נציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה הובילה לפתרון בירוקרטי שהביא לשיקום מלא של דירה שנפגעה במרכז הארץ ולתשלום פיצויים בסך כ-120,000 שקלים לבעלת הנכס, תושבת חוץ. במודעה שפרסם מבקר המדינה לציבור הרחב נמסרו פרטי המקרה והדרך שבה הגיעה הסוגיה על פתרונה.

משרד מבקר המדינה הבהיר מטעמו: "אצלנו, בנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, פועלים לסייע לכל אדם מול הגופים הציבוריים. כך היה גם כשהגיעה אלינו תלונה מאחות של בעלת דירה, שדירתה נפגעה מטיל איראני".

אירוע הפגיעה התרחש במהלך מבצע "שאגת הארי", כאשר טיל פגע בכתובת המגורים באזור המרכז. בעלת הדירה מתגוררת בחו"ל, ולפיכך הגישה אחותה בשמה תביעה לקרן הפיצויים ("מס רכוש") במטרה להתחיל בעבודות השיקום של הנכס. עם זאת, הטיפול בתביעה נתקל בעיכוב ממושך: נוהלי העברת הכספים מחייבים הפקדה אך ורק לחשבון בנק הרשום על שם בעל הנכס בפועל – בעוד לבעלת הדירה, העורכת את חייה מעבר לים, אין חשבון בנק פעיל בישראל.

בעקבות המבוי הסתום, פנתה נציבות תלונות הציבור לקרן הפיצויים במטרה למצוא פתרון יצירתי לבעיה. בעקבות התערבות זו, החליטה קרן הפיצויים להגדיר את האחות המתגוררת בארץ כמי שנושאת בעלויות התיקון בפועל.

ההחלטה איפשרה את העברת כספי הסיוע הנדרשים: בזכות התערבות הנציבות שוקמה הדירה במלואה, והפיצוי ששולם הסתכם בכ-120,000 שקלים. מדובר בדוגמה נוספת למעורבות הנציבות בפתרון חסמים עבור הציבור מול רשויות המדינה.

הפוסט התערבות המבקר: תושבת חוץ פוצתה על נזק מטיל הופיע לראשונה ב-מעקב.

• פורסם ביום 28.07.2026 על ידי פרקליטות המדינה

בקשה תקדימית לשלילת אזרחות הוגשה נגד שני עובדי חברת סלקום שהנפיקו הרשאות גישה נרחבות, תכננו להשבית את התשתיות המשרתות את כוחות הביטחון והעבירו מידע רגיש לבכירי חמאס בטורקיה.

פרשיית הריגול והחבלה החמורה בלב חברת התקשורת "סלקום" מגיעה לשיא חסר תקדים: לראשונה בתולדות המדינה, הוגשה בקשה תקדימית לשלילת אזרחותם הישראלית של שני אסירים ביטחוניים, אשר כיהנו כעובדי החברה וניצלו את תפקידם וסמכויותיהם כדי לקדם מתווה חבלה חמור עבור ארגון הטרור חמאס.

המהלך הדרמטי יצא לפועל לבקשת ראש הממשלה ובאישורה הרשמי של היועצת המשפטית לממשלה. במסגרתו, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט בקשה תקדימית לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים במסלול הפלילי של חוק האזרחות – צעד המוצהר כמקרה קיצוני וחריג של ניתוק הזיקה הבסיסית ביותר למדינת ישראל.

הרשאות נרחבות וקשר ישיר לבכירי חמאס בטורקיה

מפרטי הפרשה עולה כי השניים עבדו בחברת סלקום והיו בעלי הרשאות גישה נרחבות ביותר למערכות המחשוב, השרתים והתשתיות הקריטיות של החברה. ניצול המעמד והמידע הרגיש שהופקד בידיהם נעשה באופן עקבי ושיטתי לאורך שנים רבות. אנשים טובים ועובדים מסורים קיימים במערך החברה, אולם במקרה זה הדברים התרחשו כאשר ככל הנראה החברה לא טרחה לבצע בדיקות סינון, סיווג ואבטחה מינימליות בטרם העניקה גישה בלתי מוגבלת לתשתיות לאומיות חיוניות.

במהלך עבודתם, נקטו השניים שורה ארוכה של פעולות שמטרתן לקדם תכנית מבצעית להשבתת מערכות המחשוב והמידע של חברת סלקום בעת מלחמה או מבצע צבאי, וזאת כדי לסייע באופן ישיר לארגון הטרור חמאס. במסגרת זו, אחד מהם קיים קשר רציף ומתמשך עם בכירי חמאס בטורקיה, והעביר להם – בסיועו הפעיל של האחר – מידע מודיעיני וטכנולוגי רגיש ביותר על תשתיות התקשורת בישראל, על מערכות אבטחת המידע של סלקום ועל הדרכים המדויקות לעקיפתן.

בנוסף לכך, תכננו השניים להחדיר אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו, ברגע פקודתי בעת מלחמה, לשבש ולהשבית לחלוטין את רשת התקשורת של סלקום. מאחר שהרשת מספקת שירותים חיוניים גם לכוחות הביטחון, הפיגוע הטכנולוגי שתוכנן על ידם מיועד היה לגרום לפגיעה ממשית וקשה בביטחון המדינה ובתשתית לאומית חיונית.

