מתחת למעטה הדימוי הציבורי של עיריית בת ים, נחשפת כעת רשת סבוכה של חשדות לשחיתות שלטונית, זיוף מסמכים והפקרות פושעת שגבתה מחיר דמים. תחקיר מערכת "מעקב", שהחל בנובמבר 2025 ומתפרס עד לימים אלו, משרטט תמונה מחרידה של מנגנון עירוני המנוהל לכאורה כחצר ביזנטית, שבה חיי אדם נדחקים לטובת אינטרסים כלכליים וקשרים אישיים.

במוקד הפרשה עומד ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, ולצדו שורת בכירים בהם יורם בצלאל, גבי אלבז וגורמים בחברה הקבלנית "המרכז לרפואת חירום בע"מ".

המעבר הדרמטי של התיק מיחידת המשטרה בבת ים ליחידת ההונאה של משטרת מחוז תל אביב (תיק 503827/2025), לצד מעורבות ישירה של פרקליטות המדינה, כפי שאישרה אוריאן שם טוב מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה – מתנהלים במקביל גם הליכי בדיקה וחקירה אצל מבקר המדינה. מכלול זה מלמד כי אין מדובר בכשל נקודתי, אלא בחשד לקיומו של מנגנון הונאה שיטתי ומסוכן.

הטרגדיה בחוף תאיו: מוות בצל ה"קומבינה"

לב הפרשה הוא מקרה טביעתו למוות של ילד בחוף תאיו. לפי ממצאי התחקיר, הילד היה יכול לכאורה להינצל אילו מערך החירום היה מתופעל על פי החוק. בזירה נכחה אלכסנדרה לנסקוי, שהועסקה כחובשת. אולם, חשיפת "מעקב" מעלה חשד מזעזע: ללנסקוי אין כל הסמכה רפואית המוכרת בחוק. לפי העדויות, בעת שהילד נאבק על חייו, לנסקוי כלל לא שהתה בעמדת החובשים כנדרש. היא בילתה לכאורה בעמדת המצילים עם המציל יורם בצלאל, עמו היא מנהלת על פי החשד קשר רומנטי.

העדויות מהשטח מציירות תמונה של אוזלת יד פושעת: לנסקוי לא ידעה לבצע פעולות החייאה בסיסיות, והזמן הקריטי אבד עד להגעת צוותי מד"א. הטענה המרכזית היא כי קבלתה לעבודה נעשתה כחלק מ"קומבינה" וקשרים אישיים בתוך העירייה, תוך התעלמות מוחלטת מחובת המקצועיות הנדרשת בדיני נפשות.

מכרזים פיקטיביים: כסף ציבורי עבור "ציוד רפאים"

מערכת "מעקב" חשפה כי המכרזים שאישר ראש העיר צביקה ברוט נראים כפיקטיביים לחלוטין. מדובר במנגנון שבו "כסף עובר ודברים נשארים על הנייר".

• הונאת הציוד: המדינה והתושבים משלמים מאות אלפי שקלים מדי חודש עבור אמבולנסים 4X4, טרקטורוני חילוץ ואופנועי ים. בפועל, ביום האסון ובשיגרה, הציוד הזה פשוט אינו קיים בשטח. הטרקטורונים והאופנועים שנרכשו בממון רב נותרו "על הנייר" ולא שימשו להצלה.

• זיוף דיפלומות: עולה חשד כבד כי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", בניהולם של גדי שקל ודודו אשרי, הגישה למכרז מסמכים שאינם תקינים, כולל חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוניברסיטת פולטבה באוקראינה.

• פעילות ללא רישיון: התחקיר מעלה כי החברה סיפקה שירותים רפואיים והפעילה מערכי "רענון מצילים", לצד קורסים להכשרת חובשים ונהגי אמבולנס, זאת בעת שפעלה – מאז מאי 2022 – ללא רישיון תקף ממשרד הבריאות להסמכתם. משמעות הדבר היא כי התעודות שהונפקו וההכשרות שניתנו עומדות בספק כבד מבחינת תוקפן והכרתן הרשמית, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הזרוע המשפטית: החקירה עולה קומה

העברת החקירה למשטרת תל אביב אינה עניין שבשגרה. הדבר משקף, ככל הנראה, חוסר אמון ביכולתם של גורמים מקומיים להתמודד עם בכירים המעורבים בפרשה, ומרמז על היקף חשדות להונאה החורג מגבולות העיר. זאת, על רקע קשריהם הענפים של בכירים, אשר עלולים – לכאורה – להפעיל לחצים על גורמי האכיפה ברמה המקומית.

נכון ליום 21 במרץ 2026, החקירה מצויה בעיצומה ומתמקדת בראש העיר, צביקה ברוט, בבכירים בעיריית בת ים, בחובשת שפעלה, ככל הנראה, ללא הסמכה ובכך יצרה סכנה לחיי אדם, וכן בחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ". במסגרת הבדיקה נבחנת, בין היתר, אחריותו הניהולית של ראש העיר, כמי שחתום על אישור המכרזים וכמי שהיה, ככל הנראה, מודע למתרחש תחת סמכותו.

במקביל, מבקר המדינה מנהל תיק נפרד (מס’ 1224307) המטופל באגף רימו"ן, האמון על המאבק בשחיתות. בהנחיית לשכת היועצת המשפטית לממשלה הועבר התיק לבחינת פרקליטות המדינה, ולאחר עיון בחומר הוחלט על פתיחת טיפול בפרקליטות. החלטה זו, כפי שאישרה אוריאן שם טוב-מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה, מעידה על העלאת רף החומרה המשפטית לרמה הגבוהה ביותר, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הפקרות במימון הציבור

התחקיר "עיוורון מרשים בבת ים" מוכיח כי מדובר בכשל מערכתי רחב ולא במקריות. עיריית בת ים, בכיריה והקבלנים המקורבים אליה, יצרו לכאורה סביבה מסוכנת לציבור שבה כספי הציבור נעלמים במחילות הבירוקרטיה והקומבינות, בעוד הציבור מקבל שירות רפואי נחות, חובשים ללא הסמכה וציוד הצלה שקיים רק בפרוטוקולים של המכרזים.

