הנשיא הסורי אחמד א-שרע פנה אמש בהצהרה לילית דרמטית לעמו ולמיעוט הדרוזי במדינה, תוך שהוא מטיח האשמות קשות בישראל ומאשים אותה בניסיון לפרק את סוריה. ההצהרה הגיעה שעות ספורות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף ובעקבות נסיגת כוחותיו מא-סווידא, מעוז הדרוזים בסוריה.

א-שרע, הידוע בכינויו אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הביע טענות חריפות נגד ישראל בהקשר להתנגשויות האלימות שהתרחשו במעוז הדרוזים ולמעורבותה של ישראל בניסיון להגן עליהם. הנשיא הסורי האשים את ירושלים בכך שהיא "מבקשת להפוך את אדמתנו לזירת כאוס" ומשתמשת במצב הביטחוני הרגיש כדי לקדם את מטרותיה.

בהצהרתו הלילית, א-שרע הכריז כי "העם הסורי תמיד מוכן להילחם על כבודו. אנחנו בני הארץ הזו ומסוגלים להתגבר על ניסיונות ישראל". הוא הוסיף והדגיש כי "אנו להוטים להעמיד לדין את אלה שפגעו באנשינו הדרוזים", תוך שהוא מבטיח לנקוט בפעולות נגד מי שפגע בבני המיעוט הדרוזי.

בפנייה ישירה לקהילה הדרוזית בסוריה, הנשיא הסורי הבטיח כי "העם הדרוזי הוא חלק בלתי-נפרד ממרקם האומה הזו. סוריה לעולם לא תהיה מקום לפילוג, פיצול או זריעת מחלוקת בקרב עמה". א-שרע הבהיר כי "אנו מבטיחים לכם שהגנה על זכויותיכם וחירותכם היא בראש סדר העדיפויות שלנו", תוך שהוא דוחה כל מאמץ שמטרתו לגרור את הדרוזים לצד חיצוני או ליצור פילוג בשורות העם הסורי.

הנשיא הסורי הציג את המשבר הנוכחי כחלק מתבנית רחבה יותר של מדיניות ישראלית, וטען כי "מאז נפילת המשטר, ישראל מבקשת לפרק את סוריה". לטענתו, ישראל "החריפה את המצב במעשיה" ופועלת באופן שיטתי לערער את היציבות במדינה. א-שרע הוסיף והאשים את ישראל בכך שהיא רואה בסוריה "זירת ניסויים לקונספירציות זרות ולשאיפות של אחרים".

במהלך הוא שנראה כניסיון לרגע את המצב, א-שרע הסביר כי "החלטנו להטיל על פלגים מקומיים ושייחים את האחריות לשמור על הביטחון במחוז". הוא הדגיש כי "בחרנו לא להיגרר לעימותים על מנת לשמור על ביטחון המדינה", תוך שהוא מנסה להציג את הנסיגה מא-סווידא כהחלטה אסטרטגית מחושבת ולא כתבוסה.

הנשיא הסורי הדגיש כי "בניית סוריה חדשה דורשת מאיתנו להתמקד במדינה שלנו", תוך שהוא חוזר על הטענה המרכזית שלו כי "מאז נפילת המשטר, ישראל מבקשת לפרק את סוריה". הוא הבהיר כי "אנו מסוגלים להתגבר על ניסיונותיה" וכי העם הסורי לא ייכנע ללחצים חיצוניים.

ההצהרה הלילית של א-שרע מגיעה על רקע מתיחות גוברת באזור, כאשר הפסקת האש שנכנסה לתוקף מעוררת שאלות לגבי יציבותה לטווח הארוך. הנסיגה מא-סווידא, שהייתה מחזקת בידי הממשל הסורי החדש, נתפסת כמבחן משמעותי ליכולתו של א-שרע לשלוט בכל רחבי המדינה ולהגן על המיעוטים השונים.

הפנייה הישירה לקהילה הדרוזית מעידה על החשש של הנשיא הסורי מפני התפוררות נוספת של השליטה הממשלתית באזורים רגישים. הדרוזים בסוריה, שמהווים מיעוט משמעותי, מצאו עצמם במרכז המתיחות הגיאופוליטית, כאשר גורמים שונים מנסים לגייס אותם לצדם.

התוקפנות הרטורית של א-שרע כלפי ישראל, המשולבת עם הבטחות להגנה על הדרוזים, מעידה על המורכבות של המצב הביטחוני בסוריה. הנשיא הסורי מנסה לאזן בין הצורך לשמור על יחסי כוחות עדינים עם מיעוטים שונים לבין הרצון להציג עצמו כמנהיג חזק שמסוגל לעמוד מול אתגרים חיצוניים.

ההצהרה הלילית של א-שרע משקפת את המציאות המורכבת שבה הוא פועל, כאשר הוא מנסה לבסס את שלטונו תוך התמודדות עם לחצים פנימיים וחיצוניים. הטענות נגד ישראל, יחד עם ההבטחות לדרוזים, מעידות על הניסיון לשמור על איזון עדין במדינה שעדיין מתאוששת מהתהפוכות של השנים האחרונות.

צילום: Stephanie Lecocq/Pool via AP

הפוסט א-שרע מאשים: "ישראל רוצה לפרק את סוריה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

מקורות ביטחון דיווחו לרשת ODATV כי טורקיה תסייע לממשל החדש בסוריה ותקים בסיסים אוויריים, יבשתיים וימיים בסוריה כדי להילחם בדאע"ש. מדובר במהלך דרמטי שישראל מנסה להימנע ממנו בכל מחיר, ובמקביל פועלת נמרצות כדי למנוע התבססות טורקית משמעותית על גבולותיה הצפוניים.

המאמצים הבינלאומיים לשיקום סוריה נמצאים בעיצומם וכוללים כמה גורמים בעלי אינטרסים מתחרים באזור. סוריה נמצאת ככל הנראה לקראת סיומו של מאבק בארגון הטרור PKK שלא מכיר בממשל החדש במדינה, ובמקביל מתגבשת מציאות גיאופוליטית חדשה שבמרכזה עומדת השאלה מי ישלוט בשטח הסורי ומה יהיה אופיו של המשטר החדש.

רשת ODATV מספרת על התהליכים השונים הקורים בסוריה, לפי מקורות ביטחוניים במדינה. לפי הדיווחים, טורקיה תסייע לממשל החדש בסוריה להקים את ארגוני הביטחון והצבא שלה. במסגרת זו הכוחות הטורקים יקימו בסיסים אוויריים, יבשתיים וימיים בסוריה תחת הטענה של מאבק בארגון הטרור דאע"ש, צעד שמעורר דאגה עמוקה בקרב הממסד הביטחוני הישראלי.

