התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

חדשות 12 (N12) עומדים במרכז עימות תקשורתי חריג עם משטרת ישראל, לאחר פרסום כתבה שעסקה בפעילות כוחות הביטחון בכפר תראבין שבנגב. המשטרה מאשימה את הערוץ ואת אתר החדשות בפרסום סיקור חלקי, מגמתי ומטעה, אשר לטענתה אינו משקף את מהלך האירועים המלא ופוגע בלגיטימציה הציבורית של פעילות השוטרים והלוחמים בשטח.

הכתבה, שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 ועודכנה למחרת, עסקה בפעילות משטרתית בכפר תראבין ונשאה את הכותרת: "לא נותנים לנו לפעול בתראבין: שוטרים בורחים מעימות – ומקבלים הנחיות רופסות ממפקדים | חשיפה".

לטענת המשטרה, כבר ברמת הכותרת מוצג מסגור חד משמעי המייצר תודעה של כישלון מבצעי, נסיגה ואובדן שליטה, מבלי שניתנת לצופה האפשרות להיחשף למכלול הנתונים המבצעיים שהובילו לסיום הפעילות במקום.

הסיקור, מתמקד כמעט באופן בלעדי בשלב יציאת הכוחות מן הכפר, תוך התעלמות מהשלבים שקדמו לכך: מטרת הפעולה, משכה, היקף ההתנגדות בשטח, תנאי הסיכון, שיקולי הפיקוד והנהלים המבצעיים שעל פיהם פעלו הכוחות. בחירה עריכתית זו יוצרת, לפי עמדת המשטרה, תמונה חלקית המובילה את הצופה למסקנה משתמעת של "בריחה", מבלי לבחון האם מדובר בסיום יזום של משימה לאחר השגת יעדיה.

מעבר למסגור החלקי, הכתבה עושה שימוש בשפה טעונה ובדימויים רגשיים חריפים במיוחד, כגון "בריחה", "השפלה" ו"אובדן משילות", מבלי להציג ניתוח מקצועי של דוקטרינת פעולה, שיקולי בטיחות או נוהלי עבודה באזורים מאתגרים. השפה הדרמטית מחליפה ניתוח אנליטי ומעמיק, ומעצימה אפקט רגשי על חשבון הצגת עובדות והקשרים מבצעיים.

במוקד ביקורת נוספת עומד, לטענת המשטרה, טשטוש הגבול בין סיקור ביטחוני לבין ביקורת פוליטית. הכתבה קושרת בין האירועים בתראבין לבין מדיניות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציגה את הפעילות המשטרתית כחלק מנרטיב רחב יותר של ביקורת על תפקוד המשטרה תחת אחריותו. לטענת גורמים במשטרה, הקישור הפוליטי נעשה מבלי להבהיר לצופה היכן מסתיים הדיווח העובדתי והיכן מתחילה פרשנות בעלת אופי ציבורי פוליטי, ובכך נפגעת האובייקטיביות העיתונאית.

הכתבה יוצרת רושם מערכתי רחב על בסיס אירוע נקודתי, כאשר מן המקרה הספציפי נגזרות מסקנות כלליות על תפקוד המשטרה בנגב כולו, מבלי להציג נתונים השוואתיים, רצף אירועים, או הקשר רחב יותר של פעילות אכיפה באזור. לפי המשטרה, אופן הצגה זה עלול להטעות את הציבור ולבסס תפיסה כוללת שאינה נשענת על תמונה מלאה.

את הכתבה בחדשות 12 ערך העיתונאי אלמוג בוקר, המוכר לציבור ככתב העוסק דרך קבע בענייני ביטחון. ואולם, לפי תגובת המשטרה, בפרסום האמור לא הופעלה עיתונאות אחראית: לטענתה, חומר עובדתי מהותי שפורסם על ידה והציג תמונה שונה מן המתוארת בכתבה – לא נכלל בפרסום, מסיבות שלא הובהרו. במשטרה סבורים כי מדובר בהשמטה מכוונת, אשר תרמה, לשיטתם, להצגת נרטיב חד צדדי הפוגע בגוף האוכף. עוד נמסר כי המשטרה רואה בפרסום חלק ממגמה רחבה יותר של סיקור ביקורתי, אשר במקרה זה חרג, לטענתה, מגבולות הדיווח המאוזן.

בתגובה לכתבה מסרה משטרת ישראל הודעה חריגה בניסוחה. בהודעה נכתב: "מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות ‘בריחת’ הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים".

לצד ההודעה פרסמה המשטרה סרטון מלא של הפעילות, שלטענתה מציג רצף מבצעי שונה מזה שהוצג בכתבה, ומדגים סיום משימה יזום ולא נסיגה תחת לחץ. המשטרה טוענת כי פרסום הסרטון נועד לחשוף את הפער בין המציאות המבצעית לבין האופן שבו הוצגה לציבור במסגרת הסיקור הטלוויזיוני.

צילום דוברות המשטרה, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים; הסרטון המלא אשר לא פורסם בידי N12

ביום 2 בינואר 2026 פרסמה דוברות משטרת ישראל הודעה נוספת, שבה חידדה את עמדתה. בהודעה נכתב כי הכתבה ששודרה הציגה "תמונה חלקית ומגמתית", תוך התמקדות ביציאת הכוחות בלבד, וכי הסרטון שפרסמה המשטרה נועד "להעמיד דברים על דיוקם" ולהציג לציבור את ההתרחשות בשלמותה. לדברי הדוברות, הסרטון ממחיש כי לוחמי חטיבת סה"ר וכוחות השיטור של המחוז הדרומי פעלו בכפר תראבין במקצועיות, בנחישות ובהתאם למצופה מהם, בניגוד לרושם שנוצר בעקבות הסיקור.

בהמשך ההודעה ציינה המשטרה כי במקביל לפעילות הגלויה נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרות הסדר, באמצעים גלויים וסמויים, וכי המשטרה תפעל להביא את העבריינים לדין. עוד הודגש כי אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית מבוקרת הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכי הצגתם כהיעדר משילות משקפת, לשיטתה, חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון.

