דים אמור

תלונה רשמית הוגשה באוקטובר 2025 למשטרת ישראל בעקבות חשיפה של מערכת התעללות ואיומים חמורים ב"גגון", המסגרת העירונית לחסרי בית בתל אביב.

התלונה מבוססת על תחקיר עצמאי שנערך על ידי מערכת "מעקב", ובמהלכו נאספו ראיות ועדויות המעלות חשד להתנהלות חמורה ביותר: התעללות פיזית ונפשית, איומי מוות ישירים וחשדות למסחר בלתי חוקי בסמים ואלכוהול בתוך המוסד המופעל מטעם עיריית תל אביב באמצעות עמותת "לשובע". בעקבות התלונה, המדריך החשוד נעצר על ידי המשטרה וניתן נגדו צו הרחקה מהמקום.

התמונה שעולה מהעדויות שנאספו מתארת מציאות קשה: מדריכים המשמשים גם כדיירים במקום, אלימות כלפי חסרי הישע שהגיעו למקלט, מסחר בחומרים ממכרים והשתקה מתמדת מצד הנהלת המקום. על פי התלונה, מדובר לא באירועים חריגים או חד פעמיים, אלא בדפוסי התנהגות מתמשכים ושיטתיים הנמשכים זמן רב.

במרכז התלונה ניצב מדריך בכיר במוסד "גגון" – סלאם (ככל הנראה שמו המלא: איסלאם כמאל), תושב השטחים הפלסטיניים וחסר אזרחות. עדויות רבות שהגיעו לידי מערכת "מעקב" מצביעות על דפוס מתמשך של התנהגות אלימה, מאיימת וחסרת רסן כלפי דיירים במקום. עדויות מצביעות על כך כי במהלך האירועים הושמעו איומים קשים, ובהם אמירות כגון: "תישלח לבית החולים" ו-"אתה תדמם ותמות הלילה". לצד האיומים הפיזיים, המדריך השמיע דברי הסתה הומופוביים גסים בפני דיירים אחרים. על פי התלונה, מדובר לא באזהרות סתמיות אלא באמירות חוזרות שנאמרו בהקשר של התנהגות אלימה בפועל.

מכלול העדויות שנאספו במהלך התחקיר מתאר מסכת אלימות רבת פנים במוסד שאמור להעניק מקלט וביטחון. דייר מוכר הוכה וסבל מחבלות קשות בראש וברגליים, דייר נוסף דיווח כי מדריך שבר את אופניו בכוונה תחילה, ושני דיירים נוספים הותקפו במהלך חלוקת מזון. באחד המקרים המתוארים בתלונה, דייר הוכה בכף מתכת, ובמקרה חמור אחר דייר התמוטט על הרצפה לאחר שספג מכות חוזרות בראש ובגוף. העדויות מצביעות על כך שהאלימות הייתה אירוע שכיח ולא נדיר במקום.

לצד האלימות הפיזית, התלונה מתארת גם השפלה שיטתית ופגיעה נפשית קשה. מדריכים לעגו לדיירים באופן שוטף, חיקו אותם ללעג והפכו אותם לצחוק בפני דיירים אחרים. במקרים מסוימים, מדריכים אף צילמו דיירים ברגעי מצוקה, לרבות בתוך חדרי השירותים, תוך פגיעה בוטה בפרטיותם ובכבודם האנושי. התנהגות זו, כך עולה מהעדויות שנאספו, הייתה חלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית ב"גגון", והדיירים חיו בפחד מתמיד מתגובות המדריכים.

אך האלימות וההשפלה הן רק חלק מהתמונה. התלונה מעלה חשדות כבדים למסחר בסמים ואלכוהול בתוך המוסד העירוני. על פי הממצאים שנאספו, מדריכים שהיו גם דיירים במקום הפכו לסוחרים בחומרים אסורים, והנהלת המקום ידעה על כך אך בחרה להתעלם. כעדות לכך, ההנהלה אסרה על מדריכים אחרים להיכנס לחדר מסוים שבו שהו אותם עובדים, אך גם לאחר תלונות חוזרות ונשנות על שימוש והפצת סמים, האיסור נותר על כנו מבלי שהדבר דווח לרשויות החוק.

במקרה נוסף המתואר בפירוט בתלונה, מדריך שנתפס לפי החשד במכירת סמים נדרש רק לעזוב את המקום "בשקט", מבלי שהוגשה נגדו תלונה למשטרה או נעשה ניסיון להפעיל הליכים משפטיים כלשהם. התנהלות זו מעלה שאלות קשות ביותר לגבי אחריות ההנהלה ועמותת "לשובע", במיוחד לאור העובדה שמדובר במוסד ציבורי המתוקצב כולו מכספי משלמי המסים.

