בעוד מדינת ישראל ניצבת איתנה אל מול מערכות ביטחוניות מורכבות, מתברר כי בחסות הערפל המבצעי מתנהלת נגדה מערכת הסברה דורסנית ומניפולטיבית. תחקיר "מעקב" חושף כי אוקראינה מפעילה, לכאורה, מנגנון משומן להפצת דיסאינפורמציה, תוך הצגת משאלות לב כעובדות מוגמרות והפצת "חדשות כזב" (Fake News) בחלל הציבורי. נראה כי המניע המרכזי העומד בבסיס המהלך הוא ניסיון נואש להסטת הקשב העולמי לעבר סדר היום האוקראיני, על חשבון האמת הצרופה.

גורמים המעורבים בבדיקת הנתונים מצביעים על פערים תהומיים ואי-דיוקים משמעותיים במסרים הרשמיים היוצאים מקייב. במוקד הפרשה עומד שגריר אוקראינה בישראל, מר יבגני קורנייצ'וק, אשר לפי הטענות פועל כשופר תעמולתי המפיץ מידע מטעם מדינתו, תוך עיוות המציאות המדינית.

ברית האינטרסים בין קייב למערכת YNET

חומרת הממצאים מעמיקה נוכח החשד לשיתוף פעולה תמוה מצד כלי תקשורת ישראלי מוביל. מערכת YNET משתפת פעולה עם שגרירות אוקראינה ומפרסמת פייק ניוז – כלומר דרך YNET ככה המידע השקרי מגיע לציבור הרחב. המנגנון פועל כמעגל סגור: הדיווחים המופרכים המתפרסמים ב-YNET מתורגמים מיידית לשפה האוקראינית, מופצים בכלי התקשורת של קייב, ומתקבעים בתודעת ההמונים כאמת אבסולוטית.

שיאו של המחדל נרשם בתאריך 14.03.2026, עת פורסמה ב-YNET כתבה שקרית לחלוטין. על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ביוזמתו לאוקראינה בבקשה לקיים שיחה דחופה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי, במטרה לבחון שיתוף פעולה צבאי בתחום ההתמודדות עם כטב"מים מתוצרת איראן.

השגריר קורנייצ'וק לא השתהה ואישש את מצג השווא:

"הבקשה הועברה לקייב, אך טרם נקבע מועד לשיחה בשל אילוצי לוחות הזמנים של שני המנהיגים. קיימת ציפייה כי השיחה תתקיים בקרוב".

את הכתבה המטעה ערך העיתונאי איתמר אייכנר. תהיות קשות בדבר האתיקה והמקצועיות העיתונאית עולות מעצם ההחלטה לבסס דיווח רגיש כל כך על דבריו של קורנייצ'וק – דמות אשר שמה נקשר בעבר בפרשות שחיתות ואף במעצרים.

יתרה מכך, מקורות בתוך השגרירות מצביעים על כך שהשגריר סובל מהתמכרות קשה לאלכוהול. חמור מכך, מערכת YNET נמנעה לחלוטין מפרסום תגובה של גורם ממשלתי ישראלי מוסמך, ובחרה להדהד את דבריו של מי שמצטייר כפרובוקטור בשירות מדינה זרה.

הדהוד השקר בנכר ופרץ האנטישמיות

הדיסאינפורמציה מצאה קרקע פורייה באתר האוקראיני (Суспільне Новини) "suspilne news", אשר הציג לציבור המקומי נרטיב שקרי לפיו ישראל מתחננת לסיוע:

"ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העביר לאוקראינה בקשה לקיים שיחה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי… כך דיווח אתר Ynet".

הפרסום המגמתי הצית גל עכור של התבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. Zoryan Kis, עובד מדינה בשגרירות אוקראינה בישראל המוכר כפרובוקטור, שיתף את הדיווח בעמוד הפייסבוק שלו, ובכך סיפק פלטפורמה לשנאה יוקדת מצד עוקביו. להלן מקבץ מהתגובות הממחישות את עומק האיבה:

• בוהדן פלמרצ'וק: "אל נשכח כי באמצעות הארגון היהודי בארה"ב (AIPAC) הופסק לחלוטין הסיוע האמריקני לנו. כמה הם חייבים לנו כעת וכמה חיי אדם אבדו בשל כך". (ניסיון שקוף להטיל על היהודים את האחריות למחדלי השחיתות וחוסר המוכנות של צבא אוקראינה).

• רוסטיסלב פאניצ'ב: "ומה היה כאשר אוקראינה ביקשה את 'כיפת ברזל'?".

• סוויטלנה שופריץ'-צקוט: "מעולם לא תמכתם בנו… אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ".

בעמוד הפייסבוק של "suspilne news" אנטישמים אוקראינים לא נותרו אדישים, והשמיעו מתקפות מילוליות נגד מדינת ישראל.

• כך, למשל, כתבה נליה פיקאלו:
"ואיזה סיוע – אילו טילים ישראל תספק לאוקראינה?" – ניסוח המשתמע, לכאורה, כדרישה מחייבת כלפי ישראל.

• אנטישמית נוספת, סוויטלנה שופריץ'-צקוט, ציינה:
"הרי מעולם לא תמכתם בנו; גם בתוכנית השלום שלנו לא תמכתם, וכעת אתם פונים אלינו בבקשה. אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ; בארצות הברית יש את הרחפנים הטובים בעולם".

• בהמשך הצטרפה נטליה ברנובסקאיה והביעה עמדה תקיפה:
"ארבע שנים התחמקו, ועכשיו פתאום צריכים רחפנים והגנה – לאום כזה".

• גם אולכסנדרה מלנובסקה פרסמה אמירה חריפה:
"שיחזירו את הכסף שהיהודים הוציאו מאוקראינה לישראל!!!!" – טענה המעוררת תהיות, שכן לא הוצג כל בסיס עובדתי להיקפה או להקשרה.

האמת המדינית: הכחשה גורפת בירושלים

בפנייה רשמית של מערכת "מעקב" ללשכת ראש הממשלה בתאריך 17.03.2026, הוכו הגורמים המוסמכים בתדהמה. בלשכה הבהירו באופן חד-משמעי כי הדיווח בדבר פנייה של נתניהו לזלנסקי לבקשת סיוע צבאי הנו פייק ניוז מוחלט וחסר שחר.

גם במשרד החוץ נשמעה עמדה זהה. הדובר, מר יוסי גמדו, מסר לאחר בדיקה קפדנית בת חמש שעות:

משרד החוץ אינו מכיר פנייה כזו מצד ישראל לבקשת סיוע צבאי או תמיכה מאוקראינה. כמו כן, לא ידוע על פנייה של משרד ראש הממשלה לנשיא זלנסקי לקבלת עזרה בהתמודדות עם כטב"מים או סיוע בטחוני אחר.

מסקנה מתבקשת: די לאבסורד המדיני

המציאות המוצגת בתחקיר זועקת לשמים: ישראל מארחת בנדיבות כ-100 אלף פליטים אוקראינים הזוכים להטבות סוציאליות מפליגות, פטור ממס וטיפול רפואי מתקדם על חשבון משלם המסים הישראלי. מנגד, אוקראינה מפגינה עוינות עקבית במוסדות האו"ם ומצביעה נגד ישראל מזה עשור.

הנוכחות של פליטים אלו, הכוללת מעריצים של משתפי פעולה עם הנאצים דוגמת סטפן בנדרה, מהווה פצצה מתקתקת. על ישראל לפעול לגירושם הדחוף מן הארץ. לא ייתכן כי אזרחי ישראל יממנו את שהותם של אלו שחלקם חולקים תפיסות עולם אנטישמיות.

בשורה התחתונה: מוטב לאוקראינה, ששמיה פרוצים לכטב"מים מדי יום ביומו, להתמקד בשיקום יכולותיה שלה במקום להפיץ כזבים על "סיוע" למעצמה כישראל. ישראל תדע לדאוג לאינטרסים שלה ולאזרחיה, ועל הממשלה לשים סוף לאבסורד ולפעול להשבת הפליטים לארצם לאלתר.

