עימות חריף ויוצא דופן נחשף היום, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם לפני כארבע שעות פוסט תקיף ברשת החברתית X, בו האשים את ראש השב"כ רונן בר ב"הפצת תצהיר מלא שקרים" וניסיון "לחפות על הכישלון המודיעיני הגדול בתולדות המדינה".

בפוסט הארוך והנוקב, פירט נתניהו מספר האשמות כבדות משקל כלפי בר, כשהוא מגבה אותן בציטוטים ממסמכים וסטנוגרמות. ההאשמה המרכזית מתייחסת להתנהלות בליל ה-7 באוקטובר, כאשר לטענת נתניהו, בר "לא התריע על מלחמה", "לא העיר את ראש הממשלה, לא את שר הביטחון, לא את כיתות הכוננות, ולא הורה על פינוי מסיבת הנובה".

נתניהו הוסיף כי בר אף "הורה להימנע מהסלמה כדי לא 'לייצר מיס-קלקולציה' אצל החמאס", וציטט מתוך הערכת מצב שנערכה בשב"כ ביום התקיפה: "לעת עתה להימנע מפעילות רחבה שלנו בכדי להימנע ממיס-קלקולציה".

האשמה שנייה שהעלה נתניהו נוגעת למדיניות כלפי עזה במהלך 2023. לטענתו, "במקום להתריע על איום חמאס, רונן בר דחף פעם אחר פעם להקלות כלכליות לעזה, בטענה שזה יוביל לשקט. זה מה שאִפשר לחמאס להתחמש ולהכות". כראיה לכך, הביא נתניהו ציטוט ממסמך סקירת רקע מאפריל 2023, בו אמר בר: "הנהגת חמאס תיקפה בשיח פנימי את האסטרטגיה של ריסון ברצועה".

נתניהו התייחס גם לטענות הקשורות להליך המשפטי המתנהל נגדו. לדבריו, "רונן בר משקר. ראש הממשלה לא ביקש לדחות או לבטל את משפטו, אלא להיפך – התעקש להתייצב בבית המשפט בזמן וללא דיחוי, תוך דרישה לפתרונות אבטחה במסגרת החוק". לחיזוק טענתו, הציג נתניהו ציטוט מפגישת עבודה עם ראש השב"כ מנובמבר 2024: "אני לא מעוניין לעכב ביום אחד. אני רוצה להתייצב שם".

סוגיה נוספת שעלתה בפוסט נוגעת למחאות נגד הממשלה. נתניהו טען כי "מעולם לא דרש מעקבים בלתי חוקיים" וכי הוא "עמד על שמירה קפדנית על החוק, וביקש חוות דעת משפטית ברורה". האשמה נגדית שהעלה נתניהו היא כי דווקא בר הוא זה ש"נכשל בהגנה על נבחרי הציבור ואפשר הסתה ואלימות נגדם". לתמיכה בעמדתו, ציטט נתניהו מפגישת עבודה עם השב"כ מיוני 2023: "קודם כל צריך לקיים את מה שיש בתוך החוק. אני רוצה חוות דעת משפטית".

בסיום הפוסט החריף, כתב נתניהו: "הציבור רואה את האמת – רונן בר נכשל כישלון עצום שעלה בחיים רבים – ומנסה לברוח מאחריות עם גיבוב שקרים, שמתנפצים אל מול האמת המתועדת".

העימות הפומבי בין ראש הממשלה לראש השב"כ מהווה התפתחות חסרת תקדים במערכת היחסים בין הדרג המדיני לבין אחד מראשי מערכת הביטחון, במיוחד בתקופה זו כאשר המדינה עדיין נמצאת בעיצומו של עימות צבאי. עד לשעת פרסום כתבה זו, לא התקבלה תגובה רשמית מלשכת ראש השב"כ בנוגע להאשמות שהועלו על ידי ראש הממשלה.

צילום: מתוך העמוד הרשמי של בנימין נתניהו ברשת X

הפוסט נתניהו תוקף: "ראש השב"כ משקר ובורח מאחריות" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהחלטה דרמטית שזעזעה את מערכת הביטחון הישראלית, אישרה הממשלה ביום חמישי בערב פה אחד את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. המהלך החריג התרחש בעיצומה של אחת התקופות הביטחוניות המאתגרות ביותר שידעה ישראל, כאשר המדינה מעורבת בלחימה במספר זירות במקביל.

