בעת האחרונה מתעוררות תהיות חמורות באשר לאופן התנהלותו של מוסד "ברכת כהן", אשר משכנו ברחוב חלמית 7 בבת ים. המוסד, הנחזה כפועל למען מטרות צדקה ומונהג על-ידי הרב לאון כהן, ואשר בין היתר מספק מזון במחיר מופחת לנצרכים, מצא עצמו במוקד סערה ציבורית בעקבות חשיפתן של מספר הפרות חמורות בדפוסי פעילותו. מסתבר כי מאחורי מעטה הדת וה"כיפה" מסתתרות תופעות של אלימות ובריונות.

"מוסדות ברכת כהן" מתיימר להיות מוסד ללא כוונת רווח, המפעיל מעין מרכול או מתחם למכירת מזון במחירים מוזלים (בין השאר, מוצרי מזון שהתקבלו כתרומה למוסד). בין כתליו נמכרים, בין היתר, מוצרי חלב, בשר וביצים – כל זאת, על פי החשד, בהיעדר אישור ופיקוח מטעם משרד הבריאות.

בשיחה שקיימה מערכת "מעקב" עם בר לאון כהן, יו"ר הארגון, הוא עצמו הודה כי אין בידי הארגון אישור ממשרד הבריאות למכירת מזון. פנייה למשרד הבריאות אישרה כי אכן לא ניתן אישור כזה ל"מוסדות ברכת כהן".

חומרת העניין ברורה: מדובר בסיכון בריאותי פוטנציאלי לציבור הרוכשים, שכן ללא פיקוח ואישורים מתאימים, לא ניתן להבטיח את איכות ובטיחות המזון הנמכר. יתרה מזאת, העובדה שמדובר במוצרים רגישים כמו חלב, בשר וביצים, מעלה את רמת הסיכון.

בעקבות הממצאים, הוגשה תלונה לרשם העמותות. משרד הבריאות, מצדו, מסר כי העניין נמצא בטיפול ומטופל על ידי מחוז תל אביב.

ברם, אין הפרשה מסתכמת בחשדות להפרת תקנות בריאות הציבור. כאשר אנוכי, בתפקידי כעיתונאי, ניסיתי לתעד את הפעילות במתחם (במסגרת חובתי המקצועית – שכן לציבור הזכות לדעת), הותקפתי באלימות חריגה בחומרתה. למעשה, המתקפה בוצעה בידי שליח מטעם אביו של הרב לאון כהן (אבי הרב כהן נוכח במוסד מדי יום). כתוצאה מן התקיפה, נאלצתי להתפנות באמבולנס לבית החולים וולפסון, והוגשה תלונה רשמית במשטרה.

בריון טען שאסור לצלם במרחב הציבורי. בנוסף, ניתן לראות את אביו של הרב לאון כהן משלח את הבריון לעברי.

בשלב מסוים הצליח הבריון להשבית את מצלמתי וגרם לי לחבלה ביד, ככל הנראה במטרה להנחיל לי לקח בדבר הימנעות מצילום.

מקרה זה מעלה תהיות נוספות לגבי דרכי הפעולה של הארגון ומידת נכונותו לשקיפות ולביקורת ציבורית. יתרה מזאת, הוא מעלה חשש כבד לגבי הקשרים שיש לארגון עם גורמים שונים, כולל, על פי הטענות, עם המשטרה המקומית ועיריית בת ים.

בהקשר זה, ראוי לציון כי במהלך התקרית בה הותקפתי, עלה בידי לתעד עובד עירייה אשר הניח את רכבו בחניית נכים ללא התג הנדרש, ונטל מן המקום כמות נכבדה של ביצים. פנייה שהופנתה למחלקת דוברות עיריית בת ים בעניין זה טרם זכתה למענה עד לשעה זו.

