שדרות רוטשילד בתל אביב ידועות כחלונית הראווה של עולם הבילוי הישראלי, אך מאחורי הקלעים של חברת "קיו קלאב בע"מ" (Q Gallery – קיו גלרי), בבעלותו של כוכב הריאליטי תום חיימוב, התמונה המצטיירת הבוקר (4 במאי 2026) רחוקה מלהיות זוהרת. מסמך רשמי של אגף המכס ומע"מ שנחשף היום, מסמן עליית מדרגה משמעותית בהליכי האכיפה נגד החברה, ומציב את חיימוב ושותפו איתמר אליאסי בפני שוקת שבורה.

הסלמה מנהלית: "דרישה ראשונה לתשלום"

הממונה האזורי על מע"מ תל אביב מרכז שיגר היום הודעה דרמטית למשרדי החברה ברוטשילד 19. תחת הכותרת "דרישה ראשונה לתשלום", ובהסתמך על סעיף 4 לפקודת המיסים (גביה), נדרשת החברה להסדיר באופן מיידי חוב בסך 60,000 שקלים.

המסמך, שנחתם על ידי נציגת הרשות גזית לירון, מבהיר כי אין מדובר בסוף פסוק: זהו סכום שאינו כולל חובות קודמים, ככל שקיימים, והוא מהווה צעד ראשון וקריטי לפני נקיטת הליכי גבייה כוחניים. הרשות מזהירה בשפה משפטית חדה: אי-עמידה בתשלום תוביל להשתת קנסות, ריביות והצמדה, ואף לעיקולים והגבלות פיננסיות ללא צורך בפנייה לבית המשפט.

• שם העסק הרשמי הוא "קיו קלאב בע״מ", אולם באתר הרשמי וברשתות החברתיות הרשמיות הוא מוצג וממותג בשם Q Gallery.

שרשרת של מחדלים פיננסיים

הדרישה הנוכחית מרשות המיסים אינה מגיעה בחלל ריק. היא מתווספת להיסטוריה עסקית מורכבת ורוויית קשיים של חיימוב. בעבר כבר עמדו עסקיו בפני צווי סגירה מנהליים ותיקים פתוחים בהוצאה לפועל. דיווחים קודמים מחודש מרץ האחרון העלו טענות קשות בדבר הסתמכות על הלוואות חוץ-בנקאיות בתנאים מכבידים, מה שהגביר את הלחץ הכלכלי על מועדון "ג'ון דו" ומסעדת "קיו גלרי".

המציאות העסקית של חיימוב ואליאסי מאופיינת, כך על פי הפרסומים, בסכסוכים עסקיים מתמשכים ובחובות מצטברים לספקים. הצטברות האירועים הללו מעלה תהיות קשות באשר ליכולת ההישרדות של העסק תחת עול החובות והלחצים המשפטיים המופעלים עליו מכל עבר, קרא עוד.

התיק בהוצאה לפועל נפתח בעקבות פסק דין המחייב את תום חיימוב ואת איתמר אליאסי בתשלום הוצאות משפט, אשר לא שולמו עד למועד זה. בנסיבות אלו, אי קיום פסק הדין עשוי, ככל הנראה, להקים עילה לבחינת סוגיית ביזיון בית המשפט.

תום חיימוב ואיתמר אליאסי, כמי שנדרשו לקיים את פסק הדין, מודעים, ככל הנראה, למשמעות המשפטית של אי עמידה בפסק דין תקף.

אמו של תום חיימוב, עו"ד מלי חיימוב, המשמשת כעורכת הדין של החברה שבבעלותו, בקיאה היטב במשמעותו של ביזיון בית המשפט, חרף זאת, החוב טרם הוסדר ואינו משולם במועד.

החזית הפלילית: תשעה אישומים נגד כוכב הריאליטי

לצד המערכה מול רשות המיסים, תום חיימוב מנהל קרב משפטי נוסף, אישי וחמור לא פחות. כפי שפורסם בפברואר 2026, נגד חיימוב עומדים תשעה אישומים פליליים במסגרת קובלנה פלילית פרטית שהוגשה על ידי שותף לשעבר.

מדובר בסכסוך עסקי שהסלים לכדי הליך פלילי, בו נטענות נגד חיימוב עבירות שונות המטילות צל כבד על תדמיתו הציבורית. בעוד חיימוב מציג את גרסתו לאירועים, עצם קיומם של תשעה אישומים במקביל למשבר הפיננסי מעמיד אותו באחת התקופות המורכבות בחייו, קרא עוד.