התחקיר העיתונאי בוצע בין התאריכים 14.03.2026-17.03.2026. אין באפשרותנו לצפות את ההתפתחויות העתידיות, לרבות האפשרות כי מדינת ישראל תפנה בעתיד לקבלת סיוע צבאי ממדינות נוספות.

מערכת YNET לא מסרה תגובה לפניית מערכת "מעקב".

גם שגרירות אוקראינה לא השיבה לפנייה העיתונאית שהועברה אליה.

נוסף על כך, אין בידינו יסוד להניח כי לשכת ראש הממשלה או דוברות משרד החוץ מסרו מידע שאינו מדויק, שכן לא נראה כי קיים בידם אינטרס לעשות כן. ייתכן כי ל-YNET קיים מקור שמסר להם מידע, אפשרות זו אינה נשללת. עם זאת, לו הייתה התגובה מועברת למערכת "מעקב", ניתן היה לבחון את העובדות לעומקן, וייתכן כי ממצאי התחקיר והיקף פרסומו היו מקבלים תפנית שונה.

הפוסט תרמית הפייק של YNET וזלנסקי: השקר האוקראיני על חשבון נתניהו נחשף הופיע לראשונה ב-מעקב.

במרכז תחקיר עיתונאי רחב היקף שמנהלת מערכת "מעקב" עומדת פרשה חריגה, אשר חוצה גבולות של משפט, חינוך, הסתה, זהות לאומית וביטחון הציבור. עניינה של הפרשה בהתבטאויות, הצהרות ומעשים שיוחסו לאנסטסיה רולובץ נוביקובה, אזרחית ישראלית, אשר על פי פרוטוקולים רשמיים של בית המשפט, מסרה בדוכן העדים כי הזדהתה עם נאציזם וכינתה עצמה "נאצית", בין היתר בטענה שמדובר ב"טרנד".

• יודגש כי גב' נוביקובה משמשת כגננת במדינת ישראל

הפרשה נחשפה בעקבות בדיקה עיתונאית שנפתחה לאחר שנודע למערכת "מעקב" כי במהלך הליך משפטי, בעדות שנמסרה תחת אזהרה, הצהירה נוביקובה הצהרות המעוררות שאלות ציבוריות קשות. מערכת "מעקב" החלה בבחינה מעמיקה של הפרטים, נוכח העובדה שנוביקובה הגיעה לישראל כמי שאינה יהודייה, וכי חרף זאת קיבלה אזרחות ישראלית מלאה, על כל הזכויות והפריבילגיות הנלוות למעמד זה. במסגרת הבדיקה עלה פער חריף בין מעמדה כאזרחית במדינת ישראל לבין התכנים שפרסמה, לכאורה, ברשתות החברתיות, והאמירות שמסרה בבית המשפט.

בשלב הראשון נחשפו פרוטוקולים רשמיים של בית המשפט, מהם עולה כי נוביקובה מסרה בדוכן העדים, באופן מפורש, כי כינתה עצמה "נאצית", והסבירה זאת כמעשה שנעשה על רקע אופנתי. בהמשך נבחנו סרטונים שפורסמו על ידה ברשתות החברתיות, שבהם היא נראית משתמשת בביטוי "נאצית", וכן תועדה מנשקת תמונה של סטפן בנדרה, דמות היסטורית אשר מזוהה עם שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית ועם פוגרומים נגד יהודים בלבוב.

בסרטון הווידאו נראית גב' נוביקובה כשהיא מנשקת דגל שעליו מופיעה דמותו של סטפן בנדרה – מי ששיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והיה שותף לרצח יהודים. בהמשך הסרטון כתבה: "תהילה לסטפן בנדרה ולשוחביץ', גיבורי אוקראינה". בסיומו נשמעת קללה אנטישמית מפיה, בה היא משתמשת בביטוי "ז'ידים"

"ז'יד" או "ז'ידים" הם מונחים פוגעניים ומשפילים ביותר, הנחשבים בעולם המערבי לכינויי גנאי אנטישמיים מובהקים. תחת קריאות אלה, בין השנים 1939-1945, נרצחו יהודים רבים בידי הנאצים ותומכיהם. כבר במאות ה-18 וה-19 נערכו מאות פוגרומים תחת הסיסמה "הכו בז'ידים והצילו את רוסיה". באוקראינה, עד שנות החמישים, נהגו לומר "ז'יד או ז'ידיאקו – על העץ".

קרא עוד – לחץ כאן

בהמשך נבחנו סרטונים שפורסמו על ידה ברשתות החברתיות, שבהם היא נראית עושה שימוש בביטוי "נאצית". עוד תועד מקרה שבו היא מנשקת תמונה של סטפן בנדרה, דמות היסטורית המזוהה עם שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית ועם פוגרומים נגד יהודים בעיר לבוב.

במסגרת הבדיקה הפנתה מערכת "מעקב" למידע פומבי המצוי בידי יד ושם, המוסד הרשמי של מדינת ישראל והעם היהודי להנצחת השואה והגבורה, הפועל מכוח חוק זיכרון השואה והגבורה. על פי המידע, בנדרה מזוהה כתומך נאציזם, וכמי שהיה מעורב בפשעים נגד יהודים. נתונים אלו חיזקו את שאלת העניין הציבורי בפרשה.

בהמשך, במסגרת התחקיר הראשון שפרסמה המערכת, שכותרתו "'נאצית' מוצהרת קיבלה אזרחות ישראלית", נערך ראיון טלפוני עם נוביקובה, שבמהלכו, כך נמסר, חזרה והביעה הזדהות עם בנדרה, ואישרה כי פרסמה סרטונים שבהם כינתה עצמה "נאצית".

קרא עוד – לחץ כאן

על רקע הדברים הוגשו מספר תלונות למשטרה, לרבות תלונות בגין הזדהות עם נאציזם, הסתה ואיומים. בין היתר הוגשה תלונה על ידי העיתונאי רומן ציפין, שטען כי נוביקובה איימה עליו ברשת טיקטוק, קראה להגיע לביתו ולפגוע בו פיזית.

גם מערכת "מעקב" הגישה תלונה רשמית למשטרת ישראל, וזאת על יסוד הפרוטוקולים והחומרים שנאספו במסגרת התחקיר. התלונה הוגשה, בין היתר, על רקע חוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו–1986, ובכלל זה נוכח איסור הכחשת השואה ואיסור פרסום דברי אהדה לפשעי הנאצים.

בנוסף, הועלו בתלונה טענות הנוגעות לניסיון לארגון פיגוע, להזדהות עם פגיעה באזרחי מדינת ישראל, וכן לחשדות להסתה, גזענות וקריאה להשמדת עם.

• ומעניין אם היה מדובר בתושב ערבי המבקש לארגן פיגוע בישראל בהיקף דומה – מה הייתה עושה משטרת ישראל? ככל הנראה, לכל הפחות, היה מזומן לחקירה

יודגש כי במסגרת הפנייה הועלתה גם תהייה עקרונית באשר לאופן אכיפת הדין ולסטנדרטים הנהוגים, נוכח מקרים היפותטיים אחרים בעלי חומרה דומה. חרף הגשת התלונות והעברת החומרים, לא ננקטו צעדים פליליים, ובכלל זה לא הוגש כתב אישום, אף שהחוק קובע כי כתב אישום בעבירות אלו יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

נוביקובה מיוצגת בהליכים משפטיים על ידי עורכי הדין יגאל פיטקביץ ורועי אסור, אשר המשיכו בייצוגה גם לאחר שנחשפו האמירות המיוחסות לה.

