על הנייר, מדובר במילים הגבוהות ביותר במילון האזרחי: "שקיפות שלטונית", "אתיקה עיתונאית", "חינוך לדמוקרטיה". מילים שממיסות לבבות של פקידים, פותחות דלתות של בתי ספר ומזרימות נהרות של תקציבים. אך מאחורי המילים המכובסות הללו, מתחת לרדאר של הנהלת משרד החינוך הנוכחית, מתנהל לכאורה אחד המהלכים המתוחכמים והמדאיגים ביותר שנראו פה בשנים האחרונות.

שר החינוך הנוכחי, יואב קיש, מזוהה כאיש ימין מובהק. הוא וסביבתו הפוליטית ודאי לא היו חותמים ביודעין על צ'ק פתוח לטובת גופים המזוהים עם קצה המפה השמאלית של הפוליטיקה הישראלית. ובכל זאת, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה לחלוטין. קומבינציה ארגונית וכלכלית גאונית, הפועלת דרך פרצות במערכת החינוך, מאפשרת לארגוני תקשורת ואקטיביזם מהשמאל הקיצוני לקבל גישה ישירה לדור העתיד של מדינת ישראל, והכול במימון מלא של משלם המסים הישראלי.

בזמן שההורים סבורים לתומם כי ילדיהם מקבלים העשרה אזרחית אובייקטיבית, בפועל מוחדר לבתי הספר סוס טרויאני אידאולוגי שמטרתו, כך נראה, היא אחת: גידול וטיפוח של דור השמאל הקיצוני הבא, בתוך "מלכודת" חינוכית מתוחכמת שעולה מיליוני שקלים לקופה הציבורית.

המנגנון הפיננסי: כך עוקפים את השר ומחלבים את תקציב המדינה

כדי להבין כיצד התנהלה ההטעיה החמורה הזו מתחת לאפו של שר החינוך, יש לצלול אל נבכי הבירוקרטיה הממשלתית, וליתר דיוק: אל מנגנון הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית).

קרא עוד – לחץ כאן

לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן

תקציבי גפ"ן הם כספים ציבוריים שמקורם ישיר בתקציב המדינה. משרד החינוך מעביר את הכספים הללו לבתי הספר במטרה לאפשר למנהלים אוטונומיה ברכישת תוכניות, סדנאות, הרצאות ופעילויות חינוכיות מתוך מאגר ספקים שאושר מראש על ידי המשרד.

כאן טמון המלכוד הגדול:

• כאשר גוף חיצוני מצליח להשתחל למאגר המאושר של גפ"ן, ובית ספר בוחר ברכישת שירותיו, התשלום אינו מגיע מכיסם הפרטי של ההורים.

• מקור הכסף הוא תקציב המדינה – כלומר, כספי הציבור, כספיו של משלם המסים הימני, הדתי, המסורתי והמרכזי כאחד.

• כל גוף שמקבל אישור לפעול במסגרת הגפ"ן נהנה למעשה ממימון ציבורי עקיף. ככל שיותר בתי ספר ישוכנעו לרכוש את פעילותו, כך יגדל היקף המיליונים המוזרמים אליו ישירות מהקופה הציבורית.

זהו מנגנון שלכאורה נועד להיטיב עם התלמידים, אך בפועל הפך לפרצה הקוראת לגופים אידאולוגיים בעלי אג'נדה מובהקת. הורים המחפשים עבור ילדיהם חוג או סדנה, מוצאים פעילות שנראית על פניה כ"חינוך לדמוקרטיה", בשווי מוערך של כ-1,500 שקלים לתלמיד, מבלי להבין שהם מכניסים למערכת מסרים בעלי גוון פוליטי חריף.

הקונסטלציה המשולשת: שלוש מערכות, הנהלה אחת וצבע פוליטי ברור

התמונה הופכת למורכבת ולמטרידה עוד יותר כאשר בוחנים את המבנה הארגוני של הגופים הפועלים מאחורי הקלעים. על הנייר, מדובר בשלושה גופי תקשורת נפרדים מבחינה מערכתית. בפועל, מדובר במערך משומן החולק מסגרת ארגונית וכלכלית משותפת.

