סערה פוליטית ובין לאומית מטלטלת בימים האחרונים את מערכות השלטון והדיפלומטיה בישראל, בעקבות תיעודים וסרטונים שפרסם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ממתקן המעצר בנמל אשדוד. בסרטונים, אשר עוררו גלי הדף נרחבים, נראה השר כשהוא מנופף בדגל המדינה ומשמיע את המנון המדינה לפעילי משט ה"סומוד" בעודם כפותים על הרצפה. השר אף הוסיף כיתוב פרובוקטיבי לסרטון שבו נכתב: "ככה אנחנו מקבלים את תומכי הטרור, Welcome to Israel".

האירוע, שאמור היה להסתיים בגירוש שקט ותחת מעטה תקשורתי נמוך על פי דרישת משרד החוץ ומערכת הביטחון, הפך תוך שעות בודדות לזירת התגוששות פומבית וגרר גינויים חריפים חסרי תקדים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער. אלו האשימו את בן גביר בגרימת נזק אסטרטגי מכוון למדינת ישראל לצורכי קמפיין בחירות אישי.

המערכת הדיפלומטית והביטחונית בסחרור: "נזק מודע לטווח ארוך"

את הביקורת הנוקבת והמפורטת ביותר השמיע היזם, איש השיווק הדיגיטלי והפרשן הבולט, סניה ולדברג. בפוסט חריף שפרסם ברשת החברתית פייסבוק, ניתח ולדברג את השלכות העומק של התנהלות השר לביטחון לאומי, והאשים אותו בראייה קצרת טווח ובחוסר הבנה מוחלט של הזירה הבין-לאומית.

"הבן אדם פשוט לא חושב על ההשלכות למעשיו," כתב ולדברג בהתייחסו לבן גביר. "או שחושב, ומבין שהוא עשה אחלה קמפיין בחירות וכל השאר לא מעניין אותו".

ולדברג פירט בשורה של סעיפים נוקבים את שרשרת הכשלים הדרמטית שנוצרה, לטענתו, ישירות כתוצאה מפעילותו של השר:

• קריסת מדיניות העמום התקשורתי: מדינת ישראל ניסתה להימנע ככל האפשר מסיקור של האירוע, במטרה למנוע מחברי המשט את מבוקשם – תשומת לב בין לאומית. כתוצאה מפעולתו של בן גביר, המדינה נכשלה במשימה זו לחלוטין.

• זעם בצמרת המקצועית: כל עובדי משרד החוץ, דובר צה"ל, ראש הממשלה והשגרירויות כועסים על השר, אך הוא, כדברי ולדברג, "יודע" טוב יותר מכולם.

• הפיכת הפעילים לגיבורים: חברי המשט, שנעצרו ושוחררו כמעט כולם בחזרה לביתם, צפויים להתקבל בשדות התעופה במדינותיהם בגל של כותרות, ראיונות וכלי תקשורת. במקום להצטייר כ"ילדי צומי מפונקים", הפכו הפעילים לגיבורים בארצותיהם, תוך הפצת המסר כי עברו התעללות על ידי "הישות הציונית".

• משבר דיפלומטי חריף: שגרירים ישראלים כבר זומנו לשיחות נזיפה בבירות העולם, ולפחות עשר מדינות – בהן מדינות ידידותיות לישראל – כבר פרסמו גינויים רשמיים, כאשר הרשימה צפויה להתארך.

• איום על הסחר וההצטיידות הביטחונית: משרד החוץ נאלץ לעבוד מסביב לשעון כדי למנוע הידרדרות ביחסים הדיפלומטיים, העלולה להוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית ובסחר בתחמושת, אשר מדינת ישראל זקוקה לה באופן דחוף ביותר.

"באמת שהייתי סבלני כלפי בן גביר ונמנעתי מלתקוף אותו", סיכם ולדברג את דבריו החריפים. "אבל יש גבול לכל תעלול. מדובר בחוליגן שעושה נזק למדינת ישראל כי בא לו להצטלם ולעשות קמפיין". הפרשן אף הדגיש כי מצביעיו של השר בוחרים להתעלם מכך שהוא נכשל "כמעט בכל קטגוריה שנמצאת תחת אחריותו", למרות הפצת סרטונים שבהם הוא נראה מתעמת באזור הדרום ומצהיר על טיפול בתופעת הפרוטקשן – אשר בפועל הולכת ומחמירה.

מתקפה חזיתית בממשלה: "גרמת ביודעין נזק למדינה"

הביקורת הציבורית תורגמה מיד לעימות חזיתי חסר תקדים בתוך קבינט השרים. שר החוץ, גדעון סער, יצא במתקפה ישירה ופומבית נגד עמיתו לשולחן הממשלה. בציוץ שפרסם ברשת החברתית X, כתב השר סער:

"גרמת ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה ולא בפעם הראשונה. הורדת לטמיון מאמצים אדירים מקצועיים ומוצלחים שנעשו על ידי רבים רבים – מחיילי צה"ל ועד עובדי משרד החוץ ועוד רבים וטובים. לא, אתה לא הפנים של ישראל".

