בעקבות גל השריפות החמור שפרץ בשבועיים האחרונים, ובמיוחד במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ערך סיור מקיף במוקדי השריפות באזור ירושלים. במהלך הסיור, שהתקיים אתמול (4.5.2025), ליווה את המבקר רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה לישראל, אשר הציג בפניו את ממדי הנזק המשמעותיים שנגרמו לאזורי היער בשער הגיא, לטרון, מסילת ציון ונווה שלום.

לאחר שבחן מקרוב את היקף הנזק, לא היסס המבקר אנגלמן להשמיע אזהרה חריפה המכוונת ישירות לדרגים הבכירים ביותר בממשלה. "השריפות בשבועיים האחרונים מציבות תמרור אזהרה לראש הממשלה ולשר לביטחון לאומי, בדבר ההיערכות הנדרשת והמשאבים שיש להקצות לכבאות והצלה לישראל", אמר המבקר בתום הסיור. הוא הדגיש את חומרת המצב בהערכה מטרידה: "היינו כפסע מאובדן חיי אדם".

אנגלמן חשף כי כבר ביוני 2024, לאחר סיור שערך בצפון הארץ, פנה במכתב לשר לביטחון לאומי ולנציב כבאות והצלה, בו פירט את הפערים המשמעותיים הדורשים תיקון דחוף. במכתבים אלה הדגיש המבקר את החשיבות בהגדרת מערך הכבאות וההצלה כגוף ביטחוני חירומי, סטטוס שעשוי להקנות לו משאבים ותמיכה נוספים.

"לצד ביקורות סביב היערכות למשבר האקלים ולצד ביקורות המלחמה, אני רואה חשיבות רבה בביקורת בתחום ההיערכות לכיבוי שריפות", הדגיש אנגלמן. הוא גילה כי משרדו מקיים השנה שתי ביקורות משמעותיות בנושא – האחת מתמקדת בהתמודדות הרשויות המקומיות עם שריפות, והשנייה בוחנת את כשירות מערך הכבאות וההצלה לישראל, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת מוכנות מבצעית.

המבקר הדגיש בדבריו את התפקיד הקריטי שממלאת נציבות הכבאות, וקרא לספק לה את האמצעים הדרושים ולחזק את מעמדה החוקי. "אני פונה מכאן לראש הממשלה ולשר לביטחון לאומי: יפה שעה אחת קודם", אמר אנגלמן בנימה דחופה. "חווינו שריפה מסוכנת מאוד, הייתה פה עשייה מאוד משמעותית של כלל כוחות הכיבוי וההצלה לצד כוחות נוספים, אבל חייבים להיערך לסיטואציות יותר מורכבות, ובפרט להצלת חיי אדם".

דבריו של המבקר מגיעים על רקע סדרת שריפות חמורות שפקדו את ישראל בשבועיים האחרונים, כאשר השריפה המשמעותית ביותר פרצה במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. שריפות אלו כילו שטחים נרחבים של יער וצמחייה, ואיימו על יישובים באזור ירושלים.

התצפיות והממצאים שעלו מהסיור מחזקים את טענותיו של המבקר אנגלמן, שכבר בעבר התריע על פערים במוכנות לשריפות גדולות. על פי הדיווחים, הטמפרטורות הגבוהות ותנאי מזג האוויר היבשים, בשילוב עם הרוחות העזות, יצרו תנאים אידיאליים להתפשטות מהירה של האש, מה שהפך את עבודת לוחמי האש למאתגרת במיוחד.

מערך הכיבוי נאלץ להתמודד עם אתגרים משמעותיים במהלך השריפות האחרונות, כולל גישה מוגבלת לאזורים מסוימים, מחסור בכוח אדם ואמצעי כיבוי, וקושי בתיאום בין הגופים השונים. למרות המאמצים הכבירים שהושקעו, וההצלחה בריסון השריפות בסופו של דבר, הסיור חשף פערים משמעותיים שעלולים לגבות מחיר כבד בעתיד אם לא יטופלו בהקדם.

