דים אמור

בעוד העולם ממשיך להסתובב על צירו, היום הרביעי בנובמבר 2025 הביא עמו שרשרת ארוכה של אירועים משמעותיים שמעצבים את המציאות הגיאופוליטית, הכלכלית והחברתית בכל יבשות העולם. מקלפיות הבחירות בארה"ב ועד לשדות הקרב באוקראינה, מהמשברים ההומניטריים באפריקה ועד לפריצות דרך מדעיות במעבדות המחקר המובילות, היום מציג תמונה מורכבת של עולם בתנועה מתמדת.

בארצות הברית התקיים היום יום הבחירות המקומיות והמדינתיות, בשנה שאינה כוללת בחירות לקונגרס. מרוצי המפתח בניו יורק, ניו ג'רזי ווירג'יניה מושכים תשומת לב ארצית ונבחנים כמדד מהימן לאקלים הציבורי בשנה השנייה לכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. במקביל, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי לעדכון מכסי ההדדיות מול סין, צעד שמגיע בעקבות הסדר כלכלי שנחתם ב-30 באוקטובר. ההסדר כולל התחייבויות סיניות להקלה בשליטת יצוא קריטיים ורכישות חקלאיות אמריקאיות, ונראה כי משקף ניסיון לאזן את היחסים הכלכליים המורכבים בין שתי המעצמות.

בחזית המזרחית של אירופה, הקרבות באוקראינה אינם פוסקים. קרבות עירוניים עזים מתרחשים בעיר פוקרובסק שבדונצק, כאשר רוסיה טוענת להידוק טבעת הלחץ סביב העיר, בעוד אוקראינה מדווחת על לחימה מתמשכת בתוך ההריסות. עיר נוספת שנשחקת במחיר אנושי וחומרי כבד, כשכל בית ורחוב הופכים לזירת קרב. במקביל לסבל בשטח, הנשיא זלנסקי מברך על חבילת ההרחבה של הנציבות האירופית לשנת 2025, צעד שמסמל את המסלול האירופי שאוקראינה ממשיכה לשאוף אליו גם בעיצומה של מלחמה קשה. בכירים באיחוד האירופי מדגישים התקדמות משמעותית, אך גם מציבים דרישות קשיחות בנושא שלטון החוק.

הנציבות האירופית פרסמה היום את דוח ההרחבה השנתי לשנת 2025, מסמך מקיף שמתווה את עתיד ההרחבה של האיחוד. מונטנגרו, אלבניה, מולדובה ואוקראינה מסומנות כמדינות המתקדמות ביותר בתהליך, עם יעד אפשרי של קבלה לאיחוד עד שנת 2030. עם זאת, הדוח אינו מתעלם מבעיות: הוא כולל אזהרות חדות לגבי נסיגות דמוקרטיות בסרביה ובגאורגיה. הנציבות מבהירה כי לא יהיו קיצורי דרך בתהליך ההצטרפות, והמדינות המועמדות יידרשו לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים.

במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית ישראלית ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב הבינלאומית. גורם בכיר בחמאס טען היום להסכמה עם הרשות הפלסטינית על הקמת ועדה זמנית לניהול רצועת עזה בשם הרשות. הדיווח מגיע בעיצומן של מחלוקות פנימיות עמוקות והמשך המגעים הבינלאומיים להסדרה. במקביל, לפי דיווח אוסטרלי, וושינגטון מקדמת רעיון להקמת כוח ייצוב בעזה עד שנת 2027 כחלק מתכנית רחבה יותר בשיתוף האו"ם, אם כי הפרטים עדיין מתגבשים ומדובר ברעיון שטרם גובש לכדי תכנית מפורטת.