על פי ההחלטה שהתקבלה, אמור היה בר לסיים את כהונתו ב-10 באפריל, בעוד כשלושה שבועות, או כאשר ימונה לו מחליף קבוע – המוקדם מביניהם. אולם במפנה דרמטי נוסף, שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי המקפיא את פיטוריו של בר עד להחלטה נוספת בנושא, וקבעה כי דיון בעתירות נגד ההדחה ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל.

ראש השב"כ בחר שלא להשתתף בישיבת הממשלה הגורלית, ובמקום זאת שלח מכתב חריף לקבינט. במכתבו הביע בר כבוד למוסדות המדינה ולשלטון החוק, אך הסביר את היעדרותו בטענה שהדיון "אינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר של ממלא תפקיד בכיר – ואת תפקיד ראש השב"כ במיוחד".

בר טען במכתבו כי החלטה "תקדימית ומשמעותית" לגבי פיטוריו צריכה להתבסס על "טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות" שיאפשרו לו להגיב באופן הולם. "לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי", כתב בר. "אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".

במכתבו, בר לא חסך ביקורת על התהליך, ותיאר אותו כבעל "תוצאות שנקבעו מראש" וחסר מהות. "בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמה אחת", המשיך.

ראש השב"כ הרחיק לכת עוד יותר, בתארו את הטענות נגדו כ"מופרכות" ורק "מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם". לדברי בר, מניעים נסתרים אלה נועדו "לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".

בר ציין כי יציג את עמדתו המפורטת "בפורום המתאים בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים, וכן בפני אזרחי ישראל", רמז משמעותי למאבק משפטי ותקשורתי שעתיד להתפתח.

בין המתחים שהודגשו במכתבו של בר הייתה רמיזה למחלוקת בנוגע למשא ומתן על החטופים. "מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים", ציין בר, לפני שהגן על מהלכיו.

הוא חשף את מעורבותו האישית ב"פעילות ייחודית" שהובילה לעסקת שחרור החטופים האחרונה, שבוצעה בידיעתו של נתניהו. "העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית – שככל הנראה כשלתי בהבנתה – הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".

בר טען כי הרחקתו והרחקת ראש המוסד מהובלת המשא ומתן "פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה". הוא הדגיש את מחויבותו האישית ומחויבות השירות "לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי".

בחלק נפיץ במיוחד של מכתבו, בר התייחס למה שכונה בתקשורת הישראלית "קטאר-גייט" – חקירת שב"כ מתמשכת שקשורה לכאורה ליחסים דיפלומטיים רגישים. מבלי לפרט, בר רמז שהדחתו קשורה לחקירה זו.

"פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם – טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו", כתב. "פיטורי ראש השירות בשעה זו, ביוזמת ראש הממשלה, מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".

בחשיפה מפתיעה נוספת, בר גילה כי ראש הממשלה נתניהו הגביל את גישתו לשרי הממשלה במהלך השנה האחרונה. "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים – בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה – הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק", כתב.

טענה זו סתרה ישירות חלק מהצעת ההחלטה להדחה, כאשר בר ציין: "לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".

בר סיים את מכתבו בהטלת ספק בעיתוי הדחתו, תוך הדגשת חומרת האתגרים הביטחוניים הנוכחיים של ישראל. "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה".

הוא הוסיף נזיפה אחרונה: "ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה, ויש להתפלל כי במצב זה הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה – הן פנימית והן מול אויביה".

ההדחה התרחשה על רקע הפגנות המוניות, כאשר אלפי אנשים התאספו מחוץ למשרדי הממשלה כדי למחות נגד הסרתו של בר. ההחלטה מגיעה גם בצומת קריטי במלחמה המתמשכת, כאשר 59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, חמאס טרם הוכרע, וישראל מתמודדת עם מלחמה רב-זירתית, כפי שתיאר בר.