המבקר אנגלמן הדגיש כי האירועים האחרונים מהווים תזכורת חמורה לחשיבות ההיערכות המתאימה לעונת השריפות, במיוחד לאור תחזיות על התגברות תופעות מזג אוויר קיצוניות בעקבות משבר האקלים. הוא קרא לממשלה להקצות משאבים נוספים לחיזוק מערך הכבאות, לשדרוג הציוד והתשתיות, ולהגדלת כוח האדם הדרוש להתמודדות עם אירועי שריפה בקנה מידה גדול.

גורמים במשרד לביטחון לאומי טרם הגיבו לדברי המבקר, אך בשיחות סגורות מודים כי קיימים פערים משמעותיים בהיערכות לשריפות גדולות. המשרד מצוי בתהליך בחינה של הצרכים המיידיים של מערך הכבאות, אך השאלה המרכזית נותרת – האם הפעולות שיינקטו יהיו מספיקות, והאם יבוצעו בטרם יתרחש אסון כבד.

בעקבות הסיור והממצאים שעלו ממנו, צפוי משרד מבקר המדינה להאיץ את עבודתו על הביקורות המקיפות בנושא, כשהמטרה היא לספק תמונת מצב מלאה על הפערים במערך הכבאות וההצלה ולהציע פתרונות מעשיים לשיפור המוכנות לקראת אירועים דומים בעתיד. התרעתו של המבקר אנגלמן מהווה קריאת השכמה לממשלה ולציבור כאחד, ומדגישה את הצורך הדחוף בהיערכות מיטבית למניעת אסון עתידי.

צילום מתוך אתר מבקר המדינה, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

 

הפוסט נתניהו הוזהר: אסון בפתח במערך הכבאות הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2025/05/06/%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa/feed/ 0 https://maakav.org.il/2025/05/05/%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-7-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0/ https://maakav.org.il/2025/05/05/%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-7-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0/#respond Mon, 05 May 2025 01:59:42 +0000 https://maakav.org.il/?p=23007 מבקר המדינה: 75% מתיקי ההצתות נסגרו ללא כתב אישום, 117 בני אדם נספו בשריפות ב-5 שנים; המבקר דורש מהשר לביטחון לאומי להציג פתרונות מיידיים

הפוסט שריפות גורמות נזק של 7 מיליארד שקלים בשנה הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]>

• דים אמור 

דוח חריף של מבקר המדינה מתיאס אנגלמן שפורסם ביולי 2024 חושף תמונה מדאיגה בתחום חקירת השריפות בישראל. בעוד שריפות ענק משתוללות באזור ירושלים וברחבי הארץ, גורמות לנזקים כלכליים המוערכים בכ-7 מיליארד שקלים מדי שנה, הרשות הארצית לכיבוי והצלה חוקרת רק אחוז זעום מהאירועים. הנתונים מעלים כי בשנת 2022 נחקרו רק כ-9% מכלל השריפות שבהן טיפלה הרשות, ובשנת 2023 עלה השיעור ל-14% בלבד.

הדוח מציג נתונים קשים: בין השנים 2019-2023 נספו 117 בני אדם בשריפות ברחבי ישראל. בשנת 2019 לבדה עלו באש 328,532 דונם. הרשות הארצית לכיבוי והצלה מטפלת בכ-50,000 אירועי דליקה מדי שנה, אך רובם המכריע נותרים ללא חקירה מסודרת.

מבקר המדינה קובע כי הרשות הארצית לכבאות והצלה אינה ערוכה לבצע חקירות בהיקף ובאיכות הנדרשים על פי החוק. החוק מחייב את הרשות לנהל חקירות של שריפות שאירעו כדי לאתר את נסיבותיהן ואת הגורמים להן, אך בפועל התגלו ליקויים משמעותיים בכל שלבי התהליך.

אחד הממצאים המדאיגים ביותר נוגע לטיפול במקרי הצתה. הדוח חושף כי 75% מהתיקים שנפתחו במשטרה בחשד לעבירות הצתה בשנים 2019-2022 נסגרו ללא כתבי אישום. מתוך 12,084 תיקים שנפתחו, 9,030 נסגרו ללא הגשת כתב אישום. במקרים של חשד להצתה על רקע לאומני נפתחו 227 תיקים, ורק ב-33% מהם הוגשו כתבי אישום.

