דיווח דרמטי ב"טלגרף" הבריטי חושף עליית מדרגה מסוכנת במלחמה ההיברידית של פוטין נגד המערב: רשת מנהרות מתוחכמת שנחפרה בבלארוס משמשת להחדרת מאות מהגרים לשטח האיחוד האירופי. ההערכה המודיעינית: ידע מקצועי של חמאס וחיזבאללה הועמד לטובת הפרויקט במימון ובהכוונה של הקרמלין.

בעוד אירופה מנסה לייצב את ביטחונה מול האיום הרוסי הישיר, חזית חדשה ומדאיגה נחשפת מתחת לפני השטח, תרתי משמע. חקירה של משמר הגבול הפולני, שפרטיה פורסמו היום (רביעי) בכלי התקשורת בבריטניה, מעלה כי רוסיה ובלארוס עברו לשימוש בטקטיקות המוכרות מזירות הלחימה של המזרח התיכון כדי לערער את ריבונותה של פולין.

הנדסה מזרח-תיכונית בשירות הקרמלין

על פי הדיווח ב"טלגרף", מוסקבה רותמת את הקשרים האסטרטגיים שלה עם ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה לטובת מאמצי ההגירה הכפויה. גורמי מודיעין מעריכים כי "מומחים מהמזרח התיכון" הם אלו שתכננו והוציאו לפועל את חפירת המנהרות החוצות את הגבול מבלארוס לפולין.

אף שבין החשודים בסיוע לוגיסטי מוזכרים גם גורמים כורדיים, הקשר ההדוק והמתהדק בין שלטון פוטין לציר האיראני ושלוחותיו, מחזק את החשד כי הידע המקצועי שנצבר ברצועת עזה ובדרום לבנון "יובא" ליערות מזרח אירופה. מטרת העל ברורה: יצירת נתיבי חדירה חשאיים שיעקפו את המכשולים הפיזיים והטכנולוגיים שהציבה פולין לאורך הגבול.

חשיפה בלב היער: "בסגנון 'הבריחה הגדולה'"

נתוני משמר הגבול הפולני מציירים תמונה של מבצע הנדסי מורכב. סגן אלוף קטרזינה זדנוביץ', קצינה בכירה בכוחות הביטחון הפולניים, חשפה כי במהלך שנת 2025 אותרו ארבע מנהרות תת-קרקעיות פעילות.

המנהרה המשמעותית ביותר נחשפה באמצע חודש דצמבר האחרון, סמוך לכפר נארבקה (Narewka). מדובר במבנה תת-קרקעי בגובה של 1.5 מטרים, המאפשר תנועה אנושית מאסיבית. פתח הכניסה בצד הבלארוסי הוסווה היטב בלב אזור מיוער, כאשר תוואי המנהרה השתרע על פני כ-50 מטרים בשטח בלארוס וחדר כ-10 מטרים אל תוך השטח הריבוני של פולין.

בדיווח הבריטי הושוותה הטקטיקה לסרט הקולנוע האיקוני "הבריחה הגדולה" משנת 1963, המתאר חפירת מנהרות נועזת של שבויי בעלות הברית ממחנה נאצי. אולם, המציאות של 2025 אינה קולנועית: כ-180 מהגרים, מרביתם מאפגניסטן ומפקיסטן, הספיקו לחצות במנהרה זו לבדה לפני שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הפולניים מיד עם יציאתם מהקרקע.

המלחמה ההיברידית: עליית מדרגה

ניסיונותיה של בלארוס, בגיבוי רוסי, להציף את אירופה בעשרות אלפי מהגרים אינם חדשים. עם זאת, המעבר מחציית גדרות גלויה לשימוש בתשתיות תת-קרקעיות מתוחכמות מסמן החמרה דרמטית. השימוש במומחים חיצוניים שאינם אירופאים נועד להעניק לקרמלין יתרון טקטי מול מערכות ההגנה המתקדמות של נאט"ו והאיחוד האירופי.

מומחים לביטחון לאומי מציינים כי זוהי עדות נוספת לנחישותו של פוטין להפעיל לחץ פוליטי וחברתי על המערב באמצעות נשק אנושי. היכולת להחדיר קבוצות גדולות של אנשים בחשאי, מבלי להפעיל חיישנים קרקעיים או אמצעי תצפית אוויריים, מהווה קריאת תיגר ישירה על ביטחון הגבולות של היבשת.

צילום: AP. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פוטין מחדיר מהגרים לפולין בשיתוף חמאס וחיזבאללה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל הערב שיחת טלפון עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין – מי שבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא נגדו צו מעצר בגין פשעי מלחמה באוקראינה. זו השיחה השנייה בין השניים בתוך שישה שבועות בלבד, והיא התקיימה ביוזמתו של הצד הרוסי, כך נמסר מלשכת ראש הממשלה.

הודעת לשכת נתניהו על השיחה היתה תמציתית במיוחד ונמנעה מפירוט: "ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הערב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. השיחה התקיימה ביוזמתו של הנשיא פוטין ובהמשך לסדרת שיחות שקדמו לה בתקופה האחרונה, שעסקו בנושאים אזוריים". בניגוד לכך, הודעת הקרמלין היתה מפורטת הרבה יותר וחשפה את סדר היום האמיתי של השיחה.