התלונה מתארת גם את התנהלות ההנהלה כהשתקה שיטתית ומתמשכת. פניות חוזרות שהופנו להנהלת "גגון" ולעמותת "לשובע" במהלך התחקיר נענו בשתיקה מוחלטת. על פי הטענות, העובדים האלימים המשיכו בתפקידם בשגרה חרף העדויות החמורות שנמסרו, והמצב במקום לא השתנה כלל. התעלמות זו מצביעה, לפי התלונה, על כשל מערכתי עמוק של ההנהלה בטיפול בפגיעות חמורות בדיירים החלשים ביותר.

גם התנהלות משטרת ישראל עד למועד הגשת התלונה הרשמית מתוארת בתלונה כבעייתית ומעוררת דאגה. ביום 3 באוקטובר 2024 הוזמנה למקום ניידת משטרה בעקבות איומי מוות חמורים (מס’ אירוע 5960). ואולם, לפי האמור בתלונה, השוטרים עזבו את המקום לאחר זמן קצר – מבלי לגבות עדות מן המתלונן, מבלי לדרוש את פרטיו של החשוד, ומבלי לתעד את האירוע כדין. החשוד המרכזי הוא המדריך סלאם (איסלאם כמאל), תושב פלסטין, המתגורר בחדר 9 שבמתחם "הגגון" עצמו.

היעדר הטיפול המשטרתי, כפי שתואר בתלונה, מחזק את תחושת הדיירים שלפיה גם כאשר הם מזעיקים ניידת – אין כל מענה אמיתי לקריאותיהם. אמנם רבים מן השוהים במקום הם מכורים לשעבר או אנשים מוחלשים, אך אין בכך כדי להצדיק התעלמות מאלימות, תקיפות או תלונות על פגיעה ממשית. לדברי הדיירים, תחושת הביטחון האישי שלהם התערערה לחלוטין, והם חשים כי אין להם גוף אמין לפנות אליו. מתיעוד שנערך על ידינו עולה כי המשטרה הסתפקה בשיחה קצרה עם מנהל המסגרת, אילן, מבלי שננקטו צעדים ממשיים לבירור המקרים.

במקרים נוספים שתועדו, פניותיהם של דיירים למשטרה נענו באדישות וביחס מזלזל – מציאות שהותירה בקרבם תחושת הפקרה עמוקה ואובדן אמון במערכת אכיפת החוק.

עם זאת, לאחר הגשת התלונה המלאה ביום 3 באוקטובר 2025, פעלה המשטרה, עצרה את המדריך החשוד, והוציאה נגדו צו הרחקה מן המתלונן (מס’ תיק 445638/2025).

ואף על פי כן, האבסורד נמשך: על פי גורמים מתוך "הגגון", המדריך סלאם (איסלאם כמאל) ממשיך בעבודתו במקום, ולטענת הדיירים – התנהגותו לא השתנתה באופן ממשי.

התמונה הכוללת המצטיירת מהתלונה היא של מוסד שאמור להעניק מקלט, הגנה, חום אנושי ושיקום לאוכלוסיות מוחלשות, אך בפועל מסכן את דייריו ופוגע בהם באופן שיטתי. האלימות הפיזית, ההשפלות הנפשיות, החשדות הכבדים למסחר בחומרים אסורים והתעלמות מצד הנהלת העמותה מצטרפים, לפי הטענות המפורטות, לכשל מערכתי עמוק שהשאיר את הדיירים חשופים ופגיעים.

בתלונה נכתב במפורש: "מדובר בבני אדם חסרי ישע. גם אם הם מכורים, גם אם הם נראים רע, הרי שמדובר באזרחים שמגיעה להם הזכות הבסיסית ליחס אנושי מינימלי. המציאות שתיארתי בתלונה זו היא בלתי נסבלת ודורשת התייחסות מיידית".

התלונה מעלה שורה ארוכה של שאלות נוקבות שדורשות מענה מיידי: כיצד מאפשרת עיריית תל אביב מצב שבו עובדים ב"גגון" הם עצמם דיירים במקום, תוך יצירת דינמיקה בעייתית של כוח? מדוע טענות חוזרות לאלימות ולאיומי מוות חמורים לא נבדקות עד תומן במשך חודשים ארוכים? האם עמותת "לשובע" מילאה את חובתה החוקית לדווח על חשדות פליליים לרשויות האכיפה? וכיצד אפשר להסביר מקרים שבהם משטרת ישראל עזבה זירות אירועים חמורים מבלי לחקור את החשודים ומבלי לתעד את האירועים כראוי?

המעצר וצו ההרחקה שניתנו נגד המדריך החשוד מהווים צעד ראשון, אך התלונה מעלה שאלות רחבות יותר על האחריות המערכתית. כעת מוטלת על עיריית תל אביב ועל עמותת "לשובע" החובה לבחון לעומק את הטענות החמורות, לפעול בנחישות ולוודא שמוסדות ציבוריים המיועדים להגן על האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר לא יהפכו לזירה של פגיעה מתמשכת ושיטתית.

