בית המשפט העליון הוציא השבוע הכרעה משמעותית בסוגיה מתפתחת בעולם המשפט הישראלי – שימוש בלתי זהיר בכלי בינה מלאכותית להכנת עתירות משפטיות. בפסיקה תקדימית, דחה בג"ץ על הסף עתירה שהגישה עמותה לקידום זכויות הכלבים, לאחר שהתברר כי העתירה הסתמכה על פסקי דין שלא היו ולא נבראו, מה שמסמן את סיום תקופת ההתחשבות והסבלנות כלפי התופעה.

העתירה, שהוגשה בינואר האחרון נגד משרד החקלאות, ביקשה להתערב בהחלטה להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה המאפשרת ירי בכלבים משוטטים באזור עוטף עזה, בעקבות המצב הביטחוני שנוצר אחרי אירועי 7 באוקטובר. העמותה טענה כי התיקון אינו מידתי ומנוגד לחוק צער בעלי חיים, וכי קיימות חלופות אחרות, עדיפות, לטיפול בכלבים משוטטים, גם בנסיבות החריגות באזור.

במהלך בחינת העתירה, התגלה כי המסמכים המשפטיים שהוגשו לבית המשפט כללו הפניות לפסקי דין שלא ניתן לאתרם במאגרי המידע המשפטיים. השופט נעם סולברג, שדן בעתירה, ציין כי גם ניסיונותיו האישיים להתחקות אחר אותם "תקדימים" העלו חרס. בעקבות זאת, נדרשה העמותה להציג את פסקי הדין עליהם הסתמכה, אך נמנעה מלעשות זאת.

"נקודת המוצא הבסיסית, אשר מתייחסת לתוצר הסופי שהובא לפתחנו, היא שלא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות שבהם טיעוני כזב מכל סוג שהוא, ובכלל זאת גם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים", קבע השופט סולברג בפסק דינו. "עליית השימוש בכלֵי בינה מלאכותית, אשר אין חולק כי נושאת עִמה ברכה רבה, טומנת בחובה גם סיכונים: אותם אלה שלא ידעו לעשות בכלים הנ"ל שימוש זהיר, כנדרש, עלולים להגיש – לא אחת בבלי דעת – כתבי טענות שבהם מכשלות גם במישור המשפטי".

בפסק הדין, בחר השופט סולברג להבהיר באופן חד משמעי את עמדת בית המשפט העליון בנושא השימוש בבינה מלאכותית: "ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה, אך יש להישמר ממכשלותיו. את תוכו – ניתן ורצוי לאכול, אך את קליפתו – יש לזרוק. גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה – לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מוּתְרים ועומדים'; התגובה השיפוטית – תשתנה בהתאם".

בסופו של דבר, נדחתה העתירה והשופטים סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון החליטו להטיל על העמותה הוצאות משפט בסך 7,000 שקל לטובת משרד החקלאות, אותו ייצג עו"ד יונתן ציון מוזס. השופט סולברג ציין אמנם בהחלטתו כי רגישות העותרת ואנשיה כלפי בעלי חיים בכלל, וכלבים בפרט, ראויה להערכה, אולם "חשובות ככל שתהיינה מטרותיה של העמותה, ושל כל בעל דין אחר – ברי, כי אין בכך כדי לפטור מן החובות הבסיסיות ביותר שבהן חבים צדדים למשפט, ובפרט אלה מהם אשר מבקשים מבית משפט זה סעד מן הצדק".

מדובר בפעם השנייה בשבוע האחרון בה נאלץ בג"ץ להתייחס לנזקי השימוש הבלתי זהיר בבינה מלאכותית. רק בתחילת השבוע, יצא פסק דין אחר בבית המשפט העליון שעסק בעתירה שהגישה עורכת דין שייצגה אישה בסכסוך גירושין, כאשר גם במקרה זה הסתמכה עורכת הדין על כלי בינה מלאכותית והפנתה את בית המשפט לפסקי דין "שלא היו ולא נבראו".

באותו מקרה, השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה בפסק דינה כי "הגם שבאת-כוח העותרת לא ציינה מהו אותו 'אתר' עלום עליו נסמכה בעיניים עצומות – ההפניות לפסקי דין שאינם קיימים; אזכורים נעדרי התאמה פנימית; וציטוטים שלא היו ולא נבראו, מלמדים בסבירות גבוהה שנעשה על-ידי באת כוח העותרת שימוש באתר מבוסס בינה מלאכותית". השופטת דחתה את העתירה לאחר שדנה בה לגופה על מנת שלא לקפח את האישה וקבעה כי "דומה שפלט 'ההזיה' שקיבלה נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו".

