יום לאחר פרסום כתבה בה נחשף כי רק 8 אחוזים מהחלטות הממשלה באילת מבוצעות, מגיעה תגובה ראשונה ומפתיעה מעיריית אילת. בניגוד לתגובות סוערות שהתקבלו בעבר מעיריות אחרות, הפעם מדובר במענה מקצועי, מידי ובוטה שמזהה בפעם הראשונה את חומרת המצב אך מפנה את האחריות למדיניות ממשלתית כושלת של שנים.

עיריית אילת אישרה אתמול את הממצאים החריפים שעלו בדוח מבקר המדינה ובכתבה שפורסמה ב-25 בספטמבר, אך בחרה לא להכחיש או להתגונן, אלא להעביר את האחריות הישר לפתחה של הממשלה. "הדוח חושף פערים שמקורם בהזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר הותירו את אילת הרחק מאחור", נכתב בתגובה הרשמית שנשלחה על ידי דנה זנטי, דוברת העירייה.

המענה שנמסר מעיריית אילת מהווה תקדים חשוב בשדה התקשורת העירונית בישראל. במשך למעלה משנה וחצי ממתין כלי התקשורת "מעקב" לתגובות רשמיות מעיריות חולון, נצרת ונוף הגליל, וכמעט שנתיים ימים חלפו ללא מענה מעיריות אור יהודה, ירושלים ותל אביב. על רקע זה בולטת אילת, אשר לא זו בלבד שהשיבה ביום הגשת הפנייה, אלא עשתה זאת בנימה עניינית ומכבדת, ללא גידופים, איומים או השפלות – תופעות שאפיינו בעבר את תגובותיהן של רשויות מקומיות אחרות.

הדוח, שפורסם השבוע, הצביע על כשל חריף ביישום מדיניות הממשלה באילת. רק 8 אחוזים מהחלטות הממשלה ליישום תוכניות פיתוח בעיר בוצעו במלואן, ושני שלישים מההחלטות לא יושמו כלל או יושמו באופן חלקי. הכשל בולט במיוחד לאור קריסת תעשיית התיירות במלחמת חרבות ברזל, כאשר הממשלה לא העבירה מחצית מתקציב הסיוע שהובטח – 25 מיליון שקל מתוך 50 מיליון שהובטחו.

• לקריאת הדו"ח המלא – לחץ כאן

עיריית אילת, במקום לנסות להתגונן או להכחיש את הממצאים, בחרה לאמץ אסטרטגיה שונה לחלוטין. העירייה הודתה למבקר המדינה על "הדוח המקיף" ואף הציגה את התרומה הלאומית שלה – קליטת למעלה מ-60 אלף מפונים מיד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מהלך זה הציב את אילת כעיר שלוקחת אחריות לאומית, תוך שהיא מדגישה את הזנחתה על ידי הממשלה.

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, לא הסתפק בהכרה בבעיה אלא קרא לפעולה מיידית. "מסקנות הדוח הן קריאת השכמה לממשלה להגביר את שיתוף הפעולה עם העיר אילת, ולהפוך אותו לתוכנית פעולה מעשית תוך העמדת המשאבים הנדרשים", אמר לנקרי. הוא הדגיש כי "אילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקה הוא בראש ובראשונה אינטרס לאומי".

התגובה של עיריית אילת מציגה תמונה כפולה של עיר הנמצאת במצב קשה אך מנסה לפעול למרות הנסיבות. העירייה מציינת כי "מתקיים שיח חיובי עם מספר משרדי ממשלה, ובחלק מהתחומים כבר ניכרים צעדים ראשונים ופריצת דרך במספר מישורים". עם זאת, היא מדגישה כי "יש להרחיבם ולהעמיקם כדי להביא לשינוי ממשי בחיי תושבי אילת ואורחיה".

הבעיות שמציגה העירייה אינן חדשות: שירותי בריאות מצומצמים, ניתוק תחבורתי מהמרכז ותלות כמעט מוחלטת בענף התיירות. אך הפעם, במקום לקבל אותן כ"גזירת גורל", עיריית אילת מגדירה אותן כ"תוצאה של מדיניות מתמשכת המורגשת מדי יום בחיי התושבים". מסר ברור זה מעביר את האחריות מהעירייה אל הממשלה המרכזית.

המענה המקצועי של עיריית אילת בולט בנוף התקשורת העירונית הישראלית. במקום התגובות הרגשניות, הקללות והאיומים שאפיינו תגובות עיריות אחרות בעבר, הגיעה תגובה מדודה, עניינית ומקצועית. דנה זנטי, דוברת העירייה, הצליחה לבנות מענה שמכיר בבעיות, מציג הישגים מקומיים ומעביר מסר ברור לממשלה – כל זאת תוך שמירה על כבוד ומקצועיות.

התגובה מגיעה בעת שבה אילת מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים. קריסת תעשיית התיירות עקב המלחמה, איחור בהעברת תקציבי הסיוע הממשלתיים, וקליטת עשרות אלפי מפונים יצרו מצב שבו העיר נדרשת לפעול ברמה לאומית תוך שהיא מקבלת תמיכה חלקית בלבד מהממשלה.

