עיריית חיפה, בניהולו של ראש העיר יונה יהב—האמון גם על שמירת כספי הציבור—ניהלה הליך משפטי כנגדי, אשר הסתיים בתוצאה מביכה במיוחד עבור העירייה. השופטת כאמלה ג'דעון מחקה את התביעה באופן חד־משמעי וקבעה בפסק דינה: "לאחר עיון בבקשה, ובהעדר תגובה מטעם התובעת עד היום בהתאם להחלטה מיום 19.08.2025, הנני מורה על מחיקת התביעה". ולפיכך, ראוי לשאול: כיצד מנוהלים כספי הציבור בחיפה תחת הנהגתו של יונה יהב?

פרשה מתמשכת בת כשנה באה השבוע אל סיומה הדרמטי, עם החלטת בית המשפט למחוק את התביעה שהגישה עיריית חיפה נגד הח"מ – במילוי תפקידו העיתונאי – ונגד מערכת "מעקב", בסכום של חצי מיליון ש"ח. תביעה זו, אשר עוררה ביקורת ציבורית נוקבת והוגדרה כ"תביעת השתקה", הוגשה בעקבות פרסום תחקיר במערכת "מעקב", שחשף את פעילות ציד חזירי הבר בתחומי העיר חיפה ואת מכירת בשרם בניגוד לחוק.

ביום 4 בספטמבר 2025 פרסמה השופטת כאמלה ג'דעון את פסק דינה הסופי. בפסק הדין נקבע במפורש כי ככל הנראה עיריית חיפה הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו, ועל כן נמחקה התביעה. עוד הדגישה השופטת כי על אף החלטתה מיום 22 ביולי 2025, אשר חייבה את העירייה להגיש את עמדתה באשר להמשך ההליך, בחרה התובעת להתעלם מהוראות בית המשפט. המאבק למען חופש הביטוי נוהל בעקביות ובנחישות – והוכרע בסופו של דבר בניצחון מובהק בבית המשפט.

התביעה נוגה מזעזע של בזבוז כספי ציבור. עיריית חיפה שילמה אלפי שקלים כאגרת בית משפט והעסיקה לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק. כל זאת כדי לתבוע עיתונאי שחשף פעילות בעייתית בניהול כספי הציבור ובטיחות התושבים. העיתונאי דים אמור, שייצג את עצמו בבית המשפט, הצליח להביס את מערכת המשפטנים הענקית של העירייה.

המקרה החל בתחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" וחשף פרקטיקות מטרידות בפעילות הציד של חזירי הבר בחיפה. התחקיר העלה כי במסגרת מבצע "דילול" שיזמה עיריית חיפה, חזירי בר נצודו ללא אבחנה – כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים. הממצא המדאיג ביותר היה הגילוי כי קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 שקל, מה שהפך את המבצע העירוני לעסק רווחי עבור הציידים.

התחקיר חשף כיצד בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית הגיע לצלחות התושבים, למרות שעיריית חיפה עצמה טענה כי החזירים נושאים מחלות מסוכנות כמו עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. התחקיר העלה גם שאלות קשות לגבי תהליכי המכרזים והפיקוח על הקבלנים שהועסקו בפעילות הציד.

במסגרת התחקיר נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול". הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, תוך הפרת ההסכם עם רשות הטבע והגנים שחייב התמקדות בחזירים זקנים וחולים בלבד. התושבים דיווחו על יריות בלילה ועל נוכחות ציידים רעולי פנים באזורים מאוכלסים, מה שעורר חששות ביטחוניים.

התגובה של עיריית חיפה לתחקיר הייתה חריפה. במקום להתמודד עם הממצאים ולהסביר את התנהלותה, בחרה העירייה לתבוע את העיתונאי ואת מערכת "מעקב" בחצי מיליון שקל. התביעה זוכה לביקורת רחבה כ"תביעת השתקה" – ניסיון לחסום ביקורת עיתונאית באמצעות לחץ כלכלי ומשפטי.

בכתב ההגנה שהוגש ביום 10 באפריל 2025 הוצגו טיעונים עקרוניים החורגים מעבר למחלוקת הקונקרטית. נטען כי מדובר בתביעת השתקה מובהקת, אשר תכליתה למנוע ביקורת ציבורית חופשית ולפגוע בעקרון חופש העיתונות. עוד הודגש כי כלל הפרסומים נשענו על מקורות מהימנים, מסמכים רשמיים ודיונים פומביים שנערכו בכנסת.

ההגנה הצביעה על כך שאין כל הוכחה לנזק שנגרם לעירייה מהפרסומים, וכי סכום התביעה מופרך ובלתי מידתי. עוד נטען כי עצם השימוש בכספי ציבור למימון תביעה שמטרתה השתקת עיתונאי הוא חמור כשלעצמו ועומד בסתירה לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

הטיעונים המשפטיים בהגנה התמקדו בהגנות המוכרות בחוק איסור לשון הרע: אמת בפרסום ותום לב. ההגנה הדגישה כי הנושא נדון באופן פומבי בכנסת, שם חברי כנסת שונים התריעו על ליקויים חמורים בניהול משק החי בחיפה. כאשר הנושא נדון פומבית בכנסת, אין מקום לטעון כי פרסומים עיתונאיים בנושא מהווים לשון הרע.

במהלך ההליכים המשפטיים התגלתה תמונה מביכה של ניהול כספי הציבור בעיריית חיפה. העירייה שילמה אגרות בית משפט, הוציאה עשרות אלפי שקלים על שכר טרחת עורכי דין, והקצתה משאבים נרחבים למאבק משפטי שכל מטרתו הייתה השתקת ביקורת עיתונאית. כל זאת במקום להתמודד עם הבעיות שהועלו בתחקיר ולשפר את הפיקוח על פעילויות העירייה.

המקרה עורר דיון רחב על השימוש בתביעות השתקה כנגד עיתונאים בישראל. גורמים משפטיים ציינו כי מדובר בתופעה מדאיגה שבה גופים ציבוריים מנצלים את יתרון הכוח הכלכלי שלהם כדי להרתיע עיתונאים מלעסוק בביקורת. השימוש בכספי ציבור למימון תביעות כאלה מחמיר את הבעיה ויוצר תמריץ מעוות לגופים ציבוריים.

התנהלותה של עיריית חיפה במהלך ההליך המשפטי לא הייתה פחות בעייתית מן התביעה גופה. מן ההתנהלות המשפטית של העירייה ניתן להסיק בבירור כי הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו. התעלמות זו מהוראות בית המשפט משקפת יחס מטריד כלפי מערכת המשפט וכלפי כללי המשחק הדמוקרטיים.

