היי רוצה לשתף אתכם במקרה אונס חמור שעברתי. הגעתי לפגישה עם אדם בשם אריאל אריק בן דרור למפגש בעבור תמיכה כלכלית. (יחסי שוגר דדי) הבחור אריאל הבטיח לעזור לי עם חוב שיש לי ולכן סמכתי עליו ועל כן נפגשנו. הוא הביא אותי לדירה של דולי בורוסקי סבתא שלו בקיסריה במהלך הפגישה אריאל השתמש בסמים ואלכוהול לטשטש את ההגיון שלי. וניצל את גופי להנאתו כשאני גמורה ומטושטשת. יש לי את כל התיעודים וההקלטות שבהם הוא מוקלט שהוא מבין שאני לא עושה את זה מתוך משיכה אליו אלה באמת מתוך קושי כלכלי נורא קשה שנקלעתי אליו לאחרונה. הוא התעקש לבצע את ההעברה רק אחרי שיוריד אותי כבר בבית.

אריאל הבטיח "בתוך שעתיים הכסף שמגיע לך ישלח" וכך גרר וגרר אותי עד השעות הקטנות של הלילה ולבסוף קילל איים וחסם את כל דרכי ההתקשרות שלנו. אני מזכירה שזו פעם ראשונה שאני ואריאל נפגשנו, לא היתה שום הכרות מוקדמת- והכל היה על בסיס התמיכה הזו שהוא הבטיח להעניק. מתחקיר קטן שעשיתי מדובר בנוכל גדול שגם מוכר למשטרה, עשה פשעים חמורים כגון גניבת רכבים, גניבת צ'קים, גניבת רכוש גנב את החברים שלו את המשפחה שלו, כל המשפחה שלו מסוכסכת איתו. לא מתפלאה. אני לא רוצה שום קשר לכסף הגנוב והמלוכלך שלו, רק שאנשים ידעו להיזהר ובמיוחד נשים שמנסות להחזיק את הראש מעל המים עוד יום ולמלא לעצמן את המקרר. צורף תמונה של האנס".

בליווי "מעקב", הגישה ג' תלונה במשטרת ישראל כנגד אריאל בן דרור. ברם, מאז הגשתה של התלונה, ניכר כי לא ננקטו צעדים משמעותיים בעניין. על אף חומרת החשדות, נראה כי בן דרור ממשיך בשגרת חייו ללא מפריע, ולאחר המקרה הנטען של ג', נתקבלו דיווחים על שני מקרים נוספים בהם הוא חשוד, לכאורה, במעשי אונס, הונאה וניצול.

לנוכח העדרה של פעילות חקירתית ראויה מצד משטרת ישראל בפרשה חמורה זו, הגיש צוות "מעקב" תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

כשהתודעה הציבורית נבחרת בקפידה

המקרה של ג' לא שונה במהותו ממקרים אחרים של תקיפה מינית או ניצול שקרו בישראל. אלא שבמקרים קודמים, שבהם היו מעורבים מפורסמים, למשל זמרים מפורסמים אז קמה סערה ציבורית אדירה. סערות כאלה עוררו זעם, מחאות וקריאות לצדק. אך כשמדובר באדם אנונימי, עבריין שאינו חלק מ"הברנז'ה" או מהאור הזרקורים, נדמה שהתקשורת והציבור בוחרים לשתוק. למה? כי אם זה זמר מפורסם אז שווה לכתוב ולהגיב ועל חשבונו לקבל רייטינג ומוניטין.

השתיקה הזאת צורמת במיוחד כשמדובר בדמויות מפורסמות שהפכו עצמן לסמל של מאבקים חברתיים. איפה אופירה אסייג, שידועה ביכולתה להבעיר דיונים סוערים? איפה קרן פלס, שמדברת לעיתים קרובות על עוולות חברתיות? מדוע מפיקהּ של נועה קירל לא קם והביע תמיכה, כפי שעשה זאת במקרה של זמר מפורסם אחר? אפילו ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג, העיר שבה נטען שנסגרו תיקים חמורים הקשורים לאלימות מינית, לא השמיעה קול (כרגע עניין בבדיקת מח"ש). איפה כל רודפות צדק? כנראה גם צריך מזל באונס, אם זה זמר מפורסם אז יש עניין, אך ב 99.9% כאשר מדובר באונס אמיתי אז זה נעשה ע"י עבריינים כבדים לא נורמטיבים.