בתיק הפלילי מס' 52911-02-26 עתיד להתקיים דיון פומבי בבית המשפט בפני כב' השופט איתי הרמלין. הדיון נקבע ליום 25.06.2026 בשעה 12:00, והוא פתוח לציבור.

נקודת ההכרעה

רשות המיסים הבהירה במסמך כי הודעת הדרישה נחשבת כהמצאה כדין מרגע שנמסרה במקום העסק, ובכך צמצמה את מרחב התמרון המשפטי של החברה. כעת, חיימוב ו"קיו קלאב בע"מ" ניצבים בפני הכרעה: הסדרה מיידית של החוב או כניסה למסלול של אכיפה מנהלית אגרסיבית שעלולה לשתק את הפעילות העסקית לחלוטין.

האם מדובר בתחילתה של קריסה בלתי נמנעת או שמא יצליח חיימוב לחלץ את עסקיו מהבוץ הכלכלי והמשפטי? נכון לעכשיו, המסמכים הרשמיים מעידים על מציאות דוחקת, חובות תופחים ואזהרות שאינן משתמעות לשתי פנים.

תגובת עורכת הדין: הטחת רפש במקום מענה ענייני

מערכת "מעקב" פנתה לעו"ד מלי חיימוב, המייצגת את חברת "קיו קלאב בע"מ" (Q Gallery) ומשמשת כיועצת המשפטית שלה, בבקשת תגובה מסודרת. על אף שהאתיקה העיתונאית מחייבת מתן זכות תגובה הוגנת, בחרה עו"ד חיימוב לנטוש את שפת החוק והנימוס לטובת סגנון משתלח, פוגעני ורצוף עלבונות אישיים, סגנון המעלה תהיות קשות באשר לנורמות האתיקה המקצועית המצופות מעורכת דין בישראל.

נדמה כי דלות הטיעונים המשפטיים הולידה סגנון כתיבה עילג, ומוטב היה לו עורכת הדין הייתה מקפידה על הגהת הודעותיה כשם שהיא מקפידה על הטחת האשמות שווא. ייתכן כי הפער בין המעמד המשפטי לבין יכולת הביטוי בכתב מסביר מדוע הצדדים אותם היא מייצגת בבית המשפט, תום חיימוב ואיתמר אליאסי, חויבו בתשלום הוצאות משפט על ידי בית המשפט.

"ההגנה הטובה ביותר היא התקפה" – הגרסה העילגת

במקום להתייחס לשאלות הנוקבות שהופנו אליה, בחרה עו"ד חיימוב להגיב בבליל של זלזול. להלן תגובתה הרשמית של חברת "קיו קלאב בע"מ", כפי שנמסרה על ידי באת כוחה:

"כולם רוצים לתבוע אותך מעניין למה ? מי משלם לך עבור ההטרדות שלך?" ועוד הוסיפה: "אהה כולם יודעים מי משלם לך", ובנוסף: "פסדו עיתונאי".

לא די בכך, עו"ד חיימוב בחרה לנסות ולערער על היושרה המקצועית של החתום מעלה בכינויי גנאי:

"חחח. אילו היית עיתונאי אבל אתה לא! אתה משהו אחר".

הערת המערכת: מן הראוי לציין כי גם בבואה להטיח כינויי גנאי בלועזית, כשלה עו"ד חיימוב בלשונה. המילה "פסאודו" (Pseudo) נכתבת בתוספת האות א' ובו' כפולה (פסאודו) ולא כפי שנכתב במקור ("פסדו"). נראה כי הדיוק, הן המשפטי והן הלשוני, אינו נמצא בראש מעייניה.

מצער לראות כי יועצת משפטית בוחרת להאשים עיתונאי בישראל בקבלת כספים אסורה מגורמים עלומים, מבלי להציג ולו ראשית ראיה, ותחת זאת להשתמש בשיח של "חחח" וזלזול בוטה.

גם כאשר התבקשה עורכת הדין לשמור על רמת שיח מכובדת ולהתייחס לגופן של השאלות שנשלחו, תוך הבהרה כי זכותה שלא להשיב שמורה לה, היא בחרה להמשיך בקו מקטין ומשפיל.

