כוחות צה"ל בפיקוד הדרום, בהכוונת אמ"ן ושב"כ, ממשיכים בפעילות מבצעית נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב". במהלך היממה האחרונה דיווח דובר צה"ל על סדרה של פעולות בעיר עזה ובצפון הרצועה, שכללו חיסול מחבלים, השמדת תשתיות טרור והחרמת אמצעי לחימה רבים.

אמש במהלך פעילות אוגדה 36 במרחב העיר עזה, ביצעו הכוחות פשיטה על מבנה צבאי בו אותרו והוחרמו אמצעי לחימה וציוד צבאי רב. במקביל, חיסלו הכוחות מחבלים והשמידו תשתיות טרור שאותרו במרחב. הפעילות במסגרת האוגדה התמקדה בסריקה מדויקת של אזורים שבהם זוהתה נוכחות של ארגוני טרור.

כוחות אוגדה 162 ממשיכים לפעול בעומק העיר עזה, כאשר ביממה האחרונה זיהה מכלול האש של האוגדה מספר מחבלים שפעלו במרחב. מכלול האש חיסל את המחבלים זמן קצר לאחר זיהויים, במהלך פעולה שכללה תיאום בין יחידות השטח לבין מערכי האש והמודיעין.

במסגרת פעילות אוגדה 98 בעיר עזה ביממה האחרונה, חיסלו כוחות האוגדה מהאוויר מספר מחבלים שפעלו במחסן אמצעי לחימה. התקיפה האווירית בוצעה לאחר איתור המחבלים במחסן שבו אוחסנו כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים. החיסול בוצע במטרה למנוע את המשך פעילותם של המחבלים ולהשמיד את מצבור האמצעים הצבאיים שנמצא במחסן.

בצפון רצועת עזה, כוחות אוגדה 99 חיסלו מחבלים שהיוו איום על הכוחות הפועלים במרחב. במקביל, תקפו הלוחמים מספר מבנים ותשתיות טרור שזוהו באזור. הפעילות בצפון הרצועה מהווה המשך למאמצים למנוע התארגנות מחודשת של ארגוני הטרור באזורים שכבר נסרקו בעבר.

דובר צה"ל מסר כי הפעילות המבצעית ברצועת עזה ממשיכה במלוא העוצמה, כאשר הכוחות פועלים בהכוונה מודיעינית מתמדת של אמ"ן ושב"כ. הפעולות כוללות סריקות של מבנים צבאיים, איתור והחרמת אמצעי לחימה, חיסול מחבלים והשמדת תשתיות טרור שנועדו לשמש את ארגוני הטרור בפעילותם נגד ישראל.

במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב", ממשיכות ארבע אוגדות לפעול בו זמנית ברחבי העיר עזה ובצפון הרצועה, תוך שילוב בין פעולות קרקעיות לבין תקיפות אוויריות מדויקות. הפעילות המבצעית מתמקדת בפגיעה ביכולות הלחימה של ארגוני הטרור, בהשמדת תשתיות צבאיות ובמניעת התחמשות מחודשת של המחבלים.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט צה"ל מחסל מחבלים ומשמיד תשתיות טרור בעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

כוחות הביטחון של ישראל הנחיתו מכה משמעותית על יכולות המימון של חמאס עם חיסולו של בכיר בארגון הטרור. צה"ל ושב"כ חיסלו לפני כשבוע בעיר עזה את המחבל ג'אסר חסין עלי שאמיה, האחראי על גיוס הכספים בזרוע הצבאית של חמאס. שאמיה, ששימש בעבר כמפקד גדוד בחטיבת עזה, מילא תפקיד מרכזי במערך הפיננסי של הארגון מאז תחילת המלחמה.

על פי גורמי הביטחון, שאמיה היה אחראי על העברת עשרות מיליוני דולרים לזרוע הצבאית של חמאס. כספים אלה שימשו למגוון מטרות קריטיות עבור הארגון, ביניהן התעצמות הזרוע הצבאית, תשלום משכורות למחבלים ומימון שוטף של פעילות הטרור. מקורות צבאיים מציינים כי המימון שהעביר שאמיה אפשר את המשך הלחימה ואת שרידות חטיבות חמאס בצפון הרצועה.

במקביל לחיסול הממוקד, הגביר צה"ל את קצב התקיפות ברחבי רצועת עזה. חיל האוויר תקף ביומיים האחרונים יותר מ-130 מטרות של ארגוני הטרור ברחבי הרצועה. בין המטרות שהותקפו נמנים משגרי רקטות קרקע-קרקע, חוליות מחבלים, מבנים צבאיים ודירות מבצעיות שמהן פעלו מחבלים להוצאת פיגועים נגד כוחות צה"ל.

הפעילות הקרקעית נמשכת במקביל בכל רחבי הרצועה. בדרום, כוחות אוגדת עזה (143) ואוגדה 36 חיסלו מספר מחבלים והשמידו תשתיות טרור ומצבורי אמצעי לחימה של חמאס. בצפון הרצועה, כוחות אוגדה 252 השמידו מבנה ממולכד ומתחם ששימש מחבלים לביצוע מארבים נגד כוחות צה"ל הפועלים במרחב.