ביום 22 ביולי 2025 הורתה השופטת כאמלה ג'דעון לעיריית חיפה להגיש את תשובתה באשר להמשך ההליך. בהמשך, ביום 19 באוגוסט 2025, ניתנה החלטה נוספת מטעם בית המשפט. על אף זאת, בחרה העירייה להתעלם מההחלטות החוזרות – התנהלות שהובילה בסופו של דבר למחיקת התביעה.

דרך פעולה זו מעוררת תהיות קשות באשר למידת הכבוד שרוחשת העירייה למערכת המשפט ולשלטון החוק. הימנעות ממסירת תשובה למספר החלטות מהווה ביטוי של זלזול בבית המשפט, בבזבוז כספי הציבור ובפגיעה בזמן השיפוטי היקר – וביתר שאת נוכח העובדה שעיריית חיפה היא שיזמה את ההליך מלכתחילה ועל כן הייתה מחויבת להגיב לו.

המקרה שלפנינו ממחיש ביתר שאת את הצורך החיוני בהגנה על חופש העיתונות מפני ניסיונות השתקה. התחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" עסק בסוגיות ציבוריות מהותיות מדרגה ראשונה: ניהול כספי הציבור, בטיחות המזון, פיקוח על פעולות הרשויות, ניהול מרכזים עירוניים, הגנה על בעלי חיים, וכן פיקוח על קבלנים מטעם העירייה. הניסיון להשתיק את העיתונאי שחשף ליקויים אלה מהווה פגיעה ישירה בזכות היסוד של הציבור לדעת.

התחקיר חשף לא רק בעיות בניהול פעילות הציד אלא גם מחדלים מערכתיים בפיקוח הממשלתי. משרד החקלאות נמנע מלקחת אחריות על הנושא והעביר את הטיפול לרשות הטבע והגנים. מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות. מעגל העברת האחריות הזה יצר מצב שבו אף גורם לא לקח אחריות מלאה על הפיקוח והבטיחות.

הממצאים העלו חששות בריאותיים חמורים. אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות כפי שטענה עיריית חיפה, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית ללא כל פיקוח? השאלה הזו נותרה ללא מענה משמעותי מצד הרשויות. התחקיר חשף כשל מערכתי בפיקוח על בטיחות המזון ועל ציד בעלי חיים.

בנוסף לסיכונים הבריאותיים האפשריים, חשף התחקיר גם חששות כבדי משקל בתחום הביטחוני. תושבי חיפה דיווחו על ירי חי באזורים מיושבים ועל נוכחותם של ציידים רעולי פנים. מצב זה עלול לשמש כר נוח לניצול בידי גורמים עוינים, שכן מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים תמימים. מדובר בפרצה ביטחונית חמורה, אשר אינה זוכה למענה הולם ולבחינה רצינית מצד הרשויות המוסמכות.

העלויות הכלכליות של פעילות הציד לא פורסמו במלואן, אך ההערכות מדברות על מאות אלפי שקלים שהוצאו מתקציב הציבור. לצד זה, עלויות התביעה המשפטית – אגרות בית משפט, שכר טרחת עורכי דין, וזמן עבודה של עובדי הציבור – הוסיפו עוד עשרות אלפי שקלים לחשבון שמשלם הציבור. כל זאת כדי לנסות להשתיק עיתונאי שחשף בעיות ציבוריות.

התוצאה הסופית של המקרה מהווה ניצחון עקרוני לחופש העיתונות בישראל. מחיקת התביעה שולחת מסר ברור כי לא ניתן לנצל את מערכת המשפט כדי להרתיע עיתונאים מלמלא את שליחותם. בית המשפט הוכיח כי הוא מכיר בתופעה של תביעות השתקה ומוכן לפעול נגדה.

הנני כעיתונאי, אשר ייצג את עצמו מול מערכת המשפטנים של עיריית חיפה (מבלי להסתייע בעורך־דין), מוכיח כי האמת ותום הלב עשויים לגבור אף על יתרון כוח משמעותי. ניצחון זה אינו אישי בלבד, אלא מהווה הישג עקרוני לכל עיתונאי הנאבק בניסיונות השתקה מצד גופים רבי־עוצמה.

המקרה מדגיש את החשיבות של עיתונות חקרנית עצמאית בשמירה על האינטרסים הציבוריים. התחקיר של מערכת "מעקב" הצליח לחשוף בעיות משמעותיות שלא זכו לטיפול מצד הרשויות הרלוונטיות. ללא הפרסום העיתונאי, סביר להניח שהבעיות היו נמשכות ללא פיקוח ציבורי.

• קרא את סדרת התחקירים על חזירי הבר ועל ראשית התופעה – לחץ כאן

בנוסף לפרסום התחקיר (ולנוכח עמידתם הבלתי־מתפשרת של הפעילים בחיפה), זכה הנושא להתייחסות במליאת הכנסת, שם העלו חברי כנסת שונים שאלות נוקבות באשר להתנהלות העירונית. דיונים אלה תרמו להעמקת המודעות הציבורית לסוגיה והפעילו לחץ ממשי על הרשויות לשפר את מנגנוני הפיקוח והאכיפה. בכך באה לידי ביטוי דוגמה מובהקת לתפקיד החיוני של העיתונות ככלב השמירה של הציבור.

צילום מתוך אתר הכנסת – לצפייה בדיון לחץ כאן

ולכן, אין מדובר בתחקיר אישי או בהבעת דעתי כעיתונאי בלבד. ההשלכות של המקרה חורגות בהרבה מגבולות הסכסוך הספציפי שבין עיריית חיפה לעיתונאי, ומעוררות שאלה עקרונית על חופש הביטוי והעיתונות. מקרה זה יוצר תקדים חשוב המחזק את ההגנה על חופש העיתונות בישראל, ומאותת לגופים ציבוריים כי עליהם לשקול היטב את צעדיהם בטרם ינסו להשתיק ביקורת עיתונאית באמצעות תביעות משפטיות יקרות ומרתיעות.

המקרה מדגים גם את חשיבותה של התמיכה הציבורית בעיתונות עצמאית. מערכת "מעקב", ואני כעיתונאי, מפגינים אומץ בעמידה מול לחץ כבד מצד גוף ציבורי רב־עוצמה. תמיכה ציבורית במצבים כגון אלה היא תנאי חיוני לעידוד עיתונאים נוספים להמשיך ולמלא את שליחותם הציבורית.

הפרשה מעוררת גם שאלות על התנהלותם של פוליטיקאים מקומיים בעידן הרשתות החברתיות ותקשורת דיגיטלית. הנגישות של מידע ויכולת הפרסום המהירה מחייבות רמת שקיפות ואחריותיות גבוהה יותר מבעבר. ניסיונות להשתיק ביקורת נתפסים יותר ויותר כלא לגיטימיים בעיני הציבור.