הביקורת, שנערכה בין ינואר לספטמבר 2023, בדקה את תפיסת ההפעלה של מערך החקירות, הסדרת נהלים ויישומם, ניהול והכשרת כוח האדם, תהליך החקירה ותוצריו, וממשקי העבודה בין הרשות לכיבוי והצלה למשטרת ישראל. הבדיקה התבצעה בנציבות כב"ה ובמחוזותיה, ובחלקה גם במז"פ של המשטרה.

הממצאים חושפים מציאות בעייתית. הרשות פועלת ללא מסמכי מדיניות כתובים בנוגע לחקירת שריפות, והמדיניות הקיימת אינה מבוססת על ניתוח סיכונים. לא קיים נוהל מפורט לפתיחת חקירה, ואין הגדרה ברורה מי מוסמך להורות על פתיחת חקירה ובאילו נסיבות, במיוחד מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

ממוצע מדהים של כ-89% מהשריפות בשנים 2019-2022 לא נחקרו כלל, מבלי שנבחנה האפשרות שיש מקום לחקור אותן. במחוזות מסוימים התקבלה החלטה גורפת שלא לחקור כלל שריפות בכלי רכב, בניגוד לסמכות שניתנה בחוק.

בעיה חמורה נוספת היא המחסור בכוח אדם במערך החקירות. משרות רבות של מפקדים וחוקרים אינן מאוישות, מה שפוגע ביכולת לבצע חקירות בהיקף הנדרש. כמו כן, לא הוסדרה סוגיית ניגוד העניינים – לוחמי אש המשמשים גם כחוקרי שריפות עלולים להיחשף לניגוד עניינים כאשר הם נדרשים לחקור אירועים שבהם השתתפו.

הדוח מצביע על ליקויים משמעותיים בהכשרת החוקרים. לא מתקיימים קורסים מתקדמים, ורמת החקירה אינה משתפרת לאורך זמן. התוצאה: איכות החקירות נותרת ברמה נמוכה, והדבר פוגע ביכולת להפיק לקחים ולמנוע שריפות עתידיות.

נתון מדאיג במיוחד קשור לעיתוי פתיחת החקירות. 28% מהחקירות נפתחו באיחור של יומיים לפחות מרגע האירוע, ו-5% נפתחו באיחור של שבוע ומעלה. איחורים אלה גורמים לשיבוש זירות החקירה ולאובדן ראיות קריטיות שעשויות לסייע בגילוי הגורמים לשריפה.

שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל נמצא לקוי במיוחד. 74% מהתיקים נחתמו בעילה של "עבריין לא נודע", מה שמעיד על פערים חמורים בתיאום בין הגופים. 50% מהתיקים שנפתחו בשנים 2020-2022 (8,011 תיקים) נסגרו רק לאחר שנה, וכ-10% מהתיקים עדיין היו פתוחים בספטמבר 2023.

מבקר המדינה מתייחס בחומרה לממצאים וקובע כי על השר לביטחון לאומי ומערך הכבאות לתת פתרונות הולמים לסכנת השריפות. הדוח מציג שורה של המלצות מרכזיות לשיפור המצב.

ראשית, יש לגבש מדיניות והנחיות אחידות למערך החקירות, תוך התאמתן למאפיינים הייחודיים של כל מחוז. שנית, יש לאייש את המשרות הבכירות במערך החקירות ולהבטיח תפקוד רציף ואיכותי. שלישית, יש להגדיל משמעותית את היקף החקירות בהתאם לדרישות התקנות, כדי לשפר את יכולת המניעה, ההסברה והסיוע לנפגעים.

המבקר ממליץ כי חקירת שריפות תתחיל תוך 12 שעות מהאירוע, כדי לשמור על הזירה ולמנוע שיבוש ראיות. כמו כן, יש להבטיח ציוד מתאים והגנה לחוקרים, לרבות טכנולוגיה מתקדמת שתסייע בביצוע החקירות.

חקירת שריפות היא נדבך מרכזי בפעילות הרשות לכיבוי והצלה. תוצאות החקירה עשויות לסייע הן במניעת שריפות עתידיות והן בקביעת אחריות משפטית ואחריות מבטחים לנזקי דליקה. ללא חקירה יסודית, לא ניתן להבין את הגורמים לשריפות ולפעול למניעתן בעתיד.

