במרכז תחקיר עיתונאי רחב היקף שמנהלת מערכת "מעקב" עומדת פרשה חריגה, אשר חוצה גבולות של משפט, חינוך, הסתה, זהות לאומית וביטחון הציבור. עניינה של הפרשה בהתבטאויות, הצהרות ומעשים שיוחסו לאנסטסיה רולובץ נוביקובה, אזרחית ישראלית, אשר על פי פרוטוקולים רשמיים של בית המשפט, מסרה בדוכן העדים כי הזדהתה עם נאציזם וכינתה עצמה "נאצית", בין היתר בטענה שמדובר ב"טרנד".

• יודגש כי גב' נוביקובה משמשת כגננת במדינת ישראל

הפרשה נחשפה בעקבות בדיקה עיתונאית שנפתחה לאחר שנודע למערכת "מעקב" כי במהלך הליך משפטי, בעדות שנמסרה תחת אזהרה, הצהירה נוביקובה הצהרות המעוררות שאלות ציבוריות קשות. מערכת "מעקב" החלה בבחינה מעמיקה של הפרטים, נוכח העובדה שנוביקובה הגיעה לישראל כמי שאינה יהודייה, וכי חרף זאת קיבלה אזרחות ישראלית מלאה, על כל הזכויות והפריבילגיות הנלוות למעמד זה. במסגרת הבדיקה עלה פער חריף בין מעמדה כאזרחית במדינת ישראל לבין התכנים שפרסמה, לכאורה, ברשתות החברתיות, והאמירות שמסרה בבית המשפט.

בשלב הראשון נחשפו פרוטוקולים רשמיים של בית המשפט, מהם עולה כי נוביקובה מסרה בדוכן העדים, באופן מפורש, כי כינתה עצמה "נאצית", והסבירה זאת כמעשה שנעשה על רקע אופנתי. בהמשך נבחנו סרטונים שפורסמו על ידה ברשתות החברתיות, שבהם היא נראית משתמשת בביטוי "נאצית", וכן תועדה מנשקת תמונה של סטפן בנדרה, דמות היסטורית אשר מזוהה עם שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית ועם פוגרומים נגד יהודים בלבוב.

בסרטון הווידאו נראית גב' נוביקובה כשהיא מנשקת דגל שעליו מופיעה דמותו של סטפן בנדרה – מי ששיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והיה שותף לרצח יהודים. בהמשך הסרטון כתבה: "תהילה לסטפן בנדרה ולשוחביץ', גיבורי אוקראינה". בסיומו נשמעת קללה אנטישמית מפיה, בה היא משתמשת בביטוי "ז'ידים"

"ז'יד" או "ז'ידים" הם מונחים פוגעניים ומשפילים ביותר, הנחשבים בעולם המערבי לכינויי גנאי אנטישמיים מובהקים. תחת קריאות אלה, בין השנים 1939-1945, נרצחו יהודים רבים בידי הנאצים ותומכיהם. כבר במאות ה-18 וה-19 נערכו מאות פוגרומים תחת הסיסמה "הכו בז'ידים והצילו את רוסיה". באוקראינה, עד שנות החמישים, נהגו לומר "ז'יד או ז'ידיאקו – על העץ".

קרא עוד – לחץ כאן

בהמשך נבחנו סרטונים שפורסמו על ידה ברשתות החברתיות, שבהם היא נראית עושה שימוש בביטוי "נאצית". עוד תועד מקרה שבו היא מנשקת תמונה של סטפן בנדרה, דמות היסטורית המזוהה עם שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית ועם פוגרומים נגד יהודים בעיר לבוב.

במסגרת הבדיקה הפנתה מערכת "מעקב" למידע פומבי המצוי בידי יד ושם, המוסד הרשמי של מדינת ישראל והעם היהודי להנצחת השואה והגבורה, הפועל מכוח חוק זיכרון השואה והגבורה. על פי המידע, בנדרה מזוהה כתומך נאציזם, וכמי שהיה מעורב בפשעים נגד יהודים. נתונים אלו חיזקו את שאלת העניין הציבורי בפרשה.

בהמשך, במסגרת התחקיר הראשון שפרסמה המערכת, שכותרתו "'נאצית' מוצהרת קיבלה אזרחות ישראלית", נערך ראיון טלפוני עם נוביקובה, שבמהלכו, כך נמסר, חזרה והביעה הזדהות עם בנדרה, ואישרה כי פרסמה סרטונים שבהם כינתה עצמה "נאצית".

קרא עוד – לחץ כאן

על רקע הדברים הוגשו מספר תלונות למשטרה, לרבות תלונות בגין הזדהות עם נאציזם, הסתה ואיומים. בין היתר הוגשה תלונה על ידי העיתונאי רומן ציפין, שטען כי נוביקובה איימה עליו ברשת טיקטוק, קראה להגיע לביתו ולפגוע בו פיזית.

גם מערכת "מעקב" הגישה תלונה רשמית למשטרת ישראל, וזאת על יסוד הפרוטוקולים והחומרים שנאספו במסגרת התחקיר. התלונה הוגשה, בין היתר, על רקע חוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו–1986, ובכלל זה נוכח איסור הכחשת השואה ואיסור פרסום דברי אהדה לפשעי הנאצים.

בנוסף, הועלו בתלונה טענות הנוגעות לניסיון לארגון פיגוע, להזדהות עם פגיעה באזרחי מדינת ישראל, וכן לחשדות להסתה, גזענות וקריאה להשמדת עם.

