המשבר ההומניטרי והמדיני לאורך גבולות אירופה הגיע ביממה האחרונה לשיא חסר תקדים. נתונים קשים מהשטח מצביעים על כ-60 בני אדם שנהרגו, מעל 500 פצועים וכ-2,000 בני אדם השרויים בחרדה עמוקה, בעקבות אירועי הדחיפות והעימותים בגבול המובלעת הספרדית סאוטה שבצפון אפריקה.

האירועים הדרמטיים התלקחו לאחר שכ-65 אלף מהגרים חצו בימים האחרונים את הגבול שבין מרוקו לסאוטה. מדובר באזרחים מרוקאים שנמלטו מאימת המשטר במדינתם וממצוקה קשה, בחיפוש אחר מקלט בטוח ביבשת אירופה. ואולם, תגובת המעצמות האירופיות חושפת כפילות מוסרית מהדהדת ופער עמוק בין הצהרות העבר לבין מציאות הפעולה בשטח.

בעבר טענו ספרד וצרפת בתוקף כי אין כל היתר או עילה חוקית לסגור גבול בפני פלסטינים, תוך קביעה נחרצת כי כאשר מדובר בבני אדם המבקשים לחצות גבול – אין לעצור אותם בשום אופן. שתי המדינות בלטו בתמיכתן הנחרצת בקמפיין "Free Palestine" והציגו עמדה נחרצת בנושא זכויות תנועה וחופש המעבר. אולם כעת, כאשר מרוקאים מסכנים ואומללים נסים על נפשם מאימת המשטר, אירופה היא זו שממהרת לסגור את גבולותיה בצורה הרמטית – מהלך שמעורר זעם רב וטענות נוקבות בדבר צביעות חמורה וסטנדרט כפול. צרפת סגרה גבולות – אין כניסה.

זירה פוליטית רותחת באירופה ותגובות שרשרת

על רקע ההסלמה, הימין והימין הקיצוני בצרפת האשימו היום (שישי) את ממשלת ספרד והעומד בראשה, פדרו סנצ'ס, כי הוא זה ש"עודדה" את גל המהגרים הבלתי חוקיים ממרוקו לתוך המובלעת. בצרפת האשימו את ראש הממשלה הספרדי כי תוכנית ההסדרה שיזם היא שהובילה להסתערות ההמונית על סאוטה.

ברם, בשמאל הצרפתי האשימו את יריביהם הפוליטיים ב"הפצת שקרים" ובמניפולציה פוליטית, חודשים ספורים בלבד לפני הבחירות המתוחות לנשיאות.

במקביל, התפתח זעזוע במערך המדיני של האיחוד האירופי: איטליה הודיעה רשמית כי היא משעה את הסכם שנגן של האיחוד האירופי עם ספרד בעקבות המשבר. הסכם שנגן, המהווה את אחד מעמודי התווך של האיחוד, מאפשר ככלל מעבר חופשי בין המדינות החברות. אף על פי שלאיטליה אין גבול יבשתי ישיר עם ספרד, הצעד האיטלקי ישפיע באופן ישיר ומיידי על כל הנוסעים והשטיים בין שתי המדינות. משרד הפנים האיטלקי עדכן בהצהרה רשמית כי סיכם במקביל עם פריז על חיזוק משמעותי של הביקורת והאכיפה לאורך "הגבול היבשתי הפרנקו-איטלקי".

תגובת מדריד והזירה הבינלאומית

מנגד, משרד הפנים של ספרד עדכן אחר הצהריים כי לפחות 48,300 מהגרים כבר חזרו מן המובלעת למרוקו, ונמסר כי לפחות 48 אלף כבר עזבו את השטח. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס – שמקפיד בשגרה לבקר בחריפות רבה את מדיניותה של מדינת ישראל – גינה בתוקף את אירועי החצייה והגדיר אותם כ"פגיעה בשלמותה הטריטוריאלית של ספרד". יצוין כי מרוקו מצידה מוסיפה שטוענת לריבונות מלאה על סאוטה, ותובעת את העברתה המיידית לשליטתה.

