שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם היום בחשבון הרשמי שלו ברשת X מסר פוליטי חד וחד משמעי המופנה ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו", כתב סמוטריץ', והוסיף כי "המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד". סמוטריץ' סיים את דבריו בקריאה ישירה: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

הפרסום מגיע בעיצומה של סערה דיפלומטית בעקבות סנקציות שהטילה בריטניה על שר האוצר, צעד שנתפס בקרב חוגי הימין כהתערבות בלתי לגיטימית בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל. סמוטריץ' בחר להגיב לא בערוצים הדיפלומטיים המקובלים, אלא בקריאה חד־משמעית לפעולה מעשית שתשנה את המציאות על הקרקע.

מאחורי המסר הפומבי מסתתרת אסטרטגיה ממשלתית מתוכננת היטב. בשבועות האחרונים נחשפו תוכניות שקידם סמוטריץ' להחלת חוק ישראלי על אזורים נרחבים ביהודה ושומרון, תוכניות שמטרתן המוצהרת היא למנוע כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית. מקורות פוליטיים מגדירים זאת כתמרון שנועד "לדרוס" את האופציה הפלסטינית באמצעות יצירת עובדות בשטח.

יושב ראש הציונות הדתית ממשיך לפעול בעקביות על פי השקפת עולם ברורה: ישראל לא תאפשר הקמת ישות פלסטינית עוינת בלב ארץ ישראל. בעיניו, הצעדים הבינלאומיים נגדו אינם אלא אישור נוסף לנכונות הדרך – ככל שהלחץ מחריף, כך צריכה ישראל להחיש את תהליך החלת הריבונות.

הפנייה הישירה לראש הממשלה אינה מקרית. סמוטריץ' בוחר לפעול בגלוי, להציב את נתניהו מול החלטה היסטורית: להמשיך במדיניות של דיבורים וניהול משבר, או לעשות את המעבר למדיניות של פעולה והכרעה. "זו העת וזה בידיים שלך" – משפט שנועד להטיל אחריות ברורה על מנהיג הליכוד.

בחוגי הימין מתפרשת קריאתו של סמוטריץ' כמחווה פטריוטית נחרצת. השמאל, מנגד, צפוי לראות בה פרובוקציה מסוכנת שעלולה להביא לבידוד בינלאומי מוחלט. אך סמוטריץ' לא נרתע מהביקורת. להיפך – הוא רואה בה עדות לכך שמדיניותו פוגעת בדיוק באינטרסים שצריך לפגוע בהם.

המסר המרכזי שעולה מהפוסט הוא שינוי פרדיגמה: ישראל כבר לא צריכה להצטדק או להתגונן. היא צריכה לפעול. "המנדט נגמר" – משפט שמסמל סיום תקופה שבה מעצמות זרות קבעו את גורל היהודים בארצם. הקריאה להורדת "רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום" משקפת תפיסה שלפיה הרעיון הפלסטיני אינו רק מסוכן מבחינה ביטחונית, אלא גם אנטי־היסטורי וטעון הכחדה מוחלטת מהשיח הציבורי.

נתניהו נמצא כעת בצומת קריטי. מצד אחד, הלחצים הבינלאומיים מתגברים. מצד שני, השותף הקואליציוני המרכזי שלו דורש ממנו להוביל צעד אסטרטגי שישנה את פני האזור. האם ראש הממשלה יעז לנקוט בצעד היסטורי של החלת ריבונות, או שימשיך בקו של הקפאת המצב תוך ניהול משברים שוטפים? סמוטריץ' הבהיר: כעת הכדור במגרש של נתניהו, וההיסטוריה תשפוט את בחירתו.

צילום של בצלאל סמוטריץ' מאתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק

הפוסט סמוטריץ' לנתניהו: ריבונות עכשיו, המנדט הבריטי נגמר הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז הבוקר (ראשון) כי מתקני הגרעין המרכזיים של איראן הושמדו לחלוטין במתקפה אמריקנית שתואמה במלואה עם ישראל. בהצהרה מוקלטת שפורסמה ברשת X בשעה 05:40, הביע נתניהו הכרת תודה עמוקה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואמר כי "ההבטחה שנתתי בתחילת מבצע עם כלביא – קוימה".

