בימים האחרונים נחשפה התנהגות מדאיגה של חבר הכנסת אחמד טיבי כאשר שיתף בחשבונו הרשמי סרטון של עמוד ברשת X בשם "Tamer | تامر" – עמוד המוכר כתומך פעיל בארגון הטרור חמאס ומפיץ תוכן אנטי-ישראלי באופן עקבי.

העמוד ששיתף טיבי מפרסם באופן קבוע קריאות קשות נגד מדינת ישראל לצד הזדהות גלויה עם ארגון הטרור חמאס. בפוסט שאותו בחר טיבי לשתף נכתב: "זה לא בדיוק ארוחת שבירת צום משותפת, אלא יותר הוכחה להישרדות למרות הטרגדיה. כווית ארגנה את הארוחה הזו ברפיח — העיר ההרוסה כליל".

בחינת הפרסומים של "Tamer | تامر" חושפת תבנית מטרידה של האשמות שקריות כלפי ישראל. כך למשל, ב-27 בפברואר 2025, פרסם חשבון זה פוסט המתאר פיגוע דריסה ודקירה שבו נפצעו 11 ישראלים כך: "הפלסטיני ג'מיל זויד (בן 53) מג'נין ביצע פיגוע דריסה ודקירה שהוביל לפציעתם של 11 ישראלים, בהם שניים במצב קשה ואחד במצב אנוש, לפני שהוצא להורג בעודו בחיים". הרטוריקה הזו מאשימה את ישראל ב"הוצאה להורג" של מחבל שביצע פיגוע קטלני – עמדה שמשקפת הטיה חמורה והצדקת טרור.

טיבי לא הסתפק בשיתוף תכנים מחשבון תומך טרור. ב-27 בפברואר 2025, הוא הרחיק לכת עוד יותר כאשר ציטט את אדולף היטלר בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בפוסט שפרסם, כתב טיבי: "לצערי, אני שומע שוב ושוב טיעונים גזעניים שמזכירים לי דברים שנאמרו בזמנים חשוכים. הנה לדוגמה דברים שאמר היטלר ב-1939: 'זהו מחזה מביש לראות כיצד העולם הדמוקרטי כולו מתמלא אהדה כלפי העם היהודי המסכן והמענה, אך נשאר קשוח וחסר לב כשמדובר במתן עזרה להם… הטיעונים שמועלים כתירוץ לאי-סיוע להם למעשה משרתים אותנו, הגרמנים והאיטלקים'".

בהמשך הפוסט הוסיף טיבי השוואה ישירה: "דווקא מהעם היהודי, שעבר רדיפות שכאלה, הייתי מצפה להיזהר במיוחד מלנקוט בטיעונים דומים כלפי אחרים. הפלסטינים צמודים למולדתם ומדינות ערב תומכות בכך. ומוכנות לשאת בעלויות של שיקום עזה מחדש".

השימוש המזעזע בציטוט של היטלר – האיש האחראי לרצח שישה מיליון יהודים בשואה – כדי לבקר את מדיניות ישראל מהווה פרובוקציה קיצונית וחציית קו אדום ברור. ההשוואה שמבצע טיבי בין היחס לפלסטינים ליחס ליהודים בתקופת השואה היא מעוותת ומעליבה, במיוחד כשהיא נעשית על ידי חבר כנסת ישראלי.

מדובר בחבר-כנסת ישראלי היושב במשכן הריבונות הלאומית, ומעורר תהייה עמוקה מדוע גופי הביטחון המופקדים על שלום המדינה אינם מבצעים חקירה מעמיקה בעניינו? מדוע לא מופעלים הכלים החוקתיים להדחתו ממעמדו הפרלמנטרי?

התנהלותו של טיבי מעלה שאלות מהותיות באשר להתאמתו למשרת נבחר ציבור בבית המחוקקים הישראלי. הבעת אהדה לארגוני טרור, הפצת תכנים המעניקים לגיטימציה למעשי אלימות, והשוואות מקוממות לתקופת השואה, חוצים את הקו המפריד בין ביקורת לגיטימית ובין הסתה מסוכנת הפוגעת ביסודות הדמוקרטיה.

התנהגותו הבעייתית של טיבי אינה מתרחשת בחלל ריק. היא מתקיימת בתקופה רגישה במיוחד, כאשר מדינת ישראל עודנה מתמודדת עם השלכותיה העמוקות של המתקפה הרצחנית שביצע ארגון החמאס בשביעי באוקטובר ועם המאבק הבלתי פוסק בטרור. הפצת תכנים המזוהים עם תומכי החמאס וציטוט היטלר בהקשר זה משקפים בחירה מחושבת שמטרתה לזרוע פירוד ולהגביר את המתח החברתי.

חבר-הכנסת מביע הזדהות גלויה עם הפלסטינים, ולדעתי תכניתו של הנשיא טראמפ עשויה להיות רלוונטית גם לאזרחי ישראל הערבים אשר מגלים עוינות כלפי המדינה. להערכתי, מדינת ישראל תשמח למצוא הסדר מדיני שיאפשר העברתם לרצועת עזה.

הפעילות של טיבי ברשתות החברתיות חושפת דפוס מדאיג של הזדהות עם נרטיבים קיצוניים והפצתם לקהל רחב. בתפקידו כחבר כנסת, טיבי נהנה מבמה ציבורית משמעותית, והשימוש שהוא עושה בבמה זו לשיתוף תכנים של תומכי טרור ולציטוט היטלר מעיד על חוסר אחריות קיצוני.