המשבר המוחרף גרר תגובות נוקבות גם מזירה הבינלאומית. שגריר ישראל באו"ם תקף בחריפות את העמדה הספרדית ומסר: "לפני שהוא מטיף, שיסביר למה ספרד שומרת על מובלעות קולוניאליות באפריקה". בתגובה לדברים, גורמים במרוקו האשימו כי "ישראל מנצלת את המשבר לסגור חשבונות".

בשטח, התמונה נותרת מתוחה וקשה, כאשר סגירת הגבולות ההרמטית מצד צרפת ואיטליה והלחץ הכבד במובלעת סאוטה מעמידים את המדיניות האירופית במבחן נוקב ומעוררים ביקורת בינלאומית חסרת תקדים.

צילום: AP

הפוסט הדם על הידיים של מדריד: הצביעות הספרדית הרגה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחמוד סלאמה, סוכן שחקנים ישראלי פעיל בתעשיית הבידור המקומית, מעורר שאלות מטרידות לאחר שנחשפו התבטאויות קיצוניות שלו ברשתות החברתיות. סלאמה, אזרח ישראלי המתגורר במדינה ונהנה מזכויותיה, משלב פעילות מקצועית ענפה בתעשיית הבידור הישראלית לצד הפצת תכנים המביעים עוינות כלפי המדינה ואזרחיה.

במסגרת תחקיר מערכת 'מעקב' אנו חושפים כי מחמוד סלאמה, אשר טען בפנינו כי הוא משמש כסוכן שחקנים בסוכנות TAKE2, מקיים קשרי עבודה הדוקים עם גורמי מפתח בתעשיית הבידור הישראלית. לאחר שיחה שקיימנו עם הסוכנות, התברר כי סלאמה אינו מועסק עוד בתפקידו, כאשר מנהל הסוכנות ציין כי במהלך תקופת העסקתו, הביע סלאמה דעות קיצוניות, אף כי לא ננקטו צעדים כלשהם בנידון.

בפרופיל הפייסבוק שלו, שיתף סלאמה ציטוט מהשיר "תגידו יש עם" מאת המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש, המתאר דיכוי ועוול. הציטוט, שנכתב באנגלית, מתאר כבילה בשלשלאות והשלכה לבור המתים, ומשקף תפיסת עולם רדיקלית.

מחמוד סלאמה מפגין בריש גלי ברשתות החברתיות את עמדותיו הקיצוניות, ובכללן הבעת תמיכה במדינה פלסטינית שאינה קיימת.

במסגרת פרסומיו, מכנה סלאמה את מדינת ישראל בכינוי המפוקפק 'TERRORISTS' (טרוריסטים), מצהיר על קיומו של 'העם הפלסטיני', ואף מרחיק לכת בפרסום תכנים משפילים כלפי ראש ממשלת ישראל, לרבות תמונות מעוותות המציגות אותו כחזיר ותכנים מבזים נוספים.

בראיון טלפוני שקיימה מערכת 'מעקב' עם סלאמה, הוא הביע עמדות קיצוניות ועוינות כלפי מדינת ישראל ואזרחיה היהודים.

במהלך השיחה, הטיח בי סלאמה דברי שטנה אישיים, תוך שהוא מערער על זכותי להתגורר במדינת ישראל. בין היתר, דרש לדעת מתי אחזור לרוסיה, אמר לי כי ישראל 'אינה מדינתי', וטען כי הוא רואה בי אויב בשל שירותי הצבאי בצה"ל. יש לציין כי טענותיו היו משוללות כל בסיס, שכן מוצאי מאוקראינה ואין לי כל זיקה לרוסיה, בנוסף עליתי לישראל כיהודי וזו מדינתי.

במהלך הריאיון, הרחיק סלאמה לכת באמירותיו הקיצוניות, בהצהירו כי 'הציונים גרועים יותר מהפשיסטים והנאצים', תוך שהוא מכוון את דבריו כלפי היהודים בסביבתו, כלומר הוא חי במדינת ישראל, במדינה יהודית. הוא הדגיש כי האויבים העיקריים בעיניו הם חיילי צה"ל, אנשי מילואים וכל מי ששירת בצבא ההגנה לישראל.

בהמשך, העלה סלאמה טענות תמוהות בנוגע לדת היהודית, ובהן הטענה כי משה רבנו ואברהם אבינו היו מוסלמים, ועל כן כנראה האסלאם הוא הדת האמיתית.