בפנייה למערכת "מעקב", עיריית תל אביב אישרה כי קיבלה את הפניה לתגובה, אולם בחרה שלא למסור תגובה רשמית לפרסום. גם עמותת "לשובע" לא השיבה לפניות החוזרות. התעלמות זו, בעיני המתלוננים, מהווה עדות נוספת לאדישות המערכתית כלפי גורלם של חסרי הבית בעיר.

• הכתבה שלפניכם עוסקת בהגשת התלונה הרשמית ובפרטיה כפי שנמסרו למשטרת ישראל. היא מתמקדת בעובדות המופיעות במסמכים הרשמיים בלבד, ומביאה ציטוטים מתוכנן כמות שהם. לצד זאת, משולבות בה התייחסויות נקודתיות מתוך תחקיר רחב ההיקף שנערך על ידי מערכת "מעקב", אשר ממצאיו המלאים צפויים להתפרסם בקרוב.

על משטרת ישראל מוטלת החובה לבדוק ביסודיות את כלל הטענות והראיות שנמסרו במסגרת התלונה.

הפוסט עובד פלסטיני מתעלל בחסרי בית ב"גגון" שהוקם ע"י עיריית ת"א הופיע לראשונה ב-מעקב.

בסערה פוליטית חריפה הסתיים אתמול ביקורו ההיסטורי של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, לאחר שחברי כנסת מהאופוזיציה הפריעו לנאומו ונזרקו מהמליאה. האירוע, שהתרחש ביום שחרור החטופים ותום המלחמה, עורר גל של ביקורת חריפה מצד חברי הקואליציה כלפי האופוזיציה וראשה יאיר לפיד, שנמנע מלהתייחס לתקרית.

הביקור התקיים לאחר שביום 9 באוקטובר שלח אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, מכתב רשמי לטראמפ. במכתב כתב אוחנה: "זהו כבוד גדול וזכות עצומה עבורי להזמין באופן רשמי את ידידו ובעל בריתו הגדול ביותר של העם היהודי בעת החדשה – דונלד טראמפ – לשאת נאום רשמי בפני הכנסת. ישראל מצפה לבואו של נשיא השלום". טראמפ קיבל את ההזמנה והגיע לישראל.

הביקור המהיר של טראמפ בישראל החל בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני, כאשר הנשיא נחת במדינה לביקור בזק שמטרתו העיקרית קשורה לעניין החטופים. עוד בטרם הנאום במליאת הכנסת, חתם טראמפ בספר האורחים של הפרלמנט הישראלי, שם רשם את המילים "זה שחר של יום חדש". בהצהרותיו למדיה, טראמפ הביע אופטימיות לגבי המצב האזורי וקבע כי "המלחמה נגמרה, זהו יום גדול", תוך הוספה שחמאס יציית להסכם. בטיסה לישראל, טראמפ צפה במטוס הנשיאותי אייר פורס 1 בשחרור החטופים.

לפני עליית טראמפ לדוכן, נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום שבו פירט את הישגיו של הנשיא האמריקאי מול ישראל. נתניהו מנה שורה של צעדים דרמטיים שנקט טראמפ בכהונתו, ובהם ההכרה בירושלים כבירת ישראל, ההכרה בריבונות ישראלית ברמת הגולן וקידום הסכמי אברהם. ראש הממשלה הדגיש כי "זו רק רשימה חלקית" מהצעדים שנקט טראמפ לטובת ישראל.

נתניהו המשיך ואמר כי טראמפ הוא "החבר הכי טוב שהיה אי פעם לישראל בבית הלבן", תוך שהוא קובע בנחרצות ששום נשיא אמריקאי לא עשה למען ישראל את מה שטראמפ עשה. ראש הממשלה הוסיף כי הממשלה והעם הישראלי מקבלים את הנשיא האמריקאי בכדי לברך אותו על המנהיגות שהפגין ועל ההצעה הנוגעת לשחרור החטופים, שלטענתו זוכה לתמיכה רחבה ברחבי העולם ומטרתה להחזיר את כל החטופים הביתה.

אולם ברגע ההיסטורי, חברי כנסת מהרשימה המשותפת ניסו להפריע לנאום של טראמפ. על פי טענות שהועלו, ככל הנראה דבר זה היה מתוכנן על ידי האופוזיציה או לפחות ראש האופוזיציה ידע על כך. לאחר שביטחון הכנסת זרק את חבר הכנסת איימן עודה מאולם הכנסת, פרסם עודה פוסט ברשת החברתית אקס: "הם זרקו אותי מהכנסת רק על כך שהעליתי את הדרישה הפשוטה ביותר — דרישה שעליה מסכימה כל הקהילה הבין-לאומית: הכירו במדינת פלסטין! הכירו באמת הפשוטה: יש כאן שני עמים, ואף אחד מהם לא הולך לשום מקום".