למערכת N12 ולעיתונאי אלמוג בוקר נמסרה גם תגובת משטרת ישראל. בתגובה הרשמית נמסר כדלקמן:

"ממשטרת ישראל נמסר:
'מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות “בריחת” הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל – הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים. במקביל נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרת הסדר, באופן גלוי וסמוי, והמשטרה תשים ידיה על העבריינים ותביאם לדין.

בנוסף, אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכל פרשנות אחרת וניסיון להציג שיקולי בטיחות מבצעיים כהיעדר משילות מעידים על חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון, והציבור מוזמן להתעדכן. כלל האמצעים עומדים לרשות הלוחמים והשוטרים, וככל שקיים חסר – הוא מסופק במיידי. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמקצועיות נגד כל גורם אלים, תוך שמירה על חיי השוטרים והאזרחים כאחד".

בקריאה מקצועית של תגובות המשטרה, במסגרת פרשנות מערכת "מעקב", עולה כי מדובר בתגובות טעונות, מתגוננות ואף תוקפניות, שנועדו, לשיטתה של המשטרה, להתמודד עם פגיעה תדמיתית חמורה. על פי פרשנות זו, אין המשטרה מסתפקת בהכחשת פרטים עובדתיים גרידא, אלא פועלת לערעור הלגיטימציה העיתונאית של הפרסום עצמו, באמצעות הצגתו כ"מגמתי" וככזה ש"מטיל דופי".

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עיתונאי מחזיק בראיות מסוימות ומפרסם אך ורק חלק מהן, מציאות זו עשויה להיחשב כהטעיית הציבור, ואף ניתן לפרשה, בנסיבות מסוימות, כעבירה אפשרית על חוק איסור לשון הרע, נוכח פגיעה בשם הטוב ופרסום אי אמת, הפוגעים, בין היתר, במשטרת ישראל, בשוטרים שהיו במקום ובשר איתמר בן גביר.

עוד נטען בפרשנות כי השימוש בביטויים טעונים כגון "לילות כימים", "פעילות תקדימית ועוצמתית" ו"ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים" משקף ניסיון לייצר חומת מגן מוסרית סביב השוטרים והלוחמים, וכי המאבק המרכזי הוא על השפה עצמה: דחיית המונח "בריחה" והחלפתו בנרטיב של "סיום משימה" ו"עזיבה מבוקרת". בנוסף, נטען כי האמירה שלפיה פרשנות אחרת מעידה על חוסר הבנה של עבודת כוחות הביטחון מהווה האשמה מרומזת בחוסר מקצועיות עיתונאית.

העימות בין משטרת ישראל לבין חדשות 12 מדגיש מחלוקת עמוקה סביב אופן סיקור אירועים ביטחוניים רגישים, שאלות של מסגור, איזון, והגבול שבין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין פרסום שעלול, לטענת המשטרה, להטעות את הציבור ולפגוע באמון בכוחות האכיפה.

אמירות ועובדות שלא פורסמו ב-חדשות 12

נקודה נוספת שלא הובאה בפרסום של N12 היא תגובותיו הפומביות של השר איתמר בן גביר, אשר מסר לציבור התייחסות ישירה וחד משמעית לאירוע.

ביום 28.12.2025 פרסם השר ברשת X את הדברים הבאים:
"בסיור משילות בתראבין. יהיה חוק וסדר בנגב – אנחנו בעלי הבית כאן!"

וכן הוסיף:
"מי שלא מרוצה – שילך לשתות מים בעזה".

רשת X

בהמשך לכך, ביום 31.12.2025, פרסם השר בן גביר ברשת X הודעה נוספת, ובה כתב:

"תארבין. הבוקר, יחד עם המשמר הלאומי וכוחות המשטרה. בפעם השלישית השבוע ובפעם ה-28 בנגב בחודשיים האחרונים. אנחנו לא מתכוונים למצמץ – מי שלא נורמטיבי אנחנו נכסח אותו, המשטרה תטפל בו, המשמר הלאומי יכריע אותו!".

בקריאה פרשנית של התבטאויותיו הפומביות של איתמר בן גביר, ניתן לזהות קו עקבי של מימוש הבטחות פוליטיות והפגנת נוכחות שלטונית בשטח. בניגוד לגישות שנקטו ממשלות קודמות, ובפרט בתקופת ממשלת נפתלי בנט, בן גביר בוחר להגיע פיזית לזירות חיכוך מורכבות, להצהיר הצהרות ברורות ולפעול באופן גלוי, גם במחיר ביקורת ציבורית ותקשורתית.

מן האמירות עולה תפיסת משילות חד משמעית, המבקשת לשדר מסר של ריבונות, אכיפת חוק ואי היסוס מול תופעות של אלימות, עבריינות והפרת סדר. בעיני תומכיו, מדובר בגישה אמיצה שאינה מסתפקת בדיווחים מרחוק או בהודעות כלליות, אלא מתורגמת לפעולה רציפה בשטח, בשיתוף המשטרה והמשמר הלאומי.

עוד ניתן לראות בדבריו המשך ישיר להצהרותיו טרם הבחירות – הבטחות בדבר החזרת תחושת הביטחון, חיזוק הנוכחות הממשלתית בנגב והפסקת מדיניות ההכלה. מנקודת מבט זו, בן גביר מצטייר כשר הפועל בהתאם לקו שהציג לבוחריו, ללא ניסיון לריכוך מסרים או הסתתרות מאחורי ניסוחים דיפלומטיים, ובכך מחזק בעיני תומכיו את אמינותו הפוליטית.

פרסום חלקי וערעור אמון הציבור בחדשות 12

כאשר עיתונאי זה או אחר מפרסם תמונה חלקית בלבד – ובמקרה זה אלמוג בוקר – אין מדובר אך ורק בפגיעה בעיתונאות ובזילות המקצוע, אלא גם בזלזול ממשי בצופי החדשות, בקהל של חדשות 12, במעריצים ובציבור רחב של בני אדם המאמינים, לעיתים באמון עיוור, לתכני הערוץ.

לכל עיתונאי עומדת זכותו לפרש את המציאות מנקודת מבטו, אולם עד ליום 04.01.2026 ניתן היה לפרסם שורה ארוכה של עדכונים, ובפרט נוכח העובדה שמאז 28.12.2025 חלפו ימי חדשות רבים, שבמהלכם לא פורסמה גרסה עדכנית או משלימה. לטענת המערכת, לערוץ 12 קיימת אג'נדה ברורה הפועלת נגד השר איתמר בן גביר, תוך ניסיון להכפיש שמות של פוליטיקאים ממחנה הימין – גם במחיר השפלת שוטרים, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה בשר מכהן בממשלת ישראל.