למרות האתגרים, עיריית אילת מציגה הישגים מקומיים: השקעה במרכז חדשנות, שיפוצי מוסדות חינוך, הקמת סיירת ביטחון עירונית חדשה ופריסת מאות מצלמות ביטחון. תקציב העירייה לשנת 2025 עומד על 736 מיליון שקל, עם דגש על חינוך ותשתיות. אלה הם מהלכים שהעירייה יכולה לבצע מכוחה, בניגוד להחלטות הממשלה שלא יושמו.

הדוח של מבקר המדינה קבע כי ללא מעבר מהכרזות ליישום ממשי, יישארו אילת ותושביה פגיעים במשברים עתידיים. המבקר קרא למשרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול באופן מיידי ואסטרטגי, לגוון את מקורות ההכנסה של העיר ולבצר את חוסנה הכלכלי והביטחוני. עיריית אילת אימצה המלצות אלה ודחקה ביישומן המיידי.

המקרה של אילת מעמיד שאלות רחבות על היחסים בין הממשלה המרכזית לרשויות המקומיות בישראל. בעוד עיריות רבות בוחרות להתעמת עם התקשורת או להתעלם ממנה, עיריית אילת בחרה בגישה שקופה ומקצועית. היא מכירה בבעיות, מציגה פתרונות מקומיים ודורשת פעולה ממשלתית מיידית.

שוב אציין: תגובת עיריית אילת מציבה תקדים חדש בתקשורת העירונית בישראל. המענה המיידי, המקצועי והחף מאלימות מילולית מעיד על שינוי בגישה התקשורתית. במקום להימנע מביקורת או להגיב בכעס, העדיפה העירייה להשתמש בביקורת כמנוף לחץ על הממשלה לטובת תושבי העיר.

השאלה המרכזית שעולה מהמענה הזה היא האם הממשלה תגיב לקריאה של עיריית אילת ותתחיל ליישם את החלטותיה שנותרו על הנייר. בעוד 92 אחוזים מהחלטות הממשלה באילת לא מבוצעות, התגובה המקצועית של העירייה עשויה להיות הכלי שיביא לשינוי ממשי בשטח.

אילת, שהפכה לסמל הערבות הלאומית בקליטת המפונים, מבקשת כעת ערבות לאומית גם לעצמה. העירייה לא מבקשת יחס מיוחד, אלא יישום של החלטות שכבר התקבלו. המסר ברור: אילת ממלאת את תפקידה הלאומי, והגיע הזמן שהממשלה תמלא את שלה.

כאן המקום להודות ל־17 חברי מועצת העיר אילת, על פעילות מחלקת הדוברות העירונית הפועלת במקצועיות, מסירות ותיאום מושלם. המחלקה משמשת דוגמה אישית לרשויות מקומיות אחרות, אשר לעיתים ניכרת בהן בזבזנות משאבי ציבור לצד פעילות דלה בהנגשת מידע לתקשורת. בניגוד לתחושה שמותירה לעיתים דוברות רשמית כריקה מתוכן – באילת פועלת מערכת דוברות עניינית, מדויקת ושקופה, אשר מהווה נכס חשוב לעיר ולתושביה.

להלן רשימת נבחרי הציבור המובילים את העיר אילת:

ראש העירייה – אלי לנקרי

בטי סימלמיץ

יניב חנו

יהודה מורדי

סימה נמיר

סטס דינקין

אלי דהן

שמואל פילוס

אביאל נחמן רביבו

אורי שיש

מתן בארי

סמי שלמה אוחנה

איטל רייך

סוזי שרם כהן

גבי קדוש

אולג צ׳רנומורץ

דותן ממן

כך נרשמת לאילת הנהגה עירונית רחבה, אשר לצד מחלקות העירייה ובראשן הדוברות, מבקשת להוות דגם לניהול ציבורי איכותי, שקוף ויעיל.

הפוסט אילת מודה: הממשלה הזניחה אותנו שנים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד שרשויות אילת מפרסמות על הישגים ופרויקטים חדשניים, דוח מבקר המדינה החדש חושף מציאות שונה לחלוטין: רק 8 אחוזים מהחלטות הממשלה לפיתוח העיר מבוצעות באופן מלא. הנתונים, שפורסמו במהלך מלחמת חרבות ברזל, מעלים שאלות קשות על הפער בין ההכרזות הרשמיות למציאות בשטח.

הדוח, שנערך על רקע התגברות האיומים הביטחוניים על אילת והצורך בחיזוק חוסנה הכלכלי, מצביע על כשל מערכתי בפיתוח העיר. למרות החלטות ממשלה משמעותיות שהתקבלו בשנים 2019 ו-2022, שני שלישים מהפעולות שנקבעו לא בוצעו או בוצעו באופן חלקי בלבד.

הממצאים מעוררי דאגה במיוחד נוכח התלות המוחלטת של אילת בתעשיית התיירות. כפי שעולה מהדוח, העדר גיוון כלכלי הותיר את העיר חשופה לסיכונים במצבי חירום, בדיוק כפי שהתרחש עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל כאשר תעשיית התיירות קרסה כמעט לחלוטין.

