאיגה וקשה של התנהלות דורסנית מצד עיריית נוף הגליל בראשותו של רונן פלוט. הרשתות החברתיות מוצפות בזעם של תושבים ומבקרים, הטוענים כי מערך האכיפה העירוני הפך לזרוע גבייה אגרסיבית שאינה בוחלת באמצעים – החל ממתן דו"חות במקומות המותרים על פי חוק לעצירה והורדת נוסעים, ועד למניעה שיטתית של הזכות הבסיסית להישפט.

קבוצה "נפגעי דוחות החניה נוף הגליל" בפייסבוק – לחצו כאן

"מדינת" נוף הגליל, כך עולה מן התמונה המצטיירת, פועלת – בניהולו של רונן פלוט – במסגרת מדיניות אכיפה המעוררת שאלות מהותיות באשר לעקרונות הדמוקרטיה וזכויות האזרח.

תושבי העיר מדווחים על תחושת הטרדה מתמשכת מצד פקחי האכיפה. בתוך כך אף הוקמה קבוצה ייעודית ברשת החברתית פייסבוק בשם "נפגעי דוחות החניה נוף הגליל", המשמשת זירה לריכוז עדויות ותלונות. ברשתות החברתיות מצטברות טענות רבות שלפיהן, ככל הנראה, חלוקת הדוחות והקנסות בעיר מתבצעת באופן המעורר קושי משפטי ועקרוני. במקרים מסוימים אף נטען למתן דוחות בניגוד להוראות הדין: כך, למשל, במקומות שבהם מותרת עצירה לצורך העלאה או הורדת נוסע, נטען כי פקחים ממהרים לרשום דוח מבלי להפעיל שיקול דעת מספק.

בעבר פרסמה מערכת "מעקב" תחקיר שעסק בזעם הגובר בקרב התושבים, ובו הועלתה השאלה: כיצד ייתכן כי פקחי עירייה, ככל הנראה, פועלים בניגוד לחוק ומטילים קנסות ללא חשש? הרי לכאורה, כאשר נהג מתעד את האירוע, עומדת בפניו האפשרות להגיש ערעור, לבקש להישפט ואף להביא לביטול הדוח. ואולם, עם העמקת הבדיקה, התברר כי מוקד הבעיה, כך נראה, אינו נעוץ רק במעמד רישום הדוח – אלא בשלב מאוחר יותר בהליך, שבו מתעוררות שאלות מהותיות באשר להתנהלות הרשות.

ציידי הקנסות: בונוסים על חשבון האזרח

במרכז הפרשה עומד מערך הפיקוח העירוני. כבר ביום 8 באפריל 2025 פרסמנו באתר "מעקב" כתבה העוסקת במדיניות האכיפה העירונית בנוף הגליל, שבה נטען כי הופעלה שיטה מתמרצת כלפי הפקחים. על פי הדיווח, העירייה העניקה בונוסים לפקחים בהתאם להיקף הקנסות שנרשמו, באופן שיצר תמריץ כלכלי ישיר להגברת האכיפה ללא שיקול דעת.

עוד נטען כי המדיניות הופעלה בהכוונת ראש העיר רונן פלוט, תוך הפעלת לחץ על מערך הפיקוח להגדלת מספר הדו"חות. מדובר במנגנון שהוביל להרחבת האכיפה מעבר לשיקולים מקצועיים גרידא, תוך יצירת תלות פסולה בין תגמול אישי לרישום קנסות. מערך האכיפה מתפקד לכאורה כ"מכונת קנסות", כשהפקחים מתומרצים לפעילות אינטנסיבית ודורסנית כלפי תושבים, בחסות מנהל אגף הפיקוח הממלא תפקיד מרכזי בניהול המערכת – קרא עוד

נוף הגליל: טענות למכונת קנסות עירונית

כתבה נוספת שפורסמה ב-27.04.2025 באתר "מעקב", העמיקה בטענות על מערכת קנסות שפועלת באופן שיטתי להגדלת הכנסות הרשות. התמונה שהצטיירה היא של פקחים הפועלים תחת הנחיות ברורות להגברת אכיפה, כולל הצבת פקחים ב"מארב" באזורים רגישים או עמוסים במטרה "לצוד" עבירות ולרשום דו"חות בהיקף גבוה.

המדיניות כוללת מנגנונים המעודדים רישום דו"חות, מה שמעורר שאלות על טוהר השיקולים והאיזון בין אכיפה לשירות הציבור. תושבים חשים כי מדובר במדיניות מכוונת ולא באכיפה נקודתית, דבר הפוגע אנושות באמון הציבור – קרא עוד

פרשת דו"ח מס' 09554270: העדות לשיטה הבלתי חוקית

כדי להבין את עומק השבר, תיעדה מערכת "מעקב" מקרה בוחן ספציפי החושף כיצד המערכת "קוברת" את זכויות האזרח. הכל החל בדו"ח חניה שמספרו 09554270, אשר ניתן באופן בלתי חוקי בעליל.

הוגשה בקשה לביטול הדוח וכן בקשה להישפט, במטרה לממש את זכותו החוקית של האזרח להליך משפטי תקין, לרבות זימון הפקח למתן עדות בבית המשפט. ואולם, זכות זו נשללה בפועל: כבר בשנת 2024 נשלח ערעור לצד בקשה מפורשת להישפט – אך זו לא זכתה למענה כנדרש.

השתלשלות האירועים מעוררת פלצות:

1. השתיקה המכוונת: הרשויות לא הגיבו לבקשה להישפט במשך תקופה ארוכה. בפניות יזומות לעירייה נמסר באופן לקוני כי "טרם התקבלה החלטה". המתנה בסבלנות אינה רצויה, שכן העירייה עושה בה, ככל הנראה, שימוש הפועל לרעת התושבים והאזרחים.

2. ההחלטה הנסתרת: על דעת עצמה, ובניגוד מוחלט לחוק סדר הדין הפלילי, החליטה העירייה לדחות את הערעור ולשלול מהאזרח את זכותו להתייצב בפני שופט. זוהי עבירה של התנהלות בלתי תקינה ופגיעה חמורה בזכויות אדם.

3. מצג השווא בדבר המשלוח: העירייה טענה כי המידע נשלח בדואר. אולם, בשיחה שקיים צוות "מעקב" עם נציגת העירייה בתאריך 03.05.2026, התגלתה האמת: אין שום תיעוד עובדתי למשלוח, אין מספר דואר רשום, והנציגה הודתה כי למרות הרישום במחשב – אין כל הוכחה עובדתית שהמכתב אכן יצא לדרכו.

המתמטיקה של הגבייה: כך מרוויחה העירייה פי 2 ופי 4

כאן נחשפת השיטה במלוא כיעורה: עיריית נוף הגליל ממסמסת זמן באופן מכוון. מחודש נובמבר 2024 ועד שנת 2026, בעוד האזרח ממתין בציפייה לתשובה או למועד משפט, הסכום תופח. במקרה של דו"ח 09554270, הסכום זינק ל-1,000 ש"ח. העירייה מרוויחה הון מהכפלת הקנסות, תוך שהיא מונעת מהאזרח לראות שופט.

זו אינה טעות בירוקרטית, זו אסטרטגיה ושיטה. האזרח הממוצע חושש מהליכי גבייה ועיקולי בנק, ולכן רבים בנוף הגליל כבר רגילים לא להגיש ערעור, כי בפועל הם נענשים ומשלמים פי 2 או פי 4. העירייה פוגעת בזכות האדם להישפט, וכך הפקחים יודעים שלא יצטרכו לתת דין וחשבון בבית המשפט על התנהלות בלתי חוקית.

מדוע העירייה פוחדת מבית המשפט?

הסירוב לאפשר לאזרחים להישפט אינו מקרי. לו היו התיקים מגיעים לבית המשפט, פקחי העירייה היו נאלצים לעלות לדוכן העדים. שם, תחת חקירה נגדית, היה נחשף כיצד הדו"חות ניתנים ללא בסיס חוקי רק כדי לעמוד ביעדים ולקבל בונוסים. הנהלת העירייה יודעת שפקח שיעמוד מול שופט עשוי להתגלות כבלתי אמין וליפול בחקירה, ועל כן היא מעדיפה "להשתיק" את התיקים, למנוע את הגישה לערכאות, ולעבור ישירות לעיקול חשבונות בכוח.

זוהי השיטה: לתת דו"ח, לסרב לאפשר לראות שופט, לשתוק כשנה, ואז למסור למחלקת הגבייה לעקל חשבון ולקחת כסף בכוח, הרבה יותר מהחוב המקורי. כל זה קורה תחת ניהולו הישיר של רונן פלוט.

ניתוח משפטי: שלילת זכות להישפט – פגם מנהלי חמור

אדם שקיבל דו"ח חניה רשאי לבקש להישפט. זכות זו מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי ומהווה חלק מהזכות להליך הוגן. כאשר בקשה כזו מוגשת, על הרשות להפסיק גבייה ולהעביר את העניין לבית המשפט. אם הרשות מתעלמת או מונעת זאת, מדובר בפגם מנהלי מהותי ובהחלטה בלתי חוקית.

הסיכונים לרשות במצב כזה כוללים ביטול הדו"ח, ביטול הליכי גבייה, חיוב בהוצאות משפט וחשיפה לעתירות מנהליות. התחושה בציבור היא שנוף הגליל פועלת לפי חוקים משלה, ולא בהכרח לפי חוקי המדינה.

שיטת קנסות בנוף הגליל: תיעוד מתמשך מעלה דפוס פעולה שיטתי

כך פועלת, ככל הנראה, שיטת הקנסות בנוף הגליל:

ממצאי תיעוד של מערכת "מעקב" מאז שנת 2024 מצביעים על דפוס פעולה סדור במערך האכיפה העירוני, המתנהל בשלבים ברורים וחוזרים.

בשלב הראשון נרשמים דוחות בהיקף רחב, לעיתים גם במצבים הנתפסים על ידי תושבים כגבוליים או מותרים לפי דין, כגון עצירה לצורך הורדת נוסעים. מן השטח, ובגיבוי פניות רבות ושיח ברשתות החברתיות, עולה תחושה של אכיפה אינטנסיבית שאינה ממוקדת בהכרח בהפרות מובהקות.

בשלב השני, כאשר אזרחים מבקשים לממש את זכותם להישפט, מתעוררות, ככל הנראה, כשלים מהותיים: בקשות אינן זוכות למענה תקין, החלטות אינן נמסרות בפועל ולעיתים אף אין תיעוד לשליחתן, אף כאשר נטען כי בוצעה מסירה. מצב זה מוביל בפועל לחסימת הגישה לבית המשפט.

השלב השלישי מתאפיין בהשהיה ממושכת: חודשים ואף שנים ללא הכרעה, כאשר הקנס ממשיך לצבור תוספות עד לכדי הכפלתו. רק לאחר תקופה זו מועבר החוב להליכי גבייה, הכוללים אמצעים כלכליים משמעותיים.

בשלב הרביעי, החמור במיוחד, גם לאחר תשלום הדוח לא נמסרים, לפי הממצאים, חומרי התיק: לא תיעוד, לא צילומים, לא הצהרת פקח ולא החלטות מנהליות. בכך נמנעת, בדיעבד, כל אפשרות לבחון את תקינות ההליך.

לצד זאת, בתחקירים משנת 2025 עלו טענות בדבר מנגנון תמריצים לפקחים, לרבות בונוסים ויעדים יומיים, אשר עשויים ליצור זיקה ישירה בין היקף הדוחות לבין תגמול אישי.