• ומעניין אם היה מדובר בתושב ערבי המבקש לארגן פיגוע בישראל בהיקף דומה – מה הייתה עושה משטרת ישראל? ככל הנראה, לכל הפחות, היה מזומן לחקירה

יודגש כי במסגרת הפנייה הועלתה גם תהייה עקרונית באשר לאופן אכיפת הדין ולסטנדרטים הנהוגים, נוכח מקרים היפותטיים אחרים בעלי חומרה דומה. חרף הגשת התלונות והעברת החומרים, לא ננקטו צעדים פליליים, ובכלל זה לא הוגש כתב אישום, אף שהחוק קובע כי כתב אישום בעבירות אלו יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

נוביקובה מיוצגת בהליכים משפטיים על ידי עורכי הדין יגאל פיטקביץ ורועי אסור, אשר המשיכו בייצוגה גם לאחר שנחשפו האמירות המיוחסות לה.

ביום 5 בנובמבר 2025 פנתה מערכת "מעקב" לבית משפט השלום בקריית גת בבקשה רשמית להתיר עיון ציבורי בפרוטוקולים של תיק שהתנהל בדלתיים סגורות, או לחלופין להתיר פרסום חלקי של פרוטוקול הדיון. הבקשה הוגשה במסגרת פעילות עיתונאית, מבלי שהמערכת הייתה צד להליך הפלילי. מן הבקשה עלה כי נוביקובה הייתה קובלת בהליך פלילי קודם, שכלל גם קטינים, ואשר הסתיים. המערכת הדגישה כי אין בכוונתה לפתוח מחדש את ההליך, אלא לפרסם עמודים מסוימים מן הפרוטוקול, העוסקים בהתבטאויותיה של נוביקובה בלבד, ואינם כוללים פרטים מזהים של קטינים.

בבקשה צוין כי במהלך חקירה נגדית שנערכה בבית המשפט נרשמו בפרוטוקול הצהרות של נוביקובה בדבר הזדהות עם נאציזם, וכן אישור לפרסום תכנים ברשתות החברתיות. עוד הודגש כי מדובר בעדות שנמסרה תחת אזהרה, וכי יש לה משמעות ציבורית רחבה, בין היתר מאחר שהתכנים הופצו לציבור הרחב. המערכת ציינה גם כי מן הפרוטוקול עולה שנוביקובה עבדה באותה עת במסגרת חינוכית.

ביום 6 בנובמבר 2025 נתנה כב' השופטת דגנית משעלי ביטון החלטה המורה לצדדים להגיב לבקשה.

בתשובה שהוגשה מטעם נוביקובה, באמצעות באי כוחה, נמסר בין היתר כי היא פרסמה סרטון בטיקטוק שבו הופיע הכיתוב "נאצית", ואף צורף צילום מסך של הסרטון. עוד נכתב כי נוביקובה הזדהתה כ"בנדריבקה", מונח המזוהה עם הלאומנות האוקראינית על שם סטפן בנדרה.

שוב יודגש כי במסגרת כתב התשובה צורפו אף תרגומים לחלק מן האמירות הרלוונטיות. יש לציין כי מדובר בתיעוד שהוגש והתקבל בבית המשפט, ולפיכך הוא מהווה מסמך ראייתי בעל חשיבות ציבורית ומשפטית כאחד.

כמובן, עצם הגשת כתב תשובה חריף זה לוּותה ברצון להשיג צו איסור פרסום, או לחלופין להותיר את ההליך בדלתיים סגורות ולמנוע את פתיחת הפרוטוקולים לעיון הציבור הרחב, בטענה כי חשיפתם עלולה לפגוע בלקוחתם.

מן האמור בכתב התשובה עולה אפוא כי גב' נוביקובה הציגה עצמה בפני הציבור הרחב כ"נאצית", וכן כ"בנדריבקה" – מונח המזוהה עם הלאומנות האוקראינית ונגזר משמו של סטפן בנדרה. יודגש כי אף שבאוקראינה קיימים גורמים הרואים בבנדרה דמות לאומית, הרי שמבחינה היסטורית מדובר בדמות המזוהה עם תמיכה בגורמים נאציים ועם מעורבות בפוגרומים ובפשעים חמורים נגד יהודים.

גב' נוביקובה, המתגוררת בישראל, מחויבת להבין את משמעותם של סמלים ודמויות אשר היו שותפים לרדיפת יהודים, להשמדת קהילות שלמות – ובכלל זה יהדות לבוב – ולתמיכה באידאולוגיה הנאצית, שהובילה לרציחתם של למעלה משישה מיליון יהודים באירופה. חרף זאת, הסרטון פורסם בישראל, בעת שגב' נוביקובה מתגוררת באשדוד ומחזיקה באזרחות ישראלית – עובדה המעוררת שאלות ותמיהה ציבורית עמוקה.

בולטת במיוחד היעדרה המוחלט של כל הבעת חרטה, התנצלות או הסתייגות. להפך: באי כוחה של גב' נוביקובה מציינים בכתב התשובה כי היא עצמה פרסמה סרטונים שבהם הזדהתה כ"נאצית" וכ"בנדריבקה", ואף השוותה את עצמה לסטפן בנדרה – ללא בושה וללא כל ביטוי של מצפון. אמירות אלה מצטרפות לדברים נוספים שנאמרו על־ידה ותועדו בפרוטוקול החקירה הנגדית.

ביום 26 בנובמבר 2025 ניתנה החלטה סופית של בית המשפט, אשר התירה את העיון בתיק ק"פ 55317-07-23 ואת פרסום פרוטוקולי הדיונים, בכפוף לחיסיון שמם ופרטיהם של הקטינים. בהחלטה נקבע כי יש להעדיף את עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, וכי פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הליך שיפוטי פומבי חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק.