עו"ד אריאל דובינסקי, המתמחה בדיני קניין רוחני ובינה מלאכותית, שלא ייצג בתיק, מסביר כי "פסק הדין מבטא התקדמות משמעותית ביחס בית המשפט לשימוש בלתי-זהיר בבינה מלאכותית. בניגוד למקרה הקודם בו נמנע בית המשפט מהטלת סנקציות כספיות, הפעם בחר בית המשפט העליון לפסוק הוצאות בסך 7,000 שקל, המהוות תמרור אזהרה ברור לקהילה המשפטית. המסר חד וברור – תקופת ההתחשבות בהיות הטכנולוגיה חדשה הסתיימה, והמערכת המשפטית עוברת מגישה מחנכת לגישה המחייבת אחריות מלאה. עורכי דין נדרשים להקפיד ביתר שאת על אימות מקורותיהם המשפטיים, שכן התוצאות של הסתמכות בלתי-מבוקרת על תוצרי בינה מלאכותית הולכות ונעשות מוחשיות יותר".

השלכות הגישה החדשה של בית המשפט העליון כלפי השימוש בבינה מלאכותית ניכרו כבר למחרת פרסום פסק הדין האחרון, כאשר סוגיה דומה התעוררה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. השופט דורי ספיבק נדרש לטפל במקרה שבו הוגשו סיכומים מצד בא כוח התובע שכללו הפניות לפסקי דין שלא היו ולא נבראו, ככל הנראה כתוצאה מ"הזיות" של בינה מלאכותית.

בעקבות זאת, ביקשה הנתבעת למחוק את התביעה, או לכל הפחות את הפרק המשפטי בסיכומי התובע, הכולל את ההפניות לאותם פסקי דין לא קיימים. בתגובתו לבקשה זו, טען בא כוח התובע כי נפלה טעות בתום לב בעניין הפסיקה המצוטטת בסיכומים, שנבעה מכך שלאחר הכנת הסיכומים הם נמסרו למתמחה לצורך הוספת אסמכתאות משפטיות תומכות, וזו הגישה את הסיכומים ישירות מבלי להחזירם לבדיקה נוספת. לפיכך ביקש בא כוח התובע להגיש סיכומים מתוקנים.

למרות הטענה, קבע השופט ספיבק כי "אפילו אניח לטובת בא כוח התובע כי אכן מי שהוסיפה את פסקי-הדין לסיכומיו – ככל הנראה תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית זה או אחר – היתה המתמחה שלו, ולא הוא עצמו, הרי שאין בכך כדי להסיר ממנו את האחריות המלאה למחדל". יחד עם זאת, השופט לא נעתר לבקשה למחוק את התביעה, וקיבל את הסיכומים המתוקנים לתיק, אך הטיל על התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 4,000 שקל.

שרשרת המקרים הללו מסמנת מגמה ברורה של תפנית ביחס המערכת המשפטית לשימוש בכלי בינה מלאכותית. אם בעבר נטו בתי המשפט לגלות הבנה וסלחנות כלפי טעויות הנובעות משימוש בטכנולוגיה חדשה יחסית, הרי שכעת הם מבהירים כי תקופת החסד הסתיימה. בתי המשפט עוברים מגישה סלחנית לנקיטת סנקציות ממשיות, לרבות חיוב בהוצאות משפט, כדי להדגיש את חומרת העניין ואת הציפייה לאחריות מצד עורכי הדין.

המסר שמעביר בית המשפט העליון בפסיקתו האחרונה ברור – השימוש בבינה מלאכותית צריך להיעשות באופן אחראי וזהיר, תוך בדיקה מדוקדקת של המידע והאסמכתאות המשפטיות המתקבלות ממנה. אין דין מיוחד ל"הטעיה שיסודה בשימוש בכלי בינה מלאכותית", כפי שציין השופט סולברג, אלא זו נתפסת בחומרה זהה לכל הטעיה אחרת.

עם התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית בעולם המשפט, גדלים גם הסיכונים הכרוכים בכך. היתרונות של הטכנולוגיה ברורים – היא יכולה לחסוך זמן רב בניסוח טיעונים משפטיים ובאיתור פסיקה רלוונטית. אך יחד עם זאת, האחריות נותרת בידי עורכי הדין עצמם לוודא את אמיתות ותקפות המידע המוצג בפני בית המשפט.

בית המשפט העליון מוביל את המערכת המשפטית למציאות חדשה שבה השימוש בבינה מלאכותית הוא חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה המשפטית, אך האחריות לאימות ולבדיקת תוצריה אינה יכולה להיות מואצלת. הגישה הנוכחית של בתי המשפט בישראל נועדה לוודא כי השימוש בטכנולוגיה זו ייעשה באופן שאינו פוגע באמינות ההליך המשפטי ובתקינותו.

