פרסום ראשון | ראיון בלעדי עם השחקן אביעד שרעבי

בעיצומה של מערכה ביטחונית סוערת, מבצע "שאגת הארי" – ובשעה שהציבור הישראלי צמא לתוכן מנחם החורג ממעגל הפרשנות המדינית והצבאית הבלתי פוסק, עולה למסך ברשת 13 הסדרה החדשה "המעברה".

בלבה של הסדרה הטלוויזיונית החדשה אינם ניצבים רק השמות המוכרים של תעשיית הבידור, אלא גם שחקן בולט שפרץ לתודעת הצופים כבר בפרק הראשון, אמן בעל נוכחות מסך מרשימה, שסיפור חייו מסקרן ומרתק לא פחות מן הדמות המורכבת שהוא מגלם על המסך.

אביעד שרעבי, שחקן דתי שגדל בבית חרדי ושבר בדרכו אל קדמת הבמה שורה של סטיגמות מושרשות, מסתמן כאחת התגליות הבולטות של העונה וכדמות המגלמת דוגמה אישית מעוררת השראה. בראיון בלעדי למערכת "מעקב" נחשף מסלול חייו המרתק, מן הדרך המאתגרת שעבר בראשית דרכו המקצועית ועד לתפקיד שסימן אותו כאחת ההבטחות הבולטות של עולם המשחק הישראלי לשנת 2026.

המעברה: פצעי העבר כבסיס לדרמה איכותית

כדי להבין את עוצמת פריצתו של שרעבי, יש להבין תחילה את הבמה עליה הוא פוסע. המעברות היו אחד הפתרונות המרכזיים שנקטה מדינת ישראל בראשית שנותיה כדי להתמודד עם גל העלייה ההמוני. מדובר ביישובים זמניים שהוקמו בשנות החמישים, במטרה לספק קורת גג לעולים חדשים – ניצולי שואה מאירופה ויהודים מארצות המזרח וצפון אפריקה – עד להשתלבותם בדיור קבע.

בשנת 1951 לבדה התגוררו במעברות כ-250 אלף בני אדם, קרוב לשישית מאוכלוסיית המדינה. התנאים היו מחפירים: צפיפות גבוהה, מחסור בתשתיות מים וסניטציה בסיסיות ותעסוקה מוגבלת. למרות הקשיים, המעברות הפכו לתחנת מעבר משמעותית, אך גם לפרק מעורר מחלוקת בזיכרון ההיסטורי בשל האפליה שחוו יהודי המזרח והטראומות שנגרמו כתוצאה מחוסר השוויון.

הסדרה "המעברה" (עונה 1), מבית היוצר של "שנות ה-90", מצליחה לגעת בעצבים החשופים הללו עם הומור ורוח טובה. היא מגוללת את סיפורו של אליהו בן סימון ומשפחתו שהגיעו ממרוקו אל תוך הלם התנאים במעברה, את מאבקיהם של מנהל המעברה גרשון וסגנו גיורא מול רחמים, התושב הבודד המסרב להתפנות, ואת סיפור האהבה של נואל הנער ההודי ועליזה בתו של אליהו.

המעברה – דרמה קומית על שנותיה הראשונות של המדינה

הסדרה "המעברה", שעלתה לשידור ברשת 13, מחזירה את הצופים אל שנות החמישים של המאה הקודמת – תקופה מכוננת בתולדות מדינת ישראל הצעירה, שבה אלפי עולים חדשים הגיעו לארץ ונאלצו לפתוח דף חדש בתנאי המעברות. העלילה מתמקדת במשפחה המבקשת לבסס את חייה בארץ, תוך התמודדות עם קשיי קליטה, פערים תרבותיים ואתגרי היומיום של ימי הצנע.

הסדרה משלבת בין דרמה להומור ומשרטטת את חיי המעברה באמצעות סיפורים אנושיים של הסתגלות, מאבק ותקווה, לצד חלומות על עתיד טוב יותר במדינה שזה עתה קמה. על יצירת הסדרה חתומים שלום אסייג, בנו דניאל אסייג והתסריטאי אור כהן.