במבט כולל מצטיירת שיטה: רישום קנסות רחב, חסימת האפשרות להישפט, גרירת זמן לצבירת חוב, גבייה מוגברת, ולבסוף היעדר שקיפות גם לאחר התשלום. מדובר, ככל הנראה, במנגנון אכיפה המעורר שאלות כבדות משקל באשר לאיזון בין סמכות הרשות לזכויות האזרח.

המסקנות נשענות, בין היתר, על דוח מספר 09554270 וכן על ראיונות עם פקחים ותושבים; עם זאת, יודגש כי אין בפני המערכת תמונה מלאה ביחס לכלל הדוחות והקנסות.

שקרים, הבטחות מופרות ותלונה למבקר המדינה

נכון למועד זה, ההחלטה בדבר דחיית הערר בדו"ח מספר 09554270 עודנה מוסתרת מעיני הציבור. חרף התחייבות מפורשת שניתנה אך אתמול להעברת מלוא החומר, העירייה לא קיימה את הבטחתה, והמידע לא הועבר. התנהלות זו מעוררת תהיות כבדות משקל באשר להיקף המידע המצוי בידיה ולסיבות לעיכוב במסירתו.

החוב, בסך של כ-1,000 ש"ח, שולם בלית ברירה, על רקע סמכויות האכיפה הנתונות לעיריית נוף הגליל, לרבות האפשרות לנקוט הליכי גבייה כגון עיקול חשבון בנק ומשכורות. לצד זאת, עולה כי בפועל לא התאפשר מימוש הזכות להישפט. התשלום בוצע תחת תחושת כפייה, בעוד שהמסמכים, הראיות וחומרי התיק הרלוונטיים לא נמסרו לנוגע בדבר ונותרו חסויים במסגרת המערכת העירונית.

העובדה כי החומר אינו מועבר, חרף דרישות חוזרות, מעוררת חשש כי חשיפתו עלולה להאיר פגמים מהותיים בהליך או אף להוביל לביטול החיוב. בנסיבות אלה, מתחדדת השאלה האם מדובר בהתנהלות נקודתית או בדפוס פעולה רחב יותר.

נוכח ממצאים אלו, הוגשה תלונה חריפה למבקר המדינה, בדרישה לבחון לעומק את מנגנון האכיפה המופעל בנוף הגליל. האם מדובר בשיטה סדורה שמטרתה הגדלת הכנסות על חשבון זכויות התושבים? מערכת "מעקב" תוסיף לעקוב, לתעד ולחשוף, עד לבירור מלא של העובדות והבאתן לאור.

דוברות עיריית נוף הגליל לא מצאה לנכון למסור תגובה.

נ.ב

על פי ממצאי תחקיר שפורסם באפריל 2025, התגבשה תמונה שלפיה רונן פלוט היה מעורב, ככל הנראה, במתן הנחיות ישירות לפקחי העירייה. עוד עולה מן הממצאים כי נטל חלק בקבוצת תקשורת פנימית של הפקחים, ובמסגרתה הופעל, ככל הנראה, לחץ מתמשך להגברת היקף רישום הדוחות עד למיצוי מרבי – קרא עוד

צילום של רונן פלוט מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט דיקטטורת הקנסות בכהונת רונן פלוט: נוף הגליל מחסלת את זכויות האדם הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעיר נוף הגליל מתנהל בחודשים האחרונים עימות ציבורי משפטי מתמשך, העוסק בגבולות הביקורת האזרחית, באופי השימוש שעושה רשות מקומית בכלים משפטיים, ובשאלות של שקיפות, מידתיות והטלת עלויות על כתפי הציבור. ההתפתחויות בפרשה מעלות סימני שאלה כבדי משקל באשר להתנהלות העירייה בתקופת כהונתו של ראש העיר, רונן פלוט.

במרכז הפרשה עומדים מכתב התראה חריף, דרישה כספית מיידית ותביעה אזרחית בהיקף משמעותי, לצד טענות חמורות בדבר ניסיון להשתקת ביקורת ציבורית באמצעות איום כלכלי. צעדים אלה הופנו כלפי אזרח פעיל ומנהל קהילה מקומית ברשתות החברתיות, מקסים פלסטון.

מר פלסטון, תושב העיר ופעיל ציבורי, מנהל את קבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל!". סביב פרסומיו נשלח אליו מכתב התראה מטעם משרד עורכי הדין פדרבוש בן סימון, ובהמשך הוגשה נגדו תביעה אזרחית מטעם עיריית נוף הגליל. כלל הנראה, במסגרת תביעת השתקה נטען לכאורה ללשון הרע, לפגיעה בשמה הטוב של העירייה ונבחריה, וכן להצגת טענות חמורות כעובדות.

בצד ההליך המשפטי מתעוררות שאלות ציבוריות עקרוניות: האם רשאית רשות מקומית להצמיד "תג מחיר" לביקורת כבר בשלב מכתב ההתראה, האם אופן ההתקשרות עם ייצוג משפטי חיצוני נעשה בהתאם לדין, לרבות חובת מכרז או קבלת אישורים נדרשים; והיכן עובר הקו המבחין בין ביקורת חריפה ומוגנת לבין פרסום החורג מגבולות החוק. העירייה, על פי הטענות שנמסרו, בחרה בשלב זה שלא למסור תגובה מפורטת לפניות שהופנו אליה.

מכתב ההתראה מ-27.11.2025: דרישה כספית מיידית ואיום בתביעה עד 250,000 ש"ח 

ביום 27 בנובמבר 2025 נשלח למקסים פלסטון מכתב התראה ממשרד עורכי הדין פדרבוש בן סימון. המכתב, כפי שעולה מן המסמך שהוצג, אינו מתמקד רק בדרישות להסרת פרסומים או בהבהרות, אלא כולל רכיב כספי מפורש כבר בשלב ההתראה: דרישה לתשלום 25,000 ש”ח בתוך פרק זמן קצר, כתנאי להימנעות מנקיטת הליכים משפטיים בשלב זה.

לעיון במכתב המלא – לחצו כאן

במקביל, מציב המכתב איום מדורג בהגשת תביעה אזרחית בהיקף גבוה בהרבה: במסמך מצוין כי אם הדרישות לא ימולאו, סכום התביעה עשוי להגיע לסך של 250,000 ש"ח ואף מעבר לכך, תוך הדגשה שמדובר, לפי הנטען, בנזק מצטבר וכי כל פרסום נוסף עלול להיחשב החמרה.

המסר הפועל של מסמך כזה, כפי שמציגים זאת מבקרי המהלך, הוא כפול: מצד אחד – איום משפטי מלא; מצד שני – "מסלול יציאה" בתשלום מיידי והתחייבות לשתיקה או להימנעות מהמשך אזכור. גם אם מדובר בכלי משפטי מקובל במחלוקות לשון הרע, עצם הצבת דרישה כספית כבר בשלב ההתראה מחדדת את הממד המרתיע: לפני בדיקת טענות בבית משפט, לפני הכרעה עובדתית, ולפני שאלה עקרונית אחת – האם מדובר בביקורת מוגנת על רשות ציבורית.

בעיני פלסטון ותומכיו, זהו הלב של המחלוקת: לא רק ויכוח על ניסוח או עובדה, אלא שימוש בכלים משפטיים ו"מחיר" כספי כאמצעי לחץ כלפי אדם פרטי. מנגד, העירייה – על פי תמצית הטענות שהובאה – מציגה את הדברים כהגנה על שמה הטוב ועל תפקודה מפני פרסומים שהיא רואה בהם עובדות שקריות, משתלחות ופוגעניות.

הפוסט בקבוצה "מצילים את נוף הגליל!": טענות על מסים עירוניים, תמורה ציבורית ויחס לביקורת

הרקע להתראות ולהליך המשפטי קשור לפרסומים ברשתות החברתיות, ובפרט בקבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל!". מר מקסים פלסטון פרסם פוסט חריף שבו טען, בין היתר, כי העירייה שלחה אליו מכתב התראה בסכומים גבוהים בשל ביקורת על גביית "מס אשפה" ועל מדיניות תשלומים עירוניים, וכי מדובר, לשיטתו, במהלך שנועד להשתיק ביקורת ולהרתיע תושבים. לדבריו, מהלכים כגון "מס ביטחון" ושינוי בשיטת גביית הארנונה פוגעים בתושבים ובעסקים ומגדילים תשלומים, בעוד התמורה הציבורית, לטענתו, אינה ניכרת.

בפוסט הוא השתמש בשפה חזקה, לרבות כינויים והאשמות קשות נגד העירייה וראש העיר. חשוב להדגיש: חלק מהביטויים הללו הם טענותיו של פלסטון בלבד, אינם קביעה עובדתית, וממילא צפויים להיות בלב המחלוקת המשפטית – האם מדובר בהבעת דעה מוגנת, הגזמה רטורית לגיטימית, או ייחוס עובדות חמורות ללא ביסוס.

תגובות לפוסט שפורסם

מן הצד האזרחי, הפוסט משקף מתח מוכר ברשויות מקומיות: כאשר תושב מרכז קהילה דיגיטלית גדולה מפרסם ביקורת תקיפה על מיסוי עירוני, שיטות גבייה ומדיניות אכיפה – העירייה ניצבת בפני הכרעה: להתמודד בשיח, בהבהרות ובנתונים, או לבחור במסלול משפטי. המבקרים טוענים כי בחירה בכלים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר ברשות ציבורית, נושאת "אפקט מצנן" שעלול להרתיע גם אחרים מלהתבטא.

מר פלסטון אף טוען לאכיפה סלקטיבית: לטענתו, העירייה הגיבה כלפיו באופן חריף בשל מעמדו כמנהל הקבוצה ובשל היקף החשיפה, בעוד כלפי אחרים שנקטו ביטויים דומים לא ננקטו צעדים זהים. גם טענה זו, אם תעלה בבית משפט, תידרש לביסוס עובדתי.

התביעה שהוגשה בדצמבר 2025: קו ההגנה של העירייה מול טענת "תביעת השתקה"

הדרך המועדפת היא השתקה: הפעלת לחץ כלכלי באמצעות משאבים ציבוריים נרחבים העומדים לרשות עיריית נוף הגליל, במקום ניסיון כן לתקן טעויות, לברר טענות או לקיים דו שיח תרבותי וענייני. העירייה בוחרת, כך נראה, לפנות להליכים משפטיים כאמצעי מרכזי, במטרה להשתיק אדם שאינו אדיש. דבר אינו מתוקן, העיקר הוא ההשתקה והפעלת איום משפטי. בכירי הנהלת העירייה, ובהם ראש העיר רונן פלוט, ממתינים לכך שמר מקסים פלסטון יתיש את כוחותיו, את משאביו הכספיים ואת רצונו להמשיך במאבק, בשעה שפלוט עצמו מגיש נגדו תביעות נפרדות.

• בתביעה מעורב באופן אישי מר רונן פלוט, המכהן כראש עיריית נוף הגליל. מן המסמכים שנבחנו עולה כי מר פלוט אישר את ייפוי הכוח שניתן לעו"ד טלי בן סימון. מן המסמך שהגיע לידי מערכת "מעקב" עולה עוד כי עו"ד אושרה יצחקי, המשמשת כמשנה ליועצת המשפטית של עיריית נוף הגליל, אישרה את המסמך בחותמת העירייה. עם זאת, גם במסמך זה לא נמצא כל אזכור לאישור מטעם משרד הפנים, ולא צוינה זכייה במכרז פומבי כדין או קיומו של פטור חוקי מהליך מכרזי

על פי התיאור שנמסר, בחודש דצמבר 2025 הוגש כתב תביעה אזרחי מטעם עיריית נוף הגליל בבית משפט השלום נגד מר פלסטון. לפי עיקרי הטענות כפי שהובאו, העירייה טוענת כי מקסים פלסטון פרסם סרטונים, שידורים חיים ופרסומים פומביים שבהם יוחסו לעירייה, לראש העיר ולבכירים התנהלות עבריינית, שחיתות, סחיטה, פגיעה מכוונת בבעלי עסקים ואי חוקיות – והכול, לשיטת העירייה, תוך הצגה כעובדות ולא כהבעת דעה, ותוך שימוש בלשון משתלחת והכללות.

