תקרית חמורה התרחשה בבית משפט השלום בנוף הגליל כאשר עורך דין רועי דותן הביא עד לדוכן העדים תחת זהות בדויה (תיק )35469-10-24.

במהלך דיון שהתקיים ב-4 בנובמבר 2024, הופיע אדם שהציג את עצמו בשם סיזהר יחייה – שם אשר אינו מתועד כלל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ומשל היה כעפר הארץ – לא נודעו עקבותיו.

העד הובא למתן עדות במסגרת תביעה של שני רגינסקי נגד שמונה אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". בניגוד לנהלים המקובלים בבתי המשפט, עו"ד דותן לא הגיש תצהיר מסודר ובקשה פורמלית לבית המשפט עם פרטיו האמיתיים של העד.

עו"ד איתן סבג, המייצג בהתנדבות את הנתבעות, התנגד להעדת העד בטענה כי הדבר נוגד את סדרי הדין הדורשים הגשת תצהיר מסודר. למרות זאת, כבוד השופט אלעד טל אישר את המשך העדות, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

על פי סעיף 237 לחוק העונשין, העונש על מתן עדות שקר בבית המשפט עומד על עד שבע שנות מאסר, ובמקרים של עדות שקר תמורת טובת הנאה – עד תשע שנות מאסר. המקרה מעורר דאגה עמוקה באשר למנגנוני הבקרה והפיקוח בבתי המשפט ומעלה תהיות לגבי קלות הכניסה של עדים שזהותם לא אומתה כראוי.

השופט אלעד טל, המכהן כשופט בבית משפט השלום במחוז צפון משנת 2016, הוא בעל רקורד מרשים הכולל שירות קרבי ביחידת עורב גבעתי, תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה, וניסיון רב כעורך דין וכרשם בכיר. למרות זאת, במקרה זה לא נערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

ביום 04.11.2024, דומה כי כבוד השופט טל העניק את מלוא אמונו בעורך הדין רועי דותן, בהסתמך על כללי האתיקה המחייבים להביא לדוכן העדים אך ורק מתייצבים תחת זהותם האמיתית והמוכחת.

לפיכך, לא ראה בית המשפט הנכבד צורך לערוך חקירה מדוקדקת באשר לפרטי זהותו של המתייצב לפניו. עורך הדין דותן, בהיותו מודע לפגם זה, ניצל את המצב שלא כדין בכך שהעניק במה למתחזה, אשר הוליך שולל את בית המשפט הנכבד באמצעות מצג שווא ועדות כזב.

למעשה, זהותו של המתייצב בפני בית המשפט נותרה בערפל. אין זאת אלא שערורייה חמורה, המהווה הפרה בוטה של כללי האתיקה המקצועית, פגיעה בסדרי המשפט, והמרת כבודו של המקצוע המשפטי וכבוד בית המשפט לקלון.

יתכן כי עו"ד רועי דותן עצמו לא היה מודע לזהותו האמיתית של המכנה עצמו סיזהר יחייה, ואולם, בהיותו פרקליטה של שני רגינסקי אשר הביאה עד מפוקפק זה, רובצת עליו חובה מקצועית לבדוק ולאמת את זהות העד המתייצב מטעמו בפני בית המשפט. התנהלות זו מעלה חשש לשיתוף פעולה עם מצג שווא, או למצער, מעידה על רשלנות מקצועית חמורה.

מה מלמדנו בית המשפט בהתנהלות זו? כי כל מתחזה בישראל רשאי, לכאורה, להתייצב ולהעיד בפני ערכאות המשפט ללא מורא וללא חשש מתוצאות מעשיו – תופעה מקוממת ומדאיגה! הנה כי כן, לפנינו פרדוקס מטריד: כל אדם יכול, כביכול, לפקוד את היכל המשפט ולהעיד עדות שקר, תוך הפרה גסה וחמורה של החוק.

מה יהא על מערכת המשפט הישראלית? לאן נעלמו סדרי המשפט והצדק במדינת ישראל? כיצד זה מתנהלים הדברים באולמו של כבוד השופט אלעד טל? אין זאת כי אם בזיון בית המשפט במלוא חומרתו!

