מערכת "מעקב" חושפת: דרמת כינוס הנכסים. בעוד כונסי הנכסים, עורכי הדין ישראל שפלר ואסף שמרת, פועלים למימוש הדירה במסגרת ההליך המשפטי, אמה של חיילת בשירות חובה נאבקת על קורת הגג שלה. ברקע ניצבים גם צווים נגד ארגון הסיוע לחייבים "מגן רפאל", תחקירים קודמים ודיון משפטי שבמהלכו נמנעה כניסת עיתונאים, אף שהדיון הוגדר כפתוח לציבור.

למעשה, טרגדיה אנושית ומשפטית קשה מתחוללת בימים אלה בין כותלי בתי המשפט בתל אביב. במוקד הפרשה ניצבים הליכי כינוס הנכסים, אשר על פי הנטען דוחקים אם לחיילת בשירות חובה אל סף אובדן ביתה.

הפרשה מקבלת ממד נוסף בעקבות ההליך המשפטי שמנהלים כונסי הנכסים נגד ארגון "מגן רפאל – סיוע לחייבים". בתוך כך, החלטת בית המשפט להורות על סגירת דלתות האולם בפני סיקור עיתונאי, חרף העובדה שהדיון הוגדר כפתוח לציבור, מעוררת תהיות באשר לאיזון שבין ניהולו התקין של ההליך המשפטי לבין עקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות.

"משלמת משכנתא ורוצים להוציא אותי": עדותה של נטלי ביניאשוילי

גב' נטלי ביניאשוילי, אם לשניים בגילאי 19 ו-21, שאחת מהם משרתת כחיילת בצבא הגנה לישראל, מוצאת את עצמה מזה כחצי שנה במאבק קיומי מול מערכת עצומה של הליכים משפטיים.

בראיון שנערך עמה ביום 23 ביוני 2026, כשהיא נאבקת בדמעותיה בסמוך לאולם המשפט, תיארה ביניאשוילי את המציאות הקשה אליה נקלעה:

"הם רוצים להוציא אותי מהבית. בנק דיסקונט מנסים להוציא אותי מהבית. אני לא חייבת להם כלום ומשלמת להם משכנתא, הכל שולם, אבל הם פשוט באו ורוצים להוציא אותי מהבית. הטרטור נמשך כשנה וחצי, שנה וחצי אני בהליכים משפטיים איתם".

גב' ביניאשוילי, המיוצגת על ידי עו"ד ברק כהן, טוענת כי היא חוששת שההליכים המתנהלים נגדה עלולים להותירה ללא קורת גג, ובכך להפוך אותה, לדבריה, לאם לחיילת ולדיירת רחוב.

על רקע הפרשה התארגנו גם פעולות מחאה של ארגון "מגן רפאל – סיוע לחייבים", הפועל למען קידום זכויותיהם של חייבים בהליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון וכינוס נכסים.

תהיות באולם המשפט: סירוב כניסת העיתונאים

נדבך מרכזי ומעורר מחלוקת בפרשה התרחש במהלך הדיון בעניינה של ביניאשוילי. על אף שלפי נתוני מערכת "נט המשפט" נקבע כי הדיון פתוח לציבור הרחב, כב' השופטת מיטל צפרוני מנעה באופן חד משמעי את כניסתם של עיתונאי מערכת "מעקב" לאולם.

למרות שהוצגו לפני השופטת תעודות עיתונאי רשמיות, סירבה כב' השופטת צפרוני להתחיל בדיון כל עוד נוכחים באולם נציגי התקשורת, והתנתה את קיומו ביציאתם. התנהלות זו מעלה תהיות קשות בנוגע לעקרון פומביות הדיון, ומהי הסיבה שבגינה בחר בית המשפט למנוע את סיקור התיק, תוך הגבלת זכות הציבור לדעת.

בא-כוחה של גב' ביניאשוילי, עו"ד ברק כהן, התייחס לאירוע בשיחה עם "מעקב". לדבריו, הוא תומך באופן עקרוני בקיומם של דיונים פומביים. עם זאת, הבהיר כי אין מדובר בתופעה חריגה, וכי במקרים מסוימים דיון שנפתח לציבור מסתיים בהחלטת בית המשפט לפנות את האולם ולהותיר בו את עורכי הדין בלבד, מתוך תפיסה כי כך ניתן לנהל את הדיון באופן ענייני ויעיל יותר.

עוד ציין עו"ד כהן כי אינו יודע מה היו הנסיבות שהובילו את השופטת לקבל החלטה זו במקרה הספציפי, אך אישר כי מדובר במהלך המתרחש מעת לעת בבתי המשפט.