נתניהו חזר על הבטחתו מתחילת המבצע, כי מתקני הגרעין האיראניים יושמדו "בדרך זו או אחרת". לדבריו, התקיפה האמריקנית בוצעה "בתיאום מלא ביני לבין הנשיא טראמפ, ובתיאום מבצעי מלא בין צה"ל וצבא ארצות הברית" ופגעה בשלושת מתקני הגרעין המרכזיים: פורדו, נתנז ואספהאן.

ראש הממשלה תיאר שיחה חמה ומרגשת עם הנשיא טראמפ שהתקיימה מייד לאחר השלמת הפעולה. "הוא בירך אותי, הוא בירך את צבאנו והוא בירך את עמנו. ואני ברכתי אותו, את טייסי ארצות הברית ואת העם האמריקני", סיפר נתניהו.

בהצהרתו הדגיש נתניהו כי התקיפה האמריקנית המשיכה "ביתר שאת ובעוצמה כבירה את התקיפות של צה"ל והמוסד על תוכנית הגרעין של איראן". לדבריו, התוכנית האיראנית "איימה על עצם קיומנו והיא גם סיכנה את שלום העולם כולו".

ראש הממשלה השבח את הנשיא טראמפ בכלל ונדיר: "הנשיא טראמפ מנהיג בעוז את העולם החופשי. הוא ידיד ענק של ישראל, ידיד שלא היה כמותו". נתניהו הוסיף כי הוא מדבר "מעומק הלב של כל אחד ואחת" מאזרחי ישראל ומטעם "העם היהודי כולו".

המתקפה האמריקנית שבוצעה הלילה סימנה את הפעם הראשונה בה ארצות הברית תוקפת ישירות מתקני גרעין איראניים. על פי דיווחים, ישראל וארצות הברית התאמנו על תקיפה מסוג זה כבר לפני כשנה, כאשר דמו במסגרת תרגיל את התקפה ההתקפית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.

נתניהו סיים את הצהרתו במסר של אחדות ונחישות: "אנחנו עומדים יחד, אנחנו נלחמים יחד, ובעזרת השם – אנחנו מנצחים יחד". ובסיום ציטט מפרשת השבוע: "עלה נעלה כי יכול נוכל להם".

צילומים: צילום מדף X של בנימין נתניהו בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט נתניהו מכריז: מתקני הגרעין של איראן הושמדו הופיע לראשונה ב-מעקב.

עימות חריף ויוצא דופן נחשף היום, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם לפני כארבע שעות פוסט תקיף ברשת החברתית X, בו האשים את ראש השב"כ רונן בר ב"הפצת תצהיר מלא שקרים" וניסיון "לחפות על הכישלון המודיעיני הגדול בתולדות המדינה".

בפוסט הארוך והנוקב, פירט נתניהו מספר האשמות כבדות משקל כלפי בר, כשהוא מגבה אותן בציטוטים ממסמכים וסטנוגרמות. ההאשמה המרכזית מתייחסת להתנהלות בליל ה-7 באוקטובר, כאשר לטענת נתניהו, בר "לא התריע על מלחמה", "לא העיר את ראש הממשלה, לא את שר הביטחון, לא את כיתות הכוננות, ולא הורה על פינוי מסיבת הנובה".

נתניהו הוסיף כי בר אף "הורה להימנע מהסלמה כדי לא 'לייצר מיס-קלקולציה' אצל החמאס", וציטט מתוך הערכת מצב שנערכה בשב"כ ביום התקיפה: "לעת עתה להימנע מפעילות רחבה שלנו בכדי להימנע ממיס-קלקולציה".