למעלה מן הצורך אציין, כי התעודה הוצגה בפני כס השיפוט במהלך הדיון המדובר, בו שימשה עו"ד מלי חיימוב כבאת כוחם של תום חיימוב ואיתמר אליאסי. משכך, הטענה בדבר היעדר זיקתי למקצוע העיתונות אינה דרה בכפיפה אחת עם העובדות כהווייתן. נראה כי מבוכתה של עו"ד חיימוב אל מול העובדות הובילה אותה לנקוט בלשון בוטה חלף מענה ענייני.

באשר לרמיזות בדבר תביעות השתקה, ובכללן האמירה כי "כולם רוצים לתבוע אותך", יובהר כי תביעות השתקה לא ירתיעו ולא יובילו להשתקה. ככל הנראה, עצם העלאת טענות אלו מעידה כי מערכת "מעקב" פועלת בכיוון הנכון.

מערכת "מעקב" תוסיף ותתמיד בשליחותה הציבורית בעקביות ובנחישות, ולא תיסוג מפני איומים או לחצים מכל סוג. לציבור עומדת הזכות הבסיסית לדעת את האמת, וזכות זו תמשיך להנחות את פעילותה בכל עת.

הפוסט חובות כבדים: פעילותו העסקית של תום חיימוב על סף קריסה? הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרשת מועדון John Doe ומסעדת Q Gallery בתל אביב, שהתפוצצה לכדי עימות משפטי וציבורי חריף בין שותפים עסקיים, ממשיכה להסתעף ולחשוף רבדים חדשים. במרכזה עומדים תום חיימוב ואיתמר אליאסי, שותפים בניהול המקום, אל מול שותפם העסקי יובל גולדיאק, אשר השקיע, על פי הנטען, סכום של כ־מיליון שקלים בעסקים. בשלב מסוים הפך הסכסוך הכלכלי למאבק פומבי, שכלל טענות חמורות, האשמות פליליות, הליכים משפטיים, והתנגשות חזיתית בין גרסאות סותרות.

למען ההגינות יצוין כי, על פי גרסתו של יובל גולדיאק, תום חיימוב ואיתמר אליאסי החלו לפעול נגדו רק לאחר שהעלה שאלות מהותיות באשר להתנהלות הכספית: לאן הועברו כספי החברה, מדוע נפגעו ספקים ועובדים, מה מקורן של הלוואות שנלקחו, ומדוע – לטענתו – התקיימו קשרים עם גורמים מעולם הפשיעה, לרבות העברת כספים במזומן בעקבות הלוואות. לשיטתו, אין מדובר בניהול בלתי תקין בלבד, אלא בהתנהלות העלולה לעלות כדי עבירות פליליות, הכול לפי גרסתו בלבד.

מכאן, החלו חיימוב ואליאסי לפעול נגד שותפם והעימות ביניהם החריף לכדי מאבק גלוי, על רקע העובדה שתום חיימוב נהנה מחשיפה תקשורתית נרחבת, בין היתר כמי שזוהה עם תוכניות ריאליטי וכדמות מוכרת בציבור.

בפועל, חיימוב ואליאסי מסרו לציבור ואף לכלי תקשורת ארציים טענות חמורות נגד גולדיאק, לרבות ייחוס הטרדות ומעשים קשים נוספים. טענות אלה זכו להפצה רחבה, ולדברי גורמים המעורים בפרשה היה בהן משום פגיעה ממשית בשמו הטוב של השותף העסקי. מנגד, גולדיאק הכחיש את הדברים מכל וכל וטען כי מדובר בתלונות שווא, שנועדו, לשיטתו, לשמש אמצעי לחץ במסגרת סכסוך עסקי עמוק ומתמשך.

בדיקת האמת: יוזמת "מעקב" והצעת הפוליגרף

מערכת "מעקב" רצתה לברר היכן מצויה האמת בפרשה, ויצאה לבחינה עיתונאית של החומר. נקודת המוצא הייתה ברורה: איש מאנשי המערכת לא נכח במועד האירועים הנטענים, והגרסאות שהוצגו לציבור הן גרסאות הצדדים בלבד. בהיעדר עדים ישירים למעשים הנטענים, מתקשה הציבור, וכמוהו גם המערכת, להכריע איזו גרסה משקפת את המציאות העובדתית.