קריאה למאבק באלימות מינית בעקבות תלונת אונס

בימים האחרונים, שיגרה מערכת 'מעקב' פניות פרטניות לאותם רודפי צדק מובילים (אשר נלחמו להשגת מקום בכותרות התקשורת בפרשת זמר מפורסם אחר, שכן ידוע כי אזכור שמו של אמן ידוע מעלה את המוניטין והרייטינג שלהם, ואת מידת צביעותם ביקשנו לבחון). בין מקבלי הפניות נמנים: הגברת אופירה אסייג, האמניות קרן פלס, נועה קירל (לרבות שאלות למפיקּה, מר אלמוג שריד, אשר הרבה להתראיין בפרשה האמורה), מירי מסיקה, איש התקשורת והספורט מר חיים גוזלי, וראש עיריית נתניה, הגברת מרים פיירברג.

תוכן המכתבים מתמקד בפרשייה מטרידה – תלונתה של ג' על מעשה אונס שביצע בה, לכאורה, אריאל בן דרור. על פי הנטען, הנאשם ניצל את מצוקתה הכלכלית, טשטש את חושיה באמצעות משקאות אלכוהוליים וחומרים משכרים, ופגע בה מינית.

במסגרת הפניות האישיות, הובעה בקשה נחרצת להשמיע קול ולהעלות את המודעות הציבורית לתופעת האלימות המינית המתרחשת יום יום. המכתבים מדגישים תופעה מדאיגה של התעלמות חברתית ממקרי אלימות מינית כאשר הקורבן אינה דמות ציבורית, תופעה המותירה את הנפגעות חסרות הגנה ומעניקה לתוקפים תחושת חסינות.

הפנייה מהווה קריאה לשינוי תודעתי מעמיק בחברה הישראלית: נטילת אחריות משותפת, מיגור תופעת ההתעלמות מפשעים מיניים, ותביעה להעמדה לדין של עברייני מין. המסר הבסיסי מדגיש כי כל נפגעת זכאית לצדק ולתמיכה, ללא תלות בנסיבות או במידת העניין התקשורתי.

למרבה הצער, מבין כל מקבלי המכתבים, רק הזמרת מירי מסיקה בחרה להשמיע את קולה, ואולי בעתיד אף להביע עמדה פומבית בנושא.

יש לציין כי הגברת מירי מסיקה מסרה את דעתה בעניין זה, ובתוך כך הדגישה כי ניצול ואלימות מינית הינם מעשים פסולים מכל וכל, ולאחר מכן הביעה את נכונותה לעיין בפרטים הנוגעים לעניינו של אריאל בן דרור, תוך רצון להעמיק בבחינת נסיבות המקרה. החומרים הועברו לעיונה של הגברת מסיקה, אך עד למועד זה טרם התקבלה תגובתה בנושא.

ראוי לציין כי מבין כלל אישי הציבור והתקשורת אליהם שוגרו פניות, הגברת מסיקה היא היחידה אשר מצאה לנכון להקדיש מזמנה (אף אם מטעמי נראות גרידא, עדיין יש בכך משום התייחסות), להגיב לפנייה ולהעמיק בפרטי המקרה.

כשאדם מפורסם מעורב בפרשה, כל ערוצי התקשורת הגדולים – כאן 11, קשת 12, רשת 13, ערוץ 14 – עטים על הסיפור. כתבות עומק, ראיונות, דיונים – כל אלו ממלאים את המסך. אבל במקרה הזה? שקט רועם. כי את ג' לכאורה אנס אדם לא מפורסם, הרי תמיד שווה לכתוב על זמר מפורסם ולהרוויח עוד לייקים ופרסום, אך כאשר עבריין לכאורה אונס – אז פתאום זה לא אונס? עדיף ורצוי לשתוק.

(אריאל בן דרור לכאורה אונס נשים רבות, למעשה יש לנו תיעוד של 3 מקרים, ואילו לארגון 'בתשובה צדק חברתי' יש עוד 6 מקרים)

אדישות סלקטיבית וצבועה

הבעיה היא לא רק בתקשורת או בסלבריטאים, אלא גם בציבור. אנחנו, כחברה, נוטים להיסחף אחרי פרשיות נוצצות ולשכוח את הסיפורים ה"אפרוריים". אנו מבקשים צדק למפורסמים וקורבנותיהם, אבל לא מקדישים תשומת לב לקורבנות אנונימיים שנמצאים במאבק יום-יומי לשרוד.

המקרה של ג' הוא תמרור אזהרה. היא מתארת כיצד נסעה לפגוש אדם שהבטיח לה עזרה כלכלית (אך ורק מתן הלוואה), רק כדי למצוא עצמה מנוצלת ונפגעת. היא מדברת על איך גבר זר הפך את המצוקה שלה לכלי בידיו, כיצד הוא טשטש את חושיה באלכוהול וסמים, ואיך הבטחותיו הריקות הפכו לאיומים ולחסימות. ועדיין, היא נותרה לבד במערכה.