ביום 5 בנובמבר 2025 פנתה מערכת "מעקב" לבית משפט השלום בקריית גת בבקשה רשמית להתיר עיון ציבורי בפרוטוקולים של תיק שהתנהל בדלתיים סגורות, או לחלופין להתיר פרסום חלקי של פרוטוקול הדיון. הבקשה הוגשה במסגרת פעילות עיתונאית, מבלי שהמערכת הייתה צד להליך הפלילי. מן הבקשה עלה כי נוביקובה הייתה קובלת בהליך פלילי קודם, שכלל גם קטינים, ואשר הסתיים. המערכת הדגישה כי אין בכוונתה לפתוח מחדש את ההליך, אלא לפרסם עמודים מסוימים מן הפרוטוקול, העוסקים בהתבטאויותיה של נוביקובה בלבד, ואינם כוללים פרטים מזהים של קטינים.

בבקשה צוין כי במהלך חקירה נגדית שנערכה בבית המשפט נרשמו בפרוטוקול הצהרות של נוביקובה בדבר הזדהות עם נאציזם, וכן אישור לפרסום תכנים ברשתות החברתיות. עוד הודגש כי מדובר בעדות שנמסרה תחת אזהרה, וכי יש לה משמעות ציבורית רחבה, בין היתר מאחר שהתכנים הופצו לציבור הרחב. המערכת ציינה גם כי מן הפרוטוקול עולה שנוביקובה עבדה באותה עת במסגרת חינוכית.

ביום 6 בנובמבר 2025 נתנה כב' השופטת דגנית משעלי ביטון החלטה המורה לצדדים להגיב לבקשה.

בתשובה שהוגשה מטעם נוביקובה, באמצעות באי כוחה, נמסר בין היתר כי היא פרסמה סרטון בטיקטוק שבו הופיע הכיתוב "נאצית", ואף צורף צילום מסך של הסרטון. עוד נכתב כי נוביקובה הזדהתה כ"בנדריבקה", מונח המזוהה עם הלאומנות האוקראינית על שם סטפן בנדרה.

שוב יודגש כי במסגרת כתב התשובה צורפו אף תרגומים לחלק מן האמירות הרלוונטיות. יש לציין כי מדובר בתיעוד שהוגש והתקבל בבית המשפט, ולפיכך הוא מהווה מסמך ראייתי בעל חשיבות ציבורית ומשפטית כאחד.

כמובן, עצם הגשת כתב תשובה חריף זה לוּותה ברצון להשיג צו איסור פרסום, או לחלופין להותיר את ההליך בדלתיים סגורות ולמנוע את פתיחת הפרוטוקולים לעיון הציבור הרחב, בטענה כי חשיפתם עלולה לפגוע בלקוחתם.

מן האמור בכתב התשובה עולה אפוא כי גב' נוביקובה הציגה עצמה בפני הציבור הרחב כ"נאצית", וכן כ"בנדריבקה" – מונח המזוהה עם הלאומנות האוקראינית ונגזר משמו של סטפן בנדרה. יודגש כי אף שבאוקראינה קיימים גורמים הרואים בבנדרה דמות לאומית, הרי שמבחינה היסטורית מדובר בדמות המזוהה עם תמיכה בגורמים נאציים ועם מעורבות בפוגרומים ובפשעים חמורים נגד יהודים.

גב' נוביקובה, המתגוררת בישראל, מחויבת להבין את משמעותם של סמלים ודמויות אשר היו שותפים לרדיפת יהודים, להשמדת קהילות שלמות – ובכלל זה יהדות לבוב – ולתמיכה באידאולוגיה הנאצית, שהובילה לרציחתם של למעלה משישה מיליון יהודים באירופה. חרף זאת, הסרטון פורסם בישראל, בעת שגב' נוביקובה מתגוררת באשדוד ומחזיקה באזרחות ישראלית – עובדה המעוררת שאלות ותמיהה ציבורית עמוקה.

בולטת במיוחד היעדרה המוחלט של כל הבעת חרטה, התנצלות או הסתייגות. להפך: באי כוחה של גב' נוביקובה מציינים בכתב התשובה כי היא עצמה פרסמה סרטונים שבהם הזדהתה כ"נאצית" וכ"בנדריבקה", ואף השוותה את עצמה לסטפן בנדרה – ללא בושה וללא כל ביטוי של מצפון. אמירות אלה מצטרפות לדברים נוספים שנאמרו על־ידה ותועדו בפרוטוקול החקירה הנגדית.

ביום 26 בנובמבר 2025 ניתנה החלטה סופית של בית המשפט, אשר התירה את העיון בתיק ק"פ 55317-07-23 ואת פרסום פרוטוקולי הדיונים, בכפוף לחיסיון שמם ופרטיהם של הקטינים. בהחלטה נקבע כי יש להעדיף את עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, וכי פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הליך שיפוטי פומבי חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק.

לעיון בהחלטה המלאה – לחצו כאן

מן הרקע להחלטה עולה כי הקובלנה הפלילית הוגשה ביולי 2023, ובמהלך ניהול ההליך התקיים דיון מרכזי ביום 26 ביוני 2024, שבו נחקרה נוביקובה בחקירה נגדית. בהמשך, בינואר 2025, חזרו הקובלים בהם מן האישום וההליך בוטל.

הפרוטוקולים שנחשפו שופכים אור על החקירה הנגדית שנוהלה ביום 26 ביוני 2024 על ידי עו"ד יניב כהן, אשר ייצג את הנתבע. במהלך החקירה עלו, על פי הפרוטוקול, שורה של אמירות והתבטאויות שיוחסו לנוביקובה. בין היתר נשאלה האם פרסמה סרטון שבו כינתה עצמה "נאצית", והשיבה תחילה בשלילה. לאחר שהוצג בפניה סרטון, חזרה בה והסבירה כי מדובר ב"טרנד". בהמשך נשאלה על אמירות כגון "תמות כל רוסיה", ואישרה כי שרה שיר שבו נאמרו מילים אלו.

מן הפרוטוקול עולה גם כי סרטון כזה הועלה לחשבון הקשור לגן ילדים, ובו הופיעה נוביקובה לצד בתה הקטינה. עוד נרשמו בפרוטוקול אמירות נוספות שיוחסו לה, ובהן "רוסי טוב זה רוסי מת" וקריאות פוגעניות נוספות. במהלך החקירה נבחנה גם טענתה כי היא יהודייה, טענה אשר בהמשך חזרה בה ממנה והבהירה כי אינה יהודייה, אלא "מרגישה כך".

עוד עולה מן הפרוטוקול כי נוביקובה נשאלה על אמירה שלפיה איימה, לכאורה, לארגן פיגוע נוסף בסמוך להדולפינריום, והשיבה בחיוב. הדולפינריום מזוהה עם פיגוע ההתאבדות הקשה שאירע במקום בשנת 2001, שבו נרצחו 21 בני אדם, רובם נערים, ונפצעו למעלה ממאה.

חשיפת הפרוטוקולים: אמירות נאציות והסתה לפגיעה המונית

• מבוא

הפרוטוקולים שנחשפו מתארים את החקירה הנגדית שנערכה ביום 26 ביוני 2024 בידי עו"ד יניב כהן, בא כוח הנתבע. מן הפרוטוקול עולה כי נוביקובה נשאלה על פרסום סרטון שבו כינתה עצמה "נאצית", הכחישה תחילה, ולאחר הצגת הסרטון טענה כי מדובר ב"טרנד". עוד אישרה כי שרה שיר שבו נאמרו המילים "תמות כל רוסיה".

כן עולה כי סרטון זה הועלה לחשבון הקשור לגן ילדים, ובו הופיעה נוביקובה לצד בתה הקטינה, וכי יוחסו לה אמירות נוספות כגון "רוסי טוב זה רוסי מת". במהלך החקירה חזרה בה מטענתה להיותה יהודייה והבהירה כי אינה יהודייה אלא "מרגישה כך".

הסבר: ניתוח חד של הדיון והפרוטוקול, לפרטי פרטים:  

ביום 26 ביוני 2024 ניהל עו"ד יניב כהן את החקירה הנגדית של גב' אנסטסיה רולובץ נוביקובה, במסגרת הליך פלילי שהתנהל בבית משפט השלום בקריית גת. עו"ד כהן ייצג את הנתבע, אדם שנתבע בידי נוביקובה בקובלנה פלילית פרטית. הקובלנה הוגשה בעקבות פרסום סרטון ברשתות החברתיות, שבו הביע הנתבע זעזוע מאמירות שיוחסו לנוביקובה, ובראשן שימוש בביטוי "נאצית".