ככל שחודרת הבינה המלאכותית לתחומים נוספים בעולם המשפט, נדמה כי התמודדות המערכת עם אתגריה תמשיך להתפתח ולהתעצב. השאלה אינה האם להשתמש בטכנולוגיה זו, אלא כיצד לעשות זאת באופן אחראי, אתי ומקצועי. פסקי הדין האחרונים מהווים סימן דרך משמעותי בהתמודדות זו, ומסמנים את סיומה של תקופת ההתחשבות והחלפתה במשטר אחריות קפדני יותר.

את התמרור האדום שהציב בית המשפט העליון בפסיקתו האחרונה אין לפרש כהתנגדות לקידמה הטכנולוגית או כרתיעה מהחידושים שמביאה עמה הבינה המלאכותית לעולם המשפט. יש לראות בכך הנחיה ברורה לשימוש מושכל בכלים הטכנולוגיים החדשים, הקפדה על מקצועיות ואתיקה, ואחריות מלאה של המשתמש לתוצרי הבינה המלאכותית.

עורכי דין, משפטנים וכל המסתייעים בבינה מלאכותית נדרשים עתה להפנים את הכללים החדשים ולהתאים את התנהלותם בהתאם. האתגר הוא לנצל את הפוטנציאל שבטכנולוגיה זו, מבלי להיכשל במהמורות שהיא מציבה. פסקי הדין האחרונים מציבים מסגרת ברורה למשחק בשדה המשפטי עם בינה מלאכותית – שדה שבו אין מקום לטעויות ולהסתמכות עיוורת על מידע שלא אומת.

אתגר זה מצטרף לאתגרים רבים אחרים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מערכות משפט בעולם כולו. ישראל, כמדינה המובילה בחדשנות טכנולוגית, ניצבת בחזית ההתמודדות עם סוגיות אלה, ונדמה כי גישתה המתגבשת של מערכת המשפט הישראלית תהווה מודל להתייחסות גם במדינות אחרות.

עם התקדמות הטכנולוגיה והתפתחות הבינה המלאכותית, סביר להניח כי נראה עוד התמודדויות מסוג זה בעתיד. אך הכיוון שנקבע בפסיקות האחרונות ברור – בינה מלאכותית היא כלי עזר יעיל, אך אינה תחליף לשיקול הדעת האנושי, לאחריות המקצועית ולחובת האמון של עורכי הדין כלפי מערכת המשפט.

"לא לעולם חוסן", כפי שציין השופט סולברג, וסיום תקופת ההתחשבות מסמן את תחילתו של עידן חדש בשימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט – עידן של אחריות מוגברת, זהירות ובדיקה קפדנית. זהו מסר שעל כל העוסקים במלאכה ללמוד ולהפנים, שכן המחיר על התעלמות ממנו הולך וגדל.

הפוסט בג"ץ מכה בהזיות בינה מלאכותית: 7,000 ₪ קנס הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשערורייה שהולכת ומתפתחת, נחשפת התנהלות מביכה ומקוממת של עיריית חיפה, המנהלת מערכה משפטית יקרה על חשבון משלם המיסים נגד אתר "מעקב". תחת להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו נגד קבלן וציידים שלו בנוגע לטיפול האכזרי בחיות בר ומכירת בשרן ללא פיקוח, בחרה העירייה בדרך של השתקה באמצעות צבא של עורכי דין – והכל על חשבון הציבור.

צבא של עורכי דין – יותר מאשר בתיק נתניהו

במהלך חסר תקדים שמעיד על הפאניקה בעירייה, גויסו לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק – מספר שעולה אפילו על מספר עורכי הדין המטפלים בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו בזבוז משווע של כספי ציבור, במיוחד כשמדובר בתביעת השתקה שכל מטרתה למנוע חשיפת האמת.

שקרים, רשלנות וחובבנות במחלקה המשפטית

ההתנהלות השערורייתית של המחלקה המשפטית של עיריית חיפה נחשפה במלוא כיעורה ב-10.12.2024, כאשר גב' צונץ לירז, מנהלת השירות המשפטי, הוכיחה חוסר הבנה בסיסי בהליכי בית המשפט. היא טענה במייל ששלחה כי צירפה כתב תביעה מתוקן – אך לא צירפה דבר. יתרה מזאת, היא ניסתה לבצע מסירה משפטית באמצעות מייל, דבר שכל סטודנט למשפטים בשנה א' יודע שאינו חוקי.

הרשם הבכיר מילאד תלחמי נאלץ להשפיל את העירייה בהחלטה חריפה, כשהזכיר להם את החוק הבסיסי ביותר: "המצאת כתב טענות ראשון באמצעות דואר אלקטרוני אינה המצאה כדין". זמן שיפוטי יקר בוזבז רק בגלל הבורות המשפטית של עורכי הדין העירוניים.