גם חבר הכנסת עופר כסיף נזרק מהמליאה, ולאחר מכן פרסם ברשת החברתית אקס: "מה שראינו אתמול בכנסת היה אחד ממופעי החרפה הגדולים בתולדות הפוליטיקה המודרנית. מופע גרוטסקי של הערצה עיוורת, חנופה עבדית ופולחן אישיות עדרי — משני צדי המתרס, בקואליציה ובאופוזיציה כאחד — כלפי שני רודנים אלימים ומגלומניים, שעיסוקם העיקרי הוא רמייה. פושעי מלחמה ורמאים רודניים מוחאים כפיים זה לזה על הישגיהם הגדולים, לאחר שהחריבו את חייהם של שני מיליון בני אדם בעזה, הרגו למעלה מעשרים אלף ילדים, וגרמו למותם של עשרות חטופים וחיילים ישראלים. כל מי שתוהה עדיין כיצד הרודן ממשיך להחזיק בשלטון — די שיביט בנאמנות המבחילה של מי שמכנים את עצמם אופוזיציה, ויבין הכול. אה, ואל נשכח: הכירו בפלסטין!".

התקרית עוררה גל של ביקורת כלפי ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שנמנע מלהתייחס למעשיהם של חברי הכנסת שהפריעו לנאום. לפיד פרסם הודעה ברשת החברתית אקס שבה כתב: "המלחמה הזו נגמרה. מדינת ישראל עומדת להמציא את עצמה מחדש. האתגרים שלפנינו דורשים גם חזון חדש. הגיעה העת לבחור דרך חדשה. להיות מדינה מתקדמת, משגשגת ושואפת שלום. חיכינו לרגע הזה, לסוף המלחמה, לחזרת החטופים, להזדמנות להפוך את הכאב והאובדן לכוח של בנייה והתחדשות". בהודעתו, לפיד לא התייחס כלל לתקרית או למעשי חברי הכנסת מהאופוזיציה.

ביקורת חריפה על התנהגותם של חברי הכנסת הגיעה מחבר הכנסת אביגדור ליברמן, שכתב ברשת החברתית אקס: "איימן עודה ועופר כסיף הם אויב של מדינת ישראל בשירות הפרופוגנדה השטנית של שונאי ישראל. חייבים לסלק אותם מהכנסת!".

שתיקתו של לפיד מעוררת שאלות בקרב פוליטיקאים וחברי קואליציה, שטוענים כי כראש האופוזיציה, לפיד היה אמור לדעת על כוונותיהם של חברי הכנסת להפריע לנאום. לטענתם, לפיד דיבר עם כל האופוזיציה לפני שעלה לנאומו, וכראש האופוזיציה היה אמור לדעת ששני חברי כנסת מתכננים להפריע לטראמפ ולעצור אותם. בנוסף, הם מצביעים על כך שחברי כנסת רבים פרסמו דברים נגד עודה וכסיף, בעוד לפיד שותק עד היום. לטענתם, שתיקה שווה הסכמה.

טענות נוספות מצביעות על כך שככל הנראה דבר זה היה מתוכנן על ידי האופוזיציה או לפחות ראש האופוזיציה ידע על כך. גם אם לא ידע, הטענה היא שהוא אשם כי הוא הראש והוא נושא באחריות. עובדה זו מדגישה את המתח הפוליטי הפנימי בישראל ברקע הביקור החשוב של נשיא ארצות הברית.

יש לציין כי חבר הכנסת איימן עודה מקבל שכר מכספי הציבור, ולפי הטענות נגדו, רק מזיק למדינת ישראל. ביום שמחה של שחרור החטופים, במקום להשתתף באירוע המשמעותי, המשיך לעשות פרובוקציות והסתות, לפי מבקריו.

האירועים בכנסת מדגישים את הפילוג הפוליטי העמוק בישראל, גם ברגעים של שמחה לאומית כמו שחרור החטופים. השאלה האם ראש האופוזיציה ידע מראש על כוונות חברי הכנסת להפריע לנאום, ומדוע בחר שלא להתייחס לכך, ממשיכה להעסיק את הזירה הפוליטית. חברי קואליציה רבים מבקרים את לפיד על שתיקתו ורואים בכך הסכמה שבשתיקה למעשים שנעשו.

הביקור ההיסטורי של טראמפ, שנועד לחגוג את שחרור החטופים ולחזק את הקשר בין ישראל לארצות הברית, הפך לזירה של עימות פוליטי פנימי שמעיב על המשמעות של הרגע. בעוד נתניהו וחברי הקואליציה ראו בביקור הזדמנות לחזק את הברית עם ארצות הברית ולחגוג את הישגיו של טראמפ למען ישראל, האופוזיציה נותרה מפולגת, כאשר חלק מחבריה בחרו במחאה פומבית נגד הנשיא האמריקאי, בעוד ראשה מנסה לשמור על קו מתון יותר.