למען הבהירות יודגש: אין חולק כי בן גביר אינו דמות מושלמת, וכי קיימים לגביו לא מעט כשלים וביקורות. בדומה לכך, גם משטרת ישראל מחויבת לביקורת ציבורית ונדרשת לבחינה מתמדת של התנהלותה – ואף מערכת זו פרסמה לא אחת ביקורת קשה הן על השר והן על המשטרה. ואולם, הביקורת חייבת להיעשות בדרך ראויה, תוך הבחנה מדויקת בין טענות לעובדות, ותוך היצמדות קפדנית לאירוע עצמו ולנתונים המוכחים בלבד.

נ.ב

עיתונאי פועל מתוך מטרה אחת ויחידה – מימוש זכותו של הציבור לדעת את האמת, שהיא תכלית העל של המקצוע. העיקרון המנחה, הנלמד ומוטמע בכל הכשרת עיתונאים – "זכות הציבור לדעת" – אינו סיסמה ריקה, אלא מושג מהותי שמרכיבו המרכזי והמחייב הוא האמת עצמה.

הצילום באדיבות עמוד הפייסבוק הרשמי של אלמוג בוקר, ונעשה בו שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

ערוץ 12 בחר שלא למסור תגובה לפניית המערכת, ואילו העיתונאי אלמוג בוקר לא העביר את תגובתו עד למועד פרסום הדברים.

-אנו במעקב-

הפוסט אלמוג בוקר מסלף? לפי המשטרה: כתבתו ב-N12 מטעה הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר פוליטי חדש שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה פוליטית דרמטית ומעוררת עניין לקראת האפשרות של בחירות מוקדמות. על פי הנתונים, מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה להוביל במרוץ אך נותרת רחוקה מקבלת רוב עצמאי, עם 33 מנדטים צפויים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עלייתו המשמעותית של נפתלי בנט, שמפלגתו צפויה לזכות ב-21 מנדטים. מדובר בתוצאה שהופכת את בנט לשחקן מרכזי במפה הפוליטית ומציבה אותו כמועמד ריאלי לראשות הממשלה במסלול אלטרנטיבי. עליית בנט משקפת לכאורה תסכול גובר בציבור הימני והמרכז ימני מהמצב הפוליטי הנוכחי, ושאיפה למנהיגות חדשה שתוכל לאתגר את נתניהו מימין.

יאיר לפיד, שעד לא מזמן נתפס כמועמד המרכזי להחליף את נתניהו, צפוי על פי הסקר לקבל רק 7 מנדטים. מדובר בירידה דרסטית שמעידה על שחיקה משמעותית בכוחו הפוליטי ועל אובדן אמון של הציבור במנהיגותו. גם אביגדור ליברמן צפוי לזכות ב-7 מנדטים בלבד, נתון שמלמד על המשך המגמה של צמצום כוחה של ישראל ביתנו.

בצד הימין, איתמר בן גביר צפוי לזכות ב-8 מנדטים, ואריה דרעי בראשות ש"ס צפוי לקבל 9 מנדטים. שתי התוצאות הללו משקפות יציבות יחסית של הציבור החרדי והלאומי הקיצוני, שממשיך להצביע באופן עקבי למפלגות אלו.

סקר_פוליטי_מעקב

יאיר גולן בראשות מפלגת "הדמוקרטים" צפוי על פי הסקר לזכות ב-4 מנדטים. התוצאה מבטאת המשך נוכחותה של המפלגה בזירה הפוליטית, אך גם מעידה על קושי לפרוץ ולהרחיב את בסיס התמיכה מעבר לציבור הליבה.

גדי איזנקוט, שנכנס לפוליטיקה לאחר כהונתו כרמטכל, צפוי לזכות ב-10 מנדטים. התוצאה הזו מבטאה אמון מסוים בדמות צבאית בכירה שמייצגת ערכים של מקצועיות וביטחון, אך עדיין לא הצליח לפרוץ באופן מרשים במיוחד.

הפתעה נוספת בסקר היא הישגו של יצחק גולדקנופף, שמפלגתו צפויה לזכות ב-11 מנדטים. מדובר בתוצאה חזקה שמציבה אותו כשחקן משמעותי בזירה הפוליטית ומצביעה על קיומו של ציבור רחב שמזדהה עם המסרים והערכים שהוא מייצג.

המפלגות הערביות, כולל מנסור עבאס וחדש, צפויות יחדיו לזכות בכ-10 מנדטים. תוצאה זו משקפת המשך מגמת הפילוג בציבור הערבי והקושי של המפלגות הערביות להתאחד תחת מטריה אחת.

אולם הממצא הדרמטי והמדאיג ביותר בסקר הוא כישלונן של מפלגות ותיקות לעבור את אחוז החסימה. מפלגת העבודה, שהייתה בעבר מפלגה מובילה בפוליטיקה הישראלית וממשיכתה ההיסטורית של מפאי, צפויה להישאר מתחת לאחוז החסימה ולא לזכות באף מנדט. גם מפלגת מרצ, שייצגה במשך עשרות שנים את הציבור השמאלי ליברלי בישראל, צפויה שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר עם אפס מנדטים. מדובר בנתון חסר תקדים שמעיד על קריסה כמעט מוחלטת של המחנה השמאלי המסורתי בישראל ועל תהליך היעלמות של מפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית במשך דורות.

סך כל המנדטים בסקר עומד על 120, כנדרש על פי חוק. הניתוח הפוליטי של הנתונים מצביע על כך שלקואליציה הקיימת עדיין יש רוב פוטנציאלי, אם תצליח לגבש את כל השותפים הטבעיים. עם זאת, עלייתו הדרמטית של בנט בסקרים מהווה איום אמיתי על היציבות הפוליטית הנוכחית ועשויה לשנות באופן מהותי את המפה הפוליטית בישראל.

