מערכת 'מעקב' חשפה מקרה חמור, אשר במסגרתו, לכאורה, השפיל סגן ראש עיריית נוף הגליל, מר דוד שינאן, בפומבי את הפעיל החברתי מקסים פלסטון, וזאת בקבוצת פייסבוק המונה למעלה מ-8.5 אלף חברים.

"שהפכת להיות אחד שעושים ממנו צחוק", כתב סגן ראש העיר בפוסט שעורר סערה בקבוצה "נוף הגליל – הקבוצה המרכזית". שינאן לא הסתפק בכך והמשיך בשורת התקפות אישיות, כולל חדירה לפרטיותו של פלסטון בנוגע לשירותו הצבאי.

תיעדנו מקרה במסגרתו רמז מר שינאן כי פלסטון מתחזה לניקיטה – טענה אשר פלסטון מכחיש מכל וכל. יתרה מזאת, סגן ראש העיר, אשר אינו מוסמך לשמש כלשכת גיוס, נטל לעצמו את החירות לחשוף מידע אישי אודות שירותו הצבאי של פלסטון, אשר שוחרר מחובת השירות בצה"ל מפאת מצבו הבריאותי.

אנו מפרסמים לכם את הפוסט כלשונו, ללא שינוי:

הפוסט הפוגעני של שינאן חושף תמונה מטרידה של נבחר ציבור המשתמש במעמדו לפגיעה בתושב. "אתה מנסה לסכסך ביני לבין חברי המועצה," כתב שינאן, "אתה לעולם לא תצליח כמו שלא הצלחת עד היום בכלום. אתה יכול לספר מה הההצלחות שלך בחיים? מה בעצם אתה מסוגל לעשות חוץ מלשבת בבית ולכתוב פוסטים ותגובות?".

מדוע נבחר ציבור המכהן בתפקיד רם-מעלה מרשה לעצמו להתבטא בזלזול כה בוטה כלפי תושב העיר משלם המיסים? מניין שאב את הסמכות להשפיל תושב ולפרסם נגדו דברי לעג ילדותיים ובלתי ראויים למעמדו?

נראה כי מר שינאן מתיימר לשמש כאחראי על ההומור בנוף הגליל, בעודו נוטל לעצמו את החירות להשפיל בפומבי תושב משלם מיסים – עד כדי הגדרת פעיל חברתי כ'בדיחה'.

יתרה מזאת, מר שינאן פגע בפרטיותו של מר פלסטון בחשפו, ללא כל סמכות וללא רשות, פרטים אודות אי-שירותו במילואים. ראוי לציין כי סגן ראש העיר אינו מוסמך כלשכת גיוס או כנציג צה"ל. מר פלסטון אכן התגייס לצה"ל ושוחרר מטעמי בריאות, ובעקבות חשיפת המידע נאלץ להתמודד עם שאלות פולשניות מצד הציבור בנושא אישי זה.

בנוסף, טענתו השגויה של מר שינאן כי מר פלסטון אינו מתנדב מהווה עיוות של האמת, שכן ידוע כי הלה פועל בהתנדבות כפעיל חברתי וחושף סוגיות ציבוריות חשובות בעיר. ואולם, גם לו הייתה טענה זו נכונה – היכן נקבע כי התנדבות היא תנאי לאזרחות ראויה? האם אזרח המתנדב נעלה על רעהו? לא ידוע לנו על חובת התנדבות במדינת ישראל.

מעורר תהייה כיצד מעז נבחר ציבור להתבטא באופן שכזה. האם מנהל סגן ראש העיר רישום של תושבים מתנדבים, המוגדרים בעיניו כאזרחים מן המעלה הראשונה? ומה באשר לתומכיו שאינם מתנדבים?

תושבים מותחים ביקורת על סגן ראש העיר

התושבים לא נשארו אדישים. "האם לפקחי העיר והשיטור העירוני יש תפקיד מסוים בעיר חוץ מלתת דוחות ולגרום לאנשים לברוח מהעיר?" כתב רביד פייגרסון בתגובה. "האם אתה ראית את רב הבאמפרים בעיר שהם שבורים? סגן ראש העיר היקר, ב-10 שנים האחרונות מה קרה לעיר? בית ספר שרת היה מלא! כיום? בניין אחד שחציו ריק!".

יובל אדרי הוסיף: "מקסים איש משכמו ומעלה ועושה המון לטובת יהודים שנשארו בעיר, בניגוד אלייך ולעוד כמה מהעירייה. במקום לבוא בטענות אל אזרח ותושב העיר, אולי תבוא בטענות לבוס הגדול שלך? שמבצע עברה פלילית בכך שמתקשר לאנשים לטלפון הפרטי? שחוסם אנשים בפייסבוק הציבורי, מה שפוגע בחופש הביטוי!".

