ריקי בליך, שחקנית בתיאטרון הבימה הממלכתי ויושבת ראש שח"ם, מרבה להתבטא בחריפות כנגד "המדינה הכובשת" – בעודה ניזונה מקופת הציבור (כשחקנית בתיאטרון ממלכתי) ועומדת בראש ארגון המייצג אמנים אשר למעלה מתשעים אחוזים מהם שירתו בצה"ל, וחלקם אף משרתים כעת במילואים. הכירו את בליך כאישה המפגינה דואליות מובהקת – מחד גיסא מגנה את המדינה, ומאידך גיסא נהנית ממשאביה.

במהלך ראיון סוער בערוץ i24 ב-25 בנובמבר 2024, הטיח משה פייגלין בריקי בליך את הטענה הרצינית: 'את במרחב האידיאולוגי שתומך בחמאס!'. אמירה זו לא נולדה בחלל ריק. היא באה בעקבות טענותיה של בליך כי מדינת ישראל היא "מדינה כובשת" – אמירה שזעזעה רבים, במיוחד לאור העובדה שבליך עומדת בראש ארגון שחברים בו שחקנים רבים המשרתים כעת במילואים, ואף שירתו בצה"ל.

צילום i24, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הצביעות שבקבלת כספי ציבור
בליך, המשמשת כשחקנית בתיאטרון הלאומי הבימה, נהנית משכר המגיע ישירות מכספי משלם המיסים הישראלי. התיאטרון, הממומן על ידי עיריית תל אביב ומשרד התרבות והספורט, מעניק לבליך במה ופרנסה בזמן שהיא מטיחה ביקורת חריפה באותם מוסדות המממנים את פעילותה.

לטעמי, זהו שיא הציניות בתפארתה – היאך ניתן לקבל בחפץ לב את משאבי המדינה, ובעת ובעונה אחת להשחיר את שמה ולהכתים את כבודה?

העובדה המטרידה ביותר היא שבזמן שבליך מכנה את צה"ל "כוח כובש", חברים רבים בארגון אותו היא מנהלת משרתים במילואים ומסכנים את חייהם למען המדינה. דין מירושניקוב ועידן עמדי, שאף נפצע בעזה, הם רק דוגמאות בודדות. כיצד יכולה בליך להסתכל בעיניהם של חיילים אלה? היא מכנה אותם 'כובשים' בזמן שהם נלחמים על הגנת המדינה.

נראה כי לגברת ריקי בליך קיים קושי בהבנת מהותו של צה"ל, שכן כנראה מתוך תפיסתה בדבר היותו כוח כובש, נמנעה מלהתגייס לשורותיו (עובדה, תמיד אפשר להתנדב בצה"ל שבליך גם לא עשתה את זה – לא תרמה למען המדינה כמו רבים מאיתנו).

וכך מתנהלים הדברים: בעיני הגברת בליך, מדינת ישראל מצטיירת ככובשת ואכזרית (שהרי לשיטתה, אדם נאור נמנע מכיבוש, והשוואותיה אינן מחמיאות). צה"ל (ואני, כמשרת במילואים, נכלל בהגדרת הכובשים) מיישם, לטענתה, את החלטות הממשלה בעיניים עצומות ומבצע את הכיבוש.

בליך, מחזיקה בדעות שוליים, ועם זאת היא מוצאת לנכון לייצג שחקנים אשר כתשעים אחוזים מהם שירתו בצה"ל, ורבים מהם עודם משרתים במילואים. כנראה, היא מתנגדת להם אך ורק בשל היותם, לדעתה, כובשים.

עם זאת, אין היא מסרבת לקבל שכר מכספי משלמי המיסים של אותה ממשלת 'כובשים', ועל כן, כנראה ובהחלט, היא נמצאת במרחב האידאולוגי שתומך בחמאס!

ערכנו ראיון עם משה פייגלין ובו בחנו אם הבנו נכון את דבריה של בליך. חשבנו שאולי היו אמירות לפני ואחרי שלא שמענו. משה פייגלין אישר בפנינו כי הבנתנו נכונה את עמדתה: היא משוכנעת כי מדינת ישראל היא כובשת, וכתוצאה מכך צה"ל מיישם את הכיבוש (ולכן חייליו הם כובשים).