הסעדים המתוארים כוללים פיצוי כספי (לרבות סכום של 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, על פי התיאור שנמסר), וכן צווים להסרת תכנים, מניעת פרסומים עתידיים והתחייבות להימנע מפרסומים דומים. העירייה, כך נטען, מדגישה שהיא מכירה בחשיבות הביקורת הציבורית, אך טוענת שבמקרה זה נחצה הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה אסורה בשמה הטוב של רשות ציבורית ובנבחריה.

מן הצד השני, מקסים פלסטון מציג קו טיעון הפוך: לשיטתו, התביעה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה להתנקם בו ולהשתיק ביקורת. הוא טוען כי מכתב ההתראה נשלח גם בשלב שבו, לדבריו, טרם נחתם ייפוי כוח או טרם הושלמו היבטים פורמליים, וכי חלק מהטענות ביחס ללוחות הזמנים של הסרת הפוסט אינן מדויקות. הוא מוסיף כי התבטאויותיו התמקדו ב"מס הפסולת" ובהשפעות כלכליות על עסקים ותושבים, וכי בה בעת חשף לכאורה ליקויים סביבתיים חמורים – לרבות טענה לקיומו של “אתר פסולת פיראטי” בשטח המוניציפלי, והשלכת פסולת בידי קבלנים או עובדי אגף שפע.

עוד הוא טוען כי בתביעה נטען שמס הפסולת נועד לשמור על איכות הסביבה, בעוד שלפי בדיקתו הנטענת בספר התקציב לשנת 2026 הוצאות העירייה בתחום איכות הסביבה הן זניחות ביחס לתכלית המוצהרת. הוא מבסס מכאן טענה רחבה יותר: שמדובר במס המכוון בראש ובראשונה להכנסות ולצמצום גירעון – ולא למדיניות סביבתית. אלה טענות חריפות, ומטבען מחייבות אימות במסמכים רשמיים ובתגובה מוסמכת של הרשות.

כאן נכנסת שאלת "תביעת השתקה" למרחב הציבורי, גם אם לא בהכרח כשאלה משפטית מוכרעת: האם ההליך נועד באמת לתקן פגיעה בשם הטוב, או שמא מטרתו המעשית ליצור הרתעה, עלויות וסיכון כלכלי שיגרמו למבקר לשתוק. העירייה תטען, מן הסתם, כי מדובר בהגנה לגיטימית מפני שקר ופגיעה; פלסטון ותומכיו יטענו כי התוצאה האפקטיבית היא צינון הביקורת.

טענות למכרזים, אישורים ושימוש בכספי ציבור: השאלות שלא נענו

לצד הדיון בחופש הביטוי, מתעורר במקביל מישור נוסף בעל משקל ציבורי מובהק: סוגיית כספי הציבור וחובת השקיפות החלה על רשות מקומית.

בבדיקה עיתונאית שערכה מערכת "מעקב" לא אותר כל פרסום בדבר מכרז פומבי להתקשרות עם עורכת הדין המייצגת את עיריית נוף הגליל בהליך האמור. הבדיקה כללה עיון שיטתי במאגר המכרזים הרשמי באתר עיריית נוף הגליל, שבו מתועדים לאורך השנים מאות מכרזים והתקשרויות, אולם לא נמצא בו כל אזכור למכרז רלוונטי הנוגע לייצוג המשפטי נשוא הבדיקה.

מעבר לממצאי הבדיקה ולפרסומי מערכת "מעקב", מקור בעירייה אישר למערכת כי לא פורסם כל מכרז פומבי ביחס להתקשרות האמורה. עוד מסר המקור כי ההתקשרות עם עורכת הדין טלי בן סימון נעשתה, לטענתו, שלא במסגרת הליך מכרזי סדור, ובנסיבות המעוררות שאלות באשר לאופן קבלת ההחלטה, מקור הסמכות להתקשרות והבסיס המשפטי שעליו נשענה.

במסגרת פנייה ישירה של מערכת "מעקב" לעו"ד טלי בן סימון, נשאלה האם הייצוג המשפטי של העירייה נעשה בעקבות זכייה במכרז כדין. תגובתה לעיתונאי הייתה: "תמשיך לחפש". בהמשך נשאלה האם הייצוג ניתן בתשלום, והשיבה כי אינה פועלת בהתנדבות וכי היא מקבלת שכר עבור עבודתה. לשאלה מדוע, נוכח קבלת כספי ציבור, נמנעה ממסירת מענה ענייני לפניות העיתונאיות, השיבה כי אינה מעוניינת לשוחח, ולאחר מכן ניתקה את השיחה.

הימנעות זו ממענה פומבי אינה מפיגה את הספקות, אלא להפך, מעצימה את השאלות הציבוריות המתבקשות: האם אכן התקיים מכרז כנדרש בדין; אם לא, האם ניתן פטור כדין, ועל סמך איזו סמכות; מהו היקף ההתקשרות ומהי העלות המוטלת על קופת הציבור. שאלות אלו, הנוגעות לשקיפות, למינהל תקין ולשימוש בכספי ציבור, נותרות בשלב זה ללא מענה ברור.

בהקשר זה הודגש גם כי באתר העירייה מפורסמים מכרזים רבים בתחומים שונים, אולם לא נמצא בו פרסום המתייחס להתקשרות נשוא ההליך.

בנוסף, הועלתה טענה נוספת שטרם זכתה להבהרה: בבדיקה שנערכה מול מקור של "מעקב" במשרד הפנים לא נמצאה אינדיקציה לכך שהוגשה בקשה לאישור לניהול תביעה אזרחית נגד אזרח, ככל שנדרש במקרים מסוימים על פי הדין. גם אם טענה זו תתברר בסופו של דבר כבלתי מדויקת או כבלתי רלוונטית לנסיבות ההליך הקונקרטי, עצם העלאתה מחדדת את נקודת הכובד העקרונית: הכללים החלים על רשות מקומית שונים בתכלית מן הכללים החלים על "לקוח פרטי". רשות מקומית פועלת מכוח סמכות ציבורית, עושה שימוש בכספי ציבור, וכפופה לחובות מוגברות של שקיפות, הנמקה ומידתיות.

מר  פלסטון מצדו מוסיף טענה חריפה נוספת על תפקוד מנגנוני הבקרה בעירייה. לדבריו, הוא פנה למבקר העירייה בנוגע לטענות סביב פסולת, וקיבל תשובה שמפנה אותו למוקד העירוני; הוא רואה בכך, לטענתו, התחמקות ממילוי תפקיד ביקורת פנימי. הוא מוסיף כי פנה לדוברת העירייה ולא קיבל מענה. אלו טענות שיש להן משמעות ציבורית, אך גם הן מחייבות תגובה רשמית והצגת מסמכים, אם העירייה מבקשת להפריך אותן.

טלי בן סימון והצל האתי מעל מאבקי הרשויות

עו"ד טלי בן סימון ניצבת בשנים האחרונות בלב עימות מתמשך בין רשויות מקומיות לבין ביקורת ציבורית, כאשר סוגיות של שקיפות, מימון ציבורי ועלות הייצוג המשפטי מצויות במוקד הדיון. פעילותה המקצועית, הכוללת ייצוג רשויות מקומיות ונבחרי ציבור בהליכים משפטיים מול תושבים ופעילים אזרחיים, מעוררת שאלות עקרוניות באשר לאופן השימוש בכספי ציבור ולהיקף חובת הגילוי החלה על גופים שלטוניים כלפי הציבור.

במרכז הביקורת הציבורית עומדות פרשות שנחשפו במהלך שנת 2024, אשר העלו תהיות בדבר אתיקה מקצועית, שקיפות מנהלית והגבול הדק שבין הליך משפטי אישי לבין הליך הממומן, במישרין או בעקיפין, מכספי ציבור. בפברואר 2024 פורסמה כתבה שעסקה בהתנהלות עיריית בת־ים וראש העיר דאז אל מול ביקורת ציבורית חריפה. במסגרת אותה פרשה הוזכרה טלי בן סימון כמי שליוותה משפטית תביעת לשון הרע שהוגשה נגד פעיל ציבור.

אחד המוקדים המרכזיים בפרשה נגע לאופן ניהול ההליך המשפטי: התביעה הוצגה כתביעה אישית, אולם על פי הפרסומים, האגרה המשפטית שולמה בידי עורכת הדין. נתון זה עורר שאלות כבדות משקל, שכן לפי כללי לשכת עורכי הדין והפסיקה הנוהגת, כאשר נבחר ציבור מגיש תביעה אישית, מימון האגרה וההליך אמור להיעשות מכיסו הפרטי. תשלום אגרה בידי עורך הדין עצמו הוצג בפרסומים כעניין בעייתי המחייב בירור, הן במישור האתי והן במישור הציבורי.

גם במהלך שנת 2025 ממשיכים לעלות מקרים שבהם עו"ד בן סימון מייצגת רשויות מקומיות במכתבי התראה, בדרישות כספיות בהיקפים ניכרים ובהליכים משפטיים נגד אזרחים המבקרים מדיניות עירונית. כך, בין היתר, עלו טענות בדבר הליך שננקט נגד מקסים פלסטון, אשר על פי הפרסומים, ייתכן שנוהל ללא מכרז פומבי או ללא רמת שקיפות מספקת. הביקורת הציבורית אינה מופנית לעצם הזכות של רשות מקומית להסתייע בייצוג משפטי, אלא לאופן הפעלתו: שימוש בכלים משפטיים הממומנים מכספי ציבור, מבלי שניתן לציבור גילוי מלא בדבר עלויות הייצוג, תשלום האגרות, שכר הטרחה ותנאי ההתקשרות.

יודגש כי עו"ד בן סימון אינה מואשמת בעבירה פלילית. עם זאת, מעמדה המקצועי והיקף פעילותה מציבים אותה במרכזו של דיון ציבורי רחב, הבוחן עד כמה רשויות מקומיות רשאיות לעשות שימוש בכספי הציבור לצורך ניהול מאבקים משפטיים מול תושביהן, ועד כמה הציבור זכאי לדעת מהו המחיר הכלכלי של הליכים אלה, ובשם מי הם מנוהלים.

יצוין עוד כי בעבר הוגשה תלונה ללשכת עורכי הדין בעניינה של עו"ד בן סימון, אולם ככל הידוע, התיק נסגר ולא ננקטו צעדים משמעתיים. ואולם, סגירת ההליך המשמעתי אינה חותמת את הדיון הציבורי, אלא מחדדת את הפער בין המישור המשמעתי אתי לבין שאלות רחבות יותר של מנהל תקין, שקיפות ואחריות ציבורית.

