שתיקה כהסכמה? 19 שחקני תיאטרון באר שבע תובעים מעל מיליון שקל  וללא ייצוג שח"ם

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מתנהלת תביעה רחבת היקף נגד תיאטרון באר שבע, במסגרתה תובעים 19 שחקנים ושחקניות, המהווים חלק ניכר מסגל השחקנים הפעיל של התיאטרון, תשלום זכויות סוציאליות שלטענתם לא שולמו להם לאורך שנות עבודתם. סכום התביעה הכולל עומד על 1,062,281 שקלים.

התביעה הוגשה בתיק סע״ש 23981-06-23 ומתבררת בפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם, בצירוף נציגי הציבור מר שרון מיכל (עובדים) ומר נתן חיים (מעסיקים). הנתבעת היא תיאטרון באר שבע, המיוצגת על ידי עורכת הדין רמה לשם. התובעים מיוצגים בהליך באמצעות עו"ד מור סטולר.

זהות התובעים כוללת 19 שחקנים ושחקניות: אורי מזעקי, עמית אפשטיין, תום חגי, ענבר דנון, אלירן הרוש, מירב שירום, שירי גדני, ניר מנקי, תמר לוין, אביגיל הררי, ירמי רייך, איתי פולישוק, יצחק אביטל, אדר סידליק, יעל איתן, מעיין תורג’מן, רעות אלוש, יובל כרמי ויונית טובי.

ליבת התביעה עוסקת בטענה לפיה התיאטרון לא שילם לשחקנים זכויות סוציאליות בסיסיות הנגזרות מיחסי עבודה מתמשכים, ובהן הפרשות פנסיוניות, זכויות סוציאליות ותשלומים נלווים, וזאת חרף העסקה לאורך זמן במסגרת פעילות שוטפת של מוסד תרבות ציבורי.

מן המסמכים שבתיק עולה נתון בולט: אף אחד מ-19 התובעים אינו מיוצג על ידי ארגון השחקנים שח"ם. ההליך כולו מתנהל באמצעות ייצוג פרטי בלבד, כפי שעולה מרשימות בעלי הדין וממסמכי בית הדין.

ביום 27 בפברואר 2024 ניתן בתיק פסק דין חלקי, שעסק בבקשת תיאטרון באר שבע לסילוק על הסף מחמת התיישנות של תביעותיהם של חמישה מהתובעים: אורי מזעקי, מירב שירום, איתי פולישוק, אדר סידליק ויונית טובי. הבקשה הוגשה כבר באוגוסט 2023, ובית הדין קבע מועדים ברורים להגשת תגובות, תוך הבהרה מפורשת כי היעדר תגובה ייחשב כהסכמה לבקשה.

למרות הארכות שניתנו, לרבות ארכה חריגה "לפנים משורת הדין", לא הוגשה תגובה מטעם אותם חמישה תובעים. משכך, קיבל בית הדין את בקשת התיאטרון ודחה את תביעותיהם מחמת התיישנות בלבד, מבלי להידרש לגופן של הטענות המהותיות.

בפסק הדין הודגש במפורש כי ההליכים בעניינם של יתר 14 התובעים יימשכו כסדרם, וכי אין בהחלטה כדי להכריע בשאלת עצם הזכאות לזכויות הסוציאליות הנטענות בעניינם.

העובדה כי ארגון שח"ם סירב או נמנע מייצוג השחקנים היא עובדה מתועדת: הארגון אינו צד להליך המשפטי, אינו מופיע בתיק, לא התייצב לדיונים ואף לא פרסם ולו הודעה אחת בעניין. גם היעדרותה של ריקי בליך מן הדיונים היא עובדה שאינה שנויה במחלוקת. בפועל, הנזק התדמיתי והציבורי שנגרם אינו לשחקנים בלבד אלא לארגון שח"ם עצמו, שכן מדובר בראיה נוספת לכך שכספי ציבור בהיקפים של מיליוני שקלים אינם ממלאים את ייעודם. כאשר מתברר שבמקרה שבו שחקנים נדרשים למאבק משפטי בסיסי על זכויותיהם – הארגון שאמור לייצגם אינו נוכח ואינו פועל, מתחדדת השאלה בדבר הצדקת המשך התמיכה הציבורית בו.