פעולות אלה מהוות המשך למאמץ הצבאי הנרחב שמנהלת ישראל ברצועת עזה, ומשקפות את האסטרטגיה הדו-שלבית של פגיעה במנהיגות חמאס לצד השמדת תשתיות הטרור והלחימה בשטח. גורמים צבאיים מעריכים כי הפגיעה באחראי על גיוס הכספים עשויה להקשות משמעותית על יכולת המימון של הזרוע הצבאית של חמאס בטווח הקצר והבינוני.

המבצעים המשולבים של צה"ל במישור האווירי והקרקעי מעידים על המשך המאמץ הישראלי לפגוע ביכולות הלחימה של חמאס ולהפחית את האיום על יישובי העוטף ומרכז הארץ. משרד הביטחון הדגיש כי ישראל תמשיך לפעול נגד כל גורם המעורב בטרור ובמימונו, כחלק מהמערכה הכוללת להשבת הביטחון לתושבי ישראל.

ההתקפות האחרונות מבליטות את יכולות המודיעין והביצוע המדויקות של ישראל, המאפשרות פגיעה ממוקדת בדרגים הבכירים של ארגון הטרור לצד השמדה רחבת היקף של תשתיות לחימה ברחבי הרצועה.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט שאמיה חוסל: העביר עשרות מיליוני דולרים לחמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפעולה נרחבת שהקיפה את כל רצועת עזה, הגביר צה"ל בסוף השבוע האחרון את הלחץ על ארגוני הטרור במסגרת המערכה הביטחונית המתמשכת. על פי דיווחי דובר צה"ל, חיל האוויר ביצע למעלה ממאה תקיפות נגד מטרות טרור ברחבי הרצועה, כאשר הפעילות המבצעית התרכזה הן בצפון והן בדרום הרצועה.

בצפון הרצועה, כוחות אוגדה 252 פעלו באופן אינטנסיבי לאיתור והשמדת תשתיות טרור מעל ומתחת לאדמה. במהלך הפעילות המבצעית גילו הכוחות מצבור משמעותי של אמצעי לחימה השייכים לארגון הטרור חמאס. במסגרת המבצע חוסלו מספר מחבלים שזוהו במרחב הצפוני.

במקביל, בדרום הרצועה נרשמה פעילות מבצעית אינטנסיבית של כוחות אוגדה 36 שהמשיכו בלחימה הקשה במרחב רפיח ולאורך ציר מורג. הכוחות הצליחו לאתר ולהשמיד מגוון אמצעי לחימה ששימשו את ארגון הטרור חמאס. בשיתוף פעולה הדוק עם חיל האוויר, בוצעו תקיפות מדויקות נגד תשתיות טרור מהאוויר ומהיבשה, ובמהלכן חוסלו מחבלים רבים שפעלו במרחב.

כוחות אוגדת עזה (143) שפעלו גם הם בדרום הרצועה, ביצעו פעילות מבצעית נרחבת שכללה איתור מטעני חבלה ואמצעי לחימה, השמדת עשרות תשתיות טרור וחיסול מספר מחבלים. הפעילות המשולבת של הכוחות הקרקעיים והאוויריים הדגישה את היכולת המבצעית של צה"ל לפגוע בתשתיות הטרור באופן משמעותי.

התקיפות מהאוויר כללו מגוון רחב של מטרות, ביניהן חוליות מחבלים שזוהו בשטח, תשתיות תת קרקעיות של ארגוני הטרור ומבנים צבאיים מהם פעלו המחבלים. הפעילות המבצעית הנרחבת, בשיתוף פעולה בין צה"ל לשב"כ, משקפת את המאמץ המתמשך לפגוע ביכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ולמנוע התאוששות של תשתיות הטרור ברצועה.

סוף השבוע האחרון מדגים את עוצמת הפעילות הצבאית ברצועה ואת המחויבות של צה"ל להמשיך במאמץ המבצעי נגד ארגוני הטרור. השילוב בין פעילות קרקעית מדויקת לתקיפות אוויריות רחבות היקף מעיד על אסטרטגיה מבצעית שמטרתה להגביר את הלחץ על ארגוני הטרור ולפגוע ביכולותיהם המבצעיות לאורך זמן.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט צה"ל השמיד עשרות תשתיות טרור בסוף השבוע הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

"ממשלת מימון החמאס רודפת את ראש השב"כ": מיכאלי בהתקפה חסרת תקדים על נתניהו ומאשימה בהקרבת החטופים וקריסה כלכלית

ח"כ מרב מיכאלי פרסמה ברשת החברתית X סדרת האשמות חמורות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו, תוך שהיא מכנה אותה "ממשלת מימון החמאס" ומאשימה את נתניהו בהקרבת החטופים ובסיכון קיומה של מדינת ישראל.

"בזמן שממשלת מימון החמאס רודפת את ראש השב"כ בניסיון לפרק את מוסדותיה הממלכתיים של מדינת ישראל הדמוקרטית, המדיניות הכלכלית הכושלת של בדוקאי השב״כ ממשיכה לקרוס. בעזרת השם לא הספיק לנו, ומדד המחירים לצרכן מזנק ב-0.5%. האינפלציה מגיעה ל-3.3%", כתבה מיכאלי בפוסט הראשון.