בתמונה הכוללת, תחת הנהגת ראש העיר רונן פלוט, מתכנסים שלושה קווי מתח: מיסוי ותשלומי חובה מול תמורה ציבורית; ביקורת דיגיטלית חריפה מול תגובת רשות; והדילמה הגדולה של 2025 בשלטון המקומי – האם עירייה יכולה להרשות לעצמה להילחם בתושב באמצעים משפטיים כבדי משקל, כאשר ברקע ניצבות שאלות על היקף עלויות, מנגנוני התקשרות, והאפקט המצנן על שיח דמוקרטי בעיר.

עיריית נוף הגליל בחרה בשלב זה שלא להגיב בהרחבה לפניות שהופנו אליה. בהיעדר תגובה, מתקבע במרחב הציבורי נרטיב אחד בלבד – זה של התושב הפעיל – והוא ממשיך לייצר הד ציבורי בקהילה המקומית. גם מנקודת מבטה של הרשות, מדובר בבחירה שיש לה מחיר: שתיקה ממוסדת אל מול טענות מפורטות אינה מאפסת את הסיפור, ולעיתים אף פועלת להעצמתו.

המשך הפרשה צפוי להתברר בשני מישורים: בבית המשפט, בשאלה האם הפרסומים חרגו מן המותר ומהן ההגנות שיחולו; ובמישור הציבורי, בשאלה האם עיריית נוף הגליל תספק לציבור תשובות מלאות על ההתקשרות המשפטית, עלויות הייצוג, ותכלית המדיניות שבמוקד הביקורת. בינתיים, הקונפליקט סביב מקסים פלסטון אינו עוד ויכוח מקומי בפייסבוק – אלא סימפטום למאבק רחב יותר על יחסי הכוח בין שלטון מקומי לבין תושבים שמסרבים להיבהל ממכתב התראה.

נ.ב

בסופו של יום, תושבי נוף הגליל זכאים לדעת לאן מנותבים כספי הציבור הנגבים מהם בארנונה ובמסים נוספים. זוהי זכות בסיסית של הציבור לדעת מהי עלות הייצוג המשפטי וכמה כסף מושקע במאבקים משפטיים נגד מבקרי עיריית נוף הגליל.

כספים אלה יכלו, לכל הפחות, לשמש להקלה בנטל הארנונה או לסיוע לנזקקים; ואולם, העירייה בוחרת, לכאורה, להפנות משאבים ציבוריים להליכים שניתן היה למנוע באמצעות דיאלוג ענייני ומכבד עם מבקריה.

מדובר במציאות אבסורדית, אך מעל לכל – לציבור עומדת הזכות המלאה לדעת לאן מופנים כספיו.

צילום של רונן פלוט, מתוך עמוד הפייסבוק האישי שלו, שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט עיריית נוף הגליל, בראשות רונן פלוט, פועלת להשתקת מבקרים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

Ronen Plot, mayor of Nof HaGalil, was ordered this week to pay legal costs of 13,000 shekels to two city residents, after suing them in a defamation lawsuit for 300,000 shekels. The lawsuit was filed following the publication of political criticism against the mayor during the local government election period, but was ultimately dismissed, as the mayor failed to pay the required fee to continue managing the proceedings.

The lawsuit was filed on January 29, 2024, against Maxim Plaston, a social activist in the city, and Yosef Avitbul, administrator of a Facebook group called "Saving Nof HaGalil". Plaston was sued for publishing posts in which he expressed criticism of the mayor's decision to include Arab representatives who expressed support for Palestine in his list. Avitbul was sued solely for being the administrator of the group where the critical posts were published.

Ronen Plot was represented by attorneys Uri Haberman and Guy Cohen from the firm Sharkon Ben Ami and Partners. Maxim Plaston was represented by attorney Yehoshua Rubin, while Yosef Avitbul was represented by attorneys Dov Hirsch and Dorina Korin Hirsch.

The lawsuit was based on two main publications by Plaston. The first was a Facebook post where he wrote: "Anyone who votes for Plot for the city council should know that he is also voting for the Arab list for the council who are not ashamed of their support for Palestine and Gaza!! Just food for thought. A post by Deputy Mayor Shukri Awauda, the one who sits with Plot in the coalition". The post also included photos of Dr. Awauda Shukri with Palestinian flags. The second publication was a TikTok video with a photo of Ronen Plot and the caption: "A vote for Ronen Plot for city council = Palestine supporters on the city council!!".

Background: Nof HaGalil City Council – Between Fake Profiles and Support for Palestine

The Nof HaGalil city council includes several figures who have stirred public controversy and numerous reactions regarding their conduct over the years. One of them is council member David Shinan, who, according to allegations that have emerged, allegedly created fake profiles on the Facebook social network – apparently under the direction of Mayor Ronen Plot. These profiles were used, according to the allegations, to humiliate residents or users who published criticism of the municipality or the mayor.

Dr. Raid Qattas, a city council member, stirred an unusual public storm this year after publishing on social media that "genocide" is taking place in the Gaza Strip. His words provoked harsh reactions, and many residents saw this statement as serious harm to IDF fighters and Israel's struggle against terror. Following the publication, a demonstration with many participants was held in the city in protest of these words. It's worth noting that his brother, Basel Qattas, was previously convicted of crimes of aiding terrorists.

Dr. Awauda Shukri, who previously served as deputy mayor and holds this position today as well, does not hide his identification with the Palestinian cause, and often photographs himself holding Palestinian flags – even within the borders of the State of Israel. Beyond that, Shukri also photographs himself alongside communist symbols and photos of Joseph Stalin – a totalitarian ruler who bears responsibility for the murder of millions of people throughout the former Soviet Union. Additionally, fundamental questions arise regarding building violations that allegedly exist in his private home.

This reality in the city council provides important context for the criticism expressed by Maxim Plaston in his posts. When Plaston wrote about the connection between choosing Ronen Plot and supporting Palestine in the city council, he was referring to an existing and proven reality of council members who indeed support Palestine and express extremist political positions.

In addition to this, questions arise regarding the conduct of the Nof HaGalil municipality spokesperson. From a previous investigation, it emerged that the spokesperson carries out personal requests of Mayor Ronen Plot, which constitutes a significant violation. A municipal spokesperson is supposed to publish only information related to the municipality and not perform personal services for the mayor – which constitutes exploitation of public funds and public resources for private purposes.

This complex of problematic conduct in the city council and municipality provides a broader context for the case of the lawsuit against the social activists. Instead of dealing with the real problems in the council and municipality, the mayor chose to focus on silencing public criticism against them.

Attempts to Hide the Lawsuit Document

When the "Maakav" editorial team approached the mayor to understand the legal basis for the lawsuit and the alleged economic damage in the amount of 300,000 shekels, Ronen Plot refused to provide the complete lawsuit document. This despite the fact that according to defamation law, the fixed compensation is up to 50,000 shekels without proof of damage, and for any amount above that, proof of actual damage is required.

From the parts of the lawsuit document that were received, it appears that the publications on which the lawsuit was based do not contain clear defamation, but rather appear more like legitimate political criticism and freedom of expression. This is especially in light of the fact that Dr. Awauda Shukri, who served as deputy mayor, indeed photographs himself in pictures with Palestinian flags and even with communist symbols and photos of Stalin.

Maxim Plaston told the "Maakav" editorial team in an interview: "During the local government election period, I published a post in which I wrote that anyone who chooses Ronen Plot should know that council members who support Palestine will sit with him in the coalition. Following this, the mayor filed a lawsuit against me claiming defamation and slander of his name, even though this is completely legitimate political criticism".

Plaston added: "The lawsuit also claims that he was damaged – despite the fact that he won 98% of the voters' votes and was extensively covered in national media. The question arises: if so, where exactly is the damage? In practice, after the elections, the mayor indeed added the Arab list to the coalition, whose members expressed public support for Palestine and openly came out against the State of Israel. That is, the criticism I expressed was not only legitimate – but also proved to be correct".

The Judge Recommended Withdrawing from the Lawsuit

In the pre-trial proceedings, Judge Daniel Kirs noted that this concerns legitimate political criticism that contains no defamation. The judge even recommended that the plaintiff consider continuing the proceedings and consider withdrawing from it. Despite this, the mayor chose to continue the lawsuit – but did not complete payment of the remaining fee required for conducting the evidence stage. Due to this, as reported to "Maakav" by Maxim Plaston, the lawsuit was dismissed.

In addition to this, the court ordered the mayor to pay 13,000 shekels in legal costs to the defendants, who were forced to hire legal representation to deal with a lawsuit filed against them by the mayor – a figure with power and prestige in the city.

After the lawsuit was dismissed, the mayor did not give up and filed a request to the court to cancel the dismissal of the proceedings. In this request, he claimed that the fee was not paid due to "the war with Iran" on June 13, 2025. However, Judge Daniel Kirs noted in his decision of June 23, 2025, that the final date for paying the fee was June 8, 2025, a date when there was no war with Iran. The judge rejected the request and did not accept the mayor's arguments. Thus, he conveyed a clear message to Mr. Plot: court regulations are binding on every person, even if he serves as mayor – and no one is above the law.

Attorney Yehoshua Rubin, who represented Maxim Plaston, told the "Maakav" editorial team: "In my opinion, this is a lawsuit devoid of any foundation. It probably won't be filed again. It was filed as a silencing lawsuit. It's interesting to check whether it was funded from local authority funds or from the mayor's personal pocket. If it's money from the public treasury, it would be appropriate for the mayor to return the entire expense for the lawsuit – fee and attorney's fee – to the municipality treasury".

Rubin added: "Insofar as it concerns funds from the municipality treasury, the procedure is contrary to law, because there is a need to employ external representation in the proceedings, according to a Ministry of Interior circular, and in Nof HaGalil municipality they do not appoint external representation according to the circular. In order to make clarifying the cost of external representation difficult – therefore the Ministry of Interior in this matter".

Attorney Dov Hirsch, who represented Yosef Avitbul, published a Facebook post where he wrote: "The mayor of Nazareth Illit lost to our firm again and will pay another 13,000 shekels. Ronen Plot lost to our firm again in a defamation case. Before the last local government elections, he sued for defamation two city residents who criticized him politically for joining Arab lists to the city council. In the first hearing, the court made it clear to him that he wouldn't come out well from this lawsuit, so he preferred not to pay the fee and lose technically. In the previous loss, there was an obligation for costs of 14,000 shekels. This time 'only' 13,000 shekels".

When Political Criticism Meets Expensive Lawsuits

Attorney Yehoshua Rubin raises fundamental questions regarding public funds and the silencing lawsuit, however, at this stage, the "Maakav" editorial team does not hold information regarding the source of payment for the fee for the lawsuit filed by Ronen Plot – whether from public funds or from his personal pocket. According to Attorney Rubin's words, the case raises many questions regarding the use of public funds and the conduct of Nof HaGalil municipality. In a previous investigation, after we received information that Ronen Plot exploits the spokesperson department for personal matters, an apparent suspicion arises of exploiting public funds for private purposes.

When the "Maakav" editorial team approached Mayor Ronen Plot for a response, several questions were sent to him: "As head of a public authority, how do you explain the fact that you did not comply with court regulations, which led to waste of expensive judicial time? Did you think you could file lawsuits and not bear their economic consequences in case of rejection? Another question arises – was this a silencing lawsuit? This is at least claimed in the defense brief. Can you send me the complete lawsuit document for journalistic examination?".

The mayor's response was brief: "Tell your friend that the celebration is premature".

The case demonstrates the dilemmas facing local authorities regarding the boundaries of political criticism and freedom of expression. The lawsuit filed for 300,000 shekels against residents who expressed legitimate political criticism could be perceived as an attempt to silence public criticism. This is especially when the lawsuit was filed by a public official with power and prestige against private citizens.