החזית המשפטית השנייה: צו הרחקה מול "מגן רפאל"

המאבק סביב תיק הכינוס אינו נעצר בדירתה של ביניאשוילי. ארגון "מגן רפאל סיוע לחייבים", אשר התייצב לצדה של האם והפגין למען זכויות חייבים, מצא את עצמו במהרה בלבו של הליך משפטי מקביל שהובילו כונסי הנכסים.

ביום 23 ביולי 2026 נתן בית משפט השלום בתל אביב יפו, מפי השופט דניאל הורוביץ, החלטה במסגרת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. הבקשה הוגשה על ידי עורכי הדין ישראל שפלר ודורית פיכטמן רובין, באמצעות באת כוחם, עו"ד שולי זסלבסקי, נגד מייסד ומנהל ארגון "מגן רפאל", אשר יוצג בהליך בידי עו"ד ברק כהן.

בסיום הדיון הורה בית המשפט על מתן צו הרחקה נגד מייסד הארגון. לטענת הארגון ותומכיו, מדובר בהחלטה בלתי צודקת, שלה השלכות משמעותיות על פעילותו הציבורית של מייסד הארגון.

טענות כונסי הנכסים:

• עו"ד שפלר ועו"ד פיכטמן רובין טענו כי מנהל הארגון מנהל נגדם מסע הכפשות ממושך.

• המסע כלל, לפי הטענה, פרסומים יומיומיים ברשתות החברתיות, חלוקת עלונים והצבת שלטים בסמוך לבית מגוריו של שפלר, למשרדו ובאזור היכל המשפט בתל אביב.

• נטען כי ביום 23 ביוני 2026 הגיע מנהל הארגון לבית המשפט עם שלטים שכללו את תמונות המבקשים ובנו של שפלר, לצד כיתובים מכפישים, באופן שמנע מהם להשתתף כראוי בדיון.

• הבקשה פירטה טענות לצילומים, קללות, והטחת האשמות כגון "סופכם קרב" וכי יגיעו לכלא, במטרה להפעיל לחץ במסגרת הליכי הכינוס.

• כמו כן צוין כי בשנת 2025 הורשע המשיב במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות בגין מעשים דומים, וכי ביוני 2026 אף הורחק בצו משטרתי.

טענות ההגנה של מנהל הארגון:

• מנגד, טען מייסד "מגן רפאל" כי מדובר בביקורת לגיטימית על אופן פעילותם של כונסי הנכסים ומימוש זכות היסוד לחופש הביטוי במרחב הציבורי.

• נטען כי לא בוצעה הטרדה מאיימת ולא הושמעו איומים.

• המשיב טען כי ככל שהמבקשים סבורים שנפגע שמם הטוב, היה עליהם לנקוט בהליך של תביעת לשון הרע ולא בבקשה למניעת הטרדה מאיימת.

הכרעת בית המשפט והסתירה המשפטית: השופט דניאל הורוביץ קבע כי אין מחלוקת על עצם המעשים (חלוקת פליירים ושימוש בכינויים כגון "נוכלים", "רמאים", "עבריין" ו"גנב"). בית המשפט פסק כי התנהלות זו חורגת מגבולות חופש הביטוי ומהווה הטרדה מאיימת.

בית המשפט הוציא צו למשך שישה חודשים האוסר על מנהל הארגון להטריד, לאיים, לבלוש, לתלות שלטים, לחלק פליירים העוסקים במבקשים, לפרסם ביטויים מעליבים שאינם מתארים מעשים בפועל, או להתקרב למרחק של פחות מ-50 מטרים ממגוריהם, לצד חיוב בהוצאות משפט בסך 4,000 שקלים.

עם זאת, בעקבות ההחלטה התגלה אבסורד משפטי: מחד קבע בית המשפט כי מותר למייסד הארגון למתוח ביקורת עניינית על כונסי הנכסים כל עוד אינו משתמש בביטויים מעליבים; ומאידך אסר באופן גורף תליית שלטים וחלוקת פליירים. בעקבות זאת, הגיש עו"ד ברק כהן בקשת הבהרה לבית המשפט, שמטרתה לחדד כי הצו חל אך ורק על פרסומים פוגעניים ומעליבים, ולא על עצם הזכות למתוח ביקורת עובדתית ועניינית.

ברקע: תחקיר "מעקב" על מנגנון הכינוסים

ההתפתחויות הדרמטיות בתיק זה מצטרפות לתחקיר מקיף שפרסמה מערכת "מעקב" ביום 31 במאי 2026, תחת הכותרת: "משטר האימה בשוק הכינוסים: חשיפת טענות הניצול נגד עו"ד ישראל שפלר ו-BTB".