בין המשתתפים בסדרה נמנים שלום אסייג ודניאל אסייג, לצד שורה של שחקנים מוכרים ובהם אביעד שרעבי, שחר חיון, רובי פורת-שובל, נדב אבקסיס, אבי גרייניק, יגאל עדיקא, שלומי קוריאט, נעה כהן, דני שטג ועילאי אלמקייס.

באמצעות שילוב של סיפור משפחתי, דמויות צבעוניות ורקע היסטורי מוכר, מבקשת הסדרה להאיר פרק משמעותי בתולדות המדינה ולהציג בפני הצופים את מציאות חיי המעברות מנקודת מבט אנושית, ולעיתים גם משעשעת.

מהפכה תעשייתית: "המעברה" נגד המנגנון של שח"ם

הסדרה אינה רק הישג אמנותי, אלא מהווה רעידת אדמה במבנה הכוח של תעשיית הקולנוע. "המעברה" היא הסדרה הראשונה בישראל שהצטלמה ללא "שכר המילניום" של ארגון שח"ם (איגוד השחקנים). בצעד נועז, הוכח כי ניתן להפיק יצירה ברמה גבוהה מאוד, הכוללת קאסט מקצועי ושכר "טוב ומדהים", מבלי להיכנע לתכתיבי השכר הקיצוניים של האיגוד.

תחקיר "מעקב" מינואר 2026 חשף כי שח"ם ניצב בפני אתגר קיומי בעקבות הפסקת התמיכה הממשלתית וביקורת עומק של רשות התאגידים. בעוד שמספר החברים בארגון נמצא בנסיגה (מ-2,761 ב-2024 לכ-2,350 ב-2026), הסדרה "המעברה" מוכיחה כי השוק המקצועי יכול לשגשג גם ללא תלות בארגון שרבים בתעשייה רואים בו כיום כמיותר.

קרא עוד – לחץ כאן

אביעד שרעבי: הדיוקן של כוכב חדש

אביעד שרעבי אינו עוד שחקן שחלף במקרה בסט הצילומים. מדובר באיש מקצוע טוטאלי שצמח מתוך עולם של ערכים ואמונה.

צילום: דני שובבני – שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

שרעבי, שחקן דתי שגדל בראש העין, הוא בנו של הרב אליעזר שרעבי – דמות מופת בקהילה המשמש כגבאי בית הכנסת הוותיק "סוכת שלום שרעבי".

אביו, אליעזר, מגלם בדמותו את השילוב הישראלי המובהק: עובד תעשייה מסור, אדם מאמין המקדיש מזמנו לשירות בקודש, שירת בצה"ל בגאווה, וכן גבאי פעיל בבית הכנסת.

אימו, חגית, משמשת מחנכת בבית ספר יסודי, וביחד הקימו השניים משפחה ענפה ומלוכדת, המונה שמונה ילדים ואחד עשר נכדים.

שרעבי למד בישיבת "אשרינו" בבני ברק, מקום עליו הוא מעיד: "המקום הציל את חיי. שם השלמתי בגרות מלאה ובגרות טכנולוגית".

אביעד מהווה דוגמה לשבירת סטיגמות ודעות קדומות. אף שהיה זכאי לפטור משירות צבאי מתוקף השתייכותו לחברה החרדית, בחר להתגייס לצה"ל ולשרת שלוש שנים מלאות. במהלך שירותו שימש כספק מזון בבה"ד 20. בחירתו להתגייס ולשרת בצה"ל מסמלת דרך אישית של שילוב בין אמונה דתית לבין תרומה לחברה ולמדינה.

