• תל אביב-יפו: פסיפס אנושי, היסטוריה מפוארת והסוד של ישראל הנאורה

יפו היא אינה רק עיר נמל עתיקה השוכנת על קו התפר שבין כחול הים התיכון לזהב החולות, היא הלב הפועם של ההוויה הישראלית. היא עיר שראשיתה נעוצה באלפי שנות היסטוריה, מקום בו כל אבן, סמטה ומבנה מספרים את סיפורה של ארץ ישראל,  ארץ שבה העבר העמוק פוגש הווה תוסס, מודרני ופלורליסטי.

אלו המבקשים לצייר את ישראל כמדינה הסובלת מקיצוניות דתית או פוליטית, מוזמנים להגיע ליפו. כאן, בין הצריחים למגדלי הפעמונים, בין הגלריות לאתרי המורשת, הם יתביישו בבורותם. יפו היא התשובה המוחצת לכל מי שמנסה להשחיר את פניה של ישראל היפה.

יפו: כור היתוך של אמונות ותרבויות

יפו מפריכה כל סטיגמה על ישראל כחברה סגורה. כאן, במרחב הציבורי, מתקיימים זה לצד זה האסלאם, הנצרות, היהדות ואף דתות מזרח רחוקות, תוך כבוד הדדי שקשה למצוא במקומות רבים בעולם.

בלב המרקם הדתי ניצב מסגד מחמודיה, הגדול והמרכזי בעיר. מבנה זה, שהוקם בתחילת המאה ה-19 (סביבות 1812-1814) בתקופה העות'מאנית, על חצרותיו, מזרקות הטהרה שלו והמבנים הסובבים אותו, אינו רק אתר היסטורי; הוא הוכחה חיה לכך שחיי הדת והאמונה בישראל חופשיים ומשגשגים.

במקביל, כנסיית פטרוס הקדוש הקתולית, השייכת למסדר הפרנציסקני, ניצבת בגאון. היא מחברת בין המורשת הצלבנית לבין המסורת הנוצרית על אודות השליח פטרוס.

אך יפו אינה עוצרת בגבולות המונותאיזם. נוכחותה של תרבות המזרח מורגשת אף היא, עם פסלים דמויי מלכים בודהיסטיים כמו ג'ייאוורמן השביעי (Jayavarman VII), שליטה האגדי של אימפריית החמיר בקמבודיה של המאה ה-12 וה-13.

מלך זה, שנודע כבונה אנגקור תום וכמי שהניח יסודות לרווחה חברתית, מיוצג ביפו כסמל לחיבור תרבותי גלובלי. הדיאלוג הזה בין הדתות והתרבויות הוא עמוד השדרה של ישראל הנאורה – מדינה שבה לכל אמונה יש מקום תחת השמש.

גלריות, אמנות וחיי לילה ללא מעצורים

יפו של ימינו היא מוקד עלייה לרגל לאוהבי תרבות ואמנות. העיר פורחת עם גלריות המציגות אמנות עכשווית לצד עתיקות, ושלושה מוסדות תיאטרון מובילים: תיאטרון גשר, תיאטרון הסמטה והתיאטרון העברי ערבי. אלו אינם רק מבנים, אלא מרחבים שבהם מתרחש דיאלוג תרבותי יומיומי.

לחובבי הבילויים, יפו היא גן עדן. שוק הפשפשים המפורסם הוא רק קצה הקרחון.

העיר משובצת במסעדות יוקרה, ברים אופנתיים, בתי קפה אינטימיים ומועדוני לילה תוססים. ביניהם בולט מועדון ההופעות "כקולם" (Kulam), המהווה מוקד מוזיקלי המארח הרכבים שונים ומביא את רוח היצירה הישראלית אל הבמה.

קהילת הלהט"ב ביפו ניצבת כנוכחות איתנה ומשפיעה; מסיבות הגייז במועדון "אמן 17", המתנהלות בפרהסיה ובחופש מוחלט, מהוות עדות ניצחת לערכי הדמוקרטיה המושרשים בחברה הישראלית.