דו"ח הביקורת המוסתר
אך הביקורת על עמדותיה הפוליטיות היא רק קצה הקרחון. דו"ח ביקורת עומק שנערך בשח"ם חשף ליקויים חמורים בהתנהלות הארגון. הדו"ח, שנשלח לכל חברי ההנהלה כולל:

* ריקי בליך – יו"ר שח"ם
* רוני מרחבי – סגנית יו"ר שח"ם
* אליעד סודאי – חבר ועד
* דון לני גבאי – חברת ועד
* דניאל מורשת – חבר ועד
* יניב ביטון – חבר ועד
* ליאת אזר – חברת ועד
* מורן רוזנבלט – חברת ועד
* רודיה קוזלובסקי – חבר ועד
* תום חודורוב – חבר ועד

• קרא את הדוח: לחץ כאן

בעוד בליך דורשת שקיפות מראש הממשלה ואף מובילה הפגנות לסגירת איילון, הארגון בראשותה מסתיר מידע קריטי מחבריו. כל בעלי התפקידים שקיבלו את הדו"ח טוענים באופן תמוה כי "המייל לא התקבל" או "נכנס לספאם" – תירוצים שנשמעים חלולים במיוחד לאור העובדות.

במקרה מביך במיוחד, תום חודורוב, חבר ועד בשח"ם, נתפס בסיטואציה לא נעימה, כלומר, בעת שהודעתי לו על שליחת הדוח (ביקורת עומק) אשר נותר ללא מענה או תגובה מצדו, נתרחש הדבר בעת הקרנת 'טור פרידה' של רוני ניניו. בהתעמתו עם העובדה בדבר קבלת דוח הביקורת, בחר להציג פני תמיהה. התנהלות מתחמקת זו מעידה כי לא ניתן להטעות את הציבור דרך קבע.

לפני כחודש, בפגישה בכנסת ישראל עם מנכ"ל שח"ם, אבי בן הלל, עלה נושא הדו"ח שוב. למרות שהדו"ח נשלח אליו באופן אישי, בן הלל המשיך בקו ההכחשה של הארגון. זוהי התנהלות שמעידה על תרבות ארגונית בעייתית, כיצד ייתכן שארגון שדורש שקיפות מאחרים, מתנהל בצורה כה אטומה כלפי חבריו?

מר אבי בן הלל, אשר מפעיל ביקורת על ראש הממשלה, נמנע מפרסום דוח ביקורת מעמיק לטובת השקיפות הציבורית.

יתרה מזאת, הפקדת משרת המנכ"ל בשח"ם בידי מר אבי בן הלל מעוררת תהיות נכבדות. הדברים מתבהרים לאשורם בעת בחינת המסכת העובדתית: מר אורי רשטיק, אשר נשא בעבר במשרת יושב ראש אגודת הסטודנטים ולימים הועלה לכהונת מנכ"ל שח"ם, פינה את מקומו לחברו, מר בן הלל, בעת נתפנתה משרה ניהולית רמת-מעלה (שכר נכבד, חרף בורותו במלאכת המשחק ובעולם התרבות, אך מעניקה שליטה על עדר שחקנים מאולף לשתיקה, עדר שחקנים הנתונים באימה שנים ארוכות, החוששים להשמיע קולם אף בשאלה פשוטה, ומצייתים לכל הוראות ההנהלה הכוחנית).

ואילו רשטיק רקם תחבולה שונה: בעת כהונתו כמנכ"ל שח"ם, ועל חשבונה, הגיש תביעה נגד חברת 'אשכולות', ובכך סלל לעצמו נתיב אל משרת המנכ"ל. במהלך פשוט למדי של תביעה שהסתיימה בהסכם פשרה בו הפעיל לחץ רב, נטש את שח"ם ועבר ל'אשכולות' בתמורה לשכר נכבד (אך את השפעתו על שח"ם היה חייב לשמור, ועל כן, כפי הנראה, הביא לשם את רעהו מר בן הלל).

ברם, אף בית המשפט המחוזי קבע כי חברת 'אשכולות', המייצגת למעלה מארבעים וחמישה אלף שחקנים, נעדרת שקיפות כלפי מצביעיה ושחקניה. אולם פרשת רשטיק היא סוגיה נפרדת, ונייחד את חקירתנו לפרסומי הראווה שלו בהזדמנות אחרת (אך תיערך בחינה קלה, ויתגלה כי בכל מקום בו נוכח מר רשטיק, עולות שאלות בדבר העדר שקיפות).

אמנם שח"ם קיימה, למראית עין, הליך בחירות למשרת המנכ"ל והמנכ"לית, אך מעורר תהייה כיצד נבחר דווקא ידידו הקרוב של מר רשטיק, שכיהן באותה עת כמנכ"ל שח"ם. האם אכן מדובר ביד המקרה? ספק רב בעיניי, אם כי דעתי שולית בהתחשב בעובדה כי מדובר במנהלי ארגון שח"ם, הנושאים את דגל השקיפות!