לעיון בהחלטה המלאה – לחצו כאן

מן הרקע להחלטה עולה כי הקובלנה הפלילית הוגשה ביולי 2023, ובמהלך ניהול ההליך התקיים דיון מרכזי ביום 26 ביוני 2024, שבו נחקרה נוביקובה בחקירה נגדית. בהמשך, בינואר 2025, חזרו הקובלים בהם מן האישום וההליך בוטל.

הפרוטוקולים שנחשפו שופכים אור על החקירה הנגדית שנוהלה ביום 26 ביוני 2024 על ידי עו"ד יניב כהן, אשר ייצג את הנתבע. במהלך החקירה עלו, על פי הפרוטוקול, שורה של אמירות והתבטאויות שיוחסו לנוביקובה. בין היתר נשאלה האם פרסמה סרטון שבו כינתה עצמה "נאצית", והשיבה תחילה בשלילה. לאחר שהוצג בפניה סרטון, חזרה בה והסבירה כי מדובר ב"טרנד". בהמשך נשאלה על אמירות כגון "תמות כל רוסיה", ואישרה כי שרה שיר שבו נאמרו מילים אלו.

מן הפרוטוקול עולה גם כי סרטון כזה הועלה לחשבון הקשור לגן ילדים, ובו הופיעה נוביקובה לצד בתה הקטינה. עוד נרשמו בפרוטוקול אמירות נוספות שיוחסו לה, ובהן "רוסי טוב זה רוסי מת" וקריאות פוגעניות נוספות. במהלך החקירה נבחנה גם טענתה כי היא יהודייה, טענה אשר בהמשך חזרה בה ממנה והבהירה כי אינה יהודייה, אלא "מרגישה כך".

עוד עולה מן הפרוטוקול כי נוביקובה נשאלה על אמירה שלפיה איימה, לכאורה, לארגן פיגוע נוסף בסמוך להדולפינריום, והשיבה בחיוב. הדולפינריום מזוהה עם פיגוע ההתאבדות הקשה שאירע במקום בשנת 2001, שבו נרצחו 21 בני אדם, רובם נערים, ונפצעו למעלה ממאה.

חשיפת הפרוטוקולים: אמירות נאציות והסתה לפגיעה המונית

• מבוא

הפרוטוקולים שנחשפו מתארים את החקירה הנגדית שנערכה ביום 26 ביוני 2024 בידי עו"ד יניב כהן, בא כוח הנתבע. מן הפרוטוקול עולה כי נוביקובה נשאלה על פרסום סרטון שבו כינתה עצמה "נאצית", הכחישה תחילה, ולאחר הצגת הסרטון טענה כי מדובר ב"טרנד". עוד אישרה כי שרה שיר שבו נאמרו המילים "תמות כל רוסיה".

כן עולה כי סרטון זה הועלה לחשבון הקשור לגן ילדים, ובו הופיעה נוביקובה לצד בתה הקטינה, וכי יוחסו לה אמירות נוספות כגון "רוסי טוב זה רוסי מת". במהלך החקירה חזרה בה מטענתה להיותה יהודייה והבהירה כי אינה יהודייה אלא "מרגישה כך".

הסבר: ניתוח חד של הדיון והפרוטוקול, לפרטי פרטים:  

ביום 26 ביוני 2024 ניהל עו"ד יניב כהן את החקירה הנגדית של גב' אנסטסיה רולובץ נוביקובה, במסגרת הליך פלילי שהתנהל בבית משפט השלום בקריית גת. עו"ד כהן ייצג את הנתבע, אדם שנתבע בידי נוביקובה בקובלנה פלילית פרטית. הקובלנה הוגשה בעקבות פרסום סרטון ברשתות החברתיות, שבו הביע הנתבע זעזוע מאמירות שיוחסו לנוביקובה, ובראשן שימוש בביטוי "נאצית".

במהלך החקירה הנגדית, כפי שעולה מן הפרוטוקול, אישרה נוביקובה כי אמרה את הביטוי האמור. לאחר שמיעת העדות והחקירה, ובהמשך להתפתחויות שתועדו בפרוטוקול, חזרה נוביקובה בה מן הקובלנה הפלילית, וההליך בוטל.

הפרוטוקולים, שפרסומם הותר בהחלטת בית המשפט, שופכים אור על מהלך החקירה, על השאלות שנשאלו ועל התשובות שניתנו, ומהווים מסמך משפטי משמעותי להבנת השתלשלות האירועים שהובילה למשיכת התביעה ולסיומו של ההליך.

יש להדגיש כי עו"ד יניב כהן ניהל את החקירה הנגדית במקצועיות, בקור רוח ובדיוק משפטי, באופן שתרם תרומה ממשית לבירור העובדות.

מן הפרוטוקול עולה כי נוביקובה, אשר עוסקת בחינוך ילדים כגננת, הודתה בין היתר כי הצהירה על עצמה כ"נאצית". במהלך החקירה נשאלה האם פרסמה סרטון שבו כתבה "נאצית", והשיבה תחילה בשלילה. לאחר שהוצג בפניה הסרטון, נשאלה מדוע שיקרה, והשיבה כי מדובר היה ב"טרנד". בהמשך סירבה לשוב ולהסביר את הדברים ואמרה לפרוטוקול: "כבר הסברתי ואני לא אחזור לזה".