התקרית מציבה סימני שאלה באשר לתפקידה של האופוזיציה בישראל וליכולתה לשמור על אחדות פנימית דווקא ברגעים מכריעים. האם על האופוזיציה לפקח על חבריה ולמנוע מהם לנקוט צעדים העלולים לפגוע בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית? והאם ראש האופוזיציה נושא באחריות למעשיהם של חברי סיעתו – גם כאשר לא היה שותף לתכנון האקט עצמו? סוגיות אלו ממשיכות להעסיק את המערכת הפוליטית, בשעה שהשיח הציבורי מתמקד בשאלות של אחריות, מנהיגות ותפקידה של האופוזיציה במדינה דמוקרטית.

הביקור של טראמפ, שנועד להיות רגע של אחדות ושמחה לאומית, הפך לסמל נוסף לפילוג הפוליטי העמוק בחברה הישראלית. האם האופוזיציה תצליח למצוא דרך לאחד את שורותיה ולהציג חזון ברור למדינה, או שהמחלוקות הפנימיות ימשיכו לפגוע ביכולתה לתפקד כחלופה אמינה לקואליציה הנוכחית, נותר לראות בעתיד.

הפוסט לפיד שותק: האם ידע שכסיף ועודה יחבלו בנאום טראמפ להחזרת החטופים?  הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחמוד סלאמה, סוכן שחקנים ישראלי פעיל בתעשיית הבידור המקומית, מעורר שאלות מטרידות לאחר שנחשפו התבטאויות קיצוניות שלו ברשתות החברתיות. סלאמה, אזרח ישראלי המתגורר במדינה ונהנה מזכויותיה, משלב פעילות מקצועית ענפה בתעשיית הבידור הישראלית לצד הפצת תכנים המביעים עוינות כלפי המדינה ואזרחיה.

במסגרת תחקיר מערכת 'מעקב' אנו חושפים כי מחמוד סלאמה, אשר טען בפנינו כי הוא משמש כסוכן שחקנים בסוכנות TAKE2, מקיים קשרי עבודה הדוקים עם גורמי מפתח בתעשיית הבידור הישראלית. לאחר שיחה שקיימנו עם הסוכנות, התברר כי סלאמה אינו מועסק עוד בתפקידו, כאשר מנהל הסוכנות ציין כי במהלך תקופת העסקתו, הביע סלאמה דעות קיצוניות, אף כי לא ננקטו צעדים כלשהם בנידון.

בפרופיל הפייסבוק שלו, שיתף סלאמה ציטוט מהשיר "תגידו יש עם" מאת המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש, המתאר דיכוי ועוול. הציטוט, שנכתב באנגלית, מתאר כבילה בשלשלאות והשלכה לבור המתים, ומשקף תפיסת עולם רדיקלית.

מחמוד סלאמה מפגין בריש גלי ברשתות החברתיות את עמדותיו הקיצוניות, ובכללן הבעת תמיכה במדינה פלסטינית שאינה קיימת.

במסגרת פרסומיו, מכנה סלאמה את מדינת ישראל בכינוי המפוקפק 'TERRORISTS' (טרוריסטים), מצהיר על קיומו של 'העם הפלסטיני', ואף מרחיק לכת בפרסום תכנים משפילים כלפי ראש ממשלת ישראל, לרבות תמונות מעוותות המציגות אותו כחזיר ותכנים מבזים נוספים.

בראיון טלפוני שקיימה מערכת 'מעקב' עם סלאמה, הוא הביע עמדות קיצוניות ועוינות כלפי מדינת ישראל ואזרחיה היהודים.

במהלך השיחה, הטיח בי סלאמה דברי שטנה אישיים, תוך שהוא מערער על זכותי להתגורר במדינת ישראל. בין היתר, דרש לדעת מתי אחזור לרוסיה, אמר לי כי ישראל 'אינה מדינתי', וטען כי הוא רואה בי אויב בשל שירותי הצבאי בצה"ל. יש לציין כי טענותיו היו משוללות כל בסיס, שכן מוצאי מאוקראינה ואין לי כל זיקה לרוסיה, בנוסף עליתי לישראל כיהודי וזו מדינתי.

במהלך הריאיון, הרחיק סלאמה לכת באמירותיו הקיצוניות, בהצהירו כי 'הציונים גרועים יותר מהפשיסטים והנאצים', תוך שהוא מכוון את דבריו כלפי היהודים בסביבתו, כלומר הוא חי במדינת ישראל, במדינה יהודית. הוא הדגיש כי האויבים העיקריים בעיניו הם חיילי צה"ל, אנשי מילואים וכל מי ששירת בצבא ההגנה לישראל.

בהמשך, העלה סלאמה טענות תמוהות בנוגע לדת היהודית, ובהן הטענה כי משה רבנו ואברהם אבינו היו מוסלמים, ועל כן כנראה האסלאם הוא הדת האמיתית.

