משרד הבריאות פרסם מכרז פומבי 34/2025 למתן שירות תיאום טיפול בתוכניות שיקום בקהילה בתחום בריאות הנפש. המכרז, שמספר הפרסום שלו 4000601686, מיועד לחיזוק השירותים הטיפוליים בבריאות הנפש במסגרת הקהילתית.

המכרז פורסם לראשונה ב-22 באפריל 2025 וקיבל עדכון ב-26 במאי. על פי הלוח הזמנים הנוכחי, מועד תחילת ההגשה נקבע ל-11 ביוני 2025 בשעה 12:00, כאשר המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 17 ביוני 2025 בשעה 12:00. המשתתפים יוכלו להגיש את הצעותיהם במהלך התקופה הזו.

המכרז מתמקד בשירותי תיאום טיפול לתוכניות שיקום בקהילה, תחום קריטי במערך בריאות הנפש הישראלי. השירותים נועדו לסייע לאנשים הזקוקים לטיפול בבריאות הנפש להשתלב בקהילה ולקבל מענה מקצועי מותאם.

עדכון המכרז שפורסם ב-26 במאי כלל הארכה של המועד האחרון להגשה, כאשר התאריך הסופי נותר 17 ביוני. הארכה זו מעידה על מורכבות המכרז והצורך במתן זמן נוסף למציעים פוטנציאליים להכין הצעות מקצועיות.

המכרז מגיע בתקופה שבה מערך בריאות הנפש בישראל חווה ביקוש מתגבר לשירותים קהילתיים. יוזמה זו של משרד הבריאות מטרתה להרחיב את מעגל ספקי השירותים ולחזק את המענה הטיפולי בקהילה.

לפרטים נוספים ושאלות בנוגע למכרז, ניתן לפנות לרותם תורגמן, איש הקשר מטעם משרד הבריאות, בכתובת המייל: ROTEM.TURGEMAN@MOH.GOV.IL

הפוסט משרד הבריאות: מכרז לשירותי שיקום בריאות הנפש הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות תחקיר שפורסם במערכת "מעקב" נחשף כי ד"ר ראיד גטאס, רופא עצמאי בכללית וחבר מועצת נוף הגליל, הואשם בהתבטאות חמורה נגד מדינת ישראל בעת שהוא ממשיך לשרת את הציבור וליהנות ממשאבי המדינה. התגובה החריפה של שר הבריאות אוריאל בוסו לא איחרה להגיע.

"שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות," נמסר רשמית מלשכת השר. "השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

הסערה התעוררה לאחר שגטאס פרסם פוסט ביום הניצחון על גרמניה הנאצית, בו כתב: "בהזדמנות זו, נותר רק לקוות שהאנושות תלמד את הלקח… ובפרט ממלחמת רצח העם בעזה." התזמון המקומם – ביום המציין את נפילתם של שישה מיליון יהודים – הגביר את חומרת ההתבטאות והוביל לגל של ביקורת ציבורית.

לקריאת התחקיר – לחצו כאן

המקרה מעלה שאלות קשות בנוגע למערכת הבריאות ותפקידה בחברה הישראלית. לא מדובר רק בפוסט בודד, אלא בדפוס התנהגות מדאיג. לגטאס קשרים משפחתיים ונרטיביים שמעוררים תהיות: אחיו, באסל גטאס, הורשע ב-2017 בהברחת טלפונים למחבלים ביטחוניים והביע לאחרונה עמדות קשות נגד ישראל. בנוסף, אשתו של ד"ר גטאס עובדת בבנק מרכזי ברמאללה, הקשור למוסדות הרשות הפלסטינית.

תגובתו של שר הבריאות מדגישה עמדה נחרצת – מערכת הבריאות חייבת להישאר מחוץ למגרש הפוליטי. המשמעות היא ברורה: אנשי מקצוע במערכת הבריאות נדרשים להפריד בין דעותיהם האישיות לבין תפקידם המקצועי, במיוחד כאשר מדובר בהתבטאויות שעלולות לפגוע במרקם החברתי העדין ובאמון הציבור במערכת.

קופת חולים כללית הודיעה כי תבחן את הנושא בהתאם לנהליה. "לכללית נהלים ברורים בנוגע להתבטאויות מסוג זה. הנושא ייבדק," נמסר מהקופה. ברקע, מאות תושבים כבר דורשים את הדחתו של גטאס ממועצת העיר.

ד"ר גטאס מצדו טען כי הפוסט לא יועד כנגד צה"ל והודיע כי לא יחזור בו מדבריו – עמדה שרק מחריפה את המשבר. במקביל, השתיקה מצד ראש העיר רונן פלוט ושאר חברי המועצה מעוררת תהיות וממשיכה להגביר את התסיסה הציבורית.

ההתפתחויות האחרונות מצביעות על החרפה נוספת במשבר. מקסים פלסטון, פעיל חברתי, קרא להפגנה המונית מול עיריית נוף הגליל. "לא שותקים מול ההסתה", נכתב בקריאה להפגנה. "די להסתה מצד נבחרי ציבור! תומכים בצה"ל ובכוחות הביטחון ודורשים את פיטוריו של ראיד גטאס!". הקריאה מדגישה את חומרת ההתבטאויות שכונו "חמורות, מסוכנות וחציית קו אדום".