יוזכר כי עיריית חיפה לא הסתפקה בהגשת התביעה נגד העיתונאי, אלא אף נמנעה מלתת מענה ישיר לשאלות שהועלו בתחקיר. התנהלות זו משקפת בעיה עמוקה יותר ביחסה של הנהלת העירייה לשקיפות ולאחריותיות כלפי הציבור. דמוקרטיה בריאה מחייבת כי גופים ציבוריים יהיו נכונים לביקורת ויחשפו בפני הציבור את המידע הנוגע להתנהלותם.

הניצחון בבית המשפט הוא רק חלק מהמאבק הרחב יותר על שקיפות ואחריותיות ציבורית. כדי שהניצחון יהיה משמעותי באמת, נדרש מעקב מתמשך של הציבור על התנהלות הרשויות ותמיכה בעיתונות עצמאית. רק באמצעות פיקוח ציבורי מתמיד ניתן להבטיח ששירותים ציבוריים יינתנו ברמה הראויה.

התנהלות העירייה בפרשה זו ממחישה כיצד כספי ציבור עלולים להתבזבז כאשר רשויות ציבוריות בוחרות לפעול מתוך אגו פגוע, תחת לפעול מתוך אחריותיות כלפי הציבור. העלויות הכלכליות של ההליך המשפטי הן אך קצה הקרחון של בעיה רחבה יותר – חוסר נכונות אמיתית להתמודד עם ביקורת בונה ולפעול לשיפור הביצועים.

אכן, הציבור הישראלי נהנה מחופש עיתונות חזק יחסית, אולם זכות זו אינה מובנת מאליה. התנהלות העירייה בפרשה זו מזכירה לנו עד כמה חיוני לשמור עליה, ולתמוך בעיתונאים הנוטלים על עצמם סיכונים אישיים כדי לחשוף אמיתות בעלות חשיבות ציבורית. הניצחון בפרשה זו איננו רק של העיתונאי, אלא של כל אזרח המאמין בחשיבות השקיפות והאחריותיות הציבורית.

פסק הדין בבית המשפט מחק לא רק תביעה משפטית אלא גם ניסיון להשתיק את הקול הביקורתי. החזירים, כפי שצוין בהתחלה, אכן ניצחו – לא רק בהישרדותם מפני ציד לא מבוקר, אלא גם בהוכחה שהאמת חזקה יותר מניסיונות ההשתקה. הצדק נעשה, והעיתונות הישראלית יצאה מחוזקת מהמבחן הזה.

צילום יונה יהב: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של ראש העיר, האחראי למדיניות ההרג (בעלי חיים), השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט תחת כהונת יונה יהב: עיריית חיפה בזבזה מאות אלפים לשווא הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים נחשף מקרה מטריד ברחובות הדר חיפה. שלושה חתולים נמצאו מתים בנסיבות חשודות באזור הרחובות רמב"ן ורש"י, כשהסימנים מעידים על הרעלה מכוונת. התושבים המבוהלים נתקלים בחומת אטימות כאשר הם מנסים לקבל מענה מהרשויות, כשהמשטרה מפנה אותם לעירייה, והעירייה בחזרה למשטרה.

"אחד מהחתולים צרח והחל לפרכס, הוא פשוט התעוות, קרס ומת. אנחנו פוחדים שעוד חתולים ימותו", מספרת תושבת חיפה, אלכס ורניגורה, למערכת "כלבו". גב' ורניגורה תיארה כיצד בתוך פחות משבוע התגלו שלוש גופות של חתולים באותו אזור. תחילה, חתול אחד נמצא ללא רוח חיים על הכביש, ללא סימנים של פגיעת רכב. זמן קצר לאחר מכן התגלתה גופה נוספת, וביום חמישי האחרון נמצאה חתולה שלישית מתה.

לדברי התושבים, מקרי המוות המסתוריים החלו להתגלות כאשר אחת השכנות מצאה חתול שוכב על הכביש. "חשבנו שהוא בטח נדרס למרות שלא היו סימנים לכך, ורק יום לפני הוא עוד היה בסדר", מספרת ורניגורה. "יום אחרי זה, פתאום חתולה אחרת שוכבת מתה באותו מקום, וגם עליה אין סימני פגיעה. מישהי בקבוצה של הרחוב כתבה 'מה זה, הבוקר ראיתי אותה והיא היתה בסדר גמור'. חשבנו שוב שמדובר בחוסר מזל ושהיא נדרסה".

אך המקרה השלישי הבהיר לתושבים שמדובר בתופעה חמורה יותר. "אחת מהשכנות כתבה לי שעוד חתול מת", מתארת ורניגורה. "יש לנו שכנה עם חצר, והיא תמיד מאכילה שם חתולים. היא סיפרה שהיא האכילה את כל החתולים ב-5:00 בבוקר והכל היה בסדר, ושעה אחרי זה אחד מהחתולים התחיל לצרוח ולפרכס, הוא פשוט התעוות, קרס ומת". עדות זו מעלה חשד כבד להרעלה מכוונת של החתולים.

בעוד תושבי השכונה מודאגים מהסכנה המרחפת מעל חיות הרחוב, הם נתקלים במחסום ביורוקרטי מתסכל במאמציהם לקבל סיוע. ורניגורה מספרת כי פנתה למשטרה, אך נענתה שהנושא לא בסמכותה אלא בסמכות עיריית חיפה. "התקשרתי למוקד העירוני 106, ואמרו לי לפנות למשטרה", היא ממשיכה, "אמרתי להם שהמשטרה הפנתה אותי אליהם. המוקדנית אמרה שלא ידוע להם על פיזור רעל או פיתיונות בסביבה וביקשנו שישלחו וטרינר שיסרוק את השטח. אבל אמרו לנו שבסוף השבוע הם עובדים במתכונת מצומצמת ושאין את מי לשלוח. אנחנו פוחדים שעד יום ראשון עוד חתולים ימותו".

התופעה המטרידה בהדר מעלה שאלות נוקבות לגבי יחסה של עיריית חיפה לבעלי החיים בעיר. בעת האחרונה, עיריית חיפה עצמה מובילה מדיניות אגרסיבית נגד חזירי הבר בעיר, מדיניות שזוכה לביקורת רבה מארגוני זכויות בעלי חיים. האם מדיניות זו מעבירה מסר שלילי לתושבים לגבי ערך חייהם של בעלי החיים?