בהתייחסותה למצב הכלכלי המדרדר הצביעה מיכאלי על עליית מחירי הדיור ב-7.5% בשנה האחרונה והזכירה את מה שהיא מכנה "הצגות" של נתניהו בסניף רמי לוי בהן הבטיח לטפל ביוקר המחיה ובמשבר הדיור.

בפוסט השני, חריף אף יותר, טענה מיכאלי כי נתניהו ביטל דיון ביטחוני מצומצם על הלחימה בעזה רק בגלל שראש השב"כ רונן בר אמור היה להשתתף בו. "פעם הבאה שנתניהו אומר לכם שהוא ׳עושה הכל כדי להחזיר את החטופות והחטופים׳, זכרו שהוא ביטל דיון ביטחוני מצומצם על הלחימה בעזה רק כי ראש השב"כ רונן בר, מי שבאמת עובד על להחזיר אותם משתתף בו. מי שבאמת פועל למען ביטחון ישראל", כתבה.

האשמותיה של מיכאלי לא הסתפקו בכך. היא המשיכה וכינתה את נתניהו "שר שהיה בדוקאי שב״כ" וטענה כי הוא "מסכל דיון ביטחוני בגלל שראש השב״כ לא בא לו טוב". במשפט המסכם של הפוסט כתבה מיכאלי: "בפעם המאה אלף- נתניהו מסכן את ביטחון ישראל ואת עצם קיומה, ומקריב את החטופים".

האשמות מיכאלי בדבר "ממשלת מימון החמאס" מהוות האשמה חמורה במיוחד כלפי ממשלת ישראל והעומד בראשה, בתקופה רגישה ומורכבת מבחינה ביטחונית. בפוסט שפרסמה טענה מיכאלי כי הממשלה "רודפת" את ראש השב"כ במטרה לפרק את המוסדות הממלכתיים של המדינה הדמוקרטית, האשמה שמהדהדת בקרב מתנגדי הממשלה.

ההתייחסות החריפה של מיכאלי למירי רגב הגיעה בשורות הסיום של הפוסט הראשון, שם כתבה באופן פרובוקטיבי: "אבנים יכולות להרוג, נתניהו. תשאל את מירי רגב". אמירה זו עשויה להתפרש כרמז למעורבותה של רגב באירועים קודמים הקשורים להפגנות אלימות.

השימוש במונח "בדוקאי השב"כ" – כינוי שנתניהו עצמו השתמש בו בעבר בהתייחסו לעצמו – מהווה עקיצה נוספת בסדרת ההאשמות של מיכאלי, כשהיא רומזת על פער בין התדמית הביטחונית שנתניהו מבקש לשדר לבין האופן בו הוא מתייחס בפועל לגורמי הביטחון, לפי טענתה.

הפרסומים הבוטים של מיכאלי מהווים אחת המתקפות החריפות ביותר שנראו לאחרונה נגד ראש הממשלה, וזאת בפלטפורמה פומבית כמו רשת X. הם עוררו תגובות מעורבות, כאשר גורמים מסוימים טענו כי "אבסורד שהיא לא מנסה לשמור על רמה גבוהה ומפרסמת פוסטים פוגעניים".

האשמות אלו של מיכאלי מגיעות על רקע התגברות המתיחות בין הדרג המדיני לבין ראשי מערכת הביטחון, וכן על רקע אינדיקטורים כלכליים מדאיגים שלטענתה משקפים את כישלון מדיניות הממשלה. המספרים שמציגה מיכאלי – עליית מדד המחירים לצרכן ב־0.5%, אינפלציה של 3.3% ועליית מחירי הדיור ב־7.5% – מתייחסים לנתונים כלכליים שמציגים את המצב העכשווי של המשק הישראלי תחת הנהגת הממשלה הנוכחית.

בשלב זה לא התקבלו תגובות רשמיות מלשכת ראש הממשלה או ממשרדי ממשלה אחרים להאשמות החריפות של ח"כ מיכאלי, אך ניתן להעריך כי הן יעוררו הדים משמעותיים במערכת הפוליטית בימים הקרובים.

צילום: ח"כ מרב מיכאלי, מאתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט ח"כ מרב מיכאלי תוקפת את נתניהו וממשלת מימון החמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

בצעד דרמטי המעיד על המשבר המתגבר בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, פנה שר התקשורת שלמה קרעי למזכיר הממשלה בדרישה להעלות לדיון בישיבת הממשלה הקרובה את סוגיית סיום תפקידו של ראש השב"כ, רונן בר.

הפנייה של קרעי מגיעה על רקע העימות המתמשך בין הממשלה לבין בג"ץ, כאשר הממשלה קיבלה החלטה לסיים את כהונתו של בר, אך בג"ץ הוציא צו ביניים שמעכב את יישום ההחלטה.

"פניתי הערב למזכיר הממשלה עו״ד יוסי פוקס בבקשה להביא את סוגיית סיום תפקידו של ראש השב"כ רונן בר לישיבת הממשלה הקרובה ביום שלישי," כך מסר קרעי בהצהרה רשמית. השר הוסיף כי הוא מבקש "לקבל החלטה בשאלה המשילותית והמשפטית הבאה: האם על ממשלת ישראל לקיים את החלטתה החוקית והמחייבת לסיום כהונת ראש השב"כ בהתאם להוראות החוק – או שמא להיכנע לצו ביניים בלתי חוקתי של בג"ץ, שניתן תוך חריגה מסמכות ותוך פגיעה בסדרי המשטר החוקתי במדינת ישראל".