החשדות למרמה, זיוף וסיכון חיי אדם מונחים כעת לפתחם של גורמי האכיפה בתל אביב ובפרקליטות המדינה. הגיע הזמן שמי שחתם על המכרזים ומי שנהנה מהכספים ייתן את הדין על הטרגדיות שניתן היה למנוע.

פסק הדין חושף ליקויים בהתנהלות עיריית בת ים

נדבך נוסף המעניק ממד עומק לתחקירים השונים הוא פסק דין מנומק ומבוסס, אשר מצביע על ליקויים מערכתיים ועל אי סדרים בהתנהלותם של גורמים מסוימים בעיריית בת ים. מן ההכרעה המשפטית מצטיירת תמונת התנהלות בעייתית, המעוררת שאלות בדבר תקינות המנגנונים המנהליים וסטנדרט הפעולה של בעלי תפקידים ברשות.

כך, בת"א 58840-06-13, שנדון בבית משפט השלום בראשון לציון, נדונה תביעת לשון הרע שהגיש אריה ארגז נגד יורם בצלאל, בעקבות מכתבי תלונה שנשלחו לגורמי עיריית בת- ים וללשכת עורכי הדין. בית המשפט בחן האם הפרסומים חרגו מגדר פנייה מנהלית לגיטימית והאם התקיימו יסודות עוולת לשון הרע. נקבע כי חלק מן הטענות שיוחסו לארגז היו חמורות, ובכללן ייחוס של הפקרת חיי אדם, אולם נבחנה גם תחולת ההגנות הקבועות בדין, ובהן אמת בפרסום ותום לב. פסק הדין עסק באיזון העדין שבין חופש הפנייה לרשויות לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם.

לעיון בפסק הדין המלא – לחצו כאן

יצוין כי פסק הדין, בצירוף פרוטוקולים מן הדיונים והחקירות שהתנהלו במסגרת ההליך, הועברו לתיק החקירה המשטרתי. בחומר זה מצויים ממצאים ונתונים משמעותיים, אשר מעלים חשדות לקיומן של עבירות שונות.

-אנו במעקב-

הפוסט הונאה בחסות צביקה ברוט? חקירה פלילית בעיצומה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת "מעקב" קיבלה מענה רשמי מלשכת היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות ראש הלשכה, אוריאן שם-טוב מיכאלי, בנוגע לפנייה שהגישה המערכת באשר להתנהלות מערך ההצלה והרפואה בחופי העיר בת ים. מן המענה עולה כי הפנייה התקבלה בלשכה ביום 08.12.2025, נבחנה לגופה, ולאחר עיון הועברה להמשך טיפול בלשכת פרקליט המדינה.

במכתב התשובה נכתב, בציטוט מדויק: "לאחר עיון בפנייתך, היא הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה, לכל טיפול שיימצא לנכון". לשכת היועצת המשפטית לממשלה אישרה בכך כי כלל החומרים שהועברו על ידי מערכת "מעקב", לרבות עובדות וראיות שצורפו לפנייה, נקלטו והועברו לגורם הבכיר במערכת התביעה של מדינת ישראל.

העברת הפנייה לפרקליטות המדינה משמעה כי זו לא נדחתה על הסף, לא נסגרה בהחלטה מנהלית, ואף לא נותרה לבחינה פנימית בלשכת היועצת המשפטית בלבד. בפועל, הפנייה הועברה למסלול מוסדי רשמי, המצוי בליבת מנגנוני האכיפה והבחינה הפלילית. בפרקטיקה הנהוגה, פניות שאינן מגובות בתשתית עובדתית מינימלית אינן מועברות לשלב זה. לפיכך, עצם העברת החומרים לפרקליטות המדינה מלמדת כי נמצא מקום להמשך בדיקה מקצועית של הטענות, מבלי שנקבעו בשלב זה ממצאים או מסקנות.

הפנייה עוסקת בתלונה רשמית שהוגשה למשטרת ישראל, למבקר המדינה וליועצת המשפטית לממשלה, ואשר בעקבות מכתב הלשכה מצויה כעת על שולחן פרקליטות המדינה. עניינה של התלונה בטענות לכשלים חמורים בניהול, בפיקוח ובתפקוד מערך ההצלה והרפואה בחופי העיר בת־ים, וכן בטענות להפרות של חובות חוקיות ומינהליות.

קרא את הכתבה המלאה כאן

התלונה עוסקת במספר גורמים, אשר שמותיהם הוזכרו לצורך דיווח ציבורי בלבד, מבלי לקבוע אחריות אישית או להסיק מסקנה משפטית כלשהי.

בין השמות המוזכרים נכלל גבי אלבז, מציל ראשי בחופי בת ים; אלכסנדרה לנסקוי, חובשת שהוזעקה לאירוע, שלפי הנטען לא עמדה בדרישות ההכשרה המקצועיות; יורם בצלאל, מציל המוזכר בכתבה בהקשר לפסק דין שניתן נגדו בעבר, הכולל קביעות שיפוטיות באשר להתנהלותו המקצועית (תועדו מקרי אלימות וחבלות קשות כלפי מתרחצים ושוחים בים. התיעוד פורסם לציבור, וזהות הקורבנות הועברה למשטרה וליועצת המשפטית לממשלה, אשר העבירה את החומרים לפרקליטות המדינה); המרכז לרפואת חירום בע"מ, החברה שזכתה במכרז העירוני להפעלת שירותי רפואה והצלה בחופי בת ים, שלפי הנטען קיימות בעניינה טענות לאי עמידה בתנאי המכרז, לרבות בכל הנוגע לציוד, הכשרות ורישיונות; עיריית בת ים, כגוף המוניציפלי האחראי לפיקוח, לניהול המכרז ולהתקשרות עם ספקי שירותי ההצלה, שלפי הנטען כשל בפיקוח ובבקרה; וכן צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, מתוקף תפקידו כאחראי העליון על המערך העירוני ועל מנגנוני הפיקוח, ושמו נכלל בפניות שהוגשו לגורמי האכיפה והביקורת.

במוקד התלונה מצוי מקרה טביעה קטלני של ילד בחוף תאיו בבת ים. על פי הנטען, האירוע התרחש בנסיבות המעוררות שאלות קשות באשר לרמת ההיערכות ולתפקוד מערך ההצלה בשטח. נטען כי בעת האירוע לא היה טרקטורון הצלה זמין, כי ציוד רפואי חיוני לא היה במקום, וכי החובשת שהוזעקה לזירה לא החזיקה, לכאורה, בהכשרה ובהסמכה הנדרשות על פי נהלי משרד הבריאות.