סלאמה אף הצהיר כי אינו מכיר בחוקי מדינת ישראל ואף לא בקיומה, בטענה כי 'אין מדינה כזו ישראל, יש רק פלסטין'. לדבריו, כל מי שמאמין שהוא חי במדינת ישראל הוא אורח זמני שעתיד להיות מגורש ממנה.

במהלך הריאיון התייחס סלאמה לאירועי ה-7 באוקטובר, באומרו כי אילו חמאס היה הורג יותר חיילים, היה מברך על כך.

סלאמה הביע דעות קיצוניות נוספות, בטענה כי יהודים ציונים אינם בני אדם. כמו כן, הביע עמדות הומופוביות קיצוניות, בהצהירו כי להט"בים 'אינם בני אדם' וכי הם 'חולים הזקוקים לטיפול רפואי'.

במהלך השיחה התעקש סלאמה: 'אתה קורא לזה מדינת ישראל, אני קורא לזה פלסטין', תוך שהוא שולל את קיומה של מדינת ישראל. הוא הוסיף כי היהודים הציונים, כולל העולים החדשים, הם כובשים וכנראה גם אויביו, והביע התנגדות נחרצת לעלייה יהודית ולחוק השבות. סלאמה אף הרחיק לכת בהגדירו יהודים ציונים כ'תת-אדם'.

בנוגע לקשריו המקצועיים, טען סלאמה כי הוא שותף בסוכנות TAKE2. בבירור שערכנו, הסוכנות לא הכחישה את הקשר עימו ואישרה כי אכן עבד בשורותיה.

במהלך הריאיון נחשף פרט מעניין המעורר תקווה: סלאמה חשף כי בעברו כמעט נישא ליהודייה. עובדה זו מרמזת כי ייתכן שישנם יהודים או יהודיות שאליהם הוא רוחש חיבה. אם אכן כך הדבר, סביר להניח כי אותה אישה לא הייתה חיילת או ציונית, או לחלופין – וזו אפשרות מעניינת יותר – שעמדותיו של סלאמה השתנו באופן דרמטי לאורך השנים.

מן הניתוח המעמיק של דפוסי התנהלותו במרחבי הרשתות החברתיות, מתחוור כי בשלהי שנת 2011 ובראשית שנת 2012, החל סלאמה להעלות תכנים הנוגעים לסוגיית פלסטין בתכיפות הולכת וגוברת.

ביטוייו הקיצוניים החלו להתעצם בעקבות מפגשו עם יאסר ערפאת, אשר ידוע בעוינותו העזה כלפי מדינת ישראל.

תופעה זו מעלה את ההשערה כי חלה תמורה משמעותית בתפיסת עולמו, וכי השקפותיו הקיצוניות הנוכחיות הינן פרי התפתחות מאוחרת במהלך חייו.

ראוי לציון כי מלבד הקשר הרומנטי בעברו, סלאמה מציין כי התקיימו בעברו, וככל הנראה עודן מתקיימות בהווה, ידידויות עם יהודים, אף כי נמנע מלחשוף את זהותם או לפרט את טיב יחסיו עמם.

מידע מטריד נוסף שעלה בשיחה נוגע לפעילותו של סלאמה בסיוע לפעילים זרים. לטענתו, הוא מסייע להם להגיע לאזורים שונים ביהודה ושומרון לצורכי תיעוד. בעוד שסלאמה טוען כי מטרת התיעוד היא פעילות המתנחלים, עולה חשש בדבר המטרות האמיתיות של אותם פעילים זרים, יעדי העברת החומר המצולם בחו"ל, זהות הגורמים המקבלים אותו, ומהות כוונותיהם האמיתיות.

דעותיו הקיצוניות ושנאתו העזה למדינת ישראל של מחמוד סלאמה אינן תופעה חדשה, והוא אף אינו מנסה להסתירן. חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו גדושים בתכני שנאה כלפי ישראל, אולם נראה כי הדבר אינו מטריד את שותפיו לעבודה בתעשיית הבידור – כאילו הפך הדבר לנורמה מקובלת או לשגרה. מפליא לגלות כי גם רשויות האכיפה, ובהן השב"כ ומשטרת ישראל, נמנעות מלטפל בתופעה זו.

במהלך הריאיון איים סלאמה בתביעה משפטית במידה ותפורסם השיחה המוקלטת. אך נראה כי נעלם מעיניו כי בעיניו הנני מגלם את כל מה שהוא מתעב: עולה חדש, חייל ששירת בצה"ל וציוני. בנוסף, בתפקידי כעיתונאי, כל ריאיון שאני מקיים ניתן לפרסום, במיוחד כאשר לא הובטחה חיסיון המקור או הוגדרה השיחה כ'לא לציטוט'.