השר קרעי הוסיף והבהיר: "הממשלה קיבלה החלטה חד-משמעית שכהונתו של ראש השב"כ רונן בר הסתיימה ב-10.4.25. לא ידוע לי על כל החלטת ממשלה אחרת שביטלה או שינתה זאת. שלחתי הערב בקשה להביא את הנושא לדיון בישיבת הממשלה הקרובה ביום שלישי. צו הביניים של בג"ץ ניתן בחוסר סמכות, בניגוד לחוק, ומהווה פגיעה חמורה בביטחון המדינה. יש לקיים את החלטת הממשלה לאלתר ולשלוח את רונן בר הביתה להיערך לבדיקה וחקירה שתתקיים בקרוב על כל מעלליו".

המתיחות בין הרשויות מגיעה לשיא חדש עם פניה זו, המציבה באופן חד וברור את השאלה אם הממשלה תציית לצו הביניים של בג"ץ או תתעקש על מימוש החלטתה המקורית להדיח את ראש השב"כ.

מדובר במשבר חוקתי של ממש, שכן קרעי מכנה את צו הביניים של בג"ץ "בלתי חוקתי" ו"חריגה מסמכות", ביטויים חריפים במיוחד כלפי הרשות השופטת. השר אף טוען כי הצו פוגע ב"סדרי המשטר החוקתי" של ישראל.

הדיון הצפוי בישיבת הממשלה ביום שלישי עשוי להיות נקודת מפנה ביחסי הרשויות בישראל. אם הממשלה תחליט לדחות את צו הביניים של בג"ץ ולהתעקש על סיום תפקידו של ראש השב"כ, הדבר עלול להוביל למשבר חסר תקדים במערכת היחסים העדינה בין הרשות המבצעת לרשות השופטת.

גם במערכת המשפטית עוקבים בדריכות אחר התפתחות העניינים, ומקורות משפטיים מזהירים כי החלטה ממשלתית להתעלם מצו שיפוטי תהווה צעד חסר תקדים במשטר הדמוקרטי הישראלי.

ההכרעה בשאלה זו עשויה להוות נקודת מפנה ביחסי הרשויות בישראל ולהשפיע באופן מהותי על אופי המשטר הישראלי בעתיד הנראה לעין.

צילום: שלומה קרעי, רשת X, סעיף 27א

הפוסט קרעי במרד: האם לציית לבג"ץ בפרשת השב"כ? הופיע לראשונה ב-מעקב.

היום, לפני כשש שעות, גרם ראש הממשלה בנימין נתניהו לסערה ציבורית כאשר פרסם ברשת החברתית X האשמות חמורות ביותר נגד ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, ונגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. בפרסום הדרמטי חשף נתניהו מידע לפיו קיימות "הקלטות מזעזעות נוספות" המתעדות לכאורה סחיטה באיומים מצד סגן ראש החטיבה היהודית בשב"כ כלפי קצין המשטרה אבישי מועלם.

בהודעתו פירט נתניהו כי מועלם סירב לבצע "מעצרי שווא" של אזרחים ישראלים, כפי שלטענתו דרש ממנו ראש החטיבה היהודית בשב"כ. לאחר סירובו, טוען נתניהו, נעצר מועלם באופן פתאומי בחשד לשחיתות, וזאת באישור היועצת המשפטית לממשלה.

"זו עדות נוספת להתנהלות המושחתת של החטיבה היהודית בשב״כ תחת רונן בר, בשיתוף פעולה מלא עם היועצת המשפטית לממשלה", כתב ראש הממשלה. בהמשך ההודעה הוסיף נתניהו האשמה חמורה במיוחד לפיה רונן בר וגלי בהרב מיארה, שלדבריו מקיימים "קשר ארוך שנים", "תפרו תיק" נגד קצין המשטרה מועלם, וכעת "פועלים יחד כדי למנוע את פיטורי בר".

בפרסום קרא נתניהו להפסקה מיידית של מה שכינה "החקירות הפוליטיות". כמו כן, תקף את תפקודו של ראש השב"כ באירועי 7 באוקטובר באומרו כי רונן בר "כשל כישלון נורא בשבעה באוקטובר ואיבד מאז את אמונה של הממשלה כולה". לסיום דרש נתניהו כי בר "יפסיק להתבצר בתפקידו ויפנה את מקומו מיד".

האשמות אלו של ראש הממשלה מגיעות על רקע מתיחות מתמשכת בין לשכת ראש הממשלה לבין ראשי מערכת אכיפת החוק וגורמי הביטחון. בקרב תומכי נתניהו, ההאשמות מחזקות את הטענה לפיה ישנה התנהלות פסולה במערכות אלה, בעוד שמתנגדיו רואים בכך המשך לקו של פגיעה במוסדות המדינה.

יש לציין כי עד כה לא פורסמו ההקלטות אליהן התייחס נתניהו, ולא ברור מה תוכנן המדויק. הן השב"כ והן משרד המשפטים טרם הגיבו באופן רשמי להאשמות החריפות שהועלו היום.