ראוי לציין כי לא מדובר במקרה בודד אלא בחלק מתבנית התנהגות. טיבי פרסם בעבר התבטאויות בעייתיות נוספות, אך הפעם הוא חצה קו אדום ברור עם השימוש המכוון בציטוט של היטלר והשיתוף של תכנים מחשבון המזדהה באופן גלוי עם ארגון טרור.

המעשים של טיבי מציבים דילמה מורכבת בפני המשטר הדמוקרטי הישראלי. מחד גיסא, חירות הביטוי מהווה נדבך מרכזי בערכי היסוד של חברה חופשית, ואילו מאידך גיסא, הפצת תכנים המזוהים עם חוגים תומכי טרור והבאת דבריו של צורר היהודים על-ידי נציג נבחר בבית המחוקקים, מציבים תמרור אזהרה ברור באשר לגבולותיה הראויים של הסובלנות הדמוקרטית.

מקרה זה מחדד את השאלה באשר לגבולות הלגיטימיים של השיח הפוליטי בישראל. האם ניתן להשלים עם מצב שבו חבר כנסת מצטט את היטלר ומשתף תכנים של תומכי טרור? האם התנהגות כזו עדיין נופלת תחת ההגנה של חופש הביטוי הפרלמנטרי?

אחמד טיבי, הידוע בהתבטאויותיו הפרובוקטיביות, הפעם הרחיק לכת יותר מאי פעם. ציטוט היטלר והשוואת מדיניות ישראל למדיניות הנאצית היא אסטרטגיה רטורית שנויה במחלוקת עמוקה, שמטרתה להכפיש את ישראל ולהציגה באור שלילי במיוחד.

הבחירה של טיבי לשתף תכנים מחשבון "Tamer | تامر" אינה מקרית. מדובר בחשבון המפיץ באופן שיטתי נרטיבים אנטי-ישראליים קיצוניים ותומך בארגוני טרור. ההחלטה לשתף תוכן כזה מהווה הצהרה פוליטית ברורה מצדו של טיבי.

בנוסף, הבחירה לצטט את היטלר בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא בחירה מכוונת לפגוע ברגשות של הציבור היהודי בישראל. השימוש ברטוריקה כזו אינו תורם לשיח פוליטי בונה, אלא רק מגביר את הקיטוב והשנאה.

מול התנהגות זו, עולה השאלה מה צריכה להיות התגובה המתאימה. האם יש לנקוט בצעדים נגד חבר כנסת המשתף תכנים של תומכי טרור ומצטט את היטלר? האם יש להגביל את חופש הביטוי שלו? ואם כן, כיצד לעשות זאת מבלי לפגוע בעקרונות הדמוקרטיים?

התייחסותו המזלזלת של טיבי כלפי מדינת ישראל מהווה תזכורת כואבת לאתגרים המורכבים העומדים בפני החברה הישראלית במאמציה לקיים מסגרת דמוקרטית רב-גונית בסביבה עתירת מתחים ורגישויות. ההכרעה באשר לדרכי התגובה הראויות לפרובוקציות מסוג זה הינה סוגיה הרת-גורל, אשר השלכותיה יעצבו את עתיד השיח הציבורי במדינת ישראל.

בהקשר רחב-היקף יותר, פרשה זו מחדדת את המתח המובנה והבלתי-פוסק בין עקרון חופש הביטוי לבין חובת האחריות הציבורית. חברי בית המחוקקים זוכים לחסינות פרלמנטרית מקיפה, המעניקה להם את האפשרות להביע עמדות שנויות במחלוקת, אולם האם ראוי כי חסינות זו תשמש מגן גם להפצת תכנים המזוהים עם תומכי ארגוני טרור ולציטוט דבריו של האחראי לשואת העם היהודי?

התנהלותו הפרובוקטיבית של חבר-הכנסת אחמד טיבי, הכוללת הפצת תכנים של גורמים התומכים בארגון החמאס והבאת דבריו של היטלר, מציבה אתגר מהותי בפני המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל. התמודדות ראויה עם התנהגות מסוג זה מחייבת מלאכת-מחשבת עדינה בין שימור ערך חופש הביטוי לבין הגנה על ערכי-יסוד דמוקרטיים. האופן שבו תיבחר החברה הישראלית להתמודד עם פרובוקציות אלה יעצב את פני השיח הציבורי בישראל ואת יכולתה להתמודד בהצלחה עם אתגרים פנים-מדינתיים וחיצוניים כאחד.

החקיקה בדבר לשון הרע קובעת באופן מפורש כי גם הפצת תוכן או ציטוט המהווה לשון הרע מהווה כשלעצמו עבירה על דיני לשון הרע, ולפיכך אדם אשר אך שיתף פרסום או דימוי המכיל לשון הרע עשוי למצוא עצמו בעמדת נתבע, ובמקרה כזה עלול להיות מחויב בתשלום פיצויים בסכום של עד חמישים אלף שקלים חדשים, וזאת אף ללא הוכחת קיומו של נזק ממשי.

מעניין יהיה לבחון האם ההוראות החוקיות העוסקות ב"תמיכה בטרור והסתה לאלימות" מחילות עיקרון דומה, באופן שיטיל אחריות משפטית גם על מי שרק משתף תכנים המביעים תמיכה בארגוני טרור, בדומה למנגנון האחריות הקיים בחוק איסור לשון הרע.

צילום של אחמד טיבי מתוך הפרופיל הרשמי שלו ברשת פייסבוק, על פי סעיף 27 א'