סיפורו של אביעד שרעבי מדגים כי ניתן לשלב בין עולמות הנתפסים לעיתים כמנוגדים. ניתן ללמוד בישיבה ולהשלים לימודי בגרות, לשמור על אורח חיים דתי ולקיים מצוות, ובמקביל לשרת בצה"ל. בהמשך דרכו פנה שרעבי ללימודי משחק והשתלב בעולם הבמה, תוך שהוא ממשיך להחזיק בזהותו כאדם מאמין ובמחויבותו לאמונתו.

הדרך לצמרת: ויתורים ומצוינות תחת אש

התשוקה למשחק הובילה את שרעבי למסלול לימודים תלת-שנתי מפרך בתל אביב. הוא לא הסתפק בקורסים קצרים, אלא בחר להעמיק במוסד שכיבד את ערכיו (ללא פעילות בשבתות). כדי לממן את חלומו, עבד בערבים בחנות מזון לבעלי חיים, תוך שהוא לומד אצל גדולי המורים: יהושע סובול, רוני ניניו, נתי רביץ, לירית בלבן, לירון לוי ועוד.

כישרונו הבולט ניכר כבר בראשית דרכו. הוא התקבל ללימודי משחק לאחר אודישן יחיד בלבד וזכה למלגת הצטיינות מלאה, בשיעור של מאה אחוז. במהלך שנות לימודיו, ואף בעיצומם של אירועי השבעה באוקטובר ותחת אזעקות חוזרות ונשנות, המשיך שרעבי לפקוד את לימודיו במסירות, כאשר השיעורים התקיימו לעיתים במקלט בית הספר. גם בתנאים מורכבים אלו בחר להמשיך בלימודים, תוך ויתור על נוחות אישית מתוך מחויבות עמוקה למקצוע.

לאורך תקופת לימודיו נחשב שרעבי לתלמיד מצטיין. השנים הללו לוו בהשקעה רבה ובוויתורים אישיים, אולם ההתמדה השתלמה: כיום הוא מופיע בתפקיד מרכזי בעונתה הראשונה של הסדרה "המעברה".

שרעבי גילה יחס של כבוד עמוק למקצוע המשחק, ועל כן לא הסתפק בקורסים קצרים או בסדנאות מזדמנות. תחת זאת בחר במסלול לימודים מלא ומקיף שנמשך שלוש שנים, במסגרתו למד מדי יום – בחורף ובקיץ, ואף בתקופות של מתיחות ביטחונית. הדרך לא הייתה קלה, אך ההתמדה וההשקעה בלימודי המשחק נשאו פרי.

כאשר יום הלימודים היה נפתח בשעה 08:30, שרעבי כבר הקדים להגיע אל בית הספר בשעה 07:00, כדי לחזור על חומר הלימוד ולשקוד על ספריו. הוא נהג להיות הראשון המגיע למוסד והאחרון לעזוב אותו. גם במוצאי שבת היה שב אל בית הספר, מתיישב עם הספרים ומקדיש שעות נוספות ללימוד ולהכנה. מסירותו ללימודים הייתה כה רבה, עד כי הוענקו לו מפתחות לכיתות ואישור מיוחד להגיע למקום בכל עת, כדי להמשיך וללמוד ללא הפרעה.

עם זאת, אביעד שרעבי לא הזניח את לימודי התורה. בכל יום רביעי, לאחר סיום יום הלימודים, נהג להשתתף בשיעורי תורה שנמשכו לעיתים עד שעות הלילה המאוחרות. את שיעורי התורה פקד בבית הכנסת בראש העין, שם נהג לשבת וללמוד בקביעות. לצד לימודיו, הקפיד גם על אורח חיים דתי: הוא הניח תפילין, שמר שבת וקיים את מצוות הדת.

הישגיו בתקופת הלימודים היו חסרי תקדים:

• פסטיבל "קיפוד הזהב": השתתפות היסטורית של תלמיד משחק בפסטיבל המיועד לשחקנים מקצועיים בלבד.

• תפקידים ראשיים: גילם את התפקידים המרכזיים בהפקות "הימים הבאים", "סינדרלה" (בתפקיד פיי מושיקו) ו"בואו לחיות".