אל עמדת שר החוץ הצטרף באופן חריג גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מתח ביקורת פומבית מפורשת על השר לביטחון לאומי. נתניהו הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "האופן שבו השר בן גביר נהג בפעילי המשט אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות של מדינת ישראל".

בקרב גורמי המשפט והממשל הודגש כי על אף שפעילי המשט אכן עברו על חוקי המדינה, ניסו לייצר פרובוקציה מכוונת ואף מחזיקים בעמדות אנטישמיות, מדינה ריבונית מחויבת לשמור על ממלכתיות, רמה מקצועית גבוהה ועל עקרונות החוק. החוק הישראלי אינו מתיר השפלה של עצורים, בפרט כאשר מדובר בשלב המעצר הראשוני ובטרם ניתן גזר דין בעניינם על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת.

תגובת בן גביר: "הפסקנו להיות ילד כאפות"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דחה מכול וכול את הביקורת שהוטחה בו וסירב להביע חרטה על מעשיו או על פרסום התיעודים. בתגובה רשמית שהפיץ, בחר השר לתקוף בחזרה את עמיתיו לממשלה ואת ראשי מערכת החוץ:

"יש כאלה בממשלה שעדין לא הבינו איך צריך להתנהג עם תומכי טרור", טען בן גביר. "מצופה משר החוץ של ישראל להבין כי ישראל הפסיקה להיות ילד כאפות. מי שמגיע לשטח שלנו לתמוך בטרור ולהזדהות עם חמאס יחטוף ולא ניתן לו את הלחי השנייה".

הרקע המשפטי: מפעיל ימין קיצוני לכיסא השר לביטחון לאומי

הסערה הנוכחית שוב מפנה את זרקור המדיה אל עברו השנוי במחלוקת של השר לביטחון לאומי. איתמר בן גביר, המכהן כיושב ראש מפלגת "עוצמה יהודית" וחבר כנסת מטעמה, הוא עורך דין במקצועו ומי שצמח כפעיל ימין קיצוני בולט.

לאורך השנים הוגשו נגד בן גביר עשרות כתבי אישום, והוא צבר לחובתו שמונה הרשעות פליליות בגין עבירות שונות שביצע בעברו. המרכזיות שבהן כוללות:

• תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות: בשנת 2007 הורשע בן גביר בעבירות של תמיכה בארגון הטרור "כך" והסתה לגזענות, וזאת בעקבות הנפת שלטים בעלי אופי קיצוני.

• עבירות סדר ציבורי: בעברו נרשמו לחובתו גם הרשעות בגין התפרעות, השחתת מקרקעין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

יצוין כי רק בשנה שעברה, במהלך דיון שנערך בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בעניין מינויו ועברו הפלילי, הצהיר בן גביר בפני השופטים כי הוא נמצא היום "במקום אחר, בוגר יותר, עם תובנות אחרות".

ואולם, נוכח האירועים האחרונים בנמל אשדוד והתגובות החריפות מצד צמרת המדינה, נראה כי פקע סבלנותם של שותפיו לקואליציה, והשאלה האם התנהלותו משרתת את האינטרס הלאומי או פוגעת בו באופן אנוש, הופכת לעימות המרכזי המאיים על יציבות המערכת הממשלתית והמדינית בישראל.

צילום שפורסם על ידי איתמר בן גביר בעצמו ברשת X – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

צילומי ראש הממשלה, גדעון סער ואיתמר בן גביר נלקחו מאתר הכנסת ומהרשתות החברתיות הרשמיות; כמו כן, צילום סניה ולדברג נלקח מעמוד הפייסבוק הרשמי שלו – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט איתמר בן גביר, מחריב את הביטחון הלאומי ופוגע במדינת ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הציב אתמול אולטימטום קשיח לראש הממשלה ולשותפיו בקואליציה: אם חוק עונש המוות למחבלים לא יעלה להצבעה במליאת הכנסת תוך שלושה השבועות הראשונים לכנס החורף, מפלגתו עוצמה יהודית לא תהיה מחויבת להצבעות עם הקואליציה. האזהרה נמסרה בפתח ישיבת הסיעה ופורסמה באמצעות ערוץ הכנסת, ומהווה הסלמה משמעותית במערכת היחסים בין בן גביר לבין ראש הממשלה נתניהו.

האולטימטום מגיע על רקע מאבק ממושך שמנהל בן גביר על קידום חקיקת עונש המוות למחבלים, נושא שהפך לסוגיה מרכזית בסדר היום הפוליטי והביטחוני. השר, שמכהן גם כמנהיג מפלגת עוצמה יהודית, מבקש להעביר את החוק במהירות ורואה בו כלי הרתעתי מרכזי מול טרור פלסטיני. עד כה, החוק נתקל בהתנגדות ממספר גורמים בממסד הביטחוני והמשפטי, אך בן גביר מתעקש על קידומו ללא דיחוי.

