בהחלטה יוצרת תקדים ובעלת משמעות היסטורית, הכיר בית המשפט המחוזי של דסניאנסקי בקייב לראשונה בקיומם של יחסי נישואין בפועל בין בני זוג מהקהילה הגאה באוקראינה. ההחלטה הייחודית מעניקה הכרה משפטית לזוגיותם של המזכיר הראשון בשגרירות אוקראינה בישראל, זוריאן קיס, ובן זוגו, הפעיל החברתי טימור לבצ'וק.

המקרה החל להתגבש ביוני 2024, כאשר מונה הדיפלומט זוריאן קיס למזכיר הראשון בשגרירות אוקראינה בישראל. המינוי לתפקיד שדרש יציאה לשליחות ארוכה בחו"ל, הוביל את קיס לבקש מן משרד החוץ האוקראיני לצרף את בן זוגו, טימור לבצ'וק, כבן זוגו הרשמי. אולם משרד החוץ סירב לבקשתו, בנימוק שהחוק הלאומי מכיר בנישואין אך ורק כברית בין גבר לאישה.

בעקבות הסירוב, פנה קיס לבית המשפט בבקשה להכיר בקיומם של יחסי נישואין בפועל בינו לבין טימור – כלומר, חיים משותפים כמשפחה ללא רישום פורמלי. הבקשה הוגשה לבית המשפט בדסניאנסקי בספטמבר 2024, אך באותה עת סירב בית המשפט לדון בה. ההליך המשפטי הגיע עד לבית המשפט העליון, אשר הורה לערכאה הראשונה לפתוח בהליך.

בית המשפט בדסניאנסקי נענה להוראה ב-7 במאי 2025, וכבר ב-10 ביוני קיבל החלטה הקובעת את עצם קיומם של חיים משותפים כמשפחה – כלומר, יחסי נישואין בפועל בין השניים. זוהי הפעם הראשונה שבית משפט אוקראיני מכיר בזוגיות חד-מינית באופן רשמי.

הוכחה מרכזית למערכת היחסים הייתה העובדה שזוריאן וטימור מתגוררים יחד מאז 2013. בנוסף, בשנת 2017 ערכו השניים טקס נישואין סמלי באוקראינה, ובשנת 2021 נישאו באופן רשמי בארצות הברית. בהחלטתו הסתמך בית המשפט על חוקת אוקראינה וכן על פסיקות של בית הדין האירופי לזכויות האדם, ובפרט פסיקה נגד אוקראינה.

לדברי "אינסייט", מדובר בהחלטה היוצרת תקדים חשוב בהכרה המשפטית בזוגות חד-מיניים באוקראינה. לנוכח היעדר הסדרה חוקית של מוסדות כמו שותפות רשומה או נישואין – ההכרה השיפוטית בקיומם של יחסים משפחתיים היא לעת עתה הכלי המשפטי היחיד להגנה על זכויות של זוגות כאלה.

בני הזוג הודו שפסק הדין הפתיע אותם. "אם להיות כנים, לא ציפינו שהשופט יכיר בקיומם של יחסי נישואין בפועל בינינו", סיפר זוריאן קיס לכלי תקשורת מקומיים. לטענתו, הפתעה נוספת הייתה ניסוח ההחלטה, שבה תיאר בית המשפט את מערכת היחסים ביניהם ככזו ש"מתבססת על משק בית משותף, תקציב משותף, רגשות של כבוד הדדי ואהבה זה לזה".

"מעכשיו אף אחד לא יכול לפקפק בכנות הרגשות שלנו – אנחנו באמת אוהבים זה את זה", הדגיש זוריאן. הוא ציין כי ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף ב-10 ביולי, ולכן הם עדיין לא ממהרים להסיק מסקנות לגבי השפעתה על חייהם הזוגיים. יחד עם זאת, קיס סבור שמשרד החוץ ייתקל בקרוב בלחץ כבד מצד גורמים שמרניים.