• התפקיד של קיפ קיירמן: בדרמה האוטוביוגרפית "רוז של טנסי ויליאמס", שרעבי גילם את דמותו של קיפ קיירמן (Kip Kiernan). בתפקיד זה הפגין יכולות דרמטיות מרהיבות, כשהוא צולל אל תוך עולמו המורכב של המחזאי האמריקאי, על רקע הצנזורה, האלימות והמאבק לשוויון.

רוז של טנסי ויליאמס

אין כמעט אדם שלא נחשף למחזותיו של המחזאי האמריקאי טנסי ויליאמס, מן הדמויות הבולטות בתולדות הדרמה המודרנית. בין יצירותיו הידועות נמנים המחזות "חשמלית ושמה תשוקה", "ביבר הזכוכית", "חתולה על גג פח לוהט", "השושנה המקועקעת" ו"ליל האיגואנה". יצירתו של ויליאמס זיכתה אותו בעשרות פרסים והותירה חותם עמוק ומתמשך על עולם התרבות והתיאטרון.

ההצגה "Tennessee Williams's Rose" – "רוז של טנסי ויליאמס" – פותחת צוהר לעולמו האישי והמורכב של המחזאי: אמנות הכתיבה לצד מאבק בהתמכרויות לאלכוהול ולסמים, הצנזורה שהוטלה על מחזות ותסריטים, היחסים הקשים עם אביו, וכן המחלה הנפשית של אחותו – אירועים שעיצבו את יצירתו ואת חייו בין השנים 1911-1983.

מדובר בהצגה אוטוביוגרפית מרתקת המקרבת את הצופה אל עולמו הפנימי של ויליאמס. במסגרת הפקה זו השתתף השחקן אביעד שרעבי בתפקיד קיפ קיירמן. ההצגה הועלתה בתיאטרון הקאמרי.

הימים הבאים  תיאטרון הקאמרי

המחזאי הוותיק יהושע סובול שב אל מחזהו הראשון שהועלה על במה, "הימים הבאים", ומעדכן את העלילה לשנת 2075. לרגל החידוש התייחס סובול למציאות חייהם של קשישים ולמקומם בחברה.

המחזה, שהועלה לראשונה בשנת 1971 בתיאטרון חיפה, מציג את נקודת מבטם של בני שמונים המסכמים את חייהם בתובנות מפוכחות ובביקורת חברתית נוקבת, שנותרה רלוונטית גם עשרות שנים לאחר כתיבתה. לדברי סובול, "בכל אדם צעיר מסתתר אדם זקן הממתין לזמנו לצאת אל העולם. כשהיינו צעירים הכול נראה קל יותר; אני עצמי נהגתי לרוץ חמישה עשר קילומטרים בקלות – היום זה כבר סיפור אחר".

בהפקה המחודשת שעלתה בתיאטרון הקאמרי השתתף השחקן אביעד שרעבי בתפקיד מרכזי לצד השחקנים טל פוקס, אדם אזרחי, קרן מהלל, גבריאל קוסובסקי, האדי סלאמה ולורן וולקוב.

בנוסף השתתף שרעבי בתפקיד ראשי בהצגה "סינדרלה", שבה גילם את הדמות "פיי מושיקו". ההצגה הועלתה פעמים רבות על במות שונות, בהן תיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה, בית ציוני אמריקה והיכל התרבות רחובות.

יצירות אלה זכו לעשרות הצגות בפני קהל. ההפקה "סינדרלה" אף נרכשה על ידי משרד הקליטה, ובמקרים מסוימים קיבלו השחקנים – אף בעת שהיו עדיין תלמידי משחק – שכר סמלי עבור השתתפותם בהצגות. מדובר בתופעה שאינה שכיחה במסגרות לימוד משחק, אולם במקרה זה העידה על רמתם המקצועית הגבוהה של התלמידים, שהצליחו לשלב בין לימודים אינטנסיביים לבין עבודה בימתית פעילה.