מקורות ביטחון ציינו כי מנגנון חמשת המפלגות, שהוקם במסגרת המאבק בדאע"ש וכולל את טורקיה ומדינות האזור, מתכנס מעת לעת, וכי כל התרומות האפשריות יינתנו להבטחת הביטחון והיציבות בסוריה. עוד צוין כי הפגישה בין הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בימים הקרובים תהיה פגישה חשובה וקריטית, וציינו כי פגישה זו תוביל לפתרון של סוגיות רבות הקשורות לסוריה.

מקורות ביטחון, שהדגישו כי ארה"ב תיסוג מסוריה אך תותיר בסיס סמלי, אמרו: "טראמפ כבר לא חושב שנוכחות ארה"ב במזרח התיכון תהיה מועילה. הוא מודע היטב לדומיננטיות של טורקיה בקרב מדינות האזור. הוא לא רוצה שאמריקה תיכנס לצרות בעתיד. כמדינה, אנחנו תמיד אומרים שבעיות אזוריות צריכות להיפתר על ידי מדינות האזור ושצדדים אחרים לא צריכים להיות מעורבים".

הצהרות אלו מעידות על שינוי מהותי במדיניות האמריקנית במזרח התיכון, ופותחות פתח להגברת ההשפעה הטורקית באזור. הנסיגה האמריקנית המתוכננת יוצרת חלל אסטרטגי שטורקיה נחושה למלא, תוך ניצול החולשה הרוסית בעקבות המלחמה באוקראינה ונפילת בעלת בריתה, משטר אסד.

על פי הפרסומים, לממשל החדש בסוריה יש שלוש מטרות מרכזיות: לשפר את הלגיטימיות וההכרה של המדינה בזירה הבינלאומית, להחיות את הכלכלה ולשמר את שלמותה הטריטוריאלית ועל המבנה האחדותי שלה. תרחישים שמטרתם לחלק את המדינה אינם נלקחים בחשבון, אולם בפועל השליטה הטורקית הגוברת בשטח הסורי עלולה להוביל למצב של תלות הדוקה במדיניות אנקרה.

דיווח זה של רשת ODATV מגיע על רקע דיווחים על מאבק סמוי בין ישראל לטורקיה בנוגע לצביון של סוריה. טורקיה כאמור טוענת כי היא מקימה את הבסיסים ברחבי המדינה כדי לסייע למשטר החדש של אל-ג'ולאני להילחם בדאע"ש, אולם בישראל רואים זאת כניסיון להשתלט על סוריה ולהפוך אותה לשלוחה שלה. המציאות הביטחונית החדשה מעמידה בפני ישראל אתגרים מורכבים שטרם התמודדה עמם.

לפני כחודשיים פורסם כי חיל האוויר פעל כדי לסכל ניסיון מיידי של צבא טורקיה לתפוס אחיזה בתוך סוריה עם כוחות משמעותיים של טייסות חיל האוויר הטורקי. במהלך בזק, שאותו הוביל מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר, פעל החיל והפציץ בימים האחרונים שני שדות תעופה, ששימשו את צבא סוריה בתקופת משטרו של בשאר אל אסד.

מדובר בשדה התעופה בתדמור ושדה התעופה T4. בהפצצת שטיח החריב חיל האוויר את שני שדות התעופה. לא נשאר בהם שום מבנה עומד. הפציצו במטוסים, מערכות מכ"מ, מגדלי הפיקוח, רחבות חניה, כל המסלולים, וכל המבנים, המחסנים פשוט החרבו את שני שדות התעופה, אמר גורם צבאי. המהלך הישראלי נועד למנוע מהטורקים לקבל נקודות חיזוק אוויריות אסטרטגיות שיאפשרו להם לפרוס כוחות משמעותיים בסוריה.

התקיפה הגיעה על רקע הצהרת ישראל כי יש לה שני תנאים מרכזיים בנוגע לסוריה: הראשון, פירוז מוחלט של דרום המדינה מנשק כדי לא לאיים על ישראל והשני, חופש תנועה אווירית מעל לבנון וסוריה. ישראל ניהלה מגעים עם הטורקים בנוגע לעתיד המדינה שם הובהרו הקווים האדומים של ממשלת ישראל, אולם עד כה נראה כי הצדדים לא הגיעו להבנות משמעותיות.

המתח הגובר בין ישראל לטורקיה משקף מאבק רחב יותר על ההגמוניה באזור. טורקיה נחשבת למעצמה אזורית מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית, ועימות ישיר מולה צפוי להעמיד אתגר משמעותי מאוד לישראל. בשנים האחרונות טורקיה חיזקה את מעמדה כמעצמה צבאית, תוך פיתוח תעשייה צבאית מקומית משמעותית. ב-2023 הסתכם ייצוא הנשק מטורקיה בכ-5.5 מיליארד דולר, כמחצית מהייצוא הישראלי.

הצבא הטורקי נחשב לגדול ביותר מבין הצבאות סביב מזרח הים התיכון, ואנקרה צברה בשנים האחרונות ניסיון קרבי בסוריה, בלוב ובמלחמה בין ארמניה לאזרבייג'אן. היכולות הצבאיות הטורקיות התפתחו משמעותית, כולל פיתוח מערכות כלי טיס בלתי מאוישים מתקדמות, מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות לוחמה אלקטרונית.

גורמים בטורקיה טוענים שהבסיסים יקומו על הגבול עם ישראל והם יתנו הגנה לסוריה, אם לדוגמא חיל האוויר הישראלי נכנס לשטח סוריה טורקיה מבטיחה לתקוף, אבל זה רק גורמים אשר נשמעים בכלי התקשורת ואינם רשמיים. עם זאת, האיומים הלא רשמיים הללו מעידים על כיוון הרוח בקרב הממסד הטורקי ועל הנחישות להפוך לשחקן דומיננטי בסוריה.

במצב זה ישראל מעדיפה את רוסיה בסוריה כי רוסיה לא רוצה לכבוש את סוריה או להישאר לנצח בסוריה, אך טורקיה רואה בסוריה כשטח שלה ולכן כאשר תהיה כאן תרשה לעשות כל דבר. הרוסים, למרות יחסיהם המורכבים עם ישראל, הציגו במשך שנים יציבות יחסית ונכונות לתיאום בסוגיות ביטחוניות מסוימות. הטורקים, לעומת זאת, נתפסים כגורם חמדן יותר שמטרתו להשיג שליטה מלאה על השטח הסורי.