למרות שאין קשר ישיר מוכח בין מדיניות העירייה לגבי חזירי הבר לבין הרעלת החתולים בהדר, חלק מהתושבים שואלים אם יש קשר עקיף. האם כאשר הרשויות מתמודדות עם בעלי חיים בדרכים קיצוניות, הדבר עלול לתת לגיטימציה מרומזת לאנשים פרטיים לנקוט באמצעים דומים? התחושה בקרב חלק מהתושבים היא ש"אם לראש העיר תחת 'חוקים' מותר לפגוע בבעלי חיים, אז אולי התושבים חושבים שגם להם מותר?"

כעת, בעוד המבוכה הביורוקרטית נמשכת, חיות נוספות עלולות להיפגע. התושבים חוששים אף להוציא את חיות המחמד שלהם לטיול, מחשש שייחשפו לרעל. "אנשים מפחדים להוציא את הכלבים שלהם כי אנחנו לא יודעים מה קורה", אומרת ורניגורה.

עיריית חיפה, העיר הנכבדה המתפארת במערך מצלמות אבטחה מקיף בכל רחביה, מצויה בידה היכולת, באופן סביר ומידתי, לאתר את האחראים למעשים הנדונים – וזאת אילו היה קיים רצון ממשי לחקור את האירוע דנן. ראוי ביותר כי העירייה, בהנהגתו של ראש העיר, תשגר צוות מוסמך ובעל סמכות לערוך בדיקה מקיפה באזור הנדון, ובכך יימנע ראש העיר מלהפגין אדישות מדאיגה לנוכח מצוקת תושבי העיר וגורלם של בעלי החיים.

פנייה של מערכת "מעקב" למשטרה בנושא טרם נענתה. בפניה ביקשנו לדעת האם התקבלו תלונות בנושא הרעלת חתולים באזור, האם נפתחה חקירה, מהי התייחסות המשטרה לטענת התושבים כי נאמר להם שהנושא אינו בסמכותה, ומה על התושבים לעשות במקרה שהם נתקלים בחתול שנחשד כי הורעל או במקרה שהם מזהים חומר חשוד.

המקרה המדאיג אשר אירע בשכונת הדר בחיפה מצטרף לשורת אירועים המעידים על יחס בעייתי כלפי בעלי החיים בעיר. כאשר הרשויות המופקדות על הגנת הציבור והסביבה מתנערות מחובתן החוקית, בעלי החיים הינם הנפגעים הראשונים. אין מדובר אך ורק בסוגיה של זכויות בעלי חיים, כי אם בעניין של בטיחות ציבורית – פיזור חומרים רעילים במרחב הציבורי מסכן אף ילדים וחיות מחמד, ולפיכך מחייב התייחסות דחופה ומיידית.

האם העירייה ורשויות אכיפת החוק תמשכנה להסיר מעליהן אחריות, או שמא סוף סוף תפעלנה לחקירת המקרה ולמניעת הישנותו? התושבים ממתינים למענה, בעודם חוששים לגורלם של חתולי הרחוב הנותרים.

ראוי לציין: באתר הרשמי של עיריית חיפה ובעמוד הפייסבוק המוסמך של הרשות המוניציפלית לא נמצא כל אזכור או התייחסות לאירועי הרעלת החתולים (חרף העובדה כי בקהילות מקוונות מקומיות ובקבוצות שיח המאגדות חובבי בעלי חיים נשמעת מחאה נחרצת בנושא זה, וכן ראוי לציין כי אף בידי רשויות אכיפת החוק אין כל תיעוד או רישום רשמי אודות המקרה הנטען).

צילום מתוך רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א'

-אנו במעקב-

הפוסט חיפה: הרשויות מתעלמות מרצח חתולים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט שומר שהפך לרוצח: רשות הטבע שותפה להשמדת חיות הופיע לראשונה ב-מעקב.

"אמנית העם" מקבלת שירותי עירייה בחינם, בעוד אמנים מקומיים נאבקים על במה

התברר שגם בחיפה, כמו בשאר המדינה, יש מי שמקבל הכל על מגש של כסף ציבורי. הפעם זו נועה קירל, שזכתה לשירותי שיווק,  פרסום והפצת כרטיסים מטעם עיריית חיפה – והכל על חשבון משלם המיסים החיפאי. בזמן שאמנים מקומיים צעירים נאבקים על כל במה אפשרית, העירייה בחרה להעניק חבילת VIP שלמה למי שממילא לא חסר לה דבר.

אתו"ס, חברת הבת העירונית הנהנית מתקציב שמן של כ-6 מיליון שקלים מכספי ציבור, הפכה למשרד ההפקות הפרטי של קירל בחיפה. מערך שלם של עובדי ציבור גויס למשימה: ממוקדנים ועד אנשי שיווק, כולם התגייסו לקדם את מי שכבר מזמן לא זקוקה לתמיכה ציבורית.

"אין הסכם", מסר בשחצנות אופיינית שיר פינטו, יחצ"ן הכוכבת. אכן, למה להטריח את עצמנו בפרוצדורות מיותרות כמו מכרזים או חוזים כשאפשר פשוט לקחת משאבי ציבור?

דובר העירייה, מר אלירן טל, מעדיף לשמור על זכות השתיקה למרות שמשכורתו משולמת מכספי הציבור. כנראה שבעיריית חיפה "שקיפות" היא מילה גסה, במיוחד כשמדובר בהסברת השימוש במשאבי ציבור לטובת אמנית מסחרית עתירת הכנסות.

בזמן שחיפה מתמודדת עם איומי חיזבאללה ועסקים מקומיים קורסים, העירייה מצאה לנכון להשקיע משאבים יקרי ערך בקידום מופע של מי שבקושי זקוקה לפרסום. נעשה פרסום ושיווק טוב, כנראה נשלחו הודעות SMS לתושבים, ומערך שירות לקוחות שלם הופעל – הכל במימון משלם המיסים החיפאי.

בעוד אמנים מקומיים צעירים נאלצים להסתפק בהופעות במרתפים ובברים קטנים, ללא גישה למשאבי העירייה, נועה קירל זוכה לטיפול מלכותי מהקופה הציבורית. ריקודים חסרי מוסר השכל זכו לבמה מפוארת, מלווה במאבטחים של חברת שמירה הממומנים מכספי הציבור, בעוד שהאמנות האמיתית נדחקת לשוליים.

תופעה זו מדגימה באופן מטריד כיצד ניתן לצבור הון תוך ניצול ציני של משאבי ציבור ומשתתפי המופע.

הנהלת אתו"ס, בראשות יוסי שלום ובהשתתפות הדירקטורים יוסי הניג, קיריל קארטניק ועו"ד יעקב בורובסקי, החליטה באופן תמוה להעניק בלעדיות לשיווק הכרטיסים לאירוע – ללא מכרז וללא הסבר. אך מי צריך הסברים כשמדובר בכוכבת-על?