לפי גרסת מוסקבה, "ולדימיר פוטין ניהל שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הם קיימו חילופי דעות מפורטים על המצב במזרח התיכון, כולל ההתפתחויות ברצועת עזה בהקשר של הסכם הפסקת האש וחילופי האסירים, המצב סביב תוכנית הגרעין של איראן, וסוגיות של קידום ייצוב נוסף בסוריה". מדובר בנושאים רגישים ביותר עבור ישראל, שנדונו עם מנהיג שמדינתו תומכת בארגוני טרור ואף הכירה רשמית במדינה פלסטינית.

היחסים בין ישראל לרוסיה קרסו לחלוטין לאחר שבעה באוקטובר. פוטין וממשלת רוסיה תמכו בחמאס בעקבות הטבח, וכיום ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה נחשבים בשטח רוסיה לארגונים לגיטימיים לחלוטין. יתרה מכך, רוסיה הכריזה על הכרתה במדינת פלסטין ואף פתחה שגרירות רוסית במדינה הפלסטינית. מוסקבה אינה מכירה בירושלים כבירת ישראל, ולדעתה עיר הבירה היא תל אביב.

למרות כל זאת, סביר להניח שלשני הצדדים יש כעת אינטרס משותף בכל הנוגע לזירה הסורית – למנוע או לפחות להקטין את השפעתה הגוברת של טורקיה, המקורבת מאוד למשטר הסורי החדש. בעוד ישראל חוששת מחיזוק האחיזה הטורקית בסוריה שעלולה לאיים על גבולותיה הצפוניים, רוסיה רואה בטורקיה יריבה אזורית שיכולה לפגוע באינטרסים הרוסיים בסוריה.

עבור ישראל, השיחה עם פוטין משרתת גם מטרה נוספת וקריטית – לוודא האם רוסיה מתכוונת לסייע לאיראן בשיקום יכולותיה האוויריות לאחר מלחמת שנים עשר הימים, או אולי אף בתחום הגרעין. התשובה לשאלות אלה עשויה להיות הכרעתית עבור החלטותיה האסטרטגיות של ישראל במזרח התיכון.

אולם השאלה הציבורית שעולה מהשיחה חריפה במיוחד: מדוע ראש ממשלת ישראל, שעצמו מצוי תחת צו מעצר של אותו בית משפט בינלאומי, מקיים דיאלוג שוטף עם מנהיג שאף הוא מבוקש על ידי אותה ערכאה בגין פשעי מלחמה, ושממשלתו תומכת באויבי ישראל המושבעים? התשובה נעוצה ככל הנראה בפרגמטיזם קר של פוליטיקה בינלאומית, שבה אינטרסים לאומיים גוברים על שיקולים ערכיים או מוסריים. השיחות עם פוטין ממשיכות, למרות הכל.

צילום: קובי גדעון, לע"מ – מתוך אתר לשכת ראש הממשלה; שימוש לפי סעיף 27א'.

הפוסט נתניהו שוחח עם הדיקטטור פוטין התומך בחמאס ובחיזבאללה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפגישה דרמטית שהתקיימה היום בדושנבה, בירת טג'יקיסטן, התנצל הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בפומבי על הפלת מטוס הנוסעים האזרבייג'ני בידי מערכת ההגנה האווירית הרוסית בדצמבר אשתקד, והכריז כי רוסיה תשלם פיצויים למשפחות הנפגעים. הפגישה עם הנשיא האזרבייג'ני אילהם אלייב התקיימה בשולי כינוס איזורי, כשבצל מה שמתואר כמשבר חריף ביחסים בין שתי המדינות, עצם קיומה של הפגישה סימן על התפתחויות חיוביות אפשריות לאחר כמעט שנה של דרדור מתמיד ביחסים.

הטרגדיה אירעה כאשר מטוס נוסעים של חברת התעופה האזרבייג'נית, עם 62 נוסעים וחמישה אנשי צוות על סיפונו, נפגע מירי נגד מטוסים רוסי והתרסק. 38 מהנוסעים נהרגו באסון. מאז אותו אירוע טרגי, סירבה רוסיה לקבל אחריות מלאה ולהתחייב לתשלום פיצויים, בניגוד לדרישות העקביות של הנשיא האזרבייג'ני. המשבר הסלים את היחסים בין שתי המדינות לנקודה הנמוכה ביותר שלהן מזה שנים.

כבר בפתיחת הפגישה בדושנבה, בחר פוטין לפתוח בנושא הרגיש ביותר. הוא אמר כי ברצונו להתחיל את המפגש בטרגדיית התעופה שאירעה בשמי רוסיה. פוטין הזכיר כי כבר בשיחת הטלפון הראשונה לאחר האסון, לא רק התנצל על הטרגדיה, אלא גם הביע את תנחומיו הכנים למשפחות הקורבנות. כעת, הוא הדגיש, רוצה לחזור על כך ולהוסיף כי רוסיה סיפקה כל סיוע אפשרי לחקירה.

הנשיא הרוסי פירט את מה שלטענתו נסיבות האסון, תוך שהוא מציין כי החקירה מתקרבת לסיומה ועתה ניתן לדון בסיבות לטרגדיה באופן כללי. לדבריו, הסיבה הראשונה לאירוע היא שכלי טיס בלתי מאוישים אוקראיניים היו בשמיים באותו זמן. פוטין טען כי רוסיה עקבה אחר שלושה כטב״מים כאלה שחצו את הגבול הרוסי בליל הטרגדיה. הסיבה השנייה, לדבריו, טמונה בכשלים טכניים במערכת ההגנה האווירית הרוסית עצמה.

