סרטון פורים של משפחה מפתח תקווה עורר סערה ציבורית רחבה לאחר שהופץ ברשתות החברתיות. בעוד מבקרים פירשו את המסרים כביזוי קורבנות מתקפת 7 באוקטובר, בני המשפחה ומרדכי דוד טוענים כי מדובר בפרשנות שגויה וכי לא הייתה כל כוונה לפגוע בנרצחים או במשפחותיהם.

למעשה, סרטון טיקטוק שפרסמה משפחת סיגאווי מפתח תקווה במהלך חג הפורים, והוסר זמן קצר לאחר מכן מהרשת בעקבות תפוצה רחבה ותגובות רבות, הפך למוקד סערה ציבורית ולדיון נרחב ברשתות החברתיות ובזירה הציבורית.

בסרטון נראים בני המשפחה רוקדים וחוגגים כשהם לבושים חולצות כתומות. על גב חולצתו של אבי המשפחה מופיע הכיתוב "מתו הנכדים", ואילו בחלק הקדמי של חולצות המשתתפים מופיע הכיתוב "FCK קפלן". השילוב בין המסרים לבין הצבע הכתום, המזוהה בציבוריות הישראלית עם משפחת ביבס ועם קורבנות מתקפת השבעה באוקטובר, הוביל חלק מהצופים לפרש את הסרטון כביזוי או לעג לנרצחי הטבח.

בעקבות הפצת הסרטון התפתח דיון ציבורי סוער ברשתות החברתיות. בתוך זמן קצר הופצו פרשנויות שונות שלפיהן מדובר במסר פוליטי פוגעני, וחלק מהגולשים אף קראו לבחון את האירוע מבחינה משפטית.

עם התפשטות הביקורת ניסו בני המשפחה להבהיר את כוונתם. מוריה סיגאווי, אחת מבנות המשפחה, פרסמה תגובה שבה הסבירה כי לטענתה אין כל קשר בין הסרטון לבין מתקפת 7 באוקטובר או למשפחת ביבס.

לדבריה, התחפושת בסרטון קשורה לדמותו של מרדכי דוד, וכי האזכור של "הנכדים" נועד לדבריה להתייחס לנכדי המן הרשע ולדמויות המזוהות עם הנהגת איראן, ובראשן המנהיג העליון עלי חמינאי. "אין שום קשר חס ושלום ל-7 באוקטובר או למשפחת ביבס", כתבה בתגובה שהופצה ברשתות החברתיות. לדבריה, הפרשנות שניתנה לסרטון נבעה בין היתר מהצבע הכתום של החולצות, אך לטענתה מדובר בתחפושת הקשורה למרדכי דוד.

גם מקורבים למשפחה פרסמו תגובות ברשתות החברתיות והדגישו כי מדובר במשפחה התומכת במדינת ישראל. לדבריהם, בני המשפחה אף איבדו חברים במתקפת 7 באוקטובר. "הם התחפשו למרדכי דוד", כתבו. "איך הגעתם למסקנה שהם התחפשו למשפחת ביבס? מדובר במשפחה שממש לא מכחישה שום טבח".

בתוך כך פרסם מרדכי דוד סרטון נוסף שבו הופיע לצד בני המשפחה. בסרטון זה הבהיר דוד כי לדבריו בני המשפחה לא דיברו כלל על אירועי 7 באוקטובר וכי הסרטון המקורי עסק, לדבריו, בנכדים של חמינאי ובבכירים איראניים. עוד אמר דוד כי מדובר במשפחה טובה וכי לשיטתו אין קשר בין הסרטון לבין פגיעה בזכר הנרצחים.

למרות ההבהרות מצד המשפחה ומרדכי דוד, האירוע המשיך לעורר תגובות חריפות מצד דמויות ציבוריות ואנשי תקשורת.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, פרסם תגובה חריפה ברשתות החברתיות וכתב: "כשאני צופה בסרטון המזעזע הזה הבטן מתהפכת והדם רותח. עשרות שנים סיכנתי את חיי למען המדינה הזו מתוך אמונה עמוקה בערבות ההדדית שלנו. לראות עכשיו את הטירוף הזה, חולצות שמבזות את המתים ולעג חולני לשכול – זה קורע את הנפש". לדבריו, "הזוועה הזו לא צמחה בחלל ריק".

גם העיתונאי יוסי מזרחי מחדשות 12 מתח ביקורת על מדיניות האכיפה וכתב כי יש לבחון את היחס לאירועים מסוג זה. לדבריו, "את אינתיסאר חיג'אזי, מורה מתמרה, עצרו בגלל ריקוד תמים… אבל למר סיגאווי שמהלל רצח ילדים בשבעה באוקטובר אין סיבה לדאגה".