התחקיר הביא שורה של עדויות מצד חייבים, פעילים חברתיים ועורכי דין, אשר טענו להתנהלות הדורסנית לכאורה של גורמים בתחום חדלות הפירעון וכינוס הנכסים – בהם עו"ד ישראל שפלר, משרדו, חברת BTB ומנכ"לה שלומי תורג'מן. במסגרת הסיקור הובאו עדויות של אזרחים שאיבדו את בתיהם, לצד סקירת ביקורת שיפוטית שנמתחה בעבר בהליכים שונים שבהם היה מעורב עו"ד שפלר, כדוגמת פרשת "גן אורנים" ופרויקט הנדל"ן "ישראל ב"ק" בתל אביב.

לצד הטענות הקשות, הובהר בתחקיר כי כונסי נכסים ונאמנים פועלים מכוח מינוי והחלטות של בתי המשפט ובהתאם להוראות החוק, ותפקידם המוגדר הוא לנהל ולממש נכסים לצורך פירעון חובות לכלל הנושים.

המאבק נמשך

בעוד הליכים משפטיים אלו נמשכים, נטלי ביניאשוילי ובתה החיילת המשרתת את המדינה מוצאות את עצמן בחרדה יויומית מתמדת מפני פינוי כפוי והשלכתן לרחוב.

טרם פרסום כתבה זו, וכפי שנעשה גם במסגרת תחקיר מערכת "מעקב" שפורסם בחודש מאי 2026, פנתה המערכת לקבלת תגובתם של כונסי הנכסים, בנק דיסקונט ויתר הגורמים הרלוונטיים.

עד למועד פרסום כתבה זו לא התקבלו תגובות מטעמם. ככל שתתקבלנה תגובות בהמשך, הן תפורסמנה במלואן ובלא שינוי.

נ.ב 

רותם סלע, המכהנת כפרזנטורית המובילה של בנק דיסקונט תחת הטיעון השיווקי "בדיסקונט מקבלים יותר" (כנראה שיותר זורקים בני אדם לרחוב ומייסדים חסרי בית חדשים).

אלא שמאחורי הסיסמאות המלוטשות עולה טענה קשה: במקום להפגין רגישות מינימלית כלפי אם לחיילת, בחרו בבנק לנקוט נגדה בהליכים משפטיים ותקיפים, אשר גורמים לה למצוקה נפשית ולחרדה עמוקה ומתמשכת.

הניגוד החריף בין המסר הפרסומי לבין המציאות בשטח מעורר תהיות נוקבות. בעוד המבקרים טוענים כי התנהלות זו משקפת אטימות מנותקת כלפי אדם השרוי במצוקה קיומית וחשוף לסכנת אובדן ביתו, מופנית כעת אלומת האור אל חזית הקמפיין.

השאלה הציבורית המהדהדת היא האם תבחר רותם סלע, המרוויחה מהיותה סמל האחריות החברתית של הבנק, להתערב בסוגיה ולנסות להושיט יד, או שמא תבחר להימנע מתגובה ולהסתתר תחת הטיעון הרשמי כי מדובר בהחלטות שרשאיות לקבל אך ורק דרגי ההנהלה.

ראוי לציין כי על פי הפרסומים, רותם סלע מרוויחה סכומי עתק עבור הובלת הקמפיינים של בנק דיסקונט, סכומים המסתכמים במאות אלפי שקלים לכל פרסומת. בשעה שמשפחות רבות נאנקות תחת נטל החובות וכורעות תחת איום ההוצאה לפועל, ראוי לזכור כי תקציבו של קמפיין בודד כזה יכול היה לחלץ עשרות משפחות מאבדון כלכלי ולהוות גילוי ראשון במעלה של אחריות חברתית אמיתית.

צילום ראשי: מערכת "מעקב", בשילוב סוכן AI של מערכת "מעקב"

הפוסט בנק דיסקונט משליך לרחוב אם לחיילת משרתת הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר מיוחד: רעידת אדמה בעולם כינוס הנכסים, האשמות חמורות בדבר קשרים נטענים עם ארגוני פשיעה, זיוף מסמכים והטלת אימה על חייבים. ברקע נשמעות טענות חריפות שלפיהן מדובר בכספים ש"מגואלים בדם ובזוהמה", ביטוי חריף המתאר, לטענת המבקרים, רווחים שנצמחו על רקע מצוקתם וסבלם של בני אדם.

המערכת שמאחורי הקלעים של עולם הנדל"ן

תחום כינוס הנכסים, המימון וחדלות הפירעון בישראל מנהל מדי שנה נכסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. זהו שוק כלכלי עצום, שבו נכסי מקרקעין של אנשים פרטיים וחברות מועברים לניהול חוקי של גורמים חיצוניים – נאמנים, כונסי נכסים ובעלי תפקיד מטעם בתי המשפט – במטרה להביא למיצוי נכסי קופת ההליך לטובת הנושים.