מעניין לתהות איזה קנס היה מטיל השיטור העירוני על אזרח מן השורה אשר היה מחנה את רכבו במקום המיועד לנכים. נזכיר לעובד השיטור העירוני: נהג אשר יחנה את רכבו בחניית נכים ללא תו נכה תקף, דינו יהא קנס בסך אלף שקלים חדשים בתוספת ארבע נקודות חובה. בתי המשפט מתייחסים לעבירה זו כאל אחת מארבע העבירות החמורות ביותר, ולפיכך אינם מקלים ראש בעניין ונוהגים לפסוק כי על נהג שאינו מחזיק בתו נכה להתייחס כאילו חומות בצורות מקיפות את חניית הנכה, חומות אשר שעריהן ייפתחו אך ורק בפני אדם המחזיק בתו נכה כדין.

נציין עוד עניין אשר זועק לשמיים ולא ניתן להחריש לגביו: תקיפה והשבתת מכשיר הצילום שברשותי כעיתונאי, המהווה הפרה בוטה של החוק, בוצעה לנגד עיניו של עובד העוטה מדי השיטור העירוני!

מעבר לסוגיות הבריאותיות והאלימות, עולות גם שאלות לגבי ההתנהלות הכספית של הארגון. "מעקב" הזמין את דוחות העמותה וכעת הם נבדקים על ידי רואה חשבון מומחה. בין היתר, מנסים לברר מי היא חברת הביטוח המבטחת את הארגון במקרה של מזון מקולקל, ומהי ההתנהלות הכספית המדויקת של העמותה. רואה החשבון של "מוסדות ברכת כהן" סירב להגיב לשאלות בנושא.

עניין נוסף ראוי לציון אשר נוגע לסוגיית האישורים. גורמים בעיריית בת ים מתקשים להשיב לשאלותינו בדבר זהות הגורם אשר העניק אישור לבניית המבנה. מקור מהימן מסר לנו כי קיימות בעיות הקשורות למבנה זה. לפיכך, הגשנו בקשה לפי חוק חופש המידע לעיריית בת ים ואנו ממתינים לתשובה רשמית. הרב לאון כהן, בתפקידו כיושב ראש הארגון, בחר להתעלם מן השאלות הנוגעות למבנה, לביטוחים, לאישורי בנייה וכיוצא באלה.

בתגובה לפניית "מעקב", מסר הרב לאון כהן, יו"ר הארגון:

"ידידי היקר שלום וברכה, מבין שלקחת אותנו כפרויקט ואינני מבין מדוע. לא מוצא סיבה לפגוע במאות ניצולי שואה ובקשישים המגיעים לקחת סלי מזון, אוקראינים, חבר העמים, הקהילה האתיופית, ילדים רעבים וכד'. אנו מתנדבים במסגרת ובברכה ועושים הכל לטובת סיוע יום יומי לתת למשפחות הנ"ל לחיות בכבוד. אדוני פנה אלי ב-8 לאוגוסט בבעיה שהייתה עם אחד המתנדבים במקום וטיפלתי במהרה בעניין. עכשיו אני מבין שאדוני בהמשך למה שהיה ממשיך לחפש שאלות נוספות, אשר כלל לא קשורות למקרה שלך באופן אישי. אני רואה את הדבר כרצון אישי שלך לפגוע במקום ללא שום רצון לבדוק באמת או להגיע למקום. להזכירך שהיית במקום במשרדי האישי לפני כחודשיים וגם לפני והשיחה הייתה מאוד נעימה ואף רצית לסייע לנו. מעריך את עזרתך ומאחל ברכה וחג שמח לכבודו".

תגובתו זו של הרב לאון כהן מעוררת שאלות נוקבות נוספות. היא נמנעת מהתייחסות ישירה לטענות החמורות שהועלו, ותחת זאת מבקשת להציג את הפנייה העיתונאית כניסיון אישי לפגוע במוסד. יתר על כן, ההתייחסות לאירוע האלים כ"בעיה עם אחד המתנדבים" אשר טופלה "במהרה" מעוררת חשש כבד באשר ליחסה של הנהלת המוסד לאלימות המופנית כלפי אנשי תקשורת.

הפוסט מוסדות ברכת כהן: מכירת מזון ללא פיקוח ותקיפת עיתונאי הופיע לראשונה ב-מעקב.

ברחוב חלמית באזור עמידר, אחד האזורים המוזנחים ביותר בעיר, התושבים מתלוננים על הרי זבל שאינם מפונים במשך חודשים ארוכים . "אנחנו משלמים ארנונה של מעל 900 ש"ח, כמו בתים קרובים לים, ואנחנו חיים בתוך זבל", אומר אחד התושבים שביקש להישאר בעילום שם. "זה פשוט בלתי נסבל".