• שקר בדוכן העדים בבית המשפט הוא עבירה פלילית חמורה, הנקראת "עדות שקר", עבירה לפי סעיף 237 לחוק העונשין, והעונש עליה הוא עד 7 שנות מאסר

עו"ד כהן חקר גם בנוגע לביטויים נוספים, ובהם קריאות כמו "תמות כל רוסיה". בתחילה הכחישה נוביקובה כי מסרה מסר כזה לציבור, אולם לאחר שהוצגו בפניה ראיות נוספות, הודתה כי שרה בסרטון את המילים "תמות כל רוסיה". כאשר נשאלה האם היא מבינה כי פרסום כזה יוצר אנטגוניזם כלפי מאות אלפי דוברי רוסית, ובהם אזרחי ישראל, השיבה בשלילה.

מן החקירה עלה עוד כי סרטונים בעלי תוכן גזעני ופוליטי פורסמו גם בחשבון הקשור לגן הילדים, ובאחד מהם הופיעה נוביקובה לצד בתה הקטינה, כאשר מושמעים בו ביטויים פוגעניים. נחשפו גם אמירות נוספות, ובהן קללות גסות כלפי נשיא רוסיה, וכן שירים וביטויים כמו "לזיין את הרוסים", "פוטין זין" ו"רוסי טוב זה רוסי מת". נוביקובה אישרה חלק מן האמירות.

כלל הנראה, לאחר שהוגשו נגדה תלונות במשטרה, פרסמה נוביקובה לציבור מצג שלפיו היא יהודייה. ואולם, כאשר נשאלה ישירות על כך מעל דוכן העדים, הודתה כי אינה יהודייה, והוסיפה כי "כך היא מרגישה". דברים אלה עמדו בסתירה לפרסומיה הקודמים ולהזדהותה עם דמויות ואידאולוגיות אנטישמיות, והם מציגים, כעולה מן הפרוטוקול, דפוס של מסירת גרסאות משתנות.

חשיפת הפרוטוקול בתיק ק״פ 55317-07-23, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 26.11.2025 – להורדה ללא שמות הקטינים

נושא חמור נוסף שנבחן במסגרת החקירה נגע לאמירה בדבר רצון, לארגן פיגוע

מן הפרוטוקול עולה כי, כלל הנראה, עלה מצדה של גב' נוביקובה דיבור על כוונה לארגן פיגוע ממניע אידאולוגי בישראל, המכוון נגד יהודים ואזרחי מדינת ישראל. בפרוטוקול נרשם כי היא אישרה ששוחחה על כך עם חברים, ואף כי לפרשה היו ביטויים פומביים ברשתות החברתיות.

עולה פרשנות מערכתית שלפיה הרקע הנטען לאמירות אלה קשור, לכאורה, לתפיסות אנטישמיות ולעוינות כלפי יהודים ואזרחי ישראל, בין היתר על רקע טענות בדבר תמיכת ישראל ברוסיה ונוכחותם של אזרחים ועולים דוברי רוסית במדינה. במסגרת פרשנות זו הוזכר גם פיגוע הדולפינריום כדוגמה למקום המזוהה עם קהילת עולים ודוברי רוסית. יודגש כי מדובר בפרשנות מערכת "מעקב" בלבד, וכי על פי הידוע למערכת, עצם הכוונה וההצהרות שתועדו בפרוטוקול לא נבחנו, לכאורה, במסגרת חקירה של גורמי הביטחון והמשטרה.

הסוגיה עמדה במוקד חקירה נוספת שנוהלה על ידי בא כוח הנתבע, ומהפרוטוקולים עולה ציטוט בעל משמעות מיוחדת. כך, על פי הפרוטוקול, נשאלה נוביקובה אם אמרה: "אם לא תתנו לי להיכנס לשם, אני אארגן פיגוע נוסף ליד הדולפינריום", והשיבה בחיוב. בסיכומם של דברים, מן הפרוטוקול עולה כי היא אישרה קיומם של רצון וכוונה ברורים לבצע פיגוע בישראל.

מדובר באמירה המתייחסת לפיגוע הדולפינריום, פיגוע התאבדות שאירע בתל אביב ב-1 ביוני 2001, שבו נרצחו 21 בני אדם, רובם נערים, ונפצעו כ-120 נוספים.

• התמונות המובאות בכתבה נלקחו מאתרי חדשות, ארכיונים וויקיפדיה, והשימוש בהן נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפרוטוקול, שהועבר לגורמי האכיפה, מתעד אפוא שורה של אמירות קשות, פוגעניות ומסיתות, וכן סתירות ושקרים שנמסרו בדוכן העדים. חרף חומרת הדברים, נוביקובה לא נעצרה והיא מתגוררת בישראל כבעלת אזרחות, תושבת אשדוד. הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל באשר להתמודדות הרשויות עם תכנים של הסתה, הזדהות עם אידאולוגיות קיצוניות ואמירות המעידות על רצון לפגיעה בביטחון המדינה.

למרות החומרים, הפרוטוקולים וההחלטה השיפוטית המתירה את פרסומם, נוביקובה לא נעצרה, והיא ממשיכה להתגורר בישראל כאזרחית מן המניין. הפרוטוקולים והמסמכים שנחשפו מציבים שאלות ציבוריות כבדות משקל באשר לאכיפת החוק, להתמודדות הרשויות עם הסתה, הזדהות עם נאציזם ואמירות בעלות פוטנציאל אלים, ולמשמעותן של הצהרות שנמסרות בדוכן העדים בבית משפט במדינת ישראל.

"חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016", שקובע עבירות פליליות הנוגעות לקריאה לטרור, תמיכה בארגון טרור והזדהות איתו, כולל איסור על צריכת פרסומי טרור שיטתית

מערכת "מעקב" פנתה בבקשה לראיין את עורכי הדין המייצגים את גב’ נוביקובה, אולם אלה בחרו שלא למסור תגובה.