שלושת הגופים הללו מציגים מערכות תוכן ועורכים נפרדים, אך ההיסטוריה הכלכלית שלהם מספרת סיפור של איחוד כוחות מוחלט. בשנת 2020 החל שיתוף הפעולה הכלכלי בין "שקוף" ל"העין השביעית", ובשנת 2022 הצטרף למערך גם "המקום הכי חם בגיהנום". שלוש המערכות חולקות כיום הנהלה משותפת ומודל מימון מאוחד.

מבדיקת מקורות פומביים עולה כי שלושת כלי התקשורת הללו פועלים תחת מסגרת משותפת ומצהירים על מימון ציבורי, תרומות ותמיכות מהציבור הרחב. אולם, כאשר צוללים לתכנים שלהם, קשה להתעלם מהקו האידאולוגי המשותף.

שלושת האתרים מסקרים בתדירות גבוהה ובעין אוהדת למדי את פעילות ארגון המחאה "אחים לנשק", כמו גם תנועות מחאה ואישים המזוהים עם השמאל. למרות שכתבי "העין השביעית" ו"המקום הכי חם בגיהנום" מרבים לדווח על תביעות, אירועים ופעילים הקשורים ל"אחים לנשק" מבלי שישנם מסמכים המעידים על יחסי ניהול או בעלות רשמיים, האווירה הכללית והאג'נדה הציבורית ברורות לכל קורא.

והנה האבסורד: בעוד שגופים אלו מנהלים קו תקשורתי חריף, לעיתים מסית וחד-צדדי נגד ממשלת הימין וערכיה, אחד הזרועות של השילוש הזה – ארגון "שקוף" – קיבל את חותמת הכשרות הרשמית ממשרד החינוך להיכנס לתוך בתי הספר התיכוניים בישראל.

"שקיפות" במעמד צד אחד: השיימינג הציבורי מגיע לכיתות

ההחלטה של משרד החינוך לאשר את פעילותו של ארגון "שקוף" במסגרת תוכנית גפ"ן מעוררת שאלות אתיות וציבוריות קשות. לאחרונה הציגו בארגון "שקוף" בגאווה את אישור פעילותם במערכת החינוך ואת כניסתם הצפויה לבתי הספר. מדובר באישור המאפשר להם, כאמור, לגבות מיליוני שקלים מכספי המדינה עבור מפגשים עם בני נוער.

לקריאת המייל המלא שנשלח לנמענים – לחץ כאן

אך האם הגוף המתיימר לחנך לאתיקה, דמוקרטיה וזכויות אזרח, עומד בעצמו בסטנדרטים האלה? תחקיר מערכת "מעקב" מגלה מציאות בעייתית ביותר באשר לחומרי הפרסום והשיווק של הארגון.

מבקרים רבים טוענים כי לצד מסרים נמלצים של שקיפות, הארגון עושה שימוש בדוגמאות הכוללות אזרחים ודמויות ציבוריות באופן שעלול להתפרש כהשפלה פומבית, לעג אישי ושיימינג מכוער. במסגרת חומרי הפרסום והתכנים שהפיץ הארגון לציבור, נעשה שימוש בוטה בשמותיהם ותמונותיהם של דמויות ציבוריות כגון הדר מוכתר ומרדכי דוד.

מערכת "מעקב" פנתה למרדכי דוד כדי לברר האם ניתנה לו זכות תגובה בסיסית, כפי שמחייבת האתיקה העיתונאית והאנושית, בטרם שולב שמו בחומרי ההסברה החינוכיים של הארגון.

מרדכי דוד מסר בתגובה מופתעת: "איש מטעם 'שקוף' או הגופים הקשורים אליו לא פנה אליי מעולם לקבלת תגובה. הופתעתי לחלוטין לגלות כי שמי ותמונתי משמשים כחלק ממסרים שיווקיים וחינוכיים, מבלי שהתבקשתי להגיב ומבלי שניתנה לי ההזדמנות להציג את גרסתי". דוד הוסיף כי הוא רואה את העניין בחומרה רבה, בוחן את הנושא בימים אלו ושוקל להתייעץ עם גורמים משפטיים באשר להמשך צעדיו.