אולם, שורה של פרסומים קשים, עדויות מצולמות, מאבקים משפטיים וקמפיינים ציבוריים חסרי תקדים, מעלים לאחרונה טענות חמורות ביותר המרעידות את ענף הנדל"ן המשפטי. במוקד הסערה עומדים עורכי דין מובילים בתחום, ובראשם עו"ד ישראל שפלר, הנחשב לאחד השמות המוכרים בענף, שותפיו, בנו עו"ד נוי שפלר, ובכירים בתחום המימון החוץ-בנקאי, בהם שלומי תורג'מן, מנכ"ל פלטפורמת המימון והאשראי BTB (Be The Bank – BTB Israel).

יחד עם זאת, מתנהל בשטח מאבק אקטיבי בהובלת גופים אזרחיים ועורכי דין המייצגים חייבים, ובהם ארגון "הבית בידנו – סיוע לחייבים בכינוסי נכסים" ועמוד הפייסבוק "מגן רפאל סיוע לחייבים". אלה מנהלים קמפיין חריף, חסר פשרות, המציג עדויות קשות ומייחס לכונסי הנכסים פעילות פלילית מאורגנת, חריגה מסמכויות והטעיה שיטתית של בתי המשפט.

הפרסומים הציבוריים משתמשים בביטויים חריפים במיוחד, ומגדירים את הרווחים המופקים בהליכים אלו כ"כספים מגואלים בדם ובזוהמה מוסרית", על רקע מה שהם מתארים כניצול אכזרי של קשישים, אלמנות וחייבים מחוסרי הגנה.

"בריחה מבית המשפט": הקמפיין החריף של ארגון "הבית בידנו"

סדרת פרסומים רחבת היקף שהפיץ ארגון "הבית בידנו" תחת הכותרת "רעידת אדמה בבית משפט – בדיון במעמד הצדדים", עוררה גלים ברשתות החברתיות ובקהילה המשפטית.

בנוסף, במסגרת קמפיין זה פורסמו תמונות שצולמו, בתוך אולם בית משפט, ובהן נראה עו"ד ישראל שפלר יוצא מן המקום במהירות.

בסרטון שפורסם בעמוד הפייסבוק ובאתר האינטרנט של ארגון "הבית בידנו – סיוע לחייבים בכינוסי נכסים", נשמעות טענות קשות והאשמות חמורות המופנות כלפי עו"ד ישראל שפלר ועו"ד דורית פיכטמן-רובין ממשרדו. החומרים והתמונות שפורסמו כוללים ציטוטים בוטים המיוחסים במישרין לעו"ד שפלר ולדפוסי הפעולה של משרדו.

בין היתר, נשמע נציג מטעם הארגון 'הבית בידנו' מטיח דברים קשים בעו"ד ישראל שפלר: "אני הולך להכניס אותך למעצר עם הבן שלך", "התעללת באנשים", "זייפת הלוואה ובקשות", "גנבת את נכסיהם של אנשים" ו"איימת על עורכי הדין". במקביל, הופנתה כלפי עו"ד פיכטמן-רובין האמירה: "איך את לא מתביישת להסתכל לאנשים בעיניים".

מן התיעוד עולה כי עו"ד ישראל שפלר עזב את המקום במהירות, בעוד שעו"ד דורית פיכטמן-רובין נותרה ישובה באולם בית המשפט. עם זאת, השניים לא מסרו כל תגובה לדברים שהשמיע לעברם נציג הארגון "הבית בידנו – סיוע לחייבים בכינוסי נכסים".

הסרטון צולם על ידי אנשי הארגון בתוך אולם בית המשפט, בעת שנכחו במקום קלדנית, עובדי מנהלה וקהל. בהתאם לתיקון 106 לחוק, שנכנס לתוקפו בינואר 2026 והרחיב את מגבלות התיעוד בתחומי בתי המשפט, ייתכן כי החומרים כוללים גם בני אדם שחל איסור לצלמם ללא אישור מתאים.

משכך, ומאחר שפרסום תיעוד מתוך אולם דיונים מחייב, ככלל, אישור או החלטה שיפוטית, מערכת "מעקב" נמנעת מפרסום הסרטון ככלי תקשורת. עם זאת, התיעוד שמור במערכת לצורכי הוכחה בלבד, וניתן יהיה להסתמך עליו לצורך בירור העובדות ככל שיהיו טענות בדבר אי-דיוקים או מחלוקת על תוכן הדברים.

יש לציין כי הפרסומים מטעם הארגונים "הבית בידנו" ו"מגן רפאל – סיוע לחייבים" המשיכו בקו ביקורתי ותקיף במיוחד. במסגרת אותם פרסומים כינו גורמים מטעמם את עו"ד ישראל שפלר ואת בנו, עו"ד נוי שפלר, "עבריינים", ואף טענו כי הם מנהלים, לטענתם, "ארגון פשיעה". לצד האמירות החריפות פורסמה גם קריאה פומבית לציבור הרחב: "צפו בעדויות מפלילות של קורבנות ועו"ד".