חברת אתו"ס (החברה לאמנות, תרבות וספורט), הפועלת תחת חסותה של עיריית חיפה, ניצבת במוקד מחלוקת ציבורית חריפה. זאת בעקבות החלטתה להעניק זכות בלעדית לשיווק כרטיסים להופעתה של הזמרת נועה קירל, ללא קיום הליך מכרזי תקין וללא מתן הזדמנות שוויונית למשווקים מתחרים.

יתרה מזאת, ראוי להדגיש כי עיריית חיפה העמידה לרשות תאגיד הבידור של נועה קירל – שהינו ישות עסקית לכל דבר ועניין – שירותים מוניציפליים נרחבים על חשבון משלמי המיסים. העירייה נקטה במגוון פעולות שיווקיות, לרבות משלוח הודעות טקסט לתושבים והעמדת מערך שירות לקוחות מקיף באמצעות פלטפורמת אתו"ס.

הפוסט נועה קירל והקומבינה החיפאית: הציבור משלם, היא מרוויחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשערורייה שהולכת ומתפתחת, נחשפת התנהלות מביכה ומקוממת של עיריית חיפה, המנהלת מערכה משפטית יקרה על חשבון משלם המיסים נגד אתר "מעקב". תחת להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו נגד קבלן וציידים שלו בנוגע לטיפול האכזרי בחיות בר ומכירת בשרן ללא פיקוח, בחרה העירייה בדרך של השתקה באמצעות צבא של עורכי דין – והכל על חשבון הציבור.

צבא של עורכי דין – יותר מאשר בתיק נתניהו

במהלך חסר תקדים שמעיד על הפאניקה בעירייה, גויסו לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק – מספר שעולה אפילו על מספר עורכי הדין המטפלים בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו בזבוז משווע של כספי ציבור, במיוחד כשמדובר בתביעת השתקה שכל מטרתה למנוע חשיפת האמת.

שקרים, רשלנות וחובבנות במחלקה המשפטית

ההתנהלות השערורייתית של המחלקה המשפטית של עיריית חיפה נחשפה במלוא כיעורה ב-10.12.2024, כאשר גב' צונץ לירז, מנהלת השירות המשפטי, הוכיחה חוסר הבנה בסיסי בהליכי בית המשפט. היא טענה במייל ששלחה כי צירפה כתב תביעה מתוקן – אך לא צירפה דבר. יתרה מזאת, היא ניסתה לבצע מסירה משפטית באמצעות מייל, דבר שכל סטודנט למשפטים בשנה א' יודע שאינו חוקי.

הרשם הבכיר מילאד תלחמי נאלץ להשפיל את העירייה בהחלטה חריפה, כשהזכיר להם את החוק הבסיסי ביותר: "המצאת כתב טענות ראשון באמצעות דואר אלקטרוני אינה המצאה כדין". זמן שיפוטי יקר בוזבז רק בגלל הבורות המשפטית של עורכי הדין העירוניים.

תביעת רפאים: חצי מיליון שקל על לא עוול בכפם

העירייה דורשת 500,000 ₪ בתביעה שמתגלה כחסרת בסיס. בכתב התביעה המקורי לא הוצג שום נזק ממשי שנגרם לעירייה. כעת, באופן תמוה, העירייה מבקשת לשנות את כתב התביעה – לאחר שכתב ההגנה כבר הוכן. זוהי התנהלות שמעידה על חובבנות משפטית ובזבוז נוסף של כספי ציבור.

המידע אשר הרשות המוניציפלית חותרת להעלים מעורר חרדה עמוקה אף יותר: הציידים, אשר פעלו בשליחות הקבלן שנשכר לשירות העירייה ורשות הטבע והגנים לכאורה לשם "טיפול" (קרי, רצח) בחזירי הבר, נתפסו בעת מסחר בבשרם – וזאת בהיעדר כל פיקוח וטרינרי מחויב.

האירוניה הצורמת היא שלפי הצהרות דובר העירייה עצמו, חזירי הבר נושאים מחלות מסוכנות. כלומר, העירייה מודה שהבשר מסוכן – אך במקום לטפל בבעיה, היא תוקפת את מי שחשף אותה.

אינטרסים נסתרים?

במקום לבטל את ההתקשרות עם הקבלן אשר ציידיו הפרו את תנאי ההסכם ושיווקו בשר מסכן חיים, או במקום לערוך בירור ושימוע כמתחייב, בוחרת הרשות המוניציפלית להגן עליו בחירוף נפש ולהטיל דופי במבשר. התנהלות תמוהה זו מעוררת חשד כבד לקיומם של אינטרסים אישיים במערך ההגנה על הקבלן – חשד אשר צפוי להתברר בעת הקרובה במסגרת צווים לגילוי מסמכים.

חיוני להבין את עומק הבעייתיות: המדינה מממנת מכספי הציבור את רצח חזירי הבר האכזרי תוך גרימת סבל לבעלי החיים, ומשלמת בעבור השמדת גופותיהם. התקציב לכך נגרע מקופת המדינה. ואולם, בעוד התשלום מתקבל וגופות החיות מדווחות כמושמדות, קיים חשש סביר כי הן משווקות במחיר של שלושים שקלים חדשים לקילוגרם.

בזבוז כספי ציבור במקום השקעה בתושבים

בזמן שהעירייה מבזבזת מיליונים על תביעות השתקה ועורכי דין:
– נכים בחיפה עדיין מתקשים להגיע למקומות רבים בעיר בשל היעדר נגישות
– הניקיון בעיר לוקה בחסר
– שירותי הרווחה סובלים מתת-תקצוב
– מערכת החינוך זועקת למשאבים

למרות הניסיונות להשתיק ולהפחיד, אתר "מעקב" ממשיך לחשוף את האמת. הצוות המשפטי של האתר מתכונן להגיש בקשות נרחבות לגילוי מסמכים, שעשויות לחשוף את מלוא היקף השערורייה והקשרים המפוקפקים בין העירייה לקבלן.
הרצח האכזרי של חיות הבר בחיפה נמשך, כשהקבלן ממשיך לפעול תחת חסות העירייה. במקום לפקח על פעילותו ולדאוג לרווחת התושבים והחיות, העירייה עסוקה במלחמות משפטיות יקרות על חשבון משלמי המיסים.

התנהלות עיריית חיפה בפרשה זו חושפת תמונה עגומה של בזבוז כספי ציבור, חוסר מקצועיות משווע, וניסיון שקוף להשתיק ביקורת לגיטימית. השאלה המטרידה היא – מה עוד מנסה העירייה להסתיר? התשובה לכך תתברר, כך אנו מקווים, בהליכים המשפטיים הקרובים.