צבא טורקיה חזק מאוד, וגם בישראל חזק אבל עדיף שלא יהיה קונפליקט כי פגיעה ישראל בטורקיה וסוריה תהיה קשה וטורקיה עלולה לאבד את מקומה בנאט"ו, אבל לעיתים יש תחושה שטורקיה לא מפחדת לאבד את מקומה בנאט"ו. המציאות הביטחונית החדשה מעמידה את ישראל בפני דילמות קשות: מחד גיסא, הצורך לשמור על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה בסוריה, ומאידך גיסא הרצון להימנע מעימות ישיר עם מעצמה אזורית כמו טורקיה.

הפער בין הכוחות בולט במיוחד כאשר בוחנים את הנתונים הכמותיים: לצבא הטורקי כ-775,000 חיילים פעילים וכ-380,000 כוחות מילואים, בעוד לישראל כ-170,000 חיילים פעילים וכ-445,000 כוחות מילואים. מבחינת ציוד, לטורקיה יש כ-3,200 טנקים לעומת כ-1,370 לישראל, וכ-1,067 מטוסי קרב לעומת כ-241 לישראל. עם זאת, לישראל יתרון טכנולוגי משמעותי ורמת הכשרה גבוהה יותר של כוחותיה.

המאבק על סוריה משקף גם שינויים רחבים יותר במערכת היחסים הבינלאומית. נסיגתה של ארה"ב מהמזרח התיכון, החולשה הרוסית, ועליית מעצמות אזוריות כמו טורקיה יוצרות מפה גיאופוליטית חדשה. בהקשר זה, ישראל נאלצת להסתגל למציאות שבה שחקנים אזוריים הופכים חזקים יותר ובעלי עצמאות גדולה יותר בפעולותיהם.

הקמת בסיסים טורקיים בסוריה תשנה באופן מהותי את המאזן הצבאי באזור. נוכחות טורקית קבועה בסוריה תאפשר לאנקרה להקרין כוח צבאי ישירות על הגבול הישראלי, ליצור קשרים הדוקים עם ארגוני הטרור בלבנון ולהגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה ובלבנון. במקביל, הנוכחות הטורקית עשויה לחזק את המשאבים והיכולות של ארגוני הטרור השונים באזור.

עבור ישראל, המצב מעמיד אתגרים מבצעיים ואסטרטגיים חדשים. מבצעית, יהיה קשה יותר לפעול בסוריה נגד מטענים איראניים או לבנוניים כאשר יש נוכחות טורקית משמעותית. אסטרטגית, ישראל תיאלץ להתמודד עם איום חדש על גבולותיה הצפוניים, תוך התחשבות בכך שטורקיה היא חברה בנאט"ו ובעלת יכולות צבאיות מתקדמות.

המהלך הטורקי בסוריה מתחבר גם להקשר רחב יותר של המדיניות החוץ הטורקית תחת הנשיא ארדואן. טורקיה שואפת לשחזר את מעמדה כמעצמה אזורית מובילה, תוך ניצול החלל שנוצר מהחולשה של שחקנים מסורתיים כמו איראן ורוסיה. הקמת בסיסים בסוריה מהווה חלק ממגמה רחבة יותר של הרחבת ההשפעה הטורקית באזור, שכללה בשנים האחרונות פעילות בלוב, בקווקז ובים השחור.

למרות התנגדות ישראל, נראה כי טורקיה נחושה להמשיך בתוכניותיה. הסיוע שטורקיה מעניקה לממשל החדש בסוריה, כולל הכשרה של כוחות הביטחון והצבא, יוצר תלות הדדית שמקשה על כל ניסיון לסלק את הנוכחות הטורקית מהמדינה. במקביל, הלגיטימציה הבינלאומית שטורקיה מקבלת למאבקה בדאע"ש מאפשרת לה להצדיק את נוכחותها הצבאית בסוריה.

הקמת הבסיסים הטורקיים בסוריה מעלה גם שאלות לגבי העתיד של הסכמי השלום במזרח התיכון. נוכחות טורקית עוינת על הגבול עם ישראל עלולה לערער את היציבות האזורית ולהקשות על מאמצי השלום עם מדינות ערב נוספות. במקביל, הדבר עלול לחזק את ציר ההתנגדות האיראני-טורקי נגד ישראל ונגד המעורבות המערבית באזור.

המדיניות הישראלית כלפי סוריה תיאלץ להתעדכן בהתאם למציאות החדשה. במקום היכולת לפעול בחופשיות יחסית בשטח הסורי, ישראל תצטרך לשקול בזהירות כל פעולה, תוך התחשבות בתגובה הטורקית האפשרית. המצב מחייב פיתוח של יכולות מודיעיניות ומבצעיות חדשות, לצד בניית קשרים דיפלומטיים מחודשים עם שחקנים נוספים באזור.

למדינות המפרץ, בראשן סעודיה והאמירות, הקמת הבסיסים הטורקיים בסוריה מהווה גם כן דאגה. הן רואות בטורקיה מתחרה על ההגמוניה האזורית, ונוכחות טורקית משמעותית בסוריה עלולה לחזק את מעמדה של אנקרה במאבק על ההשפעה באזור. המצב עלול להוביל לריבוי בעלות ברית ולהתמודדות מורכבת יותר עבור כל השחקנים הרלוונטיים.

בסופו של דבר, המהלך הטורקי בסוריה מייצג שינוי מהותי במפת הכוחות במזרח התיכון. מדובר בצעד שעלול לשנות לא רק את המצב הביטחוני הישראלי, אלא את כל המערכת האזורית. השאלה היא האם ישראל תצליח להתמודד עם האתגר החדש תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלה, או שהמציאות החדשה תכריח אותה לשינויים דרמטיים באסטרטגיה הביטחונית שלה. התשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על העתיד של יחסי ישראל-טורקיה, אלא על יציבות האזור כולו.

צילום: AP

הפוסט הצבא הטורקי בדרך לגבולות ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתאריך 01.05.2025 נערכו הפגנות אלימות בצפון הארץ, שכללו נזק במאות אלפי שקלים, חסימת צירי תנועה מרכזיים, והתפרעויות של מפגינים רעולי פנים. המחאה הדרוזית האחרונה חצתה זה מכבר את גבול ההפגנה הלגיטימית והפכה למה שנראה כהתנהגות בריונית ומסוכנת, המאיימת על יסודות הסדר הציבורי והביטחון הלאומי.