במהלך החקירה הנגדית, כפי שעולה מן הפרוטוקול, אישרה נוביקובה כי אמרה את הביטוי האמור. לאחר שמיעת העדות והחקירה, ובהמשך להתפתחויות שתועדו בפרוטוקול, חזרה נוביקובה בה מן הקובלנה הפלילית, וההליך בוטל.

הפרוטוקולים, שפרסומם הותר בהחלטת בית המשפט, שופכים אור על מהלך החקירה, על השאלות שנשאלו ועל התשובות שניתנו, ומהווים מסמך משפטי משמעותי להבנת השתלשלות האירועים שהובילה למשיכת התביעה ולסיומו של ההליך.

יש להדגיש כי עו"ד יניב כהן ניהל את החקירה הנגדית במקצועיות, בקור רוח ובדיוק משפטי, באופן שתרם תרומה ממשית לבירור העובדות.

מן הפרוטוקול עולה כי נוביקובה, אשר עוסקת בחינוך ילדים כגננת, הודתה בין היתר כי הצהירה על עצמה כ"נאצית". במהלך החקירה נשאלה האם פרסמה סרטון שבו כתבה "נאצית", והשיבה תחילה בשלילה. לאחר שהוצג בפניה הסרטון, נשאלה מדוע שיקרה, והשיבה כי מדובר היה ב"טרנד". בהמשך סירבה לשוב ולהסביר את הדברים ואמרה לפרוטוקול: "כבר הסברתי ואני לא אחזור לזה".

• שקר בדוכן העדים בבית המשפט הוא עבירה פלילית חמורה, הנקראת "עדות שקר", עבירה לפי סעיף 237 לחוק העונשין, והעונש עליה הוא עד 7 שנות מאסר

עו"ד כהן חקר גם בנוגע לביטויים נוספים, ובהם קריאות כמו "תמות כל רוסיה". בתחילה הכחישה נוביקובה כי מסרה מסר כזה לציבור, אולם לאחר שהוצגו בפניה ראיות נוספות, הודתה כי שרה בסרטון את המילים "תמות כל רוסיה". כאשר נשאלה האם היא מבינה כי פרסום כזה יוצר אנטגוניזם כלפי מאות אלפי דוברי רוסית, ובהם אזרחי ישראל, השיבה בשלילה.

מן החקירה עלה עוד כי סרטונים בעלי תוכן גזעני ופוליטי פורסמו גם בחשבון הקשור לגן הילדים, ובאחד מהם הופיעה נוביקובה לצד בתה הקטינה, כאשר מושמעים בו ביטויים פוגעניים. נחשפו גם אמירות נוספות, ובהן קללות גסות כלפי נשיא רוסיה, וכן שירים וביטויים כמו "לזיין את הרוסים", "פוטין זין" ו"רוסי טוב זה רוסי מת". נוביקובה אישרה חלק מן האמירות.

כלל הנראה, לאחר שהוגשו נגדה תלונות במשטרה, פרסמה נוביקובה לציבור מצג שלפיו היא יהודייה. ואולם, כאשר נשאלה ישירות על כך מעל דוכן העדים, הודתה כי אינה יהודייה, והוסיפה כי "כך היא מרגישה". דברים אלה עמדו בסתירה לפרסומיה הקודמים ולהזדהותה עם דמויות ואידאולוגיות אנטישמיות, והם מציגים, כעולה מן הפרוטוקול, דפוס של מסירת גרסאות משתנות.

חשיפת הפרוטוקול בתיק ק״פ 55317-07-23, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 26.11.2025 – להורדה ללא שמות הקטינים

נושא חמור נוסף שנבחן במסגרת החקירה נגע לאמירה בדבר רצון, לארגן פיגוע

מן הפרוטוקול עולה כי, כלל הנראה, עלה מצדה של גב' נוביקובה דיבור על כוונה לארגן פיגוע ממניע אידאולוגי בישראל, המכוון נגד יהודים ואזרחי מדינת ישראל. בפרוטוקול נרשם כי היא אישרה ששוחחה על כך עם חברים, ואף כי לפרשה היו ביטויים פומביים ברשתות החברתיות.

עולה פרשנות מערכתית שלפיה הרקע הנטען לאמירות אלה קשור, לכאורה, לתפיסות אנטישמיות ולעוינות כלפי יהודים ואזרחי ישראל, בין היתר על רקע טענות בדבר תמיכת ישראל ברוסיה ונוכחותם של אזרחים ועולים דוברי רוסית במדינה. במסגרת פרשנות זו הוזכר גם פיגוע הדולפינריום כדוגמה למקום המזוהה עם קהילת עולים ודוברי רוסית. יודגש כי מדובר בפרשנות מערכת "מעקב" בלבד, וכי על פי הידוע למערכת, עצם הכוונה וההצהרות שתועדו בפרוטוקול לא נבחנו, לכאורה, במסגרת חקירה של גורמי הביטחון והמשטרה.

הסוגיה עמדה במוקד חקירה נוספת שנוהלה על ידי בא כוח הנתבע, ומהפרוטוקולים עולה ציטוט בעל משמעות מיוחדת. כך, על פי הפרוטוקול, נשאלה נוביקובה אם אמרה: "אם לא תתנו לי להיכנס לשם, אני אארגן פיגוע נוסף ליד הדולפינריום", והשיבה בחיוב. בסיכומם של דברים, מן הפרוטוקול עולה כי היא אישרה קיומם של רצון וכוונה ברורים לבצע פיגוע בישראל.

מדובר באמירה המתייחסת לפיגוע הדולפינריום, פיגוע התאבדות שאירע בתל אביב ב-1 ביוני 2001, שבו נרצחו 21 בני אדם, רובם נערים, ונפצעו כ-120 נוספים.

• התמונות המובאות בכתבה נלקחו מאתרי חדשות, ארכיונים וויקיפדיה, והשימוש בהן נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפרוטוקול, שהועבר לגורמי האכיפה, מתעד אפוא שורה של אמירות קשות, פוגעניות ומסיתות, וכן סתירות ושקרים שנמסרו בדוכן העדים. חרף חומרת הדברים, נוביקובה לא נעצרה והיא מתגוררת בישראל כבעלת אזרחות, תושבת אשדוד. הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל באשר להתמודדות הרשויות עם תכנים של הסתה, הזדהות עם אידאולוגיות קיצוניות ואמירות המעידות על רצון לפגיעה בביטחון המדינה.

למרות החומרים, הפרוטוקולים וההחלטה השיפוטית המתירה את פרסומם, נוביקובה לא נעצרה, והיא ממשיכה להתגורר בישראל כאזרחית מן המניין. הפרוטוקולים והמסמכים שנחשפו מציבים שאלות ציבוריות כבדות משקל באשר לאכיפת החוק, להתמודדות הרשויות עם הסתה, הזדהות עם נאציזם ואמירות בעלות פוטנציאל אלים, ולמשמעותן של הצהרות שנמסרות בדוכן העדים בבית משפט במדינת ישראל.

"חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016", שקובע עבירות פליליות הנוגעות לקריאה לטרור, תמיכה בארגון טרור והזדהות איתו, כולל איסור על צריכת פרסומי טרור שיטתית

מערכת "מעקב" פנתה בבקשה לראיין את עורכי הדין המייצגים את גב’ נוביקובה, אולם אלה בחרו שלא למסור תגובה.

בתחקיר הבא יינתן מיקוד מעמיק בפרשת הדולפינריום, לרבות הצגת סרטון שבו היא מוסרת את הדברים המיוחסים לה, תיעוד של תקיפת החטופים בדבריה, וכן ביטויי צער שהשמיעה ביחס לשחרור החטופים.

