פרשה חמורה: משטרת ישראל פתחה בחקירה פלילית אינטנסיבית נגד לירן אלחרר, תושב בית דגן, בגין שורה של עבירות פליליות קשות הכוללות התחזות לעיתונאי, זיוף מסמכים, גניבת פרטים אישיים, והטרדה שיטתית של קציני משטרה בכירים, שופטים ועורכי דין.

תיק החקירה, שמספרו 141527/2026, מנוהל בימים אלו בתחנת רמלה. על פי החשד, אלחרר הפעיל מערך משומן של זיוף והטעיה, שנועד לא רק לפגוע באמינותם של אנשי תקשורת, אלא גם לשבש הליכי משפט ולהלך אימים על נבחרי ציבור ועובדי מדינה.

התחזות עיתונאית וגניבת זהות: שיטת הפעולה

בלב הפרשה ניצבת הקמתו של אתר האינטרנט dim-amor.com. על פי העובדות והחומר שנמסר במסגרת תלונה שהוגשה למשטרה, האתר הוקם תוך שימוש בלתי מורשה בזהותי ושימוש שלא כדין בפרטיי האישיים – דהיינו, תוך התחזות אליי, העיתונאי דים אמור, והצגת מצג מטעה כאילו מדובר בפלטפורמה הפועלת מטעמי.

אבקש להבהיר באופן חד-משמעי: אני, דים אמור, לא הקמתי את האתר האמור ואין לי כל זיקה אליו.

האתר נפתח מאחורי גבי, ללא ידיעתי ובניגוד מוחלט להסכמתי. מדובר במהלך מתוחכם של יצירת מצג שווא, שנועד להטעות את הציבור ולהקנות לאתר מראית עין של גוף עיתונאי רשמי מטעמי, בעוד שבפועל נעשה בו שימוש להפצת תכנים כוזבים ופוגעניים. הפעלת האתר לוותה ביצירת עומס מכוון של פניות ודרישות להסרת פרסומים שמעולם לא נכתבו או פורסמו על ידי, באופן שפגע בשמי הטוב, שיבש את שגרת עבודתי והכביד באופן ממשי על פעילותי המקצועית. אין מדובר בפגיעה גרידא בפרטיות או בגניבת זהות, אלא במסכת מתמשכת של הטרדה והפרעה חמורה לניהול סדר יומי.

מן התיעוד שנאסף עולה עוד, כי מטעם האתר dim-amor.com – אשר אינו שייך לי בשום צורה – נשלחו פניות עיתונאיות לאנשי ציבור ללא ידיעתי וללא אישורי, ואף לגורמים שאינם מצויים תחת תחקיר או במסגרת סיקור עיתונאי מטעמי, תוך יצירת מצג מטעה של פנייה רשמית.

בדיקות טכניות ודיגיטליות שבוצעו על רישום הדומיין חושפות זיקה ישירה וחד משמעית לכתובתו של אלחרר בבית דגן. המתלונן מדגיש כי השימוש בשמו, במספר תעודת הזהות שלו, בכתובת המייל ובטלפון האישי שלו נעשה באופן פלילי כדי להפיץ "כתבות" שקריות ולהטעות גורמים רשמיים.

עובדתית, רישומי פתיחת הדומיין מצביעים על שימוש בכתובתה של עליזה אלחרר, אמו של לירן אלחרר, עובדה המלמדת כי הוא מתגורר עמה או שוהה במקום לעיתים תכופות. בנוסף, פנינו לחברת האחסון בבקשה לקבלת מענה רשמי, תשובה צפויה להתקבל בתוך כ-30 ימים, ולאחר קבלתה ייחשפו ממצאים נוספים ויפורסמו לציבור.

הקשר לאתר "עדנה קרנבל": חשיפת ה"בוטקה" הדיגיטלי

ממצאי התחקיר מעלים תמונה מדאיגה עוד יותר: קיים דמיון טכני ומהותי בין האתר המתחזה לבין האתר הידוע לשמצה "עדנה קרנבל". שני האתרים מאוחסנים על אותו שרת, ועל פי החשדות והראיות שנאספו, אתר "עדנה קרנבל" פועל למעשה מתוך ביתו של לירן אלחרר.

… לא ברור מדוע לירן אלחרר בחר לשלב את אמו בפרשה ולא נקט באמצעים בסיסיים להסוואת פעילותו ברשת; מחדלים אלה, מכל מקום, מקלים על איתור עקבותיו ומאפשרים להתחקות אחר פעולותיו. עם זאת, פשר שיתוף בני משפחתו נותר בלתי מוסבר.

בשיחה שנערכה עם אמו – אשר תיעודה הועבר אף הוא לגורמי האכיפה – לא ניכרה מצדה הפתעה לנוכח פעילותו. היא לא הכחישה את הדברים, אך גם לא אישרה אותם במפורש. התנהלות זו מעוררת תהיות, ומעלה אפשרות כי הייתה מודעת לדפוסי פעילותו, לרבות כוונותיו לפעול תוך התחזות לעיתונאים ולפגוע בגורמים ציבוריים, בהם שופטים וקציני משטרה בכירים …

השימוש בגרפיקה ובתכנים המזוהים עם "עדנה קרנבל" בתוך האתר המתחזה לדים אמור, נועד ליצור "אפקט מראה" שיגרום לציבור ולנפגעים להטריד את העיתונאי האמיתי ואת מערכת "מעקב", ובכך להסיט את האש מהמפעיל האמיתי. אלא שמה שהחל כניסיון להכפיש, הפך לחרב פיפיות; הקורבנות הרבים של אלחרר החלו להתאגד ולספק עדויות נוספות למשטרה, מה שמגדיל את "מאגר הנפגעים" בתיק הפלילי מדי יום.

זיוף פניות לנבחרי ציבור והטרדת קצינים

החקירה מסתעפת גם לתחום הזיוף המקצועי. מר אלחרר חשוד כי שיגר פניות עיתונאיות מזויפות בשמי (כלומר פניות הנחזות להישלח מטעם דים אמור) לנבחרי ציבור, ובכלל זה לעו"ד זוהר מדר, לשעבר ראש מועצת בית דגן. פניות אלו, אשר הוצגו כשאילתות עיתונאיות לגיטימיות, שימשו בפועל, על פי הנטען, כלי לניגוח, להטרדה ולדיג מידע.