על פי הנתונים, בשח"ם מועסקים תשעה עובדים, ובתקציב שנתי המוערך בכחמישה מיליון שקלים, כשלושה מיליון מיועדים לשכר – לרבות תשלומים לפרילנסרים. שכר המנכ"ל מקביל לשכר נבחר ציבור, אולם השחקנים עצמם נותרו לבדם בהתמודדות המשפטית. מצב זה ממחיש כי שחקנים יכולים, הלכה למעשה, לשכור ייצוג משפטי עצמאי ולנהל את ענייניהם ללא תיווך ארגוני – עובדה המערערת את ההנחה בדבר נחיצותו המעשית של הארגון במקרים מהותיים.קראו את התחקיר המלא על התופעות והקומבינציות סביב שח"ם – לחצו כאן.

באפריל 2024 ניתנה בתיק החלטה נוספת, אשר עסקה בהיבטים דיוניים ובהמשך ניהול ההליך. בהחלטה זו ציין בית הדין כי יש מקום להמשיך ולברר את שאלות דיני העבודה והזכויות הסוציאליות לגופן, תוך הבחנה בין רכיבים שהתיישנו לבין רכיבים שנותרו במתחם הבירור השיפוטי.

מן העיון ביומן הדיונים עולה כי התקיימו ועתידים להתקיים דיונים נוספים, לרבות דיוני הוכחות, וכי ההליך טרם הגיע להכרעה סופית.

לצד ההליך המשפטי, עולה טענה חמורה נוספת, שמקורה בדברי אחד השחקנים, אשר לדבריו פעל כנציג קבוצת התובעים. לטענת המקור, לאחר מתן פסק הדין החלקי בפברואר 2024, פנה לארגון השחקנים שח"ם בבקשה לסיוע, תמיכה וייצוג – ולדבריו נענה בתשובה קשה. לטענתו, נאמר לו על ידי גב' ריקי בליך, אשר כיהנה אז כיו"ר שח"ם, כי הסיוע מצד הארגון מותנה בהשתתפות השחקנים בהפגנות בקפלן.

יודגש באופן חד וברור: מדובר בטענת מקור בלבד. אין בידי מערכת "מעקב" הקלטות, מסמכים או ראיות המאמתות את תוכן הדברים, והמערכת לא נכחה בשיחה הנטענת.

לפי אותו מקור, כאשר השיב כי ארגון עובדים אינו גוף פוליטי וכי בקרב השחקנים יש גם בעלי עמדות ימניות, נאמר לו, לכאורה, כי אם אינם יוצאים להפגין – "הממשלה של נתניהו מתאימה לכם". עוד נטען כי הועבר מסר לפיו שחקנים שאינם משתתפים במחאה נתפסים כמי שמרוצים ממדיניות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולפיכך אינם זכאים בפועל לסיוע או לייצוג מצד הארגון. משמעות הדברים, כפי שנמסרה למערכת, היא התניית ייצוג מקצועי וארגוני בעמדה פוליטית מוצהרת. כל הדברים הללו, לכאורה בלבד.

מערכת "מעקב" פנתה מספר פעמים לגב' ריקי בליך בבקשות תגובה מפורטות. הפניות התקבלו, אך עד למועד פרסום כתבה זו לא נמסרה כל תגובה. פניות רשמיות נשלחו גם לארגון שח"ם – ונתקלו בשתיקה מוחלטת.

בנוסף, בחודש אוקטובר 2025 ניסתה מערכת "מעקב" לראיין את מנכ"ל שח"ם, מר אבי בן הלל, בנוגע לטענות אלה. גם ניסיון זה לא צלח, והמנכ"ל נמנע מלהשיב לשאלות.

ברקע הדברים יצוין כי במהלך השנים פורסמו ב-ynet ובכלי תקשורת נוספים תחקירים ועדויות של שחקנים שיצאו נגד התנהלות שח״ם וטענו לערבוב בין פעילות ארגונית לעמדות פוליטיות.

עוד יצוין כי גב' בליך עצמה התבטאה בעבר בראיונות פומביים והגדירה את ישראל כמדינה "כובשת", דבר הממקם אותה בבירור בצד פוליטי מסוים – אף שאין בכך, כשלעצמו, ראיה לטענות הנוכחיות.

במקביל, פנתה מערכת "מעקב" גם להנהלת תיאטרון באר שבע בבקשת תגובה רשמית לתביעה, לרבות שאלות בדבר עצם הגשתה, עמדת התיאטרון, ניסיונות ליישוב הסכסוך וההתנהלות העתידית. תגובת התיאטרון, ככל שתימסר, תובא בהמשך.

