ביקורת שיפוטית חריגה וחריפה הוטחה בנאמן, עו"ד אסף שמרת, לאחר שדרש מן החייב תשלום עתק בסך 463 אלף שקלים, זאת אף שמדובר באדם שקרס כלכלית במהלך תקופת הקורונה. דרישה זו, כך עולה מן ההחלטה, הייתה עלולה להותיר את החייב בהליכי חדלות פירעון כמעט עד גיל 80. ברקע הדברים מרחפת התחושה כי "הפשע הגדול" של החייב היה, ככל הנראה ולפי גישת הנאמן, עצם קריסת עסקיו בתקופת הקורונה.

השופט חגי ברנר דחה על הסף את התיאוריות בדבר "כספים המוסתרים בכספת" וחיים ראוותניים, וקבע בפסק דין מהדהד כי מדובר בדרישה המנותקת לחלוטין מיכולתו של החייב, שיש עמה זניחה מוחלטת של התכלית השיקומית. במקביל, נחשפת תלונה חריפה שהוגשה נגד הנאמן בגין מסכת השפלות, הטרדות וניצול סמכויות.

בין שיקום כלכלי למשחקי כוחות דורסניים

האם הליך פשיטת הרגל במדינת ישראל נועד להוות קרש הצלה, לשקם בני אדם שהמזל לא האיר להם פנים ולהחזירם למעגל היצרני, או שמא הוא הפך למגרש משחקים של כוח, הפגנת סמכות דורסנית וניסיונות שבירה נפשיים וכלכליים של מי שאיבדו את עולמם? שאלה נוקבת זו עומדת במרכזו של פסק דין דרמטי ומטלטל שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (פש"ר 6970-08-17). פסק הדין חושף עימות חזיתי חסר תקדים, במסגרתו מתח כבוד השופט חגי ברנר ביקורת שיפוטית חריפה, ישירה ונוקבת על תפקודו, עמדותיו והמלצותיו המקצועיות של הנאמן בתיק, עו"ד אסף שמרת.

בזמן שחייבים רבים נושאים את עיניהם אל ההליך המשפטי בציפייה לסיום הסיוט המתמשך ולפתיחת דף חדש בחייהם, ההחלטה המדוברת מציגה תמונה קשה ומטרידה ביותר באשר להתנהלותו של הנאמן. מן העבר האחד ניצב אדם כבן 50, אשר חווה קריסה עסקית קולוסלית, איבד את מקור פרנסתו בתקופת משבר הקורונה ונותר עם חובות כבדים. מדובר באב המשפחה המנסה להחזיק בשיניים את ביתו ואת שלושת ילדיו – בהם חייל ותלמידת תיכון – תוך שהוא שוהה בהליך פשיטת הרגל במשך שנים ארוכות ומעביר תשלומים חודשיים קבועים לנושים, ללא כל נכסים ממשיים הניתנים למימוש. מן העבר השני, כפי שעולה מכתבי הבי-דין ומקביעותיו החד משמעיות של בית המשפט, ניצב נאמן הפועל לכאורה מתוך אטימות, תוך הצגת דרישות אכזריות, מחמירות וקיצוניות, המנותקות לחלוטין מהמציאות הכלכלית והאנושית בשטח.

אלא שהביקורת המקצועית הנוקבת של הערכאה המשפטית אינה חזות הכל. כעת נחשף כי מערכת "מעקב" ממשיכה לגלול את מסכת התלאות וההתנהלות הפסולה לכאורה של עו"ד אסף שמרת, וכי נגד הנאמן הוגשה תלונה חריפה וללא פשרות לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. התלונה מגוללת דפוס התנהלות חמור הכולל השפלות קשות, הטרדות בלתי פוסקות, ניצול סמכויות בוטה, והטעיה של בית המשפט. נראה כי לקץ ההתנהלות המזלזלת הזו יש כעת תאריך תפוגה רשמי, בעקבות הממצאים הקשים העולים מפסק הדין.