מעשים אלו נועדו, לכאורה, לגרום לפגיעה ישירה בי ובעבודתי כעיתונאי. יש לציין כי הפניות אינן עומדות בסטנדרטים עיתונאיים מקובלים וסוטות מכללי האתיקה המקצועית. במצב דברים זה, ובהיעדר בירור ישיר מולי, עלול היה להיווצר מצג מטעה המקנה עילה לפנייה לאיגוד העיתונאים, ואף לבחינת נקיטת צעדים משמעתיים, לרבות שלילת תעודת עיתונאי.

עוד יצוין כי הוגשה תלונה בעניין, וכי לאיגוד העיתונאים הועבר מידע שלפיו לירן אלחרר פועל, על פי החשד, תוך התחזות לעיתונאי דים אמור – זאת, ככל הנראה, על רקע פרסומים ותחקירים שפורסמו בעניינו באתר "מעקב".

בנוסף, הוגשו תלונות על הטרדה של קצינים בכירים במשטרת ישראל ושופטים. באחד המקרים המתוארים בתלונה, נטען כי אלחרר הציג מצג שווא בתיק בית משפט (45991-04-23), לפיו קצין משטרה איים עליו לכאורה במהלך דיון. בדיקה העלתה כי הקצין המדובר כלל לא נכח באולם באותו מועד. מדובר בחשד חמור לשיבוש מהלכי משפט והטחת האשמות כוזבות בעובדי ציבור.

קראו את הכתבה המלאה בלחיצה כאן: עדות שקרית נגד קצין בכיר במשטרת ישראל, הטרדתו ומסירת עדות כוזבת בבית המשפט בעניינו של הקצין אבינועם בשארי, תוך פגיעה בשמו הטוב – לחץ כאן

העימות מול עו"ד טלי מי-טל: הקורבן שהפך לתוקף?

סיפור משנה מרתק בפרשה נוגע לעורכת הדין נילי טלי מי-טל, שסוקרה באופן פוגעני ושקרי באתרים המיוחסים לאלחרר. במקום להפנות את חיציה אל המקור הרלוונטי, בחרה עו"ד מי-טל להפנות את ביקורתה כלפיי, תוך שייחסה לי, בטעות, השתייכות לרשת "עדנה קרנבל" במסגרת פעילותי כעיתונאי.

• התכתבות עם עו"ד נילי טלי מי-טל – קטעים נבחרים, ללא פרטים מזהים, על בסיס עובדות בלבד

בתכתובות שהגיעו לידי, מטיחה עו"ד מי-טל האשמות חמורות: "אז אתה חלק מעדנה קרנבל? מזל שהקלטתי אותך. לירן אלחרר הוא חייל בדיוק כמוך".

למרות הבהרות חוזרות ונשנות כי אני, דים אמור, הנני קורבן לגניבת זהות ולהתחזות מצד אלחרר, בחרה עורכת הדין להתעלם מן הדברים, להציב אולטימטומים חסרי בסיס משפטי ולדרוש העברת חומרי חקירה חסויים המצויים בידי המשטרה.

התנהלות זו מעוררת תמיהה בקרב גורמים משפטיים, שכן המאבק אמור להיות מופנה כלפי מבצע הזיוף – ולא כלפי העיתונאי שזהותו נגנבה.

עוד יצוין כי עורכת הדין הציבה דרישות בניגוד לדין והעלתה טענות שאינן נכונות, מבלי לבחון את התמונה במלואה. במקביל לניהול הגשת התלונה ולתקשורת עם גורמי האכיפה, נדרשתי להתמודד גם עם גורמים אשר, על פי הממצאים, נפגעו מפעולותיו של לירן אלחרר.

לקראת כתבי אישום: "הסוף קרוב"

הראיות הנערמות בתיק 141527/2026 מצביעות על תשתית ראייתית מוצקה. החקירה כוללת כעת:

• בדיקות IP וטכנולוגיית סליקה: לאיתור הגורם המממן את שירותי הדוא"ל והשרתים.

• מעקב אחר תכתובות וואטסאפ: המקשרות בין אלחרר לבין הפצת התכנים המזויפים.

• עדויות של עורכי דין וקצינים: אשר הוטרדו באופן שיטתי.

התנהלותו של לירן אלחרר, המאופיינת בפזיזות ובתחושת ביטחון מופרזת, היא שהובילה לחשיפתו. על אף שניסה להסתתר מאחורי מסכי מחשב, הותיר אחריו עקבות דיגיטליים ברורים שניתן להתחקות אחריהם.

בקרוב צפוי ההליך הפלילי לעבור לשלב הגלוי בבית המשפט, עם הגשת אישום חמור אשר עשוי לשים קץ למסכת ההתחזות וההטרדות.

קראו תחקירים נוספים על לירן אלחרר ועל הזיקה הנטענת בינו לבין רשת ההטרדות "עדנה קרנבל", אשר פועלת, נגד שופטים, נבחרי ציבור ואנשי עסקים, תוך שימוש בשיטות של סחיטה, איומים והטרדות כלפי שוטרים וקציני משטרה. עוד ניתן להעמיק בפעילות הרשת, בדמויות המעורבות ובשיטות הפעולה המתוארות בתחקירים – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

תגובות:

לעורכת הדין נילי טלי מי-טל התקשרנו לצורך קבלת תגובה. השיחה לא נענתה; לאחר מכן התקבלה התכתבות, שבמסגרתה נשלחו מסרים בעלי אופי מאיים.

בעניינם של לירן אלחרר ואתר "עדנה קרנבל" הוגשה תלונה למשטרה. לנוכח זאת, אין מקום לקיום פנייה ישירה או יצירת קשר עם גורמים המעורבים בפרשה, ובפרט כאשר מיוחסות להם פעולות של איום, התחזות והפרת חוק. בנסיבות אלה, הטיפול מצוי בידי רשויות האכיפה המוסמכות.

מן המשטרה נמסר: פנייתך מטופלת בהתאם להוראות החוק ולנהלי המשטרה. מספר התיק: 141527/2026.