בצל מתקפותיו החריפות של ראש הממשלה נתניהו על ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, מרחפת שאלה מהותית בקרב הציבור הישראלי באשר לאחריותו הממלכתית של נתניהו עצמו, שהרי הוא זה אשר הפקיד בידי בעלי תפקידים אלו את סמכויותיהם הנרחבות. ברם, חסידיו של ראש הממשלה מטעימים כי מוטב נקיטת צעדים באיחור על פני הימנעות מוחלטת מעשייה.

הפרשה הטעונה אשר נחשפה לאור היום מעמיקה את השסע במארג הפוליטי הישראלי, בעת רוויית מתחים זו, לנוכח המערכה הצבאית המתמשכת והמציאות הביטחונית הסבוכה. אירועים אלו מהווים עדות לקרע העמוק השורר בין ראש הממשלה לבין ראשי זרועות הביטחון ומערכת המשפט במדינה.

במרוצת השעות והימים הבאים, צפויה להתלקח המהומה הציבורית סביב פרשה זו ביתר שאת, כאשר כלל הגורמים המעורבים עשויים להשיב להאשמות הכבדות משקל שהטיח ראש הממשלה בעת האחרונה.

צילום: רשת X בנימין נתניהו

הפוסט נתניהו: השב"כ והיועמ"ש קשרו קשר פסול הופיע לראשונה ב-מעקב.

בסדרת פעולות מבצעיות, חיסלו כוחות צה"ל ושירות הביטחון הכללי מספר מפקדים בכירים בארגוני הטרור ברצועת עזה, אשר היו מעורבים בטבח ה-7 באוקטובר ובפעולות טרור נוספות נגד ישראל.

צה"ל ושב"כ תקפו מוקדם יותר בצפון רצועת עזה, וחיסלו את המחבל מוחמד חסן מוחמד עווד, מפקד צבאי במערך המודיעין הצבאי המקורב לבכירים של ארגון הטרור "כתאא'ב אל-מוג'אהדין" ברצועת עזה.

מוחמד עווד פשט ב-7 באוקטובר מספר פעמים לניר עוז, היה ממובילי הטבח וככל הנראה היה מעורב בחטיפה וברצח האכזרי של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל, ובנוסף, היה מעורב בניהול החטיפה והקבורה של גד חגי וג'ודי לין וינשטיין ז"ל. בין היתר, היה מעורב גם בניהול חטיפת אזרחים ממוצא תאילנדי.

במסגרת תפקידו בארגון הטרור, עסק מוחמד עווד עד מותו בגיוס פעילי טרור באיו"ש ובפנים ישראל, באמצעותם קידם והוציא לפועל פיגועים נגד ישראלים. במהלך המלחמה, ארגון הטרור "כתאא'ב אל-מוג'אהדין" ומוחמד עווד בפרט, היו מעורבים בהוצאת פיגועים נגד ישראל וכוחות צה"ל הפועלים ברצועת עזה.

במהלך השבוע צה"ל ושב"כ תקפו וחיסלו את המחבל מחמד צאלח מוחמד ברדויל, ששימש כפעיל תעמולה וטרור פסיכולוגי בזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. ברדויל היה גורם מרכזי במערך התעמולה של חמאס, הפיץ מידע כוזב באופן שיטתי ושימש כלי בידי הארגון לקידום נרטיב שקרי ולוחמה פסיכולוגית. ברדוויל היה חלק בלתי נפרד ממנגנון ההסתה והטרור של חמאס.

ברדויל היה מעורב בהפקת סרטוני התעמולה הציניים של ארגון הטרור, בהם צולמו החטופים בעזה.

בתאריך 03.03.25 צה"ל ושב"כ תקפו מחבלים של ארגון הטרור חמאס במתחם פיקוד ושליטה ומקום מפגש מרכזי של ארגון הטרור במרחב ג'באליה. לאחר חקר מודיעני אושר כי כתוצאה מהתקיפה חוסל המחבל שאדי דיאב עבד אלחמיד פאלוגי, מחבל בגדוד מזרח ג'באליה של ארגון הטרור חמאס שפשט לשטח המדינה ולקח חלק בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר.

בנוסף לחיסולו של פאלוגי חוסלו בתקיפה המחבלים הבאים:

• מחמד שריף – מחבל בביטחון כללי של ארגון הטרור חמאס, שלקח חלק בטקס השחרור הציני של החיילת השבה אגם ברגר.
• מחמד האני עטיה דאעור – מחבל ששימש כראש חוליית רקטות בארגון הטרור חמאס.
• מחמד עיסא מחמוד עסכרי – מחבל במערך הרקטות בחטיבה צפונית ופעיל ביטחון כללי של ארגון הטרור חמאס.

טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים לרבות שימוש בתצפיות מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף.

ארגון הטרור חמאס מפר באופן שיטתי את הדין הבין לאומי, תוך שימוש ציני ואכזרי במוסדות אזרחיים והאוכלוסייה כמגן אנושי לפעולות טרור.

שב"כ וצה"ל ימשיכו לפעול בנחישות לאיתור ולסיכול כלל המחבלים מארגוני הטרור השונים שלקחו חלק בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר. צה"ל ושב"כ ימשיכו לפעול נגד מחבלי ארגון הטרור חמאס, ולהסיר כל איום נגד אזרחי מדינת ישראל.