באסיה, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג קרא היום להעמקת שיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, תשתיות, חקלאות וחלל, לצד דחיפה לפיתוח בינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ופיתוח ירוק. בניתוח נפרד, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על ירידה משמעותית בפליטות הפחמן של סין במחצית הראשונה של 2025, ירידה שמיוחסת להשקעות מסיביות בטכנולוגיות ירוקות. באוסטרליה, ראש שירות הביטחון והמודיעין האוסטרלי הוציא אזהרה חריגה: לפחות שלוש מדינות מוכנות לבצע התנקשויות בשטח אוסטרליה, והאזהרה כללה גם התייחסות לניסיונות גניבת סודות הקשורים לשותפות הביטחונית AUKUS. ביפן, לשכת הקבינט מסרה על מסיבות עיתונאים יומיות בנושאי מדיניות, בעוד סגן שר החוץ קיבל משלחת של תכנית שלום ובנייה, עדכון שגרתי אך המשקף המשך דיפלומטיה אזורית פעילה.

בקנדה, הממשלה הפדרלית פרסמה היום את תקציב 2025 שכותרתו "קנדה החזקה", התקציב הראשון של ראש הממשלה מארק קרני. לפי רויטרס, הגירעון התקציבי מוכפל בניסיון לבלום חיכוכים סחר מול ארצות הברית ולהמריץ השקעות פנימיות. במקביל, קנדה משתתפת בתרגיל הצבאי טליסמן סאבר באוסטרליה, כחלק מהידוק שותפויותיה באזור האינדו-פסיפיק.

באפריקה, המשבר בסודאן מחריף. ארגוני זכויות אדם קוראים היום למושב חירום של מועצת זכויות האדם בג'נבה בעקבות נפילת העיר אל-פאשר לידי כוחות RSF, לצד דיווחים קשים על פשעי מלחמה ואלימות אתנית. במערב אפריקה, ארגון ההגירה הבינלאומי משיק יוזמה אזורית לשיפור המענה לנעדרים במסלולי הגירה, בשיתוף פעולה עם ממשלות האזור.

בתחום המדע והרפואה נרשמו היום מספר פריצות דרך משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת סידני מיפו "מפת כאב" בגזע המוח, מחקר שיכול להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לכאב שאינם מבוססים אופיאטים. במכון ויל קורנל, חוקרים הצליחו לחסום מקור רדיקלים חופשיים באסטרוציטים, צעד שצמצם דלקת והגן על נוירונים ויכול להוות יעד תרופתי חדש למחלות דמנציה. מדעני מכון ווייק-פורסט הדגימו דרך "להטביע" תאי סרטן באמצעות הפרעה לפינוי פסולת חמצנית בתא, גישה שעשויה להוליד כיווני טיפול חדשים במחלות ממאירות. במישור הטכנולוגי, משרד האנרגיה האמריקאי חידש מימון בהיקף 625 מיליון דולר לחמשת מרכזי המחשוב הקוונטי הלאומיים, כאשר מעבדת ברוקהייבן מפרטת יעדי חומרה וארכיטקטורות מודולריות. בסין, דיווחים מצביעים על יעד לפריצות דרך בהידרוגן ירוק בתכנית החומש ה-15 שתחל ב-2026.

בתחום התרבות והבידור, המוזיקה העולמית ממשיכה להרגיש את ההשלכות של המלחמה בעזה. מחאות, קריאות לחרם ודיונים סוערים לקראת האירוויזיון 2026 ממשיכים לטלטל את עולם הפופ והמוזיקה הקלאסית, כך מסכם העיתון הצרפתי לה מונד את תמונת המצב המורכבת.

בספורט האירופי, הערב הניב תוצאות מפתיעות בליגת האלופות: ליברפול הפסידה לריאל מדריד 1-0, אתלטיקו מדריד נכנעה לאוניון סן-ז'ילואז 3-1, ארסנל ניצחה את סלאביה 3-0, פ.ס.ז' הפסידה לבאיירן מינכן 2-1, וטוטנהאם השפילה את קופנהגן 4-0.