איומיו של סלאמה והתנגדותו לפרסום השיחה אינם מעלים ואינם מורידים, שכן חובתי המקצועית והמוסרית היא לדאוג לאינטרס הציבורי ולחשוף את האמת, ולא להגן על האינטרסים האישיים של מי שמביע תמיכה בטרור.

מחמוד סלאמה מהווה דוגמה מובהקת לתופעה מדאיגה של ערבי ישראלי העוין את המדינה. הצהרותיו התומכות בארגון חמאס, לרבות הבעת צער על כך שלא נהרגו יותר חיילים, ממקמות אותו בבירור בקטגוריה של תומכי טרור. התנהלותו ודעותיו הקיצוניות של סלאמה גורמות נזק משמעותי לאזרחים הערבים הרבים המזדהים עם מדינת ישראל ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה.

אין צורך להרחיק לכת בחיפוש אחר דוגמאות לדעות קיצוניות בתעשיית הבידור. ריקי בליך, יושבת ראש שח"ם (ארגון השחקנים הגדול בישראל), מצהירה בפומבי כי מדינת ישראל היא מדינה כובשת וצה"ל הוא המבצע את הכיבוש. אם זו עמדתה הפומבית של יושבת ראש ארגון השחקנים, מה ניתן לצפות מסוכן ערבי-ישראלי כמחמוד סלאמה?

חמור מכך, בליך בחרה להשמיע את דעותיה דווקא בעת שישראל נמצאת במלחמה, כאשר חברי האיגוד שלה משרתים במילואים, ביניהם עידן עמדי אשר נפצע בלחימה בעזה.

• קרא כתבה: 'בליך, יו״ר שח״ם: נגד 'המדינה הכובשת' שמשלמת משכורתה' – לחץ כאן

חשוב להדגיש את ההבדל המהותי בין חופש הביטוי וערכי הדמוקרטיה לבין הסתה מסוכנת. קיים מרחק עצום בין השניים, ולא ניתן להצדיק אמירות המשוות יהודים ציונים לנאצים, או הבעת צער על כך שחמאס לא הרג די חיילים ב-7 באוקטובר, תחת המטריה של חופש הביטוי.

הראיון המוקלט הועבר לידי משטרת ישראל, בצירוף שאילתה רשמית מטעמנו בנוגע להיכרותם עם מחמוד סלאמה, לרבות בירור האם נחקר בעבר בגין הסתה, וכן האם בכוונת המשטרה לפתוח בחקירה לאור תוכן הריאיון החמור שהועבר לעיונם. עד לשעת פרסום הכתבה טרם התקבלה תגובת המשטרה.

קיים פער מטריד בין פעילותו המקצועית הנרחבת של סלאמה בתעשיית הבידור הישראלית לבין עמדותיו העוינות כלפי המדינה. הדבר מתחדד במיוחד לנוכח העובדה שמשפחתו נהנית משירותי מערכת הבריאות הציבורית בישראל, כאשר אחיו מקבל טיפול רפואי מציל חיים במוסדותיה.

התנהלותו הדואלית של סלאמה – השתלבות בתעשיית הבידור הישראלית מחד, והפצת תכנים עוינים נגד המדינה מאידך – ממחישה את הסוגיה המורכבת של יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל.

מקרה זה מעורר שאלות נוקבות בדבר הגבול העדין שבין חופש הביטוי לבין פעילות עוינת במרחב הציבורי הישראלי.

צילום מתוך רשתות חברתיות של מחמוד סלאמה, תוכן בהתאם לסעיף 27א'

עדכון (17.02.25):

ממשטרת ישראל נמסר: 
ככלל עבירת הסתה נחקרות לאחר קבלת אישור מפרקליטות מדינה. איננו מוסרים פרטים בדבר קיומן או אי קיומן של חקירות ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את עצם קיומן.

-אנו במעקב-

הפוסט סוכן השחקנים מחמוד סלאמה: היהודים הציונים – אויביי וגרועים מהנאצים הופיע לראשונה ב-מעקב.

התוכנית, שתקציבה עומד על יותר מ-57.6 מיליון רובל, מיועדת לספק מגורים ומזון לפליטים לתקופה מוגבלת של עד שישה חודשים.

לפי הערכות רשמיות, העלות היומית לכל פליט צפויה לעמוד על כ-1,500 רובל. הצעד הנדיב לכאורה מגיע בזמן רגיש במיוחד עבור הכלכלה הרוסית, כאשר נתונים מ-2023 מצביעים על כך שיותר מ-20 מיליון אזרחים רוסים חיים מתחת לקו העוני.

מקורות מקומיים מדווחים על תסכול גובר בקרב האוכלוסייה המקומית, עם עדויות קשות על אזרחים הנאלצים לחפש מזון בפחי אשפה. ביקורת ציבורית נשמעת על כך שהממשלה מפנה משאבים לקליטת פליטים בזמן שאזרחיה סובלים ממצוקה כלכלית חריפה.

