התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בין התאריכים 3-5 באוגוסט (2024), כלל מדגם של 923 משתתפים מעל גיל 18, המייצגים מגוון אוכלוסיות, מוצאים ואזורים בישראל. התוצאות מצביעות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי, כאשר חלק מהמפלגות חוות עלייה מפתיעה בתמיכה, בעוד אחרות מאבדות קרקע.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו ממשיך להוביל עם 44% תמיכה, מה שמעיד על יציבות ואמון מתמשך מצד הציבור. עם זאת, ההפתעה הגדולה של הסקר היא העלייה המשמעותית בתמיכה במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, אשר זוכה ל-15% תמיכה. זאת למרות הירידה שחוותה המפלגה בעבר, מה שמרמז על שינוי מגמה ואפשרות להפתעות בבחירות הבאות.

מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר גם היא מציגה עלייה מרשימה עם 13% תמיכה, מה שמחזק את מעמדה בגוש הימין. מנגד, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד חווה ירידה ומקבלת רק 9% תמיכה, נתון שעשוי להדאיג את מחנה המרכז-שמאל.

מפלגות נוספות שזכו לייצוג בסקר כוללות את מפלגת העבודה עם 6% תמיכה, ש"ס עם 5%, הציונות הדתית ומרצ עם 3% כל אחת, וחד"ש ורע"ם עם 2% תמיכה משותפת.

התוצאות מצביעות על מגמה ברורה של התחזקות הימין. העלייה בתמיכה ב"ישראל ביתנו" ו"עוצמה יהודית" מהווה אינדיקציה לשינויים אפשריים במפה הפוליטית.

התוצאות עשויות לשקף אי-שביעות רצון מהמצב הפוליטי הנוכחי ורצון לשינוי בקרב הציבור הישראלי.

בעוד שהסקר מספק תובנות מעניינות, הוא גם מעלה שאלות לגבי הדינמיקה הפוליטית המשתנה בישראל ומה היא מבשרת לעתיד. ככל שמועד הבחירות הבא יתקרב, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות המגמות הללו ולראות כיצד הן ישפיעו על הנוף הפוליטי הישראלי.

הפוסט גוש הימין מתחזק: סקר חדש מצביע על 65% תמיכה הופיע לראשונה ב-מעקב.