בנוסף, יפו מציבה רף קולינרי גבוה, עם כמה מהמסעדות הנחשבות ביותר במרחב התל אביבי. אחת מהן היא מסעדת "ראיסה" (Raisa), אשר סקירה מקיפה אודותיה תתפרסם בקרוב, ואשר זכתה בדירוג המקסימלי של 10 מתוך 10 במסגרת בחינת "מעקב".

חיי הלילה של יפו מתנקזים לכמה מוקדי משיכה מרכזיים, ובראשם אזור שוק הפשפשים התוסס. בולטים בו המרכז התרבותי "בית קנדינוף", המשנה את פניו ממתחם אמנות ביום למוקד בילוי לילי, ו"כולי עלמא יפו", המעניק ביטוי ליצירה אלטרנטיבית. לצידם ניצבים ברים שכונתיים דוגמת "שאפה בר", ומסעדות-ברים דוגמת "פועה" ו"אונזה", המשלבות קולינריה ובילוי באווירה משוחררת.

ניתוח הממצאים מלמד על מגמה של מודלים היברידיים, הממזגים בין בתי קפה בשעות היום למוקדי בילוי ליליים. מגמה זו משתלבת עם עלייתם של ברי יין וקוקטיילים איכותיים, והשתלבותן של הופעות חיות ותקלוטים כמרכיב מהותי בבילוי היפואי. יפו מגבשת לעצמה זהות עצמאית ומובחנת, החורגת מגבולות היותה "פרבר" תל-אביבי.

לא פעם נשמעים ברחובות צלילים מגוונים, החל ממוזיקה מקומית ועד להיטים בינלאומיים של אייקוני פופ כמו ליידי גאגא ומדונה, המזכירים לנו שיפו היא חלק בלתי נפרד מהעולם המערבי והמתקדם.

המבע המודרני בגלריות היפואיות, לצד הפיסול יוצא הדופן, מציעים מבט רך ומלטף על האמנות בנקודת זמן היסטורית. הסמטאות והנתיבים השרויים באמנות מודרנית יוצרים חיבור חידתי; קשה להבין כיצד מתקיימת סינרגיה כה מדויקת בין היצירה העכשווית לבין נופה העתיק של יפו, מדובר בתופעה יוצאת דופן.

שכבות של היסטוריה: מהמבצר למלון היוקרה

ההיסטוריה של יפו היא מסע מרתק. אתר מלון The Setai Tel Aviv הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר ליכולת השימור הישראלית. מדובר במבצר צלבני מהמאה ה-12 שהפך לכלא "הקישלה" בתקופה העות'מאנית, שימש כתחנת משטרה בתקופת המנדט, וכיום, לאחר עבודת שחזור קפדנית, הוא מלון יוקרה שבו ניתן לגעת פיזית בסורגים מקוריים ובקירות בני 800 שנה המשולבים בעיצוב אדריכלי מודרני.

לא רחוק משם, ניתן למצוא את תותחי החוף ההיסטוריים בטיילת מפרץ שלמה, המזכירים את הגנת העיר בעת מסע נפוליאון בונפרטה בשנת 1799.

אלו הם שרידים של עבר לוחם שהפך לשקט ופסטורלי. בכיכר קדומים, מזרקת המזלות המרשימה, יצירתם של ורדה גבעולי ואילן גלבר משנת 2011, מוסיפה נדבך של יופי פלסטי למרחב הציבורי.

סמל לאחדות: מגדל השעון

אי אפשר לחתום סיור ביפו ללא אזכור מגדל השעון, שנבנה בין השנים 1900-1903 לכבוד 25 שנות שלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני. המגדל הזה אינו רק סמל של מודרניזציה עות'מאנית, אלא סמל של שותפות גורל, הוא נבנה במימון משותף של יהודים, ערבים ונוצרים. מגדל זה, המציג את השעה לכל עבר, נותר נקודת הציון המרכזית של יפו, תזכורת לכך שכאשר עובדים יחד, בונים היסטוריה.