למרות התנגדותו החריפה של בר והמחאות הציבוריות נגד המהלך, הממשלה המשיכה בהדחה, והצביעה פה אחד להסירו מתפקידו. ההחלטה מסמנת אחד השינויים המשמעותיים ביותר במערכת הביטחון הישראלית בשנים האחרונות ומגיעה בזמן של חששות ביטחוניים מוגברים הן בארץ והן באזור.

לאחר אישור ההדחה, פנו ארגונים שונים לבג"ץ בעתירה דחופה כנגד המהלך. בתגובה, השופטת גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי לפיו פיטורי בר יוקפאו עד החלטה אחרת. היא קבעה כי דיון בעתירות נגד הדחתו ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל, ודרשה מהמשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, וכן תגובה לבקשות למתן צו ביניים נגד הפיטורים עד 24 במרץ.

"מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת", כתבה השופטת.

התגובות לצו הארעי היו חריפות ומיידיות. השר שלמה קרעי תקף את השופטת: "כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".

יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', המשיך באותו הקו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה." מנגד, השר משה ארבל מש"ס הביע עמדה שונה וחריגה יחסית בין חברי הממשלה: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט".

במקביל להתפתחויות אלה, התפרסמו ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה שבה אושרה הדחת בר. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה". אמירה זו מעלה חשש מפני עימות חסר תקדים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת.

בעקבות צו הביניים של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה לראש הממשלה בהודעה רשמית כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב"כ רונן בר. חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואף אין לקיים ראיונות לתפקיד".

בהרב-מיארה הוסיפה כי "כמו כן, תושלם הבדיקה המשפטית המתחייבת באשר לאפשרות ראש הממשלה לעסוק בנושא נוכח החשש לניגוד עניינים הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו". למעשה, היועמ"שית בודקת בימים אלה האם נתניהו יכול להמשיך ולעסוק הן בהדחת ראש השב"כ והן בהליכים למנות לו מחליף. הנימוק: חלק מאנשי לשכתו נחקרים בפרשת "קטאר-גייט" בשב"כ, ויש חשש לניגוד עניינים על ידי ראש הממשלה המדיח את מי שאחראי על החקירה ופועל למנות את מחליפו.

בתגובה למצב הנוכחי, בר כתב במכתבו עוד לפני שהתקבלה החלטת בג"ץ: "השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק".

פרשת הדחת ראש השב"כ, ההתערבות השיפוטית שבאה בעקבותיה, והמתיחות הגוברת בין הרשויות מסמנות משבר חריף במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל, והדבר מתרחש בעיצומה של מלחמה מתמשכת ומורכבת. התפתחויות הימים הקרובים יכריעו לא רק את גורלו של בר, אלא עשויות להשפיע גם על יחסי הכוחות בין רשויות השלטון בישראל ועל יכולתה של המדינה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים החמורים הניצבים בפניה.

פרשנות: מאבק הכוחות מסכן את המערכת הדמוקרטית

המשבר האחרון סביב הדחת ראש השב"כ מציג תמונה מדאיגה של מדינה במשבר מוסדי עמוק. הצעדים שננקטו בימים האחרונים מעמידים בסימן שאלה את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון ומסכנים את מערכת האיזונים והבלמים שעליה מושתתת דמוקרטיה תקינה.

המדינה נמצאת במצב של כאוס מוסדי, כאשר החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר בעיצומה של מלחמה מורכבת וקריטית, נתקלת בהתנגדות מצד בית המשפט העליון. התערבות בג"ץ בהחלטה, באמצעות צו ארעי המקפיא את הפיטורים, מובילה לתגובות חריפות מצד בכירים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה נתניהו עצמו, המאיים שלא יכבד פסיקה של בג"ץ.

מצב זה, שבו ראש ממשלה מכריז בפורום ממשלתי כי "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה", הוא תסריט אימים לכל מי שמאמין בשלטון החוק. דברים אלה, יחד עם התגובות החריפות של שרים כמו קרעי וסמוטריץ', מעלים תהיות קשות לגבי מחויבותם של נבחרי ציבור לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית.