החברה הקבלנית האחראית על מתן שירותי רפואה והצלה ועל הכשרת חובשים פעלה במשך שנים ללא רישיון תקף, וכי הכשרות שניתנו במסגרתה אינן מוכרות כחוק. בנוסף, הועלו טענות לשימוש במסמכים שאמיתותם מוטלת בספק, ובהם דיפלומה רפואית אשר, על פי הנטען, לא אותרה במאגרים רשמיים בחו"ל.

הפנייה כוללת גם טענות להפרת תנאי מכרזים ולהצגת מצג של ציוד הצלה ורפואה הקיים לכאורה בלבד, בעוד שבפועל ציוד ייעודי, שנרכש בכספי ציבור והוגדר כחובה מבצעית, לא הוצב או לא הופעל בחופים. בהקשר זה נטען לבזבוז כספי ציבור ולכשלי פיקוח מתמשכים. על בסיס מכלול הטענות, מציינת התלונה חשדות לעבירות שונות, ובהן מרמה, זיוף, הפרת אמונים וסיכון חיי אדם.

מערכת "מעקב" מזכירה כי ביום 08.11.2025 פורסמה כתבה שעסקה בתחקיר עיתונאי מקיף על ליקויים מערכתיים במערך ההצלה והפיקוח בחופי בת־ים. על פי הנטען באותה כתבה, ליקויים אלה הובילו לטרגדיות קשות, ובהן טביעת ילד למוות – אירועים שלפי הנטען ניתן היה למנוע. התחקיר התמקד באירוע טביעה שאירע בסמוך לתחנת מצילים פעילה, בטווח ראייה, אך חרף זאת הסיוע לא הוגש במועד.

קרא את הכתבה המלאה כאן

לפי ממצאי הכתבה, ציוד הצלה חיוני לא היה זמין בשטח, מצילים לא נכחו בעמדותיהם בזמן אמת, וחובשת שהגיעה למקום לא עמדה בדרישות הכשרה בסיסיות ולא נשאה ציוד רפואי מתאים. בנוסף, הועלו טענות קשות בנוגע לאי עמידה בתנאי מכרז ובהתקשרות החוזית בין עיריית בת ים לבין החברה הפרטית שאמורה הייתה לספק שירותי רפואה והצלה. נטען כי ציוד ייעודי, ובהם טרקטורונים ואופנועי ים, שנרכשו בכספי ציבור והוגדרו כחובה מבצעית, לא הוצבו בחופים בפועל, וכי רישיונות רלוונטיים אינם בתוקף.

עוד נטען בכתבה לקיומם של כשלים ניהוליים ותרבות ארגונית בעייתית, לרבות התנהלות שאינה מקצועית בעמדות ההצלה ואירועים שאינם עולים בקנה אחד עם האחריות המוטלת על מערך שתכליתו הצלת חיי אדם. העירייה מסרה תגובה רשמית שלפיה פעלה בהתאם לנוהלים ולחוק, אולם הכתבה הצביעה על פערים בין הטענות לבין ממצאים שנאספו.

הדיווח מדגיש כי בשלב זה מדובר בטענות ובחשדות הכלולים בתלונה רשמית ובפניות לגורמי האכיפה והביקורת, וכי טרם הוגשו כתבי אישום וטרם ניתנו הכרעות שיפוטיות. העברת החומרים ללשכת פרקליט המדינה מציבה את הפרשה בשלב בדיקה מוסדי, שתוצאותיו, אם יהיו, יתבררו בהמשך בהתאם לשיקול דעת הרשויות המוסמכות ולממצאים שייאספו.

שימוש בכל הצילומים נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פרקליטות המדינה בוחנת תלונה חמורה נגד צביקה ברוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתאריך 08.11.2025 פרסמה מערכת "מעקב" תחקיר מקיף על מחדלים חמורים בחופי בת ים, תחת הכותרת: "עיוורון מרשים בבת ים: טרגדיות שאולי ניתן היה למנוע". התחקיר חשף את נסיבות מותו של ילד שטבע, את היעדרם של אמצעי הצלה חיוניים בשטח, את פעילותה של חובשת נטולת הכשרה רפואית תקפה, וכן את פעילותו של קבלן עירוני שלכאורה אינו עומד בתנאי המכרז המחייבים – קרא עוד.

תוצאות ועדכוני התחקיר של "מעקב":

תלונה מפורטת שהוגשה למשטרת ישראל ולמבקר המדינה חושפת שורה של חשדות חמורים במערך ההצלה והשירותים הרפואיים בחופי בת ים. על פי התלונה, המצב כולל חשד להעסקת חובשת ללא הסמכה חוקית, פעילות חברת הכשרה ללא רישיון משרד הבריאות משנת 2022, חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוקראינה, אי הצבת ציוד הצלה שנרכש בכספי ציבור, והפרות חוזיות של חברה קבלנית. התלונות הוגשו נגד ראש העיר צביקה ברוט, מצילים, חובשת ובכירים נוספים בעירייה.

מקרה טביעה קטלני: שרשרת כשלים בחוף תאיו

התלונה למשטרה מתמקדת באירוע טביעה קטלני שאירע לפני כשנה בחוף תאיו, שבו ילד מצא את מותו. על פי הפרטים המובאים בתלונה, האירוע התרחש במרחק של כ-350 מטר בלבד מעמדת המצילים, אולם שורת כשלים חמורים פגעה לכאורה ביכולת להציל את חייו.

על־פי התלונה, ביום האירוע לא היה זמין טרקטורון הצלה, לאחר שנלקח בשל סיבות מסוימות ושיקול דעתו של גבי אלבז.