כל זאת מתחולל תחת עיניה הפקוחות של בליך, אשר חרף היותה מוכרת כרודפת אמת וצדק, לפתע לובשת שתיקה ומהנהנת כמי שעיניה טחו מראות. מה טעם? הדבר פשוט להפליא: ירחים ספורים לאחר בחירתה ליושבת ראש שח"ם, הוענקה לה מניה בחברת 'אשכולות' – ככל הנראה, תמיד קיימת סיבה לשתיקה. והשחקנים, כאמור, כבר מאולפים לדממה מוחלטת.

התנהלותה של בליך מעידה על צביעות וכפל פנים, וזאת מדוע: היא מתגוררת במדינת ישראל ומשלמת מיסים (לרבות בעת רכישת מצרכים בסיסיים כלחם), כספים אלה מועברים לתקציב צה"ל. משמע, בין אם תחפוץ בכך ובין אם לאו, כספיה מממנים את מה שהיא מכנה 'כיבוש'.

לשם השוואה, כאשר פוטין פלש לאוקראינה וכבש שטחים מריבונותה, מיליוני אזרחים רוסים בחרו לעזוב את מולדתם כדי להימנע מתשלום מיסים למדינה, ובכך מנעו את השתתפותם העקיפה במימון כיבוש אוקראינה והריגת אזרחיה. אולי ראוי שבליך תנהג כדוגמת אותם רוסים המתנגדים למדיניות פוטין!

העובדה שבליך עצמה לא שירתה בצה"ל מוסיפה שכבה נוספת של ביקורת. קל מאוד לבקר כשאין לך שום מושג על המציאות בשטח, בליך מעולם לא חוותה את המורכבות של שירות צבאי, ובכל זאת מרשה לעצמה לשפוט את אלה שכן משרתים.
שחקנים רבים, שחוששים להזדהות בשמם מחשש לפגיעה בקריירה, מביעים מורת רוח מהתנהלותה של בליך. "היא אמורה לייצג את כולנו, אבל בפועל היא מייצגת רק את האג'נדה הרדיקלית שלה", כך אומר שחקן ותיק, שחשש לפרסם את שמו.

תגובות:

ארגון שח"ם לא טרח להגיב (בגלל שהם מאוד שקופים אז כנראה אך ורק מטעמי השקיפות), הגברת ריקי בליך סירבה להשיב (ואף חסמה בפייסבוק, בוואטסאפ ובנייד), ככל הנראה מתוך קושי להתמודד עם ביקורת.

ברם, שתיקתה של החונטה מדברת בעד עצמה.

-אנו במעקב-

נ.ב
תודה לאל כי ריקי בליך, רשטיק ובן הלל אינם מכהנים בממשלה, שכן חברי הקואליציה טרם השכילו להגיע לרמת התחכום של תחבולות חונטת האמנים המנהלת את שח"ם, אשכולות וכיוצא באלה.

• צילום ראשי של ריקי בליך מעמוד הפייסבוק שלה, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט בליך, יו״ר שח״ם: נגד 'המדינה הכובשת' שמשלמת משכורתה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ריקי בליך חושפת את מורת רוחה המדיניות הנוכחית של הממשלה, אינה חוששת להטיח רמז ביקורתי בראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.

(קטע מתוך דף הפייסבוק של האגודה לזכויות האזרח בישראל, במרץ 2023)

(ריקי בליך, 2017 – במופע של ארגון "שוברי שתיקה")

כנראה, הפעילות הפוליטית של בליך אינה מסתכמת בהבעת דעה אישית בלבד.

ארגון השחקנים שח"ם, שבראשו היא עומדת, לאחרונה נחשב על ידי רבים כגוף בעל נרטיב פוליטי ברור, התומך בעמדות שמאל.

הנהלת שח"ם, בראשות בליך, אולי מנצלת את מעמדה ואת משאביה הציבוריים להעברת מסרים פוליטיים. טענה זו מעוררת תהיות לגבי תפקידו האמיתי של הארגון – האם הוא אכן ממלא את ייעודו כארגון מקצועי לקידום זכויות השחקנים, או שמא הפך לבמה פוליטית?