ישנה אירוניה מסוימת בכך שבג"ץ, בניסיונו לבלום את מה שנראה כהדחה בעייתית בעיתוי רגיש, עשוי דווקא לחזק את הקולות הקוראים לרפורמה משפטית. טענות בדבר התערבות יתר של בית המשפט העליון בהחלטות הדרג המדיני מקבלות משנה תוקף בעיני תומכי הממשלה, כאשר שופטים מתערבים בסוגיה שנתפסת כפררוגטיבה מובהקת של הרשות המבצעת.

מצד שני, ראש הממשלה בוחר להדיח את ראש אחד מארגוני הביטחון המרכזיים של המדינה בעיצומו של מצב חירום לאומי, כאשר ישראל מצויה במלחמה רב-זירתית והיד האיראנית, כפי שבר עצמו מציין, "נמצאת עמוק בתוך המדינה". זאת, בשעה ש-59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה וחמאס טרם הוכרע. עיתוי זה מעורר שאלות קשות לגבי סדרי העדיפויות של הממשלה.

הפוסט משבר השב"כ: נתניהו מול בג"ץ, המדינה בקו האש הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתל אביב התקיימה אמש הפגנת ענק שהוציאה לרחובות כ-40 אלף איש במחאה נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, במקביל לחזרת הלחימה בעזה. המפגינים מילאו את כיכר הבימה ואת הרחובות הסמוכים כשברקע מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו את פיטוריו של בר בצל חקירת פרשת "קטאר-גייט" ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.

המחאה, שנערכה בהובלת "פורום האלופים", כללה נאומים חריפים מבכירי מערכת הביטחון לשעבר, ביניהם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך וראש המוסד לשעבר תמיר פרדו. הממשלה צפויה לאשר בקרוב את פיטוריו של בר, למרות החזרה ללחימה ברצועת עזה, מבצע שעליו פיקד בין היתר ראש השב"כ עצמו לצד הרמטכ"ל אייל זמיר.

"מי שטרח וקרא את מכתב האזהרה שקיבל ראש הממשלה מוועדת הצוללות, כבר לא מתקשה להאמין שראש הממשלה מעז לפגוע בביטחון הלאומי של ישראל בשל סיבות שאינן ממלכתיות", אמר אלשיך בנאומו. הוא הוסיף כי "זוהי עת של פיקוח נפש" והזהיר כי "מי שיעמוד מנגד, מי שיאמין ללהטוטים המילוליים וה'פסאודו-ביטחוניים' של הממשלה והעומד בראשה, לא יהיה לו הסבר חלילה לדורות הבאים, כיצד הקרבנו חלילה את מדינת ישראל עבור אינטרסים שאינם ממלכתיים".

אלשיך התייחס גם לפרשת "קטאר-גייט" והדגיש כי היעד האסטרטגי של קטאר הוא שימור שלטון חמאס, וכי השבויים מהווים כלי עבור דוחא לממש מטרה זו. לדבריו, "כאשר נפתחה חקירה ביטחונית בגין חשדות לקשר פסול מול הקטארים, נפתחו שערי הגיהינום, וראש השב"כ הוזמן מיד להיות מפוטר. אינני יודע מה בדיוק נחקר כעת, אך ההתנפלות על הגורם החוקר הופכת לכאורה את כל סימני השאלה שהצטברו לסימני קריאה".

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו נשא דברים חריפים עוד יותר נגד ראש הממשלה באומרו כי "18 במרץ – עוד יום שחור במסע ההרס עליו הכריז הנאשם בנימין נתניהו. מלחמת שלום נתניהו החלה". פרדו האשים את נתניהו בגרירת המדינה לעוד מלחמה ללא אופק מדיני והוסיף: "מנגנון ההשמדה העצמית שהפעיל פחדן, שרלטן ושקרן כבר לפני זמן רב מגיע לשלבי ההכרעה".

פרדו הישיר מבט לראש הממשלה: "אתה, הנאשם בנימין נתניהו, מהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה." הוא האשים את נתניהו ברדיפת מערכת הביטחון, בהפיכת הצבא ושירותי המודיעין לכלי פוליטי, ובהרס שיטתי של אמון הציבור. "לא נשכח ולא נסלח כיצד הדחת את ראש השב"כ שעות ספורות לפני שישב בשולחן הפיקוד עם הרמטכ"ל ליציאה למלחמה".