החובשת שהוזעקה למקום, אלכסנדרה לנסקוי, לא החזיקה לכאורה בהסמכה חוקית, המרפאה בחוף הייתה סגורה ולא היה ציוד עזרה ראשונה זמין, והמצילים נאלצו לרוץ מרחק רב לעבר מקום האירוע – מצב שאיבד זמן יקר בשעת חירום (טרקטורון ההצלה ורכב האמבולנס של חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", החברה הקבלנית שהתחייבה לספק שירותי רפואת חירום – ככל הנראה לא עמדו בפועל לרשות החוף. מן התלונה ומהוראות ההסכם עולה כי כלי הרכב הללו אמורים היו להיות מוצבים בנוסף לטרקטורון הקבוע של עמדת המצילים).

התלונה טוענת כי נסיבות האירוע לא נחקרו לעומק, ולא הוגשו כתבי אישום, חרף העובדה שמדובר במקרה מוות של ילד. עדות מציל המכונה "דורון לוי" מתארת כי המצילים נאלצו לפעול ללא כלים חיוניים, וכי לנסקוי שהתה בעמדה שלטה חלקית בלבד בעברית וללא תיק עזרה ראשונה.

חובשת ללא הסמכה וחברה ללא רישיון משרד הבריאות

אחד הממצאים המרכזיים בתלונה עוסק בהעסקתה של אלכסנדרה לנסקוי כחובשת בחופי בת ים. על פי התלונה, לנסקוי אינה עומדת בתנאי ההסמכה הקבועים בצו הסדרת מקומות רחצה: היא אינה אחות מוסמכת, אינה בוגרת קורס חובשים של מד"א או צה"ל, ואינה מחזיקה בהכשרה רפואית מוכרת.

ההכשרה היחידה שעברה, על פי המסמכים שהובאו בתלונה, היא קורס קצר בהיקף 44 שעות אצל חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ". הקורס כנראה נערך באופן מקוון ללא דרישת ידע מוקדם. נוסף על כך, היא עברה ריענון במרץ 2025 בהיקף 20 שעות בלבד, פחות מהמינימום הנדרש על פי משרד הבריאות.

הממצא החמור ביותר נוגע לחברה עצמה: על פי תגובה רשמית של משרד הבריאות מתאריך 6 בנובמבר 2025, רישיון החברה להכשרת חובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס פג באמצע מאי 2022 ולא חודש מאז. משרד הבריאות חזר ואישר עובדה זו בתגובה נוספת מיום 17 בנובמבר 2025.

המשמעות: כל חובש או מציל שהוכשר במסגרת החברה לאחר מאי 2022 מחזיק בתעודה חסרת תוקף, שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות. על פי המידע שהועבר למשרד, החברה המשיכה לקיים קורסי חובשים, החייאה, עזרה ראשונה, רענונים למצילים והכשרות שנתיות – בכל השנים 2022, 2023 ו-2024.

יתרה מזאת, מדי שנה מחייב משרד הפנים את המצילים לעבור רענון עזרה ראשונה. למרות זאת, מצילי בת ים עברו את הרענונים בשנים 2022, 2023, 2024 ו-2025 אצל אותה חברה – חברה שפועלת ללא רישיון תקף משנת 2022.

ולפיכך, ככל הנראה, מצילים שהוכשרו משנת 2022 (לאחר חודש מאי), וכן בשנים 2023 ו-2025, אינם רשאים לשמש בתפקידם ללא הרישיון הנדרש בהתאם לצווים, לחוקים ולדרישות המדינה – ובעיקר דרישות משרד הפנים. משמעות הדבר היא כי הציבור מצוי זה שנים בסכנת חיים מתמשכת.

חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוקראינה

פרק נפרד בתלונה עוסק בחשד לזיוף מסמך רפואי. על פי המידע שהובא בתלונה, לנסקוי הציגה דיפלומה רפואית מאוניברסיטת פולטבה באוקראינה, עם מספר דיפלומה M23 № 034383. אישור נוטריון ישראלי צורף למסמך, אולם הנוטריונית אלה מז'נסקי הבהירה כי אישרה רק את תרגום המסמך לעברית, ולא את אמיתותו.

בדיקות שבוצעו במאגר האקדמי הרשמי באוקראינה העלו כי מספר הדיפלומה אינו קיים במערכת. איגוד הרופאים האוקראיני מסר כי אין רישום של רופאה או מתמחה בשם אלכסנדרה לנסקוי. בנוסף, נמסר כי התאריך המופיע בדיפלומה אינו תואם את מועד חלוקת התעודות הרשמי באוניברסיטה.

על פי התלונה, מקור באוניברסיטת פולטבה רמז כי המסמך ככל הנראה נרכש תמורת אלפי דולרים, ופרקליטות מחוז פולטבה פתחה בחקירה רשמית בחשד להנפקת תעודות מזויפות. התלונה מציינת כי אם יתברר שהמסמך מזויף, מדובר בעבירה פלילית חמורה של זיוף ושימוש במסמך מזויף.

מדוע כל זאת חשוב? משום שעל הציבור לדעת מי הם האנשים האמונים בפועל על חייו, ומי מועסק בשטח חופי בת ים באמצעות הקבלן העירוני. "החובשת" שעליה התרענו כבר לפני כשנה, במסגרת פנייה רשמית לדוברות העירייה, שכללה את כלל החשדות שנאספו – לא הוסרה מתפקידה, ולא ננקט בעניינה כל צעד ממשי. כך, אישה המתחזה לחובשת ממשיכה לפעול בשטח כגורם רפואי, כאילו לא אירע מקרה מוות וכאילו ברשותה הכשרה מקצועית תקפה.

על פי התלונה, אין ברשותה תעודה תקפה, והיא אף איננה עומדת בדרישת שלוש שנות הניסיון המחייבת המופיעה בחוזה שעליו התחייב הקבלן העירוני – חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" ומנהליה, מר דודו אשרי ומר גדי שקל.

ציוד הצלה בכספי ציבור שאינו מופעל בפועל

התלונה מתייחסת להיעדרו של ציוד הצלה חיוני בחופים, חרף תשלום ציבורי גבוה ושימוש בכספי משלמי מסים. על פי המכרזים שנחתמו בין העירייה לחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" בשנים 2019 ו-2023, החברה הייתה מחויבת להציב אמבולנסים ייעודיים לחול מסוג 4X4, טרקטורוני הצלה וחובשים בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים.