האשמה שנייה שהעלה נתניהו נוגעת למדיניות כלפי עזה במהלך 2023. לטענתו, "במקום להתריע על איום חמאס, רונן בר דחף פעם אחר פעם להקלות כלכליות לעזה, בטענה שזה יוביל לשקט. זה מה שאִפשר לחמאס להתחמש ולהכות". כראיה לכך, הביא נתניהו ציטוט ממסמך סקירת רקע מאפריל 2023, בו אמר בר: "הנהגת חמאס תיקפה בשיח פנימי את האסטרטגיה של ריסון ברצועה".

נתניהו התייחס גם לטענות הקשורות להליך המשפטי המתנהל נגדו. לדבריו, "רונן בר משקר. ראש הממשלה לא ביקש לדחות או לבטל את משפטו, אלא להיפך – התעקש להתייצב בבית המשפט בזמן וללא דיחוי, תוך דרישה לפתרונות אבטחה במסגרת החוק". לחיזוק טענתו, הציג נתניהו ציטוט מפגישת עבודה עם ראש השב"כ מנובמבר 2024: "אני לא מעוניין לעכב ביום אחד. אני רוצה להתייצב שם".

סוגיה נוספת שעלתה בפוסט נוגעת למחאות נגד הממשלה. נתניהו טען כי "מעולם לא דרש מעקבים בלתי חוקיים" וכי הוא "עמד על שמירה קפדנית על החוק, וביקש חוות דעת משפטית ברורה". האשמה נגדית שהעלה נתניהו היא כי דווקא בר הוא זה ש"נכשל בהגנה על נבחרי הציבור ואפשר הסתה ואלימות נגדם". לתמיכה בעמדתו, ציטט נתניהו מפגישת עבודה עם השב"כ מיוני 2023: "קודם כל צריך לקיים את מה שיש בתוך החוק. אני רוצה חוות דעת משפטית".

בסיום הפוסט החריף, כתב נתניהו: "הציבור רואה את האמת – רונן בר נכשל כישלון עצום שעלה בחיים רבים – ומנסה לברוח מאחריות עם גיבוב שקרים, שמתנפצים אל מול האמת המתועדת".

העימות הפומבי בין ראש הממשלה לראש השב"כ מהווה התפתחות חסרת תקדים במערכת היחסים בין הדרג המדיני לבין אחד מראשי מערכת הביטחון, במיוחד בתקופה זו כאשר המדינה עדיין נמצאת בעיצומו של עימות צבאי. עד לשעת פרסום כתבה זו, לא התקבלה תגובה רשמית מלשכת ראש השב"כ בנוגע להאשמות שהועלו על ידי ראש הממשלה.

צילום: מתוך העמוד הרשמי של בנימין נתניהו ברשת X

הפוסט נתניהו תוקף: "ראש השב"כ משקר ובורח מאחריות" הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתב"ג רועש, החניונים מלאים, וישראלים ממלאים את הטרמינלים בדרכם לחופשות פסח – תמונה שקשה לשייך למדינה שנמצאת בעיצומה של מלחמה ומשבר כלכלי, לפי התחזיות הפסימיות. צוות "מעקב" ביקר אתמול בשדה התעופה בן גוריון, שם נצפתה תנועה ערה בטרמינלים 1 ו-3, מפוצצים בישראלים אשר החליטו לצאת לחופשות בחגים. בנוסף, חניון שדה התעופה במחירי "משכנתא" מפוצץ ברכבים.

ברחובות נשמעות קריאות שלפיהן בנימין נתניהו הוא הגרוע מכול, והכלכלה בשפל מתמשך — אך הציבור בישראל, כך נראה, אינו חש בכך. אזרחים ממשיכים לרכוש מוצרים ולצאת לחופשות כאילו אין מחר, ומספר הנוסעים לחו"ל אינו מצביע על ירידה כלשהי. היכן, אם כן, מתבטאת אותה ירידה כלכלית? ישראלים קונים בדיוטי פרי כאילו לא ראו מעולם דאודורנט ויין.