בתחום האנטישמיות, דוחות מעודכנים של גופים ישראליים ובינלאומיים מדגישים מגמת עלייה מתמשכת באנטישמיות מאז 2023, עם מעקבים רציפים הזמינים לציבור. בחזית הדיפלומטית, מלך ספרד מתכנן ביקור מדיני נדיר בבייג'ינג בין ה-10 ל-13 בנובמבר, איתות להעמקת קשרים כלכליים על רקע מתיחות בין סין לאיחוד האירופי. סין הארכה את פטור הויזה למדינות נוספות, ויפן מאותתת על רצון להגיע לפסגה עם צפון קוריאה בסוגיית החטופים היפניים.

יום אחד בעולם, שרשרת ארוכה של אירועים שמתחברים זה לזה ויוצרים את הפסיפס המורכב של המציאות הבינלאומית בשנת 2025.

צילומים מתוך מקורות: CNN, ABC, AP, Reuters, The Times of Israel, The Guardian – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט העולם סוער: קרבות באוקראינה, אסון הומניטרי בסודאן והתרחבות האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-מעקב.

יום חמישי עמוס זה, 23 באוקטובר 2025, מתאפיין במתיחות גלובלית רחבת היקף שממשיכה להסלים בזירות מרכזיות ברחבי העולם. בוושינגטון מזהיר הבית הלבן כי המשך השבתת הממשל הפדרלי עלול לשתק את תנועת הטיסות בארצות הברית בתקופת החגים הקרובה, כאשר הסיכון לעיכובים רחבי היקף בתעבורה האווירית גדל מיום ליום על רקע המשבר התקציבי המתמשך. במקביל פרסמו ראשי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס מכתב רשמי חריף בו הם דורשים מהנשיא דונלד טראמפ למסור מסמכים הנוגעים לדרישה לכאורה לקבלת תשלומים מהאוצר האמריקאי, כאשר הדמוקרטים מצטטים במכתב את הסעיף החוקתי המכונה Domestic Emoluments. הדרישה מעלה שאלות רציניות אודות ניגוד עניינים אפשרי ומהווה חזית נוספת במאבק הפוליטי הסוער בין הממשל לבין מתנגדיו.

בחזית האנרגטית הבינלאומית מתרחשים התפתחויות דרמטיות כאשר ארצות הברית מטילה עיצומים כבדים וחסרי תקדים על ענקיות האנרגיה הרוסיות Rosneft ו-Lukoil, במה שמהווה את הסנקציות הראשונות בקדנציה הנוכחית של טראמפ המכוונות ישירות נגד ליבת תעשיית האנרגיה הרוסית. באירופה מאמץ האיחוד האירופי את חבילת הסנקציות התשע עשרה נגד רוסיה, הכוללת לראשונה איסור מדורג על יבוא גז נוזלי מרוסיה והקשחה משמעותית של הצעדים נגד מה שמכונה "צי הצללים" של מכליות הנפט המעבירות נפט רוסי בעקיפת תקרת המחיר המערבית. חבילת הסנקציות האירופית כוללת גם צעדים נגד בנקים רוסיים נוספים והגבלות על תנועת דיפלומטים. הקרמלין הגיב במהירות כאשר הנשיא ולדימיר פוטין הגדיר את הסנקציות כ"רציניות" אך קבע בנחרצות שהן לא יביאו להפסקת המלחמה באוקראינה. בקייב התקבלו הצעדים בהתלהבות כאשר גורמים אוקראינים ראו בהם לחץ קריטי על מוסקבה שיכול לסייע בהפיכת מאזן הכוחות.