עליזה אלחרר – צילום פייסבוק, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט חקירה פלילית: לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל" – התחזות והטרדת קצינים בכירים ושופטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תלונה מקיפה: לירן אלחרר במוקד האשמות בטרור דיגיטלי, סחיטה והטרדות

תלונה חסרת תקדים בהיקפה הוגשה לאחרונה למשטרת ישראל, ובה מוצב לירן אלחרר, תושב רחוב מנחם בגין 24 בבית דגן, במוקד חשדות חמורים במיוחד – לכאורה בגין הפעלת מערך טרור דיגיטלי מתוחכם, סחיטה, הטרדות, פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע – שכוונו כלפי שוטרים, אנשי עסקים, נבחרי ציבור, עובדי מערכת המשפט ואזרחים מן השורה.

על פי הנטען בתלונה, מדובר במארג מתוחכם ומאורגן של הטרדות שיטתיות, חדירה לחומרי מחשב, ניסיונות להשפעה על הליכים משפטיים, איומים וסחיטה, לצד הפצת מידע אישי ורגיש של אישי ציבור ופרסום תכנים בוטים נגד גורמים במערכת המשפט.

לפי המסמכים שהוגשו, הפעילות מיוחסת לאתר האינטרנט ולערוץ הטלגרם הפועלים תחת השם "עדנה קרנבל", כשבמרכזם, לטענת המתלונן, עומד אלחרר.

הפרשה צמחה מדיון פומבי שנראה תחילה שגרתי לחלוטין. כעיתונאי עצמאי שהגעתי לסקר את הדיון בתיק 45991-04-23, שהתנהל בפני השופט יאיר דלוגין בבית משפט השלום בתל אביב, לא שיערתי כי אותו מעמד תמים לכאורה יהפוך לאחת מפרשות ההטרדה הדיגיטלית החריגות שנחשפו בישראל.

שוב, מה שהחל כסיקור עיתונאי שגרתי וענייני, התפתח בתוך שעות ספורות למתקפה מתוזמנת ורבת היקף.

מתחקיר מעמיק שביצעתי בהמשך עלה, כי אלחרר משמש, ככל הנראה, כדמות בכירה בפעילות האתר. מיד לאחר שניסיתי לראיין את לירן אלחרר – פעיל, לכאורה, באתר "עדנה קרנבל" ובמקרה גם עד באותו תיק (או לא במקרה) – החלה מתקפת הטרדה, איומים וסחיטה דיגיטלית חסרת תקדים.

אלחרר, הידוע כמפעיל לחץ סדרתי על גורמים שיפוטיים, הגיש לבית המשפט בקשות שונות אף שאינו צד להליך, אלא עד בלבד. התנהלות זו העלתה סימני שאלה באשר למניעיו – מה הניע אותו להפעיל לחץ מתמשך על בית המשפט, לבזבז זמן שיפוטי יקר ולהפיץ, לכאורה, פרסומים כוזבים שנועדו לפגוע באמון הציבור בשופט הדן בתיק.

לדיון הספציפי בתיק זה משכה את תשומת לבי העובדה כי בין העדים הופיע דניאל אלעזר, כתב כאן 11, וכי בין המסמכים הוגשה בקשה רשמית מטעם אתר "עדנה קרנבל", שבה נטען כי על הדיון להשתתף עיתונאים מטעמם. עובדות אלו עוררו בי עניין מקצועי להבין את הקשר שבין כתב כאן 11 לבין פעילות האתר.

לא חלפה שעה ארוכה, ותיבת הדואר האלקטרוני שלי הוצפה ביותר מ־2,000 הודעות מאיימות וזדוניות. למעלה מ־1,500 שיחות טלפון ממספרים חסויים או מתחלפים התקבלו לאורך כל שעות היממה, לצד מאות מסרוני טקסט חשודים, ומאות נוספות של הודעות וואטסאפ וטלגרם שנמחקו מיד לאחר שליחתן.

המכשיר האישי הפך לזירת טרור דיגיטלי של ממש – כל ניסיון להתמודד עם גל אחד של הטרדות נענה מיד בגל חדש, מתוחכם ואלים אף יותר.

"ב־5 באוקטובר פרסמנו תחקיר נרחב על "עדנה קרנבל", שחשף את מעורבותו, לכאורה, של לירן אלחרר ואת קשריו עם דניאל אלעזר"

• בכתבה זו נעסוק בתלונה שהוגשה למשטרה

• לקריאת התחקיר המלא – לחצו כאן

אולם ההטרדה הישירה מהווה רק את קצה הקרחון. מעבר לכך, תועדו ניסיונות פריצה חוזרים ונשנים למכשירים האישיים ולשרתי מערכת "מעקב" (הראיות נמסרו למשטרה). מדובר בניסיונות מתוחכמים לחדור אל ליבת העבודה העיתונאית – לגשת למקורות מוגנים, לתכתובות רגישות ולחומרים שטרם פורסמו. במקביל נעשה ניסיון לפרוץ את האתר עצמו ולהטריד את חברת האירוח.

לפי התלונה, במקביל לאירועים אלה הופצו פרטים אישיים של עיתונאים באופן שיטתי ונרחב, ונמסרו לאלפי גורמים – באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם המזוהה עמו – שעות ספורות בלבד לאחר ניסיון לראיין את לירן אלחרר. בין הפרטים שנחשפו: כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, טלפון נייד, כתובת דוא״ל ועוד.

• בעבר פורסמו באתרי חדשות שונים תחקירים שעסקו באתר "עדנה קרנבל". משיחות שקיימנו עם כתבים שנטלו חלק בפרסומים אלה נמסר כי גם הם חוו הטרדות קשות מצד האתר. לדבריהם, הופצו עליהם ועל בני משפחותיהם שקרים והשמצות, נוצרו סרטונים מזויפים באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI), ונגרמה להם וליקיריהם פגיעה נפשית עמוקה.

הכתבים ביקשו שלא להזדהות, מחשש לשלומם, וציינו כי חלקם אף נאלצו להחליף מספרי טלפון בעקבות גל ההטרדות. לדבריהם, מדובר בהתנהלות עבריינית מובהקת, שנועדה לפגוע בעיתונאים ולסתום פיות.