הנתונים מתוך הדוח מעידים על בעיה עמוקה יותר. מתוך 50 מיליון שקל שהממשלה החליטה להקצות לסיוע לתעשיית התיירות בעיר במהלך המלחמה, 25 מיליון שקל לא הוקצו כלל. יתר הסכום הוקצה בשיהוי משמעותי, דבר שפגע קשות ביכולתה של תעשיית התיירות להתאושש כלכלית במהלך התקופה הקרובה.

הביקורת מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: היערכות משרד התיירות לסיוע בשעת חירום, הסיוע שניתן בפועל לתעשיית התיירות באילת לאחר שנפגעה במלחמה, וחיזוק תעשיית התיירות בעיר לצד פיתוח עוגנים כלכליים נוספים. בכל אחד מהתחומים נמצאו פערים ניכרים בין התכנון לביצוע.

בד בבד, רשויות אילת ממשיכות לפרסם על מגוון יזמות ופרויקטים. במרץ 2024 הושק מרכז חדשנות ויזמות במבנה הטרמינל לשעבר, שכולל חללי עבודה וחדרי פודקאסט ומיועד לקדם יזמות טכנולוגית בעיר. העירייה גם השקיעה כ-10 מיליון שקל בשיפוצי קיץ במוסדות החינוך, כולל שדרוג כיתות וחצרות.

בתחום הביטחון, העירייה אישרה הקמת סיירת ביטחון עירונית שתפעל 24 שעות ביממה בשלוש משמרות. הסיירת תמנה 27 סיירים מתושבי אילת, יוצאי יחידות ביטחוניות. כמו כן הוקמו כ-650 מצלמות עירוניות ונדונה הקמת תחנת כבאות חדשה בשכונת המשטרה.

אולם הדוח מציב את ההכרזות הללו בפרספקטיבה שונה. על פי הממצאים, משרד התיירות לא היה מוכן למצבי חירום ולא הצליח לתת מענה מהיר ויעיל לפגיעה בתעשיית התיירות. הפערים בהיערכות פגמו ביכולתו לתת מענה ראוי לעיר כאשר פרצה המלחמה והתיירות הפסיקה כמעט לחלוטין.

תמונת המצב מתחדדת כאשר בוחנים את הרקע הרחב יותר. מיד לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר נרתמו עיריית אילת, תושביה ובתי המלון בעיר באופן נרחב לסייע לעשרות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון, שהכפילו את אוכלוסיית העיר. הסיוע ניתן במגוון תחומים כולל דיור, בריאות, רווחה וחינוך, והפך את אילת לסמל לערבות הדדית ולמחויבות לאומית בשעת חירום.

דווקא לאור התגייסות זו, הפערים שחושפים במימוש ההחלטות לפיתוח העיר מעוררים דאגה רבה יותר. הדוח מדגיש שתיקון הליקויים ויישום ההמלצות חשובים למדינת ישראל בכלל, נוכח התגברות האיומים הביטחוניים על המדינה ועל אילת, והיותה של העיר מרכיב מרכזי במענה האסטרטגי-לאומי למצבי חירום.

הפתרונות המוצעים בדוח כוללים פעולה בהקדם של שרי התיירות, האוצר, הבריאות, הכלכלה והחקלאות ליישום החלטות הממשלה לפי תחומי אחריותם. המטרה היא למצות את הפוטנציאל הלאומי הטמון באזור אילת ולחזק את חוסנה הכלכלי והתיירותי בשגרה ובחירום, בייחוד נוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות.

תקציב העירייה לשנת 2025 אושר ב-736 מיליון שקל, עם דגש על חינוך, תשתיות ושדרוג שכונות ותיקות. בתחום החינוך פורסם מכרז להקמת תיכון בשכונת שחמון, הוכרזו מוסדות מצטיינים במחוז הדרום, וחולקו מלגות לסטודנטים תושבי אילת. שנת הלימודים תשפ״ו נפתחה עם 11,500 תלמידים וקליטת 72 מורים חדשים.

אולם למרות ההשקעות והיוזמות, השאלה המרכזית שעולה מהדוח נותרת ללא מענה מספק: איך להבטיח מעבר מהכרזות ליישום בפועל. הפער של 92 אחוז בין החלטות ליישום מלא מצביע על בעיה מבנית שדורשת טיפול דחוף ומקיף.

מבקר המדינה קורא לגורמים הרלוונטיים לפעול במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות הממשלה שהתקבלו במהלך השנים. הדגש מושם על הצורך לגוון את המשק המקומי ולהפחית את התלות הכמעט מוחלטת בתעשיית התיירות, שהוכחה כפגיעה במיוחד בזמן משבר.

הזמן יראה האם הקריאות הללו ימומשו לצעדים ממשיים בשטח, או שהפער בין החלטות לביצוע ימשיך להתרחב, ויותיר את אילת חשופה לסיכונים נוספים בעתיד.

• לעיון בדוח המלא – לחץ כאן

הפוסט רק 8% מהחלטות הממשלה באילת מבוצעות הופיע לראשונה ב-מעקב.