לא עוד שתיקה

המקרה של ג' חייב לשמש קריאה לפעולה. לא רק עבור התקשורת, אלא עבור כל אחד ואחת מאיתנו. עלינו להפסיק לבחור את מאבקי הצדק שלנו לפי מידת הפופולריות של הקורבנות. לכל קורבן מגיעה תמיכה, אמון וצדק – בין אם היא אישה אנונימית שנפגעה מעבריין ידוע ובין אם מדובר בפרשה נוצצת של מפורסמים.

על הסלבריטאים לקחת אחריות. אם הם באמת מאמינים בצדק חברתי, הם חייבים להשמיע קול גם במקרים שפחות נוחים להם או פחות "מגניבים" תקשורתית. על ארגוני הנשים להרים את הכפפה ולהילחם באותה עוצמה עבור כל אחת ואחד. עלינו כחברה לזכור שכל סיפור כזה הוא לא רק מקרה בודד, אלא השתקפות של חברה שמעדיפה לא לראות.

למעשה, גברת ג' אינה דמות מוכרת בציבור, וכך גם אריאל בן דרור אינו אמן ידוע. מתעוררת כאן תהייה: היכן כל הנשים שנותרו אדישות? האם דאגתן מתעוררת רק כאשר זמר מפורסם מואשם בעבירות מין או בהתעללות בגברות ט' או ג', ומה באשר לעבריין כדוגמת אריאל בן דרור?

שמא הגיעה העת לדון בכלל המקרים ללא משוא פנים ואפליה – רק כך נוכל למגר את התופעה המזעזעת. אמנם הזעקה הציבורית כנגד החשוד באונס ברורה, אך קיימת עובדה מטרידה נוספת – האדישות המשטרתית, שהינה חמורה ומדאיגה לא פחות (במקרה זה מדובר באדישות ראייתית).

תגובות

חיים גוזלי, אופירה אסייג, נועה קירל, ראש עיריית נתניה, הגברת מרים פיירברג (אשר בעירה, על פי הנטען, לכאורה מתרחשים מקרי אונס ותיקי החקירה נסגרים במשטרת ישראל), קרן פלס, אלמוג שריד ואריאל בן דרור – לא הגיבו לפנייתנו (השתיקה המדברת).

תגובתה של מירי מסיקה פורסמה לעיל בכתבה.

מן המחלקה לחקירות שוטרים נמסר:

הריני לאשר קבלת פנייתך שבנדון.

נוכחו טענותיך לביצוע עבירות פליליות על ידי שוטרים ממשטרת נתניה,

פנייתך הועברה לעיון היחידה לחקירות שוטרים ,שהינה הגוף המוסמך ע"פ חוק לבחינת פנייתך, ומענה יינתן מטעמה.

ממשטרת ישראל נמסר:

מטעמי צנעת הפרט לא נפרט אודות המקרה, אולם נציין כי כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבדקת ומטופלת בהתאם לתשתית הראייתית.

-אנו במעקב-

צילום: אופירה אסייג, נועה קירל, ראש עיריית נתניה הגברת מרים פיירברג, קרן פלס, אריאל בן דרור – מתוך אינסטגרם, תוכן לפי סעיף 27א'

נראה כי עיריית חיפה והגברת קירל מגלים זלזול מופגן בציבור ובתבונתו. למופע הוקצו אלפיים מקומות, כאשר בהנחיות העירייה לגברת קירל וחברת ההפקה שלה צוין במפורש כי המופע ישמש לצילום קליפ. משמע, לא די בכך שהציבור מימן את האירוע מכיסו הפרטי, אלא שהעירייה אף הפכה את משתתפי המופע לניצבים בקליפ – ללא תמורה וללא עלות.מצב זה מעורר תהיות חמורות באשר לניצול משתתפי המופע לטובת צילומי הקליפ. בשוק המקצועי, שכרו של ניצב נע בין חמש מאות לשמונה מאות שקלים חדשים ליום צילום. אם נערוך חישוב שמרני המבוסס על התעריף המינימלי של חמש מאות שקלים, נמצא כי גברת קירל חסכה סכום מוערך של כמיליון שקלים חדשים (תוצאת מכפלת חמש מאות שקלים באלפיים משתתפים) באמצעות ניצול בוטה של הקהל שגויס בחסות עיריית חיפה.

תופעה זו מדגימה באופן מטריד כיצד ניתן לצבור הון תוך ניצול ציני של משאבי ציבור ומשתתפי המופע.