במזרח התיכון מתחדדת המתיחות סביב יוזמות סיפוח ישראליות אפשריות בגדה המערבית. בראיון חריף אמר הנשיא טראמפ כי ישראל "תאבד את כל התמיכה האמריקאית" אם תבצע צעדי סיפוח חד צדדיים בגדה, כאשר סגן הנשיא ואנס (Vance) הצטרף לאזהרה וכינה את ההצבעות בכנסת הישראלית בנושא זה "מהלך פוליטי טיפשי". למרות האזהרות הקשות מוושינגטון, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה מרקו רוביו מציגים אופטימיות זהירה בירושלים, אם כי לא ברור מה עומד מאחורי האופטימיות הזו לאור החריפות של האזהרות האמריקאיות. בנושא רצועת עזה בוחנת וושינגטון מודל חלופי להפעלת סיוע הומניטרי שיחליף את המנגנון הקיים, כאשר המודל החדש המוצע מכונה "חגורת הומניטרית" ויכלול מרכזי חלוקה מפוקחים שנועדו להבטיח הגעת סיוע לאוכלוסייה האזרחית בצורה יעילה ומבוקרת יותר.

באירופה, מעבר לנושא הסנקציות על רוסיה, הותיר הבנק המרכזי האירופי את הריבית ללא שינוי בישיבת ספטמבר, כאשר בכירים בבנק מאותתים כי הסיכוי לקיצוצי ריבית נוספים במהלך שנת 2025 פוחת אם הנתונים הכלכליים יישארו יציבים. ההחלטה משקפת את האיזון העדין שהבנק מנסה לשמור בין הצורך לתמוך בצמיחה הכלכלית לבין המאבק באינפלציה.

בזירה האסיאתית מתרחשות התפתחויות משמעותיות במספר מדינות. ביפן מתכננת ממשלת ראש הממשלה טאקאיצ'י חבילת תמרוץ כלכלית רחבה, אך בו זמנית מזהה הבנק המרכזי היפני "סימני התחממות יתר" בשוק המניות המקומי בדוח היציבות הפיננסית שפורסם לאוקטובר. הדואליות הזו מעידה על האתגר המורכב שעומד בפני קובעי המדיניות היפנים. בין ארצות הברית לסין אישר הבית הלבן כי הנשיא טראמפ ייפגש עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג בשבוע הבא בבוסאן שבדרום קוריאה, על רקע עימות מסחרי מתחריף בין שתי המעצמות ושיחות סחר שנקבעו למלזיה החל ממחר. הפגישה מתרחשת בעיצומה של משבר סחר המתמקד במתכות קריטיות ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי והבינה המלאכותית, כאשר המתיחות מגדילה את התנודתיות בסקטורי הכרייה והטכנולוגיה ברחבי העולם. צפון קוריאה מגבירה את הלחץ לקראת הביקור כאשר אתמול שיגרה טילים קצרי טווח במה שנראה כמהלך המיועד להזכיר את נוכחותה בזירה האזורית.

באוסטרליה נמצאת הנהלת הבורסה בסידני תחת לחץ רגולטורי לעמוד בתוכנית תיקון על רקע חששות מפקחים, בעוד נבחרת הקריקט האוסטרלית חוגגת ניצחון צמוד על הודו באדלייד שנועל את הסדרה. אולם אירוע בטיחות חמור מטיל צל כאשר שני גולשים, בהם תייר בריטי, טבעו בסערה במלבורן.

בקנדה משדר ראש הממשלה מארק קרני עמדה קשיחה בנושאי סחר כאשר הוא מזהיר שאם השיחות עם וושינגטון ייכשלו, קנדה "לא תאפשר גישה לא הוגנת לשווקים" הקנדיים. במקביל שוקל קרני מפגש עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בשולי פסגה באסיה. בחזית האנרגיה הנקייה הכריזה ממשלת קנדה על השקעה ממשלתית גדולה "להנעת עתיד אנרגיה נקי" בהודעה רשמית שמדגישה את המחויבות של אוטווה למעבר אנרגטי.

באפריקה סוכלו מתקפות מתואמות של ארגונים איסלאמיסטים בצפון מזרח ניגריה, כאשר הצבא הניגרי מדווח על חיסול של עשרות לוחמי בוקו חראם במבצע שכלל שימוש ברחפנים על ידי המורדים שנוטרל על ידי כוחות הביטחון.