עוד הבהיר פרדו כי לדעתו נתניהו לא רק מסכן את ביטחון המדינה, אלא פועל באופן מחושב נגד הדמוקרטיה הישראלית: "לא נשכח ולא נסלח איך השפלת והרסת את מערכת האכיפה, איך אתה משמיד את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, ומבזה את שופטיו". לדבריו, ההיסטוריה לא תשכח את הכניעה לקיצונים, את ההפקרה של תושבי הצפון והדרום, ואת המלחמה שיצאה לדרך משיקולים פוליטיים צרים. "שוב מלחמה ללא הגדרת מצב סיום, שוב מלחמה שתביא לעוד שכול ועוד סבל", הוסיף.

בין הדוברים בהפגנה הייתה גם עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, שזכתה לתשואות מהקהל כשאמרה: "נתניהו פתח על החטופים את שערי הגיהינום ורק ביחד נוכל להציל אותם. את שערי הגיהינום הוא לא פתח היום על חמאס, אלא על החטופים." צנגאוקר האשימה את ראש הממשלה בכך שהחלטתו לחזור ללחימה סיכנה את השבויים והייתה, לדבריה, "קורבן פוליטי שנועד לשמור על שלמות הקואליציה שלו".

צנגאוקר הדגישה כי ישנה רק דרך אחת להבטיח את חזרתם של כל החטופים: "המציאות כבר הוכיחה לנו שהמלחמה לא תחזיר חטופים – היא תהרוג אותם. רק הסכם על כולם בפעימה אחת יחזיר אותם." היא קראה לציבור להצטרף למחאה ולחסום בגופם את הכניסות לקריה: "אם יהיו אלפי אוהלים שיקיפו את הקריה – לא תהיה לו ברירה אלא לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם הביתה". בתום ההפגנה, קראה צנגאוקר להמונים להצטרף למחאת משפחות החטופים בדרך בגין, ואלפים נענו לקריאתה, כשחלקם אף הבעירו במקום מדורה.

אלוף במילואים נועם תיבון אמר בנאומו כי "אפשר להציל את החטופים שנמצאים עכשיו במנהרות של עזה, אפשר עדיין להציל אותם". הוא הוסיף כי לצערו "ממשלת 7 באוקטובר, ממשלת הכישלון והמחדל, החליטה שזה לא מעניין אותה". לדבריו, "את הממשלה הזו מעניינים דברים אחרים. הם רוצים להשתלט על השב"כ, רונן בר לא נותן להם ולכן מדיחים אותו. הם רוצים למנות בובה צייתנית במקום היועמ"שית. וכמובן, להעביר חוק השתמטות בזוי, שמחליש את צה"ל ולא מאפשר לו להגן על גבולות המדינה. לכן אנחנו כאן הערב, כי מדינת ישראל בסכנה, ואתם כמו עוד רבים נקראתם אל הדגל. מצדיע לכם".

בנוסף להפגנה המרכזית בתל אביב, התקיימו אמש מחאות נוספות בירושלים, בצומת שער הנגב, בבאר שבע ובשורת מוקדים נוספים ברחבי הארץ. היום צפויה להתקיים הפגנה נוספת בירושלים.

המון האדם אשר נהר אל כיכר הבימה גלש אל העורקים העירוניים הסמוכים – שדרות רוטשילד ורחוב בן ציון, ושם נוצרו פקקי תנועה משמעותיים. המחאה מתרחשת בעת רגישה במיוחד, כאשר אש המערכה בעזה מתלקחת מחדש והממשלה מתעקשת להדיח את ראש שירות הביטחון הכללי חרף עמדתה המקצועית הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה, הגברת גלי בהרב-מיארה.

ההפגנה אשר התקיימה אמש מצטרפת לשרשרת מחאות אשר התקיימו בשבועות האחרונים ומעידה על המתיחות הגוברת בקרב הציבור הישראלי סביב המשך הלחימה בעזה, גורל השבויים והחשדות בפרשת קטאר-גייט. הקריאות להשבת החטופים והביקורת על התנהלותה הביטחונית של הממשלה ממשיכות להדהד במרחב הציבורי הישראלי, גם בחלוף למעלה מחמישה ירחים מאז פרוץ המלחמה.