בפירוט חסר תקדים, המשיך פוטין והסביר כי שני הטילים שנורו לא פגעו ישירות במטוס, שכן אם זה היה מתרחש, המטוס היה מתרסק במקום. הטילים התפוצצו, אולי השמידו את עצמם, כמה מטרים מהמטוס, אולי עשרה מטרים ממנו. כתוצאה מכך, המטוס נפגע, אך לא בעיקר מראשי הנפץ אלא ככל הנראה משברים מהטילים עצמם. זו הסיבה, הסביר פוטין, שהטייס ראה זאת כהתנגשות עם להקת ציפורים, עליה דיווח לבקרי התנועה האווירית הרוסיים, וכל זה נרשם במה שנקרא קופסאות שחורות.

הנשיא הרוסי המשיך וציין כי הטייס קיבל עצה, שנשמעת בבירור בהקלטות הקופסאות השחורות, לנחות במחצ'קלה, אך הוא בחר לחזור לשדה התעופה הביתי שלו ואז לקזחסטן. על אף כל ההסברים הללו, הדגיש פוטין, העובדה נותרת בעינה. הוא פירט כי כל הסיבות לטרגדיה כלולות במסמכים שנערכו לאחר ניתוח מעמיק של המאפיינים הטכניים של מה שקרה, ואימות שנייה אחר שנייה של תוצאות הקופסה השחורה.

בנקודה המכרעת ביותר של דבריו, הכריז הנשיא הרוסי כי כל מה שנדרש במקרים טרגיים כאלה ייעשה על ידי הצד הרוסי מבחינת פיצוי, ופעולותיהם של כל הפקידים ייבחנו מבחינה משפטית. זוהי הכרזה פומבית חד משמעית על כך שרוסיה תשלם פיצויים למשפחות הנפגעים בהתרסקות, בדיוק כפי שדרש כבר כמעט שנה הנשיא האזרבייג'ני, ונענה עד לאחרונה בשלילה מוחלטת מצד מוסקבה.

הנשיא אלייב הגיב לדברי פוטין בהודעה שכללה הן דברי תודה והן הדגשה של החשיבות שהוא מייחס לטיפול של פוטין בנושא. תחילה הביע את תודתו על הפגישה, והזכיר כי ניהלו שיחה קצרה בבייג'ינג ורק לפני יומיים התקשר לפוטין ביום הולדתו. הוא ניצל את ההזדמנות לברך את פוטין שוב ולאחל לו, למשפחתו ולעם רוסיה כל טוב.

אלייב הביע תודה מיוחדת על המידע המפורט שקיבל בנוגע לטרגדיה של דצמבר האחרון. הוא הזכיר כי היו בקשר מיד לאחר האסון. באותו יום טרגי, כשטס לפגישה בסנט פטרסבורג ונודע לו על האירוע, התקשר לפוטין ישירות מהמטוס והם הביעו את תנחומיהם. הנשיא האזרבייג'ני הודה לפוטין על הפיקוח האישי שלו על המצב, וציין כי מכיוון שהחליפו דעות שוב ושוב וחברי הצוותים שלהם נמצאים בקשר מתמיד, פוטין פיקח באופן אישי על החקירה. לדבריו, לא היה לאזרבייג'ן ספק שהחקירה תפתור את הכל באופן אובייקטיבי, ולכן הוא רצה שוב להביע את תודתו על כך שפוטין ראה לנכון להתייחס לנושא זה בפגישתם.

התפתחות דיפלומטית זו מהווה נקודת מפנה משמעותית ביחסים בין שתי המדינות, שהיו במתיחות קיצונית מאז האסון. עובדה שלא הרבה מנהיגים בעולם מסוגלים לגרום לפוטין להתנצל באופן פומבי ולהסכים לתשלום פיצויים, והנשיא אלייב הצליח להשיג זאת. ההתפתחות מצביעה על מעמדה האיזורי העולה של אזרבייג'ן, בתמיכה טורקית, ועל המצב המורכב שבו מוצאת את עצמה רוסיה בצל המלחמה באוקראינה והשלכותיה על מעמדה האיזורי בקווקז ובמרכז אסיה.

עצם קיום הפגישה בדושנבה סימן כי יש התפתחויות חיוביות בין המדינות, לאחר כמעט שנה של זעם אזרבייג'ני כלפי רוסיה. המשבר החריף ביחסי המדינות מאז שהרוסים הפילו את מטוס הנוסעים האזרי באש נגד מטוסים בדצמבר אשתקד, יצר מתח דיפלומטי ניכר. כעת, נראה כי הצדדים מצאו דרך להתקדם, עם הודאה רוסית באחריות והתחייבות לפיצוי כספי.

הפגישה מדגימה את המורכבות הגיאופוליטית של האזור ואת האיזונים העדינים בין המעצמות האיזוריות. רוסיה, שממשיכה להילחם באוקראינה ומתמודדת עם השלכות כלכליות ומדיניות, נאלצת לשמור על יחסים עם מדינות שכנות ובעלות ברית פוטנציאליות באזור. אזרבייג'ן, מצידה, מנצלת את מעמדה הגובר באזור, בתמיכה טורקית, כדי לדרוש אחריות רוסית מלאה על האסון הטרגי.