בסופו של דבר יש להבין את משמעות הדברים לאשורם: ככל הנראה, מר לירן אלחרר, על פי ממצאי התיעוד והעדויות שנאספו, הפיץ את מספרי הטלפון וכתובות הדוא״ל של עיתונאים באמצעות מערך בוטים אוטומטיים. אותם בוטים יצרו פניות שיטתיות לעסקים שונים, תוך הצגה כוזבת של העיתונאים כמי שמעוניינים בשירותיהם.

כך נוצר גל עצום של פניות מסחריות ומיילים פרסומיים, שמקורו – ככל הנראה – בפעולה מתוכננת של אלחרר. על פי התלונה שהוגשה למשטרה, נגרם נזק כפול: מחד, העיתונאים הפכו יעד להטרדות חוזרות ונשנות; ומאידך, העסקים עצמם ספגו הפסדים כספיים לאחר ששילמו סכומים ניכרים עבור מה שחשבו ל“לידים” לגיטימיים.

הנזק הישיר לעסקים מוערך בכמאה אלף שקלים – וזאת מבלי להביא בחשבון את עלות שעות העבודה של מאות נציגי שירות ומכירות שפעלו בתום לב, רק כדי לגלות כי נפלו קורבן למניפולציה דיגיטלית מתוחכמת. ראיות מפורטות בנושא הועברו למשטרת ישראל.

יחס סלקטיבי ואיומים מצד "עדנה קרנבל"

התמונה המתגלה מהמסמכים מעידה על היקף רחב יותר של הפעילות. למשל, בתיק 45991-04-23 לבדו דיווחו עדי התביעה, לפי הנטען, על איומים והטרדות חמורות, בעוד שעדי ההגנה לא קיבלו פנייה כלשהי מהגורם המזוהה כ"עדנה קרנבל". יחס סלקטיבי זה, כך נטען, אינו מקרי אלא משקף ניסיון ממוקד ומתוכנן לערער את עמוד השדרה הראייתי של ההליך המשפטי.

לתלונה צורפו עדויות להגשת תלונה רשמית במשטרת ישראל מטעם התובע ועדים. למעשה, התובע עצמו מזוהה כעד מרכזי בתיק.

עורך הדין ניסים אזולאי, המייצג את הנתבע ועדים מטעמה, מסר כי לא התקבלה אצלו כל פנייה או מסמך מהאתר "עדנה קרנבל" – לא איום, לא סחיטה ואף לא כתבה שלילית.

לכאורה, לירן אלחרר פרסם סדרת כתבות פוגעניות נגד השופט הדן בתיק, ואלו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" (בתחקיר קודם הוצגו הוכחות לכך). הדפוס הסלקטיבי מצביע, לפי התיאור במסמכים, על ידע מעמיק במבנה התיק המשפטי ועל כוונה ברורה להשפיע על מהלכו.

(נכון להדגיש: על פי חוקי מדינת ישראל, הפעלת לחץ על עדים מהווה עבירה חמורה ומעשה פלילי לכל דבר ועניין. ישראל היא מדינת חוק, וחובה לשמור על טוהר ההליך המשפטי ועל הגנתם של העדים מפני כל ניסיון להשפיע על עדותם)

הטרדת השופט יאיר דלוגין

נזכיר שוב: בתוך כך נחשף ממצא חמור ומדאיג. לבית המשפט הוגשו בקשות המוצגות כאילו נשלחו מטעם יונתן קאפח – הבעלים של אתר "עדנה קרנבל" והעומד בראש פעילותו – אף שהוא מתגורר מחוץ לישראל.

ואולם, מערכת "נט המשפט" חסומה לשימוש ממדינות חוץ. בתלונה צוין כי הבקשות הוגשו בפועל מתוך ישראל, על ידי גורם מקומי הפועל בשמו של קאפח, וכי מדובר במהלך מכוון לבזבוז משאבי מערכת המשפט במסגרת מתקפה מתוכננת עליה.

לתלונה במשטרה נמסרו גם ראיות ועובדות נוספות:

המתקפה על מערכת המשפט אינה מסתיימת במישור הפרוצדורלי. המסמכים מתארים גל פרסומים בוטה ואלים נגד השופטים המעורבים בהליכים הרלוונטיים. זמן קצר לאחר הדיון שבו נכח המתלונן, פורסמו באתר "עדנה קרנבל" תכנים חריפים נגד השופט יאיר דלוגין.

הפרסומים כללו, לפי התיעוד, כינויי גנאי, ביטויים גסים במיוחד והאשמות שווא. גם השופט אמיר לוקשינסקי-גל, שניהל את התיק 24587-07-17 שבו לירן אלחרר שימש כתובע, הותקף בפרסומים שתוארו כחריגים בגסותם ובאלימות הלשונית שלהם. פרסומים אלה, כך מתואר, אינם אירוע חד פעמי אלא דפוס קבוע המלווה את שלבי ההליכים השונים ונועד ליצור לחץ ציבורי בלתי לגיטימי על מי שיושבים בדין.

בתלונה הודגשה הזיקה המרכזית: בתיק 45991-04-23 הופיע אלחרר כעד, וככל הנראה יש לו אינטרס מוסתר בתיק – שהתובע יפסיד. אלחרר אינו סתם "עד" בדיון נגד התובע. בתיק 24587-07-17 הוא עצמו תבע את התובע של התיק 45991-04-23, ולפי הנטען, מר אלחרר לא היה מרוצה מהאופן שבו הסתיים התיק.

ואולם, מהתיעוד עולה ששני השופטים שהותקפו בפרסומים הם בדיוק אלה שניהלו את שני התיקים הללו – עובדה שלפי התיאור אינה צירוף מקרים אלא משקפת כוונה ברורה. הפרטים הועברו למשטרת ישראל.

המישור הטכני מספק, לפי המסמכים, ראיות קשות המקשרות את פעילות "עדנה קרנבל" לכתובת מגוריו של לירן אלחרר. כתובת הדוא"ל שממנה נשלחו הודעות שהוגדרו כ"רשמיות" בשם האתר, בתגובה לפנייה עיתונאית, זוהתה כמובילה פיזית לרחוב מנחם בגין 24 בבית דגן – כתובת המגורים של אלחרר. מאותה כתובת, כך נטען, נשלחות גם הודעות ספאם מאיימות ובהן דרישות סחיטה. בתלונה עוד נטען כי בדרך כלל נעשה שימוש ב-VPN להסוואת המקור האמיתי, אך במצבים של לחץ או חוסר זהירות נשלחות ההודעות ללא הסוואה ומגלות את הכתובת האמיתית. הדומיין EdnaKarnaval.com עצמו נרשם אמנם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל, על פי הטענות, מישראל בכתובת IP מקומית.