בימים האחרונים עלתה לכותרות המחאה של בני העדה הדרוזית בישראל, המוחים נגד מה שהם מגדירים כחוסר מעש ישראלי נוכח הטבח בבני עדתם בסוריה. השאלה המרכזית העולה מהמחאה הזו היא: מדוע צה"ל והחלטות הממשלה צריכים לדאוג לצרכים של אזרחי סוריה ממוצא דרוזי על חשבון האינטרסים הביטחוניים של ישראל? עד מתי כל מפרי סדר יכתיבו לממשלת ישראל מה לעשות בסוריה, לבנון או עזה?

ברשתות החברתיות רווחות אמירות כמו "דרוזים אחים שלנו" – אמירה שאין עליה עוררין כל עוד היא אינה באה על חשבון הביטחון הלאומי. מטרות צה"ל בסוריה נקבעות על פי שיקולים ביטחוניים מורכבים, וממשלת ישראל וצה"ל חייבים, לפני הכל, לדאוג לביטחון של מדינת ישראל. גורם צבאי בכיר, שביקש להישאר בעילום שם, מסר ל"מעקב": "די להכתיב לצה"ל מה נכון ולא נכון לעשות בסוריה או לבנון. כל דבר שפוגע במדינת ישראל והביטחון של מדינת ישראל יטופל, כמובן בהתאם לפקודות והוראות של הרמטכ"ל ולפי ערכי צה"ל".

צילום מתוך רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

בפועל, ישראל כבר פועלת להגנת הדרוזים בסוריה בדרכים שונות, ואף מגישה סיוע הומניטרי לפצועים. כך מסר דובר צה"ל: "מוקדם יותר היום, שני אזרחים סורים-דרוזים פונו לקבלת טיפול רפואי בשטח ישראל. הפצועים פונו למרכז הרפואי זיו בצפת, לאחר שנפצעו בשטח סוריה. כוחות צה"ל פרוסים במרחב דרום סוריה וערוכים למנוע כניסת כוחות עוינים למרחב ולכפרים הדרוזים. צה"ל מוסיף לעקוב אחר ההתפתחויות במוכנות להגנה ולתרחישים שונים".

בניגוד לתדמית האחידה שלעתים מוצגת בתקשורת, חשוב לציין שאין אחידות מלאה בקרב העדה הדרוזית בישראל באשר ליחס למדינה. דרוזים מרמת הגולן, למשל, שונים בדעותיהם מדרוזים בגליל ובכרמל, ולא תמיד רואים במדינת ישראל את מדינתם. בעוד שהם מוכנים לקבל הטבות מהמדינה, שירות בצה"ל ותרומה למדינה אינם מובנים מאליהם עבור חלקם.

התמונה פורסמה ברשתות החברתיות ומובאת כאן מכוח סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הנתונים הסטטיסטיים מדברים בעד עצמם: אחוזי הגיוס של דרוזים מהגולן לצה"ל עדיין נמוכים בהשוואה לדרוזים בגליל ובכרמל, שם הגיוס לצה"ל הוא כמעט אוניברסלי (בסביבות 80%-90%). ברמת הגולן, למרות העלייה שדובר עליה בשנים האחרונות, עדיין מדובר על מיעוט — ככל הנראה כמה עשרות בני נוער מדי שנה, ולא על גיוס המוני. הכותרות שמציגות את זה כהתפתחות דרמטית לעיתים מגזימות – זו אכן מגמה, אך לא מהפכה מלאה.

בקרב הנשים הדרוזיות, המצב אף בולט יותר. גם בקרב הדרוזים בגולן וגם בקרב הדרוזים בגליל, גיוס נשים נדיר ביותר, כולל בקרב מי שאינן דתיות. מדובר במסורת חברתית עמוקה מאוד, וצה"ל גם לא מגייס נשים דרוזיות באופן אוטומטי, אלא אם הן מבקשות להתגייס ביוזמתן (וזה קורה במקרים נדירים בלבד). זאת בניגוד לנשים יהודיות, שעבורן הגיוס הוא חובה מגיל 18.

ב-01.05 נצפו חסימות כבישים נרחבות בצפון הארץ, כאשר מפגינים דרוזים הבעירו מדורות בצמתים מרכזיים, ואלפים רבים נתקעו בפקקי ענק. בין היתר נרשמו חסימות בכבישים 6, 85, 65 ו-90 – בצמתים אליקים, עמיעד, כפר ורדים, עילבון, כברי, ראמה, צלמון, עין תות ואחרים. רק לקראת השעה 23:20 הודיעה המשטרה כי כביש 6 נפתח מחדש במחלף אליקים, לאחר שעות ארוכות של חסימה. השוטרים, שנמנעו מלהתעמת עם המפגינים, הכווינו את התנועה לדרכים חלופיות, וכלי רכב שנחסמו נאלצו לפנות לאחור ולנסוע בדרכים אחרות.

הנזק הכלכלי והתפעולי של הפגנות אלו כבר מוערך במאות אלפי שקלים, והתמונות של מפגינים רעולי פנים המשבשים את חיי השגרה של אזרחים תמימים מעלות שאלות קשות לגבי הגבול בין מחאה לגיטימית לבין התנהגות בריונית.

במקביל למחאות האלימות בכבישים, מתרחשת תסיסה גם בקרב חיילים וקצינים דרוזים בצה"ל, שחלקם שוקלים צעדי מחאה חסרי תקדים בעקבות מה שהם מגדירים אוזלת יד ואיטיות בתגובה של הממשלה נגד משטרו של הנשיא אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) בסוריה. ביום 01.05.25 פעלו מאות אנשי מילואים בני העדה הדרוזית להתארגנות למחאה ראשונית, בעקבות תגובת הממשלה וצה"ל למעשי הטבח. בקבוצות סגורות הם הביעו זעם על כך שלדבריהם ישראל אינה עושה די כדי למנוע מארגונים ג'יהאדיסטיים הפועלים ברחבי סוריה לפגוע בקרוביהם.

הלילה, שיגרו דרוזים המשרתים במילואים מכתב מחאה ראשון לראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש עמותת החיילים הדרוזים המשוחררים כתב לראש הממשלה כי "מאות לוחמים דרוזים מוכנים להילחם כדי להציל את אחינו – גם במחיר של לקיחת אחריות על עצמנו" – איום שיש לקחת אותו ברצינות הראויה.