על פי התלונה, סיורים בשטח לא מצאו אמבולנסים או טרקטורונים זמינים בחופי בת ים. אחד החובשים בחברה אף הודה כי גם אם היה לו אמבולנס, לא היה מחזיק ברישיון להפעילו. בתלונה נטען כי הציבור מממן שירותים וציוד שאינם קיימים בפועל.

בנוסף מוזכרים אופנועי ים שנרכשו בשנים 2014 ו-2019 בעלות של מאות אלפי שקלים, עם תחזוקה שנתית של אלפי שקלים לכל כלי. על פי התלונה, אופנועים אלה אינם מוצבים בעמדות ההצלה אלא מאוחסנים במחסנים עירוניים, ואינם זמינים ברגעים קריטיים.

התלונה מביאה דוגמה לאירוע התרסקות מטוס קל במאי 2025, שבו נער נפצע באורח אנוש כ-250 מטר מהחוף. אופנועי הים שהיו אמורים לשמש לחילוץ מהיר לא היו זמינים, והנער הועבר במצב אנוש ללא שימוש בציוד ההצלה הימי שנועד למקרים כאלה.

פרטים נוספים על המעורבים והאירועים

התלונה מתייחסת גם למציל יורם בצלאל, שעליו מובאות טענות חמורות. בשנת 2020 פסק בית משפט השלום בראשון לציון כי בצלאל הפיץ מידע כוזב נגד עמיתו לעבודה, המציל ועורך הדין אריה ארגז, פגע במשלח ידו וחויב בפיצוי כספי. בנוסף, התלונה מביאה עדויות על אירועי אלימות לכאורה כלפי גולשים ועל מסיבה שנערכה לכאורה בעמדת הצלה בשעות העבודה.

התלונה מפרטת סעיפי עבירה אפשריים רבים, ובהם: הריגה ברשלנות, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מכרזים, סיכון חיי אדם, בזבוז כספי ציבור וחבלה.

הגורמים המרכזיים הנזכרים בתלונה הם: צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים והחותם על המכרזים; יורם בצלאל, מציל בחופי העיר; אלכסנדרה לנסקוי, המועסקת כחובשת; גדי שקל ודודו אשרי, מנהלי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ"; וכן בכירים נוספים בעירייה האחראים על פיקוח, מכרזים ובקרה.

שמו של ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, מופיע במכרז – כמתחייב מתפקידו וכמי שאישר את פרסומו ואת ניהולו. משכך, מוטלת עליו גם האחריות לוודא כי המכרז שהוא מפרסם עומד בתנאים, נבדק כראוי ומיושם בהתאם להוראותיו.

התלונה נפתחה במשטרה תחת מספר תיק 503827/2025 ומטופלת בתחנת משטרת בת ים. זאת לאחר שמשטרת ישראל דחתה את הבקשה להעבירה לטיפול יחידת להב 433, בהתאם לשיקוליה המקצועיים. במקביל, תלונה מקיפה הוגשה למבקר המדינה, ורכזת אגף רימו"ן במשרד מבקר המדינה, אפרת מאיר, אישרה כי נפתח תיק חדש במספר 1224307.

ידוע כי למר ברוט ישנם קשרים נרחבים במערכת, ולפיכך פנינו בבקשה להעברת הטיפול בתיק ליחידת להב 433. אף על פי כן, נמסר לנו כי ההחלטה שהתקבלה היא לנהל את החקירה בתחנת בת ים. אנו מקווים כי בחינת העובדות תיעשה בהתאם למידת הצדק הנדרשת וללא כל השפעה חיצונית.

ברגע שיוגשו כתבי אישום, יתקיימו דיונים משפטיים או יינתנו פסקי דין, גזרי דין והרשעות – נעדכן אתכם בהתאם. גם אם התלונה במשטרה תיסגר, נפרסם את עדכון הסגירה ופרטי הערעורים, ככל שיוגשו. כך או כך, הציבור יקבל את מלוא המידע, תוך הקפדה על כללי האתיקה העיתונאית המחייבים פרסום כתבי אישום, תוצאות הליכים שיפוטיים, ערעורים וסגירות תיק.

הפוסט חשד להפרת אמונים, מחדלים מסכני חיים והאשמות כבדות נגד ברוט ובכירי העירייה (מתלונה לרשויות)   הופיע לראשונה ב-מעקב.

בחודש מרץ 2024 אירע מקרה חמור בגן הגיבורים בבת ים, במהלכו הותקף זוג צעיר באלימות קשה. האישה נפגעה באורח חמור והובהלה לבית החולים, שם אושפזה בעקבות פציעותיה. התוקפים, תושבים ממוצא ערבי מבת ים ויפו, ביצעו מעשה לינץ' בזוג היהודי. חרף חומרת האירוע, כלי התקשורת המרכזיים בחרו להתעלם מהמקרה, ורק מערכת "מעקב" בחרה להביא את הדברים לידיעת הציבור (ראוי לציין כי במקרים הפוכים, שבהם יהודים היו התוקפים, היו כתבי ערוצים 11, 12 ו-13 צצים בעיר כפטריות אחר הגשם).

אירוע חמור זה, שהתרחש בגן הגיבורים, חשף מחדל מטריד בהתנהלות העירייה תחת ניהולו של ראש העיר צביקה ברוט: חרף העובדה כי העירייה פיזרה שלטים ברחבי העיר המתריעים על קיומן של מצלמות אבטחה, בפועל המצלמות היו בגדר עיניים עיוורות – מותקנות במקומן אך מנותקות לחלוטין ממערכת ההפעלה, קרא עוד – לחץ כאן

חומרת המחדל מתעצמת לאור העובדה שהעירייה שילמה לקבלן מכספי ציבור עבור התקנת המצלמות, אך לא טרחה להשלים את חיבורן למערכת ההפעלה. במשך תקופה הנמשכת שנה לכל הפחות, התהלכו תושבי העיר תחת אשליית ביטחון מדומה, בעודם מאמינים בתמימותם כי עיניהן הפקוחות של מצלמות האבטחה משגיחות ומתעדות את המתרחש במרחב הציבורי. בפועל, זו הייתה אך אשליה שהונחלה להם תחת חסות העירייה.

היום, בתאריך ה-16 בפברואר 2025, תיעדה מערכתנו עובד מטעם עיריית בת ים בעת שביצע את חיבור המצלמות למערכת. גילוי זה שופך אור על שתיקתה הרועמת של דוברות העירייה לאורך כל התקופה – שתיקה שמקורה, ככל הנראה, בהיעדר הסבר ראוי למחדל המתמשך.

