מתישהו, אולי אפילו בקרוב, "הגברים הגדולים" שמנהלים את העולם ימחצו אותנו. הקשר בין האחים טייט, סוחרי נשים לכאורה מרומניה, לבין אילון מאסק ודונלד טראמפ, חושף תמונה מטרידה של מיזוגניה עולמית ותפיסת עולם מסוכנת לפיה רק "גברים גדולים מהחיים" ראויים לנהל את העולם – גם אם זה על חשבון נשים וגברים אחרים.

בשבוע שעבר השתחררו האחים אנדרו וטריסטן טייט ממאסר-בית ברומניה וטסו במטוס פרטי לפלורידה. הם נחתו בסגנון ראוותני – עישנו סיגרים בשווי 800 דולר האחד, לבשו חליפות מותאמות אישית באלפי דולרים וענדו שעוני-יד בשווי 30 אלף דולר. רק לפני חודשים ספורים הואשמו השניים בסחר בבני אדם, תקיפות מיניות, הלבנת הון והקמת ארגון פשע.

באותה העת, אישה אמריקאית צעירה רעדה בכל גופה בשיחה עם עורך דינה. היא אחת מקורבנות האחים, שב-2021 האמינה שהיא מאוהבת בטריסטן טייט – קיק-בוקסר לשעבר שהפך ל"אישיות אינטרנטית" המפיצה גבריות רעילה ושנאת נשים. על פי דיווח ב'דיילי מייל', היא טסה לרומניה בציפייה לחופשה רומנטית, אך מצאה את עצמה כלואה במתחם שהיה למעשה חוות סקס, יחד עם נשים אחרות שנפלו קורבן לאחים.

הטייטים כפו על הנשים לקיים יחסי מין, לצלם עצמן במצלמות סקס עבור לקוחות משלמים, ואסרו עליהן לעזוב את המתחם ללא אישור. הם פיקחו על תזונתן כדי למנוע השמנה ש"תפגע במוצר", וכפו עליהן להעלות תכנים בעלי אופי מיני לרשתות החברתיות. רק כאשר הצליחה הבחורה ליצור קשר עם הוריה, שהזעיקו את הרשויות הרומניות, היא שוחררה באפריל 2022 יחד עם יתר הנשים. כעת היא חוששת לחייה לנוכח שחרורם המוקדם והגעתם לארה"ב.

הקשרים בין האחים טייט לבכירים בממשל טראמפ נראים הדוקים. השניים הריעו לטראמפ ברשתות החברתיות ולפי דיווחים אף ביקרו במאר-א-לאגו כאורחי כבוד. ההערכה היא שהתערבות הממשל אפשרה את שחרורם המוקדם. כיום הם "חיים את החלום" במיאמי, שוכנים בדירת יוקרה ומפרסמים סרטונים שלהם במועדוני לילה יוקרתיים עם בקבוקי שמפניה בשווי מאות דולרים, ואף מופיעים בסרטונים עם נשים עירומות תוך התייחסות אליהן כאל חפצים.

קשה להתעלם מכך שהגברים הבריטים-אמריקאים הללו הם מהאינפלואנסרים המיזוגניים הקיצוניים ביותר ברשתות החברתיות. דעותיהם על נשים וגברים שאינם עונים להגדרתם ל"גבר אמיתי" – קרי, שונא נשים שרירי – הן מהקיצוניות ביותר. השפעתם המסוכנת הודגמה ביולי האחרון, כאשר קייל קליפורד, גבר בריטי שרצח את חברתו, אמה ואחותה, "נתן קרדיט" לכעסו על נשים לתכנים שיצרו האחים טייט.

בעוד קורבן העבר שלהם מתוארת על-ידי עמותה אמריקאית לסיוע לנפגעות ניצול מיני כ"משותקת מפחד", והוריה "מפוחדים עד עמקי נשמתם" מאפשרות שהטייטים יגיעו לביתם, נראה שהרשויות מעדיפות "לשמור על פרטיותם" של האחים. ברומניה, באופן תמוה, פשוט הוחלט שהאחים יכולים לעזוב את מאסר הבית ולטוס לארה"ב כדי "לפתור בעיות משפחתיות".

