התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

אביגדור ליברמן ונפתלי בנט נפגשו השבוע במסגרת הכנות למערכת בחירות שעלולה להתקיים בעתיד הקרוב. ליברמן פרסם ברשת X תמונה משותפת עם בנט וחשף פרטים על התייעצותם האסטרטגית.

"נפגשתי היום עם נפתלי בנט. שוחחנו על איראן, המשך המלחמה בעזה, המגעים לעסקת החטופים, סוגיית הגיוס לצה״ל, הכלכלה, ועל הדרכים להחליף את הממשלה בהקדם", כתב ליברמן בפוסט שפורסם לאחר המפגש.

ליברמן הדגיש במיוחד את הצורך בתכנון מוקדם לקראת מערכת הבחירות הבאה: "הדגשתי את הצורך בגיבוש קווי היסוד של הקואליציה הבאה בהקדם האפשרי ותיאום מקסימלי בין כל המפלגות הציוניות".

הפגישה מתקיימת על רקע סקר האחרון של ערוץ 12 מתאריך 17 באוגוסט 2025, שמצביע על כוח פוליטי משמעותי לשני הפוליטיקאים. לפי הסקר, אם הבחירות היו מתקיימות באותו מועד, מפלגתו של בנט הייתה זוכה ב-20 מנדטים, בעוד ליברמן היה משיג 11 מנדטים. יחד, שני הפוליטיקאים יכולים להגיע לכ-31 מנדטים – כוח פוליטי שיכול להשפיע משמעותית על הרכב הקואליציה הבאה.

מפגש זה מעורר זיכרונות מהתקופה שבה בנט הגיע לראשות הממשלה בנסיבות חריגות. ב-2021, בנט נבחר לראש הממשלה למרות שלא הוביל את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. הוא הגיע לתפקיד במסגרת ממשלת השינוי – ממשלת ישראל השלושים ושש – שהוקמה ביוני 2021 כממשלת חילופים, ולא כתוצאה ישירה מתוצאות הבחירות.

בנט הוביל אז את מפלגת "ימינה" שזכתה ב-7 מנדטים בלבד בבחירות לכנסת ה-23. עם זאת, הצלחתו ליצור קואליציה רחבה המונה 61 חברי כנסת אפשרה לו להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון. בממשלתו של בנט השתתפו מפלגות ממגוון רחב של הספקטרום הפוליטי, מהימין הקיצוני ועד למפלגות הערביות.

כעת, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים הן בזירה הביטחונית והן בזירה הפנימית, הפגישה בין בנט וליברמן מצביעה על ניסיון ליצור גוש פוליטי שיוכל להציע אלטרנטיבה לממשלה הנוכחית. שניהם מתייחסים לעצמם כמייצגי "המפלגות הציוניות", מונח שמתייחס לכלל המפלגות שלא כוללות את המפלגות החרדיות או הערביות.

סדר היום שנדון במפגש משקף את האתגרים העיקריים העומדים בפני המדינה: האיום האיראני, ניהול המלחמה בעזה, המאמצים להשבת החטופים, משבר הגיוס החרדי, המצב הכלכלי, והשאלה הפוליטית המרכזית של החלפת הממשלה.

נושא הגיוס לצה"ל, שהוזכר במפגש, נותר אחד הנושאים המעוררים מחלוקת חריפה בחברה הישראלית. ממשלת נתניהו מתקשה להתמודד עם הלחץ הציבורי והמשפטי להרחיב את הגיוס, בעוד מפלגות הקואליציה החרדיות מתנגדות בתוקף לכל שינוי במעמד הפטור של בני הישיבות.

המפגש בין בנט וליברמן מצביע על תחילת עונת הבחירות הלא רשמית, גם אם מועד הבחירות עדיין לא נקבע באופן רשמי. שני הפוליטיקאים, שהיו בעבר חלק מממשלות שונות ושיתפו פעולה במסגרות מגוונות, נראים כמי שמנסים לבנות חלופה פוליטית שתוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני המדינה.