סלאמה אף הצהיר כי אינו מכיר בחוקי מדינת ישראל ואף לא בקיומה, בטענה כי 'אין מדינה כזו ישראל, יש רק פלסטין'. לדבריו, כל מי שמאמין שהוא חי במדינת ישראל הוא אורח זמני שעתיד להיות מגורש ממנה.

במהלך הריאיון התייחס סלאמה לאירועי ה-7 באוקטובר, באומרו כי אילו חמאס היה הורג יותר חיילים, היה מברך על כך.

סלאמה הביע דעות קיצוניות נוספות, בטענה כי יהודים ציונים אינם בני אדם. כמו כן, הביע עמדות הומופוביות קיצוניות, בהצהירו כי להט"בים 'אינם בני אדם' וכי הם 'חולים הזקוקים לטיפול רפואי'.

במהלך השיחה התעקש סלאמה: 'אתה קורא לזה מדינת ישראל, אני קורא לזה פלסטין', תוך שהוא שולל את קיומה של מדינת ישראל. הוא הוסיף כי היהודים הציונים, כולל העולים החדשים, הם כובשים וכנראה גם אויביו, והביע התנגדות נחרצת לעלייה יהודית ולחוק השבות. סלאמה אף הרחיק לכת בהגדירו יהודים ציונים כ'תת-אדם'.

בנוגע לקשריו המקצועיים, טען סלאמה כי הוא שותף בסוכנות TAKE2. בבירור שערכנו, הסוכנות לא הכחישה את הקשר עימו ואישרה כי אכן עבד בשורותיה.

במהלך הריאיון נחשף פרט מעניין המעורר תקווה: סלאמה חשף כי בעברו כמעט נישא ליהודייה. עובדה זו מרמזת כי ייתכן שישנם יהודים או יהודיות שאליהם הוא רוחש חיבה. אם אכן כך הדבר, סביר להניח כי אותה אישה לא הייתה חיילת או ציונית, או לחלופין – וזו אפשרות מעניינת יותר – שעמדותיו של סלאמה השתנו באופן דרמטי לאורך השנים.

מן הניתוח המעמיק של דפוסי התנהלותו במרחבי הרשתות החברתיות, מתחוור כי בשלהי שנת 2011 ובראשית שנת 2012, החל סלאמה להעלות תכנים הנוגעים לסוגיית פלסטין בתכיפות הולכת וגוברת.

ביטוייו הקיצוניים החלו להתעצם בעקבות מפגשו עם יאסר ערפאת, אשר ידוע בעוינותו העזה כלפי מדינת ישראל.

תופעה זו מעלה את ההשערה כי חלה תמורה משמעותית בתפיסת עולמו, וכי השקפותיו הקיצוניות הנוכחיות הינן פרי התפתחות מאוחרת במהלך חייו.

ראוי לציון כי מלבד הקשר הרומנטי בעברו, סלאמה מציין כי התקיימו בעברו, וככל הנראה עודן מתקיימות בהווה, ידידויות עם יהודים, אף כי נמנע מלחשוף את זהותם או לפרט את טיב יחסיו עמם.

מידע מטריד נוסף שעלה בשיחה נוגע לפעילותו של סלאמה בסיוע לפעילים זרים. לטענתו, הוא מסייע להם להגיע לאזורים שונים ביהודה ושומרון לצורכי תיעוד. בעוד שסלאמה טוען כי מטרת התיעוד היא פעילות המתנחלים, עולה חשש בדבר המטרות האמיתיות של אותם פעילים זרים, יעדי העברת החומר המצולם בחו"ל, זהות הגורמים המקבלים אותו, ומהות כוונותיהם האמיתיות.

דעותיו הקיצוניות ושנאתו העזה למדינת ישראל של מחמוד סלאמה אינן תופעה חדשה, והוא אף אינו מנסה להסתירן. חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו גדושים בתכני שנאה כלפי ישראל, אולם נראה כי הדבר אינו מטריד את שותפיו לעבודה בתעשיית הבידור – כאילו הפך הדבר לנורמה מקובלת או לשגרה. מפליא לגלות כי גם רשויות האכיפה, ובהן השב"כ ומשטרת ישראל, נמנעות מלטפל בתופעה זו.