הנה כי כן, מתחזה אשר נקב בשם הבדוי "סיזהר יחייה", מסר עדויות כוזבות בפני בית המשפט, והדברים נרשמו בפרוטוקול הדיון. לשמחתנו, קלדנית בית המשפט פעלה בנאמנות ושמרה על הוראות החוק. זאת ועוד, בעת שהמתחזה סיזהר יחייה הטיח איומים, עלה בידי, בהיותי עיתונאי "מעקב", להנציח את דמותו במצלמה באולם הכניסה של בית המשפט.

ראוי לציין כי האיש אשר רימה את בית המשפט גילה התנהגות אלימה במהלך הדיון המשפטי, דבר אשר הוביל למתן החלטה בנדון. בנוסף לכך, נדרש כבוד השופט להורות לאנשי האבטחה של בית המשפט ליטול חלק בהשכנת הסדר (קראו בהרחבה אודות הדיון אשר התקיים בפני בית המשפט ביום 04.11.2024 – לחץ כאן).

יש להתייחס לתמיהה בדבר זהותו האמיתית של המכנה עצמו "סיזהר יחייה". נפלה בחלקנו ההזדמנות לשוחח עמו בשיחת טלפון, במהלכה טען המתחזה כי הוא איש דת דרוזי ונשוי, וכי אין כל זיקה בינו לבין שני רגינסקי. בנוסף לכך, הרבה האיש להפריח לחלל האוויר טענות כזב נוספות.

ערב הדיון מיום 04.11, שוחח המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה עם מערכתנו, והעלה טענות כזב בהכחישו כל קשר לשני רגינסקי

טרם הדיון, מסר המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה הצהרת כזב למערכתנו, בטענו כי הוא נמנה על בני העדה הדרוזית

• להאזנה לתיעוד השיח המלא עם המתחזה – לחץ כאן

נתפס בידינו המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה" כשהוא סועד במסעדה בחברת הגברת שני רגינסקי, וזאת חרף הכחשותיו הנמרצות בדבר היעדר כל קשר עמה.

ראוי להדגיש כי בגן הילדים בניהולה של שני רגינסקי נחשפה התנהלות מטרידה כלפי הילדים. בית המשפט אף ציין באחת מהחלטותיו כי התקיים יחס משפיל ואלים כלפי הפעוטות. יתרה מזאת, הגן נסגר בצו מנהלי, ועובדות אלו מעוררות דאגה עמוקה.

המתחזה סיזהר יחייה הופיע כעד מטעמה של רגינסקי בהליך משפטי שיזמה נגד שמונה אימהות אשר זעקו את זעקת ילדיהן נוכח היחס הנוראי. כך נמצאנו עדים למחזה מקומם: מתחזה ומנהלת גן שנסגר בצו והנתון כעת בחקירה פלילית, חוברים יחדיו בעדות משותפת.

כנראה רחוק מלהיות דרוזי, ובוודאי שאין הוא "סיזהר יחייה" כפי שהתיימר להציג עצמו. מה שמתברר הוא כי לאיש נטייה מובהקת להתחזות. הפעם נחשף המתחזה כשהוא עוטה מדי יחידת הסיור המיוחדת (יס"מ) של משטרת ישראל – התחזות חמורה לשוטר.

יצוין כי מעשה זה מהווה עבירה פלילית כמשמעותה בסעיף 120 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקובע כדלקמן:

"מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים."

הקושי המהותי בפנינו הוא כדלקמן: בעת שאדם פוגש באדם הלובש מדים הנושאים את סימני משטרת ישראל, מוטלת על האחרון חובת הזדהות. כמו כן, במקרה של הפרת חוק מצד שוטר, עומדת לנפגע הזכות לפנות למחלקה לחקירות שוטרים ולהגיש תלונה.

ברם, בנסיבות המקרה הנדון, אין כל אפשרות להגיש תלונה, שכן לא קיים במצבת כוח האדם של משטרת ישראל שוטר הנושא את השם "סיזהר יחייה".

יש להדגיש כי בארסנל השמות הבדויים של האיש נכללים, בין היתר, השמות "סיזר" ו"ג'אן" (Jan Sezarׁ) בנוסף לכינוי "סיזהר".

בהיותנו גוף תקשורת, כמעט ואין דבר הנבצר מאיתנו. הננו להביא לידיעתכם את מה שנראה כזהותו האמיתית של המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה". על פי המידע המצטבר בידינו, ישנה הסתברות גבוהה כי האיש הינו ניזאר יחיא, אשר מוצאו מכפר אכסאל.