הדר מוכתר, ששמה ותמונתה נכללו אף הם באותם פרסומים, בחרה שלא למסור תגובה לדברים.

העובדה שגוף המציג עצמו כמקדם ערכים של שקיפות ואתיקה פועל לכאורה בניגוד לעקרון היסוד המקצועי ביותר – מתן זכות תגובה ומניעת פגיעה בלתי נחוצה באנשים – צריכה להדליק נורת אזהרה אדומה בוהקת אצל כל מנהל בית ספר ואצל כל הורה. אם כך מתנהג הארגון במרחב הציבורי, אילו מסרים "חינוכיים" הוא יעביר לתלמידים בתוך כותלי הכיתה הסגורה?

איפה הפיקוח? השאלה הבוערת לשר החינוך

האירוע הזה מתחדד שבעתיים לנוכח העובדה שמשרד החינוך עצמו הודיע לא מכבר כי בשנת הלימודים תשפ"ז יופעל במערכת "נוהל עבודה בגמישות מופחתת". מדובר במנגנון פיקוח ובקרה מוגבר, שנולד במטרה מוצהרת להתמודד עם מקרים שבהם התגלו פערים חמורים בניהול התקין של משאבי הציבור במסגרת הגפ"ן. לפי הודעת המשרד, מטרת המהלך היא "לחזק את הניהול התקין של משאבי הציבור ולהבטיח כי המשאבים המיועדים לתלמידים משמשים בפועל למטרות שלשמן נועדו".

אם משרד החינוך מצהיר על הידוק הפיקוח, כיצד ייתכן שדווקא תחת הגדרות אלו אושרה פעילותו של גוף פוליטי כה מובהק? כיצד נבחנים התכנים והמסרים של הגופים הללו? האם מישהו במזכירות הפדגוגית בדק את ההיבטים הערכיים והאתיים של פעילות הגוש "שקוף-העין השביעית-המקום הכי חם"?

אין מדובר בשאלה פוליטית גרידא, אלא בשאלה חינוכית, מוסרית ועקרונית מן המעלה הראשונה. מערכת החינוך של מדינת ישראל נועדה להעניק לתלמידים כלים לחשיבה עצמאית, לאחריות אזרחית ולכיבוד הזולת. היא לא נועדה לשמש מגרש משחקים עבור ארגונים המבקשים לגדל את "צבא השמאל החדש" בחסות תקציבים ממשלתיים.

נשאלת השאלה הבלתי נמנעת: לו היה מדובר בגוף ימין קיצוני שהיה מנסה להחדיר תכנים פוליטיים דומים לבתי הספר במסווה של "ציונות ושקיפות", מה היה קורה אז?

ניתן לומר בוודאות של כמעט 300 אחוזים כי הרחובות בקפלן היו נסגרים, הפגנות ענק היו משתקות את המדינה, וזעקות השבר על "הדתה" ו"שטיפת מוח ימנית" היו מהדהדות בכל כלי התקשורת המרכזיים עד להסרת התוכנית לאלתר. אך כשמדובר בשמאל, הגלגלים הבירוקרטיים נעים בשקט, מתחת לרדאר, ובמימון נדיב של המדינה.

משרד החינוך מתעורר: "הנושא ייבחן, התוכנית עלולה להסרת"

בעקבות הממצאים המדאיגים שהועלו והפגיעה לכאורה בזכות התגובה ובניהול התקין, פנתה מערכת "מעקב" באופן רשמי למנהלת תחום דוברות באגף הבכיר של משרד החינוך. נראה כי הנתונים הציבו סימני שאלה קשים גם בפני בכירי המשרד, שאינם מעוניינים למצוא את עצמם מממנים אג'נדות קיצוניות.