בכך נחשפה לעיני כל האמת המטרידה שהוסתרה מעיני הציבור זמן כה רב. לאחר חלוף חודשים ארוכים מעת התקנתן, רק כעת החלו העבודות לחיבור המצלמות למערכת המרכזית. בהקלטה שתועדה על ידי מערכתנו, נשמע עובד העירייה מודה בפה מלא כי המצלמות מחוברות אך היום – וידוי מביך המעיד כאלף עדים על כשל מערכתי חמור בניהול מערך האבטחה העירוני. עדות זו חושפת טפח מטריד מהתנהלות העירייה בכל הנוגע לביטחון תושביה.

הפוסט מחדל הביטחון תחת ברוט: שנים של שקר והטעיית התושבים הופיע לראשונה ב-מעקב.

לקריאת הכתבה, לחץ כאן

 

פקח או "שליח מיוחד"? עובדיה, שהצטיין בתפקידו כ"מומחה לבדיקת חומרים אורגניים ברחוב" (תואר חדש שככל הנראה נוצר במיוחד עבורו), הפגין יכולות מרשימות בזיהוי "עבירות" שאיש לא ראה ולא תיעד. בעוד הרחובות מוצפים בפסולת, מצא עובדיה לנכון להתמקד דווקא במה שהוא טען שהוא "צואת כלב טרייה" – מומחיות שללא ספק מצדיקה את משכורתו הציבורית.

עובדיה הציג את משנתו הכלכלית המרתקת, במה שנראה כקורס מתקדם בכלכלה עירונית, ואמר בין היתר: "אתה כותב על עיריית בת ים? כל יום ניתן לך דוחות, תהיה בפשיטת רגל". חישוב מהיר של 730 שקלים כפול 30 יום אכן מוכיח את יכולותיו המתמטיות המרשימות של הפקח.

הפוסט בת ים: פקחים או בריונים? כך משתיקים עיתונאים בהנהגת ברוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט בת ים: עיר טובעת בזבל – הכישלון הגדול של צביקה ברוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

Расследование "Маакав" раскрывает: пресс-служба молчит, подрядчик по уборке исчез, а мэр игнорирует ситуацию.

Город в кризисе
Во время нашего обхода города открылась удручающая картина: кучи мусора на каждом углу, загрязненные тротуары и неприятный запах, окутывающий улицы. Жители города, которые платят муниципальный налог около 1,000 шекелей за двухкомнатную квартиру (и еще больше за квартиры большего размера), оказываются живущими в том, что похоже на гигантский мусорный бак.

Похоже, в Бат-Яме действует подрядчик-призрак. Городская система надзора работает сомнительным образом, когда мэр города, господин Цвика Брот, вместе с членами коалиции, ежемесячно утверждают перевод миллионов шекелей подрядчику, выигравшему тендер. Подрядчик пренебрегает своими обязанностями в сфере уборки, а надзор со стороны муниципалитета Бат-Яма полностью отсутствует.

Возникает подозрение, что господин Брот и его коллеги выбирают "слепоту", поскольку известно, что процесс победы в муниципальном тендере совсем не прост. Однако есть пределы – когда подрядчик получает огромные бюджеты и не выполняет возложенные на него обязанности, требуемым шагом является немедленное расторжение контракта с ним.

Мусор остается, деньги исчезают
В то время как жители умоляют о более чистом городе, возникает вопрос – куда именно утекают общественные деньги? Нефункционирующая пресс-служба, исчезнувший подрядчик по уборке и мэр, действующий с тревожным безразличием – все это рисует беспокоящую картину серьезного управленческого провала.

Жители Бат-Яма, чьи голоса хорошо слышны в нашем расследовании, требуют немедленных изменений. Они устали жить в городе, превратившемся в гигантскую мусорную корзину, устали платить высокие налоги за услуги, которых не получают, и главное – устали от систематического игнорирования городским руководством их самых базовых потребностей.

Напрашивающийся вывод заключается в том, что Цвика Брот провалился в своей роли мэра. Под его руководством Бат-Ям скатился до состояния, когда его жители вынуждены справляться с недостойными условиями жизни, в то время как общественные деньги тратятся на нефункционирующие отделы и подрядчиков, не предоставляющих требуемые услуги.

Бат-Ям 2025 года – это город в кризисе. Документация "Маакав" раскрывает тяжелую реальность города, тонущего в мусоре, безразличное руководство и общественные деньги, исчезающие без объяснения. Возникает вопрос – сколько еще времени жители города смогут терпеть эту ситуацию? И есть ли кто-то, кто возьмет на себя ответственность за продолжающийся провал?

Фото со страницы Цвики Брота в Facebook, согласно статье 27а

הפוסט Бат-Ям: город тонет в мусоре – большой провал Цвики Брота הופיע לראשונה ב-מעקב.

وبينما يدفع سكان بات يام ضرائب بلدية بمبالغ مبالغ فيها، تغرق المدينة في القمامة. تلال النفايات وأكياس النايلون وأكوام القمامة تزين شوارع المدينة، ويضطر السكان للعيش في واقع لا يطاق. لكن أين يتواجد رئيس البلدية، تسفيكا بروت؟

مدينة في أزمة
في جولة أجريناها في أنحاء المدينة، تكشفت صورة مؤسفة: أكوام القمامة في كل زاوية، أرصفة ملطخة، ورائحة كريهة تملأ الشوارع. سكان المدينة، الذين يدفعون ضريبة بلدية تبلغ حوالي 1,000 شيكل لشقة من غرفتين (وأكثر للشقق الأكبر)، يجدون أنفسهم يعيشون داخل ما يبدو وكأنه حاوية قمامة ضخمة.

يبدو أن في بات يام يعمل مقاول أشباح. يعمل نظام الرقابة البلدي بشكل مشكوك فيه، حيث يوافق رئيس البلدية، السيد تسفيكا بروت، مع أعضاء الائتلاف، شهرياً على تحويل ملايين الشواقل لمقاول فاز بالمناقصة. المقاول يهمل واجباته في مجال النظافة، بينما الرقابة من قبل بلدية بات يام غائبة تماماً.

