דים אמור

מחוז קורסק, הממוקם בגבול רוסיה-אוקראינה, הפך לאחרונה לזירת עימות בין הכוחות הרוסיים והאוקראיניים. בעוד שהצבא האוקראיני נמנע מפגיעה מכוונת בבתי אזרחים, הצבא הרוסי נקט בטקטיקה של "אדמה חרוכה" בניסיון להרחיק את הכוחות האוקראיניים מהגבול. במסגרת זו, הופלו על האזור פצצות מוטסות-נושאות, נשק שאינו בשימוש הצבא האוקראיני, וגרמו להרס נרחב של תשתיות אזרחיות.

הפיצוי המוצע, 10,000 רובל למשפחה, נתפס כעלבון בקרב רבים מהנפגעים. "איך אפשר לבנות מחדש חיים שלמים ב-100 יורו? זה בקושי מספיק לקנות כמה מצרכים בסיסיים, לא כל שכן לשכור דירה או לרכוש רהיטים חדשים" שאל יוריי, תושב קורסק שביתו נהרס כליל.

הביקורת על גובה הפיצוי מתחדדת לנוכח העובדה שארוחה במסעדה יוקרתית במוסקבה יכולה לעלות יותר מ-17,000 רובל – כמעט פי שניים מהסכום המוצע לנפגעים. "זה מראה שפוטין והאליטות שסביבו חיים בבועה", אמרה ילנה, פעילה חברתית מקומית. "הם לא מבינים את המצוקה האמיתית של האזרחים הפשוטי".

מעבר לסכום הנמוך, הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת הפיצוי מוסיפה מלח על הפצע. תושבים נדרשים לעבור תהליך ארוך ומסורבל של הגשת בקשות, המצריך מסמכים רבים ואישורים מגורמים שונים. "אנשים שאיבדו הכל נאלצים עכשיו להתמודד עם מבוך בירוקרטי. זה כאילו המדינה מענישה אותם פעמיים", אמר סרגיי, עורך דין המסייע לנפגעים.

המצב בקורסק משקף בעיה רחבה יותר ברוסיה של פוטין. בעוד שהקרמלין משקיע משאבים עצומים במאמץ המלחמתי באוקראינה, אזרחים רוסים רבים מרגישים מוזנחים ומופקרים. "פוטין מבטיח לנו גדולה לאומית, אבל בפועל אנחנו סובלים. איפה הביטחון? איפה הרווחה? איפה העתיד שהובטח לנו?" אמר דמיטרי, תושב קורסק.

הפער הגדל בין ההנהגה לבין העם עלול להוביל לחוסר יציבות פוליטית בטווח הארוך. כשאזרחים מרגישים שהמדינה לא דואגת להם, האמון במערכת מתערער. זה יכול להוביל לתסיסה חברתית ואף למחאות נרחבות.

למרות הביקורת, נראה כי הקרמלין ממשיך בקו הנוקשה שלו. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הגן על תוכנית הפיצויים ואמר כי היא "צעד ראשון בתהליך שיקום האזור". אולם, רבים רואים בכך הצהרה ריקה מתוכן.

תושבי קורסק ממשיכים להתמודד עם המציאות הקשה. רבים מהם נאלצים להסתמך על עזרה מארגוני סיוע ומתנדבים, בהיעדר תמיכה משמעותית מהממשלה. "אנחנו לא מבקשים הרבה. רק את הזכות הבסיסית לחיות בכבוד ובביטחון", אמרה מריה, אם לשלושה שביתה נהרס.

אכזבה גוברת במחוז קורסק: תושבים מביעים תסכול חרף תמיכה מסיבית בבחירות

17.03.24 התושבים, שהעניקו לנשיא ולדימיר פוטין תמיכה מסיבית של 88.51% מהקולות, מוצאים עצמם כעת במצב של תסכול עמוק נוכח הפער בין ציפיותיהם למציאות בשטח.

לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית של הפדרציה הרוסית, פוטין זכה לתמיכה חסרת תקדים במחוז קורסק. סוכנות הידיעות ריא נובוסטי דיווחה כי "לאחר ספירת 100 אחוזים מהפרוטוקולים במחוז קורסק, ולדימיר פוטין משיג 88.51 אחוזים מהקולות". תוצאה זו שיקפה לכאורה אמון רב של התושבים בהנהגתו של פוטין ובחזונו לעתיד האזור והמדינה.

עם זאת, בחודשים שחלפו מאז הבחירות, מתגלה תמונה מורכבת יותר. תושבים רבים במחוז קורסק מביעים אכזבה עמוקה מהפער בין הבטחות הבחירות לבין המציאות היומיומית.

המתח הגובר במחוז קורסק מעלה שאלות נוקבות לגבי מערכת הציפיות של הבוחרים ויכולתה של מערכת פוליטית לספק מענה מיידי לדרישות האזרחים. האתגר העומד בפני ההנהגה המקומית והארצית הוא לגשר על הפער בין ההבטחות לביצוע, תוך שמירה על אמון הציבור.

בעוד שהדיון הציבורי ממשיך להתלהט, נותר לראות כיצד יתפתחו היחסים בין התושבים להנהגה בחודשים הקרובים, וכיצד ישפיע המצב על עתידו הפוליטי והחברתי של מחוז קורסק.

על תושבי מחוז קורסק להשכיל להתמודד עם תוצאות בחירתם הריבונית; משהעניקו את אמונם לפוטין, שומה עליהם לקבל בהכנעה את החלטותיו ולהלום את השלכותיהן.