המצב בסוריה אכן קשה. עד כה, לפחות 73 דרוזים נרצחו שם, והמחאה של בני העדה בישראל נובעת מדאגה כנה לגורל בני משפחותיהם מעבר לגבול. אך השאלה שצריכה להישאל היא האם אכן מדובר בטבח מכוון בדרוזים, או בחלק ממלחמת האזרחים העקובה מדם שנמשכת בסוריה זה שנים, ושפוגעת בכל הקבוצות האתניות והדתיות במדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, נזכיר, הורה לצה"ל לפני חצי שנה להגן על הדרוזים בסוריה אם יותקפו לאחר נפילת משטר אסד. לאחר מכן, נרשמו כמה תקיפות – בעיקר תקיפות אזהרה – סביב צפון הגולן הסורי ולמען תושבי חאדר, הכפר הדרוזי-סורי שמול מג'דל שמס. בתחילת השבוע ביצע חיל האוויר, בהנחיית הדרג המדיני, גם כמה תקיפות אזהרה באזור דמשק נגד ארגונים ג'יהאדיסטיים, אך מעשי הרצח האכזריים לא פסקו – גם באזור א-סווידא והר הדרוזים שבדרום המדינה.

עדיין יש לזכור שמדינת ישראל היא מדינה יהודית אשר דואגת בראש ובראשונה לצרכים ולאינטרסים של אזרחיה ולביטחונה. מעורבות יתר בסכסוך בסוריה עלולה לגרור את ישראל למלחמה מקיפה יותר, שתסכן את כלל אזרחי המדינה.

יחד עם זאת, קולות מהמערכת הפוליטית קוראים למעורבות גדולה יותר. כמו כן, בתאריך 01.05 הגיע ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) לביקור סולידריות בקרב תושבים דרוזים ברמת הגולן, על רקע המצב המדאיג בסוריה. קרויזר הביע את תמיכתו בדרישת התושבים להתערבות ישראלית דחופה, על מנת למנוע טבח אפשרי בבני העדה הדרוזית בסוריה.  ראוי לציין כי עד כה לא נשמעה קריאה ברורה מצד אותו חבר כנסת להפסקת המלחמה באוקראינה, שבה נהרגו אלפי יהודים. גם זעם דומה לזה שהביע כעת – לא נרשם מצדו לנוכח ההרג המתמשך בזירה ההיא.

חבר הכנסת יצחק קרויזר, התומך בדרוזים. קטע וידאו מתוך הרשתות החברתיות, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

במהלך ביקורו, שמע קרויזר מפי התושבים על החששות הכבדים שלהם לגורל אחיהם בסוריה, לנוכח הלחימה המתמשכת והאיום הגובר מצד ארגונים קיצוניים. הוא הדגיש את מחויבותה המוסרית של מדינת ישראל לפעול למען הגנה על מיעוטים נרדפים, וקרא לממשלה לנקוט בצעדים קונקרטיים על מנת להבטיח את שלומם של הדרוזים בסוריה.

"אנו לא יכולים לעמוד מנגד בשעה שחייהם של אחינו הדרוזים בסוריה נתונים בסכנה מוחשית", אמר קרויזר. "מדינת ישראל חייבת להפעיל את כל כובד משקלה כדי למנוע טרגדיה הומניטרית. זהו צו מצפוני ומוסרי, ועלינו לפעול בהתאם".

קרויזר הוסיף כי הוא מתכוון להעלות את הנושא במליאת הכנסת ולפעול לגיבוש קונצנזוס רחב סביב הצורך בפעולה ישראלית. הוא קרא לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית להצטרף למאבק למען הצלת חייהם של הדרוזים בסוריה.

במקביל, שיגר שר הביטחון ישראל כ"ץ איום לעבר הממשל הסורי החדש: "אני שב ומזהיר את ראש המשטר של אל-ג'ולאני – במידה והפגיעות בדרוזים בסוריה לא ייפסקו – נגיב בחומרה רבה. בעקבות הפגיעות בדרוזים בסוריה ב־01.05, ראש הממשלה ואני הנחנו את צה"ל לבצע מספר תקיפות אזהרה נגד גורמים קיצוניים. במקביל, הועבר מסר ברור למשטר הסורי, שלפיו מוטלת עליו האחריות למנוע את הפגיעות הללו. אנו מחויבים להגנת בני העדה הדרוזית, ועוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות. אם יימשכו הפגיעות והמשטר לא יפעל לבלימתן – נגיב בעוצמה רבה".

השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא היכן עובר הגבול בין מחאה לגיטימית לבין פגיעה בביטחון המדינה ובשגרת החיים של אזרחיה. דאגה לגורל בני העדה בסוריה היא מובנת וטבעית, אך הפגנות אלימות, חסימת כבישים, ואיומים של אנשי מילואים לפעול באופן עצמאי חוצים את הגבול בין דאגה ומחאה לבין ערעור הסדר הציבורי.

אל מול ההתפרעויות, בולטת התגובה המאופקת של המשטרה, שנמנעה מעימותים ישירים עם המפגינים והסתפקה בהכוונת התנועה לצירים חלופיים. האם זו הדרך הנכונה להתמודד עם הפרות סדר בסדר גודל כזה? האם הגישה הזו תעודד הפגנות אלימות נוספות בעתיד?

גם התבטאויותיהם של אנשי צבא דרוזים במילואים, המאיימים במשתמע לפעול באופן עצמאי אם המדינה לא תפעל כרצונם, מעלות תהיות קשות. העלאת האפשרות של "לקיחת אחריות על עצמנו" היא בעייתית ביותר במדינה דמוקרטית, שבה רק לממשלה הנבחרת יש את הסמכות להפעיל כוח צבאי.

יש לזכור כי מדינת ישראל, ככל מדינה ריבונית, מחויבת קודם כל לשמירה על ביטחון אזרחיה ועל האינטרסים האסטרטגיים שלה. הדאגה לדרוזים בסוריה היא ערך חשוב, אך היא אינה יכולה לבוא על חשבון ביטחון המדינה או להכתיב את מדיניות החוץ והביטחון של ישראל.

ההחלטה כיצד, מתי, ובאיזו עוצמה לפעול בסוריה חייבת להישאר בידי הדרג המדיני הנבחר, תוך התחשבות במכלול השיקולים האסטרטגיים והביטחוניים. קריאות רחוב, הפגנות אלימות, או איומים מצד קבוצות מיעוט אתניות או דתיות אינם יכולים להחליף את תהליכי קבלת ההחלטות הדמוקרטיים במדינה.

מחאה לגיטימית היא זכות יסוד בדמוקרטיה, אך המחאה הדרוזית האחרונה חצתה גבולות. האתגר העומד כעת בפני ממשלת ישראל הוא כפול: מצד אחד, לפעול להגנת הדרוזים בסוריה במסגרת האפשרויות והאילוצים הקיימים; ומצד שני, להבהיר בצורה חד-משמעית שאלימות, הפרות סדר, ואיומים אינם דרך לגיטימית להשפיע על מדיניות הממשלה.