הפיצויים שרוסיה מתחייבת לשלם, יחד עם ההתנצלות הפומבית של פוטין, מהווים סיום פורמלי למשבר הדיפלומטי, אך השאלה היא האם הם יספיקו כדי לשקם באופן מלא את היחסים בין שתי המדינות. המשפחות של 38 ההרוגים יקבלו פיצוי כספי, אך הטראומה והכאב שהותירה הטרגדיה לא ייעלמו במהרה. מבחינה דיפלומטית, ההתפתחות מאפשרת לשני הצדדים להתקדם ולחדש את שיתוף הפעולה, תוך שמירה על הכבוד וההכרה באחריות הרוסית לאירוע.

הפוסט פוטין מושפל: נאלץ להתנצל ולשלם פיצויים לאזרבייג'ן הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד הנשיא ולדימיר פוטין התארח לצד מנהיגים זרים רבים במצעד הצבאי הסיני המרשים לציון 80 שנה לניצחון על יפן המיליטריסטית וסיום מלחמת העולם השנייה בכיכר טיאננמן בבייג'ינג, רוסיה פתחה במתקפה אווירית נרחבת על רחבי אוקראינה. יותר מ-500 כטבמים ו-24 טילים מסוגים שונים שוגרו הלילה לעבר מטרות בכל רחבי השטח האוקראיני.

על פי דיווחי צבא אוקראינה, כ-430 מהכטבמים יורטו בהצלחה, לצד 21 מהטילים שנורו. בין היעדים שספגו תקיפות נמנו הבירה קייב והמחוזות לוצק, חמלניצקי, לביב, רובנה, קירובוהראד וזפוריז'יה. אמדן הנפגעים טרם פורסם, אך בחלק מהמקרים נגרמו נזקים כבדים למתקנים אזרחיים ותשתיות חיוניות.

במקביל למתקפה הרוסית, אוקראינה המשיכה במדיניות התגמול שלה ותקפה שוב הלילה במעמקי השטח הרוסי, כשהפעם התמקדו בתקיפות מתקני תשתיות אנרגיה. מדובר בהמשך למגמת הלחימה האינטנסיבית המתנהלת בין שתי המדינות זה חודשים ארוכים.

התקיפות המתמשכות של רוסיה מתאפשרות במידה רבה הודות לסיוע הקריטי שמעניקות לה צפון קוריאה ואיראן, שמנהיגיהן השתתפו במצעד הצבאי הסיני המרכזי. גם סין עצמה מספקת לרוסים סיוע קריטי במגוון צורות ואמצעים, כאשר הברית בין שלושת הצירים הללו מעניקה למוסקבה יכולת המשך לחימה ממושכת.

פוטין נראה נינוח וביטחון עצמי במהלך שהותו בבייג'ינג לצד הנשיא הסיני שי ג'ינפינג, מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, הנשיא האיראני פזשכיאן ושורה ארוכה של מנהיגים נוספים מהדרום הגלובלי. עבור הנשיא הרוסי מדובר בהזדמנות נוספת להמחיש למערב כולו שרוסיה רחוקה מלהיות במצב של בידוד בינלאומי, ובמקום זאת ממשיכה לפתח ולחזק את יחסיה עם מדינות רבות ברחבי העולם.

במהלך האירוע ניצל פוטין את ההזדמנות לקיים מגוון פגישות דו-צדדיות עם רבים מהמנהיגים שהגיעו למצעד. אחת הפגישות המשמעותיות הייתה עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, כשהשניים לחצו ידיים בחום והנשיא הרוסי אף התלווה לעמיתו ברכב השריון הנשיאותי שלו.

בפתח הפגישה הודה פוטין באופן חריג ופומבי לקים ג'ונג און על מעורבות כוחות צפון קוריאה בלחימה ברוסיה. "ביוזמתך, כידוע, כוחותיך המיוחדים השתתפו בשחרור מחוז קורסק תוך עמידה מלאה באמנה החדשה שלנו", אמר פוטין. "ברצוני לציין שחייליך נלחמו באומץ ובגבורה. ברצוני לציין שלעולם לא נשכח את הקורבנות שהקריבו כוחותיך המזוינים ומשפחות חייליך. בשם העם הרוסי, ברצוני להודות לך על השתתפותך במאבק המשותף נגד הניאו-נאציזם המודרני".

מילותיו של פוטין מהוות הכרה רשמית וגלויה לראשונה במעורבות הפעילה של צפון קוריאה בלחימה נגד אוקראינה, דבר שעד כה הוכחש או הוסתר על ידי שתי המדינות. ההודעה מגיעה בעת שמאמצי הנשיא טראמפ להשיג הפסקת אש באוקראינה נתקלים בקשיים ובהתנגדות, כאשר רוסיה ממשיכה להגביר את קצב התקיפות ומתעלמת מלחצים דיפלומטיים.