הפוסט אנסטסיה נוביקובה: אוקראינית השוהה בישראל – הזדהות עם נאציזם וניסיון לארגן פיגוע נגד ישראלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהצבעה שהתקיימה ביום שישי השבוע בעצרת הכללית של האו"ם, הצביעה אוקראינה שוב בעד החלטה הנוגדת את האינטרסים הישראליים – הפעם בעד הקמת מדינה פלסטינית. ההצבעה, שבה תמכו 142 מדינות מול עשר שהתנגדו, מעמיקה את המחלוקת הגוברת בין קייב לירושלים ומעוררת שאלות חדות על התנהלותו של הנשיא וולודימיר זלנסקי כלפי מדינת היהודים.

"הצהרת ניו יורק להקמת מדינה פלסטינית", כפי שכונתה ההחלטה, נועדה לשמש "מפת דרכים" למדינות המתכוונות להכיר במדינה הפלסטינית. המסמך, שגובש במסגרת ועידת שלום ביוזמת צרפת וערב הסעודית במטה האו"ם בניו יורק בסוף יולי, זכה לתמיכה של רוב עצום של מדינות העולם. בצד אוקראינה הצביעו בעד גם רוסיה ומרבית מדינות אירופה, בעוד ישראל וארצות הברית התנגדו. מבין מדינות אירופה, רק הונגריה הצביעה נגד ההחלטה.

ההחלטה קובעת כי שלום בין ישראל לפלסטינים אינו ניתן להשגה ללא הקמת מדינה פלסטינית. המסמך מגנה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ואת פעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה, קורא להפסקת אש ולשחרור החטופים, ודורש נסיגה מלאה של צה"ל מעזה וסיום הכיבוש בשטחי הגדה המערבית. לפי ההצהרה, המדינה הפלסטינית החדשה תהיה "מפורזת" תחת ניהול הרשות הפלסטינית בתמיכה בינלאומית, כאשר חמאס יפורק מנשקו ויורחק מהשלטון.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיב לתוצאות ההצבעה בהצהרה: "ביחד אנו סוללים דרך בלתי הפיכה לשלום". לצד צרפת הודיעו גם בריטניה, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל ומלטה על כוונתן להכיר בקרוב במדינה הפלסטינית.

התנהלותה של אוקראינה בזירה הבינלאומית כלפי ישראל מעוררת ביקורת הולכת וגוברת בישראל. ההצבעה הנוכחית מתווספת לשורה של עמדות אוקראיניות שנתפסות כעויינות לישראל, זאת על אף העובדה שישראל מארחת אלפי פליטים אוקראינים מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה. הביקורת מתמקדת בפער בין הסיוע שישראל מעניקה לפליטים האוקראינים לבין העמדות האוקראיניות בזירה הבינלאומית.

המצב מזמין השוואה בין דרכי התנהלותן של שתי המדינות לנוכח מלחמותיהן. בעוד אוקראינה שקועה בעימות עם רוסיה ושולחת לעולם מאות אלפי פליטים, ישראל, המתמודדת עם איום קיומי, רואה את אזרחיה מתייצבים בהמוניהם לשירות מילואים. ההבדל בולט: בישראל נרשמת התגייסות פטריוטית רחבה, בעוד שבאוקראינה ניכרת נטישה המונית של המולדת.

דמותו של הנשיא זלנסקי מעוררת אף היא סימני שאלה. על אף מוצאו היהודי, שב ומאמץ הוא קו מדיני הנוגד את האינטרסים של העם היהודי ושל מדינת ישראל. עברו כליצן במה שהפך לראש מדינה מעלה תהיות כבדות באשר לכשירותו המנהיגותית. יחסיו עם מנהיגי העולם טעונים: דונלד טראמפ רואה בו מריונטה, ולדימיר פוטין מבטא כלפיו בוז גלוי. עתידו הפוליטי נותר מעורפל, והשאלה היא לאן יפנה בשעת מבחן – אם ייאלץ בעצמו לחפש מקלט מחוץ לגבולות אוקראינה.

הרקע ההיסטורי מוסיף מורכבות למצב. באוקראינה נחשב סטפן בנדרה לגיבור לאומי, למרות שהוא נושא באחריות לטבח של אלפי יהודים בשטחי אוקראינה במלחמת העולם השנייה. על רקע זה, התנהלותו של נשיא יהודי הפועל נגד אינטרסים יהודיים וישראליים מעוררת תהיות כבדות ביחס לזהותו ולמוטיבציות שלו.

• הפוגרום ביהודים בעיר לבוב, שאורגן בידי סטפן בנדרה, מנהיג לאומני נאצי

שגריר ישראל באו"ם דני דנון, בנאומו לפני ההצבעה, כינה את ההצהרה "חד-צדדית" ואמר כי "היא תיזכר לא כצעד לשלום, אלא כעוד מחווה ריקה שמחלישה את סמכות העצרת". לדבריו, "המנצח העיקרי של כל אישור כזה הוא חמאס, שיציג זאת כפרי פעולותיו מ-7 באוקטובר".

הציבור בישראל מגיב בכעס על ההצבעה האוקראינית. ברשתות החברתיות מתרבות הקריאות להפסיק כל סיוע ותמיכה באוקראינה, לרבות ביטול ההקלות והוויזות שניתנות לאוקראינים. חלק מהקוראים דורשים להחזיר את אלפי הפליטים האוקראינים החיים כיום בישראל לארצם, בטענה שמדינתם פועלת בניגוד לאינטרסים הישראליים.

ההצבעה בעצרת הכללית, אמנם אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך היא משקפת את המגמה הבינלאומית הגוברת להכרה במדינה פלסטינית. ההחלטה כוללת דרישות רחבות היקף, כולל סנקציות נגד מתנחלים ישראלים וארגונים התומכים בהתנחלויות, מתן זכות בלעדית לפלסטינים לגבות מכסים ומסים, ותמיכה פוליטית וכלכלית ברשות הפלסטינית.

העמדה האוקראינית בהצבעה זו מעמיקה את הפער בין שתי המדינות ומעוררת שאלות יסוד על העתיד של היחסים הדיפלומטיים ביניהן. בזמן שישראל נאבקת באיום קיומי ומגינה על עצמה מול ארגוני טרור, היא מוצאת עצמה מבודדת יותר ויותר בזירה הבינלאומית, כאשר גם בעלות ברית צפויות כמו אוקראינה פועלות נגדה.

נ.ב

הפוגרום בלבוב – מעשה טבח מאורגן בידי סטפן בנדרה

בין ה־30 ביוני ל־2 ביולי 1941 התרחש בלבוב (לביב), עיר גדולה ורב־תרבותית במזרח גליציה, פוגרום אכזרי ורב־ממדים. הוא בוצע תחת הנהגתו של סטפן בנדרה, מנהיג הפלג הרדיקלי של הארגון הלאומני האוקראיני (OUN), בשיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש הנאציים, וגרר רצח המוני של אלפי יהודים חפים מפשע.

רקע היסטורי

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר למעלה מ־300 אלף נפש: כ־157 אלף פולנים (מעל 50%), כ־100 אלף יהודים (כ־32%), וכ־50 אלף אוקראינים (כ־16%). באותם ימים נחשבה לבוב מרכז תרבותי וחינוכי חשוב. עם פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941, נסוגו הכוחות הסובייטיים מן העיר. בטרם נסוגו, הוציא הנ.ק.ו.ד. להורג אלפי אסירים בבתי הכלא – בהם גם לאומנים אוקראינים. מראות הזוועה שימשו תעמולה נאצית והוצגו כמעשי "בוגדנות יהודית־בולשביקית".

הכרזת "מדינה אוקראינית" וקריאות להשמדה

ב־30 ביוני 1941 הכריזו בנדרה ויד ימינו, יארוסלב סטצקו, על הקמת "מדינה אוקראינית עצמאית". במקביל פרסמו מנשרים הקוראים לטיהור אתני: "רוסים, פולנים ויהודים – אויבי האומה – דמם בראשם". אנשי ה־OUN חבשו סרטי זרוע בצבעי הלאום, כחול וצהוב, והקימו מיליציה אוקראינית עממית. אלה שיתפו פעולה עם יחידות גרמניות, בהן גם חיילי הגדוד "נכטיגל", והחלו באיסוף ובהשפלת יהודים.

