שתיקה זמנית בפרשה רגישה: צו איסור פרסום, טענות קשות ומאבק על חופש העיתונות

מערכת "מעקב" מדווחת על פרשה חמורה ורגישה הנוגעת לטענות למעשים מיניים בכפייה, שבמרכזה גבר המוכר כדמות ציבורית בולטת בזירה הישראלית ואף בזירה הבינלאומית.

על פי פרסום המערכת, מדובר בפרשה הכוללת ראיות ועדויות קשות, לרבות תכתובות וחומרים מוקלטים, אשר לטענתה מצביעים על פגיעה מינית חמורה. למערכת "מעקב" נמסרו עדויות ממספר נפגעים. אחד מהם הביע חשש כבד מפני ניהול הליך משפטי והשלכותיו, בעוד נפגע נוסף בחר לפעול ולהגיש תביעה לבית המשפט.

עוד נטען כי המעשים המיוחסים בוצעו, ככל הנראה, במסגרת אונס או יחסי מין בכפייה, ייתכן תוך שימוש בחומר מטשטש תודעה וניצול מצבו של הנפגע. לצד זאת, קיימות, לטענת המערכת, עדויות נוספות הנוגעות להטרדות מיניות, הנוגעות ליותר משני נפגעים.

לפי הפרסום, מעבר למתלונן המרכזי קיימים, ככל הנראה, נפגעים נוספים אשר מסרו עדויות למערכת. בשל צו איסור הפרסום החל על הפרשה, שמות המעורבים ופרטים מזהים אינם נמסרים.

צו איסור פרסום בפרשת אונס

בעת שמערכת "מעקב" עמלה על תחקיר רחב היקף, הכולל תיעוד מצולם וראיונות, הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב בקשה למתן צו איסור פרסום מטעם עו"ד עדי כרמלי, המייצג את מי שמיוחסים לו, ככל הנראה, המעשים נשוא הפרשה.

בית המשפט נעתר לבקשה והורה על מתן צו איסור פרסום, ובכך נמנעה מן הציבור גישה למידע הנוגע, על פי הנטען, לחשדות חמורים בדבר פגיעות מיניות חוזרות. משמעות ההחלטה היא חסימת פרסום פרטים מהותיים הנוגעים לפרשה שבה מיוחסות, ככל הנראה, עבירות אונס או פגיעה מינית חמורה, וזאת בעוד הקורבנות – שעמימות מגדרית חלה עליהם – נותרו מחוץ לשיח הציבורי.

ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת עדי ניר בנימיני, הביאה בפועל להשתקת הסיקור התקשורתי בשלב זה, ועוררה שאלות כבדות משקל בדבר האיזון בין צווי איסור פרסום לבין חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, בפרט כאשר מדובר, לפי הנטען, בדמות ציבורית מוכרת ובחשדות בעלי אופי חמור ומתמשך.

בשל צו איסור הפרסום, אין המערכת מפרסמת שמות או פרטים מזהים כלשהם, והסיקור נעשה בזהירות המתבקשת, תוך הקפדה על לשון מסויגת ועל כללי הדין.

למרות חומרת הטענות, נכון לעת הזו הציבור אינו חשוף לזהות המעורבים. ביום 22 בינואר 2026 נתנה השופטת עדי ניר בנימיני צו ארעי האוסר על פרסום פרטים מזהים של הצדדים. בהחלטתה ציינה כי בין עילות ההליך נטענות טענות למעשה מגונה ולמעשים מיניים בכפייה, וכי הצו ניתן בשלב זה על מנת למנוע פגיעה מיותרת בצדדים בטרם הוכרעה המחלוקת בהליך העיקרי.

על פי ההחלטה נקבע כי ככל שתוגש השגה על הצו, יש למסור על כך הודעה בתוך 21 ימים, שאז תיבחן הבקשה לאיסור פרסום זמני. עוד נקבע כי בהיעדר החלטה אחרת, יעמוד הצו הארעי בתוקפו עד למתן הכרעה נוספת, מבלי לפגוע בטענות מי מהצדדים או בזכותם לשוב ולעתור בעניין בהמשך, בהתאם להתפתחויות שיחולו בבירור התובענה.

מערכת "מעקב" מציינת כי הפרשה נחקרה על ידה לאורך תקופה ממושכת, וכי מדובר בדמות מוכרת ובעלת פרופיל ציבורי גבוה במיוחד – עובדה המחדדת את המתח המובנה שבין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין זכות הציבור לדעת.