"דמיון עשיר" ותיאוריות קונספירציה: האשמות השווא שהתנפצו במחוזי

מעיון מעמיק בהליך המשפטי עולה כי החייב עבר, ככל הנראה, שרשרת ארוכה ומתישה של חקירות, דרישות וזימונים חוזרים ונשנים לביקורות אשר נחוו בעיניו כקנטרניות, עד שההליך כולו הפך עבורו לסיוט מתמשך. עו"ד אסף שמרת נקט, ככל הנראה, קו חקירתי יסודי, תקיף ובלתי מתפשר, אשר הותיר תחושת לחץ כבד ומתמשך על החייב לאורך ההליך כולו.

נראה כי עו"ד אסף שמרת פועל מתוך תפיסת עולם חשדנית יתר על המידה, במסגרתה הוא נוטה לייחס לחייבים כוונות זדון ומניעים שליליים אוטומטיים, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות המורכבת של קריסה עסקית, סגירת חברות או היקלעות למבוי סתום מול המערכת הבנקאית. נראה כי בעיני הנאמן, כל חייב הוא בבחינת "מסתיר כספים" בפוטנציה, אשר יש לרדפו ללא לאות.

כך, במסגרת ההליך, העלה עו"ד שמרת טענות חמורות והזויות, אשר התבססו על דמיון עשיר במיוחד אך משולל כל יסוד עובדתי. הנאמן טען בנחרצות כי החייב מחזיק ומסתיר סכום של 113 אלף שקלים, אשר נמשכו מחשבונות החברות ערב הקריסה הכלכלית. הנאמן ניסה לצייר בפני בית המשפט תמונה של נוכל המטמין שטרות מזומנים בכספת סודית על מנת להתחמק מחובותיו.

אלא שבית המשפט המחוזי סירב לקבל את הסברות הללו ודחה אותן באופן ישיר, חד ובלתי משתמע לשני פנים. בפסק הדין נכתב בצורה ברורה ונחרצת. לצורך העניין, קבע כב' השופט חגי ברנר כי אינו שותף לסברתו של הנאמן, שלפיה החייב "מסתיר בכספת" את הסך של 113 אלף שקלים.

בהמשך ההחלטה, בחר השופט חגי ברנר להעניק לנאמן שיעור מקצועי ומפוכח באשר לדרך שבה עסקים קורסים במציאות הכלכלית. השופט תיאר את התנהלותם של בעלי עסקים ערב קריסה, וציין כי במקרים רבים, כאשר העסק נקלע למצוקת נזילות קשה, בעלי העסקים משתמשים במזומן ובחשבונות של בני משפחה קרובים מתוך ניסיון נואש "לכבות שריפות", לשלם לספקים דחופים או להציל את מפעל חייהם, ולא בהכרח מתוך כוונה להסתיר נכסים או להונות את הנושים. קביעה זו מוטטה לחלוטין את החשד החמור והבלתי מבוסס שניסה הנאמן להטיח בחייב.

הניסיון להשחיר את פניו של החייב לא עצר שם. עו"ד אסף שמרת הוסיף וטען כי החייב מנהל אורח חיים "ראוותני", וזאת בהסתמך על העובדה שמשפחת החייב שכרה דירת מגורים בשכונת המשתלה בתל אביב, בסכום של 8,000 שקלים בחודש. גם בנקודה זו, יצא בית המשפט באופן נחרץ נגד הקו הדורסני שהציג הנאמן.

השופט חגי ברנר קבע בצורה ברורה כי בנסיבות המקרה דנן אין מקום לזקוף עניין זה לחובתו של החייב.

בית המשפט הבהיר כי בני הזוג בחרו להקריב חלק משמעותי ביותר מהכנסתם החודשית הפנויה, וזאת מתוך מניע ראוי והכרחי: שמירה על היציבות הנפשית והחינוכית של ילדיהם, הגנה על סביבת המגורים המוכרת להם והמשכיות בבתי הספר שבהם למדו. בית המשפט קבע כי זוהי זכותם המלאה של בני הזוג לקבוע את סדרי העדיפויות הכלכליים שלהם לצורך הגנת משפחתם, ובכך דחה לחלוטין את הניסיון הפסול של עו"ד שמרת להציג את מגורי המשפחה כהתנהלות מופרזת או כחיים ראוותניים.