הפוסט חוסלו מחבלים בכירים שפשטו ב-7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-מעקב.

במבצע משולב של צה"ל ושב"כ חוסלו בימים האחרונים מספר מפקדים בכירים בארגון הטרור חמאס, כך נמסר בהודעה משותפת של דובר צה"ל ודוברות שב"כ. הכוחות הישראליים תקפו מאות מטרות טרור ומחבלים ברחבי רצועת עזה, באמצעות מטוסי קרב וכלי טיס, במטרה לפגוע ביכולות הצבאיות של ארגון הטרור ולהסיר איומים על אזרחי ישראל וכוחות צה"ל.

בין המחוסלים נמנה סגן מפקד חטיבת עזה, אחמד סלמאן עוצ' שמאלי, שהיה דמות מפתח בתכנון המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר. שמאלי מילא תפקיד מרכזי כאחראי המבצעים וכמי שתכנן את התוכנית ההתקפית ובניין הכוח של החטיבה לקראת הטבח. במהלך המלחמה היה אחראי על פריסת הכוחות וההיערכות של חטיבת עזה אל מול כוחות צה"ל במרחב.

בנוסף, חוסל מפקד גדוד שג'אעיה, ג'מיל עמר ג'מיל ואדיה, אשר פיקד על הגדוד במשך רוב תקופת המלחמה, לאחר שהחליף את המחבל וסאם פרחאת שחוסל בדצמבר 2023. ואדיה היה אחראי על הפעלת כוח הגדוד נגד כוחות צה"ל, ופעל לשיקום והתארגנות מחודשת של הגדוד. לפי הודעת צה"ל ושב"כ, ואדיה היה מעורב גם בירי נ"ט לעבר אוטובוס תלמידים באפריל 2011, אירוע בו נהרג דן ויפליך ז"ל.

במבצע נוסף, תקפו צה"ל ושב"כ באופן ממוקד מחבל מרכזי בארגון הטרור חמאס אשר שהה במרחב בית החולים "נאצר". התקיפה בוצעה לאחר תהליך מודיעיני מקיף ובאמצעות חימוש מדויק שנועד לצמצם פגיעה בסביבה ככל הניתן. בהודעה הודגש כי "ארגון הטרור חמאס משתמש בתשתיות אזרחיות תוך סיכון אכזרי של האוכלוסיה העזתית. שימוש ציני בבית חולים פעיל כמסתור לתכנון וביצוע פעולות טרור רצחניות מנוגד בכל תוקף לדין הבינלאומי".

מדובר בהמשך של מאמצי צה"ל ושב"כ לפגוע בשרשרת הפיקוד של ארגון הטרור חמאס, שנמשכים מאז תחילת המלחמה. חיסולים ממוקדים אלה משקפים את המאמץ המשולב של מערכי המודיעין והמבצעים של מדינת ישראל, שמטרתם לשבש את יכולת חמאס להתארגן מחדש ולהמשיך בפעילות טרור נגד אזרחי ישראל וכוחות צה"ל.

חיסול בכירי חמאס הוא חלק ממדיניות רחבה יותר של צה"ל ושב"כ לפגוע ביכולות הצבאיות והארגוניות של ארגון הטרור. מתחילת המלחמה, הושם דגש מיוחד על חיסול מפקדים בכירים, במטרה לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של הארגון ולמנוע ממנו להתאושש ולשקם את יכולותיו המבצעיות.

התקיפות האחרונות הן המשך למאמץ המתמשך להכות בתשתיות חמאס ברצועת עזה, כאשר מאז תחילת המלחמה, צה"ל ושב"כ תקפו אלפי מטרות טרור, בהן מנהרות, מחסני אמצעי לחימה, עמדות שיגור רקטות, ומתחמי פיקוד ושליטה. המטרה היא לשלול מחמאס את היכולת לבצע פיגועים דומים לאלה שבוצעו ב-7 באוקטובר ולסכל תוכניות עתידיות לפגיעה באזרחים ישראלים.

הפעילות האינטנסיבית של צה"ל ושב"כ מעידה על נחישותם להמשיך בלחימה עד להשגת מטרות המלחמה ולהשבת הביטחון לתושבי ישראל, במיוחד באזור עוטף עזה שנפגע קשות במתקפת הטרור של חמאס. בהודעתם, הדגישו צה"ל ושב"כ כי "ימשיכו לפעול נגד ארגון הטרור חמאס ולהסיר כל איום על אזרחי מדינת ישראל".

הפגיעה בבכירי חמאס נתפסת כהישג מבצעי משמעותי במסגרת המאמץ המלחמתי הכולל, וככזו שמנחיתה מכה על יכולות הפיקוד והשליטה של הארגון. עם זאת, המערכה נגד חמאס מורכבת וארוכת טווח, ודורשת המשך פעילות מבצעית ומודיעינית אינטנסיבית.

מערכת הביטחון מדגישה כי היא פועלת במאמץ מתמיד לאתר ולפגוע במחבלים ומפקדי טרור, תוך שמירה על דיני הלחימה והמשפט הבינלאומי. בעוד חמאס ממשיך לפעול מתוך אזורים אזרחיים ולהשתמש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, צה"ל ושב"כ משקיעים מאמצים רבים בצמצום הפגיעה באזרחים שאינם מעורבים, כפי שבא לידי ביטוי בשימוש בחימוש מדויק בתקיפה במרחב בית החולים "נאצר".