המשמעות המעשית של הסקר היא שנתניהו נדרש לשותפים רבים כדי להרכיב קואליציה, בעוד שבנט הופך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו. השאלה המרכזית שעולה מהסקר היא האם בנט ימשיך לחזק ויוכל להתחרות ברצינות על ראשות הממשלה, או שמדובר בבועה זמנית שתתפוצץ עם התקרבות הבחירות בפועל. מעבר לכך, השאלה הגדולה היא מה יהיה גורלן של מפלגות ותיקות כמו העבודה ומרצ שנמצאות על סף היעלמות מהזירה הפוליטית.

כמו בכל סקר, יש לזכור שמדובר בתמונת מצב נקודתית שעשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, המגמות שעולות מהסקר הזה מלמדות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי ועל תהליכים מעניינים שמתרחשים במפת הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים.

להורדת הקובץ – לחץ כאן

הפוסט שמאל בקריסה – עבודה ומרצ אפס מנדטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל, נפתלי בנט, פרסם השבוע ברשת החברתית X הצהרה חריפה: "חמאס השתלט מחדש על עזה וממשיך לפגוע בנו במטרה להשמיד את מדינת ישראל. צריך להשמיד את חמאס". הפרסום עורר סערת תגובות שחושפת פער עמוק בין רטוריקה פוליטית למציאות שטח, ומזכיר היסטוריה של הבטחות שלא מולאו.

הבלוגר והפעיל מימין, מרדכי דוד, היה הראשון לתקוף את הכרזתו של בנט: "אתה לא זה שקראת להפסקת המלחמה ולהשארת חמאס בשלטון כדי להחזיר את החטופים? אם אני לא טועה קראת לסיום המלחמה עוד לפני שסינוואר חוסל ושעזה עוד לא הייתה חרבה כמו עכשיו". התגובה מצביעה על סתירה פנימית בעמדותיו של בנט, שקרא בעבר להסדר שיכלול את חמאס בשלטון. מאידך, אורלי הראל ניסתה להגן על בנט: "רק ראש הממשלה הבא נפתלי בנט מסוגל להתמודד עם המשימה הניצבת בפני ישראל. כפי שנלחם בנחישות בבלוני הנפץ ובפשיעה במגזר הערבי, כך יפעל גם לחיסול חמאס. פחות דיבורים, יותר מעשים".

אך טל פורקוש, העלתה נקודה חדה: "אתה נשמע בדיוק כמו בן גביר, סמוטריץ, אליהו, סטרוק. למה שנבחר בך?". התגובה מדגישה את האירוניה הכואבת: הרטוריקה של בנט כמעט זהה לזו של פוליטיקאים אחרים שהוא עצמו ביקר בעבר, ומעלה שאלה מהותית: מה באמת מבדל בין ההבטחות השונות להשמדת חמאס?

הנתונים משטח הקרב מספרים סיפור מורכב. לאחר כשנתיים של מלחמה נהרגו חיילים רבים, והצבא הצליח לחסל כמה ממפקדיו הבכירים של הארגון. עם זאת, ארגון חמאס לא הושמד. עסקת השבויים הכילה שחרור של מחבלים פעילים, כולל חיילי חמאס, מה שמעיד על כך שהארגון ממשיך לתפקד. הרעיון והרוח של ארגון הטרור נותרו בעינם, ובכך נסתיים מבצע צבאי נרחב במעין תיקו אסטרטגי.

אולם הכרזתו של בנט להשמיד את חמאס אינה חדשה. למעשה, היא מהדהדת הבטחה ותיקה עוד יותר של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, שהשמיע הבטחות דומות מאז 2009. בחודש ינואר 2009, ערב בחירות לכנסת ה-18, הכריז נתניהו במסר קמפיין: "יש רק פעולה אחת שתעשה את זה – למוטט את שלטון החמאס בעזה". ההצהרה תועדה גם בפרוטוקולים הפרלמנטריים. שש עשרה שנים חלפו מאז, ושלטון חמאס בעזה לא רק שלא קרס, אלא ביצע את הפיגוע הקטלני ביותר במדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

אימות פרלמנטרי: גם בפרוטוקול הכנסת נרשם כי אמר – "יש רק פעולה אחת… למוטט את שלטון החמאס בעזה".

• בפרוטוקול הכנסת נרשם כי קרא למוטט את שלטון החמאס בעזה. מסמך מארכיון "מעקב" – להורדה לחץ כאן

נובמבר 2012 – כתבת רקע ב־ynet שבה חזרו להצהרות 2009:
שלוש שנים קודם לכן הצהיר נתניהו כי הוא "חזק מול חמאס" – תזכורת להבטחות 2009, שככל הנראה נותרו כוזבות גם בשנים 2012-2014.

צילום: ynet – לכתבה המלאה לחץ כאן

באוגוסט 2014, בעיצומה של מבצע צוק איתן, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה רשמית: "הכינונו מכות קשות לחמאס… נמשיך כל עוד שיידרש". כחודש לאחר מכן, בספטמבר 2014, עמד נתניהו על בימת האו"ם והכריז: "דאעש זה חמאס וחמאס זה דאעש". ההשוואה הישירה לארגון המדינה האסלאמית נועדה לדה-לגיטימציה מוחלטת של חמאס, אך למרות הרטוריקה הלוהטת, ארגון הטרור המשיך לשלוט ברצועה. באותה תקופה, ביולי 2014, דיווח העיתון וושינגטון פוסט כי נתניהו אמר לאחר כישלון הפסקת אש: "תשובתנו היא אש".

הודעת לשכת רה״מ – לחץ כאן

16 ביולי 2014
דיווח של The Washington Post מדבריו של נתניהו בעיצומה של הלחימה:
"'As cease-fire… fails… Netanyahu says, 'Our answer is fire"

צילום: The Washington Post – לכתבה המלאה לחץ כאן

כתב Voice of America מיום 28 ביולי 2014 דיווח כי נתניהו קרא להיערך ל"קמפיין ממושך" נגד חמאס. באותה עת, בדיון פנימי בממסד הביטחוני, אמר שר הביטחון דאז, משה יעלון: "לא נכון היה להציב לצבא את היעד למוטט את חמאס". העדות של יעלון מראה שהשיח על "מוטט את חמאס" היה על שולחן הדיון, אך לא יושם בפועל.