בנסיבות אלו הציעה מערכת "מעקב" לתום חיימוב ולאיתמר אליאסי לעבור בדיקת פוליגרף, במימון מלא של המערכת. ההצעה נמסרה בכתב ואף הועלתה בפגישה שנערכה לאחר דיון בבית המשפט. יודגש כי הפנייה הועברה למעלה מפעם אחת, בכתב ובעל פה כאחד, ובכל המקרים נתקבלה תשובה של סירוב.

מנגד, כאשר פנתה המערכת אל יובל גולדיאק בהצעה דומה, הוא הסכים לעבור בדיקת פוליגרף ללא היסוס.

הבדיקה: מכון אקראי, בודק מוסמך, וממצאים חד משמעיים

לאחר הסכמתו של גולדיאק, יצרה מערכת "מעקב" קשר עם מכון פוליגרף שנבחר באקראי מתוך תוצאות החיפוש הראשונות במנוע החיפוש גוגל. למערכת לא הייתה היכרות מוקדמת עם המכון, לא התקיים כל קשר קודם עם אנשיו, ולא הייתה כל מעורבות חיצונית בתיאום הבדיקה.

הבדיקה בוצעה על ידי אלירן לנקרי, מטעם מכון "אתיקה פוליגרף", במשרדי המכון בנתניה. לנקרי הצהיר כי חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית משפט, וכי הוא מודע לכך שעל פי הדין הפלילי דינה כדין עדות לכל דבר ועניין.

בדוח הבדיקה פורט הרקע המקצועי של לנקרי בהרחבה: הכשרות בתחומי בדיקות פוליגרף, חקירות ומהימנות, לימודים בפרופילאות פלילית, קורסי חקירה מטעם משטרת ישראל, וכן תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני במדעי המדינה – יחסים בינלאומיים. ניסיונו המקצועי כולל עבודה כחוקר פשעים ובלש נוער במשטרת ישראל, תפקיד כקצין מתקן במשמר בתי המשפט במשרד המשפטים, כהונה כבודק פוליגרף מוסמך וכמנכ"ל מכון "אתיקה פוליגרף", וחברות באיגוד בודקי הפוליגרף בישראל ובאיגוד הפוליגרף האירופי.

ביום 4 בינואר 2026 נערכה בדיקת פוליגרף פרטית ליובל גולדיאק, על רקע טענות חמורות שהועלו בעניינו, ובהן חשדות להטרדות ולמעשים פליליים חמורים, לרבות טענה לשימוש בסם לצורך פגיעה מינית. הבדיקה נערכה בהסכמתו המלאה של הנבדק, ללא מעורבות של גורם חקירתי או שיפוטי חיצוני.

ממצאי הבדיקה: "דובר אמת"

על פי דוח הבדיקה, מטרתה הייתה לאמת או להזים חשד למעורבות בפגיעה מינית באמצעות שימוש בחומר אסור. גולדיאק נשאל שאלות ישירות ורלוונטיות, ובהן האם החזיר או החדיר חומר כלשהו למשקה של אריאלה ידן, או האם מי מטעמו עשה זאת. לכל השאלות השיב בשלילה.

בפרק הממצאים צוין כי בניתוח התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק לא נמצאו סימנים המעידים על אמירת שקר. חוות הדעת הסופית קובעת כי על סמך ממצאי הבדיקה, יובל גולדיאק נמצא דובר אמת בשאלות שנבדקו, וכי גרסתו נמצאה אמינה. בדוח נכתב במפורש כי לא נמצאה אינדיקציה למעורבותו, באופן אישי או באמצעות אחרים, בהחדרת חומר כלשהו למשקה, או בביצוע המעשים שיוחסו לו במסגרת הבדיקה.

בהקשר זה מסר גולדיאק כי הוא שותף במועדון ובמסעדה, וכי גילה, לטענתו, מעילה בכספי שני העסקים שבוצעה על ידי מספר שותפים. לדבריו, לאחר שפעל לחשיפת המעשים ולטיפול בהם, החל לספוג איומים וניסיונות סחיטה. לטענתו, לאחר שנקט צעדים להדחת השותפים המעורבים, הוגשו למחרת תלונות נגדו, שאותן הוא מגדיר כתלונות שווא.