ההערכות מדברות על כ-80,000 נוסעים ביום בתקופת השיא של פסח השנה. רשות שדות התעופה מפרסמת נתונים מרשימים: כ-1.8 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בחודש אפריל ובחופשת הפסח – עלייה חדה של כ-65% בהשוואה לפסח אשתקד. גם חודש מרץ מסתמן כהיסטורי, עם גידול של 60% בתנועת הנוסעים, שצפויה לעמוד על כ-1.4 מיליון.

לא רק מספר הנוסעים מרשים, גם חברות התעופה חוזרות לפעילות: כ-50 חברות תעופה בינלאומיות יפעלו בנתב"ג במהלך אפריל. יונייטד איירליינס שבה הבוקר (ראשון) לטוס לישראל, ואחריה צפויות להצטרף גם ריינאייר ואיבריה. בהמשך החודש ובמהלך אפריל צפויות לחזור גם דלתא, בריטיש איירווייס, אייר בלטיק, נאוס ובולגריה אייר – מה שצפוי להגדיל משמעותית את היצע הטיסות ליעדים הפופולריים.

ובכן, חברים, היכן באה לידי ביטוי הירידה הכלכלית, ומה פשר הטענה כי נתניהו כה מזיק? הרי הישראלים מוסיפים לנהל אורח חיים רגיל – יוצאים לחופשות, נהנים, ואינם חשים את נטל הגירעון.

הסתירה בין תחושת המשבר הכלכלי המדוברת לבין התנהגות הצרכנים בפועל בולטת במיוחד בחנויות הדיוטי פרי בנתב"ג. הקניות המוגברות של מוצרי יוקרה, בשמים, אלכוהול ומוצרי קוסמטיקה עומדות בניגוד חד לשיח על התכווצות כלכלית.

במקביל, בנק ישראל פרסם לקראת החג מסר מוזר: "פסח בפתח וזה הזמן גם לסדר כלכלי!" פתח הבנק את הודעתו, והמשיך עם סדרת טיפים להתנהלות כלכלית נכונה יותר:

1. "יש לכם כסף בעו״ש? השקיעו חכם באחת מהאפשרויות: פיקדון, קרן כספית או מק״מ. כדי שהכסף שלכם יהיה שווה יותר!".
2. "כמה כרטיסי אשראי יש לכם? בדקו את התנאים וההטבות של כל כרטיס מול העלויות השנתיות. בטלו כרטיסים מיותרים ושמרו רק על אלה שאתם באמת צריכים".
3. "נמצאים במינוס? זכרו: מינוס הוא למעשה הלוואה בתנאים גרועים! תמיד כדאי להימנע ממינוס, כדאי לחשוב איך להגדיל את ההכנסות ואיך לצמצם את ההוצאות. שקלו לקחת הלוואה בתנאים מוסכמים ומשתלמים יותר כדי לסגור את המינוס ולהגן על דירוג האשראי שלכם".
4. "יש לכם כמה הלוואות מכמה גופים פיננסים? ערכו השוואה ושקלו לאחד את כל ההלוואות תחת הגוף הפיננסי שמציע את התנאים הטובים ביותר".

"סדר כלכלי הוא מתנה שממשיכה להעניק לאורך כל השנה. נצלו את ניקיונות החג להתחלה חדשה ולהתנהלות כלכלית חכמה יותר," המליץ בנק ישראל.

לא ברור מה הקשר, אבל בנק ישראל מסר גם מסר נוסף: "חג פסח שמח לכל בית ישראל! בחג החירות הזה ליבנו עם החטופים, בתקווה ובציפייה לשובם במהרה לחיק משפחתם. אנו ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות וכל כוחות הביטחון. בתוך שמחת החג, אנו חושבים על מי שעדיין נלחמים, על מי שממתינים לשובם של אהוביהם, על פצועי המלחמה, בגוף ובנפש, ועל כל המתמודדים עם כאב. שנזכה לחג של אחדות ותקווה, ושיבואו עלינו ימים של חירות מלאה, צמיחה ושלווה".