הפוסט פוטין מזלזל: ארוחה או פיצוי? הקרמלין מציע פירורים לקורבנות המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

מקורות דיפלומטיים בכירים, שביקשו להישאר בעילום שם, חשפו כי הנשיא ולדימיר פוטין זועם על התגובה השלילית של בעלות הברית, במיוחד מצד קזחסטן וארמניה. "פוטין מרגיש שנבגד על ידי חברותיו הקרובות ביותר", אמר המקור. "זו הסיבה לשתיקה הארוכה שלו ולהיעדרותו מהתקשורת בשבועות האחרונים".

על פי ההסכם בין המדינות החברות בארגון האמנה לביטחון משותף, כל מדינה מחויבת לספק תמיכה צבאית במקרה של איום על אחת החברות. אולם, נראה כי המדינות החברות מסרבות למלא את חלקן בהסכם זה. "אנחנו לא מוכנים לשלוח את אזרחינו למות במלחמה מיותרת", אמר גורם בכיר בממשלת קזחסטן.

ארמניה, שלא קיבלה תמיכה מרוסיה במהלך הסכסוך האחרון עם אזרבייג'ן, הייתה אף בוטה יותר בתגובתה. "זו מלחמה של רוסיה שפוגעת בכלכלה הבינלאומית. אנחנו לא נשלם את המחיר על השאיפות האימפריאליסטיות של מוסקבה", אמר בכיר ארמני.

בתגובה לסירוב, הקרמלין הכחיש באופן רשמי כי ביקש סיוע מהארגון. ברם, מקורותינו מאשרים כי זוהי הכחשה כוזבת, ושהבקשה אכן הועברה באופן רשמי לכל המדינות החברות.

המשבר הנוכחי מדגיש את החולשה הגוברת של רוסיה בזירה הבינלאומית. הכניסה של כוחות אוקראיניים למחוז קורסק, יחד עם השתיקה המתמשכת של פוטין, מעידים על מצבה הרעוע של רוסיה.

זה עלול להיות תחילת הסוף של האימפריה הרוסית. אנו רואים סדקים בכל החזיתות – מדגסטן שמדברת על עצמאות, דרך יפן שדורשת החזרת שטחים, ועד לסין שמביטה בתאווה על חברובסק.

ההשלכות של המשבר הנוכחי עלולות להיות דרמטיות. ליטא ופולין כבר החלו בשיחות על עתידה של קלינינגרד, המובלעת הרוסית שביניהן. במקביל, מקורות צבאיים מדווחים על תנועות חיילים מקלינינגרד ובלגורוד לכיוון קורסק, מה שמותיר אזורים אלה חשופים.

"רוסיה נמצאת במצב של חולשה חסרת תקדים. הסירוב של בעלות בריתה לסייע לה בשעת משבר מעיד על אובדן ההשפעה שלה באזור", אמר המקור.

ארגון האמנה לביטחון משותף, שהוקם ב-1992 כתחליף ל-NATO באזור ברית המועצות לשעבר, כולל כיום את ארמניה, בלארוס, קזחסטן, קירגיזסטן, רוסיה וטג'יקיסטן. אוקראינה, למרות היותה חברה בחבר המדינות העצמאיות, מעולם לא הצטרפה לארגון זה.

המשבר הנוכחי מעלה שאלות קשות לגבי עתידו של הארגון ומידת האמון בין המדינות החברות. "רוסיה הבטיחה שוויון וביטחון לכל החברות. אבל המציאות הוכיחה אחרת. התקיפות בגאורגיה ב-2008 ובאוקראינה ב-2014 הראו שרוסיה מוכנה לפעול נגד בעלות בריתה  ", אמר מקור דיפלומטי.

נכון להיום, המצב במחוז בלגורוד, הגובל בחרקוב שבאוקראינה, ממשיך להתחמם. מקורות מקומיים מדווחים על מצב חירום באזור, עם תנועות צבא מוגברות וחשש מהסלמה נוספת.

רוסיה חלשה, השלכות:

אחת ההשלכות המיידיות של חולשה זו היא התגברות הקולות הקוראים לעצמאות במחוזות שונים ברוסיה. דגסטן, מהווה דוגמה בולטת לכך. ניתן לשמוע יותר ויותר קריאות לעצמאות. התחזקות מגמה זו עלולה להוביל לאפקט דומינו ולעודד תנועות בדלניות נוספות ברחבי הפדרציה הרוסית.

חולשתה של רוסיה מעודדת גם מדינות שכנות לשקול מחדש את גבולותיהן ההיסטוריים. יפן, למשל, מחדשת את תביעותיה על איי הקורילים הדרומיים, שנכבשו על ידי ברית המועצות בסוף מלחמת העולם השנייה. סין, מצידה, מביעה עניין גובר באזור חברובסק בקצה המזרחי של רוסיה, אזור עשיר במשאבי טבע ובעל חשיבות אסטרטגית.

במערב, ליטא ופולין מעלות שוב את סוגיית קלינינגרד (קניגסברג לשעבר), המובלעת הרוסית בין פולין לליטא. טענותיהן מבוססות על ההיסטוריה הארוכה של האזור כחלק מפרוסיה המזרחית, ועל הטיעון כי שליטתה של רוסיה באזור זה מהווה שריד אנכרוניסטי של תקופת המלחמה הקרה.

הקרמלין ממשיך לשמור על שתיקה בנוגע להתפתחויות האחרונות.

הפוסט פרסום ראשון: משבר בקרמלין – בעלות ברית רוסיה מורדות בפוטין הופיע לראשונה ב-מעקב.