שבירת מוסכמות בדרך אל הבמה

במהלך לימודי המשחק השתתף שרעבי בהפקות שהועלו על בימות מרכזיות בישראל, ובהן תיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה ובית ציוני אמריקה. מדובר בהישג בלתי שגרתי עבור תלמיד משחק, שכן ברוב המכריע של בתי הספר למשחק מוצגות הפקות הסטודנטים בין כתלי המוסד בלבד, ואינן מגיעות אל הבמות המקצועיות והארציות.

שוב, בצעד נדיר בנוף בתי הספר למשחק, הצגות שבהן השתתף כתלמיד נרכשו על ידי משרד הקליטה, ושחקניהן אף זכו לשכר סמלי עבור השתתפותם – נדגיש כי מדובר בתופעה שאינה מקובלת בדרך כלל במסגרת לימודי משחק.

מאחורי דרכו המקצועית ניצבה גם תמיכתם המתמדת של הוריו, חגית ואליעזר, אשר שימשו עבורו משענת יציבה לאורך הדרך. הם ליוו אותו להצגות בתיאטרון הקאמרי והגיעו גם לימי הצילום של הסדרה "המעברה", כשהם צופים בגאווה בבנם משתלב לצד שחקנים מוכרים ובהם שלום אסייג, דניאל אסייג, רובי פורת ושלומי קוריאט.

כיום שרעבי מגלם דמות של שבירת מוסכמות. הוא שומר שבת באדיקות ואינו מצטלם או מופיע ביום המנוחה, ובכך מדגים כי אין סתירה בין מחויבות דתית לבין יצירה אמנותית ברמה גבוהה. לצד פעילותו על המסך, הוא מקדיש מזמנו גם להדרכת בני נוער בסיכון – עשייה חברתית משמעותית המעידה על אישיותו ועל לבו הרחב.

סיכום: ראשיתה של קריירה מפוארת

שחקן אביעד שרעבי הוא איש מקצוע טוטאלי, גאווה ישראלית במלוא מובן המילה. הוא לא הסתפק בקיצורי דרך והשקיע שלוש שנים של לימודים אינטנסיביים. כעת, כשהוא מככב באחת הסדרות המצליחות ביותר של ערוץ 13, ששברה שיאי רייטינג והפכה למדורת השבט של מבצע "שאגת הארי", ברור לכל כי זוהי רק ההתחלה.

שרעבי הוא ההוכחה כי כישרון גולמי, בשילוב עם עבודה קשה ויושרה פנימית, יכולים לכבוש את הפסגות התלולות ביותר של התרבות הישראלית. ישראל זכתה בכוכב חדש – מקצועי, ערכי ומבריק.

-אנו במעקב-

הפוסט אביעד שרעבי פורץ בסדרת "המעברה" ברשת 13 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל הודיע על גיבוש מתווה סיוע פיננסי שנועד לתמוך במשקי בית ובעסקים קטנים וזעירים שנפגעו בעקבות מבצע "שאגת הארי". המתווה, שאומץ על-ידי המערכת הבנקאית, נועד לספק הקלה תזרימית לנפגעים ולסייע להם להתמודד עם ההשלכות הכלכליות שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני.

על פי ההודעה, לקוחות המעוניינים להצטרף למתווה נדרשים לפנות לבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם או לבנק שממנו נטלו הלוואה או משכנתה. ההצטרפות למתווה תהיה בתוקף בין התאריכים 16 במרץ 2026 ועד 16 באפריל 2026. בבנק ישראל מציינים כי הבנקים המסחריים רשאים להקדים את תחילת יישום המתווה או את מועד הגשת הבקשות, וכי ייתכן שהמתווה יורחב בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולצרכים העולים מן השטח.

בנוסף נמסר כי מרבית הבנקים מציעים הקלות נוספות מעבר למתווה הבסיסי, ולכן מומלץ לציבור להתעדכן גם באתרי האינטרנט של הבנקים המסחריים.