צילום: Voice of America – לכתבה המלאה לחץ כאן

במבצע שומר החומות במאי 2021, שב נתניהו לאיומיו המוכרים. העיתון הבריטי The Guardian דיווח ב-12 במאי 2021 על דבריו: "נכה בהם מכות שלא חלמו עליהן".

צילום: The Guardian – לכתבה המלאה לחץ כאן

כעשרה ימים לאחר מכן, לאחר הפסקת האש, דיווח ה-NY Post כי נתניהו איים ב"רמה חדשה של כוח" אם חמאס יפר את ההפסקה. ב-21 במאי 2021, בתדרוך לשגרירים זרים בירושלים, דיבר נתניהו על חיסול מפקדים ותשתיות חמאס. הרטוריקה נותרה עקבית: מכות קשות, איומים, הבטחות להשמדה.

צילום: NY – לכתבה המלאה לחץ כאן

במאי 2021 – תדרוך לשגרירים בירושלים
תמלול מאתר Rev.com מתעד את נאומו של נתניהו, שבו דיבר על חיסול מפקדים ותשתיות והציג קו תקיף נגד חמאס.
הנאום משקף גישה לוחמנית ועקבית שנועדה להדגיש את מחויבותה של ישראל לפגיעה ביכולות הצבאיות של הארגון.

צילום: Rev.com – לכתבה המלאה לחץ כאן

השאלה המרכזית שעולה היא: אם נתניהו מבטיח להשמיד את חמאס מאז 2009, מדוע הארגון עדיין שלט ברצועה ב-7 באוקטובר 2023? הרי מדובר בתקופה של למעלה מ-15 שנה בה נתניהו כיהן כראש ממשלה ברוב השנים, תקופה בה התרחשו מספר מבצעים צבאיים נרחבים בעזה. האם המדיניות הייתה כושלת? האם היו שיקולים אחרים שמנעו השמדה מוחלטת של ארגון הטרור? האם בכלל ניתן להשמיד רעיון, אידיאולוגיה, ארגון מחתרתי שמשתלב באוכלוסיה אזרחית?

אירועי 7 באוקטובר 2023 התרחשו במשמרתו של נתניהו. אלפי הרוגים ופצועים, מאות חטופים, ותחושת כישלון אסטרטגי מוחלט. הקושי להשמיד ארגון מחתרתי המשובץ בתוך אוכלוסייה אזרחית צפופה מתברר כמשימה מורכבת בהרבה מן הרטוריקה הפוליטית. המחיר האנושי והכלכלי של מלחמות נמשכות גבוה, והתוצאות הצבאיות אינן תואמות את ההבטחות.

כעת, כאשר נפתלי בנט מכריז: "צריך להשמיד את חמאס", נשמעת תמיהה לגיטימית: מדוע בדיוק הוא יצליח במקום שבו נתניהו נכשל 16 שנה? האם יש לו אסטרטגיה שונה? משאבים שונים? חזון אחר? או שמא מדובר באותה הבטחה פוליטית ריקה שמשמשת לכידת קולות בזמן משבר, בלי תוכנית אמיתית ליישום?

הציבור הישראלי, שחווה כישלון אחר כישלון, שומע הבטחות אלו זה שנים. משפחות החטופים, החיילים בשטח, התושבים בדרום ובצפון – כולם זקוקים לפחות מהבטחות ויותר מתוצאות. השאלה האמיתית אינה מי יבטיח בקול הכי רם להשמיד את חמאס, אלא מי יציג תוכנית מציאותית, בת ביצוע, שלוקחת בחשבון את המורכבות הצבאית, האזרחית, הבינלאומית והמוסרית של משימה כה מורכבת. עד אז, הרטוריקה תישאר רטוריקה, והאזרחים ימשיכו לשלם את המחיר.

נ.ב

במבט כללי, אילו כבר בשנת 2009 היה ראש הממשלה נתניהו מקיים את הבטחתו לחסל את חמאס – ייתכן ש־7 באוקטובר לא היה מתרחש כלל. נקודה למחשבה! ואם כך, אם ראש הממשלה דאז לא עמד בהבטחותיו – מדוע שנאמין שיקיים הבטחות חדשות?

גם בצד הימני של המפה הפוליטית כבר אינם עיוורים לכך; יותר ויותר קולות, ואף מקרב מקורביו לשעבר, מתחילים לשאול את השאלה הזאת בגלוי.

קרדיט:

צילום מסך מתוך תוכנית התחקירים "כוכב השבת", שצולם ב־3 בפברואר 2009 במסגרת כתבתו של מר ישי כהן

צילומים של בנימין נתניהו ונפתלי בנט — מתוך עמודי הפייסבוק הרשמיים שלהם

השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט גם בנט הבין: צריך להשמיד חמאס – נתניהו נכשל במשך 16 שנה הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטות האוסטרליה, בריטניה וקנדה להכיר במדינה פלסטינית זוכות להתנגדות נחרצת מכל הקשת הפוליטית בישראל. מנהיגים מהימין והשמאל מגנים בחריפות את הצעדים הבינלאומיים ומדגישים את כוחה העצמאי של ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתקיפות לחלטות המדינות והכריז כי "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו, המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד." סמוטריץ' פנה לראש הממשלה ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף למקהלת הגינויים וכינה את החלטת בריטניה להכיר במדינת פלסטין "צינית, מזיקה וריקה מתוכן." בנט דחה בתוקף את הטענה כי פעולות ישראל ברצועת עזה הן שגרמו למדינות נוספות לקבל החלטה דומה.

מהשמאל הפוליטי הגיעה תגובה חריפה לא פחות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פרסמה ברשת החברתית X: "מעבר לכל דבר אחר, רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים. כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית. זאת פשוט הדרך היחידה שלהם לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון".

מיכאלי המשיכה וטענה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאזור".

יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לגינויים וכינה את ההחלטות "הצביעות בהתגלמותה ופרס לטרור." ליברמן ייחס את ההחלטות ל"עוד כישלון נוראי של ממשלת ה-7 באוקטובר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע מסר ברור כלפי מנהיגי המדינות המכירות במדינה פלסטינית: "יש לי מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: אתם מעניקים פרס עצום לטרור".