הנהלת אתו"ס, בראשות יוסי שלום ובהשתתפות הדירקטורים יוסי הניג, קיריל קארטניק ועו"ד יעקב בורובסקי, החליטה באופן תמוה להעניק בלעדיות לשיווק הכרטיסים לאירוע – ללא מכרז וללא הסבר. אך מי צריך הסברים כשמדובר בכוכבת-על?

מבדיקה שערכנו עולה כי אתו"ס, למרות היותה חברה הממומנת מכספי ציבור, לא טרחה אפילו להגיש דוחות כספיים מעודכנים לרשם העמותות. הדוחות האחרונים שפורסמו הם משנת 2021 (פורסמו בשנת 2022), כאילו השקיפות הציבורית היא המלצה בלבד. ייתכן שהדוחות הוגשו, אך משום מה אינם מופיעים ברשם העמותות – אולי בשל עיכוב בעיבוד.

נקודה מטרידה במיוחד היא העובדה כי חברת אתו"ס, המתוקצבת בכספי ציבור בהיקף של כשישה מיליון שקלים חדשים, העניקה שירותים מקיפים אלה ללא תמורה לאמנית שמעמדה הכלכלי מוגדר כמבוסס ביותר. התנהלות זו מעלה תהיות נוקבות באשר לשימוש בכספי ציבור ולשקיפות ההליכים המנהליים בעירייה.

בעלי עסקים חיפאיים, הנאנקים תחת נטל הארנונה, אגרות השילוט והקנסות העירוניים, יכולים רק לחלום על היחס המועדף שמקבלת קירל. בזמן שהם נלחמים על הישרדות בתקופת המלחמה, העירייה בוחרת להשקיע את כספי הציבור בקידום מי שממילא לא חסר לה דבר.

זו סטירת לחי לכל אמן צעיר בחיפה, במקום לתת במה לכישרונות המקומיים, העירייה מעדיפה להשקיע בכוכבת פופ שכבר מזמן לא זקוקה לתמיכה ציבורית.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות על סדרי העדיפויות של עיריית חיפה ועל האופן בו היא מנהלת את כספי הציבור. האם זה באמת התפקיד של עירייה לשמש כמשרד הפקות פרטי לאמנים מסחריים? האם כך אמורים להיראות סדרי העדיפויות של עיר במצב חירום?

בינתיים, בעוד הדוברות העירונית שותקת והאחראים מתחמקים ממתן תשובות, כספי הציבור ממשיכים לזרום לקידום מי שכבר מזמן לא זקוקה להם. ותושבי חיפה? הם יכולים רק לשלם את חשבון הארנונה ולתהות מתי העירייה תתחיל לדאוג גם להם.

תגובות :

דובר עיריית חיפה, מר אלירן טל, נמנע מלהשיב לפנייתנו באמצעות הדואר האלקטרוני, התנהלות המעלה חשש להסתרת מידע מכוונת. בהינתן שמדובר בסוגיה של שימוש בכספי ציבור, נושא הראוי להתייחסות מעמיקה, אנו מתחייבים להמשיך בחקירת הפרשה

(ראוי לציין כי מחלקת הדוברות של עיריית חיפה, המתוקצבת במאות אלפי שקלים מכספי משלם המיסים, ואשר תפקידה המוגדר הוא מתן מענה לגורמי תקשורת החותרים לחשיפת האמת, הפכה דה-פקטו למחלקת השתיקה המוסמכת.

נבקש להזכיר לראש עיריית חיפה, מר יונה יהב, כי העיר חיפה כפופה לחוקי מדינת ישראל. לכספי הציבור נודעת חשיבות עליונה, ולכל הפחות קיימת חובה חוקית לפרסם מכרז או להתקשר בחוזה מסודר. יתרה מזאת, נוכח המצב הקיים, מתחייב פרסום מכרז חדש לתפקיד דובר/ת העירייה, אשר יכבד את גורמי התקשורת ויקפיד על מתן מענה הולם, שכן מר אלירן טל נכשל בתפקידו או עמוס מכדי למלאו באופן ראוי)

תגובות הגורמים הרלוונטיים:
* עיריית חיפה – אין מענה
* חברת אתו"ס – אין מענה
* יחצ"ן נועה קירל: "אין הסכם ולא היה הסכם, הכל דמיונך".

צילום: ערן לוי | Shalman Studio, תוכן ע"פ סעיף 27א'

בשנים האחרונות הפכה נועה קירל לכוכבת פופ מובילה בישראל, עם הופעות ענק והצלחה בינלאומית. אך מאחורי הזוהר והתהילה מסתתר סיפור אחר – של מעריצים מאוכזבים ותחושת זלזול מצד הזמרת. האם הכסף והתהילה העבירו את קירל על דעתה? האם היא באמת מעריכה את קהל המעריצים שלה, או שמא הפכה לסמל של תעשיית הבידור הקרה והמנוכרת?