אריאלה ידן: שאלות פתוחות וגרסה שלא נמסרה

בדוח הבדיקה ובחומר שנאסף על ידי מערכת "מעקב" מופיע שמה של אריאלה ידן, אשר נטען כי טענה שהוחדר חומר למשקה שלה וכי נפגעה מינית. גולדיאק מסר כי נאמר לו שהוגשה תלונה במשטרה, אולם לדבריו הוא עצמו לא זומן לחקירה, ובבדיקות שערך מול המשטרה לא אותרה תלונה רשומה נגדו.

מקור המוגדר כמקורב לתום חיימוב ולאיתמר אליאסי מסר למערכת כי חרף הצגתה של ידן כמי שהייתה "מפוחדת ומוטרדת", הרי שבפועל יזמו חיימוב ואליאסי שיחה טלפונית בינה לבין גולדיאק, ואף נכחו, לפי הנטען, בהאזנה לשיחה. מטרת המהלך, כך נטען, הייתה להפעיל לחץ על גולדיאק ולנסות להביאו לאמירה שתפעל נגדו.

ואולם בפועל, במהלך השיחה שיזמה ובה יצרה קשר עם מר גולדיאק, מסרה גב' ידן עצמה כי ייתכן שהיא סובלת מבעיות זיכרון, וציינה כי חוותה "בלאק-אאוט", ולפיכך, ככל הנראה, אינה זוכרת את שאירע במועדון. כאשר שאל גולדיאק האם חיימוב ואליאסי עומדים מאחורי השיחה, נותקה השיחה בלא שניתן כל הסבר נוסף.

שיחה מוקלטת שנמסרה למערכת "מעקב" ופורסמה לציבור. צילום מתוך חשבון הפייסבוק של Ariella Yadan, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מערכת "מעקב" פנתה לאריאלה ידן במספר ערוצים, ביקשה את תגובתה, הציעה ראיון והציעה להיבדק בבדיקת פוליגרף. הפניות לא נענו. במסרון יחיד השיבה: "שלום, ממי קיבלת את המספר שלי". מעבר לכך לא נמסרה כל התייחסות עניינית, לא ניתנה הכחשה, ולא הועברה גרסה מטעמה.

עוד הגיעו למערכת "מעקב" טענות ממקורות שונים המועסקים באבטחת המועדון, שלפיהן גב' ידן מוכרת במקום כמי שנוהגת, לכאורה, לצרוך אלכוהול בכמות מופרזת ולהתנהל באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גרסתה. יודגש כי מדובר בטענות שנמסרו למערכת מפי מקורות, אשר לא נצפו על ידה במישרין. לפיכך, נועדה הפנייה לראיון וההצעה להיבדק בבדיקת פוליגרף לאפשר לגב’ ידן להשיב לטענות אלו ולהציג את גרסתה באופן מסודר, מלא ומאוזן.

נוכח היעדר תגובה מהותית, השאלות העיתונאיות נותרו בעינן. מערכת "מעקב" תוסיף לפעול לקבלת תגובות מכלל הגורמים הרלוונטיים, בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית ולחזקת החפות. עיתונאות אחראית מחייבת פנייה לקבלת גרסתו של כל אדם הנוגע בפרשה, וזכותו המלאה של כל גורם לבחור שלא להגיב.

ההליך המשפטי: ביקורת שיפוטית וחיוב כספי

במקביל לבדיקת הפוליגרף, סיקרה מערכת "מעקב" את ההליך המשפטי שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב. בית המשפט דחה את בקשת צו מניעת הטרדה מאיימת שהגישו חיימוב ואליאסי נגד גולדיאק.

קרא עוד – לחץ כאן

במהלך הדיון התברר כי המשיב הוא שותף בחברות הנוגעות לבקשה – עובדה שלא נחשפה בעת הגשתה. השופט אבי שליו קבע כי מדובר במחדל מהותי, ביטל את הצו הארעי וחייב את המבקשים בתשלום הוצאות.

בהמשך פסק בית המשפט כי חיימוב ואליאסי יחויבו לשלם ליובל גולדיאק פיצוי בסך 7,000 שקלים. בהחלטתו מתח השופט ביקורת חריפה גם על עו"ד מלי חיימוב, עורכת דינם ואמו של תום חיימוב, בשל ייצוג תחת ניגוד עניינים חמור. במהלך הדיון נרשמו התפרצויות מצד חיימוב ועורכת דינו, ובשלב מסוים הורה השופט לצדדים להמתין מחוץ לאולם.

