מערכת "מעקב" חושפת כי הפעיל החברתי מרדכי דוד הגיש תביעה משפטית בסך 250,000 ש"ח נגד נאור נרקיס, דמות בולטת במפלגת "הדמוקרטים". התביעה מגיעה על רקע מתיחות פוליטית ואידיאולוגית עמוקה.

פרטי התביעה המלאים טרם הותרו לפרסום, אך עצם הגשתה בגין סכום כה משמעותי מעמידה את נרקיס, המבקש להשתלב בחיים הפוליטיים, במוקד של אי ודאות ציבורית ומשפטית.

"חילוקי דעות פוליטיים בלבד"

שתיקה מול ביקורת: דפוס של התעלמות?

חילופי מהלומות בזירה התקשורתית

נאור נרקיס, יזם ואקטיביסט, מייסד תנועת "חוזרים בתבונה", מציב בקמפיין שלו סיסמאות כגון "הפרדת דת ממדינה" ו"הפרדת דת ממזומן". לאחרונה, נרקיס אף עמד בלב סערה תקשורתית מול העיתונאי עמית סגל. בתגובה לביקורת שהופנתה כלפיו, פרסם נרקיס פוסט חריף בו הצהיר על "עידן פוליטי חדש".

בפוסט שזכה להדהוד, יצא נרקיס בהתקפה חסרת תקדים נגד מה שכינה "המאפייה הסרוגה בתקשורת", והבטיח כי אם ייבחר, יפעל באופן אקטיבי לשינויים מרחיקי לכת: סגירת ישיבות הסדר, גיוס מלא של דתיוֹת, והפסקת התקצוב למכינות דתיות ולהתנחלויות, אותן הגדיר כ"כפייה דתית".

נרקיס, המציג את עצמו כקול החילוני הבלתי מתפשר, מנהל קו לוחמני שאינו בוחל במילים כלפי יריביו הפוליטיים והתקשורתיים. אולם, בעודו מבקש להוביל מדיניות של שינוי מול מוסדות המדינה, נשאלת השאלה האם התנהלותו האישית מול ביקורת ותביעות משפטיות עולה בקנה אחד עם ערכי השקיפות והדמוקרטיה שהוא נושא על דגלו.

מערכת "מעקב" תמשיך ללוות את הפרשה, להגיע לדיונים בבית המשפט ולתעד את ההתפתחויות מקרוב. הציבור זכאי לדעת מי הם האנשים המבקשים לייצגו, ומהי דרך התנהלותם במבחן העובדות והדין.

נ.ב.

נאור נרקיס, בדומה לדמויות בולטות נוספות במחנה הדמוקרטי, מרבה לעסוק בשיח ציבורי ובביקורת פוליטית, ולעיתים אף מעורר מחלוקות ופרובוקציות תקשורתיות. אולם בסופו של דבר, המעשים מדברים בעד עצמם. במקרה זה, בחר נרקיס שלא להשיב לפניית המערכת ואף לחסום את ערוץ התקשורת. כל קורא רשאי להסיק מכך את מסקנותיו שלו באשר ליחסו לכלי תקשורת ולעיתונאים – ולמשמעות הדברים בשיח על דמוקרטיה, פתיחות וחופש הביטוי.

צילום: מרדכי דוד, מערכת "מעקב"; צילום בית המשפט: מערכת "מעקב"; נאור נרקיס, מפלגת הדמוקרטים. שימוש בתמונות בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט נאור נרקיס תחת אש: תביעת רבע מיליון ש"ח חושפת את צביעותו הופיע לראשונה ב-מעקב.

סרטון שבו נשמע אדם דתי קורא למילואימניקים "לכו תמותו במילואים" מופץ ברשתות, ומצית מחדש דיון ציבורי על יחסי החברה החילונית והדתית ועל היקף התקציבים המועברים למוסדות דתיים

ברשתות החברתיות הופץ בימים האחרונים סרטון שבו נשמע אדם לבוש בלבוש דתי קורא לעבר אחרים: "לכו תמותו במילואים", "דחוף, דחוף תמותו במילואים", וכן "עם נאצים לא מנהלים דו-שיח". הסרטון עורר תגובות רבות, והפך לנקודת מחלוקת נוספת בשיח הציבורי המתוח סביב סוגיית השירות הצבאי והיחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

הצילום פורסם בעמוד הפייסבוק של נאור נרקיס, ועל פי הפרסום סביר כי הסרטון צולם גם על ידו. תוכן הסרטון, הכולל קריאות מוות כלפי משרתים, עורר זעזוע בקרב גולשים רבים, והוביל לדיון רחב על היחס כלפי חיילי צה״ל ועל תחושת הנתק בין קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה.

הסרטון התפרסם על רקע ויכוח ציבורי מתמשך בנוגע לשירות הצבאי, למעמדם של תלמידי ישיבות ולחלוקת נטל המימון הציבורי. בשנים האחרונות חזר הנושא לכותרות על רקע דיונים פוליטיים על גיוס חרדים ועל תקציבים המיועדים למוסדות דת.

על פי נתוני התקציב, תקציב המדינה לשנת 2025 עומד על כ-756 מיליארד שקלים, והצעת התקציב לשנת 2026 עומדת על כ-811 מיליארד שקלים. במסגרת התקציבים הללו, מועברים סכומים משמעותיים למוסדות חינוך דתיים ולישיבות.

הערכות תקציביות מצביעות על כ-2 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים המיועדים למוסדות חרדיים. בנוסף לכך, תקציב הישיבות והכוללים נאמד בכ-3 מיליארד שקלים בשנה. עוד כ-1.5 מיליארד שקלים מועברים למוסדות ישיבה מתקציב משרד החינוך.

לצד סעיפים אלה, מדווח על העברות נוספות לחינוך החרדי, המסתכמות במאות מיליוני שקלים ואף מגיעות למיליארד שקלים בתוספות במהלך השנה. קיימים גם סעיפים קטנים יותר, כגון תקציבי תרבות חרדית בהיקף של כמה מיליוני שקלים, ותשלומי ביטוח לאומי לאוכלוסיות שאינן עובדות, המוערכים בכעשרות מיליוני שקלים בשנה.

כאשר מחברים את הסעיפים המרכזיים – חינוך חרדי, ישיבות, כספים קואליציוניים ושירותי דת שונים – הערכות שונות מצביעות על סדר גודל של כ-15 מיליארד שקלים בשנה למגזר הדתי-חרדי כולו, בהתאם להיקף הסעיפים הנכללים בחישוב.

משמעות הנתונים היא כי מתוך תקציב מדינה כולל הנע סביב 750 עד 800 מיליארד שקלים, מדובר בכ-5% מהתקציב השנתי המופנה לתחומי דת וחינוך חרדי.

הפצת הסרטון, בצירוף נתוני התקציב, חידדה את הוויכוח הציבורי סביב שאלות של שירות, תקצוב ושוויון בנטל. הסערה ברשתות החברתיות ממחישה את עומק המתח בחברה הישראלית, ואת האופן שבו אירועים נקודתיים הופכים במהירות לסמל של מחלוקת רחבה בהרבה.

סרטון מתוך עמוד הפייסבוק של נאור נרקיס – שימוש לפי סעיף 27א'

הפוסט תיעוד מזעזע: חרדי צועק "תמותו במילואים" הופיע לראשונה ב-מעקב.