הופעת הענק שהפכה לאכזבה

לפני כשנה התקיים מופע גדול של קירל בפארק הירקון בתל אביב. אלפי מעריצים הגיעו מלאי התרגשות לראות את כוכבת הפופ האהובה עליהם. אך עבור רבים מהם, החוויה הפכה במהרה לאכזבה מרה.

לילך למברגר מולדבסקי שיתפה את חווייתה, וכינתה אותה "כמעט 'אסון מירון' 2".

משפחת מולדבסקי הגיעה ב-17:00 תחת שמש קופחת, והתמקמה קרוב ככל האפשר לבמה. עד השעה 19:45 המצב הפך לקריטי: המים אזלו, ההמון גדל, והחום היה בלתי נסבל. "בנות מקיאות, מתעלפות", מתארת לילך.

ההופעה החלה באיחור של 45 דקות. המון עצום של 65,000 איש עמד על רגליו למעלה משלוש שעות. "קירל בחרה לעלות ב-20:45, אנחנו כבר עומדים מאז 17:00… הסיוט בהתגלמותו", נזכרת מולדבסקי.

הראות הייתה גרועה: "מהדשא לא רואים כלום, 2 מסכים קטנטנים רחוקים מאוד מהמתחם, לא רואים כלום כלום", מתלוננת לילך. אנשים החלו לעזוב את ההופעה מיד עם תחילתה.

"הגענו הביתה סחוטות, מטולטלות, מאוכזבות כל כך", מסכמת מולדבסקי. היא קוראת לנועה קירל לקחת אחריות: "עברת את גיל 18, עלייך לקחת אחריות על המותג שיצרת ונושא את שמך. צאי לתקשורת ותתנצלי".

"לא רק ילדים, אני והבן זוג שלי 1.85 לא ראינו כלום, הוא עוד הצליח לראות קצת. אני הופעה שלמה רק שמעתי ולא ראיתי. אם הייתי רוצה לשמוע, הייתי שמה פלייליסט ביוטיוב", מספרת ליאור שחר, אחת הנוכחות במופע. היא מוסיפה בכאב: "היה כל כך מאכזב הופעה שלמה בלי לראות אותה אפילו על המסך".

צילום: לילך למברגר מולדבסקי

תלונות דומות נשמעו מפי מאות מעריצים נוספים. רבים טענו כי המסכים היו קטנים מדי, מערכת ההגברה לא הייתה מספקת, וכי לא הייתה התחשבות בקהל הצעיר שהגיע להופעה.

קבוצת "נפגעי המופע של נועה קירל בפארק הירקון"

בעקבות הביקורת הנרחבת, הוקמה קבוצת פייסבוק בשם "נפגעי המופע של נועה קירל בפארק הירקון". תוך זמן קצר הצטרפו לקבוצה אלפי אנשים, שחלקו את תסכולם וכעסם על החוויה השלילית. נכון לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024, הקבוצה מונה למעלה מ-2,300 חברים, והדיון בה ממשיך להיות סוער.

אחת המשתתפות האנונימיות בקבוצה כתבה: "תגיבו לנועה על חוסר ההתייחסות שלה לעשרות אלפים שלא פוצו על הפאשלה המבישה בהופעות הקודמות לה המבישה בהופעות משנה שעברה".

בטי דילר, חברה אחרת בקבוצה, הוסיפה: "זו בדיוק הבעיה, שזה צריך מאוד לעניין אותה. אין חשוב למי שמופיע יותר מהקהל, בלעדיו לא יכול להתקיים כלום. כמו שהקהל כיבד והגיע לשמוע אותה ושילם ממיטב כספו, כך היא צריכה לכבד ולפצות כל אחד ואחת שנגרמה לו עוגמת נפש עקב ההופעה הקודמת שלה".

למרות הביקורת הנרחבת והדרישות לפיצוי, נראה כי קירל בחרה להתעלם מהסערה. לא ניתנו התנצלויות פומביות, ולא הוצעו פתרונות או פיצויים למעריצים המאוכזבים. התנהלות זו רק הגבירה את תחושת הזלזול בקרב המעריצים.

אחד המעריצים המאוכזבים כתב: "אנשים התלוננו שלא ראו כלום ולא שמעו כלום, ולא קיבלו פיצוי וגם לא נהנו. בקבוצה עדיין ממשיך להיות דיון סוער ואנשים מתלוננים שלא קיבלו שום פיצוי – שום כלום".