במהלך הריאיון איים סלאמה בתביעה משפטית במידה ותפורסם השיחה המוקלטת. אך נראה כי נעלם מעיניו כי בעיניו הנני מגלם את כל מה שהוא מתעב: עולה חדש, חייל ששירת בצה"ל וציוני. בנוסף, בתפקידי כעיתונאי, כל ריאיון שאני מקיים ניתן לפרסום, במיוחד כאשר לא הובטחה חיסיון המקור או הוגדרה השיחה כ'לא לציטוט'.

איומיו של סלאמה והתנגדותו לפרסום השיחה אינם מעלים ואינם מורידים, שכן חובתי המקצועית והמוסרית היא לדאוג לאינטרס הציבורי ולחשוף את האמת, ולא להגן על האינטרסים האישיים של מי שמביע תמיכה בטרור.

מחמוד סלאמה מהווה דוגמה מובהקת לתופעה מדאיגה של ערבי ישראלי העוין את המדינה. הצהרותיו התומכות בארגון חמאס, לרבות הבעת צער על כך שלא נהרגו יותר חיילים, ממקמות אותו בבירור בקטגוריה של תומכי טרור. התנהלותו ודעותיו הקיצוניות של סלאמה גורמות נזק משמעותי לאזרחים הערבים הרבים המזדהים עם מדינת ישראל ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה.

אין צורך להרחיק לכת בחיפוש אחר דוגמאות לדעות קיצוניות בתעשיית הבידור. ריקי בליך, יושבת ראש שח"ם (ארגון השחקנים הגדול בישראל), מצהירה בפומבי כי מדינת ישראל היא מדינה כובשת וצה"ל הוא המבצע את הכיבוש. אם זו עמדתה הפומבית של יושבת ראש ארגון השחקנים, מה ניתן לצפות מסוכן ערבי-ישראלי כמחמוד סלאמה?

חמור מכך, בליך בחרה להשמיע את דעותיה דווקא בעת שישראל נמצאת במלחמה, כאשר חברי האיגוד שלה משרתים במילואים, ביניהם עידן עמדי אשר נפצע בלחימה בעזה.

• קרא כתבה: 'בליך, יו״ר שח״ם: נגד 'המדינה הכובשת' שמשלמת משכורתה' – לחץ כאן

חשוב להדגיש את ההבדל המהותי בין חופש הביטוי וערכי הדמוקרטיה לבין הסתה מסוכנת. קיים מרחק עצום בין השניים, ולא ניתן להצדיק אמירות המשוות יהודים ציונים לנאצים, או הבעת צער על כך שחמאס לא הרג די חיילים ב-7 באוקטובר, תחת המטריה של חופש הביטוי.

הראיון המוקלט הועבר לידי משטרת ישראל, בצירוף שאילתה רשמית מטעמנו בנוגע להיכרותם עם מחמוד סלאמה, לרבות בירור האם נחקר בעבר בגין הסתה, וכן האם בכוונת המשטרה לפתוח בחקירה לאור תוכן הריאיון החמור שהועבר לעיונם. עד לשעת פרסום הכתבה טרם התקבלה תגובת המשטרה.

קיים פער מטריד בין פעילותו המקצועית הנרחבת של סלאמה בתעשיית הבידור הישראלית לבין עמדותיו העוינות כלפי המדינה. הדבר מתחדד במיוחד לנוכח העובדה שמשפחתו נהנית משירותי מערכת הבריאות הציבורית בישראל, כאשר אחיו מקבל טיפול רפואי מציל חיים במוסדותיה.

התנהלותו הדואלית של סלאמה – השתלבות בתעשיית הבידור הישראלית מחד, והפצת תכנים עוינים נגד המדינה מאידך – ממחישה את הסוגיה המורכבת של יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל.

מקרה זה מעורר שאלות נוקבות בדבר הגבול העדין שבין חופש הביטוי לבין פעילות עוינת במרחב הציבורי הישראלי.