בסופו של דבר, הדיון על מידת המעורבות הישראלית בסוריה צריך להתקיים במסגרת הממסדית המתאימה, ולא ברחובות ובכבישים. ההחלטות צריכות להתקבל על בסיס שיקולים רציונליים של ביטחון לאומי, ולא תחת לחץ של הפגנות אלימות או איומים. זוהי האחריות של מנהיגי העדה הדרוזית להנהיג את קהילתם בדרכי שלום ובמסגרת החוק, ולא לאפשר גלישה לאלימות והפרות סדר שפוגעות בכלל אזרחי המדינה.

צוות 'מעקב' פנה לפעיל החברתי מרואן ג'אבר בניסיון לקבוע עמו ראיון. לדבריו, הוא נמצא בסמינר ועסוק.

יהודי אוקראינה נזנחים, אזרחי מדינת אויב מטופלים – מי האחים האמיתיים?

נכון ל-3 במאי 2025, דובר צה"ל:

"חמישה אזרחים סורים-דרוזים פונו במהלך הלילה לקבלת טיפול רפואי בשטח ישראל. הפצועים פונו למרכז הרפואי זיו בצפת, לאחר שנפצעו בשטח סוריה. כוחות צה״ל פרוסים במרחב דרום סוריה וערוכים למנוע כניסת כוחות עוינים למרחב ולכפרים הדרוזים. צה״ל מוסיף לעקוב אחר ההתפתחויות במוכנות להגנה ולתרחישים שונים".

בסופו של דבר, ההפגנות גרמו לנזקים בשווי מאות אלפי שקלים. הטיפול הרפואי בכל אזרח סורי (ממוצא דרוזי) עולה מאות אלפי שקלים, ועבור שבעה פצועים – מדובר במיליוני שקלים על חשבון משלם המסים הישראלי. גם החילוץ עולה לישראל מאות אלפי שקלים. סך הכל, הטיפול באזרחים סורים מהעדה הדרוזית עולה לישראל עשרות מיליוני שקלים – ובתמורה אנו מקבלים שריפת כבישים וחסימת צירי תנועה.

לעומת זאת, פצועים יהודים מאוקראינה אינם זוכים ל"חילוץ" מיוחד או טיפול רפואי בחינם. הם כלל אינם מובאים למדינת ישראל, שכן על פי חוקי המלחמה באוקראינה אסורה היציאה לגברים בגילאי 18-60 ולנשים המשרתות כרופאות, אנשי צבא, משטרה וכדומה. אף על פי כן, ייעודה של מדינת ישראל הוא להציל יהודים – אך כנראה יהודי אוקראינה אינם זוכים למספיק תשומת לב מצד המדינה. אוקראינה העניקה לעולם יהודים רבים, ביניהם:

גולדה מאיר – ראש ממשלת ישראל, ילידת קייב.

ליאון טרוצקי (לב ברונשטיין) – מנהיג מהפכני יהודי, יליד אוקראינה (אם כי יחסו ליהדות שנוי במחלוקת).

הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר) – מייסד תנועת החסידות, פעל בעיקר במז'יבוז'.

רבי נחמן מברסלב – מייסד חסידות ברסלב, נכדו של הבעל שם טוב, קבור בעיר אומן.

החוזה מלובלין – אחד מממשיכי דרכו של הבעל שם טוב (אמנם לובלין כיום בפולין, אך החסידות הייתה קשורה גם לחסידות האוקראינית).

רבי שניאור זלמן מליאדי – מייסד חסידות חב"ד, שפעלה רבות באוקראינה (בשל פלישת נפוליאון, עבר רבי שניאור זלמן מליאדי לקרמנצ'וג שבאוקראינה והתגורר בה).

רבי חיים מצ'רנוביץ' ("החכם צבי הקטן") – מגדולי הדרשנים והמקובלים.

רבי דוד מלעלוב – מאבות חסידות לעלוב, שפעלה גם באזורים באוקראינה.

רבי יצחק מברדיטשב – "סניגורן של ישראל", דמות אהובה מאוד בחסידות (דאז אוקראינה היום פולין).

שלום עליכם – סופר יהודי חשוב, יליד פולנובה, סמוך לקייב.

לוי יצחק מאשטרחן (ברדיצ'ב) – משורר והוגה.

שלמה קרליבך – אף שבילדותו גדל בארה"ב, משפחתו מקורה מאוקראינה.

יצחק אדיזס – יועץ ניהולי בעל שם עולמי, ממשפחה אוקראינית.

אנו חיים בתקופה שבה יהודים אינם נחשבים אחים, בעוד שדרוזים נתפסים כאחים יותר מיהודים. יהודי אוקראינה אינם שורפים כבישים בישראל, ובכל יום הם נהרגים מהפצצות רוסיות (לשם השוואה).

נאה. ולאחר שהסורים (דרוזים) יקבלו טיפול רפואי בחינם, האם נצטרך גם להעניק להם אזרחות? תחת איזה חוק? מדוע? או שמא ישראל תחזיר אותם לסוריה? שאלות שרק הזמן יענה עליהן.

הפוסט מחאה או סחיטה? דרוזים דורשים התערבות במדינת אויב הופיע לראשונה ב-מעקב.

רוסיה החלה בנסיגה משמעותית של כוחותיה מסוריה על רקע נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, כך עולה מצילומי לוויין ודיווחים מהשטח. סוכנות רויטרס דיווחה בשבת, ה-14 בדצמבר, כי על פי בכיר ביטחוני סורי, מטוס תובלה רוסי המריא מבסיס חיל האוויר חמימים בלטקיה ללוב, ומטוסים נוספים צפויים לעזוב בקרוב.

אתר החדשות "וז'נייה איסטוריי" (סיפורים חשובים) ניתח תצלומי לוויין של בסיסים צבאיים רוסיים שצולמו על ידי חברות Maxar Technologies ו-Planet Labs. התצלומים חשפו פעילות נרחבת בבסיס חמימים, הכוללת שני מטוסי תובלה ענקיים מדגם אנטונוב-124, שלושה מטוסי איליושין-76, ושלושה מטוסי תובלה קטנים יותר מדגם אנטונוב-32, וכן אנטונוב-72 אחד.

בתצלומים תועדו חיילים רוסים מפרקים מסוק קרב מדגם Ka-52, ככל הנראה כהכנה להעמסתו. משקיפים זיהו בתצלומים גם חלקים ממערכת טילי הנ"מ המתקדמת S-400. במקביל, "בלוגר צבאי" רוסי בשם קיריל פדורוב פרסם בטלגרם תיעוד של שיירת כלי רכב צבאיים של המשמר הלאומי הרוסי בחוף לטקיה, הנעה לכיוון בסיס חיל האוויר חמימים.