מעבר לחיסול בכירי חמאס, ישראל ממשיכה לפעול במישורים נוספים, כולל מאמצים לאיתור והשבת החטופים שנחטפו ב-7 באוקטובר, וכן מאמצים דיפלומטיים וצבאיים להשגת מטרות המלחמה.

חיסולם של מפקדי חמאס הבכירים מהווה נדבך חשוב באסטרטגיה הישראלית להחלשת יכולות הארגון, אך המערכה עדיין מתמשכת במספר חזיתות ומישורים. הממשלה וכוחות הביטחון מבהירים כי ימשיכו במאמץ עד להשגת כל מטרות המלחמה והשבת הביטחון לאזרחי ישראל.

הפוסט צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים מרכזיים בחמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהחלטה דרמטית שזעזעה את מערכת הביטחון הישראלית, אישרה הממשלה ביום חמישי בערב פה אחד את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. המהלך החריג התרחש בעיצומה של אחת התקופות הביטחוניות המאתגרות ביותר שידעה ישראל, כאשר המדינה מעורבת בלחימה במספר זירות במקביל.

על פי ההחלטה שהתקבלה, אמור היה בר לסיים את כהונתו ב-10 באפריל, בעוד כשלושה שבועות, או כאשר ימונה לו מחליף קבוע – המוקדם מביניהם. אולם במפנה דרמטי נוסף, שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי המקפיא את פיטוריו של בר עד להחלטה נוספת בנושא, וקבעה כי דיון בעתירות נגד ההדחה ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל.

ראש השב"כ בחר שלא להשתתף בישיבת הממשלה הגורלית, ובמקום זאת שלח מכתב חריף לקבינט. במכתבו הביע בר כבוד למוסדות המדינה ולשלטון החוק, אך הסביר את היעדרותו בטענה שהדיון "אינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר של ממלא תפקיד בכיר – ואת תפקיד ראש השב"כ במיוחד".

בר טען במכתבו כי החלטה "תקדימית ומשמעותית" לגבי פיטוריו צריכה להתבסס על "טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות" שיאפשרו לו להגיב באופן הולם. "לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי", כתב בר. "אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".

במכתבו, בר לא חסך ביקורת על התהליך, ותיאר אותו כבעל "תוצאות שנקבעו מראש" וחסר מהות. "בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמה אחת", המשיך.

ראש השב"כ הרחיק לכת עוד יותר, בתארו את הטענות נגדו כ"מופרכות" ורק "מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם". לדברי בר, מניעים נסתרים אלה נועדו "לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".

בר ציין כי יציג את עמדתו המפורטת "בפורום המתאים בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים, וכן בפני אזרחי ישראל", רמז משמעותי למאבק משפטי ותקשורתי שעתיד להתפתח.

בין המתחים שהודגשו במכתבו של בר הייתה רמיזה למחלוקת בנוגע למשא ומתן על החטופים. "מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים", ציין בר, לפני שהגן על מהלכיו.

הוא חשף את מעורבותו האישית ב"פעילות ייחודית" שהובילה לעסקת שחרור החטופים האחרונה, שבוצעה בידיעתו של נתניהו. "העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית – שככל הנראה כשלתי בהבנתה – הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".

בר טען כי הרחקתו והרחקת ראש המוסד מהובלת המשא ומתן "פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה". הוא הדגיש את מחויבותו האישית ומחויבות השירות "לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי".

בחלק נפיץ במיוחד של מכתבו, בר התייחס למה שכונה בתקשורת הישראלית "קטאר-גייט" – חקירת שב"כ מתמשכת שקשורה לכאורה ליחסים דיפלומטיים רגישים. מבלי לפרט, בר רמז שהדחתו קשורה לחקירה זו.

"פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם – טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו", כתב. "פיטורי ראש השירות בשעה זו, ביוזמת ראש הממשלה, מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".

בחשיפה מפתיעה נוספת, בר גילה כי ראש הממשלה נתניהו הגביל את גישתו לשרי הממשלה במהלך השנה האחרונה. "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים – בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה – הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק", כתב.

טענה זו סתרה ישירות חלק מהצעת ההחלטה להדחה, כאשר בר ציין: "לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".

בר סיים את מכתבו בהטלת ספק בעיתוי הדחתו, תוך הדגשת חומרת האתגרים הביטחוניים הנוכחיים של ישראל. "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה".

הוא הוסיף נזיפה אחרונה: "ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה, ויש להתפלל כי במצב זה הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה – הן פנימית והן מול אויביה".

ההדחה התרחשה על רקע הפגנות המוניות, כאשר אלפי אנשים התאספו מחוץ למשרדי הממשלה כדי למחות נגד הסרתו של בר. ההחלטה מגיעה גם בצומת קריטי במלחמה המתמשכת, כאשר 59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, חמאס טרם הוכרע, וישראל מתמודדת עם מלחמה רב-זירתית, כפי שתיאר בר.