חשוב לציין כי לכל אדם זכות להחזיק בדעות פוליטיות, ואין כל כוונה לשפוט את העמדות הפוליטיות של מי מחברי ההנהלה. עם זאת, כאשר מדובר בארגון ציבורי הנהנה ממשאבי ציבור, עולה השאלה האם ראוי שיהפוך לכלי להעברת אג'נדות פוליטיות.

חובה לעשות הפרדה ברורה בין ניהול הארגון לבין לקדם עניינים הפוליטיים. ייתכן, הנהלת שח"ם לא יודעת לשים גבול ההפרדה.

(רוני מרחבי, כעת ועד שח"ם (סגנית של גב' בליך) קטע מההפגנה נגד החלטות הממשלה (09.08.2020) מתוך דף הפייסבוק Ronny Merhavi)

שח"ם, שתפקידו המרכזי הוא להגן על זכויות השחקנים ולקדם את ענייניהם, הופך לעתים קרובות למה שמכונה "לובי שמאלני".

מנהלי הארגון אינם חוסכים ביקורת על ממשלת הימין. כאן נשאל השאלה: האם מנהלי שח"ם גוררים את העניינים הפוליטיים לתוך הארגון?

קולות ביקורת רבים נשמעים כלפי שח"ם וההנהגה בראשותה של בליך.

שחקנים טוענים כי הארגון חרג ממטרותיו המקוריות של ייצוג שחקנים וקידום ענייניהם המקצועיים. הם מאשימים את בליך ואת שח"ם בזלזול בחלק מהשחקנים שאינם משתייכים לאותו הקו הפוליטי.

לטענת חברי שח"ם, בתאריך ה-08.02.2023 ארגון פרסם פוסט פוליטי:

"חברות וחברים יקרים, בחודשיים האחרונים, מאז כינונה של הממשלה החדשה, מקודמת בכנסת מהפיכה משפטית שעיקרה החלשה משמעותית של הרשות השופטת וערעור מוחלט של מערכת האיזונים והבלמים ההכרחית במדינה דמוקרטית. השינויים שאותם מקדמת הממשלה יכולים להוביל לערעור היסוד המשטרי ואף להעמיד בסכנה את חוסנה הלאומי, החברתי, הבטחוני והכלכלי של המדינה" – קרא כל הפוסט (לחץ כאן)

עימות חריף בין שחקנים לריקי בליך על החלטות של שח"ם להיות ארגון פוליטי!

ריקי בליך, יושבת ראש איגוד השחקנים שח"ם, עוררה סערה לאחר שהכריזה על הצטרפות האיגוד למחאה נגד הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו (2023). שחקנים בולטים כגון נתן רביץ, אוהד קנולר ודני שטג יצאו נגד ההחלטה הפוליטית, בטענה שאיגוד מקצועי אינו אמור להתערב בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת. מנגד, היו שתמכו בצעד ובחירותו של האיגוד להביע עמדה.

מחאה נגד הפוליטיזציה של האיגוד: נתי רביץ פנה לבליך וכתב כי "שח"ם הוא איגוד מקצועי המייצג אנשים עם מגוון דעות. האיגוד אמור לדאוג לחבריו מול הממשלה המכהנת… ולא להתערב בפוליטיקה". גם אוהד קנולר הביע תרעומת על כך שהאיגוד מציג עמדה פוליטית בשם כלל החברים, חלקם תומכי הרפורמה. "אתם יותר צודקים מאיתנו? יותר טובים?" שאל בחריפות.

דני שטג, הצטרף לקריאה להסיר את ההתנגדות הפוליטית: "לא הקמנו גוף פוליטי שיאמר את דעותיו בעיניינים שלא שלו. מבקש ממך, כחבר שח"ם, לא לכפות את הדעות הפוליטיות, מאיזה צד שהוא, על כל חברי האיגוד. אשמח אם תסירי את המודעה בשם כל שחקני ישראל. תודה", כתב שטג לריקי בליך, קרא את כל התגובות (לחץ כאן).

הפוסט של שח"ם זכה לסיקור נרחב ב-YNET.

ל-YNET בליך מסרה כך:

גם כן, בתאריך ה-27.03.2023 שח"ם פרסם פוסט נוסף:

"שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות בישראל ופורום מוסדות תרבות קוראים למנהלי ומנהלות מוסדות התרבות בישראל, להצטרף לשביתה הכללית במשק ולהשבית את מוסדות התרבות באופן מידי.

הפוסט ריקי בליך יו"ר שח"ם, איך זה יכול להיות במשמרת שלך? הופיע לראשונה ב-מעקב.