מערכת היחסים בין ישראל לאוקראינה ניצבת בפני נקודת רתיחה דיפלומטית, המעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע להתנהלותה של קייב בזירה הבינלאומית. במוקד האירועים: סדרת האשמות מצד משרד החוץ האוקראיני, הטוען כי כלי שיט הנושאים תבואה שנגנבה לכאורה על ידי רוסיה מהשטחים הכבושים עושים את דרכם לנמל חיפה. ואולם, תחקיר "מעקב" חושף כי מאחורי הדרמה הדיפלומטית והכותרות המשתלחות, מסתתר דפוס מדאיג של ניהול יחסים באמצעות רשתות חברתיות, תוך היעדר מוחלט של ראיות משפטיות.

כרונולוגיה של האשמות ללא ראיות

התקרית החלה ב-27 באפריל 2026, כאשר משרד החוץ האוקראיני זימן את שגריר ישראל לשיחת נזיפה והגשת איגרת מחאה. שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, בחר להפוך את זירת הרשת החברתית X לבמה המרכזית למתקפה. בפוסט שפרסם כתב סיביגה: "ליחסים הידידותיים בין אוקראינה לישראל פוטנציאל להניב תועלת הדדית לשתי המדינות, ואין לאפשר לסחר הבלתי חוקי שמנהלת רוסיה בתבואה אוקראינית גנובה לפגוע בהם.

קשה להבין את היעדרה של תגובה הולמת מצד ישראל לפנייתה החוקית של אוקראינה בנוגע לכלי שיט קודם, אשר הביא סחורה גנובה לנמל חיפה. כעת, משהגיע לנמל חיפה כלי שיט נוסף מסוג זה, אנו שבים ומזהירים את ישראל מפני קבלת תבואה גנובה ומפני פגיעה ביחסים בין המדינות".

ברקע הדברים עומדת הגעתו של כלי השיט "PANORMITIS". המידע על הגעתו הופץ על ידי פרויקט התחקירים SeaKrime של מרכז "מירוטבורץ'", עוד בטרם הגיעה האונייה לחופי ישראל.

התגובה הישראלית: הדיפת הלחץ הדיפלומטי

בתגובה למתקפה התקשורתית, הציג שר החוץ הישראלי, גדעון סער, עמדה נחרצת, ממלכתית ומשפטית. דוברות משרד החוץ העבירה למערכת "מעקב" את התייחסותו הרשמית של השר:

"אדוני השר, יחסים דיפלומטיים, ובפרט בין מדינות ידידות, אינם מתנהלים באמצעות טוויטר או באמצעי התקשורת. טענות אינן מהוות ראיות. ראיות התומכות בטענות טרם הוצגו. אף לא הוגשה בקשה לסיוע משפטי טרם הפנייה לתקשורת ולרשתות החברתיות. העניין ייבחן. ישראל היא מדינת חוק, הפועלת באמצעות רשויות אכיפה עצמאיות. כל הרשויות בישראל יפעלו בהתאם להוראות הדין".

במסיבת עיתונאים שכינס, פירט סער את עמדת ישראל ביתר הרחבה: "אנחנו דוחים את דיפלומטית הטוויטר הזאת. ועכשיו לעובדות: מנכ״ל משרד החוץ שוחח מוקדם יותר עם רשות המיסים והמכס הישראלי החל בבדיקה. כשאתה בוחן משהו אתה בודק את העובדות. האונייה לא נכנסה לנמל ולא הגישה את מסמכי ההצהרה שלה. לא ניתן לבדוק את אמיתות טענות הנוגעות לזיוף שטר המטען".

השר הוסיף תהייה נוקבת על התנהלות קייב: "עד לרגע זה ממשלת אוקראינה לא הגישה בקשה לסיוע משפטי. הם הגישו ציוצים. בקשה זו נדרשת כאשר הטענה הן לפעולות פליליות שבוצעו בחו"ל. הממשלה האוקראינית גם לא סיפקה הוכחות לטענותיה. ישראל היא מדינת חוק. הרשויות בישראל מחויבות לפעול על פי החוק ושיח משפטי צריך להיות מגובה בהוכחות. כפי שאמרתי אנחנו דוחים את דיפלומטית הטוויטר הזאת ולא נושפע ממנה. אנחנו אומרים שוב לחברינו האוקראינים: אם יש לכם הוכחות כל שהן לגניבה, הגישו אותן דרך הצינורות המקובלים".