במקביל לאירועים אלו, הקאנצלר הגרמני פרידריך מרץ יצא בביקורת חריפה ולא מתפשרת נגד פוטין. ברשת החברתית X כתב מרץ: "פוטין הוא פושע מלחמה – אולי פושע המלחמה החמור ביותר של זמננו, שאנו עדים למעשיו בקנה מידה כה גדול. עלינו להבין בבירור כיצד להתמודד עם פושעי מלחמה. לא יכולה להיות סלחנות". מוקדם יותר הצהיר מרץ באופן חד משמעי שגרמניה כבר נמצאת במצב של עימות פתוח עם רוסיה.

התפתחויות אלו מעמידות את הקהילה הבינלאומית בפני אתגרים מורכבים, כאשר המלחמה באוקראינה נמשכת ואף מתעצמת למרות המאמצים הדיפלומטיים. הברית המתחזקת בין רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה יוצרת מציאות גיאופוליטית חדשה, בה הצד המזרחי מפגין אחדות ונחישות מול המערב המפולג. כמו כן, ההכרה הגלויה של פוטין במעורבות הצבאית הצפון קוריאנית מסמנת הסלמה משמעותית בעימות ועלולה להשפיע על עמדות מדינות נוספות ביחס למלחמה המתמשכת.

צילום: AP

הפוסט פוטין בסין: רוסיה הפציצה אוקראינה ב-500 כטבמים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מוסקבה הכריזה על הפסקת אש לרגל חג הפסחא הנוצרי, אך אזרחים אוקראינים ממשיכים לסבול מהתקפות בלתי פוסקות. דיווחים מהשטח מעידים כי ההבטחה נותרה ריקה מתוכן.

בעוד שהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הכריז בפומבי על הפסקת אש זמנית לכבוד חג הפסחא הנוצרי, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה לחלוטין. תושבי ערים אוקראיניות רבות דיווחו על הפצצות כבדות שנמשכו ללא הפסקה, עם פגיעות ישירות בבתי מגורים רק היום.

"אחלה הפסקת אש", אמר בציניות אחד התושבים המקומיים שביתו ניזוק בהפצצה האחרונה. "אנחנו אמורים לחגוג את החג הקדוש, ובמקום זאת אנו מוצאים את עצמנו מתחבאים במקלטים".

הנשיא האוקראיני וולודימיר זילנסקי התייחס להכרזה הרוסית בנאום שנשא אמש: "אין לנו אמון במילים של פוטין. הבטחותיו שוות כקליפת השום". הוא הוסיף כי "האסטרטגיה להפציץ אנשים אשר חוגגים את הפסחא היא מעשה אכזרי ובלתי אנושי".

זו אינה הפעם הראשונה שרוסיה מפרה הפסקות אש מוכרזות. מומחים בינלאומיים לענייני ביטחון מציינים כי הפער בין ההצהרות הרשמיות של הקרמלין לבין המציאות בשטח הולך ומתרחב ככל שהמלחמה נמשכת.

העולם מגלה פעם אחר פעם שנשיא רוסיה הוא שקרן, הצהרות על הפסקת אש הן בעיקר מהלכים תקשורתיים שנועדו לשפר את תדמיתו של פוטין בעיני הקהילה הבינלאומית, בעוד שבפועל ההתקפות נמשכות.

ההתקפות המכוונות בזמן חגים דתיים משקפות אסטרטגיה מחושבת מצד רוסיה. יש כאן ניסיון מכוון לפגוע במורל של האוכלוסייה האוקראינית בזמנים שאמורים להיות משמחים ומקודשים.

מדיניות זו גררה השוואות היסטוריות קשות. כמה מבכירי ההנהגה האוקראינית כינו את פוטין "שטן" ואף העזו להשוות אותו למנהיגים אפלים מהעבר כמו אדולף היטלר, בטענה שהוא מוביל מדיניות של הרס והרג חסר אבחנה.

כשאתה מפציץ בתי מגורים בזמן שהדיירים חוגגים את אחד החגים החשובים בלוח השנה הנוצרי, אתה חוצה קו אדום מבחינה מוסרית, זה מעיד על זלזול מוחלט בחיי אדם. זה מעיד על זלזול מוחלט בחיי אדם.

בקהילה הבינלאומית גוברים הקולות הקוראים להגביר את הסנקציות נגד רוסיה בעקבות ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקות האש המוכרזות. נציגי מדינות המערב בעצרת האו"ם הביעו זעזוע עמוק מהמשך ההתקפות על אזרחים בזמן חג דתי.

"הפסקת האש" הרוסית – הונאה נוספת מבית היוצר של פוטין

בנייני המגורים המרוסקים בחרסון ניצבים כעדות חיה לצביעותו המוחלטת של ולדימיר פוטין. "הפסקת אש"? מי אכן נתן אמון בהבטחה זו? הלא אלו הם אותם מבנים אשר ספגו מתקפות כלי טיס בלתי מאוישים רוסיים רגעים ספורים לאחר המועד בו אמורה הייתה להיכנס לתוקפה אותה "הפסקת אש חד-צדדית" מדומה, אשר עליה הכריז הצאר בן-זמננו לרגל חג הפסחא.

זוהי התגלמות הציניות בהתגשמותה – להכריז על שביתת נשק במועד קדוש, ואז להמטיר פגזים על מעונותיהם של אזרחים תמימים. היש ביטוי מובהק יותר לבוז המוחלט לערכי אנוש בסיסיים?