לאחר ההחלטה תועד תום חיימוב מטיח האשמות קשות ביובל גולדיאק, ואף מסר למערכת "מעקב" כי היא "חברים של אנס" – אמירה שנמסרה למערכת ותועדה על ידה.

פרשת John Doe: סכסוך, טענות וחקירה

מערכת "מעקב" ממשיכה לעקוב אחר פרשת מועדון John Doe בתל אביב, לאחר שכבר בעבר פרסמה חשיפה ראשונית שעסקה בסכסוך הפנימי בין השותפים ובטענות כבדות־משקל סביב התנהלות המועדון. בפרסום הנוכחי מובאים פרטים נוספים ומורחבים, הנשענים על חומרים, עדויות והתפתחויות מאוחרות.

במוקד הפרשה ניצב תום חיימוב (37), יוצא תוכניות ריאליטי ושותף במועדון, אשר בעניינו הוגשה תלונה למשטרה בחשד להצבת ולהכוונת מצלמות אבטחה לשטחי שירותי גברים – מעשה העשוי להוות פגיעה חמורה בפרטיות לפי חוק. לצד זאת עוסקת הכתבה בסכסוך עסקי עמוק בין השותפים, הכולל טענות לחובות, השקעות כספיות משמעותיות, מתחים סביב ניהול המקום וטענות הנוגעות לשימוש בסמים.

חיימוב הכחיש את הטענות, טען לפרשנות שגויה של האירועים, ואף מסר כי הגיש תלונה מטעמו נגד שותף אחר. תגובה מטעמו נמסרה באמצעות אמו ועורכת דינו, עו"ד מלי חיימוב, אולם חלק מן השאלות שהופנו נותרו ללא מענה.

קרא עוד – לחץ כאן

גרסאות, ממצאים ושאלות שנותרו

בשלב זה של הפרשה ניצבים זה מול זה סירובם של חיימוב ואליאסי להיבדק בבדיקת פוליגרף, ממצאי בדיקת פוליגרף שנערכה ביוזמת מערכת "מעקב" ואשר קבעה כי גולדיאק דובר אמת, דחיית כלל הטענות בדבר הטרדות ואיומים בהחלטה שיפוטית, וכן החלטה שיפוטית סופית המחייבת את חיימוב ואליאסי בפיצוי כספי לשותף שלגביו טענו כי הטריד – לצד שורה של שאלות מהותיות שנותרו ללא מענה.

מערכת "מעקב" מדגישה כי אין מדובר בקביעה שיפוטית כוללת באשר לאירועים עצמם, וכי כלל הטענות מצויות בבדיקות ובהליכים. עם זאת, התמונה המצטיירת מן החומר שנאסף, מן הבדיקה ומההליך המשפטי, מציבה את הפרשה באור מורכב ומעורר תהיות.

המערכת תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפרשת מועדון John Doe, לפנות לקבלת תגובות מכלל הגורמים הרלוונטיים, ולפרסם כל מידע נוסף שיתקבל, בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית ולחזקת החפות.

הפוסט תום חיימוב בחר להאשים – שותפו בחר להיבדק הופיע לראשונה ב-מעקב.

ביום 12 בינואר 2026 התנהל בבית משפט השלום בתל אביב יפו דיון חריג בעוצמתו, אשר חשף כשל מהותי בניהול הליך משפטי, אי גילוי משמעותי לבית המשפט והתנהלות דיונית שנרשמה בפרוטוקול באופן שאינו שכיח. מערכת "מעקב" סיקרה את הדיון וההחלטה בתיק ה"ט 10950-01-26, חיימוב ואח' נ' גולדיאק, ומביאה כאן תיעוד מלא, שיטתי ומבוסס מסמכים של ההתרחשויות – באולם, בהחלטות השיפוטיות ובסביבת בית המשפט.

ההליך נפתח בבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת שהוגשה על ידי תום חיימוב ואיתמר אליאסי, בעלי החברות המפעילות את מועדון "ג'ון דו" ומסעדת "Q Gallery" (קיו קלאב בע"מ), באמצעות עורכת הדין מלי חיימוב – אמו של תום חיימוב. הבקשה הופנתה נגד שותפם העסקי, מר יובל גולדיאק, אשר יוצג בהליך על ידי עו"ד אהב כהן.

כבר בשלב הראשון ניתנה החלטה במעמד צד אחד, ביום 7 בינואר 2026, אשר כללה צו ארעי מגביל נגד המשיב. אולם בהמשך, עם קיום הדיון המעמיק, החלה להיחשף תמונה שונה בתכלית מזו שהוצגה בבקשה.