הפוסט 40 אלף במחאת ענק נגד פיטורי ראש השב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים התלהט השיח הציבורי סביב דמותו של ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, שכיהן בתפקידו בעת אסון 7 באוקטובר. הדיון התעורר בעקבות פוסט שפרסם חבר הכנסת חילי טרופר מהמחנה הממלכתי, שביקש להאיר צדדים אחרים באישיותו של בר ובהתנהלותו לאחר האסון.

טרופר, שכיהן בעבר כשר התרבות, שיתף בפוסט שפורסם בפייסבוק כי "לפני כמה שבועות אחד החטופים שחזרו ביקש לדבר עם רונן בר בשעה 1 בלילה. כמובן שרונן התייצב מיד. הם שוחחו במשך שעות ארוכות ומאז הם ממשיכים לדבר". הוא הוסיף כי "לא מעט משפחות חטופים מספרות שרונן בר היה מהיחידים שהיה קשוב להן והן האמינו לו לאורך כל השנה וחצי האיומות האלה".

לפי טרופר, בר "הגיע למקומות הכואבים ביותר בעוטף והסתובב בין קהילות שבורות. הישיר מבט אל הכאב, השפיל מבט מול מי ששילמו את המחיר היקר, לקח אחריות וביקש סליחה".

הפוסט של טרופר מגיע בעת שיח ציבורי נוקב על אחריותם של ראשי מערכת הביטחון לאסון. טרופר מציין כי "דבר מכל אלה לא ישנה את העובדה שרונן בר היה ראש השב"כ בעת האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. יש לו כמובן אחריות, והוא היה הראשון ליטול אותה. בלי להתחמק ובלי להתפתל".

אולם, הפוסט של טרופר עורר ביקורת נוקבת מצד גורמים שונים, הטוענים כי אין די בהבעת אחריות כאשר מדובר באסון בסדר גודל כזה. המבקרים מציינים כי תחת פיקודו של בר התרחש האסון הנורא בתולדות המדינה, שבו נהרגו מאות אזרחים ונחטפו אזרחים רבים, חלקם עדיין מוחזקים בשבי.

בר, כראש השב"כ, קיבל שכר גבוה במשך תקופת כהונתו, וכעת, עם סיום תפקידו (כאשר הממשלה הנוכחית לא המשיכה את כהונתו), הוא זכאי לפנסיה ופיצויים נדיבים. לקיחת אחריות משמעה לשאת בתוצאות וברור שאינה מתמצה בהכרה ציבורית בכך שהייתה כשלון.

ההתנצחות הפוליטית סביב דמותו של רונן בר משקפת את השסע העמוק בחברה הישראלית בתקופה זו. בעוד חלק מהציבור מוקיר את שירותו ארוך השנים של בר לביטחון המדינה ואת נכונותו ליטול אחריות על האסון, אחרים דורשים חשבון נפש מעמיק יותר ממי שעמד בראש אחד הארגונים האחראים על ביטחון המדינה ברגעים הקריטיים.

טרופר, כחבר כנסת בזמן האסון, נושא גם הוא באחריות מסוימת למחדל. הם שואלים היכן היו ההתרעות שלו לפני 7 באוקטובר, ומדוע לא פעל ביתר שאת אם היה חשש לאסון מתקרב.

האתגר הניצב לפתחה של החברה הישראלית הינו ניהול שיח רב־רבדים זה באופן אשר יאפשר הן התחקות נפש כנה והן איחוי חברתי. בעוד אישים דוגמת טרופר מבקשים להאיר פנים אנושיות בדמותם של נושאי האחריות, מן ההכרח כי השיח לא יתעלם מן השאלות הנוקבות אודות המחדלים אשר אפשרו את התרחשות הפורענות.