ישראל היפה שאינה זקוקה להתנצלות

יפו מציעה הכל: מאתרי המצלמה של נפוליאון, דרך בניינים מודרניים המשתלבים באדריכלות עתיקה, ועד למרכזי קניות כמו אלו של מותגי אופנה ישראליים כדוגמת קסטרו לצד חנויות מקומיות קטנות.

ישראל היפה אינה זקוקה להגנה, כי היא מדברת בעד עצמה. כל מבקר ביפו, בין אם הוא צליין דתי, תייר המחפש אמנות, או אדם המבקש ליהנות מחיי הלילה, ימצא כאן את החופש שהוא מחפש. ישראל היא מדינה חופשית, מגוונת ודמוקרטית, שבה כל אדם, ללא קשר לדת או נטייה, יכול למצוא את מקומו. מי שמסרב לראות זאת, בוחר להיות עיוור למציאות שבה יפו היא עיר שבה העתיד נבנה על יסודות של כבוד הדדי ויופי נצחי.

בין שלטון לזיכרון: גלגולו של בית הסראיה החדש ביפו

בית הסראייה החדש הוקם בשנת 1896, מעבר לחומותיה של יפו, כמשכנו של השלטון העות'מאני, ביוזמתם וברוחב ידם של אמידי העיר. משך ימי המנדט הבריטי שימש המבנה מוקד אדמיניסטרטיבי לעירייה, עד אשר הועתקו משרדיה למשכנם החדש בשדרות ירושלים 45, והמקום הוסב לשירותי רווחה לקהילה.

שנת 1947 סימנה את קצו של המבנה, עת פוצץ בידי אנשי הלח"י, מן הפיצוץ העז שרד אך שריד דל מחזיתו המקורית. עם חלוף העתים, משניכר אות הבלייה בבניין, הוחלט לשמר את החזית הראשית ולהסב את השטח לגן. הגן תוכנן בזיקה לתוואי החדרים המקורי של קומת הקרקע, כאשר בכל חלל שבו שכן בעבר חדר, ניטע עץ דקל כסימן לעבר המפואר שחלף.

הפוסט יפו: הרמוניה של מסגדים, כנסיות ובתי כנסת מפריכה את התעמולה העוינת הופיע לראשונה ב-מעקב.

שרונה בתל אביב, שמקורה במושבה הטמפלרית מן המאה ה-19, היא מתחם מרכזי ומרשים בלב העיר. המתחם מאגד מבנים היסטוריים משומרים, פארק ירוק רחב, חנויות ומתחם קולינרי מגוון. שרונה מושכת מדי יום אלפי מבקרים וממשיכה לשמש מוקד תרבות, פנאי ובילוי בתל אביב.

• צילום מערכת "מעקב", תיעוד ממתחם שרונה תל אביב:

ובכן, מתחם שרונה בתל אביב, שנחשב במשך שנים לאחד מסמלי הבילוי והתרבות המובילים בעיר, הפך בזמן האחרון למוקד למחאה חריפה מצד בעלי העסקים הפועלים בו. לטענתם, ההנהלה מתעלמת ממשבר תברואתי חמור הכולל הזנחה מתמשכת, ריח חריף, התפשטות חולדות ויתושים, ופגיעה ממשית בפעילות העסקית ובציבור המבקרים.

על פי תיעודים שנאספו במהלך השבועות האחרונים, המתחם היוקרתי שבעבר היווה מוקד משיכה למבלים, תיירים ומשפחות, מציג כיום תמונה שונה לחלוטין. אשפה ופסולת מצטברת במעברים ובסמוך למסעדות, ריח כבד חונק את הסביבה, ובעלי עסקים מדווחים על מכת מזיקים הגורמת נזק תדמיתי וכלכלי משמעותי. חלקם טוענים כי לקוחות נאלצים לקום ולעזוב את המקום בשל התנאים הירודים, בעוד ההנהלה ממשיכה לגבות מהם דמי ניהול גבוהים ללא כל מענה לפניותיהם.