סער חתם את דבריו בתזכורת לסיוע הרב שישראל העניקה לאוקראינה: "זה קצת מפתיע שזה מגיע ממדינה שתמכנו בה בפורומים בינלאומיים, תמכנו בה בדרכים רבות, הענקנו לה סיוע הומניטרי בכל-כך הרבה דרכים, כולל גנרטורים בחורף האחרון, אבל אלה החיים, אנחנו ניצמד לעקרונות שלנו".

שר החוץ גדעון סער פרסם ברשת X פוסט הדומה בתוכנו לדברים שנמסרו למערכת "מעקב" מטעם דוברות משרד החוץ.

חשיפת מנגנון השקר: מה עומד מאחורי הטענות?

ניתוח העובדות מלמד על קושי מהותי בטענות האוקראיניות. כבר ב-16 באפריל 2026, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החוץ הישראלי בנושא. משרד החוץ מסר אז: "העברנו תשובות בנושא לידידינו האוקראינים בערוצים הדיפלומטים והמקצועיים". ניתן להסיק מכך כי ישראל דרשה מראש ראיות מוצקות לכניסת האונייה, ראיות שמעולם לא הוצגו.

יתרה מכך, מתעצם החשד כי אוקראינה עושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) לצורך יצירת תצלומים מזויפים של כלי שיט בנמלי ישראל, דבר המעורר סימני שאלה כבדי משקל באשר לטוהר כוונותיהם של הגורמים המפיצים מידע זה. מנגד, מדגישה ישראל כי בהיעדר תשתית ראייתית משפטית, הטענות אינן חורגות מגדר רעש תקשורתי; כך נמסר, ככל הנראה, ממקור במשרד ראש הממשלה למערכת "מעקב".

התנהלות התקשורת והשלכות המצב

בתוך כך, עיתון "הארץ" פרסם תחקיר מאת אבי שרף תחת הכותרת: "מנגנון ההסתרה נחשף: כך מוברחת לישראל חיטה שרוסיה גנבה מאוקראינה". אולם, בדיקת מערכת "מעקב" העלתה כי התחקיר נשען כמעט אך ורק על מידע שפורסם על ידי אוקראינה ועל ציוציו של השר אנדריי סיביגה, מבלי שהוצגו ראיות עצמאיות או בוצע אימות נתונים. ניסיונות מצד מערכת "מעקב" לקבלת תגובתו של העיתונאי אבי שרף באשר למקורותיו לא נענו.

אין כל מניעה להסתמך על מקורות באוקראינה או על עמדות משרד החוץ הישראלי, ברם, ההתעלמות מראיות וממידע עובדתי הנמסרים על ידי גורמים ממשלתיים בישראל מעוררת קושי מהותי. אם משרדי הממשלה עצמם מצהירים כי אין בידיהם מידע באשר לסחורה, כיצד ניתן להתעלם מנתון מרכזי זה?

התנהלות זו מעוררת דאגה עמוקה. לא זו בלבד שמופצים פרסומים ללא בסיס עובדתי, אלא שניכרת עלייה מדאיגה בשיח עוין ואף אנטישמי נגד ישראל בתוך אוקראינה סביב הפרשה.

השאלות שנותרו פתוחות

נוכח חומרת המצב, מערכת "מעקב" פנתה למשרד החוץ בבקשה להבהרות נוספות:

1. האם דברי שר החוץ משקפים החמרה ביחסי המדינות או שמדובר באירוע נקודתי?

2. האם נשקלות השלכות מדיניות כתוצאה מפרסומי הכזב?

3. כיצד ישראל מתמודדת בזירה הבינלאומית עם תופעת המידע הכוזב המופץ על ידי גורמים רשמיים באוקראינה?