קצין הביטחון של המועצה המקומית כפר אכסאל, מר שלבי מוחמד, מסר בשיחתו עם מערכת "מעקב" כי ניזאר יחיא אכן מתגורר בכפר אכסאל. בנוסף, הדגיש קצין הביטחון כי בניגוד להצהרותיו של האיש, הלה נמנה על בני הדת המוסלמית ואין הוא משתייך לעדה הדרוזית, שכן בכפר אכסאל אין כלל תושבים דרוזים.

דא עקא, קצין הביטחון בחר לנתק את השיחה עמנו, כמו שכח כי הוא נושא משרה ציבורית הממומנת מקופת הציבור. יתרה מזאת, שלח למערכת שלנו הודעה קולית ובה הביע תמיהה על עצם פנייתנו אליו, זאת חרף העובדה כי בפתח השיחה הזדהינו כהלכה.

איתרנו מספר תיקים משפטיים בהם מופיע אדם הנחזה להיות ניזאר יחיא כנאשם. תיקים אלו מתנהלים בבית המשפט בנוף הגליל, ולא בערכאה השיפוטית הקרובה למקום מגוריו המוצהר בכפר אכסאל.

כעת מתבהרת סיבת חששו של קצין הביטחון וסירובו לשתף פעולה משעה ששמע את השם ניזאר יחיא. הדבר מתקשר לדבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי אשר פרסם היום בדבר התפשטות הפשיעה בחברה הערבית, והיעדר טיפול הולם מצד המשטרה, דבר המוביל לתחושת הפקר ולהיעדר אכיפה ראויה.

וכך התבטא חבר הכנסת אחמד טיבי מסיעת תע"ל בעניין זה: "הממשלה יכולה להפסיק את הפשיעה בחברה הערבית, פשוט לא רוצה. המשטרה מתייחסת לחברה הערבית כאל חצר אחורית".

שומה על שני רגינסקי להתמודד עם סוגיות גן הילדים שלה אשר נסגר בצו מנהלי, ולספק הסברים מקיפים להורים אשר שילמו ממיטב כספם, בעוד ילדיהם הרכים חוו חוויות קשות מנשוא בגיל כה צעיר.

מסתמן כי רגינסקי בחרה בשירותיו של עורך הדין רועי דותן, המתמחה בענייני חובות ארנונה. אולי מוטב היה לו נותר בתחום התמחותו ונמנע מהבאת מתחזים לפני בית משפט השלום.

אשר למכנה עצמו "סיזהר יחייה", עליו להפנים כי אין הוא סיזהר יחייה, אינו דרוזי ואינו שוטר, וכפי הנראה, מוטב שיפנה לטיפול בתיקים המשפטיים בהם הוא מופיע כנאשם.

ואשר להורים ולילדיהם – אין מנוס מטיפול נפשי מעמיק בידי אנשי מקצוע מוסמכים, שכן טראומות הנחוות בגיל כה רך מותירות את חותמן לשנים ארוכות.

עטורי הערכה וכבוד הינם עורך הדין איתן סבג וצוות משרדו על רוחב ליבם, מסירותם הרבה ודבקותם חסרת הפשרות בעשיית צדק.

יבואו על הברכה מעשיה האצילים של הגברת הדס חכימי, אשר באומץ ליבה חשפה את המעשים הנלוזים של גננות וסייעות בגני הילדים, ובכך הגנה על זכותם של פעוטות רכים מפני התעללות במסגרות החינוכיות.

תגובות:

משטרת ישראל ומשרד החינוך מסרו כי העניין מצוי בחקירה, ולפיכך נמנעים הם ממסירת מידע נוסף מחשש לשיבוש הליכי החקירה. עיריית עפולה הודיעה כי הוצא צו המורה על סגירת הגן, וכי המוסד החינוכי בניהולה של שני רגינסקי הוסר מרשימת גני הילדים המוכרים על ידי העירייה.

עורך הדין רועי דותן, אשר הציג בפני בית המשפט אדם הנושא שם בדוי, לא טרח להגיב לטענות.