"עבורנו, מדובר בצעד גדול קדימה במאבק שלנו על הזכות להיות מי שאנחנו. אנחנו בטוחים שההחלטה הזו תהווה תקווה ותמיכה לאלפי זוגות חד-מיניים נוספים באוקראינה, ובמיוחד לאלה ששני בני הזוג – או אחד מהם – נלחמים עבור הזכות של אוקראינה להיות עצמה", אמר בן הזוג.

עם זאת, למרות שמדובר בהחלטה חסרת תקדים ובעלת משמעות היסטורית במערכת המשפט האוקראינית, היא אינה מהווה תחליף לחקיקה הנדרשת להסדרת שותפויות אזרחיות. זוריאן ציין כי הארגון שהם שותפים להקמתו, "נקודת משען", הכין יחד עם חברי פרלמנט הצעת חוק מתאימה (מספר 9103), אך נכון לעכשיו "אין רצון פוליטי" להעבירה.

פסק הדין מהווה צעד משמעותי בהכרת זכויות הקהילה הגאה באוקראינה, מדינה שנמצאת במלחמת הגנה מול רוסיה. ההחלטה עשויה להשפיע על מאות זוגות חד-מיניים נוספים במדינה, המחפשים הכרה משפטית במעמדם הזוגי והמשפחתי. הפעם הראשונה שבית משפט אוקראיני מכיר בזוגיות חד-מינית מסמנת שינוי פוטנציאלי בנוף המשפטי והחברתי של המדינה, גם אם הדרך לחקיקה מקיפה עדיין ארוכה.

שימוש בתמונות בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים – התמונות נלקחו מהעמוד הרשמי של Zorian Kis ברשת פייסבוק

הפוסט תקדים באוקראינה: הכרה ראשונה בזוגיות חד-מינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט The May 9 Disgrace: Sa'ar Sends Israeli Representatives to Celebrate with Hamas Supporters הופיע לראשונה ב-מעקב.

כישלון בזירה הבינלאומית: הארגון העולמי מפקפק באגודה

הארגון ILGA העולמי, שמייצג את הקהילה הגאה בעולם, דחה את בקשת האגודה הישראלית לארח את הוועידה הבינלאומית ואף השעה אותה מחברות מלאה. זהו צעד דרמטי וחריג, שנומק באופן חד משמעי: "ההצעה הישראלית לא עומדת בקנה אחד עם מטרות הארגון". השעייתה של האגודה היא פגיעה במוניטין המקומי שלה ומערערת את יכולתה לייצג את ישראל בעולם.

ניהול בעייתי: 17 מיליון שקלים

בשנת התקציב האחרונה, עומד תקציב האגודה על סך של כשבעה-עשר מיליון שקלים חדשים, המורכב מכספי ציבור ותרומות כאחד. ברם, הביקורת הציבורית מתעצמת והולכת באשר לאופן ניהול המשאבים הכספיים.

נוכחותה במרחב המקוון מצומצמת להפליא, ופעילותה ברשתות החברתיות דלה ביותר. יתרה מזאת, קו הטלפון של האגודה אינו מאויש כלל, ופניות הציבור נותרות ללא מענה.

זאת ועוד, שירות התמיכה הטלפוני פועל במתכונת מצומצמת, ורבים מן הפונים מציינים כי השירות המוצע חופף לשירותים הניתנים על-ידי ארגונים מקבילים. כמו כן, חברי הקהילה מביעים את מורת רוחם נוכח היעדר הישגים מוחשיים בתחום קידום זכויותיהם ומעמדם.

הקהילה הלהט"בית בישראל מונה חברים רבים ומהווה נדבך משמעותי בחברה הישראלית. ואולם, נתוני הגלישה באתר האינטרנט של האגודה מצביעים על שיעורי כניסה נמוכים באופן משמעותי ביחס להיקף הקהילה.

