בת ים – דרמה משפטית התרחשה הבוקר (שלישי, 03.12.2025) מחוץ לאולמות בית משפט השלום בבת ים, כאשר עוד לפני פתיחת הדיון פרץ עימות חריף בין הצדדים לתיק לשון הרע. מישל טרוני ודניס צ'רקוב, התובעים בתיק, הטיחו בדניאל אלעזר: "אתה נוכל".

התביעה, שהוגשה עוד בשנת 2022 במסגרת תיק מספר 17184-02-22, מופנית נגד תאגיד השידור "כאן 11", נגד הכתב דניאל אלעזר ונגד רועי ינובסקי. התובעים דורשים פיצוי בסך מיליון וחצי שקלים בגין פרסום שלטענתם היה שקרי ופגע בהם. לפי התובעים, אלעזר פרסם כתבה שקרית עליהם, וטענתם מתבססת בין היתר על פסקי דין קודמים שקבעו כי פרסומים של אלעזר חסרו אמת.

הדיון שהתקיים היום בבית משפט השלום התמקד בסוגיות מהותיות הנוגעות לאופן ניהול ההליך. השופט עדי סומך, המופקד על התיק, בחן את בקשת הנתבעים להורות על גילוי מסמכים ולהעמיד רשימת עדים מעודכנת.

מן האווירה באולם עלתה תמיהה באשר לנסיבות שבהן פורסמה כתבה עיתונאית כבר בשנת 2021 ללא הצגת מסמכים תומכים, בעוד שהבקשה לגילוי מסמכים מוגשת רק בשנת 2025 – ארבע שנים לאחר מכן – לכאורה לצורך "הוכחת האמת" (על פי פרשנות מערכת "מעקב").

תמיהה זו מציפה את השאלה המרכזית: האם בעת פרסום הכתבה המקורית עמד לרשות תאגיד השידור "כאן 11" בסיס ראייתי מספק.

הנקודה שעלתה מעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לאחריות העיתונאית ולתקני העבודה הנהוגים בתאגיד השידור הציבורי. הרי עקרון היסוד בעיתונות אחראית הוא שפרסום צריך להתבסס על עובדות מוכחות ומסמכים תומכים בטרם פרסומו, ולא בעקבות תביעה משפטית. השופט ביקש להבין את הרציונל מאחורי בקשה לגילוי מסמכים בשלב כה מאוחר בהליך.

אלא שמאחורי הדיון המשפטי עצמו מסתתרת סוגיה מורכבת נוספת – שאלת העלויות הציבוריות והייצוג המשפטי של "כאן 11". התביעה מתנהלת כבר כשלוש שנים, והתובעים טוענים כי הנתבעים מושכים את ההליך לאורך זמן. את "כאן 11" מייצג משרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק, והשאלה המרכזית שעולה היא האם המשרד זכה במכרז כדין ובהתאם לחוק.

תאגיד השידור "כאן 11", כתאגיד ציבורי הפועל בתקציב של כמיליארד שקלים בשנה מכספי משלם המסים, מחויב על פי חוק לפרסם מכרזים פומביים למתן שירותי ייצוג משפטי. אולם לפי הטענות שהועלו, בשנים הראשונות של ניהול התיק לא נמצא מכרז פומבי שפורסם כדין. רק בשנת 2024, לפי המידע שמסר התאגיד עצמו, זכה המשרד במכרז – אך מסמכי המכרז עצמם לא הוצגו לציבור.

בקשות חוק חופש המידע שהוגשו ל"כאן 11" בעניין זה לא זכו למענה, ודוברות התאגיד נמנעת ממתן מידע. הסוגיה מתחדדת לאור העובדה שמשרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק אינו נחשב למשרד זול, וכל דיון, בקשה ונוכחות במשפט מתומחרים בעשרות אלפי שקלים שמשולמים מקופת הציבור.

כאשר התבקשה עורכת הדין טל ליבליך, המייצגת את הנתבעים, להתייחס לסוגיות המרכזיות שעלו במהלך הדיון, היא השיבה בצחוק. בתגובה שאלו התובעים: "מי מה את צוחקת?" וליבליך השיבה: "ממך".

תגובה זו מציבה סימני כובד באשר לרמת השקיפות ומידת האחריות הציבורית של משרד עורכי דין הנהנה מתשלומים משמעותיים מקופת הציבור.