אבגני גרינברג העלה שורת ליקויים בניהול העיר: "כול הכבישים בעיר שבורים, וגם איפה שלא אז יש במפרים שחורגים מכול תקינה! פיגור חריג בפרוייקט 'הנופית', הפשיעה עולה לגבהים חדשים. הוטל מס ביטחון ובפועל מקצצים שעות עבודה לפקחים! הפארק העירוני עדיין סגור".

• הבהרה: התגובות הכתובות בפוסט זה תועדו במועד פרסומן בקבוצה הציבורית. במסגרת התחקיר העיתונאי, פנינו לסגן ראש העיר לקבלת התייחסותו לטענות שהועלו, ברם הלה בחר להימנע מתגובה. יובהר כי השימוש בתגובות אינו מצריך אישור, שכן הן פורסמו מלכתחילה במרחב הציבורי.

בעקבות הפרסום הפוגעני, עורך הדין יהושע רובין שלח מכתב התראה לשינאן בדרישה לפיצוי כספי.

משלא נענה המכתב, הוגשה תביעת דיבה בסך מאה ושלושים אלף שקלים חדשים.

מעיון בכתב התביעה עולה כי סגן ראש העיר פגע בשמו הטוב של תושב העיר, מר מקסים פלסטון. לכתב התביעה צורפו ראיות, נספחים ותשתית עובדתית מוצקה, המעידים על הפגיעה בשמו הטוב של מר פלסטון. עוד נטען בכתב התביעה כי לסגן ראש העיר לא תעמוד הגנת 'אמת דיברתי', שכן פרסומיו הפוגעניים מהווים לשון הרע. מאחר וכתב ההגנה טרם הוגש, נבצר מאיתנו להביא ציטוטים מתוכו.

פנינו למר שינאן לקבלת תגובתו, אך הלה סירב להשיב ואף חסם את גישתנו אליו. בנוסף, פנייה כתובה שנשלחה לסגן ראש העיר לא זכתה למענה. ראוי לציין כי קיימת פסיקה חד-משמעית של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, האוסרת על נבחרי ציבור לחסום את הציבור, ובין היתר אסור לחסום עיתונאי המבקש להביא אמת לידיעת הציבור. בכך ביצע סגן ראש העיר עבירה נוספת.

יתרה מזאת, דוברות עיריית נוף הגליל, המתוקצבת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור במטרה לשמש כצינור תקשורת עם התקשורת, קיבלה את פנייתנו אך בחרה שלא להגיב עליה. זוהי עדות נוספת להתנהלות בלתי תקינה של מחלקת העירייה, כאשר דפוס השתיקה מעורר תהיות באשר לניסיון הסתרה אפשרי.

מצער לגלות כי בנוף הגליל, חוקי מדינת ישראל, לפחות אלו הנוגעים לשקיפות, מתן מענה, הצגת עמדה וקיום החלטות בג"ץ, נראה כי נתפסים כהמלצה בלבד. עם זאת, מעניין לציין כי החוקים הנוגעים לקבלת כספי הציבור מיושמים במלואם – אבסורד של ממש.

מן הראוי להדגיש כי בתפקידי כעיתונאי, אין בסמכותי להכריע בשאלות משפטיות. מלאכת הבירור וההכרעה בסוגיות לשון הרע, פגיעה בשם הטוב ואומדן הנזק מסורה לבית המשפט. תיעדנו את המקרה ונמשיך לסקר את הדיונים המשפטיים, אשר פתוחים לציבור הרחב.

ראוי כי תושבי העיר יפקדו את אולם הדיונים, על מנת להתוודע לנסיבות התביעה כנגד סגן ראש העיר, להאזין לעמדתו ולהתעדכן בפסק הדין בבוא העת.

נמשיך לעקוב ולדווח על ההליך המשפטי מראשיתו ועד לסיומו.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק של סגן ראש העיר דוד שינאן

-אנו במעקב-

בתיעוד מזעזע שנחשף, מתגלה תמונה קשה של הזנחה והתעללות בבעלי חיים בשטח המשותף של נצרת ונוף הגליל. האירוניה הצורבת: המקרים מתרחשים ממש מתחת לבניין בית המשפט ועיריית נוף הגליל – המוסדות האמונים על אכיפת החוק.

צוות "מעקב" תיעד במשך שעות ארוכות עגל צעיר הסובל בתנאי מזג אוויר קשים, ללא תנאים מינימליים הנדרשים להחזקת בעלי חיים. העגל נמצא בשטח שככל הנראה שייך לעיריית נצרת, כשהוא חשוף לפגעי מזג האוויר וללא גישה למחסה או טיפול בסיסי.

במשך חמש שעות ניסה הצוות לאתר את בעלי העגל. הזעקנו את המשטרה, אך למרות שהמתנו במקום שעות ארוכות, אף ניידת לא הגיעה לשטח.