עמוד הפייסבוק של האגודה, אשר מתנהלת בתקציב שנתי של כשבעה-עשר מיליון שקלים חדשים ונדרשת לקיים מגוון רחב של פעילויות, זוכה לתגובות דלות ביותר – בממוצע שמונה סימוני "לייק" בלבד לפרסום.

נתונים מדאיגים אלו מעידים, לכאורה, על היעדר כמעט מוחלט של פעילות משמעותית ועל חוסר מעורבות קהילתית בפעילות האגודה.

חרם פנימי: הקהילה המקומית מפנה עורף לאגודה

חברי קהילה רבים מביעים תחושת ניכור ואכזבה מהאגודה. הם מעידים כי פעילותה רחוקה מלהיות רלוונטית לצרכים ולבעיות האמיתיים של חברי הקהילה הגאה. מתחים נוספים נרשמים סביב צורת הפעילות באירועי הגאווה, שתוארו כ"מנוכרים" וכמסיבת ראווה שאינה מייצגת את כלל הקהילה. כתוצאה מכך, רבים – כולל אנשי ציבור ומובילי דעה מהקהילה – חשים בושה ואכזבה מכך שהאגודה אינה מצליחה לייצג אותם כראוי.

הומוסקסואל הלובש חוטיני – האם זה משדר מסר של מצעד הגאווה? מצעד הגאווה בישראל הוא אירוע המפחיד להגיע אליו עם ילדים קטנים, המתרחש למעשה כמו סדום ועמורה. יתרה מכך, אין זה מצעד, אלא אולי מסיבת גייז; אינו מצעד המוקדש, לדוגמה, לאפליה ולאי שוויון.

אין חולק כי ייתכן שהאגודה מקיימת פעילויות מסוימות, אך השפעתן על חברי הקהילה מוגבלת ואינה מורגשת דיה. מצב עניינים זה מוביל לתחושת תסכול עמוקה בקרב חברי הקהילה, אשר מצפים למעורבות משמעותית יותר ולהשפעה ניכרת על חייהם.

תגובה האגודה למען הלהט"ב:

1. השעיית האגודה מארגון ILGA העולמי – האם יש סיבות נוספות מעבר למצב הפוליטי?
השהיית האגודה בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו על הארגון מטעם קומץ ארגונים מבין 2000 ארגוני הלהט"ב החברים בארגון מרחבי העולם.

2. נשמעת ביקורת על הפיכת מצעד הגאווה לאירוע מסחרי ומיני מדי.
מצעד הגאווה הינו חגיגה של הזהות הלהט"בית ומחאה בשל העובדה כי זהותם המינית והמגדרית של להט"ב נתפסת כמקור לבושה והסתרה. כחלק אינהרנטי מהחברה הישראלית, אנו רגישים למצב והשנה המצעד לא התקיים כסדרו ושם על נס את תרומת קהילת הלהט"ב לחברה הישראלית.

3. טענות על התרחקות של חברי קהילה ישראלים מהאגודה וחרם פנימי מצידם – מדוע?
לא ידוע לנו על כזה דבר. האגודה מייצגת חלקים שונים ומגוונים בקהילת הלהט"ב מכלל קצוות החברה הישראלית, בנוסף למגוון ארגוני הלהט"ב הישראלים הפועלים עבור קשת הזהויות.

4. שאלות לגבי הפעילות בפועל של האגודה והשימוש בתקציב הממשלתי, למשל:

מה נעשה עבור פליטים להט"ב?
האגודה למען הלהט"ב תומכת ב"בית אל מים"- בית בטוח ללהט"ב מהחברה הערבית המופעל על ידי ערבים ישראלים להט"ב שעושים עבודת קודש עבור אוכלוסיה זו. בנוסף האגודה למען הלהט"ב מסייעת למבקשי מקלט פלסטינים וערביי ישראל אשר יש איום לחייהם בעקבות זהותם הלהט"בית ומסייעת במתן מקלט מדיני למבקשי המקלט והגנה על חייהם.