הקלות למשקי בית שנפגעו

המתווה כולל שורה של הקלות עבור משקי בית שנפגעו כתוצאה ישירה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות חלה על משקי בית שביתם נפגע והם פונו ממנו, וכן על מי שנפצעו ואושפזו בעקבות האירועים.

בהתייחס לדירות שנפגעו, המתווה חל לא רק על בעלי דירה יחידה המתגוררים בנכס עצמו, אלא גם על שתי אוכלוסיות נוספות: בעלי דירה יחידה שאינם מתגוררים בה אך הדירה שבבעלותם נפגעה והדיירים נאלצו להתפנות, וכן שוכרי דירות שהתגוררו בנכס שנפגע ופונו ממנו.

הזכאים במסגרת זו יוכלו לדחות את תשלומי המשכנתה לתקופה של שלושה חודשים ללא הגבלת סכום וללא חיוב בריבית או בעמלות. בנוסף, תינתן אפשרות לדחות הלוואות צרכניות בסכום מצטבר של עד 100 אלף שקלים לתקופה של שלושה חודשים, גם כן ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בכל הנוגע למשכנתאות, מדובר במשכנתאות המתייחסות לדירה ראשונה או למקרים של משפרי דיור.

לצורך הגשת הבקשה, משקי בית שביתם נפגע יידרשו להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם רשמי מוסמך אחר המעיד על פינוי מן הבית. במקרה של פציעה במהלך המבצע, נדרש אישור מגורם מוסמך על אשפוז בעקבות פציעה שנגרמה כתוצאה מהאירועים.

פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע במספר חלופות אפשריות לבחירת הבנק. בין האפשרויות: הוספת התשלומים שנדחו לסוף תקופת המשכנתה, פריסת התשלומים לאורך יתרת תקופת המשכנתה, או העמדת הלוואה בגובה סכום הדחייה ללא ריבית לתקופה של ארבע שנים, כאשר פירעון ההלוואה יחל בחלוף שנה. באשר להלוואות צרכניות, התשלומים שנדחו יתווספו לסוף תקופת ההלוואה.

הקלות לעסקים קטנים וזעירים

המתווה כולל גם מסלול סיוע לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות מיועדת לבתי עסק שמחזור הפעילות השנתי שלהם עומד על עד 25 מיליון שקלים ואשר נפגעו פיזית או תזרימית בעקבות המבצע.

בתי עסק אלה יהיו זכאים לדחייה של תשלומי הלוואות לתקופה של חודשיים בסכום מצטבר של עד שני מיליון שקלים לבית עסק, ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בנוסף, בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים ואשר היו ביתרת חובה בחשבון העסקי נכון ל-1 במרץ 2026 יהיו זכאים לפטור למשך חודשיים מחיוב בריבית על יתרת המינוס בחשבון העסקי, עד סכום של 30 אלף שקלים. הטבה זו ניתנת באופן אוטומטי לבעלי עסקים שמזוהים בבנק כבעלי מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקלים וכמי שמשרתים במילואים בפועל, או למי שעדכנו את הבנק על כך.

עסקים שאינם עומדים בקריטריונים שנקבעו במסגרת המתווה יוכלו אף הם לבקש דחיית הלוואות עד סכום מצטבר של שני מיליון שקלים לתקופה של חודשיים, אך במקרה זה הדחייה תבוצע בריבית ההסכמית.

בעת הגשת הבקשה נדרשים בעלי עסקים להציג מסמכים המעידים על הפגיעה בפעילות העסקית. במקרה של פגיעה פיזית בבית העסק, יש להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם מוסמך אחר על פינוי העסק. אם העסק אינו פעיל במהלך ימי המבצע, יש להציג אישור רואה חשבון, יועץ מס או תצהיר מאומת בידי עורך דין המעיד על אי-פעילות העסק במהלך ימי העסקים שבהם פועל העסק בשגרה.