26 שנות פשיטת רגל: הדרישה הבלתי נתפסת שהייתה מותירה חייב בהליך עד גיל 76

לב פסק הדין והחלק המקומם ביותר בפרשה נוגעים לדרישה הכספית יוצאת הדופן שהציב עו"ד אסף שמרת כתנאי למתן הפטר לחייב. הנאמן, בעמדה משותפת עם הכנ"ר, דרש כי החייב ישלם תוספת עתק של 463 אלף שקלים לקופת פשיטת הרגל.

כאשר בוחנים את המשמעות המעשית והמספרית של דרישה זו, נחשף ממד מבהיל של אטימות וחוסר רחמים. מאחר שמדובר בחייב חסר נכסים המשורר בהליך שנים ארוכות, המשמעות של הטלת סכום כזה היא הותרתו תחת המגבלות המשתקות של פשיטת רגל למשך כ-26 שנים נוספות. בהתחשב בכך שהחייב הנו אדם כבן 50, עמדת הנאמן הייתה גוזרת עליו להישאר בהליך עד גיל 76 – למעשה, כמעט עד גיל 80, ללא שום יכולת לשיקום כלכלי, ללא טיפת חמלה, וללא שמץ של לב טוב או רגש כלפי חיי אדם.

בהמשך ההחלטה, החריף בית המשפט עוד יותר את הטון, והשתמש בביטויים חריגים וקיצוניים ביותר, אשר כמעט ואינם נשמעים כלפי בעלי תפקיד במערכת המשפטית:

"מדובר בסכום בעל אופי עונשי, שיש עימו זניחה מוחלטת של התכלית השיקומית בהליך פשיטת הרגל".

מדובר באמירה חריגה ותקדימית. בתי המשפט נוהגים כדבר שבשגרה להעניק גיבוי מלא ומשקל מקצועי רב לעמדותיהם של נאמנים, המכהנים כידו הארוכה של בית המשפט. קביעה שיפוטית לפיה נאמן מציג דרישה בעלת "אופי עונשי" תוך "זניחה מוחלטת" של מטרת החוק, מהווה פגיעה אנושה במקצועיותו של עו"ד שמרת. השופט ברנר ראה לנכון להזכיר לנאמן את מושכלות היסוד של הדין, וכתב נחרצות: "הליך פשיטת רגל איננו הליך עונשי". השופט הבהיר כי הדרישה שהציג עו"ד שמרת הייתה כה כבדה, עד שבפועל היא חסמה לחלוטין ובאופן מוחלט את האפשרות של האדם לזכות בשיקום כלכלי ובכבוד אנושי בסיסי.

המפלה המקצועית של הנאמן אל מול רוח הגב של בא כוח החייב

פסק דינו של השופט חגי ברנר מהווה דחייה מוחלטת וגורפת של כל קווי המחשבה, הסברות וההמלצות שהציג עו"ד אסף שמרת לאורך ניהול התיק. במספר סוגיות ליבה מרכזיות וקריטיות, גובה הדרישה הכספית, הטלת החשד הדרקוני להסתרת כספים בכספת, והביקורת המזלזלת על אורח חיי המשפחה – קבע בית המשפט כי הנאמן עבר את הגבול באופן קיצוני, וסירב לאמץ את הקו הנוקשה והאכזרי שלו.

מנגד, מי שזכה לרוח גבית משמעותית, מוצדקת ויוצאת דופן מפסק הדין היה בא כוחו של החייב, עו"ד שי צוקרמן. עו"ד צוקרמן ניהל מאבק משפטי עיקש, מקצועי ובלתי מתפשר מול דרישותיו המחמירות של הנאמן, והצליח להוכיח לבית המשפט כי הליך חדלות פירעון אינו יכול להפוך לכלי להתעמרות אינסופית בחסרי ישע. בסופו של דבר, בית המשפט אימץ את הגישה האנושית והמאוזנת שהציג עו"ד צוקרמן, והבהיר כי תכליתו המרכזית של ההליך היא שיקומית גרידא.