אילו מאבקים ממשיים מתנהלים כיום?
האגודה למען הלהט"ב עוסקת במגוון נושאים, ביניהם שירותי פרט מיועדים לקהילה, קליניקות ללהט"ב, קו קשב לסיוע נפשי, תחום קהילות המפעיל קהילות וקבוצות להט"ב ברחבי הארץ, מאבק על חקיקה להשוואת זכויות הקהילה הגאה, קשרי ממשל, פעילות מחקרית והסברתית בתחומים הללו.

הפוסט משבר עמוק: האגודה למען הלהט"ב מאבדת לגיטימציה הופיע לראשונה ב-מעקב.

למען פלסטין? ארגון מציע מיליון דולר לארגון זכויות להט"ב כדי לארגן מצעד גאווה בעזה ובגדה המערבית.
קמפיין הסובלנות החדש טוען כי ה'הצעה הלגיטימית' נועדה להיות קריאת השכמה.

ארגון שמטרתו לחשוף צביעות הודיע ביום שני כי יתרום מיליון דולר לכל ארגון סנגור להט"ב שיארגן מצעד גאווה בעזה.

קבוצות אנטי-ישראליות כמו "free palestine" צצו ברחבי ארצות הברית מאז התקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, אך הומוסקסואליות נותרה טאבו עמוק בשטחים הפלסטיניים. הומואים וטרנסג'נדרים בעזה ובגדה המערבית נתקלים ברמה משמעותית של רדיפה ולעתים קרובות סובלים ממעשים מחרידים.

גרגורי ט. אנג'לו, נשיא קמפיין הסובלנות החדש (NTC), שהוא הומו ונשיא לשעבר של הרפובליקנים מקבינת הבולים, אמר כי הקמפיין הוא "קריאת השכמה" לכל מי שמזדהה כחלק מתנועות "free palestine" או "הומואים למען עזה".

"אני לא רוצה שאנשים יפטרו את הקמפיין הזה כסוג של תעלול פרסומי או משהו שאמור להיות קומי. זו בעצם הצעה לגיטימית", אמר אנג'לו.

צילום: foxnews

הפוסט מיליון דולר למתאבדים: מצעד הגאווה בעזה? הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים, הזירה הציבורית בישראל סוערת בעקבות חשיפת התבטאויות הומופוביות של מפכ"ל המשטרה הנכנס, דני לוי. הדברים, שנאמרו בתחילת השנה כשלוי היה מפקד מחוז החוף, עוררו גל של ביקורת וזעם בקרב הקהילה הגאה ותומכיה.

על פי הדיווחים, לוי אמר בשיחה פרטית: "אני לא מסוגל לראות שני בחורים שהולכים ביחד ברחוב ונותנים ידיים או שני גברים שמתנשקים ככה בחוץ, זה מגעיל אותי". דברים אלו, שנחשפו במהדורה המרכזית אמש (ערוץ 12), מעלים שאלות קשות לגבי התאמתו של לוי לתפקיד הרגיש והחשוב של מפכ"ל המשטרה.

הקהילה הגאה לא נשארה אדישה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו הגיב בצורה חדה: "עלייה של 240% באלימות נגד להט"ב במרחב הציבורי בישראל בשנה האחרונה. את המציאות הזאת אנחנו נחושים לשנות". להב הרצנו אף פרסם תמונה שלו מתנשק עם בן זוגו, מעשה של מחאה ואהבה כאחד.

התבטאויות אלו מעלות חששות כבדים לגבי יחסה של משטרת ישראל לקהילה הגאה תחת הנהגתו של לוי. כיצד יוכלו שוטרים להט"בים לשרת תחת מפכ"ל שמביע דעות כאלה? ומה לגבי אמון הציבור במשטרה כגוף שאמור להגן על כל אזרחי המדינה?

היום, ה-17 בספטמבר, פרסם דני לוי הבהרה לדבריו, אך בחר שלא להתנצל. צעד זה רק מוסיף שמן למדורת הביקורת, כאשר רבים טוענים כי הבהרה ללא התנצלות אינה מספקת נוכח חומרת הדברים.