4. האם קיים מעקב אחר גילויי העוינות והאנטישמיות ברשתות החברתיות כלפי ישראל, והאם הנושא הועלה בשיחות מול גורמים אוקראינים?

5. מהן ההשלכות העתידיות במידה ויוגשו ראיות אמיתיות, ומה המנגנון המשפטי שיפעיל את הטיפול בהן?

עד למועד פרסום שורות אלו, לא התקבלה תגובה רשמית נוספת מטעם משרד החוץ הישראלי או גורמים מדיניים אחרים ביחס לשאלות שהועלו בפרשה, לרבות באשר להשלכותיה האפשריות על יחסי המדינות. לפי עקרונות הדין והנהלים המקובלים בתחום שיתופי הפעולה הבינלאומיים, בחינה של טענות בעלות אופי פלילי או מסחרי מחייבת הצגת תשתית ראייתית והעברת פנייה מסודרת באמצעות מנגנוני סיוע משפטי בין מדינתיים.

ככל הידוע בשלב זה, לא הועברה פנייה פורמלית המלווה בראיות כנדרש. בנסיבות אלו, הבדיקה, אם מתנהלת, נותרת בשלב מקדמי בלבד, וכל התפתחות עתידית תלויה בהיקף ובאיכות המידע שיועבר לרשויות המוסמכות. בהתאם לכך, הכרעות אינן מתקבלות על בסיס פרסומים פומביים בלבד, אלא במסגרת הליכים מוסדרים ועל יסוד נתונים הניתנים לאימות.

במישור הדיפלומטי, לא פורסמה עד כה הודעה רשמית בדבר שינוי מדיניות או נקיטת צעדים קונקרטיים מעבר להמשך הבירור. בהיעדר מידע מבוסס נוסף, מוקדם לקבוע מסקנות אופרטיביות או להעריך את השלכות הפרשה בטווח הארוך.

צילומיו של גדעון סער נלקחו מתוך אתר הכנסת; צילום שר החוץ האוקראיני נלקח מרשת X, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט קייב מפיצה שקרים בטוויטר ומסיתה נגד ישראל ללא כל הוכחות הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפורמט נולד מתוך תפיסה שלפיה אמנות ועיתונות אינן סותרות זו את זו, אלא יכולות לפעול יחד ליצירת תיעוד מדויק, ביקורתי ומעורר מחשבה. האיורים אינם פרשנות גרפית חופשית בלבד, אלא חלק בלתי נפרד מן הדיווח עצמו.

בתוך מספר חודשים צפויה להתקיים תערוכה ייעודית שתציג את איורי החדשות שנוצרו במסגרת כרוניקה מצוירת, ותאפשר מבט רחב על התהליך והעשייה שמאחורי הפורמט החדש.

היוזמה מתקיימת במסגרת פעילותה העיתונאית של מעקב.

הפוסט כרוניקה מצוירת – פורמט עיתונאי חדש המשלב דיווח חדשותי ואיור הופיע לראשונה ב-מעקב.

• מאת: דים אמור

אוקראינה מתאבלת על אחת ההתקפות הקטלניות ביותר בחודשים האחרונים, לאחר שטילים רוסיים פגעו במרכז העיר סומי ביום ראשון של דקלים. על פי נתונים רשמיים מעודכנים, 34 אזרחים נהרגו, ביניהם שני ילדים, ולמעלה מ-117 נפצעו, מתוכם 15 ילדים.

שר הפנים האוקראיני, איגור קלימנקו, דיווח כי רוסיה ביצעה שתי מתקפות בליסטיות על העיר, והזהיר כי מספר הנפגעים עלול לגדול. "הפגיעות נרשמו בדיוק במרכז העיר. היום הוא יום ראשון של דקלים, רבים היו ברחוב, וגם כנסייה נמצאת בקרבת מקום, שם התקיים טקס קידוש. בדיוק בזמן הזה הרוסים תקפו, תוך מודעות מלאה לכך שהם מכים באזרחים", אמר קלימנקו.

ההתקפה פגעה במרכז הכנסים של אוניברסיטת סומי הממלכתית, מקום שלפי תושבים מקומיים "משמש לקיום קורסים שונים, חוגים וסדנאות" ומהווה "מרכז חינוכי לכל העיר." גם הרחובות הסמוכים ספגו נזק כבד – מכוניות נהרסו ובתים סמוכים ניזוקו.

הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי הגיב בחריפות להתקפה: "מכה נוראה של טיל בליסטי רוסי על סומי. טילי האויב פגעו ברחוב עירוני רגיל, בחיים רגילים: בתים, מוסדות חינוך, מכוניות ברחוב… וזה ביום שבו אנשים הולכים לכנסייה: יום ראשון של דקלים, חג כניסת ישו לירושלים. רק נבלה יכולה לפעול כך".

זלנסקי הוסיף: "כבר חלף חודש שני מאז שפוטין מתעלם מהצעת אמריקה להפסקת אש מלאה וללא תנאים. לצערנו, הם שם, במוסקבה, בטוחים שהם יכולים להרשות לעצמם להמשיך להרוג. צריך לפעול כדי לשנות את המצב".

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, הגדיר את ההתקפה כ"רוע מוחלט" והדגיש כי אוקראינה מעבירה מידע מפורט על האירוע לשותפיה הבינלאומיים. "רוסיה מסרבת זה חודש שני ברציפות לקבל את ההצעה האמריקאית להפסקת אש מלאה, שאוקראינה קיבלה ללא תנאי ב-11 במרץ. במקום זאת, רוסיה מגבירה את הטרור", אמר.

תגובה בינלאומית נחרצת

מנהיגי העולם גינו בחריפות את ההתקפה הרוסית. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר: "לפני כמה שעות בעיר סומי, טילים רוסיים נפלו על נשים, גברים וילדים. מותם של אנשים אלה טרגי באותה מידה ונגרם מאותו רוע שמאיים היום על פולין ועל כל אירופה".

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, כינה את ההתקפה "מחרידה" ו"תזכורת קשה לשפיכות הדמים המתמשכת" שמובילה רוסיה. "הנשיא זלנסקי הפגין את מחויבותו לשלום, ועכשיו הנשיא פוטין חייב להסכים להפסקת אש מלאה ומיידית ללא תנאים – כפי שעשתה אוקראינה," הוסיף סטארמר.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, טען כי ההתקפה מדגימה "זלזול בוטה בחיי אדם", בעוד קית' קלוג, השליח המיוחד של נשיא ארה"ב לאוקראינה ורוסיה, כתב כי ההתקפה "חוצה כל גבול של הגינות".

יושבת ראש הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הגדירה את ההתקפה כ"ברברית" ו"מתועבת במיוחד" מאחר שהתרחשה בזמן ש"אנשים התאספו בשלום כדי לחגוג את יום ראשון של דקלים".

הקנצלר העתידי של גרמניה, פרידריך מרץ, האשים את רוסיה בביצוע פשע מלחמה. "זה היה מעשה בוגדני ופשע מלחמה חמור, מכוון ומכוון," אמר. "זו התשובה, כך פועל פוטין עם אלה שמדברים איתו על הפסקת אש".

ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, גינתה את מה שהיא כינתה "ההתקפה הרוסית הנוראה והפחדנית", בעוד שר החוץ של צ'כיה, יאן ליפבסקי, כינה את המתקפה "מפלצתית".

ראש המדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הגדירה את ההתקפה כ"דוגמה מחרידה לכך שרוסיה מגבירה את ההתקפות, בזמן שאוקראינה הסכימה להפסקת אש ללא תנאים".

תגובת ארה"ב וישראל

מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הביע את "תנחומיו העמוקים ביותר לקורבנות התקפת הטילים הרוסית המחרידה על סומי".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הגיב מאוחר יותר והגדיר את האירוע כ"נורא", אך לא הזכיר במפורש את רוסיה. "נאמר לי שהם עשו טעות. אבל אני חושב שזה נורא. אני חושב שכל המלחמה היא דבר נורא", אמר טראמפ לעיתונאים על סיפון מטוס הנשיאות בדרכו לוושינגטון. כאשר נשאל למה התכוון במילה "טעות", השיב: "הם עשו טעות, שאל אותם". לא ברור למי התכוון בתשובתו.