נ.ב

הערך העליון של עיתונאי זה למסור את האמת לציבור, ללא מורא, ללא משוא פנים, גם כשמולו עומדים איומים, תביעות השתקה וניסיונות להפעיל לחץ.

בעידן שבו תביעות השתקה הפכו לכלי להשתקת קולות אמיצים, חשוב לזכור: עיתונאי אמיתי לא נרתע. הוא מבין שהמחויבות שלו היא קודם כל לציבור, לחשיפת עוולות, ולהצגת המציאות כפי שהיא – גם כשזה עולה במחירים אישיים.

כי בלי עיתונות חופשית – אין דמוקרטיה חזקה.

כי בלי עיתונאים אמיצים – האמת עלולה להישאר קבורה.

צילום: ועד הפעולה למען חיות הבר, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט מכספי ציבור: חיפה גייסה 35 עו"ד – להסתרת ציד ומכירת בשר חזירים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשעות הערב של יום שבת (16.11.24), בשעה 19:50, הופר השקט בעיר חיפה כאשר מטח טילים שוגר לעבר העיר. פגיעה ישירה נרשמה בבית כנסת ברחוב קלר במרכז הכרמל, אירוע שהוביל להפעלת מערך החירום העירוני על כל זרועותיו.

על פי דיווחי מגן דוד אדום, חמישה נפגעים פונו לבית החולים רמב"ם. ארבעה מהם נחבלו באורח קל בעת שמיהרו למרחב המוגן – מדובר באזרחים בגילאי 26, 53, 62 ו-70. בנוסף, נערה בת 16 פונתה בעקבות תסמיני חרדה. צוותי מד"א ממשיכים לסרוק זירות נוספות ברחבי העיר בעקבות דיווחים שהתקבלו, אך עד כה לא אותרו נפגעים נוספים מרסיסים.

הפגיעה גרמה לנזק משמעותי בתשתיות החשמל באזור. צוותי חברת החשמל לישראל הוזעקו למקום ופועלים לנטרול סכנת התחשמלות ולתיקון הנזק שנגרם. על פי הערכות ראשוניות, מדובר בתיקון מורכב שצפוי להימשך מספר שעות עד להשבת אספקת החשמל הסדירה לאזור.

במקביל, שירותי הכבאות וההצלה קיבלו מספר דיווחים על זיהוי עשן במוקדים שונים בעיר. לוחמי האש מתחנת חיפה הוזנקו למוקדי הדיווח לבדיקת הנסיבות ולמניעת התפשטות אש.

ראש העיר חיפה והנהלת העירייה הגיעו לזירת האירוע לפיקוח על פעולות החירום. צוותי העירייה פרוסים בשטח ופועלים לאיתור נפלים ושברי יירוט, תוך גידור אזורים שניזוקו. במקביל, צוותי הרווחה העירוניים נפרסו בשטח למתן מענה מיידי לצורכי התושבים.

מלבד הפגיעה במרכז הכרמל, דווח על נפילת רסיסי יירוט בשכונות קריית חיים וקריית שמואל. הרשויות מדגישות כי על הציבור להימנע מהגעה לאזורי הפגיעה ולהישמע להוראות כוחות הביטחון. התקהלות באזור עלולה להפריע לפעילות כוחות החירום ולסכן את הנוכחים. כמו כן, התושבים מתבקשים להימנע מכל מגע עם נפלים או שברי יירוט ולדווח עליהם לגורמי הביטחון.

גורמי הביטחון וההצלה ממשיכים לפעול בזירה, וצוותי החירום נשארים בכוננות גבוהה. העירייה מדגישה כי תמשיך לעדכן את התושבים בכל התפתחות משמעותית.

צילום: איחוד הצלה

הפוסט טילים על חיפה: פגיעה בבית כנסת הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד תושבי הצפון רועדים תחת איום הטילים של חיזבאללה, נראה שעיריית חיפה בראשותו של יונה יהב מנהלת מלחמה משלה – מלחמה אבסורדית נגד חזירי הבר. האם זו באמת הבעיה הבוערת ביותר בעיר הנמל?

מלחמת החורמה של יהב: מטווח חי ברחובות חיפה

בזמן שאזעקות מהדהדות ברחבי העיר, תושבי חיפה נאלצים להתמודד עם סכנה נוספת: ציידים חמושים המסתובבים ברחובות. במקום להתמקד בהגנה על התושבים, העירייה שולחת "לוחמים" להילחם במלחמה דמיונית נגד חיות הבר.

האם יונה יהב חושב שהדרך הטובה ביותר להרגיע את התושבים היא באמצעות יריות באמצע הלילה? נראה שראש העיר סובל מאובססיה חולנית להשמדת חזירים, כאילו זו הבעיה היחידה בעיר.

דם על הידיים (והמדרכות)

עדויות מזעזעות מגיעות מתושבי העיר על מקרים בהם כמעט נפגעו מירי הציידים. אבל זה לא מפריע לעירייה להמשיך במסע הציד הפרוע שלה. יתרה מזאת, הקבלנים שאמורים לנקות את שאריות הטבח, מתעלמים מחובתם ומשאירים את הדם על המדרכות.

האם זו הדרך של עיריית חיפה לשמור על בריאות הציבור? לפי דובר העירייה, אלירן טל, החזירים נושאים מחלות מסוכנות. אז למה הדם שלהם נשאר על המדרכות? האם זו רשלנות פושעת או פשוט זלזול בוטה בתושבים?

צילום: דרור שוורץ

תגובת העירייה: תירוצים ועוד תירוצים

כשפנינו לעירייה לקבלת תגובה, קיבלנו את אותם התירוצים השחוקים. הדובר אלירן טל טען שהחזירים מהווים "סכנה מוחשית" ושנמצאו בהם מחלות מסוכנות. אבל אם כך, למה העירייה לא מקפידה על ניקוי יסודי אחרי ה"חיסול"?

יתרה מזאת, העירייה טוענת שהכל נעשה "כדין" ו"בתיאום עם המשטרה". אבל האם זה באמת מרגיע את התושבים ששומעים יריות באמצע הלילה?

חופש הביטוי? לא בחיפה

ומה קורה כשמעזים לבקר את התנהלות העירייה? תביעות השתקה. כן, אתם קוראים נכון. עיריית חיפה, במקום להתמודד עם הביקורת בצורה עניינית, בוחרת להשתיק את המבקרים באמצעות איומים משפטיים.