צילום השופט אלעד טל, מתוך nevo.co.il, תוכן ע"פ סעיף 27א'

-אנו במעקב-

הפוסט תרמית בבית המשפט: עו"ד רועי דותן הביא עד מתחזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

تم تقديم الشاهد للإدلاء بشهادته في إطار دعوى قضائية رفعتها شاني ريجينسكي ضد ثماني أمهات وهداس حكيمي، مؤسسة مشروع "شومرت هطاف". وخلافاً للإجراءات المتبعة في المحاكم، لم يقدم المحامي دوتان إقراراً خطياً منظماً وطلباً رسمياً للمحكمة يتضمن التفاصيل الحقيقية للشاهد.

اعترض المحامي إيتان سباج، الذي يمثل المدعى عليهن تطوعاً، على شهادة الشاهد بحجة أن الأمر يخالف الإجراءات القضائية التي تتطلب تقديم إقرار خطي منظم. ومع ذلك، وافق القاضي المحترم إلعاد طال على استمرار الشهادة، دون إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

وفقاً للمادة 237 من قانون العقوبات، تصل عقوبة الإدلاء بشهادة زور في المحكمة إلى سبع سنوات سجن، وفي حالات الإدلاء بشهادة زور مقابل منفعة – تصل إلى تسع سنوات سجن. تثير القضية قلقاً عميقاً بشأن آليات الرقابة والإشراف في المحاكم وتطرح تساؤلات حول سهولة دخول شهود لم يتم التحقق من هويتهم بشكل صحيح.

القاضي إلعاد طال، الذي يشغل منصب قاضٍ في محكمة الصلح في المنطقة الشمالية منذ عام 2016، لديه سجل مثير للإعجاب يشمل الخدمة القتالية في وحدة عوريف جفعاتي، وشهادة في القانون من جامعة حيفا، وخبرة واسعة كمحامٍ ومسجل كبير. ومع ذلك، في هذه الحالة لم يتم إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

في يوم 04.11.2024، يبدو أن القاضي المحترم طال منح ثقته الكاملة للمحامي روعي دوتان، استناداً إلى قواعد الأخلاق المهنية التي تلزم بتقديم شهود فقط تحت هويتهم الحقيقية والمثبتة. وبالتالي، لم تر المحكمة المحترمة حاجة لإجراء تحقيق دقيق في تفاصيل هوية الشخص الماثل أمامها. المحامي دوتان، وهو مدرك لهذا العيب، استغل الموقف بشكل غير قانوني من خلال منح منصة لمحتال، خدع المحكمة المحترمة من خلال تمثيل كاذب وشهادة زور.

في الواقع، ظلت هوية الشخص الماثل أمام المحكمة غامضة. إنها فضيحة خطيرة تشكل انتهاكاً صارخاً لقواعد الأخلاق المهنية، وإساءة لإجراءات المحكمة، وتحويل شرف المهنة القانونية وكرامة المحكمة إلى عار.

ما الذي تعلمنا إياه المحكمة بهذا السلوك؟ أن أي محتال في إسرائيل يمكنه، على ما يبدو، المثول والإدلاء بشهادته أمام المحاكم دون خوف ودون قلق من عواقب أفعاله – ظاهرة مثيرة للغضب ومقلقة! ها نحن أمام مفارقة مزعجة: يمكن لأي شخص، على ما يبدو، أن يزور قاعة المحكمة ويدلي بشهادة زور، في انتهاك فظ وخطير للقانون.

ماذا سيحل بنظام القضاء الإسرائيلي؟ إلى أين اختفت إجراءات المحكمة والعدالة في دولة إسرائيل؟ كيف تجري الأمور في قاعة القاضي المحترم إلعاد طال؟ إنه احتقار للمحكمة بكامل خطورته!

ها هو محتال ذكر الاسم المزيف "سيزهر يحيى"، قدم شهادات كاذبة أمام المحكمة، وتم تسجيل الأمور في محضر الجلسة. لحسن الحظ، عملت كاتبة المحكمة بأمانة والتزمت بأحكام القانون. علاوة على ذلك، عندما أطلق المحتال سيزهر يحيى تهديدات، تمكنت، بصفتي صحفياً في "معقاف"، من توثيق صورته بالكاميرا في قاعة مدخل المحكمة.

تجدر الإشارة إلى أن الشخص الذي خدع المحكمة أظهر سلوكاً عنيفاً خلال الجلسة القضائية، مما أدى إلى اتخاذ قرار في هذا الشأن. بالإضافة إلى ذلك، اضطر القاضي المحترم إلى توجيه رجال أمن المحكمة للمشاركة في فرض النظام (اقرأ المزيد عن الجلسة التي عقدت في المحكمة يوم 04.11.2024 – انقر هنا).