באותם חומרים שולבו מסמכים רשמיים, מודעות מכר ופרסומי נדל"ן שונים של משרד "שפלר ושות' עורכי דין ומגשרים", הנוגעים לעסקאות ולנכסים בערים ראשון לציון, רמת השרון ובאזורים נוספים ברחבי הארץ. באמצעות הצגת מסמכים אלה ביקשו מובילי הקמפיין, ככל הנראה, להמחיש לציבור את מה שהם מציגים כדפוס פעילות רחב ומתמשך בתחום כינוסי הנכסים, ולא כאירוע נקודתי או מקרה בודד.

טענות למעורבות ארגוני פשע בפרויקט בתל אביב

ההסתבכות המשפטית והציבורית של עו"ד שפלר קיבלה ממד נוסף בעקבות פרסומים הנוגעים לפרויקטים מסחריים וקבוצות רכישה שנקלעו למשברים פיננסיים קשים. ב-9 בפברואר 2026, פורסמה כתבה באתר "מרכז הנדל"ן" (על ידי הכתב דרור ניר קסטל) תחת הכותרת החמורה: "ארגוני פשע מעורבים: מונו נאמנים זמניים לקבוצת חכם בעקבות קריסת הפרויקט בת"א".

הכתבה עסקה במשבר החריף סביב פרויקט הנדל"ן "ישראל ב"ק" בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. על פי המתואר בהליך, 124 רוכשים שרכשו זכויות בפרויקט פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה כי שילמו סכום עתק של כ-96 מיליון שקלים עבור זכויות במקרקעין ודמי ניהול, אך הפרויקט נותר תקוע: לא הושלמו הליכי תכנון מהותיים, לא התקבלו היתרי בנייה, ובקופות החברות לא נותרו כספים זמינים.

במסגרת הבקשה המשפטית העלו הרוכשים טענות קשות בדבר קריסה כלכלית של קבוצת חכם, חשש מבוסס לשימוש בכספי הפרויקט לצורך כיסוי חובות חיצוניים אחרים, הברחת נכסים וכספים, ואף הועלו טענות חמורות בנוגע למעורבות אפשרית של גורמים עברייניים וארגוני פשע בפרויקט.

שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, קיבל את בקשת הרוכשים באופן חלקי והורה על צעד חריג של מינוי נאמנים זמניים לשלוש חברות מתוך הקבוצה לצורך הגנה על הנכסים ובחינת המצב הפיננסי. לתפקיד הנאמנים מונו רו"ח עומר סרבינסק ועו"ד ישראל שפלר. עם זאת, שילובו של שפלר בתיק זה כמנהל ונאמן עורר ביקורת מצד מתנגדיו, הטוענים כי מי שמנהל מרדף אחר כספי חייבים ונמצא בעצמו תחת מתקפה ציבורית, אינו יכול לשמש כנאמן בתיק שבו עולים חשדות למעורבות אלמנטים עברייניים.

התיעודים בפייסבוק: "מכירת מאות נכסים במרמה ותשלום בקריפטו לארגוני פשיעה"

ההאשמות החמורות ביותר נגד משרדו של עו"ד שפלר פורסמו בעמוד הפייסבוק "מגן רפאל סיוע לחייבים". בפוסט המוגדר כ"רעידת אדמה מול המצלמות", תואר אירוע שבו נדרש עו"ד ישראל שפלר על ידי המשטרה לפנות את המקום והורחק ממנו. על פי ההסבר בפוסט, הרקע להרחקתו היה, ככל הנראה, התנהלות בלתי תקינה מצדו.

הפרסום בעמוד "מגן רפאל" מייחס לעו"ד ישראל שפלר, לבנו עו"ד נוי שפלר ולעו"ד דורית פיכטמן-רובין פעילות שיטתית חמורה:

"הטילו אימה על לקוחות בנקים. באופן שיטתי מכרו מאות נכסים במרמה. הבן, עו"ד נוי שפלר, בחסות האב עו"ד שפלר, שילם כסף מזומן ומטבעות קריפטו לארגוני פשיעה, כדי לאיים, לסחוט ולפנות בעלי נכסים בכוח. זייפו הלוואות, מסמכים ובקשות לשופטים. מכרו נכסים במעמד צד אחד, וזהו קצה הקרחון לפשעים של העבריינים בתחפושת של כונסי נכסים".

ככל הנראה, הפרסום מתייחס אף לאירוע מסוים שבמהלכו תועדה התערבות של משטרת ישראל בנכס מקרקעין, ובמסגרתו הוצא עו"ד ישראל שפלר מהמקום ונפתח אירוע משטרתי. במסגרת הפרסום נטען כי אילו היו בידי כונס הנכסים באותה עת כלל המסמכים המשפטיים הנדרשים להוכחת זכויותיו בנכס, לא הייתה משטרת ישראל נוקטת בצעד של הרחקתו והוצאתו מהמקום.