תמרור אזהרה מפני שרירות לב

המקרים המצטברים בעניינו של עו"ד אסף שמרת, הן בכובעו כפרקליט והן כנאמן הממונה על ידי בית המשפט, נחשפים כעת במלוא חומרתם. פסק הדין בתיק פש"ר 6970-08-17 מהווה תמרור אזהרה חריף ומנחית מכה מוחצת על המוניטין של בעל התפקיד. קשה מאוד להתעלם מהעובדה שבית המשפט המחוזי נאלץ להתערב בצורה כה בוטה כדי להגן על אדם בן 50 מפני עמדה משפטית אטומה, שהייתה קוברת אותו כלכלית ונפשית עד גיל זקנה מופלגת.

בעוד השופט חגי ברנר בלם את הניסיונות לפגוע בחייב והחזיר את הצדק והחמלה להיכל המשפט, המאבק עובר כעת למישור המשמעתי. התלונה החריפה שהוגשה נגד עו"ד אסף שמרת ללשכת עורכי הדין בגין ההשפלות, ניצול הסמכויות, ההטרדות וההטעיה, תאלץ אותו לספק תשובות ברורות לגבי דרך פעולתו. הציבור, כמו גם קהילת המשפט, ימשיכו לעקוב באדיקות אחר הטיפול המשמעתי בנאמן, במטרה לוודא כי הליכי פשיטת הרגל במדינת ישראל יישארו כלי לשיקום בני אדם – ולא מסלול ענישה דורסני ושרירותי.

לעיון בפסק הדין המלא – לחצו כאן

הצילום והתמונה הראשית הופקו באמצעות סוכן ה-AI של מערכת "מעקב".

הפוסט עו"ד אסף שמרת והדרישה האכזרית: השופט בלם ענישה שמנותקת לחלוטין מהמציאות הופיע לראשונה ב-מעקב.

במדינת ישראל של שנת 2026, מתברר כי הליך שאמור להיות "שיקומי" עבור אזרחים שקרסו כלכלית, עלול להפוך לזירת התעללות נפשית ופיזית בחסות המדינה. בלב פרשה מסעירה הנחשפת כעת בבית משפט השלום בתל אביב, עומדות טענות קשות וחסרות תקדים נגד עו"ד אסף שמרת, המשמש כנאמן בהליכי חדלות פירעון. הבקשה הדחופה שהוגשה לבית המשפט חושפת מסכת של התנהלות דורסנית, השפלות בוטות וחשד לעבירות חמורות על החוק, שהפכו את חייו של "היחיד" בתיק לגיהינום עלי אדמות.

• "היחיד" הוא אדם המצוי במסלול המיועד להליך שיקום כלכלי

חיים שנשברו: בין טראומה קרבית להליך שיקום כלכלי

היחיד בפרשה זו אינו "נוכל", כפי שלכאורה כינה אותו הנאמן, אלא אדם שחייו התערערו עד היסוד בנסיבות טרגיות ומורכבות. מדובר בעיתונאי, תחקירן וכתב במקצועו, וכן בחייל לשעבר ששירת בגדוד 424 של חטיבת גבעתי ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה, בתקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה.

היחיד מתמודד עם פוסט-טראומה (PTSD) קשה, עם מחלה אוטואימונית נדירה, עם פיברומיאלגיה, מיגרנות קשות ודיכאון עמוק. חרף נכותו ומצבו הרפואי המורכב, נטען כי מצא עצמו נתון למסכת רדיפה בלתי מתפשרת מצד מי שאמור היה לפעול לשם סיוע בשיקומו.