שום דבר לא נמסר על הכלכלה וכו' – מסר מוזר.

מצב זה מעלה שאלות רבות: האם התחזיות הפסימיות אודות הכלכלה הישראלית אינן משקפות את המציאות? האם מדובר במצב זמני בו צרכנים רבים "חוגגים" למרות המשבר?

העלייה הדרמטית בטיסות השנה בהשוואה לשנה שעברה בולטת במיוחד: 1.8 מיליון נוסעים בפסח השנה לעומת אשתקד מראים שמשהו בנרטיב הכלכלי הפסימי אינו מתיישב עם המציאות. הפער בין התחזיות הכלכליות לבין ההתנהגות הצרכנית מעיד אולי על תמונה מורכבת יותר מזו המוצגת בשיח הציבורי.

נכון לעת הזאת, התצלומים המתועדים מנמל התעופה בן-גוריון ממשיכים לשקף מציאות מורכבת ורבת-פנים: מחד גיסא, מדינת ישראל שרויה במערכה צבאית, ומאידך גיסא, ניכר כי אורח החיים השגרתי נמשך בעבור רבים מתושביה. האם יש בכך עדות לאיתנותה של הכלכלה הישראלית, בניגוד לביקורת הנוקבת המופנית כלפי ממשלת נתניהו?

בחשבון אחרון, כפי שמשתקף מן המידע העובדתי, בעוד שבאמצעי התקשורת מתנהל שיח אודות משבר כלכלי עמוק תחת הנהגתו של נתניהו, המציאות בשטח מעידה כי רבים מאזרחי ישראל בוחרים להמשיך בנסיעותיהם לחו"ל ובפעילותם הצרכנית – תופעה המציבה סתירה מהותית לתיאור הקודר של המצב הכלכלי תחת ההנהגה הנוכחית.

הפוסט "נתניהו הורס את המדינה"? קופות הדיוטי-פרי מספרות סיפור אחר הופיע לראשונה ב-מעקב.

בישיבת ממשלה סוערת שהתקיימה אמש (ראשון) נחשף עימות חריף סביב סוגיית חקירת אירועי 7 באוקטובר, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בתקיפות את בקשתו של ראש השב"כ רונן בר להשתתף בדיון. הישיבה כונסה בעקבות דד-ליין שהציב בג"ץ לפני כשישים יום.

"מדובר בפקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה? זה ממש אבסורד. באיזו סמכות הוא מביע עמדה מבלי שהתבקש?" זעם נתניהו תוך שהוא דופק על השולחן, בתגובה לשאלת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מדוע לא הופצה עמדתו של ראש השב"כ לשרים.

במהלך הדיון התגלעו מספר עימותים חריפים, כאשר בהרב-מיארה הדגישה כי "ועדת חקירה ממשלתית, בשונה מוועדה ממלכתית, מקבלת את התקציב מהממשלה וזה עלול להשפיע השפעה פסולה". היא אף ציינה כי בפני בית הדין בהאג הוצגה עמדה לפיה ישראל מתכוונת להקים ועדה ממלכתית, טענה שהובילה את נתניהו לשאול בתדהמה "מי אישר את זה?", כשהיועמ"שית השיבה: "אתה אדוני".

שר החוץ גדעון סער, שתמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, התעמת עם היועמ"שית כשזו קטעה את דבריו. "נהיה לך מנהג להפריע לכל שר שמדבר. אני רגיל לזה בכנסת, פה לא היה דבר כזה מעולם", אמר סער. הוא הציע לבחון תיקון חקיקה שיאפשר לממשלה להסמיך נשיאים ומשנים לנשיא של בית המשפט העליון בדימוס לקבוע את הרכב הוועדה.

נתניהו הביע התנגדות נחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית בשלב זה, בטענה כי "אי אפשר לומר שהמלחמה נגמרה. אי אפשר להיכנס לאירוע בו כל הגורמים הרלוונטיים עסוקים עם עורכי דין במקום לעמוד ביעדים הגדולים בפניהם ניצבת מדינת ישראל".