הדוח מדגיש כי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה והתקנות שמכוחו מחייבים את הרשות לחקור דליקות, אך בפועל הרשות אינה ממלאת את חובתה החוקית. הפערים שהוצגו דורשים מהלך כולל של ניסוח תפיסת הפעלה, גיבוש מדיניות סדורה, הכשרה ואיוש כוח אדם, הצטיידות, ושיתוף פעולה עמוק עם גופים רלוונטיים.

הנושא מקבל משנה חשיבות לאור השריפות הגדולות שפוקדות את ישראל בשנים האחרונות. בשנים 2019-2023 שטחים עצומים עלו באש, בני אדם נהרגו, ונזקים כלכליים אדירים נגרמו למשק. העובדה שרוב השריפות אינן נחקרות כלל מונעת את היכולת להבין את הסיבות להתפרצותן ולפעול למניעת אירועים דומים בעתיד.

ממצאי הדוח מצביעים על כשל מערכתי עמוק בתחום חקירת השריפות בישראל. בעוד הנזקים הכלכליים מסתכמים במיליארדי שקלים מדי שנה, והסכנה לחיי אדם ממשית, המערכת הממונה על חקירת השריפות אינה מתפקדת כראוי. ללא שינוי מהותי בגישה, בהקצאת משאבים ובשיתוף הפעולה בין הגופים, המצב צפוי להמשיך להחמיר.

המבקר מסכם כי על מנת ליישם בפועל את המטרה של הצלת חיים ומניעת נזק, נדרש מהלך מקיף שיכלול שינוי ארגוני, הקצאת משאבים נאותים, שיפור ההכשרות, ויצירת שיתוף פעולה הדוק עם כל הגורמים הרלוונטיים. רק כך ניתן יהיה להתמודד עם אתגר השריפות בישראל ולצמצם את הנזקים הכבדים שהן גורמות למשק ולתושבים.

הדוח מהווה קריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולציבור בישראל. המצב הנוכחי, שבו רוב מוחלט של השריפות אינן נחקרות כלל, מסכן חיי אדם ורכוש ומונע את היכולת ללמוד מאירועי העבר. המערכת נדרשת לשינוי מהותי ומיידי כדי להגן על אזרחי ישראל ועל משאביה הטבעיים והכלכליים.

לדוח המלא: לחץ כאן

הפוסט שריפות גורמות נזק של 7 מיליארד שקלים בשנה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד להבות אדירות ממשיכות להשתולל באזור ירושלים, הוכיחה הקהילה הבינלאומית כי אין כמו רגעי משבר כדי לחשוף את החברים האמיתיים. אוקראינה, הנאבקת בעצמה במלחמה קשה, הייתה בין המדינות הראשונות שהושיטו יד לישראל בשעת צרה זו.

שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, הודיע בערב ה-30 באפריל כי מטוס כיבוי אוקראיני צפוי להגיע לישראל כבר ב-1 במאי. זוהי מחווה יוצאת דופן ממדינה הנמצאת עצמה תחת מתקפה רוסית מתמשכת, כפי שהוכח באותו הערב ממש עם גל נוסף של מתקפות כטב"מים רוסיים על מספר ערים אוקראיניות.

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, הדגיש את נכונות ארצו לסייע באמצעות פוסט ברשת X: "ממשלת אוקראינה מוכנה לסייע לישראל במאבק בשריפות המשתוללות. באפשרותנו לשלוח ציוד לכיבוי אש, כולל מטוס ייעודי, וכן צוותי חילוץ מיומנים. שר הפנים של אוקראינה, איגור קלימנקו, העביר את ההצעה הרלוונטית לצד הישראלי. גם בעודנו מתמודדים עם תוקפנות בארצנו, אנו מוכנים לסייע לאחרים בהצלת חיי אדם".

המחווה האוקראינית היא חלק ממאמץ בינלאומי רחב היקף שמוביל שר החוץ הישראלי, גדעון סער.