הודאה, הרשעה ועונשי מאסר ממושכים

השניים הורשעו בבית המשפט על סמך הודאתם בביצוע עבירות חמורות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. בנוסף, אחד מהם הורשע בביצוע עבירות של גילוי החלטה לבגוד ומגע עם סוכן חוץ.

בשנת 2024 גזר בית המשפט עונשים כבדים על המעורבים: על הנאשם המרכזי נגזרו 11 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. על הנאשם השני נגזרו 5.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

עמדת המדינה: "בגידה של ממש והפרה בוטה של הנאמנות"

בתאריך 28.07.2026 מסרה פרקליטות המדינה הודעה רשמית לציבור:

"כפי שנכתב בעמדת המדינה, 'המעשה בו הורשעו הנאשמים, מצדיק נקיטה בצעד של ביטול אזרחות בהיותו מקרה קיצוני וחריג של הפרת חובת האמונים שחבים האזרחים כלפי המדינה'".

בבקשה לשלילת האזרחות, שהוגשה לאחר מתן גזר הדין, הודגשה חומרת העבירה שבה הורשעו השניים, אשר במעשיהם נקטו פעולות לצורך השבתת מערכות מחשוב ומידע של חברת סלקום בעת מלחמה או מבצע צבאי. זאת, על רקע לאומני ואידיאולוגי, מתוך רצונם המשותף לסייע למאבק של ארגוני הטרור הפלסטינים בישראל על דרך של פגיעה בתשתית תקשורת מרכזית בישראל, ובכך להסב פגיעה בביטחון המדינה.

לעמדת המדינה, מעשים אלו הם בבחינת מעשי בגידה של ממש והפרה בוטה של חובת הנאמנות הבסיסית למדינה, והנזק הפוטנציאלי שהיה טמון בהם, בפיגוע הסייבר שתוכנן על ידם, הוא גבוה.

בבקשה הובהר בצורה חד משמעית:

"הפעולות שנקטו השניים, אשר נועדו לפגוע בתשתית תקשורת מרכזית של ישראל בעת מבצע צבאי, במטרה לסייע לאויב במלחמתו נגד המדינה בעת הזאת, מהוות מקרה מובהק וקיצוני של הפרת אמונים, תוך ניתוק זיקתם הבסיסית ביותר למדינה והפניית עורף כנגדה. דומה כי בדיוק למעשים כגון אלה נועד ההסדר בדבר ביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים, על המסר ההצהרתי הטמון בו בדבר ניתוק הזיקה למדינה.

מעשיהם של השניים נמשכו לאורך שנים רבות, כללו תכנון מוקדם והתאפיינו בעקביות ושיטתיות, תוך ניצול לרעה של המידע אליו נחשפו בעבודתם, ונועדו לסייע לגרועים שבאויבי ישראל במלחמתם כנגדה. העובדה כי הפגיעה תוכננה לזמן מלחמה או מבצע צבאי מגבירה את החומרה הטמונה במעשים האמורים".

הפוסט עובדי סלקום בשירות חמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

מאזן הכוחות בין הדרג הפוליטי למקצועי מגיע לנקודת רתיחה חדשה: שרת הגנת הסביבה, עידית סילמן, הכריזה על תנין היאור כ"חיית בר מטופחת" – צעד תקדימי שנועד לאפשר לשירות בתי הסוהר (שב"ס) להציב תנינים כאמצעי אבטחה והרתעה סביב מתקני כליאה שבהם שוהים אסירים ביטחוניים. המהלך, שקודם על רקע לחצים ממושכים מצד המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר, מעורר התנגדות חריפה וגורפת מצד אנשי המקצוע, המשפטנים וארגוני בעלי החיים, המזהירים מפני פגיעה חמורה ברווחת בעלי החיים, היעדר בסיס חוקי וסיכונים בטיחותיים קשים.

הלחץ הפוליטי וההגדרה המשפטית החדשה

היוזמה להקמת "כלא התנינים" החלה לפני מספר חודשים, כאשר הופעל לחץ על רשות הטבע והגנים (רט"ג) לאפשר למשרד לביטחון לאומי לקבל תנינים מחמת גדר. על פי התוכנית, הפיילוט הראשוני של הפרויקט עתיד היהצאת לפועל בכלא קציעות. לאחר שגורמי המקצוע ברט"ג והדרג המשפטי במשרד להגנת הסביבה סירבו להכשיר את המהלך, בחרה השרה סילמן לעקוף את עמדתם באמצעות יצירת הגדרה משפטית חדשה לתנין היאור.

חוות הדעת המקצועית של רשות הטבע והגנים קובעת באופן חד משמעי כי השימוש בתנינים כאמצעי אבטחה יוצר סיכונים משמעותיים לביטחון, לסביבה ולרווחת בעלי החיים, ואינה ממליצה לקדם את המהלך. עו"ד שי פרץ, התובע הראשי של רט"ג, שיגר מכתב רשמי ליועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי, ובו פירט את עמדת הרשות המתנגדת בתוקף לבקשת השרה. ברט"ג הבהירו לשר בן גביר ולשרה סילמן כי "אנחנו צריכים לשמור עליהם ולא הם עלינו. זו לא רוח החוק".