במקביל לאולטימטום, פרסם בן גביר אתמול פוסט נרחב ברשת החברתית X שבו הוא תוקף בחריפות את התקשורת הישראלית ומגן על מדיניותו בנוגע לתנאי מחבלים בבתי הכלא. השר כתב כי יש דבר בסיסי בהרתעה הישראלית שהתקשורת, לטענתו, מסרבת לתפוס. לדבריו, שינוי תנאי הכליאה של המחבלים שביצע בבתי הכלא נועד לא רק למנוע ממחבלים שכבר בכלא לקבל פרס על רצח יהודים, אלא גם כדי שטרוריסטים פוטנציאליים ידעו שאם הם יוצאים לרצוח יהודים, לא ייהנו מתנאי מחיה נוחים לאחר מכן.

בן גביר תקף בחריפות את התקשורת בטענה שהיא מייחסת לדבריו השפעה על פגיעה בחטופים מצד חמאס. השר טען כי התקשורת חושבת בטעות שחמאס פגע בחטופים בגלל התבטאויות שלו, תוך שהוא מזכיר שחטופים העידו שכאשר חיל האוויר הפציץ ברצועת עזה, חמאס פגע בהם. לטענתו, חמאס ביצע את טבח השביעי באוקטובר ואת החטיפות לא בגלל התבטאות של פוליטיקאי כלשהו, אלא מתוך תאווה לרצוח יהודים ולהשמיד את מדינת ישראל.

השר הצהיר כי למרות מה שהוא כינה תבוסתנות וסנגוריה שהתקשורת מלמדת על מחבלי חמאס, והניסיון לפגוע בהרתעה, הוא ימשיך לפעול לחיזוק כוח ההרתעה הישראלי. בן גביר הדגיש כי תנאי המחבלים בכלא ימשיכו להיות המינימום שבמינימום על פי חוק, וקבע בלשון חדה: "נגמרו ימי הקייטנות". השר הוסיף כי כל מחבל שחושב לפגוע ביהודים צריך לדעת שאם יגיע לכלא הישראלי, הוא לא הולך ליהנות בו יותר.

בסיום הפוסט הביע בן גביר תקווה שבקרוב תעלה שלב בקידום חוק עונש המוות למחבלים, ועד אז, לדבריו, טרוריסטים ימשיכו להינמק בבתי הכלא בדיוק בתנאים הראויים להם. האולטימטום וההצהרות של בן גביר צפויים להוסיף מתח בקואליציה ולהעמיד את ראש הממשלה בפני דילמה מדינית קשה: האם להיענות לדרישת השר ולקדם את החוק, או לעמוד בפני לחץ מצד גורמים אחרים בממשלה ובממסד הביטחוני המתנגדים להעברתו.

צילום השר איתמר בן גביר מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אולטימטום של בן גביר: עונש מוות למחבלים תוך שלושה שבועות הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בין התאריכים 3-5 באוגוסט (2024), כלל מדגם של 923 משתתפים מעל גיל 18, המייצגים מגוון אוכלוסיות, מוצאים ואזורים בישראל. התוצאות מצביעות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי, כאשר חלק מהמפלגות חוות עלייה מפתיעה בתמיכה, בעוד אחרות מאבדות קרקע.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו ממשיך להוביל עם 44% תמיכה, מה שמעיד על יציבות ואמון מתמשך מצד הציבור. עם זאת, ההפתעה הגדולה של הסקר היא העלייה המשמעותית בתמיכה במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, אשר זוכה ל-15% תמיכה. זאת למרות הירידה שחוותה המפלגה בעבר, מה שמרמז על שינוי מגמה ואפשרות להפתעות בבחירות הבאות.

מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר גם היא מציגה עלייה מרשימה עם 13% תמיכה, מה שמחזק את מעמדה בגוש הימין. מנגד, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד חווה ירידה ומקבלת רק 9% תמיכה, נתון שעשוי להדאיג את מחנה המרכז-שמאל.

מפלגות נוספות שזכו לייצוג בסקר כוללות את מפלגת העבודה עם 6% תמיכה, ש"ס עם 5%, הציונות הדתית ומרצ עם 3% כל אחת, וחד"ש ורע"ם עם 2% תמיכה משותפת.

התוצאות מצביעות על מגמה ברורה של התחזקות הימין. העלייה בתמיכה ב"ישראל ביתנו" ו"עוצמה יהודית" מהווה אינדיקציה לשינויים אפשריים במפה הפוליטית.

התוצאות עשויות לשקף אי-שביעות רצון מהמצב הפוליטי הנוכחי ורצון לשינוי בקרב הציבור הישראלי.

בעוד שהסקר מספק תובנות מעניינות, הוא גם מעלה שאלות לגבי הדינמיקה הפוליטית המשתנה בישראל ומה היא מבשרת לעתיד. ככל שמועד הבחירות הבא יתקרב, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות המגמות הללו ולראות כיצד הן ישפיעו על הנוף הפוליטי הישראלי.

הפוסט גוש הימין מתחזק: סקר חדש מצביע על 65% תמיכה הופיע לראשונה ב-מעקב.