חברת Maxar Technologies פרסמה גם תצלומים של ספינות רוסיות השטות בים התיכון מחופי סוריה. ב-8 בדצמבר, המודיעין הצבאי האוקראיני (GUR) דיווח על פינוי ספינות צבאיות רוסיות מנמל טרטוס הסורי, מידע שאושש על ידי משקיפי OSINT.

התפתחויות אלו מסמנות שינוי דרמטי בנוכחות הרוסית בסוריה, שהחלה עם התערבותה הצבאית במלחמת האזרחים בשנת 2015 לטובת משטר אסד.

הפוסט רוסיה החלה בנסיגת כוחות מסוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ארבעה צוותי קרב חטיבתיים של צה"ל פועלים בימים אלה במשימות הגנה קדמית יזומה תחת פיקוד אוגדה 210 בגזרה הסורית. הכוחות, המורכבים מיחידות חי"ר, קומנדו, הנדסה, שריון, יהל"ם ותצפיות, מבצעים פעילות מבצעית מגוונת במרחב החיץ בין ישראל לסוריה.

צוות הקרב החטיבתי 474 ממקד את פעילותו בתפיסת נקודות שליטה אסטרטגיות במרחב החיץ. במסגרת פעילותם, הכוחות עוסקים באיתור וסיכול איומי טרור לאורך קו הגבול. במהלך סריקות שביצעו הכוחות, הם איתרו והחרימו מספר טנקים סורים שאינם בשימוש מבצעי.

הישג משמעותי נרשם על ידי כוחות חטיבת 'ההרים' (810) בשיתוף עם לוחמי יחידת שלדג, אשר השלימו מבצע חטיבתי באזור החרמון הסורי. במהלך המבצע, הכוחות איתרו מוצב של הצבא הסורי שהכיל אמצעי לחימה רבים. בין האמצעים שהוחרמו נמצאו מוקשים, מטענים, טילים נגד טנקים וציוד צבאי נוסף.

במקביל, צוות הקרב החטיבתי של הצנחנים מתמקד במשימות הגנה על תושבי הצפון. פעילותם כוללת איתור והסרת איומים במרחב החיץ שבין שתי המדינות. צוות הקרב החטיבתי של הקומנדו מבצע אף הוא משימות הגנה, תוך שימוש באמצעים מיוחדים המותאמים לאופי הפעילות היזומה.

מפקד עוצבת הבשן (210), תא"ל יאיר פלאי, מדגיש את חשיבות המשימה: "המשימה לנגד עינינו – שמירה על תושבי רמת הגולן ואזרחי מדינת ישראל. נמשיך להגן ולעקוב מפני כל איום".

פעילות הכוחות במרחב מהווה חלק ממערך ההגנה המקיף של צה"ל באזור הצפון, כאשר כל צוות קרב חטיבתי מביא עימו יכולות ייחודיות המשתלבות במארג הביטחוני הכולל. שילוב היכולות של היחידות השונות – החל מכוחות החי"ר והשריון, דרך יחידות העילית כמו שלדג והקומנדו, ועד ליכולות ההנדסיות של יהל"ם – מאפשר מענה מבצעי מקיף לאיומים השונים במרחב.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט מבט מבפנים: ארבעה צוותי קרב פועלים בסוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

התבטאויות חריפות של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוררות סערה פוליטית על רקע הפעילות הצבאית האחרונה בסוריה.

בעוד התקשורת העולמית מדווחת על הצלחת המבצע הצבאי הישראלי בסוריה, יו"ר האופוזיציה בחר להטיל ספק בהתנהלות ראש הממשלה. "ההתנהלות סביב סוריה של ראש הממשלה הייתה חסרת אחריות, מסוכנת וגם ללא הגיון מדיני," אמר לפיד בהצהרה לתקשורת.

לפיד הוסיף כי "העולם יודע שהצהרת נתניהו לא קשורה למציאות," והחריף את הטון ברשת החברתית X, שם קרא לשרי הקבינט לדרוש את התפטרותו של נתניהו. "במקום עוד מכתב מופרך ליועמ״שית, 12 שרי הקבינט היו צריכים לחתום על מכתב לנתניהו שיאמר: 'אדוני, מאז ה-7 לאוקטובר ברור לנו שאתה לא מסוגל ולא כשיר לנהל מדינה במצב בטחוני ומדיני חריג ואנחנו דורשים שתתפטר מתפקידך'".

התבטאויות אלו מגיעות בעיתוי רגיש, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים בכמה זירות במקביל. לשכת ראש הממשלה טרם הגיבה להאשמות.

צילום: ערוץ הכנסת

הפוסט קנאה? לפיד תוקף את נתניהו על מדיניות בסוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

נסיגה רוסית והשלכותיה
הנסיגה הרוסית מתאפיינת בעזיבה מהירה של עמדות, תוך נטישת ציוד צבאי יקר ערך הכולל מטוסים, טנקים וציוד לחימה. מקורות צבאיים מדווחים על בריחת חיילים וקצינים רוסים, וספינות רוסיות נצפו עוזבות את החופים הסוריים בכיוון רוסיה. תמונת מצב זו מערערת את המיתוס של עוצמת הצבא הרוסי, שנחשב בעבר לאחד הצבאות החזקים בעולם.

המהלך הטורקי
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מזהה את חולשת רוסיה ומנצל אותה לחיזוק מעמדו האזורי. לפני כשבוע, בפגישה בקזחסטן, הציג ארדואן בפני פוטין הצעת שלום לסיום המלחמה באוקראינה. דחיית ההצעה על ידי פוטין, בליווי זלזול פומבי, הובילה לתגובה טורקית מיידית בזירה הסורית, כאשר כוחות הנתמכים על ידי טורקיה פתחו במתקפה על עמדות רוסיות.

השלכות על ישראל
עבור ישראל, החולשה הרוסית המתגלה בסוריה מייצרת הזדמנויות אסטרטגיות חדשות. בירושלים שוקלים כעת אפשרויות פעולה בסוריה, במיוחד לאור המשך התקפות חיזבאללה דרך השטח הסורי. החשש מתגובה רוסית, שבעבר היווה גורם מרסן משמעותי, מתפוגג לנוכח חולשתה המתגלה של מוסקבה.

השלכות אזוריות
התפתחויות אלו משפיעות גם על ברית נאט"ו, שמזהה אף היא את סימני החולשה הרוסיים. הדבר עשוי להשפיע על מדיניות הברית במזרח אירופה ובמזרח התיכון. במקביל, טורקיה מנסה לנצל את המצב כדי לחזק את מעמדה כמתווכת אזורית, תוך ניסיון לזכות בקרדיט דיפלומטי על חשבון שחקנים בינלאומיים אחרים.