בתחקיר הבא יינתן מיקוד מעמיק בפרשת הדולפינריום, לרבות הצגת סרטון שבו היא מוסרת את הדברים המיוחסים לה, תיעוד של תקיפת החטופים בדבריה, וכן ביטויי צער שהשמיעה ביחס לשחרור החטופים.

הפוסט אנסטסיה נוביקובה: אוקראינית השוהה בישראל – הזדהות עם נאציזם וניסיון לארגן פיגוע נגד ישראלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרקליטות מחוז מרכז הגישה אתמול (חמישי) כתב אישום חמור נגד שני אזרחים ישראלים מאזור המשולש, בגין תכנון פיגוע טרור נגד חיילי צה"ל. על פי כתב האישום, השניים תכננו לבצע פיגוע ירי או דריסה, ערכו תצפיות על בסיס צבאי, וניסו לייצר אמצעי לחימה מאולתרים.

הנאשמים, ראתב עומר (18.5) ועומרי מוסא (22), מואשמים בעבירות חמורות הכוללות קשירת קשר לביצוע רצח בנסיבות מחמירות, הכנה למעשה טרור, אימונים למטרות טרור ופעולה בנשק למטרות טרור. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על ידי עו"ד מירי ביטון-הראל מפרקליטות מחוז מרכז.

חקירת השב"כ חשפה כי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", החל ראתב עומר בתהליך הקצנה אידיאולוגית והזדהות עם ארגון הטרור חמאס. במסגרת זו, צרך תכני הסתה ותעמולה קיצונית, ואף רכש אביזרים המזוהים עם הארגון, כולל סרט ירוק, טבעת עם כיתוב אסלאמי, שכפ"ץ ונשק צעצוע. באמצעות פריטים אלה צילם סרטוני תמיכה בארגון הטרור.

תוך זמן קצר, שיתף ראתב את בן משפחתו עומרי מוסא בתכנים הקיצוניים, והשניים החלו לתכנן פיגוע טרור. התוכנית המקורית, על פי החקירה, כללה פיגוע ירי לעבר אוטובוס חיילים באזור היישוב זמר. בהמשך, לפי הצעתו של עומרי, שקלו השניים להעביר את היעד לנתניה.

במסגרת ההכנות לפיגוע, ביצעו השניים מספר פעולות מקדימות:
– ערכו תצפיות על בסיס צבאי באזור מגוריהם
– תיעדו את הבסיס בסרטונים
– החליפו ביניהם מידע על אפשרויות רכישת נשק
– ניסו לייצר אמצעי לחימה מאולתרים

כאשר נתקלו בקשיים במימון רכישת נשק, בחנו השניים חלופות נוספות, ביניהן פיגוע דריסה, השלכת בקבוק תבערה או שימוש במטען חבלה. ראתב אף ניסה להכין מטען חבלה מאולתר בהסתמך על סרטוני הדרכה מהאינטרנט, וכשנכשל, פנה לעומרי בבקשת סיוע. במסגרת ניסיונותיו, הצליח ראתב לייצר בקבוק תבערה וערך ניסוי הצתה בקרבת ביתו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה הפרקליטות נכתב: "מדובר באזרחים ישראלים אשר אימצו אידיאולוגיה קיצונית ופעלו באופן שיטתי במטרה לפגוע בכמה שיותר חיילי צה"ל. מעשיהם מעידים על מסוכנות גבוהה ועל מחויבותם להוציא לפועל פיגוע חמור".

החקירה, שכללה איסוף נרחב של ראיות דיגיטליות, תיעוד ויזואלי והודאות, חשפה את היקף הפעילות והנחישות של השניים לממש את תוכניותיהם. גורמי הביטחון ממשיכים בחקירה מקיפה במטרה לאתר מעורבים נוספים ולמנוע ניסיונות דומים בעתיד.

המקרה מדגיש את האתגרים המורכבים העומדים בפני מערכת הביטחון בהתמודדות עם תופעת ההקצנה בקרב אזרחי ישראל, ואת החשיבות של פעילות מודיעינית ומבצעית מתמשכת למניעת פיגועי טרור. התיק נמצא כעת בטיפולה של מערכת המשפט, כאשר הפרקליטות מבקשת את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

צילום: דוברות משטרת ישראל

הפוסט אזרחים ישראלים תכננו פיגוע טרור נגד צה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפיגוע דקירה אכזרי שהתרחש ביום שישי בבוקר (27.12.24) בהרצליה, נרצחה לודמילה ליפובסקי, בת 83, תושבת הדיור המוגן בעיר. האירוע התרחש בסמוך לכיכר דה שליט, כאשר המחבל חדר למתחם וביצע את הפיגוע.

על פי דיווחי המשטרה, בשעה 09:31 התקבלו למעלה מ-30 קריאות למוקד 100 על אירוע דקירה במתחם. מאבטחים שהיו במקום שמעו קריאות "אללה אכבר" וביצעו ירי לעבר המפגע, שזוהה כתושב השטחים. בתיעוד מהזירה נשמעו קולות ירי וקריאות אזרחים להזעיק משטרה.

ליפובסקי פונתה במצב אנוש לבית החולים איכילוב בתל אביב, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. המחבל, שנפצע מירי המאבטחים, פונה אף הוא לבית החולים.

בתפנית אירונית ומעוררת תהיות, הן הקורבן והן המחבל פונו לטיפול רפואי באותו בית חולים – איכילוב בתל אביב. בעוד צוותי הרפואה נאבקו על חייה של ליפובסקי ז"ל, במחלקה אחרת באותו מוסד רפואי, קיבל המחבל טיפול רפואי לפציעותיו מהירי. עובדה זו ממחישה את המורכבות והפרדוקס שבו נדרשת מערכת הבריאות הישראלית להעניק טיפול רפואי גם למי שזה עתה ביצע פיגוע רצחני.