גם משרד החוץ הישראלי פרסם הודעה: "תנחומינו העמוקים ביותר לעם ולממשלת אוקראינה, וכן למשפחות שאיבדו את יקיריהם בהתקפה הרוסית האחרונה על סומי".

נכון לעכשיו, שירותי החירום האוקראיניים ממשיכים במאמצי החילוץ והסיוע לפצועים, כאשר החשש גובר שמספר הקורבנות עלול עוד לעלות.

התמונות והסרטון מתוך רשתות חברתיות באוקראינה, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט נאצים רוסים מבצעים טבח: פשע פשיסטי נגד אזרחי אוקראינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט טראמפ מתעלם מזלנסקי: ההסכם עם פוטין יתקדם ללא קייב הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפי דיווחים מקייב, לפחות טיל רוסי אחד פגע במתחם בית החולים, וגרם לקריסת מספר מבנים. עדויות מזעזעות מתארות סצנות של הרס וכאוס: דם על הקירות, הריסות שנפלו על מטופלים במהלך ניתוחים, ואנשי צוות רפואי שנאלצו להפסיק את עבודתם באמצע פרוצדורות מצילות חיים.

"שלושה מטופלים היו באמצע ניתוח כשההריסות נפלו להם לתוך החזה. זה היה כמו סצנה מסיוט" ,העיד אחד העובדים בבית החולים.

התמונות הקשות ביותר מגיעות מהמחלקה האונקולוגית של בית החולים, שם ילדים חולי סרטן נאלצו לעזוב את מיטותיהם ולהתפנות לרחובות ולפארקים הסמוכים. צוותים רפואיים נאלצו להמשיך את הטיפולים החיוניים בתנאי שדה, תחת כיפת השמיים ובצל האיום המתמשך של התקפות נוספות.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הגיב בזעם להתקפה ואמר: "זוהי עדות נוספת לברבריות של הצבא הרוסי. פגיעה מכוונת בבית חולים לילדים היא פשע מלחמה שלא יסולח". הוא קרא לקהילה הבינלאומית להגביר את הסנקציות נגד רוסיה ולספק לאוקראינה אמצעי הגנה נוספים.

התגובה הבינלאומית לא איחרה לבוא. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הגדיר את ההתקפה כ"תזכורת מחרידה לאכזריות הרוסית" וקרא להעמיד לדין את האחראים. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, גינה בחריפות את ההתקפה ואמר כי "פגיעה במתקנים רפואיים היא הפרה בוטה של החוק הבינלאומי."

בעוד העולם מגנה את ההתקפה, השאלה המהדהדת היא: היכן האו"ם? ארגונים הומניטריים קוראים לפעולה מיידית להגנה על אזרחים ותשתיות חיוניות באוקראינה. ההתקפה על בית החולים אוחמטדיט מדגישה את הצורך הדחוף בהפסקת אש ובמשא ומתן לסיום הסכסוך.

בינתיים, הצוותים הרפואיים באוקראינה ממשיכים במאמציהם ההרואיים להציל חיים תחת אש. העולם עומד מול מבחן מוסרי: האם יעמוד מנגד או יפעל בנחישות להגן על החפים מפשע?

צילומים: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט זעזוע עולמי: בית חולים לילדים בקייב הותקף במתקפת טילים רוסית הופיע לראשונה ב-מעקב.

האירוע, שהתקיים במסגרת פסטיבל הגאווה השנתי של קייב, סימל את חזרתה של המסורת לאחר שנה של הפסקה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. המשתתפים, ביניהם חברי הקהילה הגאה, פעילי זכויות אדם, חיילים להט"בים, דיפלומטים זרים ואף נציג בכיר מהפרלמנט האוקראיני, הפגינו אומץ רב בהשתתפותם, על אף האיומים מצד ארגוני ימין קיצוני והסיכונים הביטחוניים.

"היה לנו ברור שעלינו לקיים את המצעד השנה, גם אם במתכונת מצומצמת, זוהי הצהרה חשובה על כך שהמאבק לשוויון זכויות ממשיך גם בזמן מלחמה. לא ויתרנו על הערכים שלנו", אמרה ילנה מורוזובה.