ממשרד החינוך נמסרה תגובה רשמית וחד משמעית ל"מעקב":

"לאור הטענות שהועלו בפנייה, הנושא ייבחן על ידי הגורמים המקצועיים במשרד. ככל שיימצא כי קיימת חריגה מהתכנים שאושרו או מהנחיות המשרד, יינקטו הצעדים הנדרשים, לרבות הסרת התוכנית ממאגר התוכניות של משרד החינוך".

ההצהרה הזו של משרד החינוך היא צעד ראשון וחשוב, אך חובת ההוכחה נותרה על שולחנו של השר יואב קיש. הציבור זכאי לקבל תשובות ברורות ושקופות (באמת): מהם הקריטריונים המדויקים שבאמצעותם אושרה הפעילות הזו מלכתחילה? כיצד נבחנים היבטים של אתיקה ואחריות ציבורית במאגר הגפ"ן?

כאשר מדובר בכספי הציבור ובעיצוב נפשם של ילדי ישראל, חובת הביקורת אינה חלה רק על מוסדות המדינה – אלא, ואולי בעיקר, על אותם גופים המבקשים ליהנות ממשאביה של המדינה תוך שהם פועלים להחלשת ערכיה מבתוך המערכת. מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר הבדיקה ולוודא שכספי הציבור לא ישמשו כלי שרת פוליטי.

תגובת מערכת "שקוף":

מערכת "מעקב" פנתה למערכת "שקוף" לקבלת תגובה רשמית על הדברים ועל אי פנייתם למרדכי דוד ולהדר מוכתר טרם הפצת הקמפיין. כל שהתקבל מהמערכת היא הודעה אוטומטית בנוסח: "הודעתך התקבלה ואנחנו משתדלים לענות ממש מהר!". עד לרגע פרסום שורות אלו, לא התקבלה כל תגובה עניינית. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם במלואה.

הפוסט סוס טרויאני בחינוך: השמאל הקיצוני מהנדס את דור העתיד על חשבון הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת "שקוף" (השותפה של "העין השביעית") חוגגת את כניסתה לבתי הספר בתיכונים ב-1 בספטמבר תחת תוכנית גפ"ן של משרד החינוך. אלא שמאחורי המילים הגבוהות על "חשיבה ביקורתית" ו"מלחמה בפייק ניוז", נשלח קמפיין שיווקי אגרסיבי לעשרות אלפי תומכים, המציג אזרחים כמו מרדכי דוד והדר מוכתר בצורה משפילה ומלעיגה – מבלי לקבל אפילו את תגובתם.

מה קורה כשגוף תקשורת המתהדר ב"עיתונות עצמאית", דמוקרטית ונקייה מאינטרסים, משתמש בדיוק באותן שיטות של שיימינג, קליקבייט והכפשה אישית כדי לקדם אינטרס כלכלי שיווקי? מסתבר שכשמדובר בכניסה לשוק הרווחי של סדנאות החינוך בבתי הספר, המטרה מקדשת את כל האמצעים – גם אם זה אומר לרמוס את השם הטוב של אזרחי המדינה, ללא מתן זכות תגובה מינימלית.

בימים האחרונים שיגרה מערכת "שקוף" – גוף עיתונות עצמאית הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם "העין השביעית" – הודעת דיוור אלקטרוני (ניוזלטר) רחבת היקף. ההודעה נשלחה ישירות לגרעין התומכים הרשמי שלהם, המונה קרוב ל-10,000 בני אדם, אך עם אפשרויות השיתוף וההעברה, המסר נחשף בפועל לעשרות אלפי אנשים נוספים.

תחת הכותרת המבטיחה "תלמידי ישראל יוצאים לחופשת הקיץ ו'הצוות החינוכי' הוויראלי כבר מחכה להם ברשת", בחרו ב"שקוף" להציג את התוכנית החדשה שלהם לבתי הספר התיכוניים באמצעות לעג בוטה והשפלה של דמויות ציבוריות ואזרחים.

