צה"ל הודיע על השלמת הליכי כתיבת פקודת מטכ"ל ייעודית לבני הציבור החרדי המשרתים במסלולי השירות המותאמים. הפקודה נכתבה בתיאום עם משרד הביטחון, נחתמה בידי הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, והוצגה לשר הביטחון ישראל כ"ץ.

לפי הודעת דובר צה"ל, מטרת הפקודה היא להסדיר את אופן שירותם של בני הציבור החרדי בצבא, תוך התחשבות באופיו של השירות הצבאי ובהכרה במאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. הפקודה נועדה לאפשר לחיילים חרדים לשמור על אמונתם ולקיים את אורח חייהם במסגרת מסלולי שירות ייעודיים הפזורים בכלל זרועות צה"ל.

הפקודה מסדירה שורת התאמות לחיילים במסלולים הייעודיים, לרבות מסגרות מגדריות מותאמות, כללים בתחום הפיקוד, פעילויות הווי, תכני חינוך והיבטים נוספים הנוגעים לאופי השירות. בצה"ל ציינו כי תהליך ההטמעה והיישום כבר החל, והוא צפוי להימשך בשבועות הקרובים, בין היתר באמצעות הנחיות פרטניות נוספות שיפורסמו בהוראות קבע של אגף כוח האדם.

עוד נמסר כי הצבא נערך להמשך קליטת בני הציבור החרדי, תוך הפקת לקחים מתהליכים קודמים ולמידה מתמשכת, במטרה להתאים את השירות לצורכי האוכלוסייה.

שלושה מסלולי שירות מותאמים

במרכז הפקודה נקבעו שלושה מסלולי שירות, שנועדו לאפשר לכל חייל חרדי לשרת בתנאים התואמים את אורח חייו, בהתאם להעדפותיו ולרמת ההתאמה הנדרשת.

מסלול "מגן" כולל שיבוץ החיילים בצוותים בעלי הפרדה מגדרית מותאמת, תוך השתלבות במסגרת כללית של היחידה.

מסלול "חרב" מבוסס על מסגרת מגדרית מלאה, כדוגמת גדוד שלם. במסלול זה נקבע כי המפקדים הלוחמים יהיו, ככלל, חיילים המקיימים אורח חיים חרדי או דתי, למעט מקרים חריגים באישור מיוחד.

מסלול "דוד" מיועד ליחידות שבהן כלל המשרתים מקיימים אורח חיים דתי. יחידות שייכללו במסלול זה יאושרו פרטנית בידי ראש אגף כוח האדם.

בצה"ל ציינו כי גיוון המסלולים נועד לאפשר לאוכלוסייה החרדית, על רבדיה השונים, להשתלב בשירות הצבאי תוך שמירה על אורח חייהם.

יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים וזכויות שירות

במסגרת הפקודה הוחלט על מינוי יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים, שתפקידו לייעץ ולפקח על תנאי השירות לבני הציבור החרדי. היועץ יפעל בתיאום עם כלל גורמי הצבא, בהם מפקדים, אגף כוח האדם והרבנות הצבאית, וישמש כתובת לציבור החרדי בכל הנוגע לשירות הצבאי. יתר סמכויות התפקיד צפויות להיקבע בעבודת מטה בשבועות הקרובים.

הפקודה מפרטת גם זכויות שירות נוספות לחיילים חרדים, ובהן זמני תפילה מוסדרים, כשרות מהודרת והצהרת אמונים לצבא כחלופה לשבועה. זכויות אלה מעוגנות כבר בפקודות אחרות, אך שולבו בפקודה הייעודית לאור חשיבותן עבור אוכלוסייה זו.