האם זו הדרך לנהל עיר דמוקרטית? האם כך מתנהלת עירייה שבאמת דואגת לרווחת תושביה?
נקודה חשובה ראויה לציון: בין אם הנכם תומכים בנוכחותם של חזירי הבר או מתנגדים לה, עיריית חיפה מנצלת את משאביכם הכספיים. ראשית, הקבלנים האמונים על חיסול החזירים זוכים לתגמול לא רק עבור הריגתם, אלא גם עבור ניקוי שאריות הדם, ולעיתים אף מפיקים רווח נוסף ממכירת הבשר בשוק השחור במחיר של שלושים שקלים חדשים לקילוגרם. התנהלות זו מהווה הפרה בוטה של ההסכם ומשקפת זלזול מופגן בכספי הציבור.

יתרה מזאת, עיריית חיפה, אשר הגישה תביעה בסך חצי מיליון שקלים חדשים כנגד מערכת "מעקב", עושה זאת על חשבון הקופה הציבורית. העלויות הכרוכות בכך, לרבות תשלום אגרות, עורכי דין והזמן השיפוטי היקר, כולן נופלות על כתפיכם, תושבי חיפה היקרים.

מחסלי החזירים זוכים לתגמול נדיב מקופת המדינה, אולם עיריית חיפה לא טרחה לברר האם כלל התושבים מסכימים לממן את הטבח האכזרי בחיות הבר הללו, קרא עוד

עיר תחת מצור כפול

חיפה נמצאת תחת מתקפה כפולה: מצד אחד איום הטילים, ומצד שני – הנהגה עירונית שנראה כי איבדה את הצפון. במקום להתמקד בהגנה על התושבים ובשיפור איכות חייהם, העירייה עסוקה במלחמות מיותרות ובהשתקת ביקורת.

יונה יהב ועיריית חיפה, הגיע הזמן להתעורר. תושבי חיפה ראויים להנהגה שתתמקד בבעיות האמיתיות של העיר, ולא בהמצאת אויבים דמיוניים.

הגיע הזמן שתושבי חיפה ידרשו יותר מההנהגה שלהם. הגיע הזמן לשינוי אמיתי בעיר הנמל.

עוצרים את הטבח בחזירי הבר בחיפה – קרא עוד

צילום: מתוך דף הפייסבוק יונה יהב, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט חיפה מופגזת: יהב רוצח (חיות), נסראללה רוצח אזרחים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

עיריית חיפה נגד חזירי הבר: מלחמת השתקה או הגנה על שמה הטוב?

בימים אלה מתנהלת סערה ציבורית סביב תביעת השתקה שהגישה עיריית חיפה נגד אתר החדשות "מעקב". העירייה, שכנראה מעדיפה להשתיק ביקורת במקום להתמודד עם בעיות אמיתיות, דורשת פיצוי של חצי מיליון שקלים בטענה שהפרסומים באתר פגעו בשמה הטוב. אך האם באמת מדובר בפגיעה בשם הטוב, או שמא בניסיון נואש להסתיר את האמת מעיני הציבור?

"מעקב", אתר חדשות עצמאי שהעז לחשוף את האמת מאחורי מדיניות העירייה כלפי חזירי הבר, מצא את עצמו במרכזה של סערה משפטית. הכתבות שפורסמו באתר חשפו את היחס האכזרי של העירייה כלפי אוכלוסיית החזירים, שהפכה לסמל של המאבק בין הטבע לעיר.

בתור העיתונאי העומד מאחורי "מעקב", אני מצהיר בזאת כי לא יצליחו להשתיקני. אין דבר המטיל עליי מורא, ולא ניתן יהיה לדכא את קולם של כלי התקשורת. לנוכח מעשי הרצח וההשמדה של החזירים, לא נחריש.

הסיפור המזעזע של אלמנה עם תשעה ילדים (חזירה מקסימה בשם מולי), שבעלה החזיר "שוקי" נרצח על ידי ציידי העירייה, הוא רק קצה הקרחון. העובדה שהאלמנה אינה יכולה להגיש תלונה במשטרה על רצח בעלה. הפעם תזכה אלמנה ואם חד-הורית (מולי) להשמיע את קולה בבית המשפט באמצעות עיתונאי, אלא אם כן עד מועד הדיון יבוצע בה פשע מחריד ובשרה יימכר במחיר מבצע של שלושים ש"ח (בשר האלמנה במחיר מוזל, השמדת הראיות).

עיריית חיפה, במקום להתמודד עם הביקורת ולשפר את מדיניותה, בחרה בדרך הקלה – ניסיון להשתיק את הביקורת באמצעות תביעת השתקה. אך האם באמת ניתן לקנות שקט בכסף? האם זו הדרך הראויה לנהל את משאבי הציבור?

יתרה מזאת, העובדה שהעירייה משתמשת בכספי משלמי המיסים כדי לממן את התביעה מעוררת תהיות נוספות. במקום להשקיע את הכסף בשיפור איכות החיים של תושבי העיר או בפתרונות הומניים לבעיית חזירי הבר, העירייה מעדיפה לבזבז אותו על הליכים משפטיים מיותרים.

מערכת המשפט, שאמורה להגן על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת, נדרשת כעת להכריע בסוגיה רגישה זו. האם תיכנע לניסיונות ההשתקה של העירייה, או שמא תעמוד על משמר הדמוקרטיה ותגן על זכותם של עיתונאים לחשוף את האמת?

חזירי הבר ממשיכים לשוטט ברחובות חיפה, לא מודעים למאבק המשפטי המתנהל סביבם. הם פשוט מחפשים מקום לחיות בו, בעיר שהולכת ומתפשטת על חשבון בית גידולם הטבעי. האם לא הגיע הזמן שהעירייה תתמודד עם הבעיה האמיתית במקום לנסות להשתיק את מי שמעז לבקר אותה?

האם עיריית חיפה באמת מאמינה שהשתקת הביקורת תפתור את הבעיות? האם זו הדרך הנכונה להתמודד עם אתגרים סביבתיים ואורבניים?

בסופו של דבר, הסיפור הזה הוא לא רק על חזירי בר או על תביעת דיבה. זהו סיפור על הזכות שלנו כאזרחים לדעת מה קורה בעיר חיפה, על החובה של נבחרי הציבור לפעול בשקיפות, ועל התפקיד החיוני של עיתונות חופשית בחברה דמוקרטית.

הפוסט חצי מיליון לא יסתום לנו את הפה הופיע לראשונה ב-מעקב.

התראה לפני הגשת תביעה נשלחה לאתרנו, צעד המעלה תהיות רבות לגבי שימוש במשאבי ציבור לצורך הגנה על גורמים פרטיים. זהו ניסיון פסול להשתיק ביקורת ולחסום את זרימת המידע לציבור.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקידה של הרשות המקומית בהגנה על האינטרס הציבורי. במקום לחקור את הטענות ולטפל בבעיה, העירייה בחרה להפנות את משאביה נגד הגורם החושף.