• בעיצומו של מרכז שרונה ניצב מכל אשפה גדול, הממוקם מול בתי הקפה ועל שביל המטיילים. מהמכל עולה ריח חריף ובלתי נסבל, והוא מושך נחילי זבובים ויתושים, ואף מביא עמו התפרצות של חולדות, עכברים ומיני טפילים נוספים. בעלי בתי הקפה מספרים כי הריח חודר אל החלל הפנימי, והלקוחות מסרבים לשבת בעסקים הסמוכים למכל האשפה.

לדברי בעלי העסקים, הם כבר ממילא מתקשים להתאושש מאז המלחמה עם איראן, וכעת – בשל מפגע התברואה המתמשך – הם מאבדים מאות לקוחות מדי שבוע. על אף הפגיעה הקשה בפעילותם, הם אינם זוכים לשום הקלה בדמי השכירות, בדמי הניהול או בארנונה, והעסקים סביב המתחם נותרו כמעט ריקים לחלוטין.

אחד מבעלי העסקים תיאר את המצב במילים חריפות: "זה כבר לא מקום בילוי, זה אתר הזנחה. אנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש, ובמקום לראות ניקיון אנחנו רואים רק ערימות זבל ושתיקה מההנהלה". בעלת חנות ותיקה הוסיפה: "אפס תקשורת, אפס אחריות. שלחנו מכתבים, בקשנו פתרון, כלום. זה מצב משפיל. אנשים פשוט לא רוצים להיכנס".

תיעודים שצולמו על ידי צוות מעקב מציגים מעברים עמוסים בציוד ישן של ההנהלה, פחים מלאים עד אפס מקום, ושבילים שבורים המסכנים את הולכי הרגל. על פי עדויות, חלק מהציוד המוזנח נותר בבתי עסק עצמם, בניגוד מוחלט לנהלים הבסיסיים של תחזוקת שטחים ציבוריים. בעל מסעדה במתחם הסביר: "זה לא רק ריח וזבל, זה פוגע בעובדים שלנו, זה לא בריא. אנשים משתעלים, מתלוננים, ואנחנו מרגישים שאין מי שייקח אחריות".

• אי ניקיון חמור במתחם שרונה בתל אביב:

במכתב רשמי שנשלח לגב' בנסימון, פנתה מערכת "מעקב" בבקשה לקבל הבהרות מפורטות באשר לניהול השוטף של המתחם – לרבות תדירות פינוי האשפה, מועד ההדברה האחרון נגד מזיקים, וכן האם נערכה במקום בדיקה מטעם משרד הבריאות או גורמים עירוניים. בין השאלות נכללו גם סוגיות כלכליות: היקף דמי הניהול החודשיים הנגבים מהעסקים, והשירותים שאמורים להינתן בתמורה.

שאלות נוספות נגעו לאפשרות של הפחתת דמי ניהול או החזר כספים לעסקים שנפגעו כתוצאה מההזנחה. המכתב כלל גם התייחסות ישירה למצבם של בעלי העסקים, הטוענים להפסדים כספיים חמורים ולפגיעה ממשית בבריאות הציבור. אחת מהפניות שנמסרו למערכת כללה את המשפט: "אנחנו לא יודעים על מה אנחנו משלמים. זה מרגיש כמו גבייה אוטומטית, בלי אחריות, בלי ניהול, ובלי כבוד לאנשים שעובדים כאן יום ולילה".

העסקים מדווחים כי פניותיהם להנהלה נותרו ללא מענה. בעלי חנויות ומסעדות אומרים: "שום דבר לא זז. ביקשנו הדברה, ניקיון, טיפול בסיסי, כלום. הצוותים לא מגיעים, ומי שמגיע עושה עבודה שטחית שלא פותרת כלום. אנחנו מרגישים ננטשים". במקביל, ישנה תחושה גוברת בקרבם כי מדובר בכשל ניהולי מערכתי. אחד מהם ציין: "אם זו הייתה שכונה בעיר, העירייה הייתה סוגרת את המקום עד לפתרון. אבל כאן זה כאילו מישהו החליט פשוט להתעלם".