תביעת רפאים: חצי מיליון שקל על לא עוול בכפם

העירייה דורשת 500,000 ₪ בתביעה שמתגלה כחסרת בסיס. בכתב התביעה המקורי לא הוצג שום נזק ממשי שנגרם לעירייה. כעת, באופן תמוה, העירייה מבקשת לשנות את כתב התביעה – לאחר שכתב ההגנה כבר הוכן. זוהי התנהלות שמעידה על חובבנות משפטית ובזבוז נוסף של כספי ציבור.

המידע אשר הרשות המוניציפלית חותרת להעלים מעורר חרדה עמוקה אף יותר: הציידים, אשר פעלו בשליחות הקבלן שנשכר לשירות העירייה ורשות הטבע והגנים לכאורה לשם "טיפול" (קרי, רצח) בחזירי הבר, נתפסו בעת מסחר בבשרם – וזאת בהיעדר כל פיקוח וטרינרי מחויב.

האירוניה הצורמת היא שלפי הצהרות דובר העירייה עצמו, חזירי הבר נושאים מחלות מסוכנות. כלומר, העירייה מודה שהבשר מסוכן – אך במקום לטפל בבעיה, היא תוקפת את מי שחשף אותה.

אינטרסים נסתרים?

במקום לבטל את ההתקשרות עם הקבלן אשר ציידיו הפרו את תנאי ההסכם ושיווקו בשר מסכן חיים, או במקום לערוך בירור ושימוע כמתחייב, בוחרת הרשות המוניציפלית להגן עליו בחירוף נפש ולהטיל דופי במבשר. התנהלות תמוהה זו מעוררת חשד כבד לקיומם של אינטרסים אישיים במערך ההגנה על הקבלן – חשד אשר צפוי להתברר בעת הקרובה במסגרת צווים לגילוי מסמכים.

חיוני להבין את עומק הבעייתיות: המדינה מממנת מכספי הציבור את רצח חזירי הבר האכזרי תוך גרימת סבל לבעלי החיים, ומשלמת בעבור השמדת גופותיהם. התקציב לכך נגרע מקופת המדינה. ואולם, בעוד התשלום מתקבל וגופות החיות מדווחות כמושמדות, קיים חשש סביר כי הן משווקות במחיר של שלושים שקלים חדשים לקילוגרם.

בזבוז כספי ציבור במקום השקעה בתושבים

בזמן שהעירייה מבזבזת מיליונים על תביעות השתקה ועורכי דין:
– נכים בחיפה עדיין מתקשים להגיע למקומות רבים בעיר בשל היעדר נגישות
– הניקיון בעיר לוקה בחסר
– שירותי הרווחה סובלים מתת-תקצוב
– מערכת החינוך זועקת למשאבים

למרות הניסיונות להשתיק ולהפחיד, אתר "מעקב" ממשיך לחשוף את האמת. הצוות המשפטי של האתר מתכונן להגיש בקשות נרחבות לגילוי מסמכים, שעשויות לחשוף את מלוא היקף השערורייה והקשרים המפוקפקים בין העירייה לקבלן.
הרצח האכזרי של חיות הבר בחיפה נמשך, כשהקבלן ממשיך לפעול תחת חסות העירייה. במקום לפקח על פעילותו ולדאוג לרווחת התושבים והחיות, העירייה עסוקה במלחמות משפטיות יקרות על חשבון משלמי המיסים.

התנהלות עיריית חיפה בפרשה זו חושפת תמונה עגומה של בזבוז כספי ציבור, חוסר מקצועיות משווע, וניסיון שקוף להשתיק ביקורת לגיטימית. השאלה המטרידה היא – מה עוד מנסה העירייה להסתיר? התשובה לכך תתברר, כך אנו מקווים, בהליכים המשפטיים הקרובים.

נ.ב

הערך העליון של עיתונאי זה למסור את האמת לציבור, ללא מורא, ללא משוא פנים, גם כשמולו עומדים איומים, תביעות השתקה וניסיונות להפעיל לחץ.

בעידן שבו תביעות השתקה הפכו לכלי להשתקת קולות אמיצים, חשוב לזכור: עיתונאי אמיתי לא נרתע. הוא מבין שהמחויבות שלו היא קודם כל לציבור, לחשיפת עוולות, ולהצגת המציאות כפי שהיא – גם כשזה עולה במחירים אישיים.

כי בלי עיתונות חופשית – אין דמוקרטיה חזקה.

כי בלי עיתונאים אמיצים – האמת עלולה להישאר קבורה.