על רקע הפרשה, חשוב לציין את העלייה המדאיגה של 240% באלימות נגד להט"ב במרחב הציבורי בישראל בשנה האחרונה. נתון מטריד זה מדגיש את הצורך הדחוף במנהיגות משטרתית שתפעל נגד אפליה ואלימות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

עד כה, הממשלה נמנעה מלהגיב באופן רשמי לפרשה. שתיקה זו מעוררת תהיות לגבי עמדתה בנושא ומידת מחויבותה להגנה על זכויות הקהילה הגאה.

ארגוני זכויות להט"ב, ובראשם האגודה למען הלהט"ב בישראל, קוראים לממשלה ולמשטרת ישראל לנקוט בצעדים מיידיים. יו"ר האגודה, הילה פאר, התבטאה בחריפות במהדורה המרכזית של N12, דורשת תגובה רשמית והתחייבות לשינוי.

הפרשה סביב דני לוי מדגישה את הצורך הדחוף בשינוי תפיסתי בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. האם מפכ"ל המשטרה הנכנס מסוגל להוביל מערכת שתגן על כל אזרחי ישראל, ללא הבדל נטייה מינית או זהות מגדרית? זו השאלה שעומדת כעת במרכז השיח הציבורי, ורק הזמן יגיד אם לוי יצליח לשקם את האמון שנפגע או שמא יידרש שינוי בצמרת המשטרה.

בעוד הסערה ממשיכה, אנו ב"מעקב" ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות ונדווח על כל התפתחות בנושא.

צילומים: משטרת ישראל (תמונה ראשית), כתבה: ערוץ 12

הפוסט דני לוי: המפכ"ל ההומופוב שמבייש את המדים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

DIVA Goldstar, הידועה בהופעותיה המרשימות ובכישרונה הבלתי מעורער, תציג מופע חדש לחלוטין שפותח במיוחד עבור אירוע זה. הקהל יוכל ליהנות מביצועים מוזיקליים מרהיבים, תלבושות מדהימות ומופע בימתי מושקע שישאיר את כולם פעורי פה.

אך DIVA Goldstar לא תהיה לבד על הבמה. ארבע דיוות דראג נוספות, יצטרפו אליה להופעה מרהיבה. צוות ההפקה מבטיח שילוב מושלם של כישרונות שיצור מופע מגוון ומרתק.

המארגנים מבטיחים גם שורה של הפתעות במהלך הערב, כולל אורחים מיוחדים ומופעי ביניים שיגרמו לקהל להישאר על קצות האצבעות לאורך כל האירוע.

ROOF TLV, הידוע כאחד המועדונים המובילים בתל אביב, יספק את הרקע המושלם לאירוע.

אירוע זה צפוי למשוך קהל מגוון, מחובבי דראג ותיקים ועד סקרנים שמגיעים לראשונה למופע מסוג זה. זוהי הזדמנות נהדרת לחוות את האנרגיה המיוחדת והיצירתיות הבלתי מוגבלת של סצנת הדראג התל אביבית.

כרטיסים לאירוע כבר זמינים למכירה, והביקוש צפוי להיות גבוה. המארגנים ממליצים לרכוש כרטיסים מוקדם ככל האפשר כדי להבטיח מקום באחד מאירועי הדראג הגדולים של השנה.

אל תחמיצו את ההזדמנות להיות חלק מלילה בלתי נשכח של בידור, אמנות וחגיגה. הזמינו כרטיסים עכשיו והתכוננו לחוות את הקסם של DIVA Goldstar וחברותיה ב-ROOF TLV ב-9 באוגוסט – לחץ כאן

אירוע זה מתרחש ביום הולדתה של דיווה גולדסטאר, והפך זה מכבר למסורת הכוללת מופע משובח. ברכות לבביות לדיווה גולדסטאר.