שר המשפטים יריב לוין מתח ביקורת חריפה על מערכת המשפט, כשהתייחס לוועדת החקירה בפרשת אסון מירון כדוגמה לכישלון. "איפה בודקים את האחריות של בית המשפט? הוא רק יושב בטריבונה ומחלק ציונים", אמר לוין.

בתגובה לסירוב לאפשר את השתתפותו של ראש השב"כ בדיון, אמר גורם בכיר במערכת הביטחון כי "ראש השב"כ יודע שהוא ואנשיו לא הצליחו לעצור את הטבח, ולקח על כך אחריות. מנגד, הוא כנראה יודע מה הוביל לטבח וכמה הוא הזהיר. עכשיו יש ניסיון למנוע מהציבור לדעת את האמת".

הדיון, שהתקיים במסגרת דרישת בג"ץ, לא כלל הצבעה והיה אמור להיות טכני בלבד, אך הפך לזירת עימותים בין בכירי הממשלה והדרג המקצועי סביב אופי החקירה העתידית של אירועי 7 באוקטובר.

צילום: קובי גדעון, לע"מ

הפוסט נתניהו דחה בזעם את דרישת ראש השב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחת הכותרת "מכה אסטרטגית", צה"ל ביצע היום סדרת תקיפות מדויקות בעומק שטח תימן, במהלך צבאי שמדגיש את יכולותיה המבצעיות של ישראל להגיע לכל נקודה במזרח התיכון. התקיפות כוונו למטרות אסטרטגיות, כולל תשתיות חיוניות המשמשות את ארגון החות'ים.

בפעולה צבאית מתוכננת היטב, חיל האוויר הישראלי תקף תשתיות קריטיות ברצועת החוף המערבית ובעומק המדינה, כולל פגיעה בתחנת הכוח המרכזית היזאז, המהווה עורק חיוני לפעילות הצבאית של החות'ים. בנוסף, הותקפו תשתיות בנמלים אסטרטגיים ראס עיסא וחודיידה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר את עמדתה הנחושה של ישראל בהצהרה תקיפה: "כפי שהתחייבנו – החות׳ים משלמים, וימשיכו לשלם, מחיר כבד על התוקפנות שלהם נגדנו. תקפנו היום מטרות טרור של שלטון הטרור החות'י ברצועת החוף המערבית ובעומק תימן".

נתניהו הדגיש את הקשר בין החות'ים לאיראן: "החות'ים הם שלוחה של איראן והם משרתים את מטרות הטרור של הציר האיראני במזרח-התיכון. הם מהווים סכנה לישראל ולאזור כולו, כולל פגיעה בחופש השיט העולמי".

במהלך התקיפות, דווח על פגיעות מדויקות במטרות תת-קרקעיות באזור העיר עמראן, המדגישות את יכולת החדירה המודיעינית והמבצעית של ישראל. התקיפות בוצעו בהכוונה מדויקת של אגף המודיעין וחיל הים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומודיעין מדויק.

התגובה הישראלית מהווה מסר ברור לחות'ים ולפטרוניהם באיראן: ישראל מסוגלת להגיב במהירות ובעוצמה לכל איום, גם במרחק אלפי קילומטרים מגבולותיה. כפי שהדגיש ראש הממשלה: "לא נסבול פגיעה באזרחינו ובמדינתינו. נפעל בנחישות ובעוצמה נגד כל גורם שמאיים על מדינת ישראל – בכל מקום ובכל זמן שיידרש".

למרות שהתקיפות בוצעו במקביל לפעילות הקואליציה האמריקנית-בריטית באזור, בכיר אמריקני הבהיר כי מדובר בפעולות נפרדות, עם תיאום טקטי בלבד למניעת התנגשויות. עובדה זו מדגישה את העצמאות המבצעית של ישראל ואת יכולתה לפעול באופן עצמאי להגנת האינטרסים שלה.