חזית החדשנות הטכנולוגית פרסמה חברת גוגל את "Quantum Echoes", צעד משמעותי נוסף לקראת מה שהחברה מכנה "יתרון קוונטי בר אימות" המבוסס על שבב Willow, כאשר הפרסום מאתמול זוכה לסיקור כלכלי וניתוחי נרחב היום. ברפואה חושף מחקר חדש ממרכז פוקס צ'ייס מנגנון חיסוני סמוי שניתן לרתום למלחמה בסרטן, בפרסום שיצא לאור היום ומעורר תקוות בקהילה האונקולוגית.

בעולם התרבות והקולנוע ממשיך הסרט "Black Phone 2" לשמור על מומנטום בקופות האמריקאיות לקראת חג ההלואווין, בעוד אולפני IMAX מדווחים על קפיצה מרשימה של חמישים אחוז בהכנסות הרבעון עם תרומה חזקה של סרט האנימה היפני "Demon Slayer: Infinity Castle". בהודו מכין להיט האימה קומדיה "Thamma" שיצא ב-21 באוקטובר את דרכו לשחרור בפלטפורמות הזרמה, אם כי תאריך רשמי טרם נקבע.

בחזית המאבק באנטישמיות בבריטניה בוחנת רשות הצדקה טענות לאנטישמיות בכנס של ארגון פמיניסטי, כאשר רשויות הפיקוח מצהירות שהן "בקשר" עם העמותה הרלוונטית. בזירה הדיגיטלית מעלה דוח עדכני של ארגון Combat Antisemitism Movement החמרה בשיח האנטישמי ברשת החברתית X וקורא להקשחת אכיפה מצד הרשת והרשויות.

הבית הלבן אישר רשמית כי פסגת טראמפ-שי תיקבע ל-30 באוקטובר בבוסאן כאשר לוח הזמנים האסיאתי של הנשיא האמריקאי ננעל סופית. ביפן דווח על רעידות אדמה קלות שלא הובילו להתרעת צונאמי וללא דיווחים על נפגעים. בספורט הקיצון זכה האוסטרלי פיל גור באליפות העולם Backyard Ultra לאחר שהשלים 475 מייל בהישג סיבולת קיצוני שמדגיש את גבולות היכולת האנושית.

צילומים מתוך: AP, Reuters, Politico, The Economic Times – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט סיקור עולמי 23.10: סנקציות כבדות על רוסיה, טראמפ מזהיר ישראל מסיפוח הופיע לראשונה ב-מעקב.

ב-12 ביוני 2025 ביצעה ישראל תקיפה צבאית נגד מטרות באיראן במטרה להגן על בטחונה. התקיפה הובילה לגל תגובות בינלאומיות חריפות שחושפות את המפה הגיאופוליטיקה החדשה ומגלות מי נמצא לצד ישראל ומי מתנגד לפעולותיה.

רוסיה הובילה את מחנה המגנים בחריפות את התקיפה הישראלית. הנשיא ולדימיר פוטין כינה את הפעולה "הסלמה חדה" והכריז שהיא מפרה את אמנת האו"ם. פוטין קרא לפתור את הסוגיה באמצעים דיפלומטיים. הגינוי הרוסי משקף את היחסים המורכבים בין מוסקבה לטהראן, במיוחד לאור הקשרים הצבאיים ההדוקים שנרקמו בין שתי המדינות במהלך המלחמה באוקראינה.

גם מדינות המפרץ הפרסי הביעו התנגדות לתקיפה. ערב הסעודית גינתה את הפעולה וכינתה אותה פגיעה בריבונות האיראנית, למרות היחסים המורכבים והעויינות ההיסטורית בין ריאד לטהראן. עומאן, שמשמשת לא פעם כמתווכת בין המערב לאיראן, הזהירה מפני הסלמה וקראה לעצור את התקיפה תוך התייחסות לחשש שהיא עלולה לפגוע במשא ומתן הגרעיני. גם פקיסטן גינתה בחומרה את התקיפה והגנה על זכותה של איראן להגיב.