מסלול הצעדה, שנשמר בסוד עד הרגע האחרון מטעמי ביטחון, החל בסמוך לאחת מתחנות המטרו בעיר. המשתתפים, רבים מהם עטויי מסכות להגנה על זהותם, נשאו שלטים וקראו סיסמאות הקוראות לשוויון זכויות ולתמיכה בינלאומית במאבקה של אוקראינה. "רוסיה היא מדינת טרור", ו"תנו לנו נשק להגן על חירותנו" היו בין הקריאות שנשמעו.

במקביל למצעד, התקיימה בקרבת מקום הפגנת נגד של כמה עשרות פעילי ימין קיצוני, שמחו על קיום האירוע. למרות המתח, כוחות הביטחון הצליחו למנוע עימותים אלימים בין הקבוצות.

סגן יושב ראש הפרלמנט האוקראיני, דמיטרו גורין, היה הנציג הרשמי היחיד של הממשלה שהשתתף במצעד. נוכחותו סימלה תמיכה מסוימת מצד הרשויות, אך רבים בקהילה הגאה הביעו אכזבה מהיעדרם של בכירים נוספים.

דמיטרו גורין:

"היום התקיים מצעד הגאווה – אירוע של קהילת הלהט"ב עם שתי דרישות מדויקות:

חוק מספר 9103 בנושא שותפויות רשומות, אשר יאפשר לזוגות מאותו המין לרשום את יחסיהם.

חוק מספר 5488 למאבק באלימות על רקע הומופוביה.

מילוי דרישות אלו אינו עולה כסף – מדובר במספר הצבעות וחתימות.

שוב, אלו אינן דרישות לכספי תקציב. אלו דרישות להבטחת זכויות – למשפחה ולביטחון.

אנשים אינם יכולים להיות נתונים לאפליה על בסיס נטייתם המינית. ובאופן פשוט יותר, לאזרחים לא יכולות להיות פחות זכויות רק בגלל שהם אינם מוצאים חן בעיניכם.

שוויון זכויות – זה לקראת מה שאוקראינה האירופאית הולכת, ואנחנו כאומה נעשה הכל כדי להגיע לשם.

לכל אחד תהיה הזכות למשפחה.

לכל אחד יהיה הביטחון להיות מי שהוא.

כן, במצעד הגאווה היו אנשי צבא.

כן, במצעד הגאווה דרשו הקצאת נשק, ומאה דיפלומטים זרים ראו זאת".

"אנחנו מצפים ליותר תמיכה ממוסדות המדינה, גם אנחנו אזרחים הנלחמים על עתיד המדינה", אמר אחד הצועדים.

ארגון "קייב פרייד", שעמד מאחורי האירוע, הודה כי נאלץ להתפשר רבות מול דרישות הרשויות. "רצינו לקיים את המצעד בתחנות המטרו, אך הבקשה נדחתה. בסופו של דבר, הסכמנו למסלול המקוצר כדי להבטיח את קיום האירוע", הסבירה דוברת הארגון. "זו הייתה פשרה כואבת, אבל הכרחית כדי לשמר את המסורת ולבנות תשתית למצעדים גדולים יותר בעתיד".

האתגרים שניצבו בפני מארגני המצעד לא הסתכמו רק בהגבלות הרשמיות. בשבועות שקדמו לאירוע, ספגו פעילי הקהילה הגאה איומים רבים ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. "היו כאלה שאיימו לתקוף אותנו אם נעז לצאת לרחובות. אבל הפחד לא ירתיע אותנו. אנחנו כאן, אנחנו גאים, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה האוקראינית", סיפר אחד הפעילים.

למרות האווירה המתוחה והגשם שירד לאורך הבוקר, הצליחו המשתתפים לשמור על רוח חיובית ומלאת תקווה. רבים מהם ראו במצעד הזדמנות להדגיש את הקשר בין המאבק לשוויון זכויות לבין המלחמה הכוללת על ערכי הדמוקרטיה והחירות.