צילום: ועד הפעולה למען חיות הבר, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט מכספי ציבור: חיפה גייסה 35 עו"ד – להסתרת ציד ומכירת בשר חזירים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מקרה מזעזע שהתרחש בטיסת אל על לפני ה-6 בספטמבר השנה ממשיך להדהד ולעורר שאלות קשות לגבי התנהלותה של חברת התעופה הלאומית. מותו הטרגי של כלב בטיסת החברה לא רק שובר את לבה של משפחה אחת, אלא מאיר זרקור על בעיה רחבה יותר של אחריות ושקיפות.

המקרה, שנחשף לראשונה על ידי אתר החדשות "מעקב" ב-6 בספטמבר, מתאר כיצד כלב שהוטס בתא המטען של טיסת אל על נמצא ללא רוח חיים בסוף הטיסה. למרות שהמשפחה עברה את כל הבדיקות והאישורים הנדרשים, נראה כי "שכחה" להפעיל את מערכת החמצן הובילה לתוצאה הקטלנית – קרא עוד

בעקבות פרסום הכתבה, פנה אתר "מעקב" למשרד החקלאות בדרישה לערוך בדיקה מעמיקה. בתגובה רשמית שנמסרה לאתר, הודיע משרד החקלאות כי הוא מבצע בדיקה יסודית של המקרה. יתרה מזאת, מנהל השירותים הווטרינריים הורה על בדיקת גופת הכלב במטרה לקבוע את סיבת המוות המדויקת.

משרד החקלאות הוסיף בתגובתו: "אופן ההטסה הוא נגזרת של דרישות חברת התעופה ושל דרישות מדינת היעד, במקרה זה גיאורגיה. המשרד כרגולטור מוודא עמידה בדרישות הרגולטוריות של מדינת היעד בהיבט הווטרינרי בכל הנוגע למניעת הפצת מחלות בעלי חיים ובהן מחלת הכלבת. ארגון חברות התעופה הבינלאומי IATA קבע הנחיות בנוגע להטסת בעלי חיים על ידי חברות תעופה".

בניגוד לתגובה המפורטת של משרד החקלאות, תגובתה של אל על מעוררת תהיות נוספות. החברה, שאמורה להיות הפנים של ישראל בשמי העולם, בחרה להתעלם מפניות חוזרות ונשנות של עיתונאים בנושא. התנהלות זו משקפת לא רק חוסר שקיפות, אלא גם זלזול בעקרונות בסיסיים של אחריות ציבורית.

האם זו תקלה חד פעמית או שמא סימפטום של בעיה עמוקה יותר? האם יש מערכות בקרה מספקות להבטיח את שלומם של בעלי חיים המוטסים? ומעל לכל, האם החברה באמת לוקחת אחריות על מעשיה?

התנהלותה של אל על בפרשה זו מדגימה חוסר רגישות משווע. במקום לנקוט בגישה פתוחה ושקופה, החברה בחרה להסתגר מאחורי חומת שתיקה. גישה זו לא רק פוגעת באמון הציבור, אלא גם מעלה חשש כי החברה מנסה להסתיר מידע חיוני.

התעלמותה של אל על מפניות התקשורת מעידה על זלזול לא רק בבעלי החיים, אלא גם בזכות הציבור לדעת. חברה המקבלת תמיכה ציבורית נרחבת חייבת לנהוג בשקיפות ולהיות נכונה לביקורת ציבורית.

הציבור הישראלי ראוי ליותר מהתנהלות רשלנית ומזלזלת. אל על חייבת לקחת אחריות מלאה על המקרה, לחשוף את ממצאי החקירה הפנימית ולנקוט בצעדים ממשיים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

מקרה זה אינו רק טרגדיה פרטית של משפחה אחת, אלא תמרור אזהרה לכלל החברה הישראלית. הוא מחייב בחינה מחודשת של האופן שבו אנו מתייחסים לבעלי חיים בכלל, ובתעשיית התעופה בפרט. אל על, כחברה מובילה בענף, חייבת להוביל שינוי זה – אחרת, היא עלולה למצוא את עצמה נותרת מאחור, לא רק בשמיים, אלא גם בתודעה הציבורית.

הפוסט משרד החקלאות חוקר: אל על הפקירה כלב למוות הופיע לראשונה ב-מעקב.

באצטלה של "דילול", חיות הבר נרצחות באכזריות

בחודשים האחרונים נחשפה פרשה מטרידה בעיר חיפה, המעלה שאלות קשות לגבי אחריותו של משרד החקלאות בנוגע לציד של חזירי בר. מערכת "מעקב" חושפת תמונה מורכבת של התחמקות מאחריות, נתונים סותרים, ושימוש בכספי ציבור באופן מפוקפק.