לצד זאת, ראוי לשוות לנגד עינינו כי מערכת הביטחון הישראלית מורכבת מרבבות אשר מקדישים את הווייתם לשמירת ריבונות המדינה, וכי אחריות ציבורית אינה שוללת את ההוקרה לתרומתם לאורך שנות דור. האתגר הוא למצוא את שביל הזהב בין דרישה לנשיאה באחריות לבין הכרה במורכבות האנושית.

בעודנו צועדים קדימה כקהילה לאומית, סוגיות האחריות וחשבון הנפש תמשכנה להלך עמנו. האופן בו נתמודד עם תהיות אלו ישפיע לא רק על יכולתנו להפיק תובנות מן העבר, אלא אף על עתידנו המשותף כחברה.

בינתיים, השיח הציבורי יוסיף להתקיים, כאשר אישים דוגמת טרופר ובר יהוו סמלים למחלוקת הרחבה יותר אודות אחריות, הנהגה, ומקומה של הביקורת בחברה הדוגלת בערכי הדמוקרטיה.

צילום מעמוד הפייסבוק הרשמי של חילי טרופר

הפוסט האם חילי טרופר מנסה לטייח את הכישלון? הופיע לראשונה ב-מעקב.

בישיבת ממשלה סוערת שהתקיימה אמש (ראשון) נחשף עימות חריף סביב סוגיית חקירת אירועי 7 באוקטובר, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בתקיפות את בקשתו של ראש השב"כ רונן בר להשתתף בדיון. הישיבה כונסה בעקבות דד-ליין שהציב בג"ץ לפני כשישים יום.

"מדובר בפקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה? זה ממש אבסורד. באיזו סמכות הוא מביע עמדה מבלי שהתבקש?" זעם נתניהו תוך שהוא דופק על השולחן, בתגובה לשאלת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מדוע לא הופצה עמדתו של ראש השב"כ לשרים.

במהלך הדיון התגלעו מספר עימותים חריפים, כאשר בהרב-מיארה הדגישה כי "ועדת חקירה ממשלתית, בשונה מוועדה ממלכתית, מקבלת את התקציב מהממשלה וזה עלול להשפיע השפעה פסולה". היא אף ציינה כי בפני בית הדין בהאג הוצגה עמדה לפיה ישראל מתכוונת להקים ועדה ממלכתית, טענה שהובילה את נתניהו לשאול בתדהמה "מי אישר את זה?", כשהיועמ"שית השיבה: "אתה אדוני".

שר החוץ גדעון סער, שתמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, התעמת עם היועמ"שית כשזו קטעה את דבריו. "נהיה לך מנהג להפריע לכל שר שמדבר. אני רגיל לזה בכנסת, פה לא היה דבר כזה מעולם", אמר סער. הוא הציע לבחון תיקון חקיקה שיאפשר לממשלה להסמיך נשיאים ומשנים לנשיא של בית המשפט העליון בדימוס לקבוע את הרכב הוועדה.

נתניהו הביע התנגדות נחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית בשלב זה, בטענה כי "אי אפשר לומר שהמלחמה נגמרה. אי אפשר להיכנס לאירוע בו כל הגורמים הרלוונטיים עסוקים עם עורכי דין במקום לעמוד ביעדים הגדולים בפניהם ניצבת מדינת ישראל".

שר המשפטים יריב לוין מתח ביקורת חריפה על מערכת המשפט, כשהתייחס לוועדת החקירה בפרשת אסון מירון כדוגמה לכישלון. "איפה בודקים את האחריות של בית המשפט? הוא רק יושב בטריבונה ומחלק ציונים", אמר לוין.

בתגובה לסירוב לאפשר את השתתפותו של ראש השב"כ בדיון, אמר גורם בכיר במערכת הביטחון כי "ראש השב"כ יודע שהוא ואנשיו לא הצליחו לעצור את הטבח, ולקח על כך אחריות. מנגד, הוא כנראה יודע מה הוביל לטבח וכמה הוא הזהיר. עכשיו יש ניסיון למנוע מהציבור לדעת את האמת".

הדיון, שהתקיים במסגרת דרישת בג"ץ, לא כלל הצבעה והיה אמור להיות טכני בלבד, אך הפך לזירת עימותים בין בכירי הממשלה והדרג המקצועי סביב אופי החקירה העתידית של אירועי 7 באוקטובר.