כדברי מפקד בכיר בצבא אוקראינה: "אין כל הפסקת אש בנמצא. בכל החזיתות, הרוסים ממשיכים בירי, ללא כל שינוי". דבריו אינם מעוררים תמיהה. מתי לאחרונה עמד פוטין בדיבורו?

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביהא, ניסח זאת בדייקנות כאשר אמר: "פוטין הצהיר כעת על נכונותו כביכול להפסקת אש. שלושים שעות חלף שלושים יום. לצערנו, הננו עדים לתולדות ארוכות של הצהרותיו, אשר אינן עולות בקנה אחד עם מעשיו".

העולם עודנו מתייחס להצהרותיו של פוטין כאילו נודע להן ערך כלשהו, כאילו הן ראויות לנייר עליו נכתבו. ברם, ההיסטוריה מלמדת אותנו בהתמדה: הבטחותיו של פוטין אינן אלא כלי במשחק האסטרטגי שלו, נעדרות כל ערך ממשי.

"ידוע לנו כי אין לתת אמון בדבריו", הוסיף סיביהא, "ונבחן אותו על פי מעשיו, לא על פי אמרותיו".

הגיעה העת כי הקהילה הבינלאומית תאמץ גישה זו. הגיע המועד לחדול מהתייחסות להצהרות מוסקבה כאל דבר-מה הראוי לתשומת לב, ולהתחיל להתבונן אך ורק במעשים בשדה הקרב.

הזכיר לנו שר החוץ האוקראיני גם את העובדה כי "רוסיה יכולה להסכים בכל עת להצעה להפסקת אש מלאה וללא תנאי למשך שלושים יום, אשר עמדה על הפרק מאז חודש מארס". אותה הפסקת אש אשר הופרה שוב ושוב, לטענת שני הצדדים.

אך האמנם שני הצדדים אשמים במידה שווה? לדעתי, התשובה ברורה כשמש. בעוד אוקראינה נאבקת על הישרדותה, על ריבונותה, ממשיכה רוסיה במשחקי הכוח הציניים שלה, תוך רמיסת כל נורמה בינלאומית אפשרית.

"הפסקת אש" בפי פוטין הינה כ"שלום" בפי עריץ – מילה ריקה מתוכן אשר נועדה לשרת אך ורק את האינטרסים האישיים שלו. בנייני המגורים ההרוסים בחרסון הם העדות המצמררת לכך.

למערכת 'מעקב' מסר דובר הצלב האדום: 'אנו מתעדים כל הפרה של שביתת הנשק. בידינו צוותים הפרוסים במרחב הלחימה, המדווחים על פגיעות במעונות אזרחים ובמוסדות ציבור, בסתירה מוחלטת להצהרות הרשמיות היוצאות מן הקרמלין. לרשותנו עומדים אנשי שדה המעידים על פגיעות במשכנות תושבים ובמבני קהילה, בניגוד מוחלט לטענות המוצהרות מטעם מוסקבה'.

המצוקה האנושית נמשכת בעוצמתה. בתי המרפא באזור מוסרים על גל חדש של נפגעים בעקבות המתקפות האוויריות האחרונות. משפחות רבות נאלצו לקיים את טקסי חג הפסחא במחסות תת-קרקעיים, כאשר צלילי התפילות והמזמורים נבלעים בהדי הרעם של הפגזים הנוחתים.

צילום מתוך פרסום ציבורי; השימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט פוטין: הפסקת אש בפה, הפצצות בשטח הופיע לראשונה ב-מעקב.

יבגניה גוטסול, מושלת המחוז האוטונומי הפרו-רוסי גאגאוזיה במולדובה, נעצרה אתמול כשניסתה להימלט מהמדינה לרוסיה. רשויות החוק במולדובה האריכו את מעצרה ב-20 יום, בעוד החשדות נגדה מצביעים על קבלת מימון ממוסקבה במטרה לערער את השלטון המרכזי במדינה.

מעצרה של גוטסול מתרחש על רקע המתיחות הגוברת לקראת הבחירות הפרלמנטריות הצפויות בקיץ הקרוב במולדובה, בחירות שנתפסות כהכרעה גורלית להמשך דרכה של המדינה הקטנה השוכנת בין רומניה לאוקראינה. גוטסול, שנפגשה עם הנשיא פוטין לפני כשנה, חשודה בהיותה חלק ממאמצי השפעה רוסיים שמטרתם לשבש את תהליך האינטגרציה של מולדובה עם האיחוד האירופי.

גאגאוזיה, המחוז האוטונומי עליו שלטה גוטסול, קיבל את מעמדו המיוחד לאחר משאל עם שנערך ב-1994. המחוז, ששטחו מצומצם יחסית – 1,820 קמ"ר בלבד – מאכלס כ-150 אלף תושבים ונחשב לאזור בעל נטייה פרו-רוסית מובהקת. מיקומו האסטרטגי בדרום מולדובה והזהות התרבותית הייחודית של תושביו הפכו אותו למוקד מאמצי השפעה של מוסקבה לאורך השנים.

הנשיאה מאיה סאנדו, שנבחרה לאחרונה לתקופת כהונה שנייה ברציפות, מובילה מדיניות תקיפה של אינטגרציה עם האיחוד האירופי, תהליך שנתפס כעוגן תקווה עבור מולדובה – מדינה קטנה וענייה המבקשת לשפר את מצבה הכלכלי והפוליטי. מדיניות זו עומדת בניגוד חריף לאינטרסים של רוסיה באזור, המעוניינת לשמר את השפעתה במרחב שנחשב בעיניה ל"חצר האחורית" שלה.