לפי הודעת צה"ל, הפקודה חלה על מתגייסים חרדים שבחרו במסלולי השירות הייעודיים. בני הציבור החרדי שיבחרו במסלול שאינו מוגדר כמסלול ייעודי, ישרתו בהתאם לפקודת השירות המשותף.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט כל הפרטים על פקודת המטכ"ל למתגייסים ולבני הציבור החרדי בצה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

תמונות שהופצו ברשתות החברתיות השבוע הראו צעירים קורעים צווי גיוס ומצלמים את עצמם בעת המעשה. התמונות עוררו סערה ציבורית והביאו לחידוש הדיון הציבורי הסוער סביב חוק הגיוס השווה בישראל, במיוחד בעת מלחמה כאשר חיילים נלחמים בכל החזיתות.

המקרה הנוכחי מעמיד במוקד את השאלה המהותית: מדוע מתגייסים החילונים והדתיים הלאומיים בלבד, בעוד שהציבור החרדי זוכה לפטור מהשירות הצבאי? שאלה זו עולה בחדות מיוחדת לאור העובדה שישראל מפעילה חוק גיוס חובה מאז הקמתה.

חוק שירות ביטחון התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר כיום את הגיוס לצה"ל. החוק, שהוא המשך של חוק שירות ביטחון התש"ט-1949 וחוק שירות ביטחון התשי"ט-1959, קובע חובת גיוס כללית. עם חקיקתו של חוק שירות המילואים בשנת 2008, עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות בשירות המילואים, ואילו בחוק שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות בשירות סדיר והוראות כלליות הרלוונטיות לשני סוגי השירותים.

השאלה המשפטית המרכזית הנשאלת היא האם המצב הנוכחי מהווה הפרה של חוק איסור הפליה התשס"א-2000. המבקרים טוענים שמדינת ישראל מפעילה אפליה מכוונת כלפי החילונים והדתיים הלאומיים, שעליהם להתגייס בעוד הציבור החרדי פטור מכך.

מצד שני, נציגי הציבור החרדי מעלים טיעונים שונים. רבנים טוענים שכאשר חרדים אינם מתגייסים הם מתפללים למען ישראל, וכי זהו תרומתם למאמץ הביטחוני. אולם מבקרים מעירים שבאירועי ה-7 באוקטובר, התפילות לא מנעו את המתקפה והטבח שביצעה חמאס.

ח"כ אביגדור ליברמן תקף בחריפות את הצעירים שקרעו את צווי הגיוס. ליברמן כתב ברשת X: "בלי בושה. בזמן שחיילינו נלחמים בכל החזיתות, צעירים קורעים צווי גיוס ומסיתים נגד צה"ל ומדינת ישראל בזמן מלחמה. זה לא משנה אם אתה חילוני או חרדי, הסתה להשתמטות היא עבירה פלילית, שדינה עד 15 שנות מאסר".

התמונות הללו מעמיקות את הפער החברתי הקיים בישראל ומעוררות את השאלה האם המדיניות הנוכחית בת קיימא, במיוחד בעת מלחמה ממושכת. המבקרים מדגישים כי הבעיה היא לא רק משפטית אלא גם מוסרית: מדוע דמו של יהודי חרדי יהיה קדוש יותר מדמו של יהודי חילוני? מדוע יהודי חרדי יהיה "כשר" יותר מיהודי חילוני או דתי לאומי?

הדיון הציבורי בסוגיה זו מתחדד בעתות מלחמה, כאשר הדרישה לכוח אדם צבאי גוברת. השאלה המרכזית המונחת לפתחה של המדינה היא האם להוסיף ולדבוק במדיניות הפטורים הנהוגה, או שמא לפעול לקידום חובת גיוס שוויונית לכלל אזרחי ישראל. החלטה זו צפויה להשפיע לא רק על ביטחונה של המדינה בעתיד, אלא גם על המרקם החברתי ועל תחושת הצדק והשוויון בקרב הציבור.

הסוגיה מעוררת תהיות מהותיות בדבר מהותה של מדינת ישראל והעקרונות המנחים את קיומה. האם ייתכן שישראל תוסיף להתקיים כמדינה דמוקרטית, שעה שחוק הגיוס הכללי חל רק על מגזרים מסוימים באוכלוסייה?

צילום מתוך רשתות חברתיות – שימוש בהתאם לסעיף 25א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט צעירים קורעים צווי גיוס בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.