הקבלן האחראי על ניקיון העיר, שזכה במכרז העירייה, מקבל מאות אלפי שקלים מדי חודש מקופת המדינה ומעיריית בת ים. אולם, למרות התשלומים הגבוהים, נראה כי העבודה אינה מתבצעת כראוי. תמונות של ערימות אשפה נשלחו פעמים רבות לעירייה על ידי מערכת 'מעקב', אך ללא תגובה או טיפול נראה לעין.

תושבי העיר, שביקשו להישאר בעילום שם, מספרים על אווירה של פחד ושתיקה. "אנשים מפחדים לדבר. יש תחושה שכל ביקורת עלולה להוביל לתביעת דיבה", אומר אחד התושבים.

ראש העיר, צביקה ברוט, ידוע בנטייתו להגיש תביעות דיבה נגד מבקריו. בעבר הגיש תביעות נגד תושבים כמו מאיר בכר, יוסי בכר ובתו. ולכן אנשים מעדיפים לשתוק מאשר להסתכן בתביעה יקרה.

סכנה אורבת בגני בת ים: בורות מסכנים חיי ילדים

'מעקב' חושף כי בגנים הציבוריים ברחבי העיר פזורים בורות מסוכנים, המהווים סכנה ממשית לילדים הרוכבים על אופניים ומשחקים במרחבים הפתוחים.

נראה כי עיריית בת ים וראש העיר מגלים אדישות מטרידה לנושא. מחלקות העירייה האמונות על תחזוקת המרחב הציבורי, כמו גם הקבלנים האחראים על ביצוע תיקונים, לא נקטו עד כה בצעדים משמעותיים לפתרון הבעיה.

זו פצצת זמן מתקתקת. אסון קשה – רק עניין של זמן?!

נפילה לבור עלולה לגרום לפציעות חמורות, במיוחד בקרב רוכבי אופניים צעירים. מדובר בסיכון מיותר לחלוטין, פציעה כזו עלולה להותיר צלקות פיזיות ונפשיות לכל החיים.

השאלה המטרידה ביותר היא: האם העירייה תיקח אחריות כאשר יתרחש אסון? תושבי בת ים מביעים ספק.

רון לאביוד, ראש אגף דוברות (והשתיקה)

מחלקת הדוברות של העירייה, בניהולה של רון לאביוד, אלופה בהתעלמות שיטתית מפניות 'מעקב'. למרות פניות חוזרות ונשנות של מערכת "מעקב", לא התקבלה כל תגובה רשמית לטענות הקשות. כנראה, זו מחלקת השתיקה, לא הדוברות.

במכתב חריף ששלחה מערכת "מעקב" לרון לאביוד, נכתב: "האם זה תפקידה של דוברת לסנן כלי תקשורת?" המכתב גם מעלה שאלות לגבי הקבלן האחראי על הניקיון ומדוע לא מתוקן בור מסוכן בגינה ציבורית".

היועצת המשפטית של העירייה ומבקר העירייה, האמונים על שמירת החוק והסדר התקין, שותקים אף הם.  תפקידם לפקח ולבקר את פעולות העירייה. שתיקתם מעלה סימני שאלה כבדים.

ברחובות בת ים, הזבל ממשיך להצטבר. התושבים ממשיכים לשלם ארנונה גבוהה, אך מרגישים כי קולם אינו נשמע. "אנחנו רוצים עיר נקייה, עירייה שקופה, ומנהיגות אחראית. זו לא בקשה מוגזמת. זו זכותנו הבסיסית", אומר אחד התושבים.

נכון לעכשיו, עיריית בת ים לא הגיבה לפניות חוזרות ונשנות בנושא. השאלה הגדולה נותרת: האם מישהו בהנהגת העיר מקשיב? ומתי, אם בכלל, יראו תושבי בת ים שינוי אמיתי ברחובותיהם?

הפוסט צביקה ברוט מתעלם: בת ים טובעת בזבל ותושביה זועמים הופיע לראשונה ב-מעקב.