העסקים מזהירים כי המשבר הנוכחי עלול להפוך לסכנה ממשית לבריאות הציבור, במיוחד לנוכח הריחות החריפים, הצטברות הפסולת ומוקדי מים עומדים שמושכים יתושים. חלקם פנו למשרד הבריאות ולרשויות הפיקוח העירוניות בבקשה לבדיקה דחופה של תנאי התברואה במקום. עד כה, לדבריהם, לא נמסרה להם תשובה רשמית.

הדימוי הציבורי של מתחם שרונה, שפעם שימש סמל לחדשנות אורבנית ולתרבות בילוי מתקדמת, מתערער לנוכח העדויות והתיעודים. אחד מבעלי העסקים סיכם במילים נוקבות: "זה הפך לפח זבל יוקרתי בלב תל אביב. אנשים באים, מסתכלים, מצלמים והולכים. ככה נראה כישלון ניהולי, לא פחות".

לצד תיעודי הפסולת, המזיקים והבורות, עולות שאלות קשות על אחריות ציבורית. כיצד ייתכן שמתחם בסדר גודל כזה, המנוהל על ידי גורמים פרטיים, פועל זמן כה ממושך תחת תנאים של ריח, לכלוך וסיכון תברואתי, מבלי שאיש מהנהלתו יידרש לתת דין וחשבון. בעלי העסקים מביעים תקווה שהפרסום יביא לשינוי: "אנחנו לא מחפשים עימות, אנחנו רק רוצים לעבוד בסביבה נקייה ובטוחה".

בתגובה לפניית מעקב, מסרה גב' גאלה גיא בנסימון, מנכ"לית פארק שרונה:

"פארק שרונה הוא מאתרי התרבות והפנאי המרכזיים בעיר, ואנו מברכים על ההתעניינות. ניקיון, פינוי אשפה ותברואה במרחבים הציבוריים מצויים באחריות מלאה של עיריית תל אביב–יפו. חברת הניהול אחראית לשירותים ולתחזוקת 27 מבני הטמפלרים בלבד מתוך 37 הקיימים בפארק.

למרות זאת, אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אגף התברואה בעירייה לשיפור הניקיון והתחזוקה בכלל שטחי הפארק.

נמשיך לפעול עם העירייה ובעלי העסקים לשמירה על סביבה נקייה, מטופחת ונעימה לטובת הציבור".

עיריית תל אביב לא מסרה כל תגובה, בהתאם לנוהג המוכר מלשכת הדובר של העירייה.

הפוסט משבר תברואתי במתחם שרונה בתל אביב הופיע לראשונה ב-מעקב.

-אנו במעקב-

הפוסט צפון ת"א פורחת, יפו ד' בזבל: חולדאי מעלים עין הופיע לראשונה ב-מעקב.

"עיריית תל אביב ללא סוף וללא בושה מזלזלת בעסקים. אנחנו משלמים ארנונה ברמה א', אבל לא מקבלים שום שירות בתמורה. העירייה פשוט מתעלמת מהמצוקה שלנו", טוען איש עסקים מרחוב המסגר בשיחה עם 'מעקב'.

לפי עדויות רבות שהגיעו למערכת, המצב ברחוב הפך בלתי נסבל. רעש מחריש אוזניים מעבודות הבנייה, ערימות זבל, אבק כבד ומפגעי תברואה הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף. חפירות בכבישים מקשות על הגישה לבתי העסק, והתחבורה הציבורית משובשת. כתוצאה מכך, תנועת הקונים והמבקרים ברחוב צנחה באופן דרמטי.

"אנחנו רואים חנויות נסגרות בזו אחר זו", מספר בעל מסעדה ותיקה ברחוב. "גם משרדים עוזבים את האזור בגלל הרעש הבלתי נסבל והלכלוך. בלילה, כשהעבודות נמשכות, אנחנו רואים חולדות מסתובבות ברחוב – הן בורחות מהביוב בגלל העבודות. זה פשוט בלתי נתפס".

למרות הפגיעה הקשה בהכנסות, העירייה ממשיכה לגבות ארנונה מלאה מהעסקים, ללא כל הנחה או פיצוי על הנזקים. "ניסינו לדבר עם העירייה, אבל אין עם מי לדבר. הם פשוט לא מקשיבים", טוענים בעלי העסק.