התנגדות משפטית ומקצועית מקיר לקיר

הוויכוח המרכזי סביב ההחלטה אינו נוגע רק לעצם הרעיון של שימוש בטורפים במתקני כליאה, אלא בעיקר לשאלת הסמכות החוקית. היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי, התריעה כי אין לשרה סמכות להשתמש בהכרזה על "חיית בר מטופחת" לצורך אבטחת בתי כלא. לטענת הדרג המשפטי והמקצועי, חוק חיות הבר נועד להסדיר החזקת בעלי חיים למטרות מוגדרות בלבד, כגון מחקר, שימור, חינוך והסברה – ולא כאמצעי הרתעה ביטחוני.

גורמים מקצועיים מדגישים כי אין כל תקדים מקצועי או משפטי לשימוש בתנינים כאמצעי אבטחה בבתי כלא מודרניים. עמדת המשפטנים היא שאם המדינה חפצה לאפשר שימוש מסוג זה, עליה להוביל חקיקה ראשית ומסודרת בכנסת, ולא להסתפק בהחלטת שרה המנוגדת ללשון החוק. כמו כן, הועלו חששות כבדים מפני היעדר מומחיות של שב"ס בגידול וטיפול בתנינים, וכן מפני סיכונים ממשיים של בריחת החיות ופגיעה בחיי אדם.

מנגד, תומכי המהלך מציגים קו טיעון לפיו ככל שהתנינים יוחזקו בתנאים נאותים, יקבלו טיפול וטרינרי הולם ולא יסבלו מעבר למה שנגרם לבעלי חיים בגני חיות או בחוות גידול, אין הבדל מהותי מבחינת רווחתם, ועל כן ניתן להסדיר את הנושא גם למטרות אבטחה. עם זאת, המתנגדים משיבים כי גני חיות פועלים בישראל תחת מערכת חוקית מוסדרת ומפוקחת למטרות שהמחוקק הכיר בהן, בעוד שימוש בבעלי חיים לצורכי הרתעה ואבטחה חורג לחלוטין ממסגרת זו ומעלה שאלות אתיות וציבוריות קשות.

ביקורת חריפה בארגוני בעלי החיים ובזירה הציבורית

ההחלטה עוררה תגובות נסערות מצד ארגונים למען בעלי חיים. בארגון "אנימלס" תקפו בחריפות את המהלך ומסרו:

"הם רוצים לקחת תנינים ולנצל אותם בבית כלא. ההחלטה להגדיר תנינים כ'חיות מחמד מטופחות' כדי שיהיה אפשר לנצל אותם היא פשוט מזעזעת. אין לזה מילה אחרת. רק לפני כמה חודשים טבחו במאות תנינים בחוות פצאל, ועכשיו מפקירים את בעלי החיים המסכנים האלה לגורל של ניצול והתעללות. חייבים לבטל את זה עכשיו! איך החלטות נוראיות כאלה מתקבלות ב-2026?".

במקביל לביקורת הממוקדת על הפרויקט הנוכחי, עולה בקרב פעילי סביבה טענה עקרונית רחבה יותר, לפיה גם החזקת בעלי חיים בשבי במסגרת גני חיות כרוכה בהתעללות ובפגיעה ברווחתם, פגיעה שאינה זוכה לעיתים קרובות להד תקשורתי מספק.

השלכות פוליטיות ואלקטורליות

מעבר להיבטים המשפטיים והסביבתיים, המהלך גורר ביקורת ציבורית נוקבת המופנית כלפי מפלגת הליכוד וכלפי השרה סילמן, אשר מתוקף תפקידה מחויבת להגנת הסביבה ולשמירה על הטבע. גורמים במערכת הפוליטית מציינים כי קידום תוכנית מעין זו, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת הדרג המקצועי ומזכויות בעלי החיים, מסב נזק תדמיתי כבד למפלגת השלטון, במיוחד בתקופה שלפני בחירות.

בקרב הציבור הרחב ובקרב פעילי סביבה מתחזקת התחושה כי נציגי הליכוד פועלים בדרכים המרחיקות באופן אקטיבי בוחרים ומצביעים פוטנציאליים. ההנחה הרווחת בקרב ארגוני הסביבה היא כי כל אדם שאוהב בעלי חיים ומגלה חמלה כלפיהם לא יוכל לתת את קולו בקלפי למפלגה המאשרת מהלכים הנתפסים כהתעללות ממוסדת בבעלי חיים – נתון שעלול להתברר כבעל משקל אלקטורלי מכריע ביום הבוחר.

הפוסט מיזם התנינים של סילמן ובן גביר: מכה אנושה לטבע ולאלקטורט של הליכוד הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט מח"ש מועלת בתפקידה: חותמת גומי לאלימות שוטרים בוטה הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרקליטות מחוז חיפה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום חמור נגד שני נאשמים, בגין הפעלת רשת ענפה של בתי בושת באזור הקריות. על פי כתב האישום, השניים ניצלו במשך כשלוש שנים נשים שנקלעו למצוקה כלכלית ונפשית קשה, תוך שהם משלשלים לכיסם רווחים של מיליוני שקלים.

כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין נג'וא סלימאן ולואי עיאדאת, חושף מסכת ממושכת של ניצול, סחיטה ושיבוש הליכי חקירה. על פי האישומים, הנאשמים הפעילו מערך דירות בתי בושת משומן, שכלל פרסום שירותי מין באינטרנט ותיאום מפגשים קדחתני עם לקוחות. התעריפים שנגבו עמדו על סכומים שבין 350 ל-2,000 שקלים למפגש, כאשר הנשים עצמן – שביצעו את העבודה בפועל – קיבלו לידיהן חלק מזערי מהתקבולים, שלעיתים הסתכם ב-100 שקלים בלבד ללקוח.

שיטות פעולה דורסניות

לפי המתואר בכתב האישום, הנאשמים לא בחלו באמצעים כדי לשלוט בנשים. באחד המקרים המזעזעים, נאשם 1 רכש את אמונה של צעירה במצוקה קשה שאף התגוררה בביתו, ולאחר שרכש את אמונה, שכנע אותה לעסוק בזנות. הצעירה נדרשה לספק שירותי מין ל-10 עד 15 לקוחות מדי יום, לעבוד שעות ארוכות, ולהעביר לנאשמים את מלוא הפדיון. היא אולצה לדווח על כל צעד ושעל במהלך יום עבודתה, וכאשר ניסתה להשתחרר מהעול, איימו עליה הנאשמים ודרשו ממנה "דמי עזיבה" בסך 30 אלף שקלים.

הנאשמים, כך עולה מכתב האישום, נהגו לגייס נשים פגיעות במיוחד, לרבות חסרות קורת גג ונשים המתמודדות עם חובות והתמכרויות. כלפי הנשים הללו הופעלו מערכי לחץ פסיכולוגי, איומים וקנסות כספיים דרקוניים שנועדו להבטיח את ציותן המוחלט.

מיליונים מוסתרים מרשויות המס

מעבר לעבירות המוסריות והפליליות החמורות הקשורות לניצול הנשים, כתב האישום כולל סעיפים משמעותיים של עבירות כלכליות. החקירה העלתה כי השניים הפיקו מהפעלת רשת בתי הבושת הכנסות בהיקף של לפחות 1.8 מיליון שקלים. הכנסות אלו הוסתרו בקפידה מרשויות המס, תוך ביצוע פעולות שונות להלבנת הון במטרה לטשטש את מקור הכספים ולהסוות את השימוש בהם.

הפרקליטות מייחסת לשני הנאשמים שורה ארוכה של עבירות, ובהן:

• הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות.

• סרסרות למעשי זנות וניהול מקום לשם זנות.

• סחיטה באיומים.

• שיבוש מהלכי משפט.

• עבירות מס והלבנת הון.

התיק משקף את מאמצי רשויות האכיפה למיגור תופעת הסחר והניצול המיני, ומיצוי הדין עם גורמים המפיקים רווחים על גבן של נשים החיות בשולי החברה.

הפוסט כתב אישום חמור: רשת בתי בושת נחשפה בקריות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתום פרשייה מסועפת שניהלה היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז חוף, נחשפה רשת מאורגנת לסחר בנשים שפעלה במרחב חיפה והקריות. הבוקר (שישי), עם הבשלת חומרי החקירה, הוגשה בבית משפט השלום בחיפה הצהרת תובע כנגד שני חשודים מרכזיים, גבר ואישה תושבי האזור, בגין מעורבותם בפרשה החמורה.

שיטת הציד: ניצול מצוקות קשות

ראשיתה של החקירה בחודש יוני 2025, אז התקבלו במשטרה אינדיקציות ראשוניות על פעילות עבריינית מתוחכמת. על פי החשד, החשודים התמקדו באיתור צעירות באמצעות הרשתות החברתיות, תוך ביצוע "סינון" אכזרי וממוקד: קהל היעד שלהם היו נשים בעלות מוגבלויות, או כאלו שהיו שרויות במצוקה נפשית וכלכלית עמוקה.

הפרטים שעלו מהחקירה מציירים תמונה עגומה של מניפולציה פסיכולוגית מתוכננת היטב. החשודים נהגו לפתות את הקורבנות באמצעות הצעות עבודה משרדיות פיקטיביות, שהבטיחו להן יציבות כלכלית ומגורים. אולם, ברגע שהנשים נכנסו למערכת היחסים הכובלת, המציאות השתנתה ללא היכר: במקום עבודה משרדית, הושמו הנשים בדירות מסתור שנשכרו מראש למטרה זו, ושם הולצו לספק שירותי מין תחת מסכת של איומים ולחצים נפשיים כבדים.