מהלך הפוגרום

האלימות פרצה כבר ב־30 ביוני, והגיעה לשיאה בין ה־1 ל־2 ביולי. יהודים נגררו מבתיהם, נלקחו מן הרחובות ונעצרו. רבים הוכו באכזריות, נשים – לרבות הרות – נאנסו, וגברים נאלצו לבצע "עבודות ביזיון" לעיני ההמון. עדויות מתארות יהודים שנאלצו לנקות גללי סוסים בכובעיהם, אחרים אולצו לגרור גופות מן הכלא ולהציבן ברחוב.

היסטוריון ניצול, קורט לוין, תיאר צעיר אוקראיני לבוש חולצה רקומה מסורתית שהכה יהודים במוט ברזל עד שחתך את בשרם, תלש אוזניים ועיניים, ולבסוף רצח במכת אלה אדם לנגד עיניו.

מספרי הקורבנות

הנתונים על מספר הנרצחים שונים בין מקורות:

• לפי דו"ח היודנראט בלבוב – כ־2,000 יהודים נרצחו בימים הראשונים של יולי.

• דיווחי שירותי הביטחון הגרמניים דיברו על 7,000 יהודים "שנאסרו ונורו".

• מחקרים מאוחרים יותר מציינים כי בפוגרום הראשון נרצחו בין 2,000 ל־5,000 יהודים, ועוד 2,500–3,000 נרצחו בירי המוני שביצעו האיינזצגרופן.

• בסוף יולי, במה שכונה "ימי פטליורה", נרצחו בלבוב עוד 1,500–2,000 יהודים, חלקם ברחובות העיר וחלקם בירי המוני ביערות.

בסך הכול, לפי הערכות היסטוריונים שונים, נרצחו בלבוב במהלך יוני־יולי 1941 בין 6,000 ל־8,000 יהודים.

מעורבות לאומנים אוקראינים

אף שהגרמנים עודדו ואף הובילו את חלק מן ההוצאות להורג, היה זה בנדרה ותנועתו שהעניקו לפוגרום את תשתיתו האידיאולוגית והארגונית. לאומנים מקומיים, אנשי מיליציה וחברי ארגון הנוער של ה־OUN לקחו חלק פעיל במעשי הרצח. חלקם ביקשו להוכיח לגרמנים נאמנות כדי לקדם את חלומם למדינה אוקראינית עצמאית.

תוצאות והנצחה

במהלך החודשים הבאים הוקם גטו לבוב, אליו רוכזו כ־120 אלף יהודים. רובם המכריע נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ או נרצחו במחנה יאנובסקה. כאשר הצבא האדום נכנס לעיר ביולי 1944 נותרו בחיים פחות מאחוז אחד מיהודי לבוב.

לאורך עשרות שנים טושטשה מעורבותו של בנדרה ואנשיו. בברית המועצות הוצג הפוגרום כפרי מדיניות נאצית בלבד, ואילו בקרב חוגים לאומניים באוקראינה שלאחר המלחמה נעשה ניסיון להציג את בנדרה כ"גיבור לאומי". אלא שהמקורות ההיסטוריים – מסמכים, עדויות וחקירות – משרטטים תמונה חד־משמעית: הפוגרום בלבוב היה רצח עם מתוכנן, שבו בנדרה ואנשיו נטלו חלק פעיל ומשמעותי, ובמהלכו נרצחו אלפי יהודים רק בשל יהדותם.

הפוסט אוקראינה מצביעה שוב נגד ישראל: "הנשיא היהודי" זלנסקי תומך במדינה פלסטינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

פעם, בארץ רחוקה וקסומה, חיו להם אלפים קטנים, פיות נוצצות, חדי-קרן לבנים, דרקונים ידידותיים ואפילו כמה מכשפות. רוב היצורים בעולם הזה חיו יחד באושר ובשלום, כמו משפחה גדולה ואוהבת.

בלב היער הקסום גרו הפיות הקטנות. הן היו יצורים מיוחדים עם לב גדול – הן אהבו לעזור לכולם! הפיות היו מרפאות פרחים חולים בנגיעה עדינה, עוזרות לגוזלים הקטנים למצוא את הקול החדש שלהם, ובלילות הן מרקידות את הכוכבים עד שהם נוצצו כמו יהלומים בשמיים.

אבל יום אחד, קרה משהו מוזר בארץ הפיות…

הגיעה אליהן יצור חדש שקרא לעצמו אנסטסיה. היא אמרה שהיא פיה חדשה, וביקשה להצטרף למשפחת הפיות. "תראו!" היא צעקה בקול חזק, "גם לי יש כנפיים!" והיא הראתה כנפיים כהות שלא נצצו כמו של הפיות האמיתיות.

נרקיס, הפיה הקטנה והלבנה כמו ענן רך, הביטה באנסטסיה בסקרנות. "אוהו", היא לחשה לחברתה פרחוני, הפיה עם הכנפיים המנוקדות, "משהו כאן לא בסדר…"

פרחוני הנהנה. "נכון… הכנפיים שלה לא נוצצות כמו שלנו, והקול שלה כל כך חזק וכועס".

אבל הדבר הכי מוזר היה שאנסטסיה סיפרה תמיד על גיבור שלה בשם בנדרה עזאזל (כינוי סטפן). "מר בנדרה עזאזל הוא הגיבור שלי!" היא אמרה בגאווה. "הוא אומר שיש יותר מדי פיות בעולם, ושהן רק מפריעות!".

הפיות הקטנות הביטו זו בזו בבהלה. איך יכולה פיה אמיתית להיות חברה של מישהו שלא אוהב פיות?

"זה מוזר מאוד", אמרה נרקיס. "אם היא באמת פיה, איך היא יכולה לאהוב מישהו שרוצה להיפטר מאיתנו?".

הפיות החליטו ללכת לשאול עצה מהמלכה הגדולה שלהן – פיית האור. המלכה הייתה חכמה מאוד, ותמיד ידעה מה לעשות.

"פיות יקרות שלי, לפעמים יש בעולם יצורים שמנסים להתחפש למישהו אחר. לא כל מי שיש לו כנפיים – באמת פיה. ולא כל מי שאומר שהוא אוהב פיות – באמת מתכוון לזה".

פרחוני שאלה: "אבל איך נדע מי אמיתי ומי לא?".

המלכה חייכה חיוך חכם. "תשמעו טוב לילדות: מי שבאמת אוהב פיות – הוא לא יאהב מישהו שרוצה לפגוע בהן. אם מישהו תומך במישהו שרוצה להרע לנו – הוא לא יכול להיות חלק מהמשפחה שלנו".

"אז מה נעשה?", שאלה נרקיס.

"אתן צריכות לשוב ליער ולהגיד לאנסטסיה את האמת. היא לא יכולה להישאר איתנו אם היא תומכת במישהו שרוצה להיפטר מהפיות. זה מסוכן לכולנו".

הפיות חזרו ליער עם לב כבד. הן לא אהבו להיות לא נחמדות, אבל הן הבינו שצריך להגן על עצמן ועל המשפחה שלהן.

כשהן מצאו את אנסטסיה, נרקיס אמרה בקול רך אבל נחוש: "אנסטסיה, אנחנו מצטערות, אבל את לא יכולה להישאר איתנו".

"למה?", צעקה אנסטסיה בכעס.

פרחוני הסבירה: "כי את אוהבת את בנדרה עזאזל, והוא לא אוהב פיות. מישהו שבאמת רוצה להיות פיה – לא יהיה חבר של מישהו שרוצה להיפטר מאיתנו".

"אף פעם לא הייתי פיה אמיתית!" צעקה המכשפה בכעס. "רק רציתי להיכנס לביתכן כדי לעזור לעזאזל להיפטר מכולכן!".

אבל עכשיו, כשהאמת התגלתה, כל הכנפיים המזויפות נעלמו, והמכשפה נאלצה לברוח מהיער.