• בחיפה תושבים זועמים על מדיניות דילול חזירי הבר של ראש העיר יהב – קרא עוד

• בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות – קרא עוד

לפי מקורות בשטח, נרצחו למעלה מ-400 חזירי בר בחיפה מתחילת השנה. לעיתים, הבשר נמכר באופן בלתי חוקי במחיר של 30 ש"ח לקילו, תוך התעלמות מוחלטת מחוקי הציד והגנת חיות הבר. למרות חומרת המצב, תגובת משרד החקלאות מעוררת תהיות רבות.

בתשובה לפניית "מעקב", ניסה משרד החקלאות להסיר מעצמו אחריות ולהעביר את הטיפול לגורמים אחרים. זאת למרות שהמשרד אמון על פיקוח וטרינרי ועל הגנת בעלי חיים. התנהלות זו מעלה חשש כי המשרד אינו מודע במלואו לתחומי אחריותו או מנסה להתחמק מהם.

עיריית חיפה, מצדה, טוענת כי חזירי הבר מהווים סכנה בריאותית חמורה לתושבים.

אולם, נתוני הבדיקות שבוצעו מעלים ספקות לגבי אמינות טענה זו. עד חודש יוני 2024, בוצעו רק תשע בדיקות דם לחזירי בר – מספר זעום ביחס להיקף הטבח המדווח.

מעניין לציין כי מיד לאחר פרסום הכתבה הראשונה של 'מעקב' בנושא, הנתונים השתנו באופן דרמטי. בתחילת יולי, משרד החקלאות דיווח פתאום על 40 בדיקות שבוצעו. שינוי פתאומי זה מעורר תהיות נוספות לגבי אמינות הנתונים המדווחים ומעלה חשש למניפולציה של המידע.

גם אם נקבל את הנתון המעודכן של 40 בדיקות, עדיין מדובר במספר נמוך מדי כדי לבסס טענות על מגפה או סכנה בריאותית משמעותית.

הפער בין היקף הציד לבין מספר הבדיקות מעלה חשש כבד כי הטיעון הבריאותי משמש כסות לפעילות בלתי חוקית ולכאורה אף מושחתת.

משרד החקלאות מימן את בדיקות הדם מתקציב ציבורי, ועובדה זו מהווה ראיה מפלילה המקשרת את המשרד לטבח חזירי הבר בחיפה.

אולם, יש לציין כי אין זו הראיה היחידה המצביעה על מעורבות המשרד באירוע הנפשע.

בשר פיראטי: המחדל המסוכן בפיקוח על ציד חזירי הבר בחיפה

לפי המסרים של אלירן טל, חזירי הבר, שאוכלוסייתם גדלה משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר באזור חיפה והכרמל, הפכו למטרד עירוני ולסכנה בריאותית. עיריית חיפה, הגדירה את החזירים כ"מסוכנים וחולים".

אולם, התגובות הרשמיות מהגורמים האחראים מעלות תהיות רבות לגבי הטיפול בבעיה.

משרד החקלאות, בתגובה ראשונית לפניית "מעקב", התנער מאחריות וטען כי "משרד החקלאות אינו אחראי על טיפול בחיות בר. יש לפנות לרשות הטבע והגנים, אשר אחראים על חיות הבר בישראל". מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות, יוצר מעגל של העברת אחריות.

לאחר לחץ מצד המערכת, משרד החקלאות הרחיב את תגובתו, אך עדיין נמנע ממתן מענה מקיף לשאלות המהותיות. המשרד ציין כי "במסגרת התוכנית המשותפת של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, לניטור מחלות בחיות ובבעלי חיים, מבוצעות בדיקות שמטרתן היא לשמור על החיות ובעלי החיים ועל בני האדם מפני התפשטות מחלות". לפי המשרד, ב-2024 בוצעו עשרות בדיקות מכ-40 דגימות מחזירי בר במכון הווטרינרי.

אולם, הנקודה המדאיגה ביותר שעולה מהתחקיר היא האפשרות לסחר בלתי חוקי בבשר חזירי בר. כתבי "מעקב" הצליחו ליצור קשר עם ציידים שהציעו למכור 3-4 גופות של חזירי בר, כל אחת במשקל של כ-200 ק"ג, ללא כל בדיקה או פיקוח. משרד החקלאות הגיב לטענה זו באומרו: "לעניין החשד לגבי ציידים המבצעים מכירה פיראטית של בשר חזיר ממקור חיות בר, הציידים המועסקים בחיפה הם מטעם רשות הטבע והגנים. למשרד החקלאות אין שום דרך לבדוק את רישיונם".

התשובה הזו מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח על בטיחות המזון בישראל. אם משרד החקלאות אינו יכול לפקח על רישיונות הציידים או על מכירת הבשר, מי אחראי להבטיח שבשר זה אינו מגיע לצלחת של הצרכן הישראלי?