The fact that the judge recommended the mayor withdraw from the lawsuit, and in addition it was determined that the fee payment required to continue the proceedings was not paid, as raised by Mr. Plaston, raises questions regarding the real motives behind filing the lawsuit. Was the lawsuit's intention really to obtain compensation for damage caused, or is this an attempt to intimidate and silence residents who expressed criticism?

The economic question is no less important. Since the lawsuit failed and the mayor was ordered to pay legal costs, the question arises whether the expenses for the lawsuit – including the fees of the respected attorneys who represented him – were funded from municipality funds or from his private pocket. If it concerns public funds, then their use for a personal lawsuit against city residents raises serious ethical and legal questions.

Apparently, the case clearly emphasizes the importance of judicial system independence and its resilience against political pressures. Judge Daniel Kirs was not satisfied with just dismissing the lawsuit, but also rejected the mayor's late attempt to renew the proceedings, while conveying a clear and principled message – court regulations apply to everyone without exception, including holders of public positions.

In the end, the lawsuit that was supposedly intended to protect the mayor's honor brought about the opposite result – an obligation to pay legal costs and damage to reputation. The residents who were sued ultimately won, and the political criticism they expressed was not only recognized as legitimate but also proved to be accurate, when the mayor indeed included Arab representatives who expressed support for Palestine in his list.

Main photo: The court (Photo by Maakav) Mr. Ronen Plot – Photo from the mayor's official Facebook page, in accordance with the instructions of section 27a'

הפוסט Mayor Sued Residents and Lost: Ordered to Pay Thousands of Shekels הופיע לראשונה ב-מעקב.

Ронен Плот, мэр города Ноф-ха-Галиль, был обязан на этой неделе выплатить судебные расходы в размере 13,000 шекелей двум жителям города после того, как подал против них иск о клевете на сумму 300,000 шекелей. Иск был подан в связи с публикацией политической критики в адрес мэра во время избирательной кампании в местные органы власти, но в итоге был отклонен, поскольку мэр не оплатил требуемую пошлину для продолжения судебного процесса.

Иск был подан 29 января 2024 года против Максима Пластона, общественного активиста города, и Йосефа Авитбуля, администратора группы в Facebook под названием "Спасаем Ноф-ха-Галиль". Пластон был привлечен к ответственности за публикацию постов, в которых критиковал решение мэра включить в свой список арабских представителей, выразивших поддержку Палестине. Авитбуль был привлечен к ответственности только за то, что администрировал группу, в которой были опубликованы критические посты.

Ронена Плота представляли адвокаты Ури Хаберман и Гай Коэн из фирмы "Шаркон Бен Ами и партнеры". Максима Пластона представлял адвокат Йеошуа Рубин, а Йосефа Авитбуля – адвокаты Дов Хирш и Дорина Корин Хирш.

Иск основывался на двух основных публикациях Пластона. Первая – пост в Facebook, где он написал: "Кто выбирает Плота в городской совет, должен знать, что он также выбирает арабский список в совет, которые не стыдятся своей поддержки Палестины и Газы!! Просто пища для размышлений. Пост заместителя мэра Шукри Авауды, того, кто сидит с Плотом в коалиции". Пост также включал фотографии доктора Авауды Шукри с палестинскими флагами. Вторая публикация была видео в TikTok с фотографией Ронена Плота и подписью: "Голос за Ронена Плота в городской совет = сторонники Палестины в городском совете!!".

Предыстория: городской совет Ноф-ха-Галиль – между фальшивыми профилями и поддержкой Палестины

Городской совет Ноф-ха-Галиль включает несколько фигур, которые на протяжении лет вызывали общественные споры и многочисленные реакции относительно их поведения. Один из них – член совета Давид Шинан, который, согласно выдвинутым обвинениям, якобы создавал фальшивые профили в социальной сети Facebook – по-видимому, по указанию мэра Ронена Плота. Эти профили использовались, согласно обвинениям, для унижения жителей или пользователей, публиковавших критику мэрии или мэра.

Доктор Раид Гатас, член городского совета, вызвал в этом году необычную общественную бурю после того, как опубликовал в социальных сетях, что в секторе Газа происходит "геноцид". Его слова вызвали резкие реакции, и многие жители увидели в этом заявлении серьезный удар по бойцам ЦАХАЛа и борьбе, которую ведет Израиль против террора. В результате публикации в городе состоялась массовая демонстрация в знак протеста против этих слов. Стоит отметить, что его брат, Басель Гатас, был в прошлом осужден за преступления по оказанию помощи террористам.

Доктор Авауда Шукри, который ранее служил заместителем мэра и занимает эту должность и сегодня, не скрывает своей идентификации с палестинским делом и часто фотографируется с палестинскими флагами – даже на территории государства Израиль. Кроме того, Шукри также фотографируется рядом с коммунистическими символами и фотографиями Иосифа Сталина – тоталитарного правителя, несущего ответственность за убийство миллионов людей по всему бывшему Советскому Союзу. Кроме того, возникают принципиальные вопросы относительно нарушений в строительстве, якобы существующих в его частном доме.

Эта реальность в городском совете обеспечивает важный контекст для критики, которую выразил Максим Пластон в своих постах. Когда Пластон писал о связи между выбором Ронена Плота и поддержкой Палестины в городском совете, он ссылался на существующую и доказанную реальность членов совета, которые действительно поддерживают Палестину и выражают экстремистские политические позиции.

Кроме того, возникают вопросы относительно поведения пресс-службы мэрии Ноф-ха-Галиль. Из предыдущего расследования выяснилось, что пресс-служба выполняет личные просьбы мэра Ронена Плота, что является серьезным нарушением. Пресс-служба мэрии должна публиковать только информацию, связанную с мэрией, а не выполнять личные услуги для мэра – что является злоупотреблением общественными деньгами и общественными ресурсами для частных целей.

Этот комплекс проблематичного поведения в городском совете и мэрии обеспечивает более широкий контекст для случая иска против общественных активистов. Вместо того чтобы заниматься реальными проблемами в совете и мэрии, мэр решил сосредоточиться на подавлении общественной критики против них.

Попытки скрыть исковое заявление

Когда редакция "Маакав" обратилась к мэру, чтобы понять правовую основу иска и заявленный финансовый ущерб в размере 300,000 шекелей, Ронен Плот отказался предоставить полное исковое заявление. Это несмотря на то, что согласно закону о клевете, установленная компенсация составляет до 50,000 шекелей без доказательства ущерба, а для любой суммы сверх этого требуется доказательство реального ущерба.

Из частей искового заявления, которые были получены, следует, что публикации, на которых основывался иск, не содержат явной клеветы, а выглядят скорее как легитимная политическая критика и свобода слова. Особенно в свете того факта, что доктор Авауда Шукри, который служил заместителем мэра, действительно фотографируется с палестинскими флагами и даже с коммунистическими символами и фотографиями Сталина.

Максим Пластон сообщил в интервью редакции "Маакав": "Во время избирательной кампании в местные органы власти я опубликовал пост, в котором написал, что тот, кто выбирает Ронена Плота, должен знать, что с ним в коалиции будут сидеть члены совета, поддерживающие Палестину. В результате мэр подал против меня иск, утверждая клевету и порочение его имени, хотя речь идет о совершенно легитимной политической критике".

Пластон добавил: "В иске также утверждается, что ему был причинен ущерб – несмотря на то, что он получил 98% голосов избирателей и широко освещался в национальных СМИ. Возникает вопрос: если так, то где именно ущерб? Фактически, после выборов мэр действительно включил в коалицию арабский список, члены которого публично выразили поддержку Палестине и открыто выступили против государства Израиль. То есть критика, которую я выразил, была не только легитимной – но и оказалась правильной".

Судья рекомендовал отказаться от иска

В предварительном судебном заседании судья Даниэль Кирс отметил, что речь идет о легитимной политической критике, которая не содержит клеветы. Судья даже рекомендовал истцу рассмотреть продолжение процесса и подумать об отказе от него. Несмотря на это, мэр решил продолжить иск – но не доплатил остаток пошлины, необходимой для проведения этапа доказательств. В связи с этим, как сообщил "Маакав" Максим Пластон, иск был отклонен.

Кроме того, суд обязал мэра выплатить 13,000 шекелей судебных расходов ответчикам, которые были вынуждены нанять юридическое представительство для борьбы с иском, поданным против них мэром – фигурой, обладающей властью и престижем в городе.

После отклонения иска мэр не сдался и подал в суд заявление об отмене отклонения процесса. В этом заявлении он утверждал, что пошлина не была оплачена из-за "войны с Ираном" 13 июня 2025 года. Однако судья Даниэль Кирс отметил в своем решении от 23 июня 2025 года, что последний срок оплаты пошлины был 8 июня 2025 года, когда никакой войны с Ираном не было. Судья отклонил заявление и не принял аргументы мэра. Тем самым он передал ясное послание господину Плоту: правила суда обязательны для каждого человека, даже если он служит мэром – и никто не выше закона.

Адвокат Йеошуа Рубин, представлявший Максима Пластона, сообщил редакции "Маакав": "По моему мнению, речь идет об иске, лишенном всякого основания. Он, вероятно, не будет подан снова. Он был подан как иск о принуждении к молчанию. Интересно проверить, финансировался ли он из средств местной власти или из личного кармана мэра. Если речь идет о деньгах из общественной казны, то мэру следует вернуть всю сумму расходов по иску – пошлину и гонорар адвоката – в казну мэрии".

Рубин добавил: "Поскольку речь идет о средствах из казны мэрии, процедура противоречит закону, поскольку есть необходимость в привлечении внешнего представительства в процессе, согласно циркуляру Министерства внутренних дел, а в мэрии Ноф-ха-Галиль не назначают внешнее представительство согласно циркуляру. Чтобы затруднить выяснение стоимости внешнего представительства – поэтому Министерство внутренних дел в данном вопросе".

Адвокат Дов Хирш, представлявший Йосефа Авитбуля, опубликовал пост в Facebook, где написал: "Мэр Нацерет-Илита снова проиграл нашей фирме и заплатит еще 13,000 шекелей. Ронен Плот снова проиграл нашей фирме в деле о клевете. Перед последними выборами в местные органы власти он подал иск о клевете против двух жителей города, которые критиковали его политически за присоединение к арабским спискам в городской совет. На первом заседании суд дал ему понять, что он не выиграет этот иск, поэтому он предпочел не платить пошлину и проиграть технически. В предыдущем поражении было обязательство по расходам в размере 14,000 шекелей. На этот раз 'только' 13,000 шекелей".

Когда политическая критика встречается с дорогими исками

Адвокат Йеошуа Рубин поднимает принципиальные вопросы относительно общественных денег и иска о принуждении к молчанию, однако на данном этапе редакция "Маакав" не располагает информацией об источнике оплаты пошлины за иск, поданный Роненом Плотом – из общественных средств или из его личного кармана. Согласно словам адвоката Рубина, случай поднимает множество вопросов относительно использования общественных денег и поведения мэрии Ноф-ха-Галиль. В предыдущем расследовании, после получения информации о том, что Ронен Плот использует отдел пресс-службы для личных дел, возникает подозрение в злоупотреблении общественными деньгами для частных целей.

Когда редакция "Маакав" обратилась к мэру Ронену Плоту за ответом, ему были направлены следующие вопросы: "Как глава общественной власти, как вы объясняете тот факт, что вы не выполнили правила суда, что привело к трате дорогого судебного времени? Считали ли вы, что сможете подавать иски и не нести финансовых последствий в случае их отклонения? Также возникает вопрос – был ли это иск о принуждении к молчанию? Так по крайней мере утверждается в отзыве на иск. Можете ли вы передать мне полное исковое заявление для журналистской проверки?"