ב-28 בספטמבר 2023, קארין גולד בויאנג'יו שיתפה פוסט ברשתות החברתיות, קוראת למעריצים להתגייס למאמץ מרוכז בעקבות מה שהיא מכנה "מחדל" בהופעה של הזמרת נועה קירל. בויאנג'יו טוענת כי העניין דועך ללא סיקור תקשורתי מספק, בעוד הזמרת ויחסי הציבור שלה שומרים על שתיקה.היא מארגנת מבצע מתוזמן ברשתות החברתיות, הקורא למעריצים לשתף פוסט ותמונה בשעה 21:00, תוך שימוש במסר "Noa, we didn't see you dance!". בויאנג'יו מעודדת שיתוף נרחב בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, כולל אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק וטוויטר, ומבקשת לתייג אישים מרכזיים כמו גיא פינס, הצינור וערן סוויסה.

מטרת המבצע היא ליצור גל תקשורתי שיחזיר את תשומת הלב לאירוע ויגרום לתגובה מצד הזמרת וצוותה. בויאנג'יו מדגישה את חשיבות ההשתתפות המאסיבית של המעריצים, במטרה להשיג נראות מקסימלית ולמנוע מ"גופי הענק לעשות קופה על חשבוננו ועל חשבון הילדים". היא קוראת למעריצים לפעול יחד להחזרת ה"באז" סביב האירוע ולא לאפשר התעלמות מהנושא.

לפני כשנה, עורכת הדין ליאת שטיין הכריזה על כוונתה להגיש תביעה ייצוגית נגד הזמרת. שטיין, שנכחה במופע, טוענת לקיומה של עילה משפטית מאחר שלא הצליחה לשמוע את ההופעה כראוי.

בראיון לערוץ 12, שטיין סיפרה כי למרות מיקומה הקרוב לבמה, לא הצליחה לראות דבר מההופעה. טענותיה מעלות שאלות לגבי איכות ההפקה והתנאים שסופקו לקהל.

התביעה הייצוגית המתוכננת מייצגת קול קולקטיבי של מעריצים מאוכזבים, המבקשים מענה ופיצוי על חוויה שלטענתם לא עמדה בציפיות ובסטנדרטים המקובלים של הופעה חיה.

ניסיונות ליצור קשר עם עורכת הדין שטיין לקבלת עדכונים נוספים לגבי התקדמות התביעה לא צלחו עד כה. פניות טלפוניות ובדואר אלקטרוני נותרו ללא מענה, מה שמותיר שאלות פתוחות לגבי הסטטוס הנוכחי של ההליך המשפטי המתוכנן.

הופעה חדשה, בעיות ישנות

למרות הביקורת, נראה כי הפופולריות של קירל לא נפגעה משמעותית. היא ממשיכה למכור כרטיסים להופעות ענק, כאשר המעריצים מקווים לחוויה טובה יותר. אך גם כאן, נראה כי האכזבות ממשיכות.

לאחרונה הודיעה קירל על דחיית מופע גדול שתוכנן ל-20 באוקטובר. ההודעה עוררה גל חדש של תסכול בקרב המעריצים, שרבים מהם כבר רכשו כרטיסים.

"האם ניתן לקבל החזר כספי? למי שלא יוכל להגיע ב-20.10", שאל אחד המעריצים בשם עוז קוקה. התגובות לשאלתו חשפו את תחושת חוסר האמון שהתפתחה כלפי הזמרת:

עומר ברקוביץ' ענה בציניות: "מצחיק. נועה רוצה רק כסף. כבר דאגו להוציא הודעת כיסוי שהיא הפסידה מיליונים מהדחייה של המופע… היא הכינה תוכנית".

טל פסח הוסיפה: "קודם שתפצה את ההופעות הקודמות הזוועתיות שלה".

כסף מעל הכל?

נראה כי הפער בין הדימוי הציבורי המושלם של קירל לבין ההתנהלות שלה מול המעריצים הולך וגדל. בעוד שהיא ממשיכה להיות כוכבת פופ מצליחה, רבים מהמעריצים חשים כי היא מתייחסת אליהם בזלזול ומעדיפה את הרווח הכספי על פני חווית הקהל.

השתיקה הרועמת

למרות הביקורת הנוקבת, נראה כי קירל ממשיכה להתעלם מהתלונות. לא ניתנו תגובות רשמיות לטענות המעריצים, ולא הוצעו פתרונות או פיצויים. השתיקה הזו רק מגבירה את תחושת הזלזול וחוסר האכפתיות שחשים המעריצים.