ההחלטה האמיצה של רשויות החוק במולדובה לעצור דמות בכירה כמו גוטסול משקפת את המאבק המתמשך של המדינה בהשפעה זרה על מערכות הבחירות שלה. לפי הדיווחים, גוטסול ניסתה לפנות לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאחר מעצרה, בבקשה שיתערב לטובתה, אולם נראה שהקרמלין לא הצליח – או לא היה מעוניין – להושיט לה יד.

האירוע מצטרף לשורה ארוכה של מתחים בין מולדובה לרוסיה בשנים האחרונות, כאשר קישינב מאשימה את מוסקבה בניסיונות חוזרים ונשנים להתערב בענייניה הפנימיים ולחבל בדרכה לאינטגרציה מלאה עם האיחוד האירופי. מומחים לאזור מעריכים כי מעצרה של גוטסול מהווה רק קצה הקרחון של רשת השפעה רוסית נרחבת במדינה.

הנשיאה סאנדו הצהירה לא פעם כי מולדובה מתמודדת עם "מלחמה היברידית" מצד רוסיה, הכוללת מניפולציה תקשורתית, לחץ אנרגטי, וניסיונות לערער את היציבות הפוליטית. בחירות הקיץ הקרוב נתפסות כצומת קריטי בו תיבחן יכולתה של המדינה להתנגד ללחצים אלו ולהמשיך בדרכה המערבית.

כעת, עם מעצרה של גוטסול לשלושה שבועות לפחות, הרשויות במולדובה מקוות להשלים את החקירה ולחשוף את מלוא היקף המעורבות הרוסית בפוליטיקה המקומית. החוקרים מתמקדים במקורות המימון ששימשו את גוטסול, כמו גם בקשריה עם גורמים רוסיים שונים.

באשר למולדובה, הניצבת בצומת דרכים היסטורי בין המזרח למערב, המאבק בהשפעה זרה מהווה נדבך מהותי במאמציה לבסס את ריבונותה ועצמאותה. בשבועות ובחודשים הקרובים, עם התלהטות מערכת הבחירות, צפויים ניסיונות נוספים להטות את דעת הקהל המקומית – ותגובת הרשויות לפרשת גוטסול מעידה על נחישותן להתמודד עם איומים אלו.

בד בבד, האיחוד האירופי מוסיף לתמוך במאמצי השילוב של מולדובה, רואה בה מועמדת פוטנציאלית לחברות, ומעניק לה סיוע כלכלי ופוליטי רב-משמעות. המאבק על עתידה של מולדובה נמצא בעיצומו, ופרשת יבגניה גוטסול ממחישה את המורכבות והאתגרים הניצבים בדרכה אל אירופה.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט פוטין התעלם: גוטסול נרקבת בכלא מולדובה הופיע לראשונה ב-מעקב.

המזכר ייצג רגע מכריע במאמצי פירוק הנשק לאחר המלחמה הקרה. אוקראינה, שירשה ארסנל גרעיני משמעותי לאחר התמוטטות ברית המועצות, הסכימה להעביר נשק זה לרוסיה תחת לחץ דיפלומטי משמעותי הן מוושינגטון והן ממוסקבה. הערך הכספי של העברה גרעינית זו הוערך במיליארדי דולרים, מה שהותיר את אוקראינה פגיעה מבחינה צבאית תוך חיזוק היכולות הגרעיניות של רוסיה.

אולם, ערבויות הביטחון שהובטחו לאוקראינה החלו להתפורר בשנת 2014, כאשר רוסיה, אחת מהערבים להסכם, סיפחה את חצי האי קרים ותמכה בתנועות בדלניות במזרח אוקראינה באזורי לוגנסק ודוניצק. ארצות הברית, הערב השני לביטחון, הגיבה בסנקציות מוגבלות שהתבררו כבלתי מספיקות כדי להרתיע את התוקפנות הרוסית.

עד שנת 2025, המצב הידרדר עוד יותר, כאשר ארצות הברית נראית כעת כנוטשת את מחויבותה כערבה לביטחון, מה שמותיר את אוקראינה במצב מסוכן הולך וגובר. הקריסה הברורה של ערבויות הביטחון של מזכר בודפשט מעלה שאלות מטרידות לגבי אמינותם של הסכמים בינלאומיים וההשלכות של פירוק נשק גרעיני עבור מדינות קטנות יותר הלכודות בין מעצמות עולמיות.

הפוסט בגידת מעצמה: ארה"ב רומסת הסכמים, אוקראינה מדממת הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקיפה טורקית נועזת על בסיס רוסי בחלב (אלפו) שבסוריה מטלטלת את המזרח התיכון. האירוע, שהתרחש ימים ספורים בלבד לאחר שפוטין התרברב בטיל חדש, חושף את פגיעותו של הצבא הרוסי. העובדה שהתקיפה בוצעה על-ידי טורקיה, מדינה שנחשבה עד כה לבעלת ברית של רוסיה, מעידה כי איומיו של פוטין אינם מרתיעים אפילו את שותפיו הקרובים.