מפקד מחוז תל אביב, ניצב חיים סרגרוף, מסר בזירה כי "המאבטחים הגיבו במהירות ופגעו במחבל. כוחות המשטרה שהגיעו למקום ביצעו מעצר תוך דקות ספורות. החקירה מתנהלת בשיתוף שב"כ."

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, שהגיע לזירת הפיגוע, התייחס לאירוע הקשה: "בוקר עצוב, במיוחד בימי חג החנוכה. אישה תמימה שיצאה לקניות נרצחה בדם קר." לוי שיבח את תגובת אנשי הביטחון במקום והדגיש כי המשטרה פרוסה בכל הגזרות נוכח המצב הביטחוני.

חברת הכנסת לימור סון הר מלך הגיבה לאירוע הקשה: 'אני שולחת תנחומים למשפחתה של לודמילה ליפובסקי ז"ל, בת 83, שנרצחה בפיגוע דקירה מזעזע בהרצליה. לודמילה, אישה תמימה שגרה בדיור מוגן, נפלה קורבן למחבל מתועב'.

בעקבות הפיגוע, כינסה עיריית הרצליה ישיבת חירום של ועדת הביטחון. במהלך הישיבה הוחלט על תגבור משמעותי של מערך האבטחה בכל מתחמי הדיור המוגן בעיר והגברת הסיורים באזור.

המשטרה פתחה בחקירה מקיפה של נסיבות האירוע, כולל בדיקת מערך האבטחה במקום ואופן חדירת המפגע למתחם. במקביל, הוצבו מחסומים בצירים מרכזיים והוגברה הנוכחות המשטרתית באזור.

האירוע מעלה שאלות נוקבות לגבי אבטחת מתחמי דיור מוגן ומוסדות המטפלים באוכלוסייה מבוגרת. גורמי הביטחון הודיעו כי ייבחנו מחדש נהלי האבטחה במתחמים דומים ברחבי הארץ.

משפחת ליפובסקי ביקשה בשלב זה לשמור על פרטיותה. פרטי ההלוויה יימסרו בהמשך, והמשפחה מבקשת מהציבור לכבד את פרטיותה בשעתה הקשה.

המשטרה קוראת לציבור להישאר ערני ולדווח על כל פעילות חשודה, תוך הדגשה כי כוחות הביטחון ממשיכים בפעילות מוגברת למניעת פיגועים נוספים.

הידיעה מתפרסמת במוצאי שבת בשל כניסת השבת ביום שישי בצהריים.

הפוסט פיגוע בהרצליה: קורבן ומחבל טופלו באותו בי"ח הופיע לראשונה ב-מעקב.

פיגוע ירי קטלני התרחש אמש (רביעי) סמוך לחצות בכביש 60, באזור צומת אלחאדר שבגוש עציון. יהושע אהרון טוביה שמחה, ילד בן 12, נרצח בפיגוע. שלושה נוסעים נוספים נפצעו בדרגות שונות.

על פי נתוני כוחות הביטחון, המחבל ירה כ-23 כדורים לעבר אוטובוס קו 291, שהיה בדרכו מירושלים לביתר עילית. הילד שנפגע פונה במצב אנוש למרכז הרפואי הדסה, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

לאחר מצוד לילי נרחב, שכלל פריסת כוחות מיוחדים וחסימות בכל המרחב, הסגיר המחבל את עצמו לידי כוחות צה"ל בשעות הבוקר. על פי החשד, המחבל שירת במנגנוני הביטחון הפלסטיניים, מה שאפשר לו להחזיק בנשק באופן חוקי.

תיעוד מזירת האירוע מראה כי האוטובוס ספג פגיעות רבות מהירי. על פי התחקיר הראשוני, המחבל הגיע לצומת אלחאדר ברכב בסביבות השעה 23:30, ופתח בירי לעבר האוטובוס האזרחי. כוחות הביטחון בודקים את האפשרות שהמחבל המשיך במסע הירי גם במחסום המנהרות.

ראש עיריית ביתר עילית הגדיר את האירוע כ"עליית מדרגה קשה" והדגיש כי מדובר בציר תחבורה מרכזי המשמש תושבים רבים באופן יומיומי. לדבריו, יש לשקול מחדש את מערך ההגנה באזור.

ירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון, הביע את תודתו לכוחות הביטחון והצבא, והדגיש כי "התשובה הציונית ההולמת תהיה חיזוק אחיזתנו בארץ. הפיגועים האלה לא מרתיעים אותנו".

בתקופה האחרונה תגבר צה"ל משמעותית את נוכחותו באזור, כולל הצבת מארבים ותגבור כוחות במחסום המנהרות. למרות המאמצים המוגברים והסיכולים הרבים בשבועות האחרונים, גורמי הביטחון מציינים כי קיים קושי לחזות מראש כל כוונה לביצוע פיגוע.

האירוע מצטרף לשורת אירועים ביטחוניים באזור, ומדגיש את האתגרים המתמשכים בשמירה על ביטחון התושבים בגזרה זו. כוחות הביטחון ממשיכים בפעילות מבצעית נרחבת במטרה למנוע פיגועים נוספים ולהבטיח את שלום התושבים.

צילום: רשתות חברתיות, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט טרגדיה: ילד בן 12 נרצח בפיגוע ירי בכביש 60 הופיע לראשונה ב-מעקב.

חקר האמת או יצירת מציאות מעוותת? כתב העיתון 'הארץ' צובר תהודה ואהדה ציבורית על חשבון גופת קורבן פיגוע החבלה?