הביקורת הישראלית משקפת עמדה רחבה החוצה קווים פוליטיים וממחישה את התפיסה כי ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בפני לחצים בינלאומיים. גישה זו מבוססת על התפיסה כי מאז הקמת המדינה ב-1948, ישראל התחייבה להגן על יהודי העולם והיהדות, בניגוד למצב שהיה קיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

האירועים הנוכחיים מעלים שאלות מהותיות לגבי היכולת של מדינות זרות להשפיע על מדיניות ישראל ולגבי העצמאות הישראלית במול קהילה בינלאומית שמנסה להכתיב לה את דרכה. מנהיגים ישראליים מדגישים כי המדינה יכולה לשרוד ולהתקיים גם ללא תמיכה בריטית או אוסטרלית, וכי היא אינה זקוקה להשתתפות בארגונים בינלאומיים כמו אופיפ"א, האולימפיאדה או האירוויזיון כדי לשמר את עצמאותה ולהגן על גבולותיה.

הממשלה הישראלית מדגישה את התחייבותה לדאוג ליהודי העולם ולאזרחי מדינת ישראל, ורואה בהחלטות ההכרה במדינה פלסטינית צעד שמתגמל טרור ופוגע באפשרויות להשגת שלום אמיתי. הקונצנזוס הרחב הזה מימין ומשמאל מהווה תופעה נדירה במפה הפוליטית הישראלית הקטובה והמשקף את חומרת המצב כפי שהוא נתפס על ידי המעמד הפוליטי.

הביקורת הנוקבת מכל חלקי הקשת הפוליטית מדגישה את הרגש שמדינות המערב נוהגות בסטנדרט כפול כלפי ישראל ומנסות להחליש אותה דווקא בעת שהיא נאבקת על ביטחונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מנהיגים ישראליים רואים בכך ניסיון להחזיר את ישראל למצב של חולשה ותלות, מצב שהיה קיים לפני הקמת המדינה ואפשר השמדות המוניות של יהודים.

צילומים של מרב מיכאלי ונפתלי בנט מאתר הכנסת; צילומים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מרשת X, וכן וידאו של נתניהו מאותה רשת – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק

הפוסט ישראל נגד העולם: ימין ושמאל מתאחדים נגד הכרת פלסטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

אביגדור ליברמן ונפתלי בנט נפגשו השבוע במסגרת הכנות למערכת בחירות שעלולה להתקיים בעתיד הקרוב. ליברמן פרסם ברשת X תמונה משותפת עם בנט וחשף פרטים על התייעצותם האסטרטגית.

"נפגשתי היום עם נפתלי בנט. שוחחנו על איראן, המשך המלחמה בעזה, המגעים לעסקת החטופים, סוגיית הגיוס לצה״ל, הכלכלה, ועל הדרכים להחליף את הממשלה בהקדם", כתב ליברמן בפוסט שפורסם לאחר המפגש.

ליברמן הדגיש במיוחד את הצורך בתכנון מוקדם לקראת מערכת הבחירות הבאה: "הדגשתי את הצורך בגיבוש קווי היסוד של הקואליציה הבאה בהקדם האפשרי ותיאום מקסימלי בין כל המפלגות הציוניות".

הפגישה מתקיימת על רקע סקר האחרון של ערוץ 12 מתאריך 17 באוגוסט 2025, שמצביע על כוח פוליטי משמעותי לשני הפוליטיקאים. לפי הסקר, אם הבחירות היו מתקיימות באותו מועד, מפלגתו של בנט הייתה זוכה ב-20 מנדטים, בעוד ליברמן היה משיג 11 מנדטים. יחד, שני הפוליטיקאים יכולים להגיע לכ-31 מנדטים – כוח פוליטי שיכול להשפיע משמעותית על הרכב הקואליציה הבאה.

מפגש זה מעורר זיכרונות מהתקופה שבה בנט הגיע לראשות הממשלה בנסיבות חריגות. ב-2021, בנט נבחר לראש הממשלה למרות שלא הוביל את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. הוא הגיע לתפקיד במסגרת ממשלת השינוי – ממשלת ישראל השלושים ושש – שהוקמה ביוני 2021 כממשלת חילופים, ולא כתוצאה ישירה מתוצאות הבחירות.

בנט הוביל אז את מפלגת "ימינה" שזכתה ב-7 מנדטים בלבד בבחירות לכנסת ה-23. עם זאת, הצלחתו ליצור קואליציה רחבה המונה 61 חברי כנסת אפשרה לו להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון. בממשלתו של בנט השתתפו מפלגות ממגוון רחב של הספקטרום הפוליטי, מהימין הקיצוני ועד למפלגות הערביות.

כעת, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים הן בזירה הביטחונית והן בזירה הפנימית, הפגישה בין בנט וליברמן מצביעה על ניסיון ליצור גוש פוליטי שיוכל להציע אלטרנטיבה לממשלה הנוכחית. שניהם מתייחסים לעצמם כמייצגי "המפלגות הציוניות", מונח שמתייחס לכלל המפלגות שלא כוללות את המפלגות החרדיות או הערביות.

סדר היום שנדון במפגש משקף את האתגרים העיקריים העומדים בפני המדינה: האיום האיראני, ניהול המלחמה בעזה, המאמצים להשבת החטופים, משבר הגיוס החרדי, המצב הכלכלי, והשאלה הפוליטית המרכזית של החלפת הממשלה.

נושא הגיוס לצה"ל, שהוזכר במפגש, נותר אחד הנושאים המעוררים מחלוקת חריפה בחברה הישראלית. ממשלת נתניהו מתקשה להתמודד עם הלחץ הציבורי והמשפטי להרחיב את הגיוס, בעוד מפלגות הקואליציה החרדיות מתנגדות בתוקף לכל שינוי במעמד הפטור של בני הישיבות.

המפגש בין בנט וליברמן מצביע על תחילת עונת הבחירות הלא רשמית, גם אם מועד הבחירות עדיין לא נקבע באופן רשמי. שני הפוליטיקאים, שהיו בעבר חלק מממשלות שונות ושיתפו פעולה במסגרות מגוונות, נראים כמי שמנסים לבנות חלופה פוליטית שתוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני המדינה.