האם ברית זו תתרחב לכלול מפלגות נוספות מהמרכז והמרכז-שמאל, ואם כן – איך תיראה המפה הפוליטית החדשה, אלו שאלות שיקבלו מענה רק עם התקדמות התהליך הפוליטי לקראת מערכת הבחירות הבאה.

צילום מתוך רשת X הרשמית של אביגדור ליברמן – שימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט מתגבשת ברית ליברמן–בנט נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בקרב 458 אזרחים ישראלים בגילאי 18 ומעלה מרחבי הארץ, מצביע על תמיכה חסרת תקדים במדיניות הממשלה ובעמדות הימין: 83% מהנשאלים הביעו תמיכה במפלגות הימין, 71% הצהירו כי יצביעו לבנימין נתניהו אם הבחירות היו נערכות היום, בעוד רק 12% תומכים בבני גנץ, 10% ביאיר לפיד, והשאר בגדעון סער (7%).

תוצאות אלו מהוות סטירת לחי מצלצלת לתקשורת השמאלנית, שניסתה לערער על הישגי הממשלה ולהטיל ספק ביכולתו של נתניהו להוביל את המערכה בעזה.

בעוד שר הביטחון יואב גלנט כבר רמז ברשת X על חיסולו של מחבל מס' אחד, ערוץ 12 בחר שוב להתעלם מההישג המשמעותי. תחת זאת, הערוץ השמאלני העדיף להאשים כלי תקשורת אחרים ב"חוסר אחריות" על פרסום המידע טרם הודעה רשמית של צה"ל. זוהי דוגמה נוספת לאופן שבו ערוץ 12 מנסה לחבל בכל הישג של הממשלה ולמנוע מהציבור לראות את התמונה המלאה. ברור שהערוץ מעדיף להגן על האג'נדה השמאלנית שלו מאשר לדווח על ההצלחות של ממשלת הימין.

חיסולו של סינוואר מהווה הוכחה נוספת ליכולתו של נתניהו להוביל את ישראל בעת משבר. בעוד שהשמאל ממשיך לבקר ולהטיל ספק, ראש הממשלה ממשיך להוביל מהלכים אסטרטגיים שמקדמים את ביטחון המדינה. הסקר מראה בבירור שהציבור הישראלי מבין זאת. התמיכה הגורפת בנתניהו ובמפלגות הימין מעידה על כך שהעם סומך על המנהיגות הנוכחית להמשיך ולהוביל את המערכה עד לניצחון מוחלט.

לאור ההישגים המרשימים והתמיכה הציבורית הגורפת, הגיע הזמן שהאופוזיציה תפסיק את ההתקפות חסרות השחר על הממשלה. במקום זאת, על כל חלקי העם להתאחד מאחורי המנהיגות שהוכיחה את עצמה בשדה הקרב ובזירה המדינית.

ההצלחה בחיסול סינוואר היא רק ההתחלה. עם מנהיגות חזקה ונחושה, ותמיכה ציבורית איתנה, ישראל תמשיך להתקדם לעבר ניצחון מוחלט על אויביה ולהבטיח עתיד בטוח יותר לכל אזרחיה.

ראוי לציין כי הציבור הביע שביעות רצון ניכרת נוכח חיסולו של המבוקש המסוכן ביותר ומנהיג ארגון החמאס. לפיכך, ייתכן כי תוצאות ההצבעה הושפעו מתגובה רגשית מיידית. יתרה מזאת, יש להדגיש כי הסקר משקף את דעת הקהל נכון ליום 17 באוקטובר 2024 בלבד, ואין לראות בו ניבוי מוחלט או מדויק של תוצאות הבחירות העתידיות בפועל.

