• דים אמור 

הנתונים מצביעים על כך שבשנים האחרונות אכן חלה עלייה במספר המהגרים המוסלמים באירופה, רבים מהם מבקשי מקלט שנמלטו מסכסוכים אלימים באזורי מוצאם. עם זאת, גורמי ביטחון מזהירים מפני הכללות גורפות וטוענים כי מרבית הפליטים הם אזרחים תמימים הנרדפים במולדתם.

גרמניה

מנגד, קבוצות שמרניות מצביעות על עלייה בפשיעה ועברות אלימות שמיוחסות לקהילות מוסלמיות, ובמקרים מסוימים אף על קשרים לארגוני טרור. כך למשל, ב-2023 לא גורשו מגרמניה מעל 300 אלף מהגרים מוסלמים שאוכלוסייתם הכוללת נאמדת בכ-3 מיליון איש (בגרמניה התקבלה החלטה מדינית לגרש מעל 300 אלף ערבים). מדוע לא גורשו? שאלה טובה! הגירוש לא בוצע עקב החשש לאלימות ונדליזם מצדם של "הפליטים".

תומך חמאס באמסטרדם

אירופה עוברת תהליכי שינוי דמוגרפיים מרחיקי לכת, כאשר במדינות רבות קהילות מוסלמיות גדלות בקצב מהיר בהרבה מהאוכלוסייה הילידית. תהליך זה יוצר חשש מצד לאומנים לשימור הזהות התרבותית והמרקם החברתי המסורתי של היבשת.

ההיסטוריה הסוערת בין הנצרות לאסלאם, שריד מהתקופות הצלבניות, מוסיפה שמן למדורה וחלק מהציבור החרד מפני המשכו של "הכיבוש המוסלמי" לטריטוריות נוספות. יחד עם זאת, תומכי הקליטה טוענים כי אירופה הרבה יותר חזקה ומאוחדת כיום וכי הפחדים הללו חסרים בסיס.

עובדות ונתונים בשנת 2022 התגוררו ביבשת אירופה כ-26 מיליון מוסלמים, מדובר בקהילה גדולה ופרושה על פני כל רחבי היבשת.

המדינה האירופית בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר היא צרפת, שם חיים קרוב ל-6 מיליון מוסלמים המהווים 8.8% מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות אמנם עלה בצרפת מספר האירועים הביטחוניים והפיגועים שבוצעו על ידי מיעוט קיצוני זה, אך רובה המכריע של הקהילה המוסלמית חיה בשלום ורבים מבניה משולבים היטב במעגל העבודה והחברה.

מבחינת קצב הגידול הטבעי, אכן קהילות מוסלמיות צפויות לגדול במהירות רבה יותר בשנים הקרובות בשל שיעורי פריון גבוהים יותר.

חשוב לציין: בשנים האחרונות של כ-17% מקרב מבקשי המקלט באירופה היו בעלי רקע אסלאמי קיצוני, תומכי טרור.

שינויים דמוגרפיים ומגמות פוליטיות חדשות בבריטניה.

בשנים האחרונות, אנגליה חוותה שינויים דמוגרפיים משמעותיים שהשפיעו על מפת הכוחות הפוליטיים במדינה. גלי הגירה ממדינות מוסלמיות, בעיקר מפקיסטן ובנגלדש, שינו את הרכב האוכלוסייה באזורים עירוניים רבים.

בריטניה 2024

העיר ברטפורד, שוכנת בלב המטרופולין הלונדוני, היא דוגמה מובהקת לתהליך זה. לפי נתונים עדכניים, כ-40% מתושביה הם ממוצא מוסלמי, רובם ילידי פקיסטן ובנגלדש. בבחירות המוניציפליות האחרונות שנערכו באפריל 2024, התבטא השינוי הדמוגרפי בהישג פוליטי חסר תקדים – לראשונה זכתה מפלגה מוסלמית ברוב במועצת העיר.

מנהיג המפלגה, עלי חוסיין, שאביו היגר מפקיסטן בשנות השישים, הפך לראש עיריית ברטפורד. "זוהי נקודת ציון היסטורית עבור הקהילה המוסלמית בבריטניה", אמר חוסיין בנאום הניצחון שלו. "אנו נפעל בכבוד ובמסירות למען כלל תושבי העיר, ללא הבדל דת, גזע או מוצא".

מגמה דומה ניכרת גם בבירה לונדון. בבחירות לראשות העירייה שנערכו במאי 2024, נבחר וסאדיק חאן, ממוצא פקיסטני, לכהן כראש עיריית לונדון בפעם השלישית ברציפות. חאן, שזכה ב-55% מקולות הבוחרים, הודה בניצחונו לתמיכה הרחבה שנהנה ממנה בקרב קהילות המהגרים מבריטניה לשעבר.

עלי חוסיין, שהפך לראש עיריית ברטפורד

"לונדון היא עיר גלובלית וכוח משיכה להגירה מכל רחבי העולם", אמר חאן. "אני נרגש להמשיך ולשרת את כל תושביה, לקדם סובלנות וכבוד הדדי ולהפוך אותה לבירה שמקדמת שגשוג ואחדות לכולם".

ההצלחה הגואה של מועמדים ממוצא מוסלמי במרכזי הכוח הפוליטיים של בריטניה מציינת את השינויים הדמוגרפיים המרחיקי לכת המתחוללים במדינה. לכאורה, המגמה הזו נושאת עמה סיכונים ואתגרים – אך גם הזדמנויות לריבוי תרבותי אמיתי ועירוב חברתי משמעותי.

רק העתיד יוכיח אם בריטניה הרב-תרבותית תדע לממש את הפוטנציאל החיובי הגלום בתהליך זה, או שמא תמצא את עצמה שרויה בעימותים וקרעים חברתיים עמוקים. התשובה תלויה במידה רבה ביכולת המנהיגות לקדם אחדות, סובלנות וחתירה לטובת הכלל.

הפוסט מוסלמים באירופה – מציאות קשה! אירופה נחנקת ולא רואה אור בקצה המנהרה הופיע לראשונה ב-מעקב.