המיזוגניה הקיצונית של האחים טייט אינה קיימת בוואקום. היא משתלבת היטב עם תפיסות העולם של האנשים החזקים בעולם כרגע – דונלד טראמפ ואילון מאסק. "המסרים הפופוליסטים-שמרנים שמקבלים כעת במה בולטת ודומיננטית – שישה שבועות לתוך כניסתו של טראמפ לבית הלבן – מהדהדים את המסרים העמוקים שמעלים על נס את המיזוגניה ושנאת הנשים שמבטאות קבוצות שונות באוכלוסייה," אומרת ד"ר יעל פרואקטור, מומחית לשוויון מגדרי (על פי מסרים שפורסמו במערכת 'וואלה').

היא מוסיפה: "כך, בעיקר לאחר שעם תומכי טראמפ נמנים אזרחים המשתייכים לקבוצות ימין קיצוני כ-Proud Boys. וכן, משום שחלק מאסטרטגיית הבחירות של הנשיא טראמפ היתה פנייה לקהל הגברים – ובעיקר לצעירים שבהם שמבחינה היסטורית נוטים פחות להצביע בבחירות".

טראמפ ואנשיו ניצלו את קמפיין הבחירות כדי להשתתף בפודקאסטים המכוונים בעיקר לגברים, ובהם הועברו מסרים – מפורשים או עקיפים – המבקרים תפיסות התומכות בשוויון מגדרי, מציגים את התקדמות הנשים ככזו הבאה על חשבון הגברים, ויוצרים אווירה של אחוות גברים ש"גאוותם נלקחה מהם".

"המסרים הללו נפלו על אוזניים קשובות בעיקר בשל שינויים סוציו-אקונומיים שציבור הגברים – ובעיקר הצעירים בהם – מתמודד עימם," מסבירה ד"ר פרואקטור. "כך למשל, סוגיות של היעדר מוביליות כלכלית-חברתית בקרב גברים, קשיים בשוק העבודה, שחיקה בשכרם, בעיות בריאות בקרב גברים ומצבים חברתיים מאתגרים כמו בידוד חברתי, מצב כלכלי ואף שיעורי התאבדות גבוהים. ומאחר ובצד הדמוקרטי-ליברלי לא היתה התייחסות לסוגיות הללו, התכנים והמסרים שעלו בהן, חלחלו עמוקות ויצרו הזדהות גדולה."

לוואקום הזה נכנסו דמויות כמו האחים טייט. אנדרו, במיוחד, אינו מסתיר את הערצתו לטראמפ, אותו כינה "אכזרי בקטע טוב" ו"חסין מפני כדורים". הוא אף התרברב בפני 11 מיליון עוקביו באקס-טוויטר שהוא "קרוב מאוד למשפחת טראמפ" ודיבר עם בארון, בנו הצעיר של הנשיא.

הקשרים בין האחים טייט לממשל טראמפ נראים מובהקים – אחד מעורכי הדין של טייט, פול אינגראסיה, עובד עבור הממשל הנוכחי, ודון ג'וניור, בנו בן ה-47 של הנשיא, כינה את מאסר הבית של האחים "שיגעון מוחלט". במקביל, אילון מאסק החזיר לטייט את חשבון האקס-טוויטר שלו, לאחר שהושעה על-ידי ההנהלה הקודמת של הרשת החברתית בגלל דעותיו הקיצוניות והאלימות כלפי נשים.

האחים טייט, שמציעים ל"גברים אמיתיים" "ללמוד להיות חופשיים" תמורת 8,000 דולר – ככל הנראה גם באמצעות שירותי פורנו עם נשים מנוצלות – מצאו מקלט במציאות החדשה שבה הבית הלבן מחבק בפומבי שוביניזם ומיזוגניה המתחפשים לערגה ל"גבריות של פעם".

מעבר לעובדה שגבריות רעילה הפכה לאחד מעמודי התווך של הפוליטיקה של טראמפ ומאסק, שחרור האחים טייט משקף מסר רחב יותר שטראמפ שולח לעולם הליברלי והדמוקרטי. כבוגד סדרתי בנשותיו, שהואשם בתקיפה מינית ואונס ושילם דמי שתיקה לכוכבת פורנו, הנשיא מקדם את ראיית העולם לפיה התפקידים ה"מסורתיים" של נשים וגברים הם ערך שיש "לשמר" ו"לטפח".