הפוסט לילה של זוהר: DIVA Goldstar מביאה את הדראג שואו הגדול של הקיץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

In an exclusive interview with 'Maakav', Qawasmi reveals his complex and moving life story, reflecting the challenges and hopes of diverse Israeli society.

Qawasmi, an Arab-Israeli deaf man of Muslim origin, describes his personal journey from childhood in Be'er Sheva to his current life as a successful chef in Tel Aviv. "I studied at Comprehensive School VI, a mixed school for Jews and deaf students", he says. "That's where I was first exposed to the idea of national and military service."

Although not legally obligated, Qawasmi chose to volunteer for national service. "It was very important for me to contribute to the State of Israel," he explains. "I wanted to do something meaningful and contribute to the society I'm part of." He found his place as a volunteer in the neurological department at Soroka Hospital in Be'er Sheva.

Qawasmi's decision to serve was not a given, especially considering his family background. "My father lives in Hebron and his family is there. I'm not in touch with my father's family because it's very complicated. I know that my father's family hates the army and national service," he reveals.

However, Qawasmi had to deal with racism. "Unfortunately, I experienced racism in certain cases. As a deaf Arab and Muslim in Israel, there were instances where people judged me by my origin and not by who I am," he admits.

But Qawasmi didn't let negative experiences stop him. "I always tried to see the positive side and move forward. My message to racists is simple: we are all human beings, and we all deserve equal treatment and respect," he says.

After national service, Qawasmi continued to learn and develop. He completed a course in sign language for teachers and then moved to Tel Aviv to study at a culinary college. Today he works in a bakery as a head chef and is also an independent chef. In the near future, he plans to open a store called "Bakery Dizengoff".

But beyond his professional success, Qawasmi carries a heavy secret. "Yes, I'm gay," he reveals with painful honesty. "I've been in a relationship with Eden Bezalel for three years. He's Jewish and I'm Arab. Our relationship represents the beauty in Israeli society, that we can be together even with different religions and accept each other."

But reality is more complex. "My mother knows I'm gay, but it's hard for my father to accept homosexuals and his whole family. My father and his family could kill me," he explains. The fear of his extended family's reaction prevents him from revealing his sexual identity to them.

Despite the many challenges, Qawasmi remains optimistic and believes in the power of Israeli society to change and evolve.

Noor's message is very simple, "I understand there are concerns and reservations. But national or military service can be a meaningful way to contribute to society and the state. It's an opportunity to create new connections, learn important skills, and make a positive impact."

Noor emphasizes the importance of participation and contribution to society, especially for marginalized communities. "It's important for me to reach out to the Arab deaf community and invite them to participate in activities and contribute to society. Often they feel alone and disconnected, but collaboration and joint activities can improve personal and group feelings and also contribute to building a better country for all of us," he explains.

The story of Noor Muhammad Ali Qawasmi is a living testimony to the complexity and potential inherent in Israeli society. He embodies many tensions – between Arab and Jewish identities, between religion and state, between tradition and progress – but also the hope for a better future, where every person can live their life with dignity and peace with all parts of their identity.

In a world where it's easy to focus on differences and disputes, Qawasmi reminds us of the power inherent in acceptance, giving, and belief in the good in people. "Every contribution, no matter how small, can make a big difference," he concludes. Indeed, through his personal and moving story, Qawasmi himself is a living example of the great change one person can bring about.

הפוסט Breaking Barriers: A Proud Gay Muslim Deaf Man Who Served Against Conventions הופיע לראשונה ב-מעקב.

קוואסמי, ערבי-ישראלי חירש ממוצא מוסלמי, מתאר את מסעו האישי מילדותו בבאר שבע ועד לחייו כיום כשף מצליח בתל אביב. "למדתי בבית ספר מקיף ו׳, בית ספר מעורב ליהודים וחירשים", הוא מספר. "שם נחשפתי לראשונה לרעיון של שירות לאומי וצבאי".