הפיות הקטנות למדו שיעור חשוב באותו יום. הן הבינו שצריך להיזהר ולא לסמוך על כולם מיד. לפעמים יש אנשים שמתחפשים ומנסים להיראות כמו חברים טובים, אבל בלב שלהם – הם לא באמת אוהבים אותנו.

מאותו יום, הפיות תמיד שאלו חברים חדשים שאלות חכמות:

• "את/ה באמת אוהב/ת פיות?"
• "את/ה מוכן/ה לעזור לכולם?"
• "החברים שלך גם אוהבים פיות?"

וכשהן היו בטוחות שהתשובות כנות – הן בירכו חברים חדשים בשמחה רבה.

באותו ערב, כל הפיות התאספו במעגל וחר שיר קטן וחכם:

אם אתה רוצה כנפיים,
תבדוק תחילה בלב שלך.
האם אתה אוהב את כולם,
ומוכן לעזור לכל אחד?

אם אתה אומר כן באמת –
אז בוא נשחק יחד!
ואם אתה אומר לא –
אז חכה, תלמד, ואולי תשתנה.

ומה קרה לאנסטסיה המכשפה? כשהיא ברחה מהיער, היא הבינה לבסוף משהו חשוב. אולי, אם היא תלמד באמת לאהוב את כל היצורים – גם פיות, גם אלפים, גם דרקונים – אולי יום אחד היא תקבל כנפיים אמיתיות ונוצצות של פיה.

אבל עד אז, הפיות המשיכו לשמור על היער הקסום שלהן, לעזור לכל היצורים הטובים, ולהיות זהירות ממי שמנסה להתחפש ולרמות אותן.

המוסר השכל:
לפעמים יש אנשים שמתחפשים ומנסים להיראות כמו חברים טובים, אבל בלב שלהם הם לא באמת אוהבים אותנו. חשוב לשאול שאלות, לבדוק טוב-טוב, ולא לסמוך על כולם מיד. חבר אמיתי לא יתמוך במישהו שרוצה להיפטר מאיתנו או לפגוע בנו.

ההורים מזועזעים לקרוא את התחקיר על אנסטסיה – "נאצית" מוצהרת קיבלה אזרחות ישראלית – לחץ כאן

הפוסט המכשפה שהתחפשה לפיה הופיע לראשונה ב-מעקב.

אוקראינה מאיימת על ישראל לבטל את הסכם האשרה ולא להכניס ישראלים לאומן. החלטה אנטי ישראלית: "ישראלים לא יורשו להגיע לאומן".

ולדימיר זלנסקי ממשלת אוקראינה שוב ושוב קיבלו החלטה אנטי ישראלית, יחד עם זאת אוקראינה ללא הפסקה מבקשת מישראל עזרה ותמיכה! זלנסקי חושב שישראלים יסלחו לו מעשים אנטי יהודיות?

דים אמור || 22.08.2023

ממשלת אוקראינה מסרה החלטה אנטי ישראלית:

שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורנייצ'וק הבהיר כי דבריו של הנשיא זלנסקי כוונו לישראל: "ממשלת אוקראינה לא תסבול השפלה של אזרחיה בעת הכניסה לישראל. אנו נעצור את הסכמי ויתור הוויזה הדו-צדדיים שלנו כפי שנקבע בסעיף 7 להסכם הבין-ממשלתי. האפשרות הזו נמצאת על שולחנה של ממשלתנו.

לא יעלה על הדעת שנצטרך לצאת מגדרנו לארח עשרות אלפי ישראלים באומן, עם סיכון ביטחוני גבוה, ועם מאמץ לוגיסטי עצום, כאשר מנגד – ממשלת ישראל מתעללת באזרחינו המגיעים לישראל במסגרת האמנה בין שתי המדינות. אם ישראל רוצה שאזרחיה יוכלו להגיע לאוקראינה כתיירים, כולל אומן, אני מאמין שראש הממשלה, נתניהו, צריך להתערב, באופן אישי, במציאת פתרון למצב העניינים הנוכחי".".

בתאריך ה-20.08.2023 בשעה 10:28 אוקראינה מפרסמת החלטה אנטי ישראלית, יחד עם זאת באותו התאריך בשעה 11:46, ציטוט:

"שוב תקיפה ברוטלית של הרוסים, שוב מקפחים את חייהם אזרחים חפים מפשע.

הצבא הרוסי הפציץ את העיר צ'רניהיב, הרג 7 אנשים ופצע לא פחות מ-148. מדובר בתקיפה אכזרית באיזור שבו ממקומות מעל 500 דירות המתפרסות על יותר מ-60 בנייני מגורים, שמצטרפת לשורה של תקיפות דומות, שלא פוסקות.

רוסיה הפכה שבת רגילה של אזרחי אוקראינה ליום של אובדן וכאב.".

האם זאת ההחלטה הראשונה נגד ישראל או אנטי ישראלית || אנטי יהודית? ממש לא!

בעבר גם כן אוקראינה החלטה שאדון סטפן בנדרה אשר היה מנהל הפוגרומים ואנטישמי מס' 1 – הוא גיבור אוקראינה! ברור לכולם שההחלטה הזאת היא אנטישמית!

גיבור אוקראינה סטפן בנדרה! מי הוא?

סטפן בנדרה:

מנהיג אוקראיני. בנדרה נולד בגליציה המזרחית ב-1 בינואר 1909 למשפחת כומר יווני – קתולי (הכנסייה האוניאטית) ולמד אגרונומיה במכללה הפוליטכנית בלבוב. ב-1927 הפך חבר בארגון הצבאי האוקראיני (UVO (וב-1929 בארגון הלאומנים האוקראינים (OUN).

בנדרה היה לאחד המנהיגים הצעירים של הארגון האחרון במערב אוקראינה.

במפנה השנים 1932-33 השתלטו בנדרה ומקורביו על הוועד הפועל של התנועה בפולין, שפעלה במחתרת, והכתיבו קו קיצוני לאומני יותר, השפעות מהפשיזם וכן דחף למאבק חמוש.לאחר רצח שר הפנים הפולני, נעצר בנדרה ונשפט בוורשה למאסר עולם. הוא שוחרר – אגב, ע"י הסובייטים – רק עם נפילת פולין, בשנת 1939 ,עם ראשית מלחמת העולם השניה.

בנדה עבר להתגורר בגנרל-גוברנמן ובכינוס הארצי של התנועה, שהתקיים בקרקוב בפברואר 1940 ,הביא לפילוגה. הרוב, שהיה בראשותו, נקרא OUN מהפכנים או B-OUN .

ערב הפלישה לברית המועצות, סייע בנדרה לנאצים בהקמת שני גדודי אוקראינים, "גדוד נכטיגל" ו"גדוד רולאנד", וכן הקימה תנועתו "קבוצות ניידות", שנעו עם הצבא הגרמני לתוך אוקראינה והקימו את הממשל המקומי ואת משטרת העזר האוקראינית.

ב-30 בינואר הכריזו נציגיו בלבוב על הקמת ממשלה אוקראינית עצמאית, אך ב-15 בספטמבר 1941 עצרו הגרמנים את בנדרה, וכעבור זמן מה כלאו אותו במחנה סכסנהאוזן, בתנאים נוחים ביותר, מאחר והתנגדו לאוקראינה עצמאית.

בנדרה המשיך בקשריו עם אנשיו באוקראינה, ועל פי הוראותיו הוקם בסוף שנת 1942 אופ"א – צבא המתקוממים האוקראיני. ב-25 בספטמבר 1944 שוחרר בנדרה מהמעצר וניהל משא ומתן עם הגרמנים. בתום מלחמת העולם השניה הוא התיישב במינכן, ומשם המשיך להנהיג את התנועה, עד שב-15 באוקטובר 1959 נורה ונהרג בידי סוכן סובייטי – קרא עוד (על פי מאמר יד ושם).