צילום מתוך רשתות חברתיות של מחמוד סלאמה, תוכן בהתאם לסעיף 27א'

עדכון (17.02.25):

ממשטרת ישראל נמסר: 
ככלל עבירת הסתה נחקרות לאחר קבלת אישור מפרקליטות מדינה. איננו מוסרים פרטים בדבר קיומן או אי קיומן של חקירות ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את עצם קיומן.

-אנו במעקב-

הפוסט סוכן השחקנים מחמוד סלאמה: היהודים הציונים – אויביי וגרועים מהנאצים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפער בין הפרסום למציאות

בפרסומיו הרשמיים, בית הספר מציג תמונה של מוסד מוכר ומפוקח. באתר האינטרנט של בית הספר מצוין במפורש כי תוכנית הלימודים מוכרת על ידי משרד החינוך, וכן על ידי משרד הבריאות כסטאז' ללימודי תואר שני בתרפיה באומנויות.

ברם, בדיקה מול משרד החינוך העלתה תמונה שונה לחלוטין. בתגובה רשמית שהתקבלה ממשרד החינוך נמסר כי בית הספר למשחק מיסודה של השחקנית ענת ברזילי בהנהלת אילת ששון אינו מוכר על ידי המשרד. יתרה מזאת, המשרד אף שלח מכתב לבית הספר בדרישה להסיר את אזכור ההכרה ממשרד החינוך מפרסומיו.

תגובת ההנהלה

במהלך התחקיר, פנינו לגב' אילת ששון, המנהלת הנוכחית של בית הספר. ששון, שמנהלת את המוסד משנת 2024 לאחר שניהלה אותו בפועל משנת 2011, טענה כי "כל האישורים קיימים" וכי ההכרה ממשרד החינוך "מאוד חשובה לבית הספר".

כאשר התבקשה לפרט לגבי טיב הפיקוח והגורם האחראי במשרד החינוך, לא התקבלה תשובה ברורה. ששון ביקשה לקבל את השאלות במייל ולהתייעץ עם רון זמיר, בעלה של ענת ברזילי. למרות שנשלח מייל כמבוקש, לא התקבלה תגובה מפורטת ולא הוצגו המסמכים הרלוונטיים.

 

ההיבט המשפטי

עורך הדין יונתן פרידמן מציין כי "פרסום או הצגת מידע על ידי בית עסק המתיימר להציג הכרה או אישור מטעם גוף ממשלתי כלשהו, בעוד שאין בידיו האישורים המתאימים, מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים ועולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981".

על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, איסור הטעיית הצרכן נועד להבטיח כי הצרכן יקבל מידע מלא ואמיתי לפני ואחרי ביצוע עסקה. החוק מדגיש כי לא נדרשת הטעיה בפועל – די בכך שהמעשה או המחדל עלולים להטעות את הצרכן.

"בהתאם לחוות דעתו של עורך הדין יונתן פרידמן, יובהר כי פרסום או הצגת מידע על ידי בית עסק, בין אם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ובין אם בכל אמצעי פרסום אחר, המתיימר להציג הכרה או אישור מטעם גוף ממשלתי כלשהו, בעוד שאין בידיו האישורים המתאימים, מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים ועולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

עם זאת, יודגש כי במקרים בהם בית העסק מחזיק באופן חוקי בכל המסמכים, האישורים וההיתרים הנדרשים מאת הגוף הממשלתי הרלוונטי, הצגת מידע זה הינה חוקית ותקינה לחלוטין ואינה מהווה הפרה כלשהי של הוראות הדין."

בתעודות ביה"ס למשחק אין זכר להכרה ממשלתית

בחינה מדוקדקת של תעודות ההסמכה המונפקות על ידי המוסד מעלה כי נעדרים מהן סמלי הריבונות הממלכתיים וכל אזכור למשרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד החינוך ומשרד הבריאות. יתרה מזאת, התעודות נעדרות כל ציון או הצהרה בדבר פיקוח ממשלתי על תוכנית הלימודים, דבר המעמיק את התהיות באשר למעמדו הרשמי של המוסד.

סגל המורים ומחלוקות נוספות

בעוד בית הספר מתגאה בסגל מורים קבוע של 13 מורים "מהטובים בארץ", תחקירנו העלה מספר סימני שאלה מטרידים לגבי חלק מחברי הסגל.