התקיפה גבתה מחיר כבד מהצבא הרוסי. מטוסים, מסוק, טנקים וטילים הושמדו במהלכה, והבסיס הרוסי נכבש בידי הכוחות הטורקיים. אובדן הציוד והשליטה על הבסיס מוכיחים כי יכולות ההגנה של רוסיה מוגבלות הרבה יותר ממה שפוטין מנסה להציג.

רוסיה נקלעה למצב קשה בשתי חזיתות במקביל. בעוד צבאה נתקל בקשיים משמעותיים באוקראינה, הוא סופג מכה קשה גם בסוריה. ההחלטה לשלוח 1,000 חיילים לסוריה בתגובה לתקיפה הטורקית רק מדגישה את המצוקה: מספר החיילים הקטן יחסית מעיד על מחסור בכוח אדם, והסטתם מהחזית האוקראינית מחלישה את המאמץ המלחמתי שם.

הטיל החדש שפוטין הציג לאחרונה מתגלה כהצהרה ריקה מתוכן. טורקיה הוכיחה שאינה חוששת מעוצמתה הצבאית של רוסיה, והכישלון בהגנה על הבסיס בחלב מערער את אמינות הצבא הרוסי כולו.

המחיר האנושי של המדיניות הרוסית ממשיך לעלות. חיילים רוסים נשלחים למות בסוריה ללא תכלית אסטרטגית ברורה, כשהמוטיבציה העיקרית נראית כלכלית ולא ביטחונית. הם משמשים ככלי במשחק הפוליטי של פוטין, שמעדיף את האינטרסים שלו על פני חיי חייליו.

חולשתה המתגלה של רוסיה צפויה להשפיע על המערכת הבינלאומית כולה. מדינות נוספות עשויות להעז ולאתגר את רוסיה, כשהן רואות שאיומיה מאבדים מכוחם. בעלות בריתה המסורתיות של רוסיה כבר מתחילות לבחון אלטרנטיבות אסטרטגיות.

התקיפה הטורקית בחלב מסמנת נקודת שבר במעמדה של רוסיה. היא חושפת את חולשתו של הצבא הרוסי ואת חוסר יכולתו של פוטין להגן על האינטרסים של מדינתו. המציאות בשטח מוכיחה כי התדמית העוצמתית שפוטין מנסה לשווק אינה אלא אשליה.

הפוסט מכה לפוטין: טורקיה משפילה את רוסיה בסוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

צבא רוסיה הרחיב את פעילותו הצבאית לאורך אזור החיץ בגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן, כך דווח אמש (שני) בסוכנות הידיעות הסורית הרשמית "סאנא". על פי הדיווח, הוקמו שתי עמדות צבאיות חדשות, המצטרפות לשבע עמדות קיימות באזור.

סגן מפקד הכוחות הרוסיים בסוריה, הגנרל אלכסנדר רודיונוב, הכחיש דיווחים של גורמי אופוזיציה על פינוי עמדות רוסיות באזור. "לא רק שלא נסוגנו מאף עמדה, אלא אף הגברנו את נוכחותנו במספר נקודות לאורך הגבול", מסר רודיונוב לסוכנות הידיעות.

הרחבת הנוכחות הרוסית מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין מוסקבה לירושלים. בשבוע שעבר העלה נציגו של הנשיא פוטין לענייני סוריה, אלכסנדר לברנטייב, האשמות כלפי ישראל בנוגע לתקיפה שבוצעה בתחילת אוקטובר בקרבת בסיס חמיימים הרוסי. בראיון לסוכנות הידיעות "ריא נובוסטי", טען לברנטייב כי התקיפה הישראלית סיכנה חיי חיילים רוסים.

"התקיפה אמנם לא כוונה לבסיס עצמו, שכן הדבר היה גורר השלכות חמורות עבור ישראל, והם מודעים לכך היטב", אמר לברנטייב. "על פי המידע שברשותנו, המטרה הייתה מחסן או מבנה אחר באזור". הוא הוסיף כי רוסיה העבירה מחאה חריפה לישראל בעקבות האירוע.

גורם בכיר בצבא סוריה מסר ל"סאנא" כי יחידות המשטרה הצבאית הרוסית ממלאות תפקיד מרכזי בייצוב המצב הביטחוני באזור. לדבריו, נוכחותן מסייעת לתושבים המקומיים לשוב לבתיהם ולשגרת חייהם "לאחר שהאזור שוחרר מטרור".

הנוכחות הרוסית בסוריה החלה בשנת 2015, כאשר מוסקבה נענתה לבקשת משטר אסד להתערב במלחמת האזרחים במדינה. מאז, הפכה רוסיה לשחקן מרכזי בזירה הסורית, תוך שהיא מבססת את השפעתה האסטרטגית באזור.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות את המורכבות הגוברת ביחסי ישראל-רוסיה, במיוחד על רקע המצב בסוריה. הגברת הנוכחות הרוסית באזור החיץ עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל באזור ועל יכולתה לפעול נגד איומים ביטחוניים בגבולה הצפוני.

צילום: usinsk

הפוסט פוטין מתריס: רוסיה מתבצרת בגבול ישראל-סוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט זלנסקי זועק: פוטין רוצח שלום, העולם חייב להתעורר! הופיע לראשונה ב-מעקב.