תיעוד של מערכת "מעקב" חושף את היקף ההרס: רחוב שוקק חיים הפך לאתר בנייה ענקי, עם מדרכות הרוסות, תמרורים זמניים וגדרות בטיחות המקשות על התנועה. העבודות, שהחלו לפני יותר משנה, נראות רחוקות מסיום.

בעלי העסקים מביעים חשש כבד מפשיטת רגל המונית, בדומה למה שקרה ברחוב אלנבי לאחר עבודות דומות. "אנחנו מרגישים שהעירייה מנסה לחסל אותנו. אין שום התחשבות בצרכים שלנו או בקשיים שאנחנו עוברים", אומר בעל חנות חשמל.

הביקורת מופנית גם כלפי ראש העיר, רון חולדאי. "הוא פשוט מתעלם מהמצב. אולי זה בגלל הגיל, אבל נראה שהוא פשוט לא רואה את הסבל שלנו", טוען אחד מבעלי העסקים.

ניסיונות חוזרים ונשנים לקבל תגובה מעיריית תל אביב נענו בשתיקה רועמת, מה שמחזק את הטענות בדבר זלזול בתקשורת ובציבור.

הפוסט משבר ברחוב המסגר: עסקים על סף קריסה מאשימים את העירייה בהזנחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

זנות, פשע, סמים, עבירת פלילית, אדישות ועיוורות של הרשויות, עוני ברחבי העיר, בריונות של עיריית ת"א וכו'.

יש לציין: לממשלת ישראל, עיריית ת"א, רון חולדאי (ראש העיר) וגם כן למשטרת ישראל ידוע הכל, כלומר: איפה קונים ומוכרים סמים (תחנות סמים), שמות בריונים ומנהלי פשע, מקומות מגורים של פליטים בלתי חוקיים, נקודות זנות ובתי זונות – אך דבר לא נעשה. מדוע מעדיפים להיות עיוורים? אולי יותר מדויק לומר מישהו מקבל שוחד ושווה לשתוק.

אנו תיעדנו דברים קשים – אבל לא יעשו דבר?

חלק 1:

חלק 2:

צילום דים אמור.

הפוסט רון חולדאי, ראש העיר גם של דרום תל אביב? "הצד האפל" של תל אביב. הופיע לראשונה ב-מעקב.

Tel Aviv Beach July 2023 Dim Amor Photography – MAAKAV

גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב 2023 (ישראל).

תמונות: תל אביב ישראל, סוג הצילום: רחוב.

צילום: דים אמור

זכויות שמרות למר דים אמור Ⓒ דים אמור

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן ).

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

הפוסט תל אביב (חוף) יולי 2023 – צילום רחוב, צילום: דים אמור – מעקב || Tel Aviv Beach MAAKAV הופיע לראשונה ב-מעקב.

תמונות: ישראל, סוג הצילום: רחוב.

צילום: דים אמור

זכויות שמרות: Ⓒ דים אמור Dim Amor Ⓒ

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

זכויות שמרות: דים אמור Ⓒ דים אמור

הפוסט גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב – יפו הופיע לראשונה ב-מעקב.

גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב 15.11.2022:

תמונות: ישראל, סוג הצילום: רחוב.

צילום: דים אמור

זכויות שמרות: Ⓒ דים אמור Dim Amor Ⓒ

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

זכויות שמרות: דים אמור Ⓒ דים אמור

הפוסט גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב. דים אמור Dim Amor Ⓒ – תל אביב לא תמיד יפה, הפינות החשוכות 1 הופיע לראשונה ב-מעקב.

גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב 2022 ( ישראל ).

תמונות: תל אביב ישראל, סוג הצילום: רחוב.

צילום: דים אמור

זכויות שמרות למר דים אמור Ⓒ דים אמור

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

זכויות שמרות למר דים אמור Ⓒ דים אמור

הפוסט גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב 17.08.2022 Ⓒ דים אמור הופיע לראשונה ב-מעקב.