שקמה ברסלר התייחסה גם היא לאירוע וכתבה כי מדובר בתופעה רחבה יותר בשיח הציבורי. "אנא מכם, אל תזדעזעו. הסתכלו למציאות בעיניים. היא לא נוצרה בחלל ריק".

במקביל, הוגשו תלונות למשטרה מצד גורמים שונים שקראו לבדוק את האירוע. יועץ התקשורת רונן צור פרסם צילום מסך של תלונה מקוונת שהוגשה למשטרה והצטרף לקריאה לחקירה.

ברשתות החברתיות נרשמה הסלמה בשיח סביב הסרטון. חלק מהגולשים השתמשו במונח "בסיג' ישראלי" – מונח המתייחס למיליציית מתנדבים איראנית הכפופה למשמרות המהפכה – כדי לתאר את המקרה. אחרים קראו לחשוף פרטים על בני המשפחה ואף הציעו תשלום למי שיעביר מידע עליהם.

נשמעו גם קולות שתמכו במשפחה או קראו להימנע ממסקנות נחרצות. העיתונאי דן עזרא כתב כי לדעתו אין קשר בין הסרטון לבין לעג למשפחת ביבס. לדבריו, "המשפחה שבסרטון בשום שלב לא ניסתה לצחוק על משפחת ביבס". עוד הוסיף כי הוא מקווה שבני המשפחה ישקלו צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הפיצו האשמות שגויות.

הסערה סביב הסרטון ממחישה את הרגישות הציבורית הגבוהה סביב אירועי 7 באוקטובר ואת האופן שבו פרשנויות שונות לתוכן ברשתות החברתיות עלולות להצית מחלוקת ציבורית חריפה. הסרטון שהוסר מהרשת והתגובות הרבות שנלוו אליו הפכו את המקרה לנושא לדיון ציבורי רחב, כאשר במרכזו עומדת השאלה כיצד מפרש הציבור מסרים חזותיים בתקופה של קיטוב פוליטי ורגישות חברתית גבוהה.

הפוסט סרטון פורים מעורר סערה: המשפחה מכחישה ביזוי 7.10 הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב פרסמה אתמול פוסט חריף ברשת X שבו היא קוראת לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחותה של הפיזיקאית שקמה ברסלר ו"דומיה", בטענה שהן מפירות את חובת האמונים למדינה. הפוסט של גוטליב מגיע על רקע ההתבטאויות הקיצוניות של ברסלר נגד הממשלה, אותן הגדירה גוטליב כ"מסיתה מסוכנת".

"חובה לשלול את אזרחותה של שקמה ברסלר ודומיה. וזה לגמרי אפשרי. שר הפנים חייב לפעול לאלתר לבטל את האזרחות של ברסלר וחבר מרעיה ערלי הלב", כתבה גוטליב בפוסט שזכה לתהודה רחבה ברשתות החברתיות. לטענת ח"כ הליכוד, ברסלר "פרסמה היום כי הממשלה היא דיקטטורה ג'יהאדיסטית", תוך שהיא מדגישה את חומרת ההאשמה: "קראתם נכון. להאשים בג'יהאד את הממשלה ולמעשה את רוב העם שתומך בה, זה מעשה הפרת אמונים חמור המקנה סמכות לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחות".

גוטליב, שמכהנת בכנסת כמעט שלוש שנים, ממשיכה להיות אחת הדמויות הבולטות והפרובוקטיביות בליכוד. היא לא הסתפקה בקריאה לפעולה נגד ברסלר, אלא הרחיבה את תקיפתה: "אגב, היא לא לבד. יש עוד כמה שמפרים את חובת האמונים שלהם למדינה. אם מיארה לא מעמידה אותם לדין על המרדה, הסתה מסוכנת, קריאה לסרבנות וסיוע לאויב בעת מלחמה, אין מנוס מפתרונות אחרים להיפרע ממי שפוגע אנושות בחוסנה של המדינה, בדמוקרטיה ובסדרי השלטון".

ח"כ גוטליב התבססה על סעיף 11(2) לחוק האזרחות, תוך הדגשה שהמסגרת החוקית קיימת: "ככתוב בחוק האזרחות – המפר אמונים שר הפנים רשאי לפנות לבימ״ש ולעתור לשלילת אזרחותו". היא סיימה את הפוסט בהצהרה נחרצת: "נמאס מאויבים מבית ומסייענים לאויב בעת מלחמה".