הראיה הטכנית החמורה ביותר, על פי המסמכים, היא הפצת קישור מסוכן בערוץ טלגרם המזוהה עם "עדנה קרנבל" (ראיות נמסרו במסגרת תלונה במשטרה). הקישור, המזוהה עם הכתובת 185.117.0.180 והמיוחס למערכת הנקראת 185.com, נושא לכאורה קוד מסוג RAT – ראשי תיבות של Remote Access Trojan, כלי מתוחכם לשליטה מרחוק. כלי כזה מאפשר גישה מלאה למכשיר הקורבן: גישה לכלל הקבצים הפרטיים, הפעלת מצלמות ומיקרופונים ללא ידיעת המשתמש, גישה לנתוני בנקים ואמצעי תשלום, קריאת כל התקשורת במכשיר ובסופו של דבר – שליטה מוחלטת. המתלונן מזהיר את הציבור להימנע מלחיצה על הקישור ומנחה כל מי שנחשף אליו לדווח ל-CERT הישראלי ולמשטרה על חשד לפגיעה.

ערוץ טלגרם "עדנה קרנבל" נוצר, על פי נתוני הארכיון שצורפו לתלונה, ב-21 ביולי 2022, ובאותו יום פורסם בו קישור ראשון ליוטיוב. אולם בניגוד לצפוי, הערוץ לא נסגר גם לאחר שב-18 בנובמבר 2024 נעצר, לפי דיווח שהגיע למתלונן, אמיר מלמד – פעיל מרכזי המזוהה עם האתר. הרשם אמנם סגר, ככל הנראה, את הדומיין EdnaKarnaval.com, אך הערוץ עצמו ממשיך לפעול ולפרסם תכנים באופן שוטף.

במידה ונכנסתם לערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" ולחצתם על קישורים שפורסמו בו – קיים סיכון ממשי כי נלכדתם במלכודת דיגיטלית. מומחי סייבר מזהירים כי מדובר, ככל הנראה, במאגר נתונים הנשלט על-ידי רשת הסייבר של "עדנה קרנבל", המאפשרת חדירה למכשירי טלפון ומחשבים אישיים ואף שליטה מרחוק במכשירים שנפגעו.

עובדה זו מעידה, על פי התיעוד במסמכים, על קיומם של מפעילים נוספים ועל שימור דפוסי פעולה זהים גם לאחר מעצרו של אחד הפעילים המרכזיים.

אחד הפרטים המדאיגים ביותר בתלונה הוא הפצת מה שמתואר כ"רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, לרבות כתובות מגורים פרטיות ומספרי טלפון אישיים. פרסום כזה מהווה, לפי הטענה, פגיעה חמורה בזכות לפרטיות של בעלי תפקידים ציבוריים רגישים, ומעלה חששות ביטחוניים ממשיים לשלומם ולשלום בני משפחותיהם. יתרה מכך, המתלונן טוען כי פרסום מסוג זה מעיד על כך שלמפעילי "עדנה קרנבל" ישנה גישה למאגרי מידע שאינם ציבוריים כלל, מה שמעלה שאלות רציניות בדבר אופן השגת המידע והמטרות שלשמן הוא משמש.

קשרים בין כתב "כאן 11" ללירן אלחרר

במישור התקשורתי, נמסרו למשטרה טענות חמורות לגבי קשרים לכאורה בין לירן אלחרר לבין כתב תאגיד השידור "כאן 11", דניאל אלעזר. על פי התיעוד שצורף לתלונה, אלעזר העביר מכשיר אייפון לידיו של אלחרר ישירות בבית המשפט, כאשר אלחרר שימש כצלם בדיון, ותמונות שמקורן לכאורה במכשירים אישיים הופיעו לאחר מכן בכתבות שפרסם אלעזר בתאגיד השידור הציבורי. בנוסף, קיים קשר נוסף בין אלעזר לאלחרר שיפורסם בתחקיר הבא, אך ראיות בעניין זה כבר נמסרו למשטרה. המתלונן טוען כי אלחרר אינו רק צלם אישי של אלעזר, וכי אלעזר סומך עליו בעיניים עצומות – עובדה המוכחת, לטענתו, מכך שעיתונאי לא היה מוסר מכשיר אישי פתוח לאדם זר ולא היה מאפשר לו לעשות בו שימוש ללא אמון מוחלט.

• בתמונה: כתב תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", מר דניאל אלעזר, ולצידו מר לירן אלחרר, המשמש כצלם מטעמו של אלעזר (תיעוד בלעדי של "מעקב")

התלונה שהוגשה במשטרה מפנה לפסיקות בבתי משפט, תיק 42864-07-21 ותיק 10152-12-22, שבהם נקבע כי אלעזר פרסם "דברי שקר" – ממצא המעיד, לטענת המתלונן, על כתב ברמה מקצועית נמוכה וחסר אמינות. פסקי הדין התקבלו, תשלומי הפיצויים שולמו מכספי הציבור (למרות שפסק הדין התייחס להתנהלות אלעזר כעיתונאי ולא להתנהלות "כאן 11" כגוף), ולא הוגש עליהם ערעור.

בתלונה מוצג מכלול הקשרים הללו כעניין הדורש בדיקה מוסדית נפרדת ביחס לטיב הקשר המקצועי, למקור החומרים שפורסמו, ולשאלת עמידתם של שני העיתונאים באמות המידה האתיות המחייבות את המקצוע. המתלונן מדגיש את החובה המקצועית הבסיסית של עיתונאים להגן בקפדנות על מכשיריהם מפני גישה של צדדים שלישיים, במיוחד כאשר המכשירים נושאים עדויות רגישות, מקורות מוגנים ותכתובות חסויות.