"המורה לגרועה" ו"המורה לסגירת חשבון"

בקמפיין השיווקי של "שקוף", שהגיע לידי מערכת "מעקב", הוגדרו הדמויות בצורה מבזה ומלעיגה:

• מרדכי דוד זכה לכינוי המלעיג: "המורה (לסגירת) חשבון".

• הדר מוכתר זכתה לתואר: "המורה לאזרחות גרועה".

הניוזלטר ממשיך ומזהיר את ההורים והתומכים מפני "גורמים קולניים האורבים עם מסרים הפוגעים בחופש הביטוי והעיתונות, בדמוקרטיה", ומציג את הסדנה הנודדת של "שקוף" כ"מהלך החינוכי שיוכל להתייצב מולם".

לקריאת המייל המלא שנשלח לנמענים – לחץ כאן

האירוניה זועקת לשמים: באותו מייל שיווקי ממש מתגאה "שקוף" כי במסגרת הסדנה יילמדו תלמידי דור האלפא והדור הצעיר "איך מזהים אינטרסים כלכליים ופוליטיים מאחורי קליקבייטס", וכיצד להשתמש ב"כלי ביקורת שכל אזרח חייב: הטלת ספק, זיהוי שקרים והצגת טיעונים".

לצד זאת, מוצגת הסדנה ככלי לחיזוק ערכי הדמוקרטיה והאזרחות הפעילה. בנסיבות אלה מתבקשת השאלה: האם דמוקרטיה משמעותה שיח מכבד, בדיקת עובדות וחשיבה ביקורתית – או שמא שיימינג, השפלה וניצול כוח כלפי מי שמביע עמדה אחרת? דומה כי התשובה ברורה מאליה.

כיצד מתיישבת הטפה ל"חשיבה ביקורתית" וזיהוי שקרים, עם קמפיין שיווקי שעושה שימוש מכוער בשמם של אזרחים, מבלי לבקש את תגובתם, מבלי לבחור בשיח ענייני, ותוך שימוש מובהק בכותרות קליקבייט פוגעניות? האם בשביל למכור סדנאות תקשורת מותר להחריב את השם הטוב של אדם?

המימון הציבורי של משרד החינוך: המדינה משלמת על השפלת אזרחיה?

החלק המקומם ביותר בסיפור הוא הגב הכלכלי והממסדי. "שקוף" מעדכנים בהתרגשות כי סדנת התיכונים שלהם אושרה רשמית בתוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) של משרד החינוך, והם עתידים להיכנס לבתי הספר החל מה-1 בספטמבר הקרוב.

כאן מתעוררת שאלת מיליוני השקלים, תרתי משמע. משרד החינוך מעמיד לרשות מוסדות החינוך תקציבי עתק במסגרת מנגנוני הגמישות הניהולית והתוכניות התוספתיות. כדי להמחיש את היקף הסכומים, בשנת הלימודים תשפ"ז מתוקצבים בתי הספר בכ-1,500 שקלים לכל תלמיד, בהתאם למצבת התלמידים שנקבעה באפריל 2026. משמעות הדבר היא כי בית ספר המונה 100 תלמידים זכאי לתקציב של כ-150 אלף שקלים, בעוד שבית ספר שבו 300 תלמידים נהנה מתקציב של כ־450 אלף שקלים. מדובר בתקציב תוספתי משמעותי, המוענק מעבר לתקציב הבסיס ואינו בא במקומו.

קרא עוד – לחץ כאן

לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן

בנוסף, משרד החינוך עצמו הודיע כי לקראת שנת הלימודים תשפ"ז הוא יפעיל "נוהל עבודה בגמישות מופחתת" – מסלול פיקוח ובקרה הדוק למקרים חריגים שבהם נמצאו פערים בניהול התקין של משאבי הציבור בגפ"ן, וזאת כדי "לחזק את הניהול התקין של משאבי הציבור ולהבטיח כי המשאבים המיועדים לתלמידים משמשים בפועל למטרות שלשמן נועדו".