חקירה סמויה ומורכבת

החקירה, שהתנהלה במחשכים במשך כשנה תמימה, הוגדרה על ידי גורמי האכיפה כפעילות מאומצת ורגישה במיוחד. במסגרת המאמץ המבצעי, הפעילה ימ"ר חוף מגוון אמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצד איסוף ראיות פורנזי וחזיתי בשטח. המשימה המורכבת ביותר עמדה באיתור הקורבנות, שחלקן חיו בניתוק מהסביבה, בצל הפחד והתלות שפיתחו החשודים בקרבן.

לפני כחודש, עם המעבר מחקירה סמויה לגלויה, פשטו בלשי הימ"ר על מספר מוקדים ועצרו את המעורבים בפרשה. בתיק החקירה נאספו ראיות מפורטות המבססות את החשדות נגדם בעבירות מהדרג הראשון בחומרתו, לרבות סחר בבני אדם, סרסרות בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים.

הדרך לכתב אישום

היום, כאמור, הושלמה המלאכה המשטרתית עם הגשת הצהרת תובע, המהווה את השלב האחרון בטרם הגשת כתב אישום רשמי לבית המשפט. בפרקליטות מחוז חיפה בוחנים את חומר הראיות הרב שנאסף, כאשר הכוונה היא להעמיד את השניים לדין בגין הפגיעה הקשה בכבודן ובחירותן של הנשים שנפלו קורבן לרשת.

מדובר בפרשה מזעזעת שבה ניצלו החשודים את חולשתן של נשים בשעה שהן זקוקות לסיוע והכוונה. "הימ"ר ימשיך להילחם בנחישות בתופעות של ניצול וסחר בבני אדם בכל מקום שבו ירימו את ראשם".

הדיונים בעניינם של החשודים צפויים להימשך בימים הקרובים בבית המשפט, שם צפויה הפרקליטות לבקש את הארכת מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

צילום וידאו: דוברות המשטרה. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט נחשפה רשת לסחר בנשים בחיפה ובקריות הופיע לראשונה ב-מעקב.

אירוע חמור של אלימות פוליטית התרחש בצהרי יום שישי בשוק התקווה בתל אביב, עת הותקפו פיזית ומילולית סגנית ראש העירייה, חן אריאלי, ופעילים ממפלגת "הדמוקרטים" שהציבו במקום דוכן הסברה. משטרת ישראל עדכנה כי שני חשודים במעורבות בתקיפה נעצרו והועברו לחקירה.

על פי דיווחים מהשטח, הפעילים, שביקשו לקיים דיאלוג עם הציבור, נתקלו בהתגודדות אלימה של מספר אנשים ברחוב האצ"ל. האירוע, שתועד והופץ ברשתות החברתיות, כלל דחיפות, מכות, יריקות וקללות שהוטחו כלפי הפעילים והסגנית אריאלי.

"נמשיך להפיץ אור על פני החושך"

חן אריאלי פרסמה פוסט חריף בחשבונה ברשת ה-X, שבו תיארה את השתלשלות האירועים: "תסתכלו על הסרטון הזה ועל האלימות שספגנו ברגעים אלה כשהגעתי עם פעילי 'הדמוקרטים' הצעירים לשוק התקווה, לדבר באופן פתוח וכנה גם עם מי שלא בהכרח מסכים איתנו".

אריאלי לא חסכה בביקורת כלפי הדרג המדיני, וטענה כי מדובר בתוצאה ישירה של מדיניות השלטון: "זו התוצאה של שלטון נתניהו שמפלג וזורע שנאה בתוך העם. שמעדיף את הכיסא שלו ומפעיל שטיפות מוח עד כדי שאנחנו לא מצליחים לפגוש אפילו את עצמנו בצהרי יום שישי ולנהל שיחה".

סגנית ראש העיר הדגישה כי על אף התקיפה, בכוונתם להמשיך בפעילותם: "חטפנו מכות ויריקות וקללות, אבל גם כל אלה לא יכבו בנו את התקווה שחייבים להילחם על המדינה שלנו. נמשיך להפיץ אור על פני החושך האיום של ממשלת החורבן שמכשירה אלימות ברחובות".

יאיר גולן: "מאבק על דמותה של מדינת ישראל"

יו"ר מפלגת "הדמוקרטים", יאיר גולן, הגיב בחריפות לאירוע וקשר בינו לבין התנהלות הממשלה. בציוץ שפרסם ב-X כתב גולן: "האלימות של 'מכונת הרעל' מבית בלפור לא תעצור אותנו ולא תרתיע אותנו. להפך. היא רק מחדדת עד כמה המאבק שלנו חשוב. זה כבר מזמן לא רק מאבק על בחירות. זה מאבק על דמותה של מדינת ישראל".

גולן הוסיף כי פעילי המפלגה ימשיכו להגיע לכל נקודה בארץ, כדבריו: "על אפם וחמתם של נתניהו, בן גביר ודרעי. תודה לחן, תודה לכל הפעילות והפעילים שלנו. אנחנו לא נירתע. אנחנו ננצח".

תגובת המשטרה

ממשטרת ישראל נמסר כי שוטרי תחנת תל אביב דרום הוזעקו למקום בעקבות דיווחים על התקיפה ברחוב האצ"ל. עם הגעתם, פעלו הכוחות להשבת הסדר ועצרו שני חשודים בחשד למעורבות בתקיפה הפיזית והמילולית של הפעילים. החשודים הועברו לחקירה בתחנה.