לדברי המערכת, בשלב זה היא מכבדת את החלטת בית המשפט, אך בכוונתה להגיש בקשה להתנגדות לצו. לטענתה, הצו פוגע פגיעה ממשית בעבודת העיתונות ובחופש הביטוי, ומונע דיון ציבורי בפרשה בעלת חשיבות ציבורית רחבה, במיוחד נוכח טיבן של הטענות והיקפן. עוד נטען כי עצם הפנייה לאיסור פרסום מעידה, לשיטתה, על רצון לנהל את ההליך הרחק מעין הציבור.

בית המשפט מול זכות הציבור לדעת

מערכת "מעקב" הגישה לבית משפט השלום בתל אביב בקשה מנומקת לביטול צו איסור פרסום שניתן ביום 22 בינואר 2026, ואושר בידי השופטת עדי ניר בנימיני. הבקשה נוגעת להליך אזרחי שבו עולות, על פי הנטען במסמכי ההליך, טענות חמורות בדבר יחסי מין בכפייה כלפי קורבנות, על ידי איש ציבור מוכר, המיוצג בידי עו״ד עדי כרמלי.

בבקשה נטען כי הצו ניתן במעמד צד אחד, ללא קיום דיון וללא מתן אפשרות להצגת עמדה נגדית, חרף התנגדות מוקדמת וברורה לצו. עוד הודגש כי מדובר בפרשה בעלת עניין ציבורי מובהק, שכן הקורבנות נמנים, על פי הנטען, עם אוכלוסיות מוחלשות שאינן פונות, הלכה למעשה, למשטרת ישראל, ולעיתים הזירה התקשורתית היא עבורן המרחב היחיד להשמעת קול ולבקשת סיוע. לטענת "מעקב", צו איסור הפרסום יוצר השתקה רחבה הפוגעת בזכות הציבור לדעת ובתפקיד העיתונות.

מערכת "מעקב" הבהירה לבית המשפט הנכבד כי הצו גורם לפגיעה ממשית בעבודת העיתונות ובחופש הביטוי, וחוסם דיון ציבורי בפרשה בעלת חשיבות ציבורית רחבה, נוכח טיבן והיקפן של הטענות. עוד נמסר כי עצם הפנייה לאיסור פרסום מלמדת, לשיטת המערכת, על ניסיון לנהל את ההליך הרחק מעין הציבור.

במערכת מדגישים כי מתן סם אונס וקיום יחסי מין ללא הסכמה מהווים עבירות פליליות חמורות על פי הדין, וכי טענות מסוג זה מחייבות בירור ציבורי ומשפטי מעמיק. עם זאת, הם מציינים כי כל הפרסומים כפופים להכרעות בית המשפט ולדין החל, וכי אין בפרסום זה קביעה עובדתית באשר לאשמה.

החלטת בית המשפט קובעת במפורש כי הצו הוא זמני ונתון לבחינה מחדש. במערכת "מעקב" מעריכים כי אם לא יינתן צו קבוע, או אם יבוטל האיסור, זהות המעורבים והפרטים המלאים עשויים להתפרסם בהמשך, בכפוף להחלטות שיפוטיות. לטענתם, מדובר במאבק עקרוני החורג מגבולות המקרה הפרטי, ונוגע לשאלת גבולות איסור הפרסום, כוחם של הליכים משפטיים מול עבודת התקשורת, וזכות הציבור לדעת על פרשות חמורות הנוגעות לדמויות ציבוריות.

ההליך המשפטי צפוי להימשך, והמערכת מציינת כי תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, לפעול במסגרת החוק, ולהביא לציבור עדכונים בהתאם להחלטות שיתקבלו בערכאות.

ככל שיוסר צו איסור הפרסום, תתאפשר חשיפה ציבורית של זהותו של איש הציבור שביקש להגביל את הפרסום, וזאת במסגרת הליך שבו נטענו טענות חמורות בדבר פגיעה מינית לכאורה, לרבות שימוש באמצעים אסורים, על פי הנטען. יודגש כי אין בכך קביעה בדבר אשמה, וכי כל הטענות מצויות לבירור במסגרת ההליך המשפטי.

עם זאת, נטען כי עצם הפנייה להטלת צו איסור פרסום נועדה, לכאורה, לצמצם חשיפה ציבורית של חומר ראייתי ושל טענות מהותיות, וכי אם לא היה קיים חשש מפני ביקורת ציבורית, ניתן היה לצפות לניהול הליך פתוח ושקוף. הצו, כך נטען, אינו אלא אמצעי זמני, כפי שעולה גם מלשונו, ואינו יכול לשמש חומת מגן קבועה מפני בחינה ציבורית ומשפטית.

הבהרה זו נדרשת נוכח עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, לצד החובה לשמור על זהירות, אחריות והיצמדות לכך שמדובר בטענות שטרם הוכרעו.