يثار الشك في أن السيد بروت وزملاءه يختارون غض الطرف، إذ من المعروف أن إجراء الفوز بمناقصة بلدية ليس بالأمر السهل على الإطلاق. لكن، هناك حدود – عندما يتلقى مقاول ميزانيات ضخمة ولا ينفذ ما هو مطلوب منه، فإن الإجراء المطلوب هو إلغاء العقد معه فوراً.

المال يختفي والقمامة تبقى
بينما يتوسل السكان لمدينة أنظف، يُطرح السؤال – إلى أين بالضبط تتدفق الأموال العامة؟ قسم ناطقية لا يعمل، مقاول نظافة مختفٍ، ورئيس بلدية يتصرف بلامبالاة مقلقة – كل هذا يرسم صورة مقلقة لفشل إداري خطير.

سكان بات يام، الذين سُمع صوتهم جيداً في تحقيقنا، يطالبون بتغيير فوري. هم متعبون من العيش في مدينة تحولت إلى حاوية قمامة ضخمة، متعبون من دفع ضريبة بلدية عالية مقابل خدمات لا يتلقونها، وبالأساس – متعبون من التجاهل المنهجي لقيادة المدينة لاحتياجاتهم الأساسية.

الاستنتاج الواضح هو أن تسفيكا بروت فشل في منصبه كرئيس للبلدية. تحت قيادته، تدهورت بات يام إلى وضع يضطر فيه سكانها للتعامل مع ظروف معيشية غير لائقة، بينما تُهدر الأموال العامة على أقسام لا تعمل ومقاولين لا يقدمون الخدمة المطلوبة.

بات يام 2025 هي مدينة في أزمة. توثيق "متابعة" يكشف واقعاً صعباً لمدينة تغرق في القمامة، قيادة غير مبالية، وأموال عامة تختفي دون تفسير. السؤال المطروح هو – إلى متى سيتمكن سكان المدينة من تحمل هذا الوضع؟ وهل هناك من سيتحمل المسؤولية عن هذا الإخفاق المستمر؟

**الصورة من صفحة تسفيكا بروت على فيسبوك، وفقاً للبند 27أ**

הפוסט بات يام: مدينة غارقة في النفايات – الفشل الكبير لتسفيكا بروت הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעת האחרונה מתעוררות תהיות חמורות באשר לאופן התנהלותו של מוסד "ברכת כהן", אשר משכנו ברחוב חלמית 7 בבת ים. המוסד, הנחזה כפועל למען מטרות צדקה ומונהג על-ידי הרב לאון כהן, ואשר בין היתר מספק מזון במחיר מופחת לנצרכים, מצא עצמו במוקד סערה ציבורית בעקבות חשיפתן של מספר הפרות חמורות בדפוסי פעילותו. מסתבר כי מאחורי מעטה הדת וה"כיפה" מסתתרות תופעות של אלימות ובריונות.

"מוסדות ברכת כהן" מתיימר להיות מוסד ללא כוונת רווח, המפעיל מעין מרכול או מתחם למכירת מזון במחירים מוזלים (בין השאר, מוצרי מזון שהתקבלו כתרומה למוסד). בין כתליו נמכרים, בין היתר, מוצרי חלב, בשר וביצים – כל זאת, על פי החשד, בהיעדר אישור ופיקוח מטעם משרד הבריאות.

בשיחה שקיימה מערכת "מעקב" עם בר לאון כהן, יו"ר הארגון, הוא עצמו הודה כי אין בידי הארגון אישור ממשרד הבריאות למכירת מזון. פנייה למשרד הבריאות אישרה כי אכן לא ניתן אישור כזה ל"מוסדות ברכת כהן".

חומרת העניין ברורה: מדובר בסיכון בריאותי פוטנציאלי לציבור הרוכשים, שכן ללא פיקוח ואישורים מתאימים, לא ניתן להבטיח את איכות ובטיחות המזון הנמכר. יתרה מזאת, העובדה שמדובר במוצרים רגישים כמו חלב, בשר וביצים, מעלה את רמת הסיכון.

בעקבות הממצאים, הוגשה תלונה לרשם העמותות. משרד הבריאות, מצדו, מסר כי העניין נמצא בטיפול ומטופל על ידי מחוז תל אביב.

ברם, אין הפרשה מסתכמת בחשדות להפרת תקנות בריאות הציבור. כאשר אנוכי, בתפקידי כעיתונאי, ניסיתי לתעד את הפעילות במתחם (במסגרת חובתי המקצועית – שכן לציבור הזכות לדעת), הותקפתי באלימות חריגה בחומרתה. למעשה, המתקפה בוצעה בידי שליח מטעם אביו של הרב לאון כהן (אבי הרב כהן נוכח במוסד מדי יום). כתוצאה מן התקיפה, נאלצתי להתפנות באמבולנס לבית החולים וולפסון, והוגשה תלונה רשמית במשטרה.

בריון טען שאסור לצלם במרחב הציבורי. בנוסף, ניתן לראות את אביו של הרב לאון כהן משלח את הבריון לעברי.

בשלב מסוים הצליח הבריון להשבית את מצלמתי וגרם לי לחבלה ביד, ככל הנראה במטרה להנחיל לי לקח בדבר הימנעות מצילום.

מקרה זה מעלה תהיות נוספות לגבי דרכי הפעולה של הארגון ומידת נכונותו לשקיפות ולביקורת ציבורית. יתרה מזאת, הוא מעלה חשש כבד לגבי הקשרים שיש לארגון עם גורמים שונים, כולל, על פי הטענות, עם המשטרה המקומית ועיריית בת ים.

בהקשר זה, ראוי לציון כי במהלך התקרית בה הותקפתי, עלה בידי לתעד עובד עירייה אשר הניח את רכבו בחניית נכים ללא התג הנדרש, ונטל מן המקום כמות נכבדה של ביצים. פנייה שהופנתה למחלקת דוברות עיריית בת ים בעניין זה טרם זכתה למענה עד לשעה זו.