Ответ мэра был кратким: "Передай своему другу, что праздновать рано".

Случай демонстрирует дилеммы, стоящие перед местными властями относительно границ политической критики и свободы слова. Иск, поданный на сумму 300,000 шекелей против жителей, выразивших легитимную политическую критику, может восприниматься как попытка подавления общественной критики. Особенно когда иск подан должностным лицом, обладающим властью и престижем, против частных граждан.

Тот факт, что судья рекомендовал мэру отказаться от иска, и кроме того было установлено, что не была оплачена пошлина, необходимая для продолжения процесса, как было поднято господином Пластоном, вызывает вопросы относительно истинных мотивов, стоявших за подачей иска. Была ли цель иска действительно получение компенсации за причиненный ущерб, или же речь идет о попытке запугать и заставить замолчать жителей, выразивших критику?

Финансовый вопрос не менее важен. Поскольку иск провалился и мэр был обязан оплатить судебные расходы, возникает вопрос, финансировались ли расходы на иск – включая гонорары уважаемых адвокатов, представлявших его – из средств мэрии или из его частного кармана. Если речь идет об общественных деньгах, то их использование для личного иска против жителей города поднимает серьезные этические и правовые вопросы.

По-видимому, случай ярко подчеркивает важность независимости судебной системы и ее устойчивость перед политическим давлением. Судья Даниэль Кирс не ограничился только отклонением иска, но также отклонил позднюю попытку мэра возобновить процесс, передав ясное и принципиальное послание – правила суда применяются ко всем без исключения, включая носителей общественных должностей.

В итоге иск, который якобы был предназначен для защиты чести мэра, привел к противоположному результату – обязательству оплатить судебные расходы и ущербу репутации. Жители, против которых был подан иск, в итоге выиграли, а политическая критика, которую они выразили, была не только признана легитимной, но и оказалась точной, когда мэр действительно включил в свой список арабских представителей, выразивших поддержку Палестине.

Главное фото: суд (фото Маакав) Господин Ронен Плот – фото с официальной страницы мэра в Facebook, в соответствии с инструкциями статьи 27а'.

הפוסט Мэр подал в суд на жителей и проиграл: обязан выплатить тысячи шекелей הופיע לראשונה ב-מעקב.

רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל, חויב השבוע בתשלום הוצאות משפט בסך 13,000 שקלים לשני תושבי העיר, לאחר שתבע אותם בתביעת לשון הרע על סך 300,000 שקלים. התביעה הוגשה בעקבות פרסום ביקורת פוליטית כלפי ראש העיר במהלך תקופת הבחירות לרשויות המקומיות, אולם לבסוף נמחקה, שכן ראש העיר לא שילם את האגרה הנדרשת להמשך ניהול ההליך.

התביעה הוגשה בתאריך 29 בינואר 2024 נגד מקסים פלסטון, פעיל חברתי בעיר, ויוסף אביטבול, מנהל קבוצת פייסבוק בשם "מצילים את נוף הגליל". פלסטון נתבע בגין פרסום פוסטים בהם הביע ביקורת על החלטתו של ראש העיר לכלול ברשימתו נציגים ערבים שהביעו תמיכה בפלסטין. אביטבול נתבע רק בשל העובדה שהוא מנהל את הקבוצה בה פורסמו הפוסטים הביקורתיים.

את רונן פלוט ייצגו עורכי הדין אורי הברמן וגיא כהן ממשרד שרקון בן עמי ושותפים. מקסים פלסטון יוצג על ידי עורך הדין יהושע רובין, ואילו יוסף אביטבול יוצג על ידי עורכי הדין דב הירש ודורינה קורין הירש.

התביעה התבססה על שני פרסומים עיקריים של פלסטון. הראשון היה פוסט בפייסבוק שבו כתב: "מי שבוחר בפלוט למועצת העיר שידע שהוא גם בוחר ברשימה הערבית למועצה שהם לא מתביישים בתמיכתם בפלסטין ובעזה!! רק נקודה למחשבה. פוסט של סגן ראש העיר שוכרי עואודה נו זה שיושב עם פלוט בקואליציה". הפוסט כלל גם תמונות של ד"ר עואודה שוכרי עם דגלי פלסטין.

הפרסום השני היה סרטון בטיק טוק עם תמונה של רונן פלוט ועליה הכיתוב: "קול לרונן פלוט למועצת העיר = תומכי פלסטין במועצת העיר!!".

רקע: מועצת העיר נוף הגליל – בין פרופילים מזויפים לתמיכה בפלסטין

מועצת העיר נוף הגליל כוללת מספר דמויות שעוררו לאורך השנים מחלוקת ציבורית ותגובות רבות בנוגע להתנהלותן. אחד מהם הוא חבר המועצה דוד שינאן, שלפי טענות שעלו, יצר לכאורה פרופילים מזויפים ברשת החברתית פייסבוק – ככל הנראה בהנחייתו של ראש העיר, רונן פלוט. הפרופילים הללו שימשו, על פי הטענות, כדי להשפיל תושבים או משתמשים שפרסמו ביקורת על העירייה או על ראש העיר.

• לקריאת תחקיר בנושא – לחץ כאן

ד"ר ראיד גטאס, חבר מועצת העיר, עורר השנה סערה ציבורית חריגה, לאחר שפרסם ברשתות החברתיות כי ברצועת עזה מתבצעת "השמדת עם". דבריו עוררו תגובות קשות, ותושבים רבים ראו באמירה זו פגיעה חמורה בלוחמי צה"ל ובמאבק שמנהלת ישראל נגד טרור. בעקבות הפרסום התקיימה בעיר הפגנה רבת משתתפים במחאה על הדברים. ראוי לציין כי אחיו, באסל גטאס, הורשע בעבר בעבירות של סיוע למחבלים.

• לקריאת הכתבה – לחץ כאן

ד"ר עואודה שוכרי, אשר שימש בעבר כסגן ראש העיר ומכהן בתפקיד זה גם כיום, אינו מסתיר את הזדהותו עם העניין הפלסטיני, ולעיתים קרובות מצטלם כשהוא אוחז בדגלי פלסטין – גם בתחומי מדינת ישראל. מעבר לכך, שוכרי מצטלם גם לצד סמלים קומוניסטיים ותמונות של יוסיף סטלין – שליט טוטליטרי אשר נושא באחריות לרצח מיליוני בני אדם ברחבי ברית המועצות לשעבר. בנוסף, מתעוררות שאלות מהותיות בנוגע לחריגות בנייה הקיימות, לכאורה, בביתו הפרטי.

• לקריאה מלאה של הכתבה, לחץ כאן

המציאות הזאת במועצת העיר מעניקה הקשר חשוב לביקורת שהביע מקסים פלסטון בפוסטים שלו. כאשר פלסטון כתב על קשר בין בחירה ברונן פלוט לתמיכה בפלסטין במועצת העיר, הוא התייחס למציאות קיימת ומוכחת של חברי מועצה שאכן תומכים בפלסטין ומביעים עמדות פוליטיות קיצוניות.

בנוסף לכך, עולות שאלות לגבי התנהלות דוברות עיריית נוף הגליל. מתחקיר קודם עלה כי הדוברות מבצעת בקשות אישיות של ראש העיר רונן פלוט, דבר שמהווה עבירה משמעותית. דוברות עירייה אמורה לפרסם אך ורק מידע הקשור לעירייה ולא לבצע שירותים אישיים לראש העיר – מה שמהווה ניצול של כספי ציבור ומשאבי ציבור למטרות פרטיות.

המכלול הזה של התנהלויות בעייתיות במועצת העיר ובעירייה מעניק הקשר רחב יותר למקרה של התביעה נגד הפעילים החברתיים. במקום לטפל בבעיות האמיתיות במועצה ובעירייה, ראש העיר בחר להתמקד בהשתקת הביקורת הציבורית נגדן.

נסיונות להסתיר את כתב התביעה

כאשר פנתה מערכת "מעקב" לראש העיר כדי להבין את הבסיס המשפטי לתביעה ואת הנזק הכלכלי הנטען בסכום של 300,000 שקלים, רונן פלוט סירב למסור את כתב התביעה המלא. זאת למרות שלפי חוק לשון הרע, הפיצוי הקבוע הוא עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, ולכל סכום מעל לכך נדרשת הוכחת נזק ממשי.

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (נוסח עדכני נכון ליום: 18-09-2023) – לחץ כאן

מהחלקים שהתקבלו מכתב התביעה עולה כי הפרסומים שעליהם התבססה התביעה אינם מכילים לשון הרע ברורה, אלא נראים יותר כביקורת פוליטית לגיטימית וחופש ביטוי. זאת במיוחד לאור העובדה שד"ר עואודה שוכרי, שכיהן כסגן ראש העיר, אכן מצטלם בתמונות עם דגלי פלסטין ואף עם סמלי קומוניזם ותמונות של סטלין.

מקסים פלסטון מסר בראיון למערכת "מעקב": "במהלך תקופת הבחירות לרשויות המקומיות פרסמתי פוסט, שבו כתבתי כי מי שבוחר ברונן פלוט צריך לדעת שיישבו עמו בקואליציה חברי מועצה התומכים בפלסטין. בעקבות כך, ראש העיר הגיש נגדי תביעה בטענה ללשון הרע והכפשת שמו, אף שמדובר בביקורת פוליטית לגיטימית לחלוטין".

פלסטון הוסיף: "בתביעה נטען גם כי נגרם לו נזק — וזאת למרות שזכה ב-98% מקולות הבוחרים, וסוקר בהרחבה בכלי התקשורת הארציים. עולה השאלה: אם כך, היכן בדיוק הנזק? בפועל, לאחר הבחירות, ראש העיר אכן צירף לקואליציה את הרשימה הערבית, שחבריה הביעו תמיכה פומבית בפלסטין ויצאו בגלוי נגד מדינת ישראל. כלומר, הביקורת שהבעתי לא זו בלבד שהייתה לגיטימית — אלא גם התבררה כנכונה".

השופט המליץ לסגת מהתביעה

בהליך קדם המשפט ציין השופט דניאל קירס כי המדובר בביקורת פוליטית לגיטימית, שאין בה משום לשון הרע. השופט אף המליץ לתובע לשקול את המשך ההליך ולשקול נסיגה ממנו. למרות זאת, ראש העיר בחר להמשיך בתביעה – אך לא השלים את תשלום יתרת האגרה הנדרשת לצורך קיומו של שלב ההוכחות. עקב כך, כך נמסר ל"מעקב" מפי מקסים פלסטון, נמחקה התביעה.

בנוסף לכך, בית המשפט חייב את ראש העיר לשלם 13,000 שקלים הוצאות משפט לנתבעים, שנאלצו לשכור ייצוג משפטי כדי להתמודד עם תביעה שהוגשה נגדהם על ידי ראש העיר – דמות בעלת כוח ויוקרה בעיר.

לאחר שהתביעה נמחקה, ראש העיר לא ויתר והגיש בקשה לבית המשפט לביטול מחיקת ההליך. בבקשה זו טען כי האגרה לא שולמה עקב "המלחמה עם איראן" ביום 13 ביוני 2025. אולם השופט דניאל קירס ציין בהחלטתו מיום 23 ביוני 2025 כי המועד האחרון לתשלום האגרה היה 8 ביוני 2025, מועד שבו לא הייתה שום מלחמה עם איראן. השופט דחה את הבקשה ולא קיבל את נימוקיו של ראש העיר. בכך העביר מסר ברור למר פלוט: תקנות בית המשפט מחייבות כל אדם, גם אם הוא מכהן כראש עיר – ואין איש נעלה מהדין.