בבסיס ההליך עמד תצהיר הבהרה משותף, החתום ומאומת כדין על ידי תום חיימוב ואיתמר אליאסי. בתצהיר הצהירו השניים, לאחר אזהרה כחוק ומתוך ידיעה כי מסירת מידע כוזב עלולה לגרור סנקציות פליליות, שורה של טענות חמורות: איומים, הפעלת לחץ נפשי, פגיעה שיטתית בשמם הטוב, פרסומים כוזבים, ייחוס קשרים לגורמים בעלי מאפיינים עברייניים, וכן טענות להטרדות מיניות בעסקיהם.

מערכת "מעקב" מתעדת כי בתצהיר תואר יובל גולדיאק כמי שפעל, לכאורה, הן במישרין והן באמצעות אחרים, בניסיון להשפיע על סביבתם של המבקשים. עוד נכתב כי בבקשה המקורית נמנעו המבקשים מלפרט את מלוא האירועים בשל חשש ממשי לביטחונם האישי, וכי גם בעת הגשת התצהיר קיים, לטענתם, חשש להסלמה.

בהמשך פורטו מקרים קונקרטיים, ובהם שיחה ישירה בין המשיב לבין איתמר אליאסי, אשר הוצגה בתצהיר כשיחה שכללה אמירות מאיימות ביחס לתום חיימוב. בנוסף תוארה פגישה בבית קפה בתל אביב, אליה פנה אליאסי מיוזמתו בעקבות פניות מלקוחות שטענו, לדבריו, להטרדות מיניות. לפי התצהיר, נוכחות אנשים בסביבת המשיב עוררה תחושת פחד ממשית והביאה לעזיבתו המהירה של המקום.

תום חיימוב הוסיף בתצהיר כי הוא נפגע מפרסומים כוזבים שיוחסו למשיב, אשר הופצו, לטענתו, בתקשורת וברשתות החברתיות וגררו תגובות פוגעניות וייחוס מעשים שלא ביצע. עוד נטען כי המשיב התרברב בקשריו עם גורמים בעלי מאפיינים עברייניים, וכי ההטרדות והפרסומים הופנו גם כלפי בני משפחותיהם של המבקשים.

על בסיס טענות אלו ניתן הצו הארעי, אולם בדיון שנקבע ליום 12 בינואר 2026 בפני כבוד השופט אבי שליו, החלה התשתית המשפטית של הבקשה להתערער.

המשיב, מר יובל גולדיאק, הגיש תצהיר והבהיר כי הוא בעל מניות בשתי החברות נשוא הבקשה. משמעות הדבר הייתה ברורה: מדובר בסכסוך עסקי בין שותפים, ולא בעימות חיצוני. עובדה מהותית זו לא נמסרה לבית המשפט בעת הגשת הבקשה במעמד צד אחד.

נקודה זו קיבלה משנה תוקף נוכח קיומו של הליך קודם, שנדון ימים ספורים קודם לכן – ביום 31 בדצמבר 2025 – בפני השופט גד מינא בתיק ה"ט 87717-12-25. באותה החלטה נקבע במפורש כי מדובר בסכסוך הקשור לחברות, וכי ההליך של מניעת הטרדה מאיימת אינו המסגרת המתאימה לבירורו. קיומו של ההליך הקודם לא צוין בבקשה החדשה, חרף חובה מפורשת לעשות כן.

השופט שליו קבע באופן חד: "יש לראות בחומרה כי בקשה שהוגשה במעמד צד אחד נמנעה מלציין שהמשיב הוא שותף בחברות". עוד הודגש כי המבקשים ביקשו למעשה להרחיק את המשיב ממקומות שבהם לו עצמו זכויות קנייניות. בית המשפט הבהיר כי מאחר שהמבקשים היו מיוצגים על ידי עורכת דין, אין מדובר בטעות תמימה אלא במחדל מהותי.

הביקורת החריפה נמשכה כאשר נקבע כי גם בתצהיר שנחתם ואומת על ידי באת כוח המבקשים לא צוין קיומו של ההליך הקודם. "אי הגילוי הוא חמור ומחייב פסיקת הוצאות משמעותית", קבע השופט.