בנוסף, עולה סוגיית המחלות הזואונוטיות, כגון עכברת, שעלולות לעבור מחזירי הבר לבני אדם. משרד החקלאות ציין כי הוא "מפעיל פרוייקט ניטור מחלות בחיות הבר בכדי להגן על בריאות הציבור ובעלי החיים כאחד", אך לא פירט כיצד מתמודדים עם מקרים של חיות נגועות.

היעדר פיקוח על ציד ומכירת בשר חזירי בר מהווה סיכון משמעותי לבריאות הציבור. מחלות כמו עכברת, טריכינלוזיס ואחרות עלולות להתפשט באמצעות צריכת בשר לא מפוקח.

זהו מקרה קלאסי של 'נפילה בין הכיסאות'. כאשר מספר גופים ממשלתיים אחראים על היבטים שונים של בעיה, קיים סיכון גבוה שאף אחד מהם לא יטפל בה באופן מקיף.

התחקיר מעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של הרשויות להגן על בריאות הציבור ולפקח על בטיחות המזון. האם ייתכן שבשר חזירי בר לא מפוקח מגיע למסעדות או חנויות מכולת? האם הצרכן הישראלי יכול להיות בטוח במה שהוא אוכל?

פינוי חזירי הבר בחיפה

על פי מידע שהגיע למערכת "מעקב", משרד החקלאות, שאמור להיות אחראי על הנושא, פינוי חזירי הבר בחיפה.

הפרשה מעלה שאלות רבות לגבי היקף ההוצאה הציבורית בנושא, המוערכת במאות אלפי שקלים. אף על פי שאין הסכם פורמלי המתיר לקבלן המופקד על פינוי גופות חזירי בר לסחור בבשרם או להעבירו לגורמים אחרים, קיימות ראיות המצביעות על כך שפרקטיקה זו מתקיימת בפועל.

חרף ההפרה הברורה של תנאי ההתקשרות, עיריית חיפה נמנעת מלנקוט בצעדים משמעותיים או לקבל החלטות נחרצות בנושא. התנהלות זו מעוררת חשש כבד לקיומן של קנוניות מורכבות בהליכי המכרזים ולשימוש בלתי ראוי במשאבי הציבור.

עיריית חיפה, הידועה בהתנהלותה הייחודית בנושאי מכרזים, מעורבת גם היא בפרשה. גורמים בעירייה מסרבים להתייחס לשאלות בנושא.

במקביל, משטרת ישראל, האמורה לפקח על פעולות ירי חי בשטח עירוני, מתנערת גם היא מאחריות ומטילה אותה על העירייה.

תופעת "גלגול האחריות" בין רשויות הפכה לנורמה מדאיגה בישראל. אם הייתה האולימפיאדה של בריחה מאחריות, ישראל הייתה זוכה במקום הראשון.

הציד הפרוע בעיר חיפה מעלה חשש לביטחון התושבים

תושבי חיפה מביעים חרדה הולכת וגוברת לנוכח פעילות ציד אינטנסיבית המתרחשת במרחבים הפתוחים הסובבים את העיר. הציידים, אשר מגיעים ברכבי שטח לבנים, דוברי השפה הערבית, נושאים כלי נשק באופן המזכיר לוחמי ארגון החיזבאללה. הללו מבצעים ירי חי באזורים מאוכלסים, דבר המעורר דאגה עמוקה בקרב האוכלוסייה המקומית.

"אנחנו שומעים יריות בלילה ורואים אנשים רעולי פנים. איך נדע אם אלה ציידים, פושעים או חלילה מחבלים?" שואל אחד התושבים בחרדה. המצב מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח והאכיפה של רשויות החוק והרשויות המקומיות.

המצב עלול להיות מנוצל על ידי גורמים עוינים. זו פרצה ביטחונית של ממש," מסביר קצין משטרה בדימוס. "מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים ולבצע פיגוע.

המקרה מעלה זיכרונות מאירועים טרגיים שהתרחשו ברומא, שם נהרג אדם מירי שביצעו ציידים על חזירי בר. בעוד שבאיטליה הרשויות נטלו אחריות, בחיפה נראה כי ראש העיר יונה יהב טרם התייחס לסוגיה באופן משמעותי.

באם יתרחש מקרה של הרג אדם בעיר חיפה, האחריות לטיפול במצב תוטל על כתפיהם של מספר גופים: עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומשטרת ישראל (לנוכח המקרה הנדון, אנו במעקב נערוך כתבה מקיפה ומעמיקה בנפרד).

רשות הטבע והגנים העניקה את הסכמתה לעיריית חיפה לבצע את הרצח חיות הבר (בעת הזו מדובר בחזירי בר, ובשלב הבא, על פי מצב רוחו של יונה יהב, ייתכן כי יהיו אלה תנים. אין לדעת מה מתחולל במוחו של איש בן שמונים, גם אין לחדור לנבכי תודעה של עוזריו).