התגובה שהתקבלה מ"עדנה קרנבל" לפנייה תחקירית שנשלחה לכתובת הדוא"ל של האתר מעידה, לפי המתלונן, על התנהגות מתריסה וזלזלנית כלפי הריבונות הישראלית. בהודעה שהתקבלה נכתב במפורש: "האתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי… גבולות משטרת ישראל מסתיימים בנתב"ג, ככל הזכור לי". אולם לפי התיעוד שצורף, ההודעה נשלחה מאותה כתובת IP שיוחסה לכתובת בבית דגן – כלומר מתוך ישראל עצמה. המתלונן רואה בכך ראיה נוספת לקשר ישיר בין הפלטפורמה לבין סביבתו הפיזית של אלחרר.

יתרה מכך, בתלונה דווח על דפוס התנהגות קבוע: בכל פעם שנעשה ניסיון להתחקות אחר המידע או לקבוע ראיון עם אלחרר, "עדנה קרנבל" או יונתן קאפח, התגובה המיידית בערוץ הטלגרם כללה פרסום תמונתו של העיתונאי בצירוף לשון פוגענית, פרסום מספר זהות, טלפון נייד וכתובת מגורים מלאה, והכרזה על "תחקיר קרוב" שיפורסם נגדו – ולאחר מכן פורסמה כתבה פוגענית.

המסמכים שהוגשו למשטרה מפרטים שורה של עבירות לכאורה, ובהן חדירה למחשב, הפצת קוד זדוני, איומים והטרדות ממושכות, לשון הרע נגד שופטים ואישי ציבור, פגיעה בפרטיות, גניבת זהות והפרעה למהלכי משפט.

הטרור הדיגיטלי שמאיים על הדמוקרטיה

נזקי הרוחב המתוארים במסמכים חורגים בהרבה מעבר לפגיעה באדם יחיד. התלונה מפרטת פגיעה ישירה ביכולתם של עיתונאים למלא את שליחותם המקצועית, פגיעה בשם הטוב ובזכות היסודית לפרטיות – לרבות חשיפה בלתי חוקית של מספרי זהות, כתובות פרטיות ותצלומים אישיים – וכן פגיעה בביטחון האישי והמשפחתי ההופכת את החיים היומיומיים למסע מתמשך של חרדה וחוסר ודאות. בנוסף, נגרם נזק כלכלי ישיר למערכת עיתונאית שנאלצת להשקיע משאבים רבים במניעה, בהגנה ובטיפול בנזקים המתמשכים.

עוד נטען, כי אין מדובר במקרי קצה נקודתיים או בתקריות אקראיות, אלא במערך פעולה מתוכנן, מאורגן ושיטתי היטב: שימוש עקבי ב-VPN ובדומיינים זרים לשם טשטוש עקבות, מעבר תדיר בין כתובות IP שונות, הפעלת בוטים ליצירת "רעש דיגיטלי" ומסכי עשן, הפצה מכוונת ומתוזמנת של תכנים המשחירים דמויות מפתח בהליכים משפטיים, והצפת ערוצים ומערכות בעיתוי רגיש במטרה לשבש את תפקודן התקין.

בתלונה מצוין עוד כי לאחר פרסום כתבה ראשונית בנושא נצפו ניסיונות "ניקוי דיגיטלי": חלק מהתכנים המפלילים הוסרו או שונו – דבר המעיד, לפי התלונה, על מודעות להשלכות המשפטיות ועל ניסיון פעיל למחוק עקבות.

על פי המתואר, "עדנה קרנבל" מסתתרת מאחורי מסכה של "עיתונות" ו"חופש ביטוי", אך בפועל פוגעת אנושות בעיתונות האמיתית ובאמינותה בעיני הציבור.

ראיון שנערך עם אמו של לירן אלחרר לא הניב אישור או הכחשה חד משמעיים למעורבותו, והדיון כולו הוסט לעבר שאלות על מקור המידע במקום להתמודד עם תוכן ההאשמות.

בתלונה למשטרת ישראל נטען כי לירן אלחרר עושה שימוש בכתובות IP מתחלפות, לעיתים קרובות באמצעות רשתות VPN מתוחכמות ואף ברשת הדרקנט, מה שמקשה מאוד על איתור פעילותו הדיגיטלית. עוד נטען כי אין מדובר בצירוף מקרים: מיד לאחר ניסיון לראיין את מר אלחרר הופיעו בערוצי הטלגרם ובאתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים הכוללים את פרטיהם האישיים של עיתונאים שניסו ליצור עמו קשר – פרסומים שנועדו, לפי התלונה, לפגוע בפרטיותם, בכבודם וביכולתם לפעול באופן חופשי.

זהות דיגיטלית חושפת את אלחרר

עוד פרט מהותי, הממחיש את טעותו של מר לירן אלחרר, נוגע לזהות הדיגיטלית שבה עשה שימוש בעת שהגיש בקשות במערכת "נט המשפט". בבקשות אלו צוין כי כתובת הדוא״ל של מגיש הבקשה היא liran@liran.net – כתובת המזוהה במובהק עם מר אלחרר עצמו. לכתובת זו שלחה מערכת "מעקב" פנייה רשמית לקבלת תגובה, בהתאם לכללי האתיקה של עיתונות אחראית.

הפנייה נשלחה ביום 9 באוקטובר 2025 בשעה 13:32, ותשובה התקבלה באותו יום, בשעה 18:16, ממייל שנושא את השם Edna Karnaval – אך בפועל נשלח מאותה כתובת: liran@liran.net. בתשובה נכלל קישור בלתי מזוהה, אשר מטעמי זהירות ובהמלצת יועצי המערכת לא נפתח.

נוסף על כך, בתשובות אחרות שהתקבלו ממייל נוסף המזוהה עם האתר – info@ednakarnaval.com – הופיעה בסוף ההודעה חתימה קבועה בנוסח:

“עדנה קרנבל
לעתיד טוב יותר,
for a better future”

חתימה זהה הופיעה גם בתשובה שהתקבלה מהמייל liran@liran.net, תחת השם Edna Karnaval, דבר המחזק את ההקבלה הישירה בין כתובת זו לבין פעילות האתר.

עובדתית, ברישומי מערכת "נט המשפט" מצוין כי כתובת הדוא״ל של לירן אלחרר היא liran@liran.net – פרט המתיישב עם ההתכתבויות שבידי מערכת "מעקב". למרבה האירוניה, מר אלחרר הגיש שורה ארוכה של בקשות באמצעות אותה מערכת, ובכך הותיר אחריו תיעוד רשמי וברור לקשר שבין כתובתו האישית לבין פעילות אתר "עדנה קרנבל".