למרות שאינו מחויב על פי חוק, קוואסמי בחר להתנדב לשירות לאומי. "היה לי מאוד חשוב לתרום למדינת ישראל", הוא מסביר. "רציתי לעשות משהו משמעותי ולתרום לחברה שאני חלק ממנה". הוא מצא את מקומו כמתנדב במחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

החלטתו של קוואסמי לשרת לא הייתה מובנת מאליה, במיוחד לאור הרקע המשפחתי שלו. "אבא שלי גר בחברון ומשפחתו נמצאת שם.אני לא בקשר עם משפחתו של אבא כי זה מורכב מאוד. אני יודע שמשפחתו של אבא שונאת את הצבא ואת השירות הלאומי", הוא מגלה.

יחד עם זאת, קוואסמי נאלץ להתמודד עם גזענות "לצערי חוויתי גזענות במקרים מסוימים. בתור ערבי ומוסלמי חירש בישראל, היו מקרים בהם אנשים שפטו אותי לפי המוצא שלי ולא לפי מי שאני" הוא מודה.

אך קוואסמי לא נתן לחוויות השליליות לעצור אותו. "השתדלתי תמיד לראות את הצד החיובי ולהמשיך קדימה. המסר שלי לגזענים הוא פשוט: כולנו בני אדם, ולכולנו מגיע יחס שווה וכבוד", הוא אומר.

לאחר השירות הלאומי, קוואסמי המשיך ללמוד ולהתפתח. הוא סיים קורס בשפת הסימנים למורים ולאחר מכן עבר לתל אביב ללמוד במכללה לשפים. כיום הוא עובד בבייקרי של R2M (רותי ברודו) כטבח אחראי ובעתיד מתכנן לפתוח עסק כשף עצמאי.

אך מעבר להצלחתו המקצועית, קוואסמי נושא עמו סוד כבד. "כן, אני הומו", הוא מגלה בכנות כואבת. "אני בזוגיות עם עדן בצלאל כבר שלוש שנים. הוא יהודי ואני ערבי. הזוגיות שלנו מייצגת את היופי בחברה הישראלית, שאפשר להיות ביחד גם עם דתות שונות מאיתנו ולקבל כל אחד".

אך המציאות מורכבת יותר. "אמא שלי יודעת שאני הומו, אבל לאבא שלי קשה לקבל הומואים וכל המשפחה שלו. אבא והמשפחה שלו יכולים להרוג אותי", הוא מסביר. הפחד מתגובת משפחתו המורחבת מונע ממנו לחשוף את זהותו המינית בפניהם.

למרות האתגרים הרבים, קוואסמי נשאר אופטימי ומאמין בכוחה של החברה הישראלית להשתנות ולהתפתח.

המסר של נור מאוד פשואט, "אני מבין שיש חששות והסתייגויות. אבל השירות הלאומי או הצבאי יכולים להיות דרך משמעותית לתרום לחברה ולמדינה. זו הזדמנות ליצור קשרים חדשים, ללמוד כישורים חשובים ולהשפיע בצורה חיובית".

נור מדגיש את חשיבות השיתוף והתרומה לחברה, במיוחד עבור קהילות מוחלשות. "חשוב לי לפנות לחברה של חירשים ערבים ולהזמין אותם להשתתף בפעילויות ולתרום לחברה. הרבה פעמים הם מרגישים לבד ולא מחוברים, אבל שיתוף פעולה ופעילות משותפת יכולים לשפר את התחושות האישיות והקבוצתיות וגם לתרום לבניית מדינה טובה יותר לכולנו", הוא מסביר.

סיפורו של נור מוחמד עלי קוואסמי הוא עדות חיה למורכבות ולפוטנציאל הטמון בחברה הישראלית. הוא מגלם בתוכו מתחים רבים – בין ערביות ליהודיות, בין דת למדינה, בין מסורת לקדמה – אך גם את התקווה לעתיד טוב יותר, שבו כל אדם יוכל לחיות את חייו בכבוד ובשלום עם כל חלקי זהותו.