במקרה של בעלי עסקים ששירתו במילואים בין התאריכים 1 בפברואר 2026 ל-1 באפריל 2026, הזיהוי יתבצע באמצעות תקבול או זיכוי שהתקבל בחשבון בגין שירות המילואים. במקרים שבהם לא ניתן לבצע זיהוי אוטומטי, ההטבה תינתן בהתאם לאסמכתה שתוגש על-ידי הלקוח.

לגבי אשראי עסקי, פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע בדרך של הוספת התשלומים לסוף תקופת ההלוואה. במקרה של אשראי עסקי שיתרת תקופתו לפירעון עולה על שלוש שנים, ניתן יהיה לבצע פריסת תשלומים בהתאם למנגנון שנקבע לגבי משכנתאות.

בנק ישראל מציין כי המתווה נועד לספק מענה ראשוני לצורכי המימון של משקי הבית והעסקים שנפגעו, וכי הבנקים ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות ולהתאים את ההקלות בהתאם למצב בשטח.

הפוסט בנק ישראל מציג מתווה סיוע לנפגעי מבצע "שאגת הארי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם מתקפת טילים מכיוונן של לבנון ואיראן, ותחושת מתח מתמשכת מורגשת בקרב הציבור, נרשמו בימים האחרונים מספר אירועי רכוש שבהם על פי החשד ניצלו עבריינים את המצב הביטחוני הרגיש לביצוע פריצות, גניבות ואיומים.

על פי הודעות רשמיות שפרסמה דוברות המשטרה בתאריכים 2 ו-3 במרץ 2026, נעצרו מספר חשודים בשורה של אירועים פליליים שהתרחשו במהלך ימי הלחימה והאזעקות. במשטרה מציינים כי החקירות עדיין מתנהלות וכי נבדק קשר לאירועים נוספים.

פריצות לעסקים במרכז תל אביב במהלך האזעקות

בהודעת המשטרה מיום 2 במרץ 2026 נמסר כי במהלך הלילה נעצרו בדירת מסתור בעיר בת ים שלושה תושבי יהודה ושומרון, בחשד שבחסות האזעקות פרצו לבתי עסק במרכז תל אביב.

על פי הודעת המשטרה, במוצאי השבת האחרונה, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", התקבלו במהלך הלילה שלושה דיווחים שונים על פריצה לעסקים וגניבת רכוש. בין היתר דווח על גניבת קופות המכילות כסף מבתי עסק בתחום ההסעדה והמזון במרכז העיר.

בעקבות הדיווחים פתחו שוטרי תחנת לב תל אביב במרחב ירקון בחקירה, בשיתוף חוקרי מז"פ. מן החקירה הראשונית עלה החשד כי המעורבים הם תושבי יהודה ושומרון השוהים בישראל ללא אישורים כדין.

בהמשך הפעילות, ובשיתוף פעולה עם שוטרי תחנת בת ים, אותרו שלושת החשודים בדירת מסתור בעיר. השלושה, תושבי קבאלן על פי הודעת המשטרה, נעצרו והועברו לחקירה יחד עם ממצאים שעל פי החשד קושרים אותם לאירועי הפריצה.

במשטרה ציינו כי במהלך חקירתם נבדק גם קשר אפשרי שלהם לאירועי רכוש נוספים שהתרחשו בימים האחרונים.

אירוע נוסף בירושלים: איומים על נהג מונית באמצעות אקדח דמה

יום לאחר מכן, ב-3 במרץ 2026, פרסמה דוברות המשטרה הודעה נוספת על אירוע פלילי שהתרחש בירושלים.

על פי ההודעה, שוטרי מחוז ירושלים עצרו שני חשודים אשר על פי החשד גנבו סחורה מבית עסק בעיר ולאחר מכן השתמשו בנהג מונית לצורך הובלתה, תוך איומים באמצעות אקדח שהתברר בהמשך כאקדח דמה.

האירוע החל לאחר שהתקבל דיווח במשטרה על נהג מונית שהאוים במהלך נסיעה בירושלים על ידי שני נוסעים. על פי הדיווח, החשודים איימו עליו באמצעות אקדח בעת הנסיעה.