הפרה בוטה של החוק

המקרה מהווה הפרה חמורה של חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, האוסר על התעללות בבעלי חיים והתנהגות משפילה כלפיהם. החוק מחייב החזקת בעלי חיים בתנאים ההולמים את צרכיהם הפיזיים, הבריאותיים וההתנהגותיים.

להלן פירוט מלא של ההפרות החוקיות והעונשים הצפויים:

חוק צער בעלי חיים קובע:
– חובה להחזיק בעלי חיים בתנאים המתאימים לצרכיהם הפיזיים
– אסורה החזקה במקום קטן, צפוף או שאינו מאפשר תנועה מספקת
– העונש על הפרת החוק: עד שלוש שנות מאסר
– קנסות כספיים משמעותיים למפרי החוק

גופת עז מושלכת: הפרת חוקים נוספת

במהלך התיעוד נחשף מקרה נוסף המעיד על ההזנחה המערכתית באזור – גופת עז הושלכה בשטח ציבורי, ללא טיפול וללא פיקוח. מצב זה מהווה הפרה של מספר חוקים, ביניהם חוק שמירת הניקיון ותקנות למניעת זיהום מים. יתרה מכך, קיים חשש אמיתי לבריאות הציבור, שכן לא ברור אם העז מתה ממכת קור, התעללות, או ממחלה מדבקת.

חוקי תברואה:
– איסור מוחלט על השלכת פסולת, כולל גופות בעלי חיים, במקומות ציבוריים
– חובת שמירה על ניקיון השטח הציבוריתקנות למניעת זיהום מים:
– איסור השלכת גופות בעלי חיים לאדמה
– איסור זיהום מקורות מים
– חובת שמירה על איכות הסביבה

טיפול בבעלי חיים מתים:
– חובה למסור גופות לשירותים וטרינריים עירוניים
– חובת העברת גופות למתקנים ייעודיים
– אחריות בעלי חיות על טיפול הולם בגופות

גידולים חקלאיים וחיות משק:
– חובת טיפול בגופות באופן שלא יגרום למטרד
– דרישה לקבורה מוסדרת או שריפה
– חובת העברת גופות למתקנים מורשים

אוזלת יד של הרשויות

פניות חוזרות ונשנות לעיריות נוף הגליל ונצרת נותרו ללא מענה. יש תחושה שבנוף הגליל ונצרת אין חוקים של מדינת ישראל. האדישות של הרשויות הפכה לשגרה במקום הזה.

בתגובה לפניית "מעקב", נמסר מהמשטרה כי "לאחר קבלת הדיווח ניידת משטרה הגיעה לאזור, ניסו ליצור קשר עם המודיע מספר שיחות שלא נענו". אולם, צוות "מעקב" שהיה בשטח במשך חמש שעות מכחיש את הטענה בתוקף ומדגיש כי שום ניידת משטרה לא הגיעה למקום.

שתיקה רועמת מצד דוברי העיריות

במיוחד מקוממת שתיקתם של דוברי העיריות, המקבלים מאות אלפי שקלים מדי חודש מכספי הציבור עבור תפקידם כמתווכים מול התקשורת. דוברות נוף הגליל ונצרת לא טרחו להגיב לפניותינו – התנהלות המעידה על זלזול חמור בכספי הציבור ובזכות הציבור לדעת.

שתיקתן המהדהדת של הרשויות מהווה ביטוי מובהק לזלזול שאין חמור ממנו בכספי הציבור. שהרי, מחלקות הדוברות העירוניות, הניזונות מקופת הציבור בסכומי עתק המסתכמים במאות אלפי שקלים, הוקמו ותוקצבו במטרה מוצהרת אחת – לשמש כצינור תקשורת בין העירייה לבין כלי התקשורת המשרתים את הציבור. התנערותן המוחלטת ממילוי תפקידן הבסיסי מעידה כאלף עדים על היחס המזלזל כלפי המשאבים הציבוריים היקרים המופקדים בידיהן.

מעבר להתעללות בבעלי החיים, תיעד צוות "מעקב" כמויות עצומות של זבל ברחובות, המעידות על הזנחה סביבתית כוללת. למרות הפגיעה באיכות החיים של התושבים, נראה כי לרשויות אין עניין בטיפול במפגעים אלו.

אירועים מזעזעים אלו ממחישים את הכורח המיידי בתגבור משמעותי של מערך האכיפה והסדרת מנגנוני התגובה של השלטון המקומי ומשטרת ישראל בכל הנוגע להתעללות בבעלי חיים. דבר המחוקק קובע בבירור ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים את המחויבות המוחלטת להגנה על בעלי החיים ואת האיסור החמור על כל צורה של התעללות בהם. ברם, בהיעדר אכיפה נחושה ומשמעותית, נותרת לשון החוק כאבן שאין לה הופכין. בעוד הרשויות מסירות מעליהן כל זיקה של אחריות ומחויבות, ממשיכים בעלי החיים חסרי הישע לשאת בעול סבלם.