בעולם שבו קל להתמקד בהבדלים ובמחלוקות, קוואסמי מזכיר לנו את הכוח הטמון בקבלה, בנתינה ובאמונה בטוב שבאדם. "כל תרומה, קטנה ככל שתהיה, יכולה לעשות שינוי גדול", הוא מסכם. ואכן, דרך סיפורו האישי והמרגש, קוואסמי עצמו מהווה דוגמה חיה לשינוי הגדול שאדם אחד יכול לחולל.

הפוסט שובר מחסומים: מוסלמי גאה חירש שעשה שירות בניגוד למוסכמות הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

החוק החדש, שנכנס לתוקף לאחרונה, קובע עונש מאסר של עד 12 שנים לחברי הקהילה הגאה ולתומכיהם, כולל עורכי דין המייצגים אותם. זורקין הביא כדוגמה מדינות כמו צפון קוריאה וסין, בהן קיימת חקיקה דומה, בניסיון להצדיק את המהלך הרוסי.

מומחים לזכויות אדם מתחו ביקורת חריפה על ההצהרות, וטענו כי הן מהוות ניסיון שקוף להסיט את האחריות מהממשל הרוסי ולהצית מתחים בין קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה.

בצ'צ'ניה, שהוזכרה בדבריו של זורקין, התרחשו בשנים האחרונות מעשי אלימות קשים נגד חברי הקהילה הגאה, כולל דיווחים על מעצרים המוניים ועינויים. למרות זאת, זורקין טען כי החקיקה החדשה נועדה "להגן על ערכי המשפחה המסורתיים" ולמנוע "פגיעה ברגשות הדתיים של המוסלמים".

יש לציין כי זורקין, שמונה לאחרונה לכהונה נוספת בת שש שנים כנשיא בית המשפט החוקתי, ידוע בעמדותיו השמרניות ובתמיכתו במדיניות הקרמלין. מינויו מחדש ב-25 בספטמבר 2023 נתפס על ידי מבקרים כאות לכך שרוסיה ממשיכה להתרחק מערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם.

ארגוני זכויות אדם בינלאומיים קראו לממשלת רוסיה לבטל את החוק המפלה ולהגן על זכויותיהם של כל אזרחיה, ללא קשר לנטייתם המינית או זהותם המגדרית. בינתיים, חברי הקהילה הגאה ברוסיה ממשיכים לחיות בפחד, כאשר רבים מהם שוקלים לעזוב את המדינה בחיפוש אחר מקלט במדינות מערביות.

הפוסט רוסיה מחריפה את המאבק נגד הקהילה הגאה: זורקין מאשים את המוסלמים בחקיקה הקיצונית הופיע לראשונה ב-מעקב.

In an unprecedented move, a Pakistani citizen submitted an official request to open a club for the gay community in Abbottabad, claiming it was a "fight for human rights".

The request sparked outrage in the conservative society, and authorities responded by hospitalizing the man in a psychiatric institution.

The case highlights the tension between human rights values and traditional social norms in the country.

According to the latest report, a Pakistani man is now hospitalized in a psychiatric facility after attempting to establish the country's first homosexual club.

The man, whose identity was not disclosed, was interviewed by The Telegraph on Sunday shortly before his hospitalization. He explained that he had submitted a request to the Deputy Commissioner of Abbottabad to establish a homosexual club, which he tentatively named "Lorenzo Homosexual Club".

According to the report, the application explained that the club was intended to be "a great convenience and resource for many homosexuals, bisexuals, and even some heterosexuals residing in Abbottabad in particular, and other parts of the country in general." The request also noted that "no homosexual (or non-homosexual) sexual relations would take place (except for kissing)".

The report states that the man was subsequently arrested by authorities and transferred to a psychiatric hospital in Peshawar, about 200 kilometers west of Abbottabad.

Where is the UN?

הפוסט Attempted to Open an LGBTQ Club – Sent for Psychiatric Hospitalization הופיע לראשונה ב-מעקב.