התקיפות גרמו לנזק משמעותי לתשתיות החות'ים, כאשר הפגיעה בתחנת הכוח היזאז ובנמלים האסטרטגיים צפויה להשפיע באופן ניכר על יכולת הפעולה של הארגון. מקורות מודיעיניים מעריכים כי הפגיעה בתשתיות אלו תקשה משמעותית על המשך פעילות הטרור של החות'ים.

בחירת המטרות מעידה על תכנון אסטרטגי מדויק, המכוון לפגיעה ביכולות המבצעיות של החות'ים תוך צמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. הדיוק המבצעי והיכולת לפגוע במטרות אסטרטגיות מרוחקות מדגישים את העליונות הטכנולוגית והמבצעית של צה"ל.

צילומים: דובר צה"ל

הפוסט צה"ל משתיק את החות'ים בתימן; נתניהו: המחיר יכאב הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט נתניהו מכריז: הפסקת אש בצפון תחת עוצמה ישראלית הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבר הכנסת אחמד טיבי מעורר סערה ברשתות החברתיות בשל פרסומים תכופים המביעים עמדות ביקורתיות חריפות כלפי מדינת ישראל ומנהיגיה. במיוחד בולטת פעילותו ברשת X (לשעבר טוויטר), שם הוא משמש כמעין "כתב חדשות" המפיץ מידע בעל אופי חד-צדדי ומגמתי.

בפוסט שפורסם לאחרונה, טיבי הפיץ בהתלהבות ידיעה על כך שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כביכול הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הפרסום, שנכתב באנגלית, האשים את השניים ב"פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בעזה".

פעילותו של טיבי ברשתות החברתיות מעלה שאלות נוקבות לגבי הגבול בין חופש הביטוי הפרלמנטרי לבין הסתה. כחבר כנסת המייצג ציבור בחברה הישראלית, טיבי מנצל את במת הרשתות החברתיות להפצת תכנים שלעיתים קרובות נתפסים כמערערים על הלגיטימיות של מדינת ישראל ופעולותיה.

דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בשיתוף תכנים מערוץ אל-ג'זירה, המוכר בקו העריכתי הביקורתי שלו כלפי ישראל. טיבי אף העלה שאלות רטוריות בנוגע למותו של ד"ר אלברש, תוך שימוש ברטוריקה מתלהמת המאשימה את ישראל ב"רצח והתעללות".

התנהלותו של טיבי ברשתות החברתיות משקפת מגמה מדאיגה של שימוש בפלטפורמות דיגיטליות להפצת נרטיבים חד-צדדיים ומסיתים. יש הבדל משמעותי בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה. כאשר נבחר ציבור משתמש בבמה הציבורית שלו באופן שיטתי להפצת מסרים המערערים על הלגיטימיות של המדינה, זה מעלה שאלות אתיות ומוסריות משמעותיות.

בעוד שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית, התנהלותו של טיבי מעוררת דיון ציבורי על גבולות השיח הפוליטי ועל האחריות המוטלת על נבחרי ציבור בשימוש ברשתות החברתיות.

התופעה מדגישה את האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית בעידן הדיגיטלי, כאשר הרשתות החברתיות משמשות ככלי להפצת מסרים פוליטיים בעלי השפעה נרחבת. השאלה המרכזית העולה היא כיצד לשמור על איזון עדין בין חופש הביטוי לבין הצורך למנוע הסתה והסלמה במתחים חברתיים ופוליטיים.

המקרה של ח"כ טיבי מדגים את הצורך בדיון ציבורי מעמיק על תפקידם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות ועל האחריות המוטלת עליהם בשימוש בפלטפורמות אלה. בעידן שבו המידע זורם במהירות וללא מחסומים, חשוב לזכור כי לדברים הנאמרים ברשתות החברתיות יש השפעה ממשית על השיח הציבורי ועל היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

צילום: רשת X Ahmad Tibi

הפוסט ח"כ טיבי מצייץ בחדווה על צו נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

"החמאס לא ישלוט בעזה. מי שיעז לפגוע בחטופינו – דמו בראשו. אנחנו נרדוף אתכם, ואנחנו נשיג אתכם", כתב ראש הממשלה בפוסט.