אם משרד החינוך כל כך חרד לניהול התקין ולשימוש ראוי בכספי הציבור, כיצד הוא מאפשר מימון של סדנאות שמשווקות באמצעות הכפשה פומבית, שיימינג ופגיעה באזרחים? האם כספי המיסים של אזרחי ישראל צריכים לזרום לגופים שמטיפים לאתיקה, בזמן שהם עצמם רומסים אותה ברגל גסה בשביל עוד "ליד" שיווקי ומכירת הרצאה בתיכון?

מרדכי דוד בטראומה: "אני בשוק, שוקל לפנות לעורך דין"

מערכת "מעקב" פנתה למרדכי דוד כדי לבדוק האם מישהו מהצדדים המתהדרים ב"עיתונות אתית" פנה אליו לקבלת תגובה לפני שהפכו אותו לכרזת פרסום שלילית.

דוד הגיב בתדהמה מוחלטת: "אף אחד מטעם 'שקוף' או 'העין השביעית' לא פנה אליי, לא ביקש את תגובתי ולא דיבר איתי". דוד, שנשמע המום לחלוטין מהדברים, מסר ל"מעקב" כי הוא לומד את החומר ומזועזע מכך ששמו משמש בקמפיין פרסום מסחרי-חינוכי ללא ידיעתו, וכי הוא שוקל להתייעץ עם עורך דין ולפעול משפטית בהתאם.

הדר מוכתר בחרה שלא למסור תגובה לפנייה בנושא זה.

צביעות במסווה של שקיפות

הניסיון של גופים המציגים את עצמם כ"אבירי הדמוקרטיה וחופש הביטוי" לפעול במחשכים, ללא מתן זכות טיעון בסיסית לנפגעים, הוא תעודת עניות למה שמכונה "העיתונות העצמאית". כשזה מגיע לכסף הציבורי של מערכת החינוך, כנראה שערכי היסוד של המקצוע נשארים מחוץ לכיתה. "הפעם הצלצול הוא בשבילנו", חתמו ב"שקוף" את הודעתם. מערכת "מעקב" מבטיחה שהצלצול הזה יהיה צלצול השכמה מהדהד.

קשה להתעלם מן התמיהה העולה מן המקרה: על גבם של מר דוד וגב' מוכתר נבנה, לכאורה, קמפיין שיווקי שנועד לקדם את פעילות "שקוף", מבלי שניתן לכך אישור מצדם. במקביל, הארגון קיבל את אישור האגף הפדגוגי לפעול במערכת החינוך. מכאן מתבקשת שאלה ציבורית מהותית: האם תלמידים ובני נוער אמורים ללמוד ערכים של כבוד הדדי, דרך ארץ, אמינות ושיח מכבד – או שמא להיחשף לתרבות של השפלה, לעג וניצול בני אדם לצורכי קידום ויחסי ציבור?

כעיתונאי, אני סבור כי כספי הציבור צריכים להיות מופנים לחינוך לערכים של סובלנות, אחריות, כבוד הדדי וחשיבה ביקורתית הוגנת. מערכת החינוך אינה אמורה לשמש במה לאנטגוניזם, למסרים פוליטיים או לקמפיינים שיווקיים הנעשים על חשבון בני אדם, ובוודאי שלא למהלכים העלולים להתפרש כניצול דמויות ציבוריות לצורכי קידום עצמי.

תגובת מערכת "שקוף":

מערכת "מעקב" פנתה למערכת "שקוף" לקבלת תגובה רשמית על הדברים ועל אי פנייתם למרדכי דוד ולהדר מוכתר טרם הפצת הקמפיין. כל שהתקבל מהמערכת היא הודעה אוטומטית בנוסח: "הודעתך התקבלה ואנחנו משתדלים לענות ממש מהר!". עד לרגע פרסום שורות אלו, לא התקבלה כל תגובה עניינית. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם במלואה.

משרד החינוך בחר שלא להגיב לפנייתנו עד למועד פרסום הכתבה.

צילום: הדר מוכתר, מרדכי דוד, לוגו "שקוף", לוגו משרד החינוך ולוגו העין השביעית – שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט עיתונות או בריונות? השיימינג של "שקוף" נגד מרדכי דוד והדר מוכתר במימון הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.