צילום של יאיר גולן מהכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

צילום של חן אריאלי נוצר באמצעות סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט סגנית ראש העיר ופעילי הדמוקרטים הותקפו; יאיר גולן: לא נירתע הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת "מעקב" חושפת מסמכים רשמיים של משרד העבודה: קנסות כבדים הושתו על חברת "קיו קלאב בע"מ" בשל הפרות בוטות של חוקי מגן. בעוד בעל החברה, עו"ד תום חיימוב, מוכר לציבור ככוכב ריאליטי, המציאות העסקית מציגה תמונה מטרידה של זלזול בדיני העבודה והתנהלות פיננסית מעוררת תהיות. מכת חובות לרשויות המס ופסיקות בתי משפט מצטרפות למערבולת שסביב הפעילות העסקית של תום חיימוב ואיתמר אליאסי.

בעולם העסקי, מוניטין הוא מן הנכסים היקרים והמשמעותיים ביותר. אולם נראה כי חברת "קיו קלאב בע"מ", בניהולו של תום חיימוב – דמות מוכרת בציבוריות הישראלית ומשפטן בהכשרתו – ניצבת בפני פגיעה משמעותית במוניטין שלה. מסמכים רשמיים שהגיעו לידי מערכת "מעקב" מלמדים כי משרד העבודה מצא לנכון לנקוט נגדה צעדי אכיפה מנהליים, ובהם התראות ועיצומים כספיים בהיקף מצטבר של 126,300 ש"ח.

מדובר בסטירת לחי לערכי העבודה הבסיסיים בישראל. בביקורת אכיפה מדוקדקת שנערכה בחברה, העלו פקחי המשרד ממצאים חמורים: הפרות ישירות של שניים מחוקי המגן החשובים ביותר – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, וחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

עיצומים כבדים על הפרות יסוד

הפירוט העולה מהמסמכים מלמד על זלזול לכאורה בחובות הבסיסיים ביותר של מעסיק כלפי עובדיו:

• אי תשלום שכר מינימום: משרד העבודה קבע כי החברה לא שילמה לעובדיה את שכר המינימום כמתחייב בחוק. הפרה זו הובילה לעיצום כספי בסך 42,100 ש"ח.

• הלנת שכר: בממצא נוסף, אשר על פי מסמכי משרד העבודה הוגדר כהפרה של דיני העבודה, נקבע כי החברה לא שילמה לעובדיה את שכרם במועד הקבוע בחוק. בעקבות ממצא זה נמסרה לחברה התראה בטרם הטלת עיצום כספי, בסכום של 84,200 ש"ח.

המספרים אינם משקרים. סכום כולל של 126,300 ש"ח אינו "טעות מנהלתית" או אי הבנה נקודתית. מדובר בשיטה, בהתנהלות שהובילה את הרגולטור להפנות את זרקור האכיפה לעבר החברה.

השאלות הקשות: איפה האחריות?

הסיפור הופך לבעייתי שבעתיים כאשר בוחנים את העומדים בראש הפירמידה. תום חיימוב, המנהל את החברה, הוא עו"ד במקצועו. האדם שאמור לשמש מופת לשמירה על החוק, להכיר את ההשלכות המשפטיות על בוריין ולהבין את חשיבותם של חוקי המגן, מרשה לעצמו – או לחברה תחת ניהולו – להתנהל בדרך המזלזלת בהם.

כיצד ייתכן שמשפטן, האמון על אכיפה וצדק, מוצא את עצמו בסיטואציה שבה משרד העבודה נאלץ להטיל סנקציות כספיות כה חריגות על עסקו? הציבור הישראלי, הניזון מהפרסונה הציבורית של חיימוב, ראוי לקבל תשובות ברורות. שתיקה או התעלמות אינן אופציה כאשר מדובר בזכויות עובדים.

לא רק משרד העבודה: תמונה עגומה של קשיים פיננסיים

ההסתבכות עם משרד העבודה אינה אירוע מבודד, אלא נדבך נוסף בשרשרת אירועים המצביעים על לחץ כלכלי משמעותי בחברות הקשורות לחיימוב ולאיתמר אליאסי.

ב-4 במאי 2026 חשפה מערכת "מעקב" כי רשות המיסים הציבה דרישת תשלום מיידית בסך 60,000 ש"ח לחברה הקשורה לשניים, בגין חוב מס. נכון ל-19 ביוני 2026, מתברר כי דרישת התשלום הראשונה לא זכתה לכל מענה, וכי רשות המיסים נאלצה לשלוח התראה שנייה. העובדה שגוף ממשלתי נאלץ לרדוף אחרי החברה בגין חובות, בצירוף התעלמות מהתראות, מעוררת תהיות כבדות משקל באשר לאיתנותה הפיננסית של הפעילות העסקית המדוברת.