עורך הדין יהושע רובין, שייצג את מקסים פלסטון, מסר למערכת "מעקב": "לדעתי, מדובר בתביעה משוללת כל יסוד. היא כנראה לא תוגש פעם נוספת. היא הוגשה בתור תביעת השתקה. מעניין לבדוק אם היא מומנה מכספי הרשות המקומית או מכיסו האישי של ראש העיר. אם מדובר בכסף מהקופה הציבורית, מן הראוי שראש העיר יחזיר את מלוא ההוצאה בגין התביעה – אגרה ושכר טרחת עורך דין – לקופת העירייה".

רובין הוסיף: "ככל שמדובר בכספים מקופת העירייה, הרי ההליך בניגוד לחוק, כי הרי יש צורך בהעסקה של ייצוג חיצוני בהליך, לפי חוזר משרד הפנים, ובעיריית נוף הגליל לא ממנים ייצוג חיצוני לפי החוזר. בכדי להקשות בירור העלות של הייצוג החיצוני – איפוא משרד הפנים בנידון".

עורך הדין דב הירש, שייצג את יוסף אביטבול, פרסם פוסט בפייסבוק שבו כתב: "ראש העיר נצרת עילית שוב הפסיד למשרדנו וישלם עוד 13,000 שקלים. רונן פלוט שוב הפסיד למשרדנו בתיק לשון הרע. לפני הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, הוא תבע בלשון הרע שני תושבי העיר שמתחו עליו ביקורת פוליטית על חבירתו לרשימות ערביות למועצת העיר. בדיון הראשון, בית המשפט הבהיר לו שהוא לא יצא טוב מהתביעה הזאת, אז הוא העדיף לא לשלם אגרה ולהפסיד טכנית. בהפסד הקודם היה חיוב בהוצאות בסך 14,000 שקלים. הפעם 'רק' 13,000 שקלים".

כשביקורת פוליטית פוגשת תביעות יקרות

עו"ד יהושע רובין מעלה שאלות מהותיות בנוגע לכספי הציבור ולתביעת ההשתקה, ואולם בשלב זה מערכת "מעקב" אינה מחזיקה במידע בנוגע למקור תשלום האגרה עבור התביעה שהגיש רונן פלוט — האם מתוך כספי הציבור או מכיסו האישי. בהתאם לדברי עו"ד רובין, המקרה מעלה תהיות רבות באשר לשימוש בכספי הציבור ולהתנהלותה של עיריית נוף הגליל. בתחקיר קודם, לאחר שקיבלנו מידע לפיו רונן פלוט מנצל את מחלקת הדוברות לטובת עניינים אישיים, עולה חשד לכאורה לניצול כספי ציבור למטרות פרטיות.

כאשר פנתה מערכת "מעקב" לראש העיר רונן פלוט לקבלת תגובה, נשלחו אליו מספר שאלות: "כראש רשות ציבורית, כיצד אתה מסביר את העובדה כי לא קיימת את תקנות בית המשפט, דבר שהוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר? האם סברת כי תוכל להגיש תביעות ולא לשאת בהשלכותיהן הכלכליות במקרה של דחייתן? עוד עולה השאלה – האם מדובר היה בתביעת השתקה? כך לפחות נטען בכתב ההגנה. האם תוכל להעביר לי את כתב התביעה המלא לשם בדיקה עיתונאית?"

תשובתו של ראש העיר הייתה קצרה: "תמסור לחברך שהחגיגה מוקדמת".

המקרה מדגים את הדילמות הניצבות בפני רשויות מקומיות בנוגע לגבולות הביקורת הפוליטית וחופש הביטוי. התביעה שהוגשה בסכום של 300,000 שקלים נגד תושבים שהביעו ביקורת פוליטית לגיטימית עלולה להיתפס כניסיון להשתיק ביקורת ציבורית. זאת במיוחד כאשר התביעה הוגשה על ידי בעל תפקיד ציבורי בעל כוח ויוקרה נגד אזרחים פרטיים.

העובדה כי השופט המליץ לראש העיר לסגת מהתביעה, ובנוסף לכך נקבע כי לא שולם תשלום האגרה הנדרש להמשך ההליך, כפי שהועלה על ידי מר פלסטון, מעוררת תהיות בנוגע למניעים האמיתיים שעמדו מאחורי הגשת התביעה. האם כוונת התביעה הייתה באמת השגת פיצוי על נזק שנגרם, או שמא מדובר בניסיון להפחיד ולהשתיק תושבים שהביעו ביקורת?

השאלה הכלכלית אינה פחות חשובה. הואיל והתביעה נכשלה וראש העיר חויב בתשלום הוצאות משפט, עולה השאלה האם ההוצאות על התביעה – כולל שכר טרחת עורכי הדין המכובדים שייצגו אותו – מומנו מכספי העירייה או מכיסו הפרטי. אם מדובר בכספי ציבור, הרי שהשימוש בהם לתביעה אישית נגד תושבי העיר מעלה שאלות אתיות ומשפטיות כבדות משקל.

(עו״ד רובין בוחן בשעה זו מי שילם את האגרה הראשונה — האם מדובר בעיריית נוף הגליל, במר רונן פלוט עצמו או בעורכי דינו. זהות הגורם אשר יישא בתשלום הוצאות המשפט תתברר במועד שבו יידרש התשלום בפועל)

ככל הנראה, המקרה מדגיש במובהק את חשיבותה של עצמאות מערכת המשפט ואת עמידותה בפני לחצים פוליטיים. השופט דניאל קירס לא הסתפק במחיקת התביעה בלבד, אלא דחה גם את הניסיון המאוחר של ראש העיר לחדש את ההליך, תוך שהוא משדר מסר ברור ועקרוני – תקנות בית המשפט חלות על כולם ללא יוצא מן הכלל, לרבות נושאי תפקידים ציבוריים.

בסופו של דבר, התביעה שנועדה כביכול להגן על כבודו של ראש העיר הביאה לתוצאה הפוכה – חיוב בתשלום הוצאות משפט ופגיעה במוניטין. התושבים שנתבעו זוכו בסופו של דבר, והביקורת הפוליטית שהביעו לא רק שהוכרה כלגיטימית אלא אף התבררה כמדויקת, כאשר ראש העיר אכן כלל ברשימתו נציגים ערביים שהביעו תמיכה בפלסטין.

צילום ראשי: בית המשפט (צילום מעקב)
מר רונן פלוט – צילום מתוך דף הפייסבוק הרשמי של ראש העיר, בהתאם להוראות סעיף 27א'

הפוסט ראש עיר תבע תושבים והפסיד: חויב באלפי שקלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט The Silencing Cartel: How Criticism is Eliminated in Nof HaGalil – Using Gray Methods הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב" חושף: ראש העיר נוף הגליל רונן פלוט, המכונה "הבוס", וסגנו דוד שינאן, לכאורה מנהלים מערך של פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות במטרה לתקוף מבקרים ולהשתיק ביקורת ציבורית. עובדי עירייה על חשבון משלם המיסים מגויסים למאמץ.

בתחקירנו המעמיק אשר ערכנו נחשפה התנהלות מטרידה ומעוררת דאגה בצמרת עיריית נוף הגליל. מסמכים והתכתבויות אשר הגיעו לידי המערכת חושפים כיצד, לכאורה, סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, בהכוונתו של ראש העיר, מר רונן פלוט, מפעיל מערך מתוחכם של פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות. זאת במטרה להתנכל למבקרי ציבור ולגולשים המעזים להביע ביקורת על אודות התנהלותה של העירייה.

המידע הגיע לידי "מעקב" ממקור בכיר בעיריית נוף הגליל, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לנקמה. "אני מפחד פחד מוות", התוודה המקור בפניי, "אחרי שהעניין יתפוצץ אני אמחק את הפרופיל הזה ואשמיד את מכשיר הטלפון שלי". דבריו חושפים את האווירה הקשה השוררת בעירייה, בה לטענתו, "ראש העיר הוא אדם נקמן".

התחקיר חושף כיצד לכאורה דוד שינאן פנה לדובר העירייה יגאל סטוליירוב ולחברי מועצה נוספים בבקשה להקים פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, שמטרתם הייתה לתקוף את מבקרי העירייה ובראשם מקסים פלסטון, פעיל חברתי ומנהל קבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל".

מקסים פלסטון, תושב מן השורה, מתואר על ידי מקורותינו כאדם שמאתגר באופן קבוע את העירייה בהצפת מחדלים ומנהל מאבק עיקש למען שקיפות ומנהל תקין בעיר. בין היתר, הוא מבקר את סדרי העדיפויות של ראש העיר ומדיניותו. בתגובה, לפי התחקיר, הוא הפך ליעד מרכזי למתקפה מאורגנת של פרופילים מזויפים המופעלים לכאורה בידיעת ובהנחיית בכירי העירייה.

המשמעות היא חמורה: עובדי ציבור, המקבלים משכורת מכספי משלם המיסים, מגויסים לכאורה למטרות פוליטיות אישיות, תוך שימוש לא חוקי במשאבי העירייה. יתרה מכך, לפי מקור בכיר נוסף בעירייה, דוברות העירייה מנהלת גם את הדף האישי של ראש העיר – עוד דוגמה לניצול לרעה של משאבי ציבור ועובדי ציבור לטובת מטרות אישיות-פוליטיות של נבחרי ציבור.

זיוף פרופילים: הקנוניה העירונית

בהתכתבותו הראשונית, ככל הנראה פנה סגן ראש העיר דוד שינאן אל מיכה קופין בתלונה כי האחרון יצר פרופיל ברשת החברתית 'פייסבוק', אשר הוביל לחסימת פרופיל בדוי אשר היה בשימושם.

מניתוח חילופי הדברים ביניהם עולה לכאורה כי השניים קבעו פגישה, ובעקבות זאת העביר נבחר הציבור וחבר מועצת העיר רשימה מפורטת של הפרופילים המזויפים לידיו של סגן ראש העיר דוד שינאן.

פרט משמעותי נוסף הינו כי מיכה קופין הודיע לשינאן על שהותו בשירות מילואים, אך ציין במפורש כי בתאריך18.02.2025 ישהה בביתו. כמו כן, ביקש קופין לדעת: "מתי תשהה מחר במשרדי העירייה? ברצוני לשוחח עמך בנוגע לסוגיה זו" (בהתייחסו ליצירת זהויות בדויות) – לכאורה.

במהלך התכתובת הנדונה, הוזכר מסמך מאת מר מקסים לפסטון וכן הוזכר שמה של גברת ענת (המשוערת כנראה, הגברת ענת טובול).

אנו חושפים חלק מן הפרופילים המזויפים, אשר כנראה נוצרו על ידי נבחרי הציבור של נוף הגליל:

• נדגיש כי לחלק מן הפרופילים יש את אותו "אב" – דהיינו את אותה כתובת מזהה (ID 284882215), אשר הינה מספר ייחודי במערכת פייסבוק בדומה לכתובת IP, והיא שייכת באופן בלעדי למערכת פייסבוק – זוהי הונאה מוחלטת אשר נעשתה, בין היתר ולא רק, על ידי אדם אחד.

(נציין כי הנתונים פורסמו על ידי מערכת "מעקב" ונערכו על ידי עיתונאי, ולא על ידי איש מקצוע מתחום המחשבים)

סגן מנצל דובר לזיופי פרופילים

ההתכתבות השנייה הינה עם מר יגאל סטוליארוב (דובר), קרי עובד בעיריית נוף הגליל אשר זכה במכרז לביצוע עבודת דוברות עבור העירייה.