להורדת הקובץ לחצו כאן

לצד הממצאים המהותיים, התנהלות הדיון עצמו הייתה חריגה. מערכת "מעקב" מתעדת כי במהלך הדיון התפרץ תום חיימוב מספר פעמים, והשופט הזהירו במפורש כי התפרצות נוספת תוביל לדחיית הבקשה ולחיוב בהוצאות.

בהמשך, התפרצה גם עורכת הדין מלי חיימוב, באופן שבית המשפט הגדיר כבלתי מקובל. בהחלטה חריגה נכתב: "עו״ד חיימוב מתפרצת גם במתן ההחלטה, הצדדים מתבקשים להמתין בחוץ בעת כתיבת ההחלטה. הם יוזמנו לאולם לאחר שיושלם ההכתבה". מדובר בצעד נדיר, המעיד על חומרת ההתנהלות כפי שנצפתה בעיני בית המשפט.

לגופו של עניין, בית המשפט הבהיר כי אין בהחלטתו קביעה באשר לאמיתות הטענות המהותיות – לא לגבי המחלוקת העסקית ולא לגבי הטענות לאיומים או להטרדות מיניות.

ההכרעה הייתה חד משמעית: הצו הארעי שניתן ביום 7 בינואר 2026 בוטל. המבקשים חויבו בתשלום הוצאות בסך 7,000 שקלים. בנוסף נקבע תנאי מרתיע וחריג, שלפיו תשלום ההוצאות בפועל יהווה תנאי מוקדם להגשת כל בקשה עתידית מטעמם בהליך של הטרדה מאיימת.

לאחר הדיון פנתה מערכת "מעקב" לתום חיימוב, מלי חיימוב ואיתמר אליאסי בבקשה לקבלת תגובה עניינית. תגובה כזו לא נמסרה.

בנוסף, מערכת "מעקב" תיעדה אירוע נוסף: בבית קפה הסמוך לבית המשפט השמיע תום חיימוב הקלטות של נשים אשר, לטענתו, נפגעו מינית. ההקלטות הושמעו בנוכחות צדדים שלישיים, שאינם בעלי זיקה להליך המשפטי, ובאופן שאפשר לעוברי אורח להיחשף לתוכנן ולקולות הדוברות. יצוין כי הקלטות אלה לא הוגשו כראיות במסגרת ההליך בפני בית המשפט.

הפרשה החלה לאחר שמר יובל גולדיאק העלה שורה של שאלות קשות הנוגעות להתנהלות הכספית במועדון. בין היתר העלה טענות בדבר אי־סדרים חמורים בכספים, חשדות לגניבה, התקנת מצלמות בשירותים על ידי תום חיימוב, פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים, חובות לספקי המועדון והמסעדה, וכן טענות לקיומם של חובות לגורמים מהעולם התחתון.

לטענת גולדיאק, במקום שניתנו מענה והבהרות ענייניות לשאלות שהועלו, בחרו תום חיימוב ואיתמר אליאסי לנהל קו התקפי ולהציג אותו כעבריין המרכזי בפרשה. יודגש כי כלל הדברים האמורים מבוססים על טענותיו של מר גולדיאק.

בנוסף, מערכת "מעקב" הציעה לתום חיימוב ולאיתמר אליאסי לעבור בדיקת פוליגרף, אולם עד למועד זה לא נמסרה מצדם כל תשובה לפנייה. מנגד, מר גולדיאק נעתר להצעה, עבר בדיקת פוליגרף בנוגע לשאלות מהותיות וקשות בפרשה, ולפי תוצאות הבדיקה נמצא דובר אמת. מערכת "מעקב" תפרסם בהמשך כתבת תחקיר נוספת, שתעסוק בפרטי הבדיקה ובממצאיה.

פורסם ב-1 בינואר 2026: מערכת "מעקב" פרסמה כתבה העוסקת בזעזוע במועדון John Doe, על רקע סכסוך בין שותפים, טענות הדדיות, בדיקות גורמי אכיפה והתנהלות עסקית מעוררת מחלוקת. הכתבה מציגה מסמכים, גרסאות הצדדים ורצף האירועים, תוך הבחנה בין טענות לבין קביעות רשמיות – לחץ כאן להמשך

-אנו במעקב-

הפוסט ניסיון ניצול בית המשפט כשל: בקשת תום חיימוב (הטרדות, איומים, פגיעה) נדחתה הופיע לראשונה ב-מעקב.