פסק הדין והתסכול המשפטי

הלחץ סביב החברות בא לידי ביטוי גם באולמות המשפט. ב-3 ביוני 2026 ניתן פסק דין שחייב את החברות בפיצוי בסך 80,000 ש"ח, וזאת לאחר מהלך משפטי ממושך ומתיש מול יובל גולדיאק, שנסתיים בניצחון מוחלט של האחרון ובסגירת הקובלנה הפלילית בהסכמה.

בתגובה לפסק הדין, בחרה עו"ד מלי חיימוב להגיש בקשה חריגה וחדה לתיקון או הבהרת הפסיקה. הלשון הבוטה והתסכול הניכר בבקשה מעידים על הלך הרוח בקרב הצוות המשפטי המנהל את ענייניה של החברה, ועל הקושי של המערכת להתמודד עם התוצאות המשפטיות והציבוריות של צעדיה.

הבהרה: העיצומים המנהליים שהוטלו על ידי משרד העבודה הם בהליך אכיפה מנהלי, ואין בהם משום קביעת אחריות פלילית או ייחוס אחריות אישית לבעלי המניות או למנהלים בשלב זה. לחברה עומדת הזכות להגיש טענות והשגות בהתאם להוראות הדין. מערכת "מעקב" פתוחה להציג את תגובת החברה או מי מטעמה לטענות המועלות בכתבה זו.

עיקרי הממצאים והליכי האכיפה

קראו את כל הכתבות והפרסומים בנושא תום חיימוב – לחצו כאן

הפוסט תום חיימוב וקיו קלאב: עבריינות שכר בוטה והפקרות עובדים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מניו יורק ומונטריאול ועד ברלין וסידני – נתוני חודש יוני 2026 מצביעים על מציאות מטרידה עבור יהודי העולם. זינוק חד באירועי ונדליזם, תקיפות פיזיות ברחובות והסתה ארסית ברשתות החברתיות משקפים דפוס עולמי של דה-לגיטימציה גוברת. המומחים מזהים: הגבול בין ביקורת מדינית לבין אנטישמיות מובהקת הולך ומטשטש.

חודש יוני 2026 יירשם בספרי ההיסטוריה כתקופה של הסלמה משמעותית במאבקן של קהילות יהודיות ברחבי העולם נגד גלי שנאה, פרי עמלם של ארגוני מעקב ודוחות מודיעיניים בינלאומיים. התמונה המצטיירת היא גלובלית ואחידה: מדובר במתקפה רב-חזיתית הכוללת הטרדות יומיומיות, ונדליזם מתוכנן, ואיומים פיזיים המכוונים כלפי יהודים וישראלים רק בשל זהותם.

אמריקה: אלימות ברחובות ובמרחב הציבורי

בארצות הברית ובקנדה, המגמה המדאיגה תפסה תאוצה לאורך כל החודש. בניו יורק, המשטרה פתחה בחקירות פשעי שנאה לאחר סדרת אירועים קשים, ביניהם חריטת צלב קרס על רכב במנהטן, שעל פי החשד נעשתה בעקבות דגל ישראל שהיה בתוכו – ותקיפה אלימה של צעירה יהודייה אורתודוקסית ברכבת התחתית, שספגה קללות אנטישמיות.

במקביל, בקנדה, השנאה לבשה אופי מאיים אף יותר. ניסיון הצתה מכוון בבית הכנסת Temple Emanu-El-Beth Sholom במונטריאול, שבו נופץ חלון והוצת אש במבנה, זעזע את הקהילה המקומית. זהו אינו אירוע מבודד, אלא התקיפה השנייה נגד מוסד זה בתוך פחות משנה וחצי.

אירופה: עלייה מדאיגה בשיעורי השנאה

ביבשת אירופה, הנתונים הרשמיים מאשרים את התחושות בשטח. בספרד דווח על זינוק של 86% בעבירות אנטישמיות בתוך שנה אחת בלבד. בגרמניה, אירוע תקיפה של גבר יהודי ושני ילדיו בברלין שרלוטנבורג הוביל למעצרו של חשוד, זאת על רקע נתונים של ארגון RIAS, המצביעים על ממוצע בלתי נתפס של כ-24 אירועים אנטישמיים ביום במהלך שנת 2025.

בזירה הפוליטית, נרשמו מתיחויות גבוהות: ממשלת שווייץ קידמה חקיקה לאיסור גורף על הצגת סמלים נאציים במרחב הציבורי, בתגובה ישירה לעלייה בשיח השנאה. במקביל, בטורקיה, נרשמה הסלמה רטורית מסוכנת כאשר הנשיא ארדואן וראש הממשלה נתניהו החליפו האשמות חריפות, דבר המזין את האווירה האנטי-ישראלית במדינות רבות.

"שבירת הכלים" של השמאל הרדיקלי

ארגוני מעקב, בראשם ארגון CAM, מצביעים על נתון דרמטי: בשבוע אחד בלבד ביוני תועדו 126 אירועים אנטישמיים בעלי שיוך אידאולוגי מובהק. הדיווחים מצביעים על עלייה חדה של כ-19.2% באירועים המזוהים עם השמאל הרדיקלי בהשוואה לשבועות קודמים.