"אנחנו נבוא ונשרוף לך את הבית"

• עדותה של עו"ד איילה זר

בסרטון וידאו שהופץ לציבור, התייצבה עו"ד איילה זר והטיחה האשמות ישירות וקשות בהתנהלותם של עו"ד ישראל שפלר ומשרדו. עו"ד זר חשפה את סיפורה של אישה, שזוהתה באות נ', אשר נקלעה למצוקה נפשית וכלכלית קשה בעקבות הליכי כינוס נכסים שניהל נגדה משרדו של שפלר.

לדברי עו"ד זר, בתום דיון משפטי בעניינה של נ', נאמר לה, לפי הטענה, על ידי כונס הנכסים (ממשרד עורכי הדין של עו"ד ישראל שפלר) וגורמים נוספים מהמשרד, המשפט הבא: "אנחנו נבוא ונשרוף לך את הבית!".

עו"ד זר תיארה את ההשלכות ההרסניות של האמירה הזו:

• האישה נ' נזקקה לטיפול פסיכיאטרי דחוף.

• נ' ניסתה, לפי הטענה, לשים קץ לחייה בעקבות הלחץ והאיומים.

בדבריה הדגישה עו"ד זר את המשמעות הרגשית והנפשית העמוקה של איום מסוג זה, שבו פוגעים בקורת הגג וביציבות של אדם. היא קראה לשים קץ ל"אגרסיביות", ל"איומים" ולשימוש ב"כלים עברייניים" מצד כונסי נכסים, וטענה כי במשרדה הצטברו עדויות רבות נוספות על דפוסי התנהלות דומים.

בנוסף, העידה עו"ד זר על מקרים בהם עו"ד ישראל שפלר הגיע פיזית לנכסים ואיים על עורכי הדין של הצד שכנגד, וכן על לקוח נוסף שאוים והוטרד על ידי גורמים שהוגדרו כ"עבריינים" שנשלחו מטעמם של כונסי נכסים. במקרה אחר, נמסר ללקוחה מסר מאיים לפיו "הנכס לא אמור להיות שלך ובבעלותך". עו"ד זר סיכמה כי עו"ד שפלר חורג מסמכויותיו באופן שיטתי, מנצל את מעמדו, ומבצע הטעיות מכוונות של בתי המשפט.

מאבק משפטי נוסף נגד משרד עו"ד ישראל שפלר ושות': 'פינוי אכזרי של קשישים מבתיהם'

זירה משפטית חדשה נפתחה נגד משרדו של עו"ד ישראל שפלר, הפעם בהובלתו של עורך הדין ירון אסידון. בעדות מצולמת שפורסמה ברבים, חשף עו"ד אסידון מסכת עובדות אותה הגדיר כ"מזעזעת", הנוגעת לפינויים בכפייה של בני זוג קשישים – סבים ל-11 נכדים – מביתם.

הפינוי הכפוי יצא אל הפועל בעקבות טענת בנק דיסקונט כי בני הזוג פגעו בהסדר החוב שנחתם עמם ולא עמדו בתנאיו. ברם, עו"ד אסידון מדגיש כי בחינה מעמיקה ודקדקנית של המסמכים המשפטיים הובילה אותו למסקנה חד-משמעית: טענת הבנק בדבר הפרת ההסכם משוללת כל יסוד, ובני הזוג עמדו בהתחייבויותיהם ככתבן וכלשונן.

לדבריו, פניות חוזרות ונשנות שהופנו לבנק דיסקונט ולכונס הנכסים בתיק, עו"ד ישראל שפלר, במטרה להגיע להבנות שימנעו את מכירת הנכס ונישול הקשישים מביתם – נתקלו בחומה של שתיקה.

עו"ד אסידון הוקיע את המהלך כ"פינוי אכזרי", ומתריע כי אין מדובר במקרה מבודד אלא בתופעה רחבה וכואבת: אזרחים במצב פגיע, או כאלה שאינם זוכים לייצוג משפטי הולם, מושלכים אל הרחוב בעוד נכסיהם נמכרים במחירים הנמוכים משמעותית משווי השוק – מציאות המותירה אותם ללא קורת גג ומבלי שניתנה להם הבמה להשמיע את קולם.

"רצח לי את הנשמה!": עדותה של אם לארבעה ילדים מהרצליה

ארגון "הבית בידנו" פרסם עדות אישית קשה וחותכת, במסגרתה הציגה אישה בשם ש', אם לארבעה ילדים ובעלת דירת מגורים בהרצליה, את חוויותיה מול עו"ד ישראל שפלר. בתמליל העדות מתארת ש' את תחושותיה במילים הקיצוניות: "רצח לי את הנשמה!".