בנוסף, מערכת "מעקב" פנתה לארגון עשרות פעמים בבקשה לקבלת תגובה או הבהרה, אולם עד למועד הפרסום לא התקבל כל מענה.

נתון נוסף העולה מעיון בעמוד הפייסבוק של ריקי בליך הוא אופי התכנים המתפרסמים בו: ניכר ריבוי של פרסומים בעלי קו פוליטי חד וביקורתי כלפי ממשלת ישראל, כלפי ראש הממשלה וכלפי פעילות צה"ל. לצד זאת מופיעים תכנים המזוהים עם נרטיבים פרו פלסטיניים מובהקים. יודגש כי מדובר בהתרשמות מן התכנים הגלויים בעמוד, ולא בקביעה עובדתית בדבר עמדותיהם או זהותם של גורמים אחרים, אולם האופי הכולל של הפרסומים מעורר שאלות ציבוריות נוכח תפקידה הציבורי בעבר והקשריה הארגוניים.

צילום מתוך חשבון הפייסבוק של גב’ בליך, בשימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

מקור נוסף מסר למערכת כי קיימת קבוצת ווטסאפ בשם "פורום מוסדי התרבות", שבה, לדבריו, חברים גם נציגים משח"ם, לצד גורמים מארגונים נוספים ובהם "אשכולות" וכו'. לטענת המקור, השיח בקבוצה מתאפיין בפרסומים חוזרים בעלי קו פוליטי חריף, הכוללים ביקורת חריפה נגד ממשלת ישראל ונגד צה"ל, וכן קריאות להתכנסות באיילון ובקפלן ולחסימת צירי תנועה. יודגש כי מדובר במידע שנמסר על ידי המקור בלבד, שלדבריו מגדיר את הקבוצה כרדיקלית וקיצונית באופייה.

ההליך המשפטי נמשך, ההכרעות טרם ניתנו, והטענות נגד שח"ם וגב' בליך נותרות בגדר לכאורה בלבד. עם זאת, בהיעדר כל תגובה מצד הגורמים המרכזיים, נותרת תלויה ועומדת שאלה ציבורית מהותית: כאשר גוף ייצוגי הנתמך מכספי ציבור שותק נוכח טענות כה חמורות – האם מדובר בהכחשה, בהתעלמות, או שמא, כדברי כותרת הכתבה, שתיקה נתפסת כהסכמה?

שוב נבהיר: הפרסומים שפורסמו עד כה היו ברובם עובדתיים, וחלקם התבססו על עדות מקור בלבד. עיתונות אחראית מחייבת אותנו לפנות הן לגב' בליך והן לארגון שח"ם לשם קבלת תגובתם, גם כאשר לשיטתנו קיימים חיזוקים לגרסת המקור, שנבדקה ונשקלה על ידי גורמים נוספים. עם זאת, מדובר במידע שמקורו בעדויות, ואינו קביעה שיפוטית.

לגב' בליך ולשח"ם עומדת הזכות המלאה לבחור אם להגיב אם לאו, וככל שתימסר תגובה – היא תפורסם במלואה. במקרים מסוימים, עצם קבלת תגובה מובילה לבחינה מחודשת של החומר ואף לאי פרסומו. במקרה זה, הן שח"ם והן גב' בליך בחרו שלא למסור כל תגובה.

נ.ב

לצד הדברים, עולה גם פער בולט בין מציאות חייה האישית של ריקי בליך, המתגוררת, על פי פרסומים, בדירה יוקרתית, לבין מצוקתם של שחקני תיאטרון באר שבע, הנאבקים על זכויות סוציאליות בסיסיות.

והטענה שלפיה יו״ר שח"ם לשעבר, המשמשת גם כשחקנית בתיאטרון הבימה – מוסד תרבות ממלכתי הנתמך במלואו מכספי המדינה, אינה אלא ביטוי נוסף לסטריאוטיפ השגור שלפיו לשחקנים אין משאבים.

בפועל, כפי שעולה מן הנתונים הידועים, מדובר בדמות בעלת אמצעים ניכרים, והפער בין הדימוי הציבורי לבין המציאות הכלכלית מעורר ביקורת ואירוניה גם יחד.

האם גם אתם מתגוררים בדירה ברמה כזו? ריקי בליך, כך נראה, כן יכולה להרשות לעצמה. אז אולי באמת שווה לצאת לאיילון ולהפגין?

הפוסט ריקי בליך ושח"ם: שתיקה מול טענות? הופיע לראשונה ב-מעקב.