"אני כאן המחליט על החיים שלך"

לפי הבקשה, עו"ד אסף שמרת חרג באופן בוטה מסמכותו והשתמש במעמדו כדי להשליט טרור נפשי. "אני כאן המחליט על החיים שלך", "אני שולט בחיים שלך" ו"יהיה הכול מה שאני ארצה" – אלו הן רק חלק מהאמירות המיוחסות לנאמן, המעידות על תפיסה כוחנית ומעוותת של התפקיד. שיא השפלות נרשם באיום מפורש ומצמרר: "אני אהרוס לך את החיים".

חדירה בוטה לפרטיות

הבקשה חושפת, לפי הנטען, אירועים מקוממים של חדירה לפרטיותו האינטימית ביותר של היחיד. הנאמן התעכב על קשר זוגי שהסתיים לפני שנים, והפנה כלפיו שאלות משפילות באשר להמשך קיומה של הזוגיות בעבר ולמפגשים אפשריים במסגרת יחסים אינטימיים. זאת, כך נטען, בניסיון לבסס תזה חסרת יסוד בדבר הלבנת הון, תוך שימוש בלתי ראוי במידע רפואי רגיש ובפגיעה בשמו הטוב של היחיד.

טענות להתעללות נפשית: התקף חרדה חמור במהלך החקירה

התנהלותו של עו"ד שמרת לא נותרה בגדר אמירות בלבד. במהלך בירור שנערך בחודש דצמבר 2025 הופעל, כך לפי הנטען, לחץ נפשי קיצוני על היחיד. בעקבות האירוע נאלץ היחיד לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף, לאחר שהתפרצה אצלו חרדה חריפה אשר הביאה להחמרה ניכרת במצבו הבריאותי ולצורך בהתאמת טיפול תרופתי נוסף. בבקשה נטען כי "אין מדובר עוד בשיח נוקשה בלבד, אלא בכשל חמור בהפעלת הסמכות, אשר הוביל לנזק גופני ונפשי מתועד".

הטעיית בית המשפט וניצול כוח

עוד עולה מן המסמכים המשפטיים, לטענת היחיד, דפוס פעולה המעורר חשש לחוסר תום לב: ביום אחד ניתנה לו ארכה של עשרים ימים להגשת מסמכים, ואילו כבר למחרת בבוקר – טרם חלפו עשרים וארבע שעות – פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה לביטול ההליך, בטענה כי היחיד "אינו משתף פעולה". התנהלות זו, כך נטען, עשויה להתפרש כהצגת מצג שווא לבית המשפט, שנועדה ליצור תשתית מלאכותית לפגיעה במעמדו ובהליכיו של היחיד.

השפלה על רקע מות אב

חוסר הרגישות הגיע לשיאו כאשר הנאמן העלה את "תיאוריית הירושה" – טענה אכזרית לפיה היחיד "תכנן" את פשיטת הרגל שלו כעשור מראש, כאשר ויתר על ירושת אביו שנפטר מסרטן בשנת 2016. מדובר בייחוס מניעים אפלים לפעולה אישית משפחתית כואבת, ללא כל בדל של ראיה.

דרישה להחלפת נאמן והיתר לתביעה

נוכח "השבר העמוק ובלתי ניתן לאיחוי", פנה היחיד בדחיפות לבית המשפט בדרישה להחליף את עו"ד אסף שמרת מתפקידו. בנוסף, מתבקש בית המשפט לתת היתר חריג להגשת תביעה נזיקית אישית נגד הנאמן בגין הנזקים הכבדים שגרם.

מכתב חריף: תביעה נגד עו"ד אסף שמרת

מכתב משפטי חריף נשלח ביום 23 במרץ 2026 לעו"ד אסף שמרת, ובו הועלו טענות מהותיות באשר להתנהלותו במסגרת הליך המתנהל בדלתיים סגורות. המכתב, שנחתם בידי עו"ד יהושע רובין, מתאר שורה של אירועים אשר, לפי הנטען, מעלים חשש לפגיעה בזכויותיו ובהליכיו של הנפגע במהלך ניהול ההליך.