"היא לא מגיבה, לא מתנצלת, לא מציעה פיצוי. כאילו אנחנו לא קיימים בשבילה", אמר אחד המעריצים שביקש להישאר בעילום שם. "זה מרגיש כאילו היא רק רוצה את הכסף שלנו, אבל לא באמת אכפת לה מהחוויה שלנו".

פנינו אל איש יחסי הציבור של הזמרת נועה קירל, שיר פינטו. בראשית הדברים, ניכרה רתיעה ממתן מענה, אך הופנינו לחברת ההפקה האמונה על המופע. אלמוג שריד, המפיק, אף הוא גילה התנגדות ראשונית למסירת תשובה, ברם לבסוף נתקבלה בידינו תגובה חלקית:

"חברת אלמוג פנאי ומוזיקה גאה על הפקת המופע ההיסטורי בשנה שעברה בפארק הירקון, אליו הגיעו 130,000 צופים, וזכה בפירגונים מקיר לקיר. המופע עבר בהצלחה מסחררת וזכה לתגובות נלהבות גם בקרב התקשורת, אנשי המקצוע, וקהל המעריצים הרב שהגיע.כמות הקהל נקבעה על ידי משטרת ישראל וגורמי המקצוע, ולא הגיעה אלינו אף תלונה מהותית. ההחלטות האומותיות התקבלו על ידי צוות ההפקה, ופוזרו בפארק המסכים הגדולים ביותר שאי פעם הותקנו במופע בישראל. הפניות המועטות שהגיעו אלינו בקשר למופע טופלו באופן נקודתי לשביעות רצונם של הלקוחות".

בהתייחס למופע המיועד לשנת 2024, השיב שיר פינטו בזו הלשון:

"המופע נדחה. אתה לא מעודכן באמצעי התקשורת".

ראוי לציין כי בנוגע לסוגיית השבת הכספים, בחר פינטו להימנע ממתן תגובה כלשהי.

נועה קירל, הזמרת והשחקנית הישראלית המצליחה, ידועה בכישרונה הרב ובהצלחתה הבינלאומית. אך האם היא באמת מצליחה בכל תחום? לאחרונה התגלה כי האתר הרשמי שלה, noakirel.com, אינו מותאם לאנשים עם מוגבלות. האם זו רק שכחה קטנה או סימן לזלזול במעריצים עם מוגבלויות?

האתר המדובר, שנראה כאילו הושקע בו הון תועפות (או לפחות כמה דולרים), מציג את קירל בתנוחות ריקוד מרשימות – או אולי זה סתם קפיצות אקראיות? מי יודע. מה שבטוח הוא שהאתר נועד למכור חולצות עם פרצופה של הכוכבת ולקדם את "אמנותה" – אם אפשר לקרוא לזה כך.

אבל רגע, משהו חסר כאן. איפה סמל הנגישות? האם קירל שכחה שגם אנשים עם מוגבלויות רוצים לקנות חולצות עם פרצופה? או אולי היא פשוט לא סופרת אותם?

נועה קירל, הזמרת רבת המוניטין והמעמד, לא מצאה לנכון להשיב לפנייתנו (שהרי מה ערכנו בעיניה!). חרף זאת, השתדלנו בכל מאודנו לזכות בתגובתה.

פנינו לשיר פינטו, איש יחסי הציבור של קירל, בניסיון לקבל תשובות. התגובות שקיבלנו היו מבלבלות למדי. תחילה, פינטו טען שאינו מבין על איזה אתר מדובר. האם זו באמת בורות או אולי ניסיון מגושם להתחמק? בסופו של דבר בשיחת טלפון הוא הודה שזהו אתר תדמיתי, אך כששאלנו שאלות נוספות, קיבלנו תשובה מעורפלת: "במה עוסקת הכתבה? מה המידע שאתה מביא לציבור הקוראים?". האם זו באמת השאלה שצריכה להישאל כאן?!

ברם, במהלך אותה שיחה טלפונית עם פינטו, חל מפנה בלתי צפוי בעלילה. אמנם האתר עודנו בבעלותו של קירל, אך לפתע פתאום חדל ממכירת פריטי לבוש. מה פשר הדבר? כיצד ניתן להסביר את הימצאותן של תמונות חולצות באתר? ומדוע מתנוסס סמל עגלת הקניות? האם לפנינו תעתוע חזותי גרידא, או שמא ניסיון כושל לשיווק מוצרים?

מעניין לציין כי כמעט מחצית מהגולשים באתר (44.94%) הם ישראלים. אז למה בעצם האתר באנגלית? שמא היא שכחה שיש לה מעריצים בארץ מולדתה?