עדנה קרנבל: קאפח ואלחרר – תיאום פעולה חריג

במקרה זה, לעומת זאת, שני שמות שונים מופיעים תחת אותו רישום של "מבקש 1", מה שמעיד, לכל הפחות, על תיאום פעולה יוצא דופן בין קאפח לאלחרר. בנוסף, עולה מן המסמכים כי הבקשה הוגשה על ידי שניהם באותו מועד ממש, ובית המשפט אף נתן החלטה שיפוטית אחת הנוגעת לשניהם יחד.

דפוס הפעולה מוכר היטב: די שאדם ייקלע לסכסוך עם מר לירן אלחרר, או עם אחד הפעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל", כדי להפוך למטרה. בתוך זמן קצר מתפרסמים עליו תכנים פוגעניים באתר, פרטיו האישיים נחשפים, ופרטיותו נרמסת כליל. אותה שיטה מופעלת גם כלפי אנשי עסקים וכו'. אין זה מקרה שבאתר מתפרסמות "כתבות תחקיר" כוזבות, שמנהלו דרוש לחקירה, ועיתונאי נוסף המזוהה עמו נעצר והוגש נגדו כתב אישום. פעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל" פועלים, לפי החשד, גם בדרכי סחיטה – ומי שיימצא על הכוונת עלול לגלות כי חייו האישיים והמקצועיים הפכו לסיוט מתמשך.

עוד דבר מעניין: מר לירן אלחרר מופיע שוב ושוב כתובע – נדמה כי הגשת תביעות היא מתחביביו הקבועים, ויש לא מעט כאלה – ובצד זאת, שמו נקשר גם לפעילות האתר "עדנה קרנבל".

בתיק אזרחי מספר 3283-11-20 אלחרר נ' הינדי, שימש מר לירן אלחרר כתובע. נראה כי לא היה שבע רצון מהאופן שבו הסתיים ההליך ומהחלטות שניתנו בו עוד בטרם הדיון. באותו תיק עצמו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות משפילות נגד השופטת שדנה בתיק, כב' השופטת ליאת ירון – פרסומים שנשאו אופי פוגעני וביקורתי באופן חריג. כלל הנראה תזמון הפרסומים ותוכנם מעוררים חשד כי השופטת הועמדה תחת לחץ תקשורתי ומסע הטרדות מתוזמן.

יתרה מכך, משפחת הינדי עצמה הפכה יעד למתקפה ממושכת באתר "עדנה קרנבל", שבמסגרתה פורסמו נגדה כתבות קשות במיוחד, בלשון בוטה ומעליבה.

מדובר בפרסומים כוזבים וחסרי כל בסיס עובדתי או ראייתי, אשר מטרתם, לכאורה, הייתה להשפיל, לפגוע ולערער את אמון הציבור. ייתכן כי מר לירן אלחרר היה מעורב ביצירתם או בהפצתם של אותם תכנים, אם כי אין לשלול את האפשרות שמדובר בצירוף מקרים. ייתכן גם כי בעת ניהול ההליך המשפטי, אתר "עדנה קרנבל" פרסם כתבות פוגעניות על משפחת הינדי אחרת – ולא על זו המופיעה בתיק שבמערכת "נט המשפט".

יש לציין כי באתר "עדנה קרנבל" לא מופיע שם הכתב האחראי לפרסומים, והדומיין של האתר רשום בחו״ל, כך שאיתור הגורם המדויק שעמד מאחורי הפרסומים הפוגעניים כמעט בלתי אפשרי. למרות זאת, נמסרו למשטרת ישראל ממצאים ראשוניים המצביעים על קשר אפשרי.

חשוב להדגיש כי עיתונאות אחראית מחייבת שקיפות, ובראש ובראשונה – ציון שמו של הכתב האחראי לפרסום. באתר "עדנה קרנבל" עקרון בסיסי זה אינו מתקיים כלל.

איום ברצח ועמותה – ככל הנראה קשורה ל'עדנה קרנבל'

קשר בין "התנועה למען איכות השפיטה בישראל" לבין אתר "עדנה קרנבל":

יש לשים לב כי לעיתים מזוהה מר לירן מוטי אלחרר עם גוף נוסף – "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", עמותה רשומה הפועלת לכאורה בתחום הציבורי משפטי.

על פי רישומי רשם העמותות, מטרותיה הרשמיות של העמותה הן "לעקוב אחר איכות החלטותיהם של שופטים ולפעול לשיפור איכות השפיטה והשירותים שהשופטים מעניקים לציבור".

לפי המסמכים, בעמותה רשומים שלושה חברים בלבד: אמיר מלמד, אריאל פורמנובסקי ויהונתן קאפח.

נגד אמיר מלמד, המזוהה כפעיל מרכזי באתר "עדנה קרנבל", הוגש כתב אישום חמור. בכתב האישום נטען כי מלמד ניהל מסע מתמשך של הטרדות, איומים והכפשות כלפי עובדי ציבור, שוטרים ושופטים. על פי הנטען, הוא פרסם ברשת תכנים פוגעניים שכללו השפלות, עלבונות ודברי בלע, ביצע ביקורים בבתי עובדי ציבור, שלח הודעות מאיימות ואף הפיץ תמונות ערוכות בפוטושופ שנועדו לבזות את מושאי הפרסום.

בין היתר, יוחס לו כי פרסם תמונות ערוכות של שופטת, בהן הודבקו פניה על גוף עירום בצירוף הערות מיניות – מעשה שהוגדר כהטרדה מינית. בנוסף, נטען כי משהתלונה שהגיש לא נענתה לשביעות רצונו, פתח במסע איומים כלפי מפקדי תחנות משטרה, שכלל שיחות טלפון מרובות וניסיונות להיכנס לתחנות משטרה תוך איום בפרסום פרטים מבזים.

בעת מעצרו נמצאו בביתו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והוא התנגד להזדהות בפני השוטרים וניסה למנוע את מעצרו בכוח. כתב האישום כולל עבירות של הטרדה מינית, איומים, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, החזקת סם מסוכן ותקיפת עובד ציבור.