אולם, כפי הנראה, סגן ראש העיר דוד שינאן מנצל את העובד לטובתו האישית, ולכאורה מבקש ממנו ליצור פרופילים מזויפים (ראו לאן מופנים כספי הציבור הנגבים מארנונה, מיסים וכדומה) – התנהלות זו הינה חריגה ביותר ומהווה עבירה חמורה.

התכתבות שלילית ואי דיווח

בהתכתבות השלילית אשר הומצאה לרשותנו מתועדת לכאורה תקשורת בין סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, לבין מר מיכאל חסלר.

חרף סירובו המפורש של מר חסלר לשתף פעולה בעניין זה, כפי הידוע לנו, לא הוגש כל דיווח רשמי בנידון, וזאת על אף קיומה של חובת דיווח סטטוטורית בעניין מסוג זה.

"מעקב" פנתה לעורך הדין יהושע רובין, שהסביר כי התנהלות זו עשויה להוות עבירה על מספר סעיפים בחוק העונשין, ביניהם: בידוי ראיות (סעיף 238), שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244), שימוש לרעה בכוח המשרה (סעיף 280), מרמה והפרת אמונים (סעיף 284), הפרת חובה חקוקה (סעיף 286), תחבולה (סעיף 416) והתחזות כאדם אחר (סעיף 441).

כיצד פרופילים מזויפים פועלים

אנו מביאים בזאת לפני הציבור ראיות ותיעוד נוספים המעידים על האופן שבו מערכות אוטומטיות ("בוטים") פועלות באופן עוין כלפי האזרחים אשר מעזים להשמיע קול ביקורתי.

למותר לציין כי כלל הפרופילים הבדויים היו, לכאורה, בהתכתבות ישירה עם סגן ראש העיר, מר דוד שינאן.

יש בכך משום אבסורד, ואף פרדוקס מובהק, כי סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, פרסם לא מכבר רשומה ציבורית בנושא פרופילים מזויפים, וזאת, כפי הנראה ולכאורה, מתוך היכרותו האישית והמעמיקה עם התופעה.

לצורך התחקיר, "מעקב" פנתה לכל המעורבים בפרשה. הניסיון לקבל תגובה מראש העיר רונן פלוט נתקל בדחייה מיידית. "תעשה לי טובה, תעזוב אותי", השיב פלוט לפניית "מעקב", וחסם מיד את מספר הטלפון של הכתב – פעולה המהווה לכאורה עבירה על החוק, המחייב את נבחרי הציבור לא לחסום את הציבור.

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

גב' ענת טובול, חברת המועצה, טענה בשיחתה עם 'מעקב' כי לא הייתה מודעת כלל לנושא.

מיכה קופין, חבר מועצה נוסף, הכחיש כל מעורבות באומרו בשיחת טלפון כי "דבר לא היה".

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

מיכאל חסלר, חבר מועצה מטעם "יש עתיד", התחמק משיחה טלפונית ממשית עמי כעיתונאי "מעקב". בתחילה ביקש לדחות את השיחה לשעה 18:00, אך כאשר ניסיתי ליצור עמו קשר בשעה היעודה, גיליתי כי חסלר חסם אותי – מה שמעיד לכאורה על חוסר אמינות ואף מהווה עבירה על החוק.

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

חשנו שנבחר הציבור ישית חסימה עלינו באמצעות הטלפון, אך באפליקציית הוואטסאפ לא הוטלה חסימה שכזו. לפיכך, שיגרנו אליו מסרון (18:11): "שלום לך, מיכאל. בשיחתנו הקודמת התחייבת לשוב ולשוחח, ואף להשיב בשעה 18:00, אך שוב אינך זמין — דבר שהיה, למרבה הצער, בגדר צפוי. עם זאת, אין זה מן הראוי כי נבחר ציבור ינהג בדרך של שקר. נודע לי כי הגעת ללשכתו של רונן פלוט בעירייה, וייתכן שאף קיבלת מעין הנחיה שלא להשיב.
מאחל לך ערב נעים".

חסלר נתפס בכזב – זוהי הדוגמה לדור הצעיר של המפלגה "יש עתיד".

התחקיר חושף דפוס פעולה מדאיג בעיריית נוף הגליל: כאשר מקור מהימן בעירייה מדווח על ישיבה דחופה שנערכה בין חסלר, פלוט והדוברת אורנה יוסף בוחבוט, כנראה בקשר לפרשה, מיד לאחר פניית "מעקב". פניית "מעקב" לחסלר בנושא זה נותרה ללא מענה.

לפי התחקיר, כנראה המטרה המרכזית של הפעלת הפרופילים הפיקטיביים הייתה ליצור מצג שווא של ויכוח ציבורי לגיטימי. זאת, על מנת להעמיד פנים שקיימים תומכים רבים של פלוט ומדיניותו, בעוד שבפועל רוב התגובות התומכות הגיעו מאותם פרופילים מזויפים. התגובות כללו לעתים עלבונות והכפשות כלפי פלסטון ותושבים אחרים שהעזו לבקר את התנהלות העירייה.

לצורך העניין, גם יגאל סטוליירוב, סגן דוברת העירייה המופקד על ניהול המדיה החברתית של העיר ואף משמש כדובר, אליו פנה לכאורה שינאן בבקשה להקים פרופילים פיקטיביים, השיב בלקוניות ל"מעקב" כי הוא "במילואים".

"מעקב" פנתה גם לדוברות העירייה בבקשה לתגובה רשמית על הפרשה המתגלגלת. ב-21.4.2025 נשלחה פנייה מפורטת למנהלת הדוברות, אורנה יוסף בוחבוט, אשר אישרה בשעה 16:35 כי קיבלה את המכתב, אך טענה כי היא ב"סיור". עד למועד פרסום תחקיר זה, למרות חובתה כעובדת ציבור להשיב לפניות התקשורת, לא התקבלה תגובה רשמית של העירייה לטענות הקשות.

בפנייה הרשמית, "מעקב" העלתה שורה של שאלות נוקבות לגורמים השונים בעירייה, כולל ראש העיר, סגנו, מנהלת הדוברות, וחברי המועצה המעורבים בפרשה. השאלות התייחסו לנושאים מרכזיים כגון: הפעלת פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, שימוש במשאבי ציבור לניהול עמודים אישיים של נבחרי ציבור, הנחיות לעובדי ציבור לבצע פעולות שאינן חלק מהגדרת תפקידם הרשמית, ופגיעה אפשרית באמון הציבור.

תחקירנו מעלה תמונה מדאיגה של המצב הפוליטי בנוף הגליל; למעשה, תחת הנהגתו של רונן פלוט, לכאורה התגבשה מערכת הפועלת להשתקת ביקורת באמצעים מעוררי תהייה מבחינה אתית וחוקית כאחת.

מקורותינו מציינים כי המצב הפוליטי בעיר מדאיג במיוחד – לפלוט יש רוב מוחלט במועצת העיר, עם 11 מנדטים לסיעתו, 2 מנדטים לסיעה דתית התומכת בו, ו-4 מנדטים לסיעה ערבית הנמצאת בקואליציה שלו. כך, מתוך 17 מנדטים במועצה, כולם נמצאים בקואליציה, ואין כל אופוזיציה משמעותית בעיר. כתוצאה מכך, כל החלטות המועצה מתקבלות פה אחד, ללא ביקורת או פיקוח משמעותי.

בנוסף, מתגלה תמונה קשה בנוגע להתנהלות עיריית נוף הגליל כלפי מבקריה: כנגד מקסים פלסטון, פעיל חברתי בולט המותח ביקורת על ראש העיר ומדיניותו, הוגשו תביעות בסכומים ניכרים – עד כה, בסך מצטבר של כ-760 אלף שקלים. בין התובעים נמנים ראש העיר רונן פלוט עצמו, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וסגן ראש העיר עואודה שוכרי.

משמעות הדבר היא כי פלסטון נאלץ להוציא עד כה למעלה מ-60 אלף שקלים על הגנה משפטית, כאשר כמעט כל שכרו מוקדש למימון מאבקו הציבורי.

יתרה מזו, הוא נושא במחיר אישי כבד מבחינת בריאותו, איתנותו הנפשית והתמודדותו עם פרסומים פוגעניים המיוחסים לדוד שינאן.

מה שמתגלה כאן הוא לכאורה מערכת שלמה שנועדה להשתיק ביקורת ציבורית, באמצעות שימוש בפרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, תביעות אסטרטגיות נגד אזרחים מבקרים, ושימוש בעובדי ציבור למטרות פוליטיות אישיות.

לצורך הבנה מלאה של מפת הכוחות בעיר, חשוב לציין את הרקע הפוליטי של המעורבים הראשיים בפרשה: דוד שינאן הוא חבר מפלגת "הליכוד"; דוד מיכה שייך אף הוא למפלגת "הליכוד"; מיכאל חסלר הוא חבר מפלגת "יש עתיד"; ורונן פלוט, שבעברו שימש כמנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, כמנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות, וכמנכ"ל הכנסת, היה בעבר חבר מפלגת "העבודה" והיום משתייך למפלגת "הליכוד" ומכהן כראש העיר נוף הגליל.

"מעקב" ממשיכה לעקוב אחר התפתחות הפרשה וקוראת לגורמי אכיפת החוק לבחון את הממצאים המדאיגים שעלו בתחקיר זה. התנהלות זו, אם תתברר כנכונה, מהווה פגיעה חמורה בערכי השקיפות, האתיקה והדמוקרטיה, ומחייבת את התערבותם של גורמי הפיקוח והאכיפה.

למעשה אני כעיתונאי במערכת "מעקב" מודע לחשיבות העליונה של חופש הביטוי והביקורת הציבורית בשדה הדמוקרטי. המאבק נגד אמצעים המכוונים להשתקת ביקורת ציבורית לגיטימית ימשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות העיתונאי שלנו, למען הגנה על עקרונות השקיפות, הדמוקרטיה, וזכותו הבלתי מעורערת של הציבור לדעת.

תגובות:

חלק מן התגובות פורסמו במהלך הכתבה, דוברת עיריית נוף הגליל לא טרחה להשיב (השתיקה המדברת), מפלגת "יש עתיד" קיבלה פנייה וטרם הגיבה, מפלגת "הליכוד" גם היא לא מסרה תגובה.

מר מקסים פלסטון מסר ל"מעקב":

"כבר תקופה ארוכה נחשפתי לחשבונות פיקטיביים המגיבים בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל ומנסים להכפיש אותי ואת הקבוצה שלי בפומבי,יכול רק לנחש שמדובר באנשים שלא אוהבים את הביקורות שלי וביקורות של תושבי העיר על המתרחש בעיר מכל הבחינות!

הופתעתי לשמוע שסגן ראש העיר לכאורה מנהל חשבונות פיקטיביים נגדי ונותן הוראות לעובדי עיריה שזה חמור מאוד ולנבחרי ציבור להגיב נגדי!
ברגע שהכתבה תתפרסם אסתכל על החומר ואשקול את צעדיי".

התצלומים המובאים להלן נלקחו מדפי הפייסבוק של רונן פלוט, מיכאל חסלר, דוד שינאן ומיכה קופין, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

-אנו במעקב-

הפוסט "קרטל ההשתקה": כך מחסלים ביקורת בנוף הגליל – בשיטות אפורות הופיע לראשונה ב-מעקב.