במסגרת התחקיר פניתי ל-"יד ושם" (כדי לקבל מידע נוסף), מצרף את התכתבות בין הצדדים:

דים אמור:

"דנה, שלום לך.

הפנייה שלי בקשר לסטפן בנדרה. אני עובד על הכתבה ותחקיר.

כתבה תהיה בין היתר על סטפן בנדרה מנהיג נאצי (בישראל) אשר זכה לכבוד ענק באוקראינה.

אני מעוניין לחקור את העניין, כלומר איזה מידע יש ב-"יד ושם" בנוגע לבנדרה?

למעשה, רציתי לדעת על איזה מסמכים מסתמך "יד ושם" ( מסמכים / ראיות / עובדות )?

באוקראינה טוענים שבישראל מחזקים אך ורק מסמכים של ברית המועצות, גם כן אוקראינים טוענים שהמסמכים של ברית המועצות מטעים ושגויים, כמו כן מזויפים.

ברצוני לפרסם מידע נוסף על בנדרה, שאלה: על איזה מחקרים "יד ושם" מתבסס?

אדגיש: באוקראינה בנדרה – גיבור לאומי וסמל של החופש, חרות והשחרור.

בברכה,
דים אמור".

דנה וילר "יד ושם":

"היי,

כפי שמקובל בעולם המחקר אנו מתבססים על מחקרים של המומחים המובילים בעולם בתחום ובמקרים מסוימים בהם טרם פורסם מחקר רציני שניתן לסמוך עליו אנו בודקים מקורות ראשונים או עורכים מחקר עצמאי, אם זו המטרה שהוגדרה.

בנושא של בנדרה ממליצים לעיין בשני ספרים חשובים:

John-Paul Himka, Ukrainian Nationalists and the Holocaust: OUN and UPA's Participation in the Destruction of Ukrainian Jewry, 1941 – 1944 (Stuttgart: Ibidem, 2021).

Grzegorz Rossolinski-Liebe, Stepan Bandera: The Life and Afterlife of a Ukrainian Nationalist: Fascism, Genocide, and Cult (Stuttgart: Idem-Verlag, 2014).2".

הארגון האוקראיני הלאומני OUN) Orhanizatsiya Ukrayins’kykh Natsionalistiv).

ארגון אוקראיני לאומני ואנטישמי שהוקם ב-1929 בהנהגתו של יבגני קונובלץ (Yevhen Konovalets).

הארגון הושפע מן הפשיזם האיטלקי ומהנציונל-סוציאליזם הגרמני וראה בקומוניזם ובברית-המועצות את אויביה הראשונים במעלה של האומה האוקראינית. לימים אימץ לעצמו הארגון את האנטישמיות נוסח היטלר. המטה שלו הועבר לברלין וקיבל שם מימון ותמיכה מממשלת גרמניה. ב-1940 התפלג הארגון. בראש הרוב האקטיביסטי עמד סטפן בנדרה (Stepan Bandera) וחייליו נקראו בנדרובצים.

בזמן פלישת גרמניה לברית-המועצות יצרו חברי OUN שני גדודים בצבא גרמניה, שימשו מתורגמנים ותקפו יחידות סובייטיות נסוגות. לאחר פלישת הגרמנים ללבוב (Lwow) הכריזו אנשי OUN על הקמת ממשלה אוקראינית לאומית, אך הנאצים סיכלו עד מהרה את תכניתם על-די מעצרם של חברי הממשלה כביכול.

OUN שאף להקים אחרי המלחמה מדינה אוקראינית עצמאית, אך הארגון פורק וחוסל בידי המשטרה הסובייטית בשנות החמישים.

OUN גם כן פיתחה ארגון UPA (אופ"א) היא הזרוע הצבאית של ארגון OUN.

מעשי OUN UPA בניהולו של בנדרה:

הפוגרום הגדול ביותר התרחש בלבוב. ב-28 ביוני 1941 עזב הצבא האדום את לבוב, ואנרכיה החלה בעיר; ארגון הלאומנים האוקראינים, שיצא מהמחתרת, החל להקים מיליציה משלו.

בבוקר ה-30 ביוני, במקביל לכניסת הוורמאכט ללבוב, החלה מיליציית ה-OUN בגיוס של יהודים גברים, לכאורה במטרה לזהות את אלו ששיתפו פעולה עם הסובייטים. העצורים נלקחו לתחנות משטרה; רבים הוכו בתחנות אלו, חלקם הוכו למוות. חלק מהעצורים נשלחו לעבודות שונות בעיר; המספר הגדול ביותר של יהודים הגיע לכלא בריג'ידקי.

ב-1 ביולי החל פוגרום אמיתי בלבוב, בו השתתפו בעיקר אוקראינים – אזרחים פשוטים, חיילי OUN וחברי מיליציית OUN, ובמקביל חברי הגדוד האוקראיני "Nachtigal", שנכנס לעיר לבוב ב-30 ביוני.

במהלך שלושה ימים של זוועות, הרגו הבריונים 4,000 יהודים, 1,000 מהם במסגרת "פעולת כלא" "בבריג'ידקי" ובבתי כלא אחרים בלבוב.

התרחיש של רוב הפוגרומים במערב אוקראינה היה בערך כמו בלבוב. הכל התחיל עם גילוי גופות של אסירים פוליטיים שנורו על ידי ה-NKVD על ידי הגרמנים. לפחות ב-22 מקומות בגליציה המזרחית מצאו הוורמאכט גופות כאלה, ובכל מקום זה הפך לדחף לפוגרומים.

בלבוב, הפוגרום חזר על עצמו ב-25–27 ביולי, עוד 2,000 יהודים נפלו קורבנות.

באותם חודשים עיר טרנופיל חיילי OUN ו UPA רצחו 1,000 יהודים.

הסיוע המשמעותי ביותר לנאצים ב"פתרון שאלת היהודים" ניתן על ידי יחידות המשטרה האוקראינית OUN ו UPA.

5 באוקטובר 1942 בדובנו, שם נהרגו 5,000 יהודים, או בקורץ ב-25 בספטמבר 1942.

עם דברי "תפילת המהפכן האוקראיני" נעשה חיסול הגטו במערב ווליניה (בסתיו) 1942, שכלל הוצאתם להורג של 150,000 יהודים, בוצע על ידי שוטרים גרמנים ו-12,000 אוקראינים.

במשך כל תקופת קיומו של ה-OUN, כחצי מיליון יהודים (מעל 400 אלף) נהרגו ע"י חיילים גרמנים וחיילי OUN ו UPA.

תמונות מתוך הפוגרומים בלבוב ( תמונות מתוך האתר odnarodyna):

תמונות חיילי OUN ו UPA ואזרחי אוקראינה (1941-1942) (תמונות: אתר ויקיפדיה)

תמונות חיילי OUN ו UPA ואזרחי אוקראינה (2018) ( תמונות: אתר news-front )

כעת, כלומר נכון להיום סטפן בנדרה הוא גיבור לאומי באוקראינה, בשנת 2010 הוענק לסטפן בנדרה תואר "גיבור אוקראינה".

ב-7 ביולי 2016, בישיבת עיריית קייב, הצביעו סגני מועצת העיר קייב על שינוי שם השדרה לכבוד סטפן בנדרה (זאת שדירה הכי גדולה באירופה, מעל 4500 מטר ), ההחלטה נכנסה לתוקף לאחר הפרסום הרשמי בעיתון "Khreschatyk" ב-9 באוגוסט 2016.

הצעה להעניק את הפרס לבנדרה נדחתה על ידי הפרלמנט האוקראיני באוגוסט 2019.

Israeli Friends Of Ukraine, שגרירות אוקראינה וקרן נדב הזמינו ישראלים למפגש "חברי" עם פעיל ארגון אנטישמי – קרא תחקיר נוסף.

הפוסט טסים לאומן? לא השנה! אוקראינה מאיימת על ישראל לבטל את הסכם האשרה ולא להכניס ישראלים לאומן. החלטה אנטי ישראלית: "ישראלים לא יורשו להגיע לאומן". הופיע לראשונה ב-מעקב.