עם זאת, הממשלה הרוסית מדגישה את המחויבות ההומניטרית שלה ואת תפקידה בזירה הבינלאומית. דובר הקרמלין ציין כי "רוסיה תמיד עמדה לצד אלה הזקוקים לעזרה, וזוהי המשכיות של המדיניות ההומניטרית שלנו".

נכון להיום, יותר מאלף פליטים פלסטינים כבר הגיעו לרוסיה, מה שמעלה שאלות לגבי השפעתם על הקהילות המקומיות. דיווחים על עלייה בפשיעה, כולל מקרה אונס מזעזע שיוחס לפליט פלסטיני בסנקט פטרבורג לפני יומיים, מגבירים את החששות בקרב האוכלוסייה המקומית.

לא ברור כיצד רוסיה מתכננת להתמודד עם סוגיית החזרת הפליטים בתום התקופה. זהו נושא רגיש שעלול להוביל למתחים דיפלומטיים ופנימיים כאחד.

בעוד הממשלה מציגה את המהלך כהוכחה למעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית, מבקרים טוענים כי הדבר עלול להחריף את המתחים החברתיים והכלכליים הקיימים. השאלה כיצד תאזן רוסיה בין מחויבויותיה ההומניטריות לבין הצרכים הדחופים של אזרחיה נותרת פתוחה, ותמשיך ללוות את הדיון הציבורי בחודשים הקרובים.

הפוסט רוסיה תקלוט 43 אלף פליטים פלסטינים הופיע לראשונה ב-מעקב.

יהושע סובול, מחזאי ובמאי, קורא לישראל לנהוג בחוכמה ולהכיר במדינה הפלסטינית העתידה לקום, גם אם זו תקום ללא הסכמת ישראל. כפי שמדינות העולם הכירו בישראל שקמה בלי הסכמת הפלסטינים, כך גם הן צפויות להכיר במדינה הפלסטינית.

דים אמור || 05.05.2024

"ישראל תנהג בחוכמה אם תצטרף למהלך ואף תיזום ותוביל אותו, במקום לעמוד על רגליה האחוריות כמו חמור עיקש ולנסות למנוע את הבלתי נמנע", כותב סובול בפוסט.

סובול מדגיש כי הכרה פלסטינית אין פירושה פירוק ישראל מנשקה או פירוק זרועות הצבא והנשק שלה, בדיוק כשם שצרפת לא התפרקה מהנשק הגרעיני שלה למרות חברותה באיחוד האירופי.

"האימרה הרומית – Si vis pacem para bellum – הרוצה בשלום ייכון למלחמה – נכונה בימינו כמו שהיתה נכונה במאה החמישית לספירה", מצטט סובול את פובליוס פלאביוס ווגטיוס. אבל דומה שראוי להשלים את האימרה הזו באחותה שלא נופלת ממנה בחוכמתה: Si vis pacem para pacem – הרוצה בשלום ייכון לשלום.

יהושע סובול קורא לישראל לבסס את אסטרטגיית הבטחון שלה על שתי האימרות הללו גם יחד – "אם רוצים להבטיח את קיומה של מדינת ישראל".

ציטוט:

"מדינות העולם עומדות להכיר במדינה פלסטינית שתקום גם בלי הסכמת ישראל, כמו שהכירו בישראל שקמה בלי הסכמת הפלסטינים. לכן ישראל תנהג בחוכמה אם תצטרף למהלך ואף תיזום ותוביל אותו, במקום לעמוד על רגליה האחוריות כמו חמור עיקש ולנסות למנוע את הבלתי נמנע.

הכרה במדינה פלסטינית ועשיית שלום עימה אין פירושם פירוק ישראל מנשקה, וגם לא פירוק אף אחת מזרועות הצבא, ואף לא אחת ממערכות הנשק שלו.

גם צרפת לא התפרקה מהנשק הגרעיני שפיתחה למרות יוזמתה בהקמת השוק המשותף, וחברותה הפעילה באיחוד האירופי שצמח בעקבות השוק המשותף.

האימרה הרומית – ״הרוצה בשלום ייכון למלחמה״ – si vis pacem para bellum – נכונה בימינו כמו שהיתה נכונה במאה החמישית לספירה, כפי שניסח אותה פובליוס פלאביוס ווגטיוס, ההוגה הרומי בענייני צבא ובטחון.

אבל דומה שראוי להשלים את האימרה הזו באחותה שלא נופלת ממנה בחוכמתה: Si vis pacem para pacem – הרוצה בשלום ייכון לשלום. על שתי האימרות האלה ביחד יש לבסס את האסטרטגיה ואת תורת הבטחון של ישראל – אם רוצים להבטיח את קיימותה של מדינת ישראל.".

הפוסט יהושע סובול: מדינות העולם עומדות להכיר במדינה פלסטינית שתקום גם בלי הסכמת ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.