עו"ד עדי כרמלי: ייצוג חוזר בפרשות מין חמורות

באשר לעו"ד עדי כרמלי, אין זו הפעם הראשונה שבה שמו נקשר בייצוג משפטי של נתבעים בפרשות חמורות, לרבות תיקים שבהם הועלו טענות לפגיעה בבני אדם. דפוס ייצוג זה שב וחוזר, ומעורר שאלות ציבוריות נוקבות באשר לאופייה הערכי של הפרקטיקה המשפטית שמוביל כרמלי, כאשר במרכז ניצב פעם אחר פעם מיצוי ההליך לטובת הלקוח – ולא בהכרח עיסוק מוסרי בחומרת המעשים המיוחסים.

כך למשל, בפרשה שאינה קשורה להליך הנוכחי, אך זעזעה את דעת הקהל, ייצג עו"ד כרמלי את יוסף שוורץ, בעליו של מועדון "הפורום" המוכר. חרף כתב אישום מקורי שכלל אישומים חמורים, ובהם טענות לעבירות מין, אישר בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשנת 2025 הסדר טיעון מקל באופן חריג, שבמסגרתו נמחקו אישומי האונס, ושוורץ לא נשלח למאסר בפועל.

על פי פרטי ההסדר, שוורץ הורשע בשני אישומים של מעשים מגונים, הנוגעים לאירועים שהתרחשו בקיץ 2018 ובמאי 2022 במשרדו שבמועדון. נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד תשלום פיצוי כולל בסך 130 אלף שקלים לשתי נפגעות העבירה.

במהלך הליך גישור ממושך שנוהל בפני נשיא בית המשפט המחוזי, השופט בני שגיא, הציגה ההגנה – בראשות עו"ד עדי כרמלי, עו"ד עמית חדד ושותפיהם – שורה של קשיים ראייתיים, לרבות טענות בדבר התנהלות פסולה בחדרי החקירות. בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה שלפיה סיכויי ההרשעה על בסיס כתב האישום המקורי לא היו ודאיים, ואף ציין כי בהיעדר הסדר, ייתכן שהתיק היה מסתיים בזיכוי.

ואולם, גם אם שוורץ לא נשלח למאסר מאחורי סורג ובריח, סיום ההליך כלל הרשעה, עבודות שירות ופיצוי כספי משמעותי לנפגעות – נתונים שאינם מתיישבים עם טענות להישג הגנתי מוחלט. המציאות המשפטית במקרה זה מדגישה כי גם כאשר נאשם נמנע ממאסר בפועל, אין מדובר בזיכוי, אלא בתוצאה מורכבת הכוללת הכרה בפגיעה ותשלום מחיר פלילי ואזרחי.

האם עו"ד עדי כרמלי הוא עורך דין טוב אם לאו – יחליט כל קורא לעצמו. ברם, העובדה כי לקוחו לא זוכה, וכי ההליך הסתיים בהרשעה ובתשלום פיצוי, מעלה שאלות באשר לשיקולים שעמדו ביסוד הייצוג מלכתחילה. עו"ד כרמלי ידע היטב את טיב האדם שאותו בחר לייצג, וכי במאזן שבין שיקולים מקצועיים לערכים מוסריים, הועדף פעם נוספת מיצוי אינטרס הלקוח. בעיני מבקריו, הכסף ניצב כערך עליון בפרקטיקה שמוביל כרמלי – תפיסה לגיטימית במקצוע חופשי, אך כזו שכל אדם נושא עמו בהתאם לערכים שעליהם חונך ובהם הוא בוחר לדבוק.

התמונה הראשית הינה איור והדמיה מקורית, שנוצרו בידי סוכן בינה מלאכותית של מערכת "מעקב"

הפוסט טענות חמורות נגד מפורסם: ראיות ליחסי מין בכפייה, צו איסור פרסום והציבור מודר מן האמת הופיע לראשונה ב-מעקב.

בביצקי, שהורשע בעבירות של זיוף בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים, מתן ידיעה כוזבת בצוותא ושיבוש מהלכי משפט, הגיע לדיון מלווה בתומכים ועדי אופי. בין היתר, הביא עמו אישה בשם לובה, המרותקת לכיסא גלגלים, אשר העידה בדמעות כי היא תלויה בבביצקי לצרכיה היומיומיים. "בביצקי יום ולילה מביא לי אוכל, אני תלויה בו", אמרה לובה בקול רועד, כשהיא מביעה חשש מעתידה של העיר ראשון לציון ללא מעורבותו של בביצקי.

עוד העיד לטובתו של בביצקי מר מוטי נחמני, מנכ"ל החברה לביטחון ראשון לציון, אשר תיאר את הנאשם כ"אדם זהב" והדגיש את תרומתו לקהילה.