מבט לעתיד
המצב המתפתח בסוריה מסמן שינוי משמעותי במאזן הכוחות האזורי. חולשתה של רוסיה עשויה להוביל לשינויים נוספים במפת האינטרסים והבריתות במזרח התיכון. עבור ישראל, זוהי הזדמנות לבחון מחדש את האסטרטגיה שלה מול האתגרים הביטחוניים בגזרה הצפונית.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות את הדינמיות של הפוליטיקה האזורית ואת הצורך בהערכה מחדש של יחסי הכוחות במזרח התיכון. בעוד שחולשתה של רוסיה מתבררת, שחקנים אזוריים כמו טורקיה וישראל נערכים להתאים את מדיניותם למציאות החדשה המתהווה.

הפוסט רוסיה קורסת בסוריה – ישראל תפסיק לפחד הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקיפה טורקית נועזת על בסיס רוסי בחלב (אלפו) שבסוריה מטלטלת את המזרח התיכון. האירוע, שהתרחש ימים ספורים בלבד לאחר שפוטין התרברב בטיל חדש, חושף את פגיעותו של הצבא הרוסי. העובדה שהתקיפה בוצעה על-ידי טורקיה, מדינה שנחשבה עד כה לבעלת ברית של רוסיה, מעידה כי איומיו של פוטין אינם מרתיעים אפילו את שותפיו הקרובים.

התקיפה גבתה מחיר כבד מהצבא הרוסי. מטוסים, מסוק, טנקים וטילים הושמדו במהלכה, והבסיס הרוסי נכבש בידי הכוחות הטורקיים. אובדן הציוד והשליטה על הבסיס מוכיחים כי יכולות ההגנה של רוסיה מוגבלות הרבה יותר ממה שפוטין מנסה להציג.

רוסיה נקלעה למצב קשה בשתי חזיתות במקביל. בעוד צבאה נתקל בקשיים משמעותיים באוקראינה, הוא סופג מכה קשה גם בסוריה. ההחלטה לשלוח 1,000 חיילים לסוריה בתגובה לתקיפה הטורקית רק מדגישה את המצוקה: מספר החיילים הקטן יחסית מעיד על מחסור בכוח אדם, והסטתם מהחזית האוקראינית מחלישה את המאמץ המלחמתי שם.

הטיל החדש שפוטין הציג לאחרונה מתגלה כהצהרה ריקה מתוכן. טורקיה הוכיחה שאינה חוששת מעוצמתה הצבאית של רוסיה, והכישלון בהגנה על הבסיס בחלב מערער את אמינות הצבא הרוסי כולו.

המחיר האנושי של המדיניות הרוסית ממשיך לעלות. חיילים רוסים נשלחים למות בסוריה ללא תכלית אסטרטגית ברורה, כשהמוטיבציה העיקרית נראית כלכלית ולא ביטחונית. הם משמשים ככלי במשחק הפוליטי של פוטין, שמעדיף את האינטרסים שלו על פני חיי חייליו.

חולשתה המתגלה של רוסיה צפויה להשפיע על המערכת הבינלאומית כולה. מדינות נוספות עשויות להעז ולאתגר את רוסיה, כשהן רואות שאיומיה מאבדים מכוחם. בעלות בריתה המסורתיות של רוסיה כבר מתחילות לבחון אלטרנטיבות אסטרטגיות.

התקיפה הטורקית בחלב מסמנת נקודת שבר במעמדה של רוסיה. היא חושפת את חולשתו של הצבא הרוסי ואת חוסר יכולתו של פוטין להגן על האינטרסים של מדינתו. המציאות בשטח מוכיחה כי התדמית העוצמתית שפוטין מנסה לשווק אינה אלא אשליה.

הפוסט מכה לפוטין: טורקיה משפילה את רוסיה בסוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

צבא רוסיה הרחיב את פעילותו הצבאית לאורך אזור החיץ בגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן, כך דווח אמש (שני) בסוכנות הידיעות הסורית הרשמית "סאנא". על פי הדיווח, הוקמו שתי עמדות צבאיות חדשות, המצטרפות לשבע עמדות קיימות באזור.

סגן מפקד הכוחות הרוסיים בסוריה, הגנרל אלכסנדר רודיונוב, הכחיש דיווחים של גורמי אופוזיציה על פינוי עמדות רוסיות באזור. "לא רק שלא נסוגנו מאף עמדה, אלא אף הגברנו את נוכחותנו במספר נקודות לאורך הגבול", מסר רודיונוב לסוכנות הידיעות.

הרחבת הנוכחות הרוסית מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין מוסקבה לירושלים. בשבוע שעבר העלה נציגו של הנשיא פוטין לענייני סוריה, אלכסנדר לברנטייב, האשמות כלפי ישראל בנוגע לתקיפה שבוצעה בתחילת אוקטובר בקרבת בסיס חמיימים הרוסי. בראיון לסוכנות הידיעות "ריא נובוסטי", טען לברנטייב כי התקיפה הישראלית סיכנה חיי חיילים רוסים.

"התקיפה אמנם לא כוונה לבסיס עצמו, שכן הדבר היה גורר השלכות חמורות עבור ישראל, והם מודעים לכך היטב", אמר לברנטייב. "על פי המידע שברשותנו, המטרה הייתה מחסן או מבנה אחר באזור". הוא הוסיף כי רוסיה העבירה מחאה חריפה לישראל בעקבות האירוע.

גורם בכיר בצבא סוריה מסר ל"סאנא" כי יחידות המשטרה הצבאית הרוסית ממלאות תפקיד מרכזי בייצוב המצב הביטחוני באזור. לדבריו, נוכחותן מסייעת לתושבים המקומיים לשוב לבתיהם ולשגרת חייהם "לאחר שהאזור שוחרר מטרור".

הנוכחות הרוסית בסוריה החלה בשנת 2015, כאשר מוסקבה נענתה לבקשת משטר אסד להתערב במלחמת האזרחים במדינה. מאז, הפכה רוסיה לשחקן מרכזי בזירה הסורית, תוך שהיא מבססת את השפעתה האסטרטגית באזור.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות את המורכבות הגוברת ביחסי ישראל-רוסיה, במיוחד על רקע המצב בסוריה. הגברת הנוכחות הרוסית באזור החיץ עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל באזור ועל יכולתה לפעול נגד איומים ביטחוניים בגבולה הצפוני.

צילום: usinsk

הפוסט פוטין מתריס: רוסיה מתבצרת בגבול ישראל-סוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.