ברשת X שיתף סער: "במהלך השעות האחרונות קיימתי שורת שיחות טלפון עם עמיתיי מארגנטינה, צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד, פורטוגל, צ'כיה, שוודיה, קרואטיה, יוון, קפריסין, אזרבייג׳ן ומקדוניה הצפונית, בבקשה לסיוע אווירי בהתמודדות עם השריפות בסביבות ירושלים. אני מודה לכל המדינות שכבר הבטיחו סיוע בכיבוי האש, ולמדינות שבוחנות כעת את בקשתנו מתוך נכונות רבה לעזור. לישראל יש את המזל להיות מוקפת בידידים אמיתיים שעומדים לצידה בשעת צרה. תודתנו נתונה גם לכל מי שמציע עזרה".

מאמציו של סער נשאו פרי, כאשר אוקראינה, איטליה, קרואטיה ורומניה כבר הסכימו לשלוח מטוסי כיבוי לישראל החל ממחר. רומניה, בפרט, התחייבה לשגר שני מטוסים – אחד ייעודי לכיבוי והשני לתמיכה לוגיסטית. גם צרפת, אקוודור ומדינות נוספות הביעו נכונות להושיט עזרה, לרבות באמצעות מסוקים ומטוסי כיבוי.

ב-30 באפריל בשעה 18:54 פורסמה הודעה משותפת למשרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד החוץ, המפרטת את מאמצי הסיוע: "בעקבות צורך מבצעי דחוף שהוגדר על-ידי נציב כבאות והצלה, ראש הממשלה נתניהו הנחה את המל"ל להוביל מאמץ סיוע בין-לאומי במטוסי כיבוי, בשיתוף-פעולה עם המשרד לביטחון לאומי ועם משרד החוץ. משרד החוץ פנה למדינות במעגל הקרוב, ובהן יוון, קפריסין, קרואטיה, איטליה ובולגריה".

ההודעה הוסיפה כי "המשרד לביטחון לאומי, משרד החוץ ומערך הכבאות מתאמים את קליטת הסיוע בהתאם להערכת מצב מתעדכנת. כל הגופים הרלבנטים פועלים כדי להביא להגעת הסיוע הבינ״ל בהקדם האפשרי. לאור מגבלות מטוסי הכיבוי בטיסות לילה, הסיוע הבין-לאומי צפוי להתחיל לפעול החל ממחר".

במקביל, המערך האווירי המקומי של ישראל פועל באופן הדרגתי בהתאם לכשירויות, שיקולים מבצעיים וזמינות. כבר כעת פועלים בשטח מטוסי טייסת "אלעד" ומסוקי משטרת ישראל, כאשר חיל האוויר נערך לסיוע מבצעי מיידי.

המשבר הנוכחי מדגיש את החשיבות של יחסים בינלאומיים איתנים בשעות מצוקה. במיוחד ראויה לציון תגובתה של אוקראינה, אשר למרות המלחמה הקשה שהיא עצמה מתמודדת עמה, בוחרת להושיט יד לישראל. כך נוהגים חברים אמִתיים, ורק ברגעים קשים אנו מבינים מי הוא חבר ומי הוא אויב.

המערך המדיני של משרד החוץ, בשיתוף עם שגרירויות ישראל ברחבי העולם, ממשיך לפעול ללא הרף לריכוז והבאת הסיוע הבינלאומי בהקדם האפשרי. מאמצים אלו מדגימים את כוחה של הדיפלומטיה הישראלית ואת עומק הקשרים הבינלאומיים שטיפחה ישראל לאורך השנים.

ברגעים קשים אלו, כאשר השריפות מאיימות על אזורים נרחבים סביב ירושלים, הסולידריות הבינלאומית מספקת לא רק סיוע מעשי חיוני, אלא גם חיזוק מורלי משמעותי למדינת ישראל ולכוחות הכיבוי הנאבקים באש. הסיוע הבינלאומי הנרחב צפוי להגביר משמעותית את יכולת ההתמודדות עם השריפות ולמזער את הנזקים.

צילום: המשרד למצבי חירום של אוקראינה, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אוקראינה בחזית: יד אמיצה מושטת לישראל הבוערת הופיע לראשונה ב-מעקב.