בלונדון, מנצ'סטר, דבלין וערים נוספות בבריטניה ובאירלנד, הפכו הפגנות BDS לבמה לקריאות קיצוניות, הנפת סמלים של ארגון הטרור חמאס, והשוואות אנטישמיות מבחילות בין ישראל למשטר הנאצי.

המציאות החדשה: הסתה ודה-לגיטימציה

לצד המוקדים הקלאסיים, המערכת העולמית עדה למגמה עולה של אנטי-ישראליות ממוסדת ורשתית. גם באוסטרליה, המודיעין המקומי הזהיר מפני איום טרור הנשען על גורמים איראניים, זאת בזמן שאזרחים ישראלים חווים מסע השפלה והסתה ברשתות החברתיות לאחר אירועים ביטחוניים.

ניתן למצוא נקודות אור בודדות; בעוד שבסין נרשמת התגברות בשיח האנטי-ישראלי ברשת, במדינות כגון איחוד האמירויות נמשכים ערוצי הקשר והדיאלוג הבין-דתי, עובדה המדגישה כי המערכה אינה נגד ישראל כיישות מדינית בכל מקום, אלא מדובר בתופעה אנטישמית ממוקדת המנצלת את הזירה הפוליטית כדי לפגוע ביהודים באשר הם.

הפוסט הסלמה גלובלית מדאיגה באנטישמיות ובאיומים הביטחוניים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת הביטחון מנחיתה מהלומה על ארגוני הפשיעה: בתום פעילות מודיעינית ומבצעית מורכבת, משטרת ישראל חשפה וסיכלה הברחה בהיקף נרחב של כ-45 ק"ג סמים מסוכנים. שני חשודים נעצרו בלב המדבר לאחר מצוד דרמטי, והם צפויים לעמוד לדין בגין עבירות חמורות, לרבות פגיעה בריבונות המדינה.

האירוע, שהתרחש ב-11 ביוני 2026, מהווה עליית מדרגה נוספת במלחמת החורמה של המשטרה כנגד הברחות המבוצעות באמצעות טכנולוגיה אווירית. לוחמי יחידת מג"ן של ימ"ר דרום, בשיתוף יחידת המסתערבים של מג"ב דרום, ניהלו פעילות ממוקדת בגבול מצרים, תוך תיאום הדוק עם המערך האווירי ותצפיות צה"ל.

המצוד אחר "ציפורי הברזל"

הדרמה החלה כאשר תצפיות צה"ל זיהו רחפן שחצה את גבול מצרים לשטח ישראל מספר פעמים. הכוחות בשטח עקבו בדריכות אחר הכלי האווירי עד לנחיתתו בנקודה מבודדת בנגב, שם המתינו החשודים – שני בני דודים, תושבי פזורת אל עזאזמה (בני 16.5 ו-20), כדי לאסוף את ה"מטען".

מרגע הנחיתה, נכנסו כוחות היחידה לפעולה מהירה. החשודים, שזיהו כי הם תחת מעקב, פתחו במנוסה פרועה ברכבם. במהלך המרדף, השליכו החשודים את המטען – 45 ק"ג של חומר החשוד כסם מסוכן מסוג חשיש – בניסיון להעלים ראיות. עם עצירת הרכב, ניסו השניים להימלט רגלית אל תוך מרחבי המדבר, אך לוחמי מג"ן הצליחו להשיגם ולעצור אותם בתוך זמן קצר. בחיפוש ברכב נתפסו הרחפן עצמו, שלטי הטסה וציוד תקשורת.

החמרה משפטית: "פגיעה בריבונות"

מעבר לעבירות של יבוא סמים וסיכון חיי אדם, החקירה שנוהלה בימ"ר דרום הניבה התפתחות משפטית משמעותית. בהחלטה אסטרטגית של מערכת האכיפה, נחקרו החשודים גם בגין עבירה חדשה לפי סעיף 122א' לחוק העונשין – פגיעה בריבונות המדינה.

מדובר בכלי משפטי רב עוצמה, הממוקם תחת הפרק העוסק בביטחון המדינה. העבירה נועדה למגר את תופעת ההברחות הבלתי מורשות חוצות הגבול, ומאפשרת הטלת עונשי מאסר מחמירים של עד תשע שנים על המעורבים. הצעד מעיד על הגישה הממלכתית של המשטרה, הרואה בכל הברחה שכזו לא רק עבירה פלילית, אלא הפרה בוטה של הריבונות הישראלית.

עם השלמת החקירה, הוגשה נגד השניים הצהרת תובע, ובקרוב יוגש נגדם כתב אישום חמור, לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים.

עוד נמסר ממשטרת ישראל: "לוחמי יחידות המחוז הדרומי ימשיכו לפעול בנחישות, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובשיתוף פעולה עם צה"ל, כדי להגן על גבולות המדינה ולמגר את הפעילות העבריינית של ארגוני ההברחה. לא ניתן יד למי שמנסה לערער את ביטחון הציבור ולפגוע בריבונות ישראל".

צילום: דוברות משטרת ישראל, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט מהלומה לעבריינות: כתב אישום על פגיעה בריבונות המדינה הופיע לראשונה ב-מעקב.