צילום מתוך הפייסבוק : Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו

הפוסט נתניהו חיסל את סינוואר; השמאל מתפורר בסקרים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים נרשמה תפנית משמעותית בזירה הפוליטית הישראלית, כאשר סקרי דעת קהל חדשים מצביעים על התחזקות ניכרת של גוש הימין. הסקרים, שפורסמו בערוצי התקשורת המרכזיים, מגיעים בעקבות אירוע דרמטי שהתרחש לפני כיומיים – חיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה.

על פי סקר שפורסם בערוץ 14 ביום ראשון, ה-29 בספטמבר 2024, גוש הימין מגיע לראשונה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ל-61 מנדטים, רוב מוחלט בכנסת. הסקר מראה כי מפלגת הליכוד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, מובילה עם 31 מנדטים.

במקום השני, על פי אותו סקר, ניצבות שתי מפלגות עם 15 מנדטים כל אחת: המחנה הממלכתי בהנהגת בני גנץ וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. אחריהן מדורגת ש"ס עם 11 מנדטים, הדמוקרטים (איחוד העבודה ומרצ) בראשות יאיר גולן עם 10 מנדטים, יש עתיד בהנהגת יאיר לפיד עם 9 מנדטים, ויהדות התורה עם 8 מנדטים.

במקביל, סקר נוסף שפורסם באותו יום בערוץ 12 מציג תמונה דומה, אם כי עם מספרים מעט שונים. על פי סקר זה, הליכוד מוביל עם 25 מנדטים, המחנה הממלכתי במקום השני עם 21 מנדטים, ויש עתיד במקום השלישי עם 15 מנדטים. ישראל ביתנו מקבלת 14 מנדטים, הדמוקרטים 11, ש"ס 10, יהדות התורה 8, ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר 6 מנדטים.

השינוי הדרמטי בסקרים מיוחס בעיקר לחיסולו של חסן נסראללה, מנהיג ארגון חיזבאללה, שאירע ביום שישי האחרון. על פי הדיווחים, נסראללה חוסל בתקיפה מסיבית שכללה 83 טונות של פצצות חודרות בונקרים. אירוע זה, שנתפס כהישג ביטחוני משמעותי, נראה כי השפיע באופן ניכר על דעת הקהל בישראל.

נקודה מעניינת נוספת שעולה מהסקרים היא התמיכה הרחבה בהשארתו של יואב גלנט בתפקיד שר הביטחון. על פי הסקר בערוץ 12, קיים רוב מוחץ בקרב הציבור להמשך כהונתו של גלנט בתפקיד זה.

חשוב לציין כי סקרים אלו משקפים את דעת הקהל בנקודת זמן ספציפית, וכי המצב הפוליטי בישראל ידוע כדינמי ומשתנה תכופות. יתרה מכך, האירועים הביטחוניים והמדיניים המתרחשים באזור עשויים להשפיע באופן משמעותי על דעת הקהל ועל תוצאות הסקרים בעתיד.

הפוסט חיסול נסראללה מחזיר את הימין לשלטון (סקרי ערוץ 12 ו-14) הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בין התאריכים 3-5 באוגוסט (2024), כלל מדגם של 923 משתתפים מעל גיל 18, המייצגים מגוון אוכלוסיות, מוצאים ואזורים בישראל. התוצאות מצביעות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי, כאשר חלק מהמפלגות חוות עלייה מפתיעה בתמיכה, בעוד אחרות מאבדות קרקע.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו ממשיך להוביל עם 44% תמיכה, מה שמעיד על יציבות ואמון מתמשך מצד הציבור. עם זאת, ההפתעה הגדולה של הסקר היא העלייה המשמעותית בתמיכה במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, אשר זוכה ל-15% תמיכה. זאת למרות הירידה שחוותה המפלגה בעבר, מה שמרמז על שינוי מגמה ואפשרות להפתעות בבחירות הבאות.

מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר גם היא מציגה עלייה מרשימה עם 13% תמיכה, מה שמחזק את מעמדה בגוש הימין. מנגד, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד חווה ירידה ומקבלת רק 9% תמיכה, נתון שעשוי להדאיג את מחנה המרכז-שמאל.