לדברי ש', בעקבות הלוואות ומסמכים שנוהלו, לטענתה, באופן בלתי תקין ופסול מול בנק דיסקונט, היא מצאה את עצמה מפונה בכוח מביתה יחד עם ארבעת ילדיה. הפינוי הותיר אותה ללא יכולת כלכלית לשכור מקום מגורים חלופי, ללא ביטחון כלכלי ובמצב נפשי וכלכלי ירוד ביותר.

ש' פירטה בעדותה כי נאלצה להסתמך לחלוטין על חסדיהם וסיועם של בני משפחה – הורים, אחים וחברים – ועברה להתגורר עמם ללא פתרון מגורים קבוע. המצוקה הכלכלית הגיעה לכדי כך שהיא נאלצה להישען על עזרת הסובבים אותה לצורך אספקת מוצרים בסיסיים ביותר, לרבות מזון עבור ילדיה, מציאות חיים אותה הגדירה כנקודת משבר אנושית עמוקה.

צל העבר: הביקורת השיפוטית הנוקבת נגד עו"ד ישראל שפלר בפרשת "גן אורנים"

הביקורת על התנהלותו של עו"ד ישראל שפלר ככונס נכסים אינה תופעה חדשה, היא מלווה מזה שנים במסמכים ובפרוטוקולים משפטיים רשמיים מן העבר. עדות מובהקת ומזוקקת לכך מצויה בפסק דין חד-משמעי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (במסגרת תיק פש"ר 1112/09), שבו תועדה ביקורת שיפוטית חריפה ונוקבת נגד שפלר.

הפרשה המדוברת עסקה בקריסת עסקיו של יוחאי פלג, מבעלי מתחם האירועים "גן אורנים", אשר עזב את ישראל עם משפחתו בשל חובות כבדים. באותו תיק, טען החייב פלג בפני הכונס כי הסיבה המרכזית לעזיבתו הבהולה את הארץ הייתה מסכת איומים קשה שהופעלה נגדו מצד גורמים המזוהים עם השוק האפור, וזאת לאחר שהבנקים הפסיקו לכבד את המחאותיו והוא חשש למצוא עצמו בעימות ישיר מול נושים וגורמים עברייניים.

בפסק הדין המדובר צוין כי בריחתו של יוחאי פלג מהארץ אינה מוצדקת, אך לצד זאת הביעה הערכאה השיפוטית זעם רב על מפגשו של הכונס עמו בחו"ל. שופטת בית המשפט המחוזי דאז, ורדה אלשיך, מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו של כונס הנכסים הזמני, עו"ד ישראל שפלר, לאחר שהתברר כי טס לחו"ל ונפגש שם עם החייב פלג לצורך קבלת מידע על מצבו הכלכלי.

בהחלטתה הרשמית, הדגישה השופטת אלשיך שני כשלים מרכזיים:

• היעדר היתר מראש: לא היה ברור מדוע וכיצד בחר כונס הנכסים לצאת מגבולות המדינה לצורך פגישה זו, מבלי שקיבל היתר מתאים ומפורש מראש מבית המשפט.

• תמיהה על מקור המימון: הועלה ספק כבד באשר לאפשרות ועל פי איזה דין ימומנו הוצאות נסיעה זו מקופת הכינוס, המגיעות על חשבונם הישיר של הנושים והחייב.

מן המערכת העובדתית עולה כי עו"ד שפלר פעל בשטח באופן עצמאי וחריג, תוך עקיפת אישורים רגולטוריים נדרשים, התנהלות אשר זכתה לביקורת ישירה וחריפה מצד ערכאות שיפוטיות עליונות.

במסגרת זו, העלתה השופטת אלשיך תהיות קשות באשר לנסיבות נסיעתו של שפלר לחו"ל לצורך פגישה עם פלג, אשר נערכה ללא היתר שיפוטי מקדים. השופטת אף ציינה כי סוגיית מימון הוצאות הטיסה מקופת הכינוס נותרה לוטה בערפל. בד בבד, הדגישה השופטת כי מעיון מעמיק בדו"ח הכינוס, לא נמצא צידוק עובדתי או משפטי לבריחתו של יוחאי פלג מן הארץ.

הביקורת הנוקבת התמקדה, למעשה, בעיקרון הבא:

1. נסיעה לחו"ל ללא אישור מפורש מבית המשפט.

2. קיום פגישה עם החייב מחוץ לישראל במסגרת ההליך.

3. שאלת מימון הוצאות הנסיעה מכספי קופת הכינוס.

בחינה תיאורטית של הסוגיות שעלו בפרסום מעלה כי הביקורת נגעה בעיקר לשאלות של חריגה מסמכות או פעולה ללא אישור בית משפט, ניהול לא תקין של קופת כינוס נכסים, ביצוע הוצאות כספיות ללא אישור מתאים, והתנהלות שאינה עומדת בחובות הזהירות והנאמנות של בעל תפקיד.