פרשת אסתי זקהיים

אסתי זקהיים, מהמורות הבכירות במוסד, נקשרה בעבר לפרשה מטרידה כאשר העידה לטובת עבריין מין מורשע. מעבר לכך, זקהיים משמשת כדירקטורית בחברת אשכולות, המנהלת את כספי התמלוגים של השחקנים. בית המשפט המחוזי קבע כי החברה אינה מתנהלת בשקיפות מספקת כלפי השחקנים, בניגוד להוראת המדינה הדורשת כי החברה תפעל כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ולא כחברה פרטית. נושא זה נמצא כעת בערעור בבית המשפט העליון.

נדבך נוסף בפרשת זקהיים נחשף מתקופת כהונתה בראשות שח"ם (המתיימר להיות ארגון השחקנים). בעת ששימשה בתפקיד הרם, הניחה את חתימתה, לצד גיא לואל, על דוחות הארגון. ואולם, דו"ח ביקורת העומק של רשם העמותות חשף כי תחת הנהגתם התנהל הארגון תוך הסתרת נתוני השכר האמיתיים מציבור השחקנים והפרות חמורות נוספות של הוראות הדין.

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

המחלוקת סביב עינת ויצמן (Free Palestine)

עינת ויצמן, מורה נוספת במוסד, מעוררת תהיות בשל התבטאויותיה הפוליטיות. ויצמן, המעלה לעיתים תכנים פרו-פלסטיניים ברשתות החברתיות שלה, מביעה דעות נחרצות נגד מדיניות הממשלה וצה"ל. הפרדוקס בולט במיוחד לאור העובדה שבית הספר מפעיל תוכנית מיוחדת לחיילים משוחררים, המוכרת לכאורה על ידי מנהל התרבות לצורך פיקדון חיילים משוחררים.

ויצמן, אשר אינה מסתירה את זיקתה העמוקה לעניין הפלסטיני, מרבה להניף את דגלי פלסטין וסמליה במרחב הווירטואלי של הפייסבוק. אולם, פרדוקס מהותי עולה מהתנהלותה: בעודה מצהירה על התנגדותה לפעולות צה"ל בעזה, היא ממשיכה להתפרנס במדינת ישראל, כאשר חלק מתשלומי המיסים שלה מממנים את הפעילות הצבאית אותה היא מגנה. דואליות זו מעלה תהיות נוקבות באשר לעקביות עמדותיה.

פרדוקס נוסף מתגלה בהתנהלותה של ויצמן: היא ניצבת בעמדת הוראה בפני תלמידים אשר, על פי השקפתה המוצהרת, נמנים על כוחות הכיבוש. דיסוננס זה מעלה תהיות נוקבות – היכן אותה אידאולוגיית "Free Palestine" אותה היא מקדמת בלהט? כיצד מתיישבת הוראתה את אלו שהיא מגדירה כשותפים לכיבוש עם אמונותיה המוצהרות?

תגובות רשמיות

משרד החינוך: "בית הספר אינו מוכר על ידי המשרד. דרשנו להסיר את כל הפרסומים המזכירים את משרד החינוך".

משרד הבריאות: "הנושא בבדיקה. נגיב עם השלמת הבדיקה".

בקשותינו לתגובה נתקלו בחומה בצורה: ענת ויצמן נטשה את השיחה באופן מיידי, ואילו אסתי זקהיים וגיא לואל בחרו להשתיק כל אפשרות לדיאלוג באמצעות חסימה מוחלטת. התנהלות זו מדברת בעד עצמה.

נ.ב

מוסד לימודי המשחק מיסודה של השחקנית ענת ברזילי, המתהדר ביומרה להיות חלוץ ומוביל בתחומו, מעורר תהיות נוקבות באשר לאותנטיות הצהרותיו בדבר הכרה ממלכתית. חרף מגוון תוכניות הלימוד המוצעות על ידו והפעלת סוכנות לקידום שחקנים, הדיסוננס המשמעותי בין המצג הפומבי לבין המציאות בשטח מעלה חששות כבדי משקל בהיבטי הגנת הצרכן ושקיפות כלפי התלמידים.

הפוסט חשיפה: ביה"ס למשחק של ענת ברזילי מציג הכרה ממשלתית פיקטיבית הופיע לראשונה ב-מעקב.