בעקבות הדיווח פתחו שוטרי תחנת לב הבירה בסריקות נרחבות באזור וביצעו חסימות בדרכים. במהלך הפעילות זוהה הרכב שבו נסעו החשודים.

השוטרים ביצעו תיקול מבצעי של הרכב, הביאו לעצירתו ועצרו את שני החשודים. על פי הודעת המשטרה מדובר בתושבי אשקלון ומזרח ירושלים, בני 26 ו-46.

בחיפוש שנערך ברכב נתפס אקדח דמה שעל פי החשד שימש לאיומים, וכן רכוש החשוד כגנוב.

מחקירה ראשונית עלה החשד כי השניים גנבו סחורה מבית עסק סמוך, ולאחר מכן ניגשו למונית באזור. על פי החשד, הם איימו על הנהג תוך ביצוע דריכת נשק הדמה כדי להפחידו ולהכריחו להסיעם יחד עם הרכוש שנגנב.

במשטרה הוסיפו כי מבדיקה ראשונית עלה כי אחד החשודים מוגדר כחב מעצר בגין עבירות התפרצות וגניבה שבוצעו בעת האחרונה.

עבריינות רכוש בזמן חירום: תופעה מוכרת בזירות לחימה

גורמי אכיפה מציינים כי תופעת עבריינות רכוש בתקופות חירום איננה ייחודית לישראל. במצבי מלחמה או משבר ביטחוני נוצר לעיתים חלון הזדמנויות עבור עבריינים המבקשים לנצל מצבי לחץ, אזעקות או נטישת בתים ועסקים.

דוגמאות לכך נרשמו גם בזירות אחרות בעולם. במהלך המלחמה באוקראינה בשנים 2022-2026, לאחר הפלישה הרוסית, דווח לא אחת על מקרי ביזה ופריצות לבתים בזמן שתושבים עזבו את מקום מגוריהם בעקבות אזעקות והפגזות.

במקרים מסוימים, כך דווח אז בתקשורת הבינלאומית, אזרחים מקומיים שתפסו חשודים בביזה קשרו אותם לעמודים במרחב הציבורי כאקט של השפלה פומבית. תופעות אלה עוררו ביקורת בינלאומית בשל אופיין האלים, אף שהוצגו על ידי חלק מהציבור המקומי כאמצעי הרתעה.

ברשת ובאתרי אינטרנט אוקראיניים מצויות אלפי תמונות מסוג זה, המתועדות לאורך השנים 2022-2026. לחצו כאן לקריאה נוספת

חשוב להדגיש כי במדינת ישראל פועלים גורמי אכיפה מוסדרים, וכי אכיפת החוק מתבצעת באמצעות משטרת ישראל ובתי המשפט בלבד.

מן התיעוד והדיווחים המתפרסמים עולה כי משטרת ישראל פועלת לאיתור חשודים בעבירות רכוש גם בתקופות מתוחות ורגישות, וכי החקירות הנוגעות למקרים האחרונים עדיין נמשכות.

עוד עולה מן הפרסומים כי חשודים בעבירות רכוש נעצרו, וכי המשטרה מדווחת על פעילותה בזירות שונות, החל בפעולות חילוץ וסיוע לציבור, דרך פעילות מבצעית ופעולות פשיטה, ועד טיפול בעבירות פליליות שונות.

מן הדיווחים ניתן ללמוד כי משטרת ישראל ממשיכה לפעול סביב השעון, 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, תוך המשך פעילות אכיפה וחקירה במגוון אירועים פליליים.

בתוך כך מובעת תקווה כי ישראל לא תידרדר למצבים שנצפו במדינות אחרות המצויות תחת לחימה ממושכת, דוגמת אוקראינה.

הפוסט בצל האזעקות: המשטרה עוצרת חשודים בפריצות וגניבות הופיע לראשונה ב-מעקב.