יתרה מכך, הוגשה תלונה במשטרה נגד ה"ציידים" בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין – עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ברשלנות.

ציידים הפועלים מטעם עיריית חיפה חשודים במכירת בשר החזירים שנורו במסגרת המבצע, תוך הפרה לכאורה של החוק והעמדת בריאות הציבור בסכנה. תועדה פעילות בלתי חוקית, וכי רשימת הציידים המעורבים הועברה לגורמי אכיפה שונים, ביניהם המשטרה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשויות המס.

לפי מסמכים שהגיעו לידי 'מעקב', נחשפו פרטים מדאיגים בנוגע להסכם בין עיריית חיפה לקבלנים ראשיים האחראים על הטיפול בחזירי הבר בעיר.

על פי ההסכמים, קבלני הצייד ופינוי גופות חיות הבר מקבלים מאות אלפי שקלים מדי חודש מקופת העירייה. אולם, בניגוד להנחיות המפורשות בהסכם, מתברר כי ישנם ציידים המוכרים את בשר החזירים בשוק השחור במחיר של כ-30 ש"ח לקילו. חשוב לציין כי בהסכם שהגיע לידינו אין שום סעיף המתיר לקיחת חזיר בר הביתה או מכירתו.

חישוב פשוט מראה כי מכירת בשר של חזיר בר ממוצע, השוקל כ-150 קילו, עשויה להניב רווח של כ-4,500 ש"ח לגופה. זאת, בנוסף לתשלום שמקבלים הקבלנים מהעירייה עבור הפינוי והריגת חיות הבר.

יש שאלות רבות לגבי הפיקוח על קבלנים עירוניים ושימוש בכספי ציבור. נראה כי עיריית חיפה לא טרחה לבצע בדיקה מינימלית של פעילות הקבלנים ולא שקלה לבטל חוזים עם קבלנים שאינם עומדים בתנאי ההסכם.

הפרשה חושפת מערכת מורכבת של קומבינות, סגירת עיניים ואי כיבוד הסכמים וכספי הציבור מצד עיריית חיפה. התושבים דורשים כעת תשובות ושקיפות מלאה בנוגע לניהול המבצע.

תגובת העירייה לפרסום היתה מהירה וחריפה. במקום להתמודד עם הטענות שהועלו בכתבה, בחרה העירייה לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה לאתר "מעקב". במכתב, דרשה העירייה הסרה מיידית של הכתבה, פרסום התנצלות, ותשלום של 25,000 ש"ח כתרומה לחיילים.

זהו ניסיון שקוף להפחיד ולהשתיק עיתונאים שעושים את עבודתם. במקום להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו, העירייה בוחרת לאיים בתביעות.

מערכת "מעקב" הגיבה למכתב ההתראה בתקיפות, דוחה את כל הטענות ומצהירה כי היא עומדת מאחורי הפרסום. במכתב תשובה ששלחה המערכת, נטען כי "לפרסומים עומדת הגנת אמת הפרסום, כקבוע בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הפרסומים משקפים אמת לאמיתה, ויש בהם עניין ציבורי מובהק".

'מעקב' הדגיש כי פעל כדין בהגשת תלונות לגורמים הרלוונטיים, וכי זוהי זכותו וחובתו האזרחית. בנוסף, הואשמה העירייה בניסיון "להלך אימים" על האתר באמצעות איום בתביעת השתקה, מה שלטענת האתר מעיד על "חוסר תום לב ועל ניסיון פסול להגביל את חופש הביטוי והעיתונות".

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי ניהול מבצע הדילול של חזירי הבר בחיפה. לפי מקורות בעירייה, המבצע נועד להתמודד עם בעיית חזירי הבר המשוטטים ברחבי העיר, אך הטענות על מכירת הבשר מעלות חשש כבד לגבי התנהלות הציידים והפיקוח עליהם.

מכירת בשר ממקור לא מפוקח מהווה סכנה ממשית לבריאות הציבור.

ניסיונות לקביעת פגישה עם יונה יהב נתקלו בחומה בירוקרטית, כאשר עוזרתו דרשה הגשת בקשה במייל ואף ציינה כי "גם ראש הממשלה צריך לקבוע פגישה" עם יהב. התנהלות זו מעוררת תהיות בדבר נגישותו של ראש העיר לציבור ולתקשורת. יש תחושה, שאלוהים הוא הסגן של מר יונה יהב. התנהלות זו מרחיקה את יהב מהציבור

במקביל, הרשתות החברתיות סוערות בעקבות פוסט מרגש שפרסם מישל טרוני אודות רצח חזירי הבר. הפוסט מדגיש את הצורך בדיון ציבורי פתוח בנושאי סביבה ואיכות חיים.

אלירן טל, דובר העירייה, שלעיתים כותב תגובות מטעם העירייה עם שגיאות כתיב, מסר כי עיריית חיפה מתכוונת להגיש תביעה משפטית גדולה נגד אתרנו. אלירן טל, דובר העירייה, מסר הודעה רשמית בנושא, אך סירב להתייחס לשאלות מהותיות שהועלו בכתבה.

בשיחה, טל טען כי הוא מכיר את זהות העומדים מאחורי הפרסום, בהתבסס על ניסיונו כעיתונאי לשעבר בערוץ 14. עם זאת, כשהתבקש לספק פרטים נוספים, נמנע מלעשות זאת והטיח האשמות ללא ראיות אשר מהוות לשון הרע.

הדובר הבהיר כי אין באפשרותנו, ככתבים, לפגוש את ראש העיר חיפה לצורך קבלת תגובה ישירה.

הפוסט סערה בחיפה: עיריית חיפה מאיימת בתביעת השתקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

גורמים בעיר מתריעים כי העירייה מתרשלת בתחום הפיקוח והאכיפה על עבירות חנייה, ובכך מזלזלת בזכויות הבסיסיות של אוכלוסיות פגיעות. "כיצד אנשים עם מוגבלויות אמורים לתפקד במרחב כזה?" נשמעת הקריאה הנואשת.

נראה כי אכיפה כמעט ואיננה קיימת בעיר. פקחים עירוניים נעדרים מהרחובות, מה שמותיר את התנהלותם לרשות הנהגים הפרועים. תגובתה של עיריית חיפה לטענות החמורות מהדהדת בשתיקה.

עיריית חיפה לא טרחה להגיב.

הפוסט חוסר אכיפה חמור בחיפה: עיריית חיפה מזלזלת בנכים ובעלי מוגבלויות הופיע לראשונה ב-מעקב.