במישור המשפטי אזרחי או המשמעתי, התנהלות כזו יכולה לעורר שאלות נוקבות בנוגע להפרת חובת אמון של כונס נכסים, הפרת הוראות בית המשפט, התנהלות בלתי תקינה של בעל תפקיד מטעם בית המשפט, ואף עבירת משמעת לפי כללי לשכת עורכי הדין, אם ייקבע שנפל פגם מקצועי במעשיו.

שתיקת המערכת: פסק הדין החריף שלא עצר את הפעילות

על אף שבית המשפט המחוזי פרסם ביקורת חריפה וקשה כל כך על התנהלותו של עו"ד כמו ישראל שפלר, נדמה כי הגופים האמונים על הפיקוח – ובהם לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים – מגלים אדישות מוחלטת ואינם נוקטים צעד פועל.

במדינות רבות בעולם, עורך דין שהיה סופג קביעות שיפוטיות קשות כאלו מטעם בית המשפט, היה עלול לאבד את רישיונו המקצועי או לכל הפחות מתבייש להמשיך ולשמש בתפקידו. אולם בישראל, הכל עובר בשתיקה. עו"ד שפלר, יחד עם שותפיו, ממשיך לפעול כרגיל בשוק המקצועי, גם כאשר דברים קשים אלו רשומים נגדו שחור על גבי לבן בפסק הדין. מציאות זו מעלה תהייה קשה ומתבקשת: אילו קשרים עומדים לרשותם של עו"ד ישראל שפלר ושותפיו, המאפשרים להם להמשיך בשלהם ללא כל הפרעה מוסדית?

שיקום או פגיעה? זרקור על מערכת חדלות הפירעון

הפרשות הפרטניות הללו מציפות אל פני השטח ויכוח ציבורי ומשפטי רחב בהרבה, הנוגע למבנה ולתקינות של מערכת חדלות הפירעון וכינוס הנכסים בישראל.

הביקורת הציבורית הגוברת, המלווה מעת לעת בקריאות להגברת השקיפות, הפיקוח והבקרה הממשלתית על פועלם של כונסי הנכסים, מדגישה את הצורך החיוני למצוא איזון בין הצורך הכלכלי בגביית חובות לבין שמירה על כבוד האדם, קורת גגו ומניעת ניצול של אוכלוסיות מוחלשות.

נ.ב

לפי נתוני מחקרים וסקירות של מרכז טאוב, כבר לפני יותר מעשור דובר על כ-800 אלף ישראלים עם תיקי הוצאה לפועל פתוחים. מאחר שמדובר בנתונים ישנים יחסית, ולנוכח העלייה ביוקר המחיה, הריבית, המשכנתאות והמשברים הכלכליים בשנים האחרונות – ההערכות בקרב גורמים חברתיים הן שכיום מעגל הנפגעים הכלכליים בישראל גדול אף יותר.

כאשר מביאים בחשבון בני משפחה, ילדים וקרובים המושפעים ישירות מהליכי חוב, עיקולים, כינוסי נכסים וחדלות פירעון – מדובר, ככל הנראה, בכמיליון עד מיליון וחצי ישראלים הנמצאים במעגל הפגיעה הכלכלית והנפשית.

מדובר בכוח ציבורי עצום, אשר עשוי להפוך גם לכוח פוליטי משמעותי. מיליון עד מיליון וחצי אזרחים ובני משפחותיהם הם ציבור בעל קול והשפעה בקלפי, במיוחד על רקע הטענות הקשות הנשמעות מצד חייבים נגד חלק מהנאמנים וכונסי הנכסים.

על רקע זה, מערכת "מעקב" צפויה לקיים פגישות עם חברי כנסת וגורמים ציבוריים, במטרה לקדם דיון רחב בנוגע לזכויות חייבים, כונסי נכסים, נאמנים והצורך, לטענת פעילים בתחום, ברפורמה עמוקה במערכת חדלות הפירעון.

בקרב חייבים נשמעות טענות שלפיהן חלק מבעלי התפקידים מפעילים, ככל הנראה, סמכויות באופן כוחני או בלתי מידתי, ולעיתים מתייחסים לחייבים לא כבני אדם המצויים במשבר – אלא כאל "תיק" או "נכס כלכלי". לצד זאת יודגש כי קיימים גם נאמנים וכונסי נכסים הפועלים במקצועיות ובהתאם לחוק.

צילום: עו"ד ישראל שפלר, מתוך האתר www.shefler.co.il

צילום: עו"ד נוי שפלר, מתוך האתר www.ebnlaw.co.il

הפוסט משטר האימה בשוק הכינוסים: חשיפת טענות הניצול נגד עו"ד ישראל שפלר ו-BTB הופיע לראשונה ב-מעקב.