מעניין לתהות איזה קנס היה מטיל השיטור העירוני על אזרח מן השורה אשר היה מחנה את רכבו במקום המיועד לנכים. נזכיר לעובד השיטור העירוני: נהג אשר יחנה את רכבו בחניית נכים ללא תו נכה תקף, דינו יהא קנס בסך אלף שקלים חדשים בתוספת ארבע נקודות חובה. בתי המשפט מתייחסים לעבירה זו כאל אחת מארבע העבירות החמורות ביותר, ולפיכך אינם מקלים ראש בעניין ונוהגים לפסוק כי על נהג שאינו מחזיק בתו נכה להתייחס כאילו חומות בצורות מקיפות את חניית הנכה, חומות אשר שעריהן ייפתחו אך ורק בפני אדם המחזיק בתו נכה כדין.

נציין עוד עניין אשר זועק לשמיים ולא ניתן להחריש לגביו: תקיפה והשבתת מכשיר הצילום שברשותי כעיתונאי, המהווה הפרה בוטה של החוק, בוצעה לנגד עיניו של עובד העוטה מדי השיטור העירוני!

מעבר לסוגיות הבריאותיות והאלימות, עולות גם שאלות לגבי ההתנהלות הכספית של הארגון. "מעקב" הזמין את דוחות העמותה וכעת הם נבדקים על ידי רואה חשבון מומחה. בין היתר, מנסים לברר מי היא חברת הביטוח המבטחת את הארגון במקרה של מזון מקולקל, ומהי ההתנהלות הכספית המדויקת של העמותה. רואה החשבון של "מוסדות ברכת כהן" סירב להגיב לשאלות בנושא.

עניין נוסף ראוי לציון אשר נוגע לסוגיית האישורים. גורמים בעיריית בת ים מתקשים להשיב לשאלותינו בדבר זהות הגורם אשר העניק אישור לבניית המבנה. מקור מהימן מסר לנו כי קיימות בעיות הקשורות למבנה זה. לפיכך, הגשנו בקשה לפי חוק חופש המידע לעיריית בת ים ואנו ממתינים לתשובה רשמית. הרב לאון כהן, בתפקידו כיושב ראש הארגון, בחר להתעלם מן השאלות הנוגעות למבנה, לביטוחים, לאישורי בנייה וכיוצא באלה.

בתגובה לפניית "מעקב", מסר הרב לאון כהן, יו"ר הארגון:

"ידידי היקר שלום וברכה, מבין שלקחת אותנו כפרויקט ואינני מבין מדוע. לא מוצא סיבה לפגוע במאות ניצולי שואה ובקשישים המגיעים לקחת סלי מזון, אוקראינים, חבר העמים, הקהילה האתיופית, ילדים רעבים וכד'. אנו מתנדבים במסגרת ובברכה ועושים הכל לטובת סיוע יום יומי לתת למשפחות הנ"ל לחיות בכבוד. אדוני פנה אלי ב-8 לאוגוסט בבעיה שהייתה עם אחד המתנדבים במקום וטיפלתי במהרה בעניין. עכשיו אני מבין שאדוני בהמשך למה שהיה ממשיך לחפש שאלות נוספות, אשר כלל לא קשורות למקרה שלך באופן אישי. אני רואה את הדבר כרצון אישי שלך לפגוע במקום ללא שום רצון לבדוק באמת או להגיע למקום. להזכירך שהיית במקום במשרדי האישי לפני כחודשיים וגם לפני והשיחה הייתה מאוד נעימה ואף רצית לסייע לנו. מעריך את עזרתך ומאחל ברכה וחג שמח לכבודו".

תגובתו זו של הרב לאון כהן מעוררת שאלות נוקבות נוספות. היא נמנעת מהתייחסות ישירה לטענות החמורות שהועלו, ותחת זאת מבקשת להציג את הפנייה העיתונאית כניסיון אישי לפגוע במוסד. יתר על כן, ההתייחסות לאירוע האלים כ"בעיה עם אחד המתנדבים" אשר טופלה "במהרה" מעוררת חשש כבד באשר ליחסה של הנהלת המוסד לאלימות המופנית כלפי אנשי תקשורת.

הפוסט מוסדות ברכת כהן: מכירת מזון ללא פיקוח ותקיפת עיתונאי הופיע לראשונה ב-מעקב.

הכל החל לפני מספר שנים, כאשר הורים רבים בבת ים החליטו לקנות אפרוחים כחיות מחמד לילדיהם. לאחר שהילדים איבדו עניין, רבים מההורים שחררו את האפרוחים בגנים ציבוריים ברחבי העיר. האפרוחים, שגדלו להיות תרנגולים בוגרים, מצאו בבת ים סביבה נוחה להתרבות ולשגשג.

כיום, אוכלוסיית התרנגולים בבת ים מוערכת במאות, אם לא אלפים. התושבים מדווחים על קריאות תרנגולים החל משעות הבוקר המוקדמות, לעיתים כבר בשעה 3 לפנות בוקר.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד התושבים, נראה כי עיריית בת ים מתקשה להתמודד עם הבעיה. ניסיונות חוזרים של כתבי "מעקב" לקבל תגובה מהעירייה נענו בשתיקה רועמת.

מקורות בעירייה, שביקשו להישאר בעילום שם, טוענים כי אין לעירייה תקציב או תוכנית פעולה להתמודדות עם הבעיה. "זה פשוט לא בסדר העדיפויות. יש דברים חשובים יותר על הפרק", אמר אחד המקורות.
אפשר ללכוד את התרנגולים ולהעביר אותם לפינות חי או למשקים חקלאיים, זה פתרון הומני שיכול לפתור את הבעיה.

עם התקרבות מועד הבחירות המוניציפליות, מתעורר הרושם כי ראש העיר, מר צביקה ברוט, ופמלייתו עשויים סוף כל סוף להפנות את תשומת ליבם לסוגיה הבוערת. ברם, בעת הזאת, תושבי בת ים מוסיפים להיאבק על מנוחתם, בעוד קריאות התרנגולים מהדהדות ברחובותיה של העיר.

היימצא מזור לבעיה הייחודית הזו? רק חלוף העתים יגלה זאת. אולם, דבר אחד ניצב לנגד עינינו בבהירות – תושבי בת ים מייחלים כי הפתרון יבוא בטרם יכתירו התרנגולים את עצמם כשליטיה הבלתי מעורערים של העיר.

הפוסט צבא התרנגולים: הסיוט שמעיר את בת ים הופיע לראשונה ב-מעקב.