טורקיה, שמנהלת מדיניות מורכבת כלפי שכנותיה במזרח התיכון, קראה לדיפלומטיה ולריסון תגובות.

במזרח הרחוק, מדינות אסיה-פסיפיק כולל הודו, יפן, אוסטרליה וניו זילנד הביעו דאגה משמעותית וקראו להימנע מהסלמה נוספת. התגובות הללו משקפות את החשש הגובר מפני השפעה על היציבות הגלובלית ועל שרשראות האספקה הבינלאומיות.

אירופה מצאה את עצמה במצב מורכב. גרמניה קראה לעצור את ההסלמה אך במקביל הכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, והכריזה על נכונותה לסייע בפתרון דיפלומטי. צ'כיה הביעה עמדה שונה – שר החוץ הצ'כי הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וכינה את התקיפה "תגובה לגיטימית לאיום ממשי על קיומה". הממשלה הצ'כית לא דרשה ריסון אלא הביעה הבנה לפעולה הצבאית, בדומה לעמדות שהביעה במערכות קודמות.

איחוד האירופי כמוסד קרא לדיפלומטיה ולהימנעות מהסלמה אלימה והביע דאגה אמיתית להשפעה האזורית של התקיפה. הגישה האירופית המשותפת משקפת את הניסיון לשמור על איזון בין התחייבויות לביטחון ישראל לבין החשש מפני מלחמה אזורית רחבת היקף.

בארצות הברית נחשפה פיצול חד לאורך קווים מפלגתיים. הרפובליקנים הביעו תמיכה חזקה בתקיפה. הדמוקרטים מצידם הראו חלוקה בדעות.

בריטניה נקטה עמדה מאוזנת. ראש הממשלה קיר סטארמר תמך בזכות ההגנה העצמית של ישראל אבל קרא לעצור התפרצויות ולהימנע ממלחמה אזורית. הגישה הבריטית משקפת את הרצון לשמור על הקשר המיוחד עם ישראל תוך הימנעות מעידוד להסלמה נוספת.

קנדה הביעה תמיכה בזכות ההגנה של ישראל תוך קריאה לריסון והסלמה מינימלית. אוקראינה, העסוקה במלחמתה עם רוסיה, לא פרסמה תגובה רשמית ישירה לתקיפה, אם כי בעבר תמכה במניעת הסלמות במזרח התיכון.

מעניין לציין שסוריה, למרות קרבתה הגיאוגרפית והקשרים עם איראן, לא הוציאה גינויים רשמיים מהממשלה. הדיווחים מדמשק עוסקים בעיקר בפעולות עבר של ישראל בשטח הסורי, אך לא בתגובה ישירה למתקפה על איראן.

התגובות הבינלאומיות לתקיפה הישראלית מגלות מפה גיאופוליטית מורכבת שבה ישראל זוכה לתמיכה מצד מדינות מסוימות, בעיקר בעלות הברית המסורתיות שלה, אך מתמודדת עם גינויים מצד מדינות רבות אחרות. הפיצול בארצות הברית לאורך קווים מפלגתיים, התמיכה הצ'כית הבולטת, והגינויים מצד רוסיה ומדינות המפרץ, כולם מצביעים על המורכבות הגוברת של היחסים הבינלאומיים במזרח התיכון.

הקהילה הבינלאומית מוצאת את עצמה מתמודדת עם דילמה מוכרת: כיצד לאזן בין תמיכה בזכותה של מדינה להגן על עצמה לבין החשש מפני הסלמה שעלולה להוביל למלחמה אזורית רחבת היקף. התקיפה הישראלית ב-12 ביוני חושפת את הקווים החדשים שמתגבשים במזרח התיכון ואת האתגרים העומדים בפני הקהילה הבינלאומית בניסיונה למנוע הסלמה נוספת באזור הרגיש ביותר בעולם.

הפוסט התקיפה באיראן: מדינות תומכות ומגנות הופיע לראשונה ב-מעקב.