"כשאנחנו נלחמים ברוסיה, אנחנו נלחמים גם על הזכות שלנו לחיות בחברה פתוחה ושוויונית", אמרה מרינה, חיילת להט"בית שהשתתפה במצעד. "אני גאה להיות אוקראינית, גאה להיות לסבית, וגאה להגן על המולדת שלי".

עם תום המצעד, קראו המארגנים למשתתפים להתפזר בשקט ובמהירות, מתוך דאגה לביטחונם. רבים מהצועדים הביעו תקווה כי בשנה הבאה יתאפשר להם לקיים אירוע גדול ופתוח יותר, ללא הגבלות כה נוקשות.

"השנה הוכחנו שאנחנו מסוגלים לקיים את המצעד גם בתנאים הקשים ביותר. זה מעניק לנו כוח להמשיך במאבק. אנחנו מקווים שבקרוב תסתיים המלחמה, ונוכל לחגוג את הניצחון ואת החופש האמיתי – עבור כולם", סיכמה אחת המארגנות.

בסופו של דבר מצעד הגאווה השנתי בקייב, הסתיים לאחר דקות ספורות בלבד בשל התערבות אלימה של קבוצות רדיקליות.

האירוע, שנועד לקדם שוויון זכויות ולהביע תמיכה בקהילה הגאה באוקראינה, הפך במהרה לזירת עימות בין משתתפי המצעד לבין מפגינים קיצוניים.

השנה בלטה נוכחותם של עשרות חיילים וחיילות במצעד, המשרתים בכוחות המזוינים של אוקראינה ונאבקים על עצמאותה. נוכחותם העלתה שאלות נוקבות לגבי מושג הפטריוטיזם והגבריות בחברה האוקראינית. בעוד שהחיילים הגאים מקריבים את חייהם למען המולדת, הקבוצות הרדיקליות שהתנגדו למצעד נתפסות על ידי רבים כמי שמשרתות, גם אם שלא במודע, את האג'נדה של הקרמלין.

מארגני המצעד הביעו תסכול עמוק מהאירועים וטענו כי התוקפנות כלפי הקהילה הגאה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפותיה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי. "כיצד מצפים מאיתנו להשתלב באירופה כאשר איננו מסוגלים לכבד את הזכויות הבסיסיות של כלל אזרחינו?" שאל אחד המארגנים.

האירועים בקייב מדגישים את המתח המתמשך בין כוחות השינוי לבין אלו המבקשים לשמר את הסטטוס קוו. הם גם מעלים לדיון את השאלה כיצד חברה הנאבקת על עצמאותה מגדירה מחדש מושגים כמו גבורה, נאמנות ופטריוטיזם. בעוד שהמאבק הצבאי נמשך בחזית, נראה כי גם בעורף מתנהל קרב על דמותה העתידית של אוקראינה.

הגברים הקיצוניים אשר סוג של הרסו את המצעד טוענים להיותם "הגברים", אך כנראה לא גבריים דיים כדי להילחם עבור אוקראינה ולהתגייס.

נותר לא ברור מדוע ארגונים קיצוניים אלה כה מוטרדים מאחרים החיים בדרך שונה, אף כי חוקית.

שוב ושוב צליין: השנה, עשרות חיילים אוקראינים – גברים ונשים כאחד – המקריבים את חייהם למען אוקראינה ויום יום מוכנים למות עבור אותם "גברים" קיצוניים, השתתפו במצעד בקייב!

במקום להתגייס לצבא האוקראיני, "גברים" הרדיקליים בחרו לפגוע בחיילים הומוסקסואלים ובחיילות לסביות.

בסיומו של יום דרמטי זה, נותר ברור כי למרות הקשיים והמכשולים, קהילת הלהט"ב באוקראינה נחושה להמשיך ולהיאבק על זכויותיה, גם כאשר תשומת הלב הלאומית והבינלאומית מופנית בעיקר למאמץ המלחמתי. מצעד הגאווה בקייב, גם אם היה קצר ומוגבל, שלח מסר ברור: המאבק לשוויון אינו נעצר, גם לא בצל התותחים.

הפוסט תחת הגבלות חמורות ואיומים: מצעד הגאווה בקייב התקיים בצל המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.