על פי הנטען במסמך, במהלך בירורים שנערכו הופעל לחץ נפשי חריג, אשר חרג לכאורה מן המסגרת העניינית והמקצועית הנדרשת. עוד נטען כי התנהלות זו הובילה להחמרה במצבו הבריאותי של הנפגע ולצורך בקבלת טיפול רפואי דחוף. הדברים מוצגים במכתב כחלק מדפוס פעולה המעורר שאלות באשר לאופן הפעלת הסמכות ולחובת הזהירות הנדרשת מצד בעל תפקיד בהליך משפטי.

בנוסף, מצביע המכתב על פערים נטענים בין החלטות דיוניות שנמסרו לנפגע לבין צעדים שננקטו בפועל מול בית המשפט. כך, לפי הנטען, ניתנה ארכה להגשת מסמכים, אך בתוך זמן קצר הוגשה בקשה הפועלת בכיוון הפוך, בטענה לחוסר שיתוף פעולה. תיאור זה מוצג כמעורר חשש לפגיעה בזכויות דיוניות ולהצגת תמונה חלקית של המצב העובדתי.

המכתב נחתם בהבהרה כי מתגבשת תביעה נפרדת נגד עו״ד שמרת בגין גרימת נזק בריאותי נטען, וכן בדרישה לבחינה מחודשת של מכלול ההתנהלות ולהבטחת קיומו של הליך הוגן וענייני.

מסקנה: כבוד האדם אינו עומד לפירעון

הפרשה המטלטלת הנחשפת כאן מציפה שאלת יסוד שחורגת מגבולות התיק המשפטי: האם הליך ה"שיקום הכלכלי" הפך לרישיון לרמיסת כבוד האדם?

חשוב להבהיר, העובדה שאדם נקלע לחובות או נמצא תחת הליכי חדלות פירעון, אינה הופכת אותו לאזרח סוג ב'. חוק הוא חוק, כבוד הוא כבוד, ואתיקה מקצועית היא איננה המלצה. במקרה שלפנינו מדובר בנפגע נורמטיבי, עיתונאי וחייל גבעתי לשעבר, שזעקתו נשמעת היטב. אך הלב נחרד מהמחשבה מה עשוי לקרות לאוכלוסיות מוחלשות עוד יותר – לאדם חסר בית ללא טלפון נייד, או לאדם המתמודד עם התמכרויות. מול אלו, לכאורה, כוחו של נאמן דורסני הופך לנשק קטלני פי כמה, ללא כל יכולת התגוננות.

מערכת "המעקב" לא תעצור כאן. בעקבות הממצאים המדאיגים בתיק זה, התחלנו בביצוע תחקיר עומק מקיף. בימים אלו מצטברים במערכת מקרים נוספים, חמורים וקשים עוד יותר לכאורה, הנוגעים להתנהלותו של עו"ד אסף שמרת.

אנו נמשיך לחשוף את האמת ולהבטיח שגם בחדרי החקירות האפלים ביותר של הליכי ההוצאה לפועל, שלטון החוק וכבוד האדם יהיו מעל לכל. המשך יבוא.

עו"ד אסף שמרת מסרב לקחת אחריות

עו"ד אסף שמרת דוחה מכל וכל את הטענות שהועלו נגדו, וטוען כי מטרתן לסכל את ביצוע תפקידו כנאמן בהליכי חדלות פירעון. לדבריו, אין בכוונתו להירתע מהמשך מילוי חובותיו המקצועיות, והוא מחויב לבחון כל מידע המובא בפניו ולהעבירו לגורמים המוסמכים לצורך בדיקה. עוד הבהיר כי צעדים משפטיים אפשריים מצד הפונה אינם משנים את חובתו לפעול בהתאם לדין ובמסגרת סמכותו. בסיום ציין כי כלל טענותיו וזכויותיו שמורות לו על פי חוק, וכי יש לצרף את מכתבו לכל פנייה או מסמך עתידי הנוגעים לעניין.

הפוסט מסע ההשפלה והרדיפה של עו"ד אסף שמרת הופיע לראשונה ב-מעקב.