במהלך חסר תקדים המדגיש את המדיניות הדרקונית של מוסקבה, הטילה רוסיה קנס אסטרונומי על ענקית הטכנולוגיה גוגל – 20 אונדציליון דולר, סכום שגדול מהתוצר העולמי כולו. הקנס המופרך, שכולל 36 אפסים, מגיע בעקבות חסימת ערוצי התעמולה הרוסיים ביוטיוב.

הסכום המדובר – 20,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000$ – גדול פי מיליארדי מונים מהתוצר העולמי המוערך ב-100 טריליון דולר בלבד. אפילו דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, נאלץ להודות בבושה כי אינו מסוגל לבטא את המספר המגוחך.

17 ערוצי טלוויזיה רוסיים, המשמשים כשופר לתעמולה הממשלתית, הגישו תביעות נגד גוגל בבתי המשפט הרוסיים. הסיבה המוצהרת: חסימת שידוריהם ביוטיוב. התביעות, שהחלו בסכומים נמוכים יותר, תפחו לממדים גרוטסקיים כשהקנסות מוכפלים מדי שבוע.

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, חסמה גוגל למעלה מ-1,000 ערוצי יוטיוב רוסיים, כולל ערוצים ממלכתיים בולטים כמו Russia 1 ו-Russia Today. בנוסף, הוסרו יותר מ-5.5 מיליון סרטונים שקידמו את נרטיב המלחמה הרוסי.

למרות האבסורד שבדרישה, דובר הקרמלין פסקוב התעקש להגן על הקנס ה"סמלי", כהגדרתו. "הדרישות האלה מראות את תמצית הטענות של הערוצים שלנו נגד גוגל", אמר פסקוב, תוך שהוא מתעלם מהפער העצום בין ה"סמליות" לבין המציאות הכלכלית.

קנס זה חושף את הניסיון השקוף של רוסיה להפעיל לחץ על חברות טכנולוגיה מערביות. בעוד גוגל, ששווי השוק שלה עומד על כשני טריליון דולר, צמצמה את פעילותה ברוסיה, היא לא נסוגה ממנה לחלוטין – עובדה שככל הנראה מתסכלת את הקרמלין.

הקנס חסר התקדים מדגיש את המאבק המתמשך בין רוסיה לבין פלטפורמות מערביות על חופש המידע. בעוד מוסקבה מנסה להציג את עצמה כקורבן של צנזורה, הקנס האבסורדי רק מחדד את ניסיונותיה הנואשים לשלוט בזרימת המידע ולהגביל את חשיפת אזרחיה למידע שאינו עולה בקנה אחד עם הנרטיב הרשמי של הקרמלין.

צילום: סרגיי גונייב

הפוסט רוסיה נגד גוגל: קנס של 20 אונדציליון דולר – 20,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000$ הופיע לראשונה ב-מעקב.

אירינה פריון הייתה ידועה בדעותיה הלאומניות הקיצוניות ובהצהרותיה השערורייתיות החוזרות ונשנות. כחברת פרלמנט מטעם מפלגת "סבובודה" (תרגום: "חופש"), היא קידמה בנחישות רעיונות של אוקראיניזציה ומתחה ביקורת חריפה על אזרחי אוקראינה דוברי הרוסית.

אחת מאמירותיה המפורסמות ביותר של פריון נגעה לחיילי הצבא האוקראיני. היא הצהירה כי חיילים המדברים רוסית אינם יכולים להיחשב אוקראינים אמיתיים ופטריוטים. דברים אלה עוררו הד ציבורי רחב וביקורת מצד פוליטיקאים ואישי ציבור רבים.

בנוסף, פריון הואשמה לא פעם באנטישמיות ובעוינות כלפי ישראל. בין היתר, היא השוותה את פעולות ישראל לתוקפנות הרוסית, בכנותה את שתי המדינות "כובשות". הצהרות אלה עוררו אף הן תגובות שליליות הן בתוך אוקראינה והן מחוצה לה.

למרות דעותיה הקיצוניות, אירינה פריון לימדה במשך שנים רבות באוניברסיטה הלאומית של לבוב על שם איבן פרנקו, דבר שעורר גם הוא תגובות מעורבות בחוגים האקדמיים.

"מעקב" ניסה מספר פעמים לראיין את פריון, אך נענה בסירוב בוטה. יש הקושרים זאת לדעותיה האנטישמיות המשוערות של הפוליטיקאית.

רציחתה של אירינה פריון עוררה הד רחב בחברה האוקראינית. למרות השנויה במחלוקת של דמותה, פוליטיקאים ואישי ציבור רבים גינו את הפשע הזה, בהדגישם כי רצח הוא בלתי קביל ללא קשר להשקפות הפוליטיות של הקורבן.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי הצהיר בנאומו: "ללא קשר למחלוקות פוליטיות, רצח הוא פשע ומעשה טרור. לא נרשה חיסולים פוליטיים במדינתנו. רשויות אכיפת החוק יעשו כל שביכולתן למצוא ולהעניש את האשמים".

חקירת רציחתה של אירינה פריון נמצאת תחת פיקוחו האישי של התובע הכללי של אוקראינה. הוקם צוות חקירה מיוחד הבוחן תרחישים שונים לפשע, כולל מניעים פוליטיים.

הקהילה הבינלאומית הגיבה גם היא לאירוע זה. נציגי האיחוד האירופי וארצות הברית הביעו דאגה מהמצב וקראו לרשויות האוקראיניות לערוך חקירה יסודית וחסרת פניות.

רציחתה של אירינה פריון העלתה שוב את שאלת ביטחונם של אישים פוליטיים באוקראינה ואת הצורך במאבק בקיצוניות בחברה. מומחים מציינים כי לפשע זה עלולות להיות השלכות רציניות על המצב הפוליטי הפנימי במדינה.

ללא קשר להשקפותיה הפוליטיות ולהצהרותיה השנויות במחלוקת של אירינה פריון, רציחתה היא פשע חמור שיש לחקור, והאשמים חייבים להיענש בהתאם לחוק. אירוע זה מדגיש שוב את חשיבות שמירת עקרונות שלטון החוק ואי-קבילות האלימות הפוליטית בחברה דמוקרטית.

הפוסט רצח חברת הפרלמנט האוקראיני לשעבר אירינה פריון זעזע את הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.