עורך דינו של בביצקי, עו"ד כרמלי, הגיש בקשה לביטול ההרשעה ותקף את המדינה בטענה לאכיפה בררנית. לדבריו, אישה בשם קארינה, שבגללה עבר בביצקי על החוק, נמצאת בישראל באופן לא חוקי ולא הוגש נגדה כתב אישום. "כולם שווים בפני החוק", טען עו"ד כרמלי.

יחד עם זאת, נציג הפרקליטות הדגישו את חומרת העבירות ואת הפגיעה באמון הציבור. "מר בביצקי עשה את העבירות בתפקידו כסגן ראש העיר והוא חייב להיות דוגמה אישית לשמירת החוק", טענו. הפרקליטות ציטטה מתוך הכרעת הדין והדגישה כי "זה לא יכול שנבחר ציבור לא ישלם על מעשיו ולא ייקח אחריות".
"אמון הציבור במערכת השלטונית נפגע קשות. אם לסגן ראש העיר מותר לעבור על החוק, מה המסר שמועבר לאזרח מן השורה?", טען נציג הפרקליטות.
בביצקי עצמו פנה לבית המשפט וביקש הזדמנות נוספת. "אני חולם לחזור לתפקיד כדי לעזור לבני אדם, לחלק מזון, לתרום ולעזור", אמר. עם זאת, מומחים משפטיים מציינים כי פעילות התנדבותית וסיוע לקהילה אינם מחייבים תפקיד ציבורי רשמי.

עורך דינו של בביצקי הוסיף וטען כי מרשו "חולה, מטפל באמא, משלם מזונות ומשלם שכר דירה", וכי פרנסתו נפגעה משמעותית בעקבות הפרשה. "יהיה לו קשה מאוד לקבל עונש כבד", אמר עו"ד כרמלי (מדוע בביצקי לא שקל את ההשלכות הללו בעת ביצוע העבירות?).
הפרקליטות דחתה את הטענות ואמרה כי אינה מוכנה ל"מניפולציות" מצד בביצקי. בתגובה לטענה בדבר אי-גירושה של קארינה, הבהירה הפרקליטות כי "אינה אחראית על גירוש בני אדם, בשביל זה יש רשות האוכלוסין וההגירה".

השופט, שהזכיר לנוכחים כי מדובר בדיון טיעונים לעונש ולא בדיון הוכחות, קבע דיון נוסף לתאריך 9 באוקטובר. בביצקי עצמו סירב להגיב לתקשורת בצאתו מאולם בית המשפט.

פרשת בביצקי מעוררת שאלות נוקבות בדבר אחריותם של נבחרי ציבור ומידת הענישה הראויה במקרים של שחיתות שלטונית. מחד, תומכיו של בביצקי מדגישים את תרומתו לקהילה ואת הקשיים האישיים שהוא חווה. מאידך, מבקריו טוענים כי עבירות שבוצעו תוך ניצול תפקיד ציבורי מחייבות ענישה מחמירה כדי להרתיע ולשמור על אמון הציבור במערכת.

המקרה של בביצקי מדגים את המתח המתמיד בין שיקולי ענישה אישיים לבין הצורך בהרתעה ציבורית. בית המשפט יצטרך לאזן בין הנסיבות האישיות של הנאשם לבין החובה לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי.

חשוב לזכור שפעילות התנדבותית וסיוע לקהילה אינם תלויים בתפקיד רשמי. אם בביצקי באמת רוצה לתרום לציבור, יש דרכים רבות לעשות זאת גם ללא תפקיד נבחר.

אבל כנבחר ציבור, היה עליו לשמש דוגמה אישית. זה מאכזב לראות מישהו שאמור להיות מנהיג מעורב בפרשיות כאלה.

עם התקרב מועד גזר הדין, הקהילה המשפטית והציבור הרחב ממתינים לראות כיצד יכריע בית המשפט בסוגיה המורכבת. ההחלטה צפויה להשפיע לא רק על עתידו האישי של בביצקי, אלא גם על תפיסת הציבור את מערכת אכיפת החוק ואת היחס לנבחרי ציבור שסרחו.

בשורה התחתונה, פרשת בביצקי מדגישה את החשיבות של שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ומעלה שאלות חשובות על האיזון בין ענישה, שיקום, והגנה על אמון הציבור במערכות השלטון. התוצאה של תיק זה עשויה להוות תקדים חשוב לתיקים דומים בעתיד, ולהשפיע על האופן שבו החברה הישראלית מתמודדת עם סוגיות של שחיתות שלטונית ואחריות ציבורית.

עו"ד עדי כרמלי:

מקסים בביטקי:

הפוסט המדינה דורשת: כ-12 חודשי עבודות שירות למקסים בביצקי הופיע לראשונה ב-מעקב.