ההיבט הכלכלי של התיק אינו מסתיים בשכר הטרחה השוטף. מסתבר כי "כאן 11" כבר שילם פיצויים בתיקים קודמים הקשורים לדניאל אלעזר. בשני תיקים אזרחיים – תאד"מ 10152-12-22 ותאד"מ 22816-12-22 – ניתנו פסקי דין בעניין פרסומים של אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר). בית המשפט קבע שאלעזר שיקר בפרסומים אלה וחייב אותו לשלם את הפיצויים אישית, ולא את התאגיד. ואולם, למרות שמדובר היה בפרסומים אישיים שלא שייכים לתאגיד, הכסף שולם בפועל מקופת "כאן 11", דהיינו מכספי הציבור.

בדיון עצמו הועלתה סוגיה נוספת: רשימת העדים. השופט עדי סומך ביקש מהצדדים לצמצם את רשימת העדים, שכן שני הצדדים מסרו רשימות ארוכות במיוחד. התובעים הביעו נכונות לצמצם את רשימתם, אולם עורכת הדין טל ליבליך, המייצגת את "כאן 11", סירבה לכך ואף התווכחה עם השופט. עמדה זו מעלה שאלות – כל עד נוסף פירושו שעות שיפוט נוספות, דיונים נוספים, ותשלומים נוספים מקופת הציבור, הן למשרד עורכי הדין והן לעדים עצמם.

השאלה המהותית העולה היא מדוע "כאן 11" זקוק לכמות כה גדולה של עדים. הרי אם הכתבה שפורסמה ב-2021 התבססה על מקורות מהימנים ועל עובדות מבוססות, די היה בהבאת אותם מקורות כעדים כדי להוכיח את האמת. רשימת עדים נרחבת עשויה להצביע על ניסיון לחפש בדיעבד תימוכין לכתבה שאולי פורסמה ללא בסיס ראייתי מספק.

לטענת התובעים, הכתבה של "כאן 11" הרסה את עסקם. לאחר פרסום התחקיר השלילי עליהם, העסק קרס. כעת, ככל הנראה, התאגיד מנסה לאתר אנשים שפנו לעסק לאחר פרסום הכתבה ודרשו החזר כספי, כדי להעיד נגד התובעים. אולם העדים הפוטנציאליים הללו פנו לעסק דווקא בעקבות הכתבה – ללא פרסומה אולי לא היו פונים כלל. שאלה היא האם ראוי להביא כעדים אנשים שתגובתם עצמה נגרמה מהפרסום השנוי במחלוקת.

השופט עדי סומך החליט כי רשימת העדים חייבת להיות מצומצמת, וביקש מהצדדים להגיש רשימה עדכנית להסבר מפורט לגבי כל עד, כדי למנוע מצב של גרירת רגליים בהליך. החלטה זו עשויה לייעל את ההליך ולמנוע בזבוז נוסף של זמן שיפוטי וכספי ציבור.

התיק מציב לדיון סוגיות יסוד הנוגעות לאיזון שבין חופש העיתונות לבין אחריותה, על השקיפות הנדרשת מתאגיד ציבורי, ועל השימוש בכספי ציבור להליכים משפטיים ממושכים. בעוד שחופש העיתונות הוא עמוד תווך בדמוקרטיה, הוא מגיע עם אחריות כבדה לפרסם רק עובדות מבוססות ומוכחות. כאשר מדובר בתאגיד ציבורי הנתמך בכספי משלמי מסים, רמת האחריות והשקיפות צריכה להיות גבוהה עוד יותר.

העימות שפרץ הבוקר מחוץ לאולם בית המשפט אינו אלא תסמין חיצוני למתחים העמוקים יותר הטמונים בתיק זה. מאחורי האשמות ההדדיות והצילומים, ניצבות שאלות של אמינות עיתונאית, אחריות ציבורית וניהול נכון של משאבי הציבור. התיק, שנמשך כבר שלוש שנים, עדיין רחוק ככל הנראה מסיומו, והשאלה היא מה יקבע בית המשפט בסופו של יום – האם הכתבה התבססה על בסיס ראייתי מוצק או שמא פורסמה בחופזה ופגעה באנשים שלא כדין.

הדיון הבא בתיק צפוי להתקיים לאחר הגשת רשימות העדים המעודכנות, ובית המשפט יידרש להכריע בשאלות מהותיות נוספות לפני תחילת שמיעת העדויות. עד אז, התובעים ממשיכים לטעון לפגיעה קשה בשמם הטוב ובפרנסתם, בעוד "כאן 11" והכתב דניאל אלעזר עומדים על כך שהכתבה פורסמה כדין ומתוך אחריות עיתונאית. המילה האחרונה תהיה לבית המשפט.

דניאל בחר שלא למסור תגובה, וגם דוברות "כאן 11" נמנעה מלהשיב לפנייתנו.

עו״ד טל ליבליך מסרה, נוסף על אמירותיה כגון "אתה מצחיק", "מביך" ו"תלמד משפטים", התייחסויות נוספות ברוח דומה.