למרות התנגדותו החריפה של בר והמחאות הציבוריות נגד המהלך, הממשלה המשיכה בהדחה, והצביעה פה אחד להסירו מתפקידו. ההחלטה מסמנת אחד השינויים המשמעותיים ביותר במערכת הביטחון הישראלית בשנים האחרונות ומגיעה בזמן של חששות ביטחוניים מוגברים הן בארץ והן באזור.

לאחר אישור ההדחה, פנו ארגונים שונים לבג"ץ בעתירה דחופה כנגד המהלך. בתגובה, השופטת גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי לפיו פיטורי בר יוקפאו עד החלטה אחרת. היא קבעה כי דיון בעתירות נגד הדחתו ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל, ודרשה מהמשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, וכן תגובה לבקשות למתן צו ביניים נגד הפיטורים עד 24 במרץ.

"מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת", כתבה השופטת.

התגובות לצו הארעי היו חריפות ומיידיות. השר שלמה קרעי תקף את השופטת: "כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".

יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', המשיך באותו הקו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה." מנגד, השר משה ארבל מש"ס הביע עמדה שונה וחריגה יחסית בין חברי הממשלה: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט".

במקביל להתפתחויות אלה, התפרסמו ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה שבה אושרה הדחת בר. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה". אמירה זו מעלה חשש מפני עימות חסר תקדים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת.

בעקבות צו הביניים של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה לראש הממשלה בהודעה רשמית כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב"כ רונן בר. חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואף אין לקיים ראיונות לתפקיד".

בהרב-מיארה הוסיפה כי "כמו כן, תושלם הבדיקה המשפטית המתחייבת באשר לאפשרות ראש הממשלה לעסוק בנושא נוכח החשש לניגוד עניינים הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו". למעשה, היועמ"שית בודקת בימים אלה האם נתניהו יכול להמשיך ולעסוק הן בהדחת ראש השב"כ והן בהליכים למנות לו מחליף. הנימוק: חלק מאנשי לשכתו נחקרים בפרשת "קטאר-גייט" בשב"כ, ויש חשש לניגוד עניינים על ידי ראש הממשלה המדיח את מי שאחראי על החקירה ופועל למנות את מחליפו.

בתגובה למצב הנוכחי, בר כתב במכתבו עוד לפני שהתקבלה החלטת בג"ץ: "השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק".

פרשת הדחת ראש השב"כ, ההתערבות השיפוטית שבאה בעקבותיה, והמתיחות הגוברת בין הרשויות מסמנות משבר חריף במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל, והדבר מתרחש בעיצומה של מלחמה מתמשכת ומורכבת. התפתחויות הימים הקרובים יכריעו לא רק את גורלו של בר, אלא עשויות להשפיע גם על יחסי הכוחות בין רשויות השלטון בישראל ועל יכולתה של המדינה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים החמורים הניצבים בפניה.

פרשנות: מאבק הכוחות מסכן את המערכת הדמוקרטית

המשבר האחרון סביב הדחת ראש השב"כ מציג תמונה מדאיגה של מדינה במשבר מוסדי עמוק. הצעדים שננקטו בימים האחרונים מעמידים בסימן שאלה את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון ומסכנים את מערכת האיזונים והבלמים שעליה מושתתת דמוקרטיה תקינה.

המדינה נמצאת במצב של כאוס מוסדי, כאשר החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר בעיצומה של מלחמה מורכבת וקריטית, נתקלת בהתנגדות מצד בית המשפט העליון. התערבות בג"ץ בהחלטה, באמצעות צו ארעי המקפיא את הפיטורים, מובילה לתגובות חריפות מצד בכירים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה נתניהו עצמו, המאיים שלא יכבד פסיקה של בג"ץ.

מצב זה, שבו ראש ממשלה מכריז בפורום ממשלתי כי "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה", הוא תסריט אימים לכל מי שמאמין בשלטון החוק. דברים אלה, יחד עם התגובות החריפות של שרים כמו קרעי וסמוטריץ', מעלים תהיות קשות לגבי מחויבותם של נבחרי ציבור לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית.

ישנה אירוניה מסוימת בכך שבג"ץ, בניסיונו לבלום את מה שנראה כהדחה בעייתית בעיתוי רגיש, עשוי דווקא לחזק את הקולות הקוראים לרפורמה משפטית. טענות בדבר התערבות יתר של בית המשפט העליון בהחלטות הדרג המדיני מקבלות משנה תוקף בעיני תומכי הממשלה, כאשר שופטים מתערבים בסוגיה שנתפסת כפררוגטיבה מובהקת של הרשות המבצעת.

מצד שני, ראש הממשלה בוחר להדיח את ראש אחד מארגוני הביטחון המרכזיים של המדינה בעיצומו של מצב חירום לאומי, כאשר ישראל מצויה במלחמה רב-זירתית והיד האיראנית, כפי שבר עצמו מציין, "נמצאת עמוק בתוך המדינה". זאת, בשעה ש-59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה וחמאס טרם הוכרע. עיתוי זה מעורר שאלות קשות לגבי סדרי העדיפויות של הממשלה.

הפוסט משבר השב"כ: נתניהו מול בג"ץ, המדינה בקו האש הופיע לראשונה ב-מעקב.