שקמה ברסלר-שוורצמן, פיזיקאית ישראלית ופרופסור חבר במכון ויצמן למדע המשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ, הפכה בשנים האחרונות לאחת הדמויות המרכזיות במחאה נגד הרפורמה המשפטית. היא הייתה מיוזמי מחאת הדגלים השחורים וממובילות המחאה, תוך השמעת ביקורת קשה על הממשלה. עמדותיה הרדיקליות והתבטאויותיה הקיצוניות הביאו אותה פעמים רבות למרכז הסערה הציבורית.

למרות שברסלר לא הגיבה באופן ישיר לפוסט של גוטליב, היא בחרה לשתף פוסט של ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, שמתח ביקורת חריפה על גוטליב. "טלי גוטליב נמצאת בכנסת כמעט שלוש שנים. במליאה כמו בוועדות – צווחת, מעוררת פרובוקציות ומהומות. מהות קיומה", כתב בליאק, חבר וועדת הכספים. "שום יוזמת חקיקה משמעותית, שום מהלך פרלמנטרי ראוי לציון. לא תמצאו אדם אחד שהיא סייעה לו במשהו".

בליאק המשיך בהתקפה: "עכשיו היא מציעה לשלול אזרחות לישראלים שמעבירים ביקורת על הממשלה, כמו בכל משטר פשיסטי. עוד דוגמא לאיזה פח אשפה הפך הליכוד בשנת 2025". שיתוף הפוסט של בליאק על ידי ברסלר נתפס כתגובה עקיפה להתקפה של גוטליב עליה.

המחלוקת ממחישה את עומק הקרע בחברה הישראלית: מחד, פעילי מחאה כדוגמת ברסלר מוסיפים להשמיע ביקורת נוקבת כלפי הממשלה ולעשות שימוש במונחים חריפים; ומאידך, חברי כנסת דוגמת גוטליב דורשים נקיטת צעדים דרסטיים כלפי מבקרי השלטון. הקריאה לשלילת אזרחות מציבה על סדר היום שאלות מהותיות באשר לגבולות חופש הביטוי והביקורת במשטר דמוקרטי.

גוטליב, שהפכה לאחת הדמויות המזוהות עם הקו הקשיח בליכוד, ממשיכה להעמיד את עצמה כמגינה על כבוד המדינה ומוסדותיה מפני מה שהיא רואה כמערכת הסתה וחתרנות פנימית. לעומתה, ברסלר וחבריה למחאה רואים עצמם כמגינים על הדמוקרטיה ושלטון החוק מפני מה שהם מגדירים כהשתלטות ברוטלית של הימין על מוסדות השלטון.

הפרשה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין חירות הביטוי לבין האחריות הציבורית, כאשר כל צד מאשים את יריבו בחציית הגבולות הלגיטימיים.

תומכיה של גוטליב רואים בדבריה אמצעי הגנה לגיטימי על המדינה מפני גורמים הנתפסים בעיניהם כאיום על יציבותה, ואילו מבקריה טוענים כי מדובר בניסיון פשיסטי להשתיק כל ביקורת על השלטון.

השאלה המרכזית העולה מן הפרשה היא עד כמה רחוקה החברה הישראלית מוכנה לשאת ביקורת קיצונית כלפי הממשלה, ומהם הכלים הדמוקרטיים הראויים להתמודדות עם הסתה והתבטאויות חריפות.

קריאתה של גוטליב לשלילת אזרחות מציבה אתגר משפטי ומוסרי כבד משקל בפני מערכת המשפט והחברה כולה.

לנוכח התמשכות ההפגנות ושחיקת הקונסנזוס הציבורי, מתחדדת תחושת הפולאריזציה הפוליטית, כאשר שני המחנות מקצינים עמדותיהם זה כלפי זה.

הפרשה מדגימה כיצד הפך השיח הציבורי בישראל לזירת התכתשות כמעט נטולת כללים, שבה המילים משמשות כנשק והביקורת מתגלגלת במהרה לעוינות אישית.

אולי הגיעה העת לשוב ולבחון את האפשרות לשלול אזרחות ממי שנתפסים כבוגדי המדינה. אך מיהו אותו "בוגד"? ומה יקרה אם מחר תקום ממשלת שמאל – האם תישלל אזרחותם של אנשי ימין? השאלה אינה רק פוליטית, אלא משפטית ועקרונית מן המעלה הראשונה.  

צילום של חברת הכנסת טלי גוטליב מאתר הכנסת, ותמונתה של גב' ברסלר מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלה – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט שלילת אזרחות לברסלר: ח"כ גוטליב דורשת פעולה מיידית הופיע לראשונה ב-מעקב.