מפלגות נוספות שזכו לייצוג בסקר כוללות את מפלגת העבודה עם 6% תמיכה, ש"ס עם 5%, הציונות הדתית ומרצ עם 3% כל אחת, וחד"ש ורע"ם עם 2% תמיכה משותפת.

התוצאות מצביעות על מגמה ברורה של התחזקות הימין. העלייה בתמיכה ב"ישראל ביתנו" ו"עוצמה יהודית" מהווה אינדיקציה לשינויים אפשריים במפה הפוליטית.

התוצאות עשויות לשקף אי-שביעות רצון מהמצב הפוליטי הנוכחי ורצון לשינוי בקרב הציבור הישראלי.

בעוד שהסקר מספק תובנות מעניינות, הוא גם מעלה שאלות לגבי הדינמיקה הפוליטית המשתנה בישראל ומה היא מבשרת לעתיד. ככל שמועד הבחירות הבא יתקרב, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות המגמות הללו ולראות כיצד הן ישפיעו על הנוף הפוליטי הישראלי.

הפוסט גוש הימין מתחזק: סקר חדש מצביע על 65% תמיכה הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר חדש שפורסם על ידי מערכת "מעריב" מצביע על עלייה של שלושה מנדטים לגוש הקואליציה, המביאה אותו לסך של 53 מנדטים. נתון זה מהווה שינוי דרמטי בנוף הפוליטי הישראלי, שהיה מוטה לטובת האופוזיציה מאז פרוץ המלחמה.

הסקר, שנערך על ידי מכון לזר מחקרים בשיתוף Panel4All, מגלה כי מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה לעלייה של שני מנדטים. עלייה זו מביאה את הליכוד לשוויון מנדטים עם המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, תוצאה שלא נראתה מאז הטבח בדרום הארץ.

נראה כי הנאום, שזכה לתשומת לב תקשורתית נרחבת, הצליח לחזק את תדמיתו של נתניהו כמנהיג בעל השפעה בינלאומית ויכולת לגייס תמיכה למען ישראל בזירה העולמית.

המפלגות הערביות, על פי הסקר, זוכות ל-10 מנדטים, מה שמציב אותן בעמדת מפתח בכל תרחיש פוליטי עתידי. תוצאה זו מדגישה את חשיבותן הגוברת של המפלגות הערביות בפוליטיקה הישראלית ואת הפוטנציאל שלהן להשפיע על הרכב הממשלה הבאה.

ד"ר מנחם לזר, מנהל הסקר, מציין כי "התוצאות מצביעות על שינוי מגמה משמעותי בדעת הקהל הישראלית. ההתחזקות של הקואליציה, ובמיוחד של הליכוד, מראה כי הציבור מעריך מחדש את ביצועי הממשלה לאור האתגרים הביטחוניים והדיפלומטיים הנוכחיים".

עם זאת, מומחים מזהירים כי המצב הפוליטי עדיין נזיל ועשוי להשתנות במהירות בהתאם להתפתחויות בשטח. ההתקדמות במאמצי שחרור החטופים, ההצלחה בהשגת יעדי המלחמה בעזה, והיכולת לשמור על תמיכה בינלאומית – כל אלה עשויים להשפיע על דעת הקהל בשבועות ובחודשים הקרובים.

בסופו של דבר, הסקר מדגיש את המורכבות של המערכת הפוליטית הישראלית ואת הצורך בבניית קואליציות רחבות כדי להבטיח יציבות שלטונית. עם התקרב מועד הבחירות הבאות, צפויה להתגבר תשומת הלב הציבורית לסקרים אלה ולמשמעויותיהם הפוליטיות ארוכות הטווח.

(הסקר נערך בתאריך: 26/07/2024)

הפוסט סקר מנדטים: זינוק בתמיכה בקואליציה לראשונה מאז 7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-מעקב.