האם ברית זו תתרחב לכלול מפלגות נוספות מהמרכז והמרכז-שמאל, ואם כן – איך תיראה המפה הפוליטית החדשה, אלו שאלות שיקבלו מענה רק עם התקדמות התהליך הפוליטי לקראת מערכת הבחירות הבאה.

צילום מתוך רשת X הרשמית של אביגדור ליברמן – שימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט מתגבשת ברית ליברמן–בנט נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן פתח השבוע במתקפה חסרת רחמים על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהוא מאשים אותו בטיפוח מכוון של חמאס לאורך שנים ובהובלת מדיניות שהביאה לטבח ה-7 באוקטובר. בפוסט חריף שפרסם ברשת X, מציג ליברמן רשימת אישומים קשים נגד נתניהו, החל משחרור יחיא סינוואר ועד להעברת מאות מיליוני דולרים לארגון הטרור.

"במשך שנים ארוכות נתניהו טיפח את חמאס – והיום כולנו משלמים את המחיר", פותח ליברמן את התקפתו. הוא מזכיר את עסקת שליט מ-2011, שבמסגרתה שוחרר סינוואר יחד עם 1,026 מחבלים נוספים, בניגוד לעמדתו של ליברמן אז. זה רק תחילת רשימת הטענות הקשות שמציג ליברמן כנגד מדיניותו של נתניהו כלפי חמאס.

המתקפה הקשה ביותר של ליברמן מתמקדת במבצע "צוק איתן" בשנת 2014. לטענתו, הוא דרש אז לכבוש את כל רצועת עזה ולמגר את חמאס, אך נתניהו בחר לעצור את המבצע ולהעדיף הסדר עם ארגון הטרור. ליברמן מציין שנתניהו אף התגאה בכך בספרו "ביבי: סיפור חיי", והוא מפנה את הקוראים לעמוד 466 בספר כהוכחה לטענותיו.

בין השנים 2016-2018, כשכיהן ליברמן כשר הביטחון, הוא מציין שהתריע שוב ושוב בפני נתניהו מפני הסכנה הגוברת מחמאס. ב-21 בדצמבר 2016 העביר ליברמן לנתניהו מסמך מפורט שבו דרש לצאת למכה מקדימה נגד הארגון. במסמך זה, כך טוען ליברמן, הוא התריע במפורש על כוונת חמאס לחדור לשטח ישראל באמצעות כוחות נוח'בה, לכבוש יישובים, לקחת בני ערובה ולזעזע את הציבור הישראלי – תיאור שמזכיר באופן מצמרר את אירועי ה-7 באוקטובר.

לטענת ליברמן, נתניהו מנע שוב ושוב את ביצוע סיכולים ממוקדים נגד ראשי חמאס, ועל כך מעידים גם בכירים במערכת הביטחון. השיא הגיע בישיבת קבינט שהתקיימה בקריה ב-13 בנובמבר 2018, שבה, בניגוד לדרישת ליברמן לצאת למערכה לחיסול חמאס, העביר נתניהו החלטה על הפסקת אש. יתר על כן, הוא הודיע על החלטתו ללכת במדיניות "ההסדרה" ולהעביר מאות מיליוני דולרים במזומן מקטאר לארגון הטרור.

למחרת אותה ישיבה, ב-14 בנובמבר 2018, הודיע ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. במסיבת העיתונאים שהתקיים אז, אמר ליברמן: "ההחלטה על הפסקת אש עם חמאס היא כניעה לטרור. אתם קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך". דבריו אלו נשמעים היום כנבואה מדויקת על מה שהתרחש ב-7 באוקטובר.

כמעט שנתיים לאחר הטבח, מציין ליברמן, ראש הממשלה עדיין לא הצליח להחזיר את כל החטופים ואינו מסוגל להכריע ולנצח את חמאס. הוא מביא לחיזוק טענותיו את דברי השר בצלאל סמוטריץ' מ-9 באוגוסט 2025: "איבדתי את האמון שראש הממשלה יכול ורוצה להוביל את צה"ל להכרעה וניצחון".

ליברמן מסיים את התקפתו בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה תהיה להקים ועדת חקירה ממלכתית. שם כל האחראים, ונתניהו בראשם, יצטרכו לתת את הדין. לאזרחי ישראל מגיע לדעת את האמת. לא נוותר על כך".

ברם, ליברמן אינו חסין, וגם עליו מוטחת ביקורת נוקבת. כאשר כיהן בקואליציה בממשלת נפתלי בנט, הוא עצמו נהג באופן דומה למדיניות שהוא מבקר כיום. השאלה המתבקשת היא מה ההבדל בין תקופת כהונתו לבין המדיניות הנוכחית. הדבר מעלה את השאלה האם מדובר בביקורת אמיתית מתוך אחריות ציבורית, או שמא בתחילתו של קמפיין בחירות מוקדם של ליברמן, במיוחד לאור הסקרים האחרונים המעניקים לישראל ביתנו 5-9 מנדטים בלבד.

מתקפתו של ליברמן משקפת את עוצמת המתח המחריף במערכת הפוליטית בישראל. אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה המתמשכת מציבים מחדש שאלות נוקבות באשר לאחריותם של מקבלי ההחלטות לאורך השנים. בין אם מדובר בחשבון נפש כן ובין אם בתמרון פוליטי מחושב, דבריו של ליברמן מחזירים אל מרכז הדיון הציבורי את השאלה הבוערת: כיצד ייתכן שארגון טרור הצליח להוציא אל הפועל את הטבח הקשה והאכזרי ביותר בתולדות המדינה, ומי יישא באחריות על שורת ההחלטות שהובילו לאסון זה.

צילום מאתר הכנסת, בהתאם לשימוש המותר לפי סעיף 27א'

הפוסט ליברמן: נתניהו יצר את מפלצת החמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

ביקורתו האחרונה של יאיר לפיד על ממשלת נתניהו מתמקדת במשבר הביטחון האישי המתעצם. "ביממה האחרונה נרצחו 6 אזרחים ערבים-ישראלים כולל ילד בן 14 ורופא שמילא את תפקידו," טוען לפיד, בהדגישו את היעדרו של שר לביטחון פנים במשרה מלאה.