הצהרה זו מגיעה על רקע המערכה המתמשכת ברצועת עזה והמאמצים המדיניים והצבאיים להשבת החטופים הישראלים המוחזקים בידי החמאס.

דבריו של נתניהו משקפים את המדיניות הישראלית הרשמית, לפיה שלטון החמאס בעזה יגיע לקיצו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

הפרסום זכה לתהודה רבה ברשתות החברתיות, כאשר הוא מצטרף לשורת הצהרות של בכירים ישראלים בנוגע למטרות המערכה בעזה ועתיד הרצועה.

צילום: פייסבוק Benjamin Netanyahu

הפוסט נתניהו מזהיר: "החמאס לא ישלוט בעזה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

אמש נחשפה שוב התנהלותו הבעייתית של השמאל הישראלי, המתקשה לקבל החלטות דמוקרטיות ומנסה לכפות את דעותיו על הציבור הישראלי באמצעות אלימות והפרות סדר. פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו – צעד חוקי לחלוטין במסגרת סמכויותיו – הובילו לגל מחאה אלים ומסוכן.

המחנה השמאלי נטש את המצפן המוסרי המנחה. חלף כיבוד התהליכים הדמוקרטיים והסמכות החוקית המוקנית לראש הממשלה אשר נבחר כדת וכדין, בוחרים הם בנתיב של השחתה והצבת מכשולים בדרכים, תוך העמדת חיי אדם בסכנה ושיבוש מרקם החיים של אזרחים מן השורה.

בעוד שישראל כ"ץ, שר הביטחון החדש, מציג גישה ממלכתית ואחראית באומרו כי הוא "מקבל את האחריות בתחושת שליחות ובחרדת קודש למען ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה", מנהיגי האופוזיציה בוחרים בהסתה פרועה. יאיר לפיד, למשל, הגדיל לעשות כשטען כי "ראש הממשלה יצא מדעתו" – רטוריקה מסוכנת המערערת את יציבות המערכת הפוליטית בעת מלחמה.

המציאות מוכיחה כי דווקא הימין מציג אחריות לאומית ומנהיגות שקולה. בעוד גלנט בחר להיפרד בצורה מכובדת ולהצדיע "לנופלים, לפצועים, לחטופים וללוחמי צה"ל", השמאל ממשיך במסע ההסתה והפילוג.

אי אפשר לנהל מדינה כשקבוצה קטנה אך קולנית מנסה לכפות את רצונה על הרוב. הדמוקרטיה מבוססת על קבלת החלטות הרוב, גם כשהן אינן נושאות חן בעיני המיעוט.

ישראל כ"ץ הציג חזון ברור להמשך ניהול המלחמה, הכולל יעדים מוגדרים: השבת החטופים, השמדת החמאס, הכרעת החיזבאללה ובלימת התוקפנות האיראנית. בניגוד לכך, השמאל ממשיך להתמקד בהפגנות אלימות ובערעור הסדר הציבורי.

השאלה המתבקשת היא: מתי יבין השמאל שדמוקרטיה אינה מתמצה רק בזכות המחאה, אלא גם בחובה לכבד את החלטות הממשלה הנבחרת? האם אין זה הזמן להניח בצד את המחלוקות הפוליטיות ולהתאחד מאחורי ההנהגה הנבחרת בעת מלחמה?

בעת אשר המערכת הפוליטית ניצבת בפני אתגרים סבוכים ורבי-פנים, נהיר לכל בר-דעת כי הפתרון אינו טמון בהפקרות ובהפרת הסדר הציבורי. לכידות העם וגיבושו נחוצים כיום מאין כמותם, ומן הראוי כי המחנה השמאלי יפנים תובנה זו אל ליבו.

הפוסט פרובוקציה שמאלנית: כשהדמוקרטיה הופכת לאנרכיה הופיע לראשונה ב-מעקב.