האירוע הטראגי בתרשיחא, שבו מוחמד יאסר נעים בן ה-22 נהרג מפגיעת רקטה בעת שניסה להגן על אחיו הקטנים, חושף כשלים מהותיים באופן הסיקור התקשורתי. בתאריך 29 באוקטובר 2024, התפרסם דיווח שעורר שאלות נוקבות לגבי אחריות עיתונאית ואתיקה מקצועית.

הכתב ג'ון בראון פרסם ברשת X תמונה מטושטשת המתעדת, לכאורה, ישראלים החוגגים את מותו של מוחמד יאסר נעים, שנהרג בפיגוע. יש לציין כי התמונה פורסמה ללא ציון מקור או אימות אמינותה, בניסיון להציג תגובות שליליות לאירוע הטראגי.

מדובר בדיווח פוגעני, בלתי מקצועי ובלתי אחראי, הנושא אופי מסית. יתרה מזאת, כתב 'הארץ' אף תייג את משטרת ישראל בפרסום.

קיימת סבירות גבוהה כי אזרחי ישראל הביעו שמחה בתגובה לידיעות על חיסולו האפשרי של מנהיג חזבאללה, ולא התייחסו כלל לאדם שנפגע בפיגוע. ראוי להדגיש כי כתב 'הארץ' מציג תמונת מציאות מעוותת ובלתי מדויקת בעליל.

אולם, בדיקה מעמיקה מול מקורות אחרים, כדוגמת YNET, מציגה תמונה שונה לחלוטין. העובדה שהדיווח התעלם ממגוון התגובות בחברה הישראלית, ובחר להתמקד בתגובות קיצוניות נטענות, מעלה תהיות לגבי המניעים מאחורי אופן הסיקור.

בבחינת הפרסום באתר YNET ניתן להבחין כי 1,400 גולשים הביעו צער ואבל, בעוד 121 גולשים סימנו את תגובת השמחה. יתרה מזאת, ראוי לציין כי מבין 121 המגיבים שהביעו שמחה, מדובר דווקא בערבים ולא ביהודים.

יתרה מזאת, מבדיקת הפרסומים בערוץ 13, אף הם לא העלו כל עדות ליהודים המביעים שמחה על מותו של אדם אשר קיפח את חייו בפיגוע.

ערוץ 14, המזוהה כערוץ תקשורת בעל נטייה ימנית-מרכזית, פרסם את הפוסט: "האסון במעלות תרשיחא: מוחמד נעים נהרג מיד לאחר שהכניס את אחיו הקטנים למרחב המוגן והוא עצמו לא הספיק להינצל". גם בפרסום זה ניתן להבחין כי המגיבים היהודים הביעו צער ואבל, בעוד תגובות השמחה הגיעו דווקא מן המגזר הערבי.

זאת ועוד, כתב נוסף מעיתון 'הארץ', מר אורי משגב, צירף את התמונה המטושטשת והמפוקפקת שפרסם עמיתו למערכת, מר ג'ון בראון, וכתב בחשבון הפייסבוק שלו כדלהלן: "מצטרף לחברי הבלתי נלאה סבסטיאן-ג'ון בשאלותיו. יהי זכרו של מוחמד נעים ברוך".

והנה, בעוד שבלימודי התקשורת מנחילים לתלמידים את חשיבות החקירה המעמיקה והעברת מידע אמין לציבור מתוך ראייה רחבה, כיצד זה הפכו כתבים לאדישים כל כך לעקרונות אלו? תופעה מצערת היא! חבל שבמקום לערוך ניתוח מעמיק וסקר משמעותי, בחרו שני כתבים אלו להטעות את הציבור באמצעות תמונה שמקורה אינו ידוע.

במקום לתרום לשיח מאחד ומרפא, הדיווח החד-צדדי תרם להעמקת השסעים החברתיים. השימוש בחומרים לא מאומתים לא רק פוגע באמינות הדיווח, אלא גם מערער את אמון הציבור במערכת התקשורת כולה. במקום דיון מהותי על הצורך בהגנה על כלל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת וגזע, התפתח שיח מתלהם ומזיק.

חבר הכנסת אחמד טיבי אינו מחמיץ כל הזדמנות לסוג של הסתה, והוא מן הראשונים להטיח ביקורת ביהודים. אף הוא לא טרח לערוך את הבדיקה המינימלית הנדרשת.

למעשה, חבר הכנסת טיבי, אשר משכורתו משולמת מכספי משלם המיסים, בחר להשמיץ את הציבור היהודי ופרסם ברשת X את הדברים הבאים: "חלאות אדם, שחוגגים מוות של אזרח ערבי בתרשיחא, מוחמד אנעים, בעידוד משטרת ישראל שעוצמת עין".

חבר הכנסת אחמד טיבי, אשר בחר להגיב לדיווח התמוה של כתב עיתון 'הארץ', החמיץ הזדמנות להוביל שיח מאחד. תחת זאת, הוא בחר להעצים את המסר המפלג, תוך הסתמכות על ציטוטים בלתי מאומתים ותמונות שמהימנותן מוטלת בספק. כמנהיג ציבור, היה ראוי כי יבחר בדרך של איחוי קרעים ולא בליבוי יצרים.

אובדן חיי אדם הוא טרגדיה שדורשת התייחסות רגישה ומקצועית. הציבור הישראלי ראוי לסיקור תקשורתי המשקף את המציאות המורכבת באופן מדויק ואחראי. עיתונות אחראית מחויבת לאמת את העובדות, להציג את התמונה המלאה, ולהימנע מהסלמת מתחים חברתיים.