המאבק הנוכחי של טראמפ נגד טרנסג'נדרים מתיישר באופן מובהק עם המאבק של ולדימיר פוטין בערכים הליברליים ה"מעוותים את המציאות המגדרית והמינית" ועם עמדותיו של שי ג'ינפינג, נשיא סין, שהתבטא גם הוא נגד מיניות מערבית, כשמשטרו מקשה על חיי קהילת הלהט"ב במדינה.

במובנים רבים, טראמפ קרוב יותר לתפיסות העולם של ראשי הדיקטטורות הגדולות בעולם מאשר לאלו של כל נשיא אמריקאי אחר בהיסטוריה – וזה מתחבר לעמדותיו בנושאי זכויות עובדים, זכויות מיעוטים וזכויות אדם בכלל.

האידיאולוגיה המרכזית של טראמפ נראית פשוטה: יש גברים שהם "גדולים מהחיים" – ויש את כל השאר. ולדימיר פוטין, שי ג'ינפינג ודיקטטורים אחרים נתפסים כ"גברים גדולים מהחיים" בעיני טראמפ, ולכן הוא שואף לקרבתם. עמם הוא יכול לשבת ולקבוע את גורל העולם.

מבחינת טראמפ, "גברים גדולים" מרחיבים את הטריטוריה שלהם, וכך מוסברת האובססיה שלו לסיפוח גרינלנד – כאילו במאות ה-20 וה-21 לא קמו מדינות קטנות בשטחן אך ענקיות מבחינה כלכלית, כמו ישראל. בעולמו, "גברים גדולים" אינם צריכים להתעכב על דאגות לנשים ולקורבנות של "גברים גדולים" אחרים.

טראמפ רואה את עצמו כגבר שיותיר חותם על ההיסטוריה, וכך גם את פוטין וג'ינפינג, ולכן הם, בעיניו, שווים וחשובים יותר מאנשים פשוטים בלי שאיפות גדולות – כלומר, יותר מ-99.99% מהאנושות.

בעבר, כשנרקיסיזם דומה, שייתכן שהוא פתולוגי, פגש עמדות מפתח בשלטון – התוצאות היו הרסניות. מנהיגים טוטליטריים באירופה במאה ה-19 אימצו את תיאוריית "הגבר הגדול" (Great Man Theory), הגורסת כי רק גברים גיבורים וגדולים מניעים את גלגלי ההיסטוריה. בשנות העשרים של המאה ה-20, הנאצים אימצו ועיוותו את תפיסת ה"אוברמענטש" (האדם העליון) של פרידריך ניטשה, שראתה באדם העליון את מטרת האנושות.

מבחינת "גברי העל" הללו, האנשים האחרים פשוט חסרי חשיבות – במיוחד אם הם חסרי ממון או זכות הצבעה. כך, בעבר, שלושה שליטי אימפריות אירופאיות יכלו לשבת יחדיו ולהחליט על מאבק משותף בתמורות הליברליות בחברה האירופאית – החלטה שהובילה בסופו של דבר למותם של מיליוני חיילים בקרבות האכזריים של מלחמת העולם הראשונה. אחריהם, "גברים גדולים" כמו בניטו מוסוליני, יוסיף סטלין ואדולף היטלר התייחסו לאזרחיהם ככלים במשחק השחמט האימפריאלי שלהם.

הדמוקרטיות הליברליות, שקמו מתוך העולם שכמעט הושמד לחלוטין על-ידי הכוחות הפאשיסטיים, יצרו מדינות בהן האינדיבידואל מוגן מפני השלטון באמצעות מערכת חוקים ונורמות, שאפשרו את יצירת התקופה השלווה והמשגשגת ביותר בתולדות האנושות. המנהיגים – ולעיתים קרובות המנהיגות – של הדמוקרטיות הללו היו תמיד משרתי ציבור, ולא אגו-מניאקים הפועלים מחוץ לחוק ולנורמות המקובלות.

תקופה זו, כך נראה, מתקרבת לסיומה. העולם שוב מחולק ל"גברים גדולים מהחיים" שכל דבר בעולם הוא משני לאגו שלהם – ולכל האחרים, כלומר אנחנו. ומבחינתם, אנחנו רק כלי משחק. חפצים במקרה הטוב, נמלים בדרכם במקרה הרע.

צילום: Reuters ו-AP News, על פי סעיף 27 א'