תביעות ענק נגד עסקים קטנים: מה שמותר לקירל – אסור לכם

אך, אל תשגו בהבנתכם: מה שמותר לגברת נועה קירל – אין להקיש ממנו לגביכם. במדינת ישראל כבר הוגשו תובענות ייצוגיות בהיקפים של מיליוני שקלים כנגד עסקים זעירים.

בשנים האחרונות, תופעה חדשה מעוררת דאגה בקרב בעלי עסקים קטנים בישראל. עורכי דין מגישים תביעות ייצוגיות נגד בתי עסק על אי-הנגשת אתרי האינטרנט שלהם לאנשים עם מוגבלויות. למרות שהמטרה המוצהרת היא לקדם נגישות, המציאות מעלה שאלות אתיות.התביעות, המגיעות להיקפים של מיליוני שקלים, מופנות בעיקר כלפי עסקים זעירים שאינם ערוכים להתמודד עם העלויות המשפטיות. במקרה של הזמרת נועה קירל "מה שמותר לגברת נועה קירל – אין להקיש ממנו לגביכם". בעוד שלקירל יש את המשאבים להתמודד עם תביעות כאלה, לעסקים קטנים אין את אותה יכולת.

מה שמדאיג במיוחד הוא שמרבית הכסף מהתביעות הללו מגיע לכיסי עורכי הדין ולא לשיפור הנגישות בפועל. ישנם דיווחים על עורכי דין המשתמשים באנשי קש כדי להגיש תביעות ולהשיג ניצחונות בבית המשפט.

התופעה זכתה לכינוי "מאפיה באישור החוק", המדגיש את הפער בין הכוונות המוצהרות לבין התוצאות בשטח. בעוד שקידום נגישות הוא מטרה ראויה, השיטה הנוכחית מעלה חששות כבדים לגבי ניצול לרעה של מערכת המשפט ופגיעה בעסקים קטנים.

נדרשת בחינה מחודשת של המצב כדי למצוא איזון בין קידום נגישות לבין הגנה על עסקים קטנים מפני תביעות סחטניות.

ניסינו להשכיל את עצמנו בדקדוקי החוק, ועל כן פנינו אל עורך הדין יונתן פרידמן, אשר הואיל להשיב לשאלותינו ולהאיר את עינינו.

עו"ד יונתן פרידמן, המתמחה במשפט מסחרי, כולל תביעות ייצוגיות, מסר כי אתרי אינטרנט ואפליקציות המספקים שירות לציבור בישראל (כולל מכירות או מידע על שירות), חייבים להיות נגישים עבור אנשים עם מוגבלות. יחד עם זאת, קיימים פטורים שונים, למשל כאלה שעוסקים בהכנסה נמוכה של בעל האתר, קושי טכנולוגי להנגשה וכד'. בנוסף, זמינות השירות לצרכנים בישראל עשויה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות להתאים את פעילותן לדרישות החוק המקומי.

עו"ד פרידמן, מדגיש כי הנגישות לשוק הישראלי מלווה באחריות משפטית, ללא קשר למיקום הפיזי של הדומיין. לבסוף, עו"ד פרידמן ציין כי הפרת חובות בעניין הנגישות חושפת את בעל האתר/העסק לסנקציות: קנס מנהלי, הליך פלילי, תביעה אזרחית ואפילו תביעה ייצוגית.

אולי הגיע הזמן שקירל תפנה מעט מזמנה היקר כדי להנגיש את האתר שלה. אחרי הכל, גם אנשים עם מוגבלויות רוצים להיות חלק מ"קהל המעריצים" שלה – אם יש כזה בכלל.בינתיים, נראה שהכוכבת הצעירה עסוקה מדי בלרקוד (או לקפוץ) על הבמות העולמיות מכדי להתעסק בפרטים הקטנים כמו נגישות. אולי כדאי שתזכור – לפעמים הפרטים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל בין כוכבת אמיתית לבין עוד זמרת פופ חולפת.

נועה, אם את קוראת את זה (ואנחנו בטוחים שלא), אולי כדאי לשקול להשקיע קצת מהכסף שאת מרוויחה בהנגשת האתר שלך. זה אולי לא יעשה לך עוד מיליון, אבל זה בהחלט יעזור לך להיראות קצת יותר אנושית.

יחד עם זאת, אנחנו ממתינים בקוצר רוח לתגובה רשמית – או אולי לעוד תירוץ מעורפל מצוות יחסי הציבור המסור שלה. מי יודע, אולי בפעם הבאה שנשאל על האתר, הוא פתאום יהפוך לפרויקט צדקה למען אנשים עם מוגבלויות. הרי בעולם של נועה קירל, הכל אפשרי – חוץ מאתר נגיש, כנראה.