לגבי יהונתן קאפח, נטען כי מדובר בדמות כוחנית אשר גורמים רבים בישראל ממתינים לבירור מעמיק בעניינה. על פי הערכות שונות, לאחר נחיתתו הצפויה בארץ צפויה לו "קבלת פנים חמה במיוחד". ייתכן כי בשל כך נמלט מהמדינה ומתגורר כיום בארצות הברית.

ככל הנראה, אריאל פורמנובסקי מזוהה עם שני גורמים הידועים כבריונים, והוא מנהל את העמותה לבדו – בניגוד לעקרונות המינהל התקין. נראה כי פעילות העמותה מתבצעת ללא פיקוח הולם ותוך חריגה מנורמות החוק והאתיקה הציבורית המחייבות גופים מסוג זה.

נציין כי נגד מר אריאל פורמנובסקי הוגשה תלונה במשטרה בגין איום ברצח.

הקשר ללירן אלחרר ול"עדנה קרנבל"

יהונתן קאפח – שעל פי גורמים שונים משמש כבעלים או כמנהל אתר "עדנה קרנבל" – מתגורר כיום בארצות הברית. נראה כי לירן אלחרר משמש הלכה למעשה כממשיך פעילות הרשת בישראל, ובין היתר מגיש בקשות לבתי המשפט ביחד עם אותה עמותה.

כך נוצר דפוס פעולה שבו העמותה והאתר "עדנה קרנבל" מופיעים כגורמים מקבילים או חופפים, תוך שימוש במעטפת עמותתית לכאורה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות תקשורתית תוקפנית כלפי מערכת המשפט.

במקרים שבהם הוגשו בקשות לבית המשפט בשם "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", נמצא כי מר לירן אלחרר הופיע ביחד עם בקשות העמותה, וכי במקרים רבים הובילו אותן בקשות לפרסומים באתר "עדנה קרנבל"- פרסומים שכוונו נגד בעלי הדין או נגד השופטים שדנו בתיקים הללו. כך מתעורר החשד כי מדובר במנגנון מתואם של לחץ ציבורי, שנועד להשפיע על מערכת המשפט או לפגוע באמינותה.

העמותה: אי ניהול תקין, חוסר שקיפות וביקורת רשם העמותות

לפי נתוני רשם העמותות, לעמותה אין ניהול תקין, היא אינה מגישה דוחות כספיים כחוק, ואינה מחזיקה רואה חשבון. הדבר מהווה הפרה של חוק העמותות, המחייב הגשת דוחות שנתיים והשתתפות פעילה של חברי הוועד – לרבות באסיפות כלליות. לא ברור כיצד ניתן להגיש דוחות או החלטות מנהליות כאשר אחד ממייסדי העמותה מתגורר בחו"ל ונמצא תחת כתב אישום חמור.

כתובת העמותה הרשומה היא רחוב האר"י הקדוש 17, פתח תקווה, 4958019, ומספר הטלפון המופיע הוא 058-551-8813. כתובת הדואר האלקטרוני הרשומה היא judiciaryquality@gmail.com

ב־11 בפברואר 2024 פרסם רשם העמותות ממצאי ביקורת עומק, שבסיומם נרשמה ההמלצה: "הועבר לשקילת נקיטה בהליכי פירוק של העמותה".

מכלול הנתונים מעלה תמונה מטרידה: עמותה שמטרתה המוצהרת היא קידום איכות מערכת המשפט, פועלת ללא שקיפות, ללא דוחות וללא פיקוח תקין, ובפועל מקיימת זיקה ישירה לגורמים המעורבים בפרסומים מאיימים והכפשות ברשת.

הקשר שבין אריאל פורמנובסקי, יהונתן קאפח ואמיר מלמד – שלושתם, המזוהים כבעלי תפקידים מוצהרים או בפועל בעמותה ובאתר – מצביע על דפוס פעולה מאורגן החורג בהרבה ממסגרת של פעילות אזרחית לגיטימית.

למשטרת ישראל יש מקום לבחון מדוע מר לירן אלחרר מופיע פעמים רבות לצד אותה עמותה, ובנוסף, ראוי לציין כי באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות רבות המשבחות את פעילות העמותה "התנועה למען איכות השפיטה בישראל".

פנינו לנציגי העמותה וניהלנו שיחה עם מר אריאל פורמנובסקי. שאלנו מדוע העמותה פועלת ללא ניהול תקין, מדוע אינה מפרסמת מידע פומבי על כספיה ומהו הקשר בינה לבין אתר "עדנה קרנבל". נציגי העמותה הכחישו את הטענות וקבעו כי מדובר ב"שקרים"; הם ציינו כי העמותה אכן מגישה דוחות כספיים כנדרש וטענו כי רשם העמותות "משקר". בנוסף נאמר לנו כי אמיר מלמד פועל בעמותה כמתנדב וכי יהונתן קאפח – אזרח ארצות הברית – מסייע לעמותה מבחוץ. מר פורמנובסקי, שהוצג תחילה כחבר ועד, הוצג בשיחה כמי המשמש בפועל כמנכ"ל העמותה.

בעת שהוזכר שמו של מר לירן אלחרר תגובתו של מר פורמנובסקי התדרדרה לאיומים כלפי. במישרין ובנימת איום נמסר לי איומו: "בדרך לתת לך כדור בראש" – איום מפורש ברצח. בהזכרת השם נשמעו גם נוסחים גסים נוספים, בהם "לך תזדיין", וכן האיום המפורש: "אתה רוצה שאני אשבור לך את עצמות" – איום ישיר לפגיעה פיזית.

• שיחה מוקלטת עם אריאל פורמנובסקי, המשמש חבר ועד ומנכ״ל בעמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", חושפת איום מפורש ברצח – איום חריג וחמור שתועד על ידי מערכת "מעקב"

להאזנה לשיחה המוקלטת במלואה, לחצו כאן

הקשר בין העמותה לבין אתר "עדנה קרנבל" ולמר לירן אלחרר הועבר לבחינת המשטרה.

בנוסף, באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות העוסקות באריאל פורמנובסקי, הנראות לכאורה כמיועדות לקידומו ולחיזוק תדמיתו הציבורית – כתבות חיוביות העושות, למעשה, יחסי ציבור לבריון.

הפוסט לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11 הופיע לראשונה ב-מעקב.