במקרה של תרשיחא, הסיקור החד-צדדי החמיץ את ההזדמנות להדגיש את הערכים המשותפים של החברה הישראלית – הכאב על אובדן חיי אדם והדאגה לביטחון כל אזרחי המדינה. במקום זאת, נבחרה דרך של הקצנה והעמקת השסעים, תוך התעלמות מהעובדה הבסיסית שאדם הוא אדם, וחיי אדם הם ערך עליון ללא קשר לדת, גזע או לאום.

סיקור חד-צדדי, הנעדר אימות עובדתי, לא זו בלבד שאינו משרת את האינטרס הציבורי, אלא אף עלול להסב נזק ארוך טווח למרקם החברתי העדין של מדינת ישראל.

מוחמד נעים, צעיר בן 24 ממעלות-תרשיחא, מצא את מותו אתמול (29.10) בנסיבות טראגיות, לאחר שהקריב את חייו למען הצלת אחיו הקטנים. במהלך מטח של כחמישים רקטות שנורו מלבנון לעבר העיר, פעל נעים במהירות והחלטיות להכניס את אחיו הקטנים למרחב המוגן, אך לא הספיק להציל את עצמו.

במתקפה נפצעו שלושה-עשר תושבים נוספים, ביניהם שלושה ילדים, אשר פונו למרכז הרפואי בנהריה.

הפוסט כתב 'הארץ' מציג מידע מפוקפק ומסית לשנאה הופיע לראשונה ב-מעקב.

על פי דיווחים ראשוניים, המחבל החל את מסע הדקירות ברחוב הגיתית, והמשיך לרחוב הרצל, כשהוא משאיר אחריו שובל של דם ואימה. כוחות הביטחון הגיבו במהירות, והצליחו לנטרל את המחבל, מונעים בכך פגיעה נוספת באזרחים תמימים.

מדוברות מגן דוד אדום נמסר כי מצבם של שניים מהנפגעים מוגדר כאנוש, שלושה במצב קשה, ואחד במצב בינוני. צוותי הרפואה פעלו במהירות ובמקצועיות, כשהם מעניקים טיפול ראשוני בשטח ומפנים את הפצועים לבתי החולים הסמוכים.

חמישה מהפצועים פונו לבית החולים הלל יפה בחדרה, בעוד פצוע נוסף הועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה. בין הנפגעים גברים בני 50, 30 ו-70, כולם עם פצעי דקירה בחלקי גוף שונים.

כוחות הביטחון פתחו בחקירה מקיפה של האירוע, במטרה להבין את נסיבותיו המדויקות ולמנוע פיגועים דומים בעתיד. במקביל, הוגברה הנוכחות המשטרתית ברחבי העיר.

צילום: דוברות מד"א (צילום ראשי)

הפוסט חדרה מתמודדת עם טרור בלב העיר הופיע לראשונה ב-מעקב.

על פי הדיווחים הראשוניים, הפיצוץ התרחש סמוך לשעה 20:00, כאשר עשרות שיחות הגיעו למוקד המשטרה על קול נפץ חזק. כוחות ההצלה שהגיעו למקום מצאו גופה מרוטשת וסימני פיצוץ על קירות סמוכים. ההרוג, גבר כבן 50, נמצא במצב קשה ביותר וצוותי הרפואה נאלצו לקבוע את מותו במקום. בנוסף, גבר בן 33 נפצע באורח בינוני מרסיסים ופונה לבית החולים איכילוב עם פגיעות בגפיים ובחזה.

מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב פרץ עמר, מסר בתדרוך לתקשורת כי קיים קושי בזיהוי הגופה עקב מצבה. עם זאת, הוא ציין כי ההערכה הראשונית היא שמדובר באדם שנשא על גופו את המטען שהתפוצץ, ולא באזרח תמים שנקלע למקום. "כיוון החקירה של פיגוע חבלני הוא רציני ורלוונטי בהתחשב במאפייני הזירה", אמר עמר, אך הדגיש כי מוקדם עדיין לקבוע בוודאות את הרקע לאירוע.

חוקרי המשטרה בוחנים את סרטוני מצלמות האבטחה באזור בניסיון לשפוך אור על האירוע, אך עד כה לא הצליחו להפיק מהם מידע מכריע. בנוסף, החוקרים מקווים לקבל מידע נוסף מהפצוע שעבר במקום על קורקינט בזמן הפיצוץ.

השב"כ הצטרף לחקירה כדי לבחון את האפשרות שמדובר באירוע על רקע לאומני. עם זאת, גורמי הביטחון מדגישים כי כל האפשרויות נבחנות, וכי הם פועלים במהירות לזיהוי ההרוג ולקביעת הנסיבות המדויקות שהובילו לפיצוץ.

תושבי האזור דיווחו על בהלה בעקבות הפיצוץ, וכוחות משטרה רבים פרוסים בשטח לשמירה על הסדר הציבורי ולאבטחת זירת האירוע. הרשויות קוראות לציבור להישמע להוראות כוחות הביטחון ולהימנע מהגעה לאזור עד להודעה חדשה.

ככל שתעמיק החקירה ותתקדם, צפויים להתפרסם פרטים נוספים אודות המאורע ועל זהות המעורבים בו. בעת הזאת, מתבקש הציבור לגלות דריכות ולהודיע על כל חשד או התנהגות יוצאת דופן למוקדי החירום.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט פיצוץ בדרום תל אביב: חקירה מתמשכת לקביעת הרקע לאירוע הופיע לראשונה ב-מעקב.

בחיפה מחבל תקף חייל (חייל פצוע קשה), משטרה וצה"ל מחפשים מחבל נוסף.

מערכת מעקב || 29.01.2023

הפוסט פיגוע בחיפה – מחבל תקף חייל הופיע לראשונה ב-מעקב.