הנתונים מראים מגמה מדאיגה: בשנת 2021, תחת ממשלת בנט-לפיד, נרשמו 126 מקרי רצח. ב-2022 המספר ירד ל-109 מקרים. אולם ב-2023 נרשמה עלייה דרמטית ל-233 מקרי רצח, וב-2024 כבר נרשמו 227 מקרים – עלייה משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות.

מרכז טאוב מספק תמונה רחבה יותר: בין 2011-2023, האוכלוסייה היהודית גדלה ב-25%, בעוד האוכלוסייה הערבית גדלה ב-30%. משמעותית במיוחד היא העלייה בקרב גברים ערבים בני 20-34, שגדלה ב-46% לעומת 10% בלבד בקרב יהודים באותה קבוצת גיל.

היחס המדאיג בין שיעורי הרצח השתנה דרמטית: מ-1:4 (ערבים:יהודים) עד 2015, ל-1:13 בשנת 2023. להשוואה, בארצות הברית היחס בין רציחות של שחורים ולבנים עומד על 1:8, נתון המדגיש את חומרת המצב בישראל.

בתחום העוני, אשר בו מרבה מר לפיד להטיח ביקורת, הנתונים משקפים מציאות שונה בתכלית. תחת כהונת ממשלת נתניהו הנוכחית נרשמה ירידה משמעותית בשיעורי העוני – מ-20.9% ל-20.7%, וזאת חרף האתגרים הכלכליים המורכבים שניצבו בפני המשק הישראלי. ראוי להדגיש כי כל נקודת אחוז בנתון זה מייצגת אלפי נפשות.

במקביל, נתוני העוני מראים מגמה מעורבת:
– 2021: 20.9% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני
– 2022: נשאר על 20.9%, עם עלייה בעוני בקרב ילדים ל-28.2%
– 2023: ירידה קלה ל-20.7%, עם 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, כולל 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים

הפוסט לפיד לא מזכיר את האמת על פשיעה ועוני בתקופתו כרה"מ הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט טילי תימן מול ישראל: מדיניות רכה, מחיר כבד הופיע לראשונה ב-מעקב.

סניה ולדברג, מביע דעות מעוררות מחשבה לא רק על כלכלה ויזמות, אלא גם על סוגיות חברתיות בוערות. בין היתר, ולדברג מתייחס לשאלת גיוס החרדים לצה"ל, ומציע דרכים יצירתיות לשילובם בשירות צבאי או לאומי, תוך הדגשת חשיבות תרומתם לביטחון ולחברה.

מהפכה בשוק החשמל?

אחת ההצהרות המפתיעות ביותר בראיון נוגעת לאפשרות של שינוי דרמטי בשוק החשמל הישראלי. ולדברג רומז על הופעתה של חברה חדשה שעשויה להוות תחרות משמעותית לחברת החשמל הוותיקה. "יש פוטנציאל לשינוי מהותי בתחום האנרגיה בישראל", אומר ולדברג, "חברה חדשנית עשויה לשנות את כללי המשחק ולהציע אלטרנטיבה אמיתית לצרכנים".

חזרתו של בנט לזירה הפוליטית?

כמי שהיה בעבר הקמפיינר של נפתלי בנט, ולדברג מספק תובנות מעניינות על עתידו הפוליטי של ראש הממשלה לשעבר. "יש סבירות גבוהה שבנט יחזור לפוליטיקה בקרוב", מגלה ולדברג.

מבט ביקורתי על נתניהו

סניה ולדברג אינו חוסך את ביקורתו כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "נתניהו מציג דמות שונה לקהל דובר האנגלית לעומת הקהל הישראלי", הוא טוען. "בעוד שבאנגלית הוא נתפס כאדם רציונלי, בעברית המסרים שלו שונים לחלוטין". עם זאת, ולדברג מדגיש כי אינו תומך בגישת "רק לא ביבי", ומציע ניתוח מורכב יותר של המצב הפוליטי.

אתגרי הביטחון והמדיניות

הראיון נוגע גם בסוגיות ביטחוניות בוערות, כולל היחסים עם חמאס וחיזבאללה, והמצב בסוריה, לבנון ועזה. ולדברג מציג ניתוח מעמיק של האתגרים העומדים בפני ישראל, תוך התייחסות לסוגיית המדינה הפלסטינית. "המצב מורכב ודורש חשיבה יצירתית ופתרונות חדשניים", הוא מסכם.

מ"אנבלה" לעולם היזמות

סניה משתף בגאווה את סיפור ההצלחה של "אנבלה" (Annabella), הסטארט-אפ שהקים עם אשתו מאשה. החברה, שפיתחה משאבת חלב חדשנית, הפכה לסמל של יזמות מוצלחת בישראל. "ההצלחה של 'אנבלה' מוכיחה שיש מקום ליזמות המונעת מצורך אמיתי ופתרונות יצירתיים", אומר ולדברג.

שיווק בעידן המודרני

כמומחה לשיווק, ולדברג מדבר בהתלהבות על הקורס החדשני שהוא מעביר בנושא שיווק מודרני. "העולם הדיגיטלי משנה את כללי המשחק בשיווק", הוא מסביר, "והקורס שלי מכין יזמים ומשווקים להתמודד עם האתגרים החדשים".

מבט לעתיד: השקעות וכלכלה

ולדברג מציע תובנות מרתקות על עתיד הכלכלה הישראלית והזדמנויות ההשקעה. "ישראל ממשיכה להיות מוקד לחדשנות טכנולוגית," הוא אומר, "אבל אנחנו חייבים להתמודד עם אתגרים כמו אי-שוויון כלכלי ויוקר המחיה".

הריאיון עם סניה ולדברג מעניק צוהר מרתק אל עולמו של אחד היזמים הבולטים בנוף הישראלי. החל מהשקפותיו על הזירה הפוליטית והכלכלית, ועד לחזונו באשר לעתיד היזמות, ולדברג משרטט תמונה רבת-פנים ומאלפת של המציאות הישראלית העכשווית. בעוד ישראל ניצבת בפני אתגרים מורכבים בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה והחברה, קולות דוגמת זה של ולדברג עשויים להיות בעלי משקל מכריע בעיצוב דמותה העתידית של המדינה.

הפוסט סניה ולדברג: ביקורת על נתניהו, סטארט-אפים וחזרתו של בנט – ראיון בלעדי הופיע לראשונה ב-מעקב.