צילום: קובי גדעון, לע"מ

הפוסט נתניהו דחה בזעם את דרישת ראש השב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנסת ישראל של 2024, ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין ממשיכה להפגין חוסר רגישות ואחריות ציבורית מזעזע. בעוד שהיא מתיימרת לייצג את האינטרסים של הציבור הערבי בישראל, התנהלותה מעלה תהיות רבות באשר למניעיה האמיתיים ולאג'נדה שהיא מקדמת.

לאחרונה, ח'טיב-יאסין הוכיחה שוב את חוסר השיפוט שלה כאשר השמיעה האשמות חמורות כלפי חברי כנסת יהודים. בתגובה למכתב שנשלח לראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, היא לא היססה להטיח האשמות מופרכות ומסיתות: "לכו תשרפו פלסטינים ואנחנו נגבה אותכם. בושה. כבר מזמן אין לכם. לשרוף אנשים וילדים בחיים. מזכיר לכם משהו?!?!?!? פשוט אין מילים לתאר".

בהתבטאות מזעזעת זו, חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין העזה לערוך השוואה מרושעת ומעוותת בין תומכי הטרור ומבצעי פשעים נגד האנושות, לבין למעלה משישה מיליון קדושים יהודים אשר נספו באכזריות במחנות ההשמדה הנאציים. אמירה זו מהווה חילול בוטה של זכר הנרצחים וסילוף היסטורי חמור, המשקף חוסר רגישות מוחלט כלפי אחת הטרגדיות הנוראות בתולדות האנושות.

האם ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין מודעת לתלאות אשר פקדו את העם היהודי בימי השואה? האם היא מבינה לעומקם את הדברים עליהם היא מדברת? הן לא חזתה ולו אחוז אחד מן הסבל אשר נגזר על היהודים בתקופה האפלה ההיא.

לבני עמה עודנה שמורה הזכות לחיות במדינות ערביות רבות, בעוד אשר ליהודים באותם ימים לא הייתה מדינה משלהם (ואך טוב כי כיום יש). ועל מנת למנוע מן המחבלים להשמיד את מדינת ישראל, חובה עלינו להגן על המדינה ולמגר את אויביה.

דבריה אלה, שנאמרו ללא כל בסיס עובדתי, מהווים הסתה מסוכנת ומעוררים שאט נפש. השימוש ברטוריקה פרובוקטיבית זו חושף את חוסר האחריות של ח'טיב-יאסין ואת נכונותה להשתמש בשפה קיצונית ומתלהמת כדי לקדם את מטרותיה הפוליטיות.

אולם, כאשר מדובר בקידום האינטרסים של בוחריה, ח'טיב-יאסין מגלה פתאום זיכרון סלקטיבי. ב-23 בספטמבר 2024, היא "נזכרה" פתאום שהיא חיה במדינת ישראל ושערביי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה. באותו יום, היא דרשה להגדיל את התקציב לערביי ישראל המתגוררים בצפון המדינה, תוך שהיא טוענת בערבית: "התעלמות מוחלטת מצרכי החברה הערבית".

צילום: ערוץ הכנסת

התנהלות זו חושפת את הצביעות המובהקת של ח'טיב-יאסין. מחד, היא מטיחה האשמות חסרות בסיס כלפי חברי כנסת יהודים, ומאידך, היא מבקשת להגדיל את התקציבים לציבור אותו היא מתיימרת לייצג. זוהי דוגמה מובהקת לפוליטיקה של הפרד ומשול, המנסה לנצל את המתחים הקיימים בחברה הישראלית לטובת רווח פוליטי אישי.

חברת הכנסת ח'טיב-יאסין חייבת להבין שתפקידה כנבחרת ציבור הוא לגשר על פערים ולקדם דו-קיום, לא להסית ולהעמיק שסעים. התנהלותה הבלתי אחראית פוגעת לא רק באמון הציבור במערכת הפוליטית, אלא גם ביחסים העדינים בין יהודים וערבים במדינת ישראל.

צילום: ערוץ הכנסת, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט ח'טיב-יאסין מסיתה: "יהודים שורפים ילדים חיים כמו בשואה" הופיע לראשונה ב-מעקב.