يجب التطرق إلى السؤال حول الهوية الحقيقية للشخص الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". حظينا بفرصة التحدث معه في مكالمة هاتفية، حيث ادعى المحتال أنه رجل دين درزي ومتزوج، وأنه لا توجد أي صلة بينه وبين شاني ريجينسكي. بالإضافة إلى ذلك، أطلق الرجل المزيد من الادعاءات الكاذبة في الهواء.

تم ضبط المحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى" وهو يتناول الطعام في مطعم برفقة السيدة شاني ريجينسكي، رغم إنكاره القاطع لوجود أي علاقة معها.

من المهم التأكيد على أنه في روضة الأطفال التي تديرها شاني ريجينسكي، تم الكشف عن سلوك مقلق تجاه الأطفال. أشارت المحكمة في أحد قراراتها إلى وجود معاملة مهينة وعنيفة تجاه الأطفال الصغار. علاوة على ذلك، تم إغلاق الروضة بأمر إداري، وهذه الحقائق تثير قلقاً عميقاً.

ظهر المحتال سيزهر يحيى كشاهد من قبل ريجينسكي في الإجراءات القانونية التي بادرت بها ضد ثماني أمهات صرخن صرخة أطفالهن في مواجهة المعاملة الفظيعة. وهكذا وجدنا أنفسنا شهوداً على مشهد مثير للغضب: محتال ومديرة روضة تم إغلاقها بأمر وتخضع حالياً لتحقيق جنائي، يتحدان معاً في شهادة مشتركة.

يبدو أنه بعيد كل البعد عن كونه درزياً، وبالتأكيد ليس "سيزهر يحيى" كما ادعى تقديم نفسه. ما يتضح هو أن للرجل ميلاً واضحاً للتحايل. هذه المرة تم كشف المحتال وهو يرتدي زي وحدة الدوريات الخاصة (يسام) التابعة لشرطة إسرائيل – تظاهر خطير بأنه شرطي.

تجدر الإشارة إلى أن هذا الفعل يشكل مخالفة جنائية بمعنى المادة 120 من قانون العقوبات، 1977، التي تنص على ما يلي:
"من صنع أو باع أو سلم ختماً أو طابعاً أو ورقاً يتظاهر بأنه رسمي، وكذلك من صنع أو باع أو سلم زياً لجيش الدفاع الإسرائيلي أو لشرطة إسرائيل أو زياً رسمياً آخر، دون سلطة قانونية، عقوبته – السجن لمدة سنة واحدة؛ إذا قصد إعداد عمل مخالف بموجب هذا الفصل عقوبته السجن سبع سنوات أو عقوبة أشد من ذلك، عقوبته – السجن خمس سنوات."

المشكلة الجوهرية أمامنا هي كالتالي: عندما يلتقي شخص بشخص يرتدي زياً يحمل علامات شرطة إسرائيل، يقع على الأخير واجب التعريف عن نفسه. كذلك، في حالة مخالفة القانون من قبل شرطي، يحق للمتضرر التوجه إلى قسم التحقيق مع الشرطة وتقديم شكوى. ولكن، في ظروف القضية الحالية، لا يوجد إمكانية لتقديم شكوى، حيث لا يوجد في قوام القوى البشرية لشرطة إسرائيل شرطي يحمل اسم "سيزهر يحيى".

يجب التأكيد على أن ترسانة الأسماء المزيفة للرجل تشمل، من بين أمور أخرى، الأسماء "سيزر" و"جان"، بالإضافة إلى اللقب "سيزهر".

بصفتنا هيئة إعلامية، لا يكاد يوجد شيء يتعذر علينا. نود أن نجلب إلى علمكم ما يبدو أنه الهوية الحقيقية للمحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". وفقاً للمعلومات المتراكمة لدينا، هناك احتمال كبير أن الرجل هو نزار يحيى، من قرية إكسال.

ضابط الأمن في المجلس المحلي لقرية إكسال، السيد شلبي محمد، أفاد في حديثه مع تحرير "معقا

הפוסט احتيال في المحكمة: المحامي روعي دوتان قدم شاهداً مزيفاً הופיע לראשונה ב-מעקב.