מחלקת הדוברות נמנעת מלהגיב למערכת המעקב, ועל אף ניסיונותינו הרבים ליצור עמה קשר, לא צלחו מאמצינו.

אנו קוראים לציבור להישאר ערני ולדרוש שקיפות מלאה בנושא. רק באמצעות פיקוח ציבורי הדוק נוכל להבטיח כי משאבי הטבע שלנו יישמרו וכי כספי הציבור ינוצלו באופן ראוי והגון.

הפוסט משבר חזירי הבר בחיפה: התנערות מאחריות מעלה חשש לאסון הופיע לראשונה ב-מעקב.

תושבי בת ים מחזיק נשק בלתי חוקי ומסוכן. בנוסף ערבי בת ים מרשים לעצמם לבצע לינץ' נגד יהודים (לינץ' האחרון – קרא עוד) והמשטרה לכאורה מפחדת לבצע מעצרים כדי לא להפוך את האזור לבלתי יציב – קרא עוד.

חוסר אכיפה של חוקי כלבי הגזע המסוכן במגזר הערבי בבת ים.

במהלך היום, רחובות שכונת עמידר בבת ים הופכים להיות מעוז לכלבים מסוכנים שמשוטטים באזור ללא אבזור או השגחה. דיווחים מצביעים על כך שבעלי הכלבים, תושבי המגזר הערבי במקום, מתעלמים מהחוק החל על גזעי כלבים מסוכנים, הדורש חיסון, סירוס ומחסום פה.

משרד החקלאות ושירותי הוטרינר העירוניים כנראה נרתעים מאכיפת החוק על האוכלוסייה הזו, ובכך מסכנים את שלומם ובטיחותם של תושבי האזור. תופעה מדאיגה זו ממתינה להתערבות מיידית מצד הרשויות.

קרא עוד – לחץ כאן 

עוד תופעה מעניינת, תושבי בת ים ממוצא ערבי החליטו על דעת עצמם להקים ברחבי העיר מחסומים פרטיים, מדובר על כיבוש שטחים ציבוריים. עיריית בת ים שוב עיוורת, למרות התלונות והזעם של האזרחים (בנוסף נשלחה פניה לראש העיר, צביקה ברוט לא טרח להגיב, קרא עוד).

 

חוסר ביטחון ותגובה איטית של המשטרה.

בת ים, עיר שוקקת חיים בלב גוש דן, נראית כמקום נעים לחיות בו, אך מתחת לפני השטח מתרחשת תסבוכת של אלימות ופשיעה שהרשויות נראות כמי שאינן מצליחות להתמודד עמה כראוי. תושבי העיר חשים חוסר ביטחון עמוק עקב העומס הרב על כוחות המשטרה, המונע מהם להגיע בזמן לאירועים חמורים.

דוגמה מצמררת לכך התרחשה לאחרונה, כאשר ניידת משטרה הוזעקה לאירוע חירום, אך הגיעה למקום רק כעבור 46 דקות ארוכות של המתנה (מס' פניה 326965250224). זמן תגובה כה ארוך עלול להיות הפרש בין חיים למוות במקרים מסוימים, והוא משאיר את התושבים חשופים לסכנות בלתי נסבלות.

מצב זה מחריף על רקע התנהלותו של ראש העיר, שנראה כמי שמעדיף להתעלם מהבעיה ולא לטפל בה כנדרש. התושבים חשים נטושים ומפחדים על ביטחונם האישי, בזמן שהפשיעה והאלימות ממשיכות להתגבר ללא מענה הולם.

העיר בת ים זקוקה לטיפול דחוף בבעיית חוסר הביטחון שלה. הגדלת כוח המשטרה באזור, תגובה מהירה יותר לאירועים ומאמצי אכיפה ממוקדים עשויים להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים ולהפוך את בת ים לעיר בטוחה ורגועה יותר.

בימים האחרונים התגלו חולשות משמעותיות במערך האבטחה של העיר בת ים. על פי תיעודי 'מעקב', הותקנו מצלמות אבטחה רבות ברחבי העיר שאינן פועלות כלל, והן למעשה "דמו". מהלך זה, שנועד לחזק את תחושת הביטחון בקרב התושבים, הסתיים בבזבוז כספי ציבור רבים ובאכזבה גדולה.

תושבי העיר מביעים תסכול רב מהמצב, שבו הובטחה להם רמת ביטחון גבוהה אך במציאות הם חשים חוסר אונים.

טרם התקבלה תשובה מהמשטרה.

הפוסט תושבי בת ים מחכים לניידת משטרה מעל 46 דקות הופיע לראשונה ב-מעקב.