פלסטון הוסיף טענות על אכיפה בררנית: "כשאני העזתי להביע עמדה אחרת נעצרתי, נחקרתי, וניסו לתפור לי תיק. ומנגד, חברי מועצה כמו גטאס או שוכרי עואודה שממשיך לכהן למרות עבירות בנייה והסתה ממשיכים בתפקיד כאילו כלום. אין תגובה. אין חקירה. אין מעצור".

הנושא מעמיד במרכזו דילמה יסודית בחברה דמוקרטית: האם נבחר ציבור – ובפרט איש מקצוע במערכת הבריאות – רשאי ליהנות ממשאביה של המדינה, ובה בעת להאשים אותה בפשעי מלחמה? והאם קיים גבול ברור בין חופש הביטוי לבין הסתה?

גורמים במשרד הבריאות מדגישים כי עמדתו של השר בוסו ברורה וחד-משמעית. השר, שמוביל קו נחרץ בנושא, דורש לשמור על מערכת הבריאות כמרחב א-פוליטי שמטרתו העיקרית היא הצלת חיים ושמירה על בריאות הציבור. "התבטאויות מסוג זה פוגעות באמון הציבור במערכת הבריאות ועלולות לפגוע בתפקודה", אמרו גורמים המקורבים לשר.

ההפגנה המתוכננת והחקירה הפנימית בכללית מצביעות על כך שהפרשה רחוקה מסיום. מעקב אחר התפתחויות העניינים חושף מתח גובר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. חלק מהציבור רואה בהתבטאויות של גטאס פגיעה בלתי נסבלת בערכי המדינה ובחיילי צה"ל, בעוד אחרים מדגישים את חשיבות חופש הביטוי.

שר הבריאות ממשיך לעמוד על עמדתו הנחרצת: מערכת הבריאות חייבת להתמקד בהצלת חיים ובשמירה על בריאות הציבור, ולא לשמש כזירה לוויכוחים פוליטיים. מסר זה, שזוכה לתמיכה נרחבת, מדגיש את החשיבות של שמירה על מערכת בריאות מקצועית שעומדת מעל למחלוקות פוליטיות ומשרתת את כלל אזרחי ישראל ללא הבדל.

צילומים מרשת X של שר הבריאות ומדף הפייסבוק של ד"ר ראיד גטאס – בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט בוסו מגנה התבטאויות גטאס: חומרה רבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחבל מיחידת הנוח'בה של חמאס, שנטל חלק בטבח הנורא של 7 באוקטובר, הובא אמש לבית החולים קפלן ברחובות לביצוע בדיקות רפואיות מקיפות – מה שעורר זעם וכאב עמוק בקרב הצוות הרפואי. המחבל, שהגיע תחת אבטחה כבדה מבסיס שדה תימן בו הוא מוחזק במעצר, סבל מסחרחורות וכאבי ראש שהעלו חשש לאירוע מוחי.

במסגרת הבירור הרפואי, עבר המחבל בדיקות הדמיה מתקדמות הכוללות MRI ו-CT. לאחר שהתברר כי לא עבר שבץ, הוחזר למתקן המעצר. אולם נוכחותו בבית החולים יצרה משבר בקרב הצוות הרפואי, כאשר סניטר סירב באופן נחרץ לקחת חלק בטיפול במחבל.

האירוע הדרמטי הגיע לשיאו כאשר אחת מעובדות בית החולים, שאיבדה את אחיינה בטבח 7 באוקטובר, התמוטטה נפשית כשהבינה שהמחבל נמצא במחלקה. עמיתיה לעבודה נחלצו מיד לעזרתה.

על פי הנהלים הרשמיים של משרד הבריאות, בתי החולים בישראל מחויבים להעניק טיפול רפואי למחבלים במקרים בהם הטיפול הנדרש אינו זמין במתקני הכליאה. מערכת הבריאות מנהלת מדיניות של סבב בין בתי החולים השונים, כאשר בימים האחרונים דווח על טיפול במחבלים גם בבית החולים השרון ובאיכילוב.

זהו נושא טעון עבור בתי החולים, המתמודדים עם מורכבויות מול מטופלים ואנשי צוות, לצד מחויבותם לטפל בכל אדם", כך נמסר מבית החולים לכלי התקשורת.

המקרה ממחיש את הקונפליקט העמוק שבין חובתם המקצועית של הצוותים הרפואיים לבין הטראומה הקולקטיבית והפרטית שפקדה את העם בישראל בעקבות מתקפת הטרור חסרת התקדים בהיסטוריה. בעוד הצוותים הרפואיים נקראים למלא את שבועתם המקצועית, הם עצמם נאבקים עם תהום הכאב והזעזוע נוכח הזוועות שביצעו המחבלים.

פרשה זו מציפה דילמות מוסריות כבדות משקל באשר למחיר הנפשי והערכי שמשלמים אנשי הרפואה, הנדרשים להושיט יד מרפא למבצעי פשעים נגד האנושות, בשעה שהם עצמם או יקיריהם נפלו קורבן למעשי הזוועה הללו.

הפרדוקס מתעצם לנוכח העובדה שבעוד חטופינו משוועים לטיפול רפואי בסיסי בשבי, אנו בישראל מעניקים טיפול רפואי מתקדם למחבלים – טיפול שעלותו מגיעה לעשרות אלפי שקלים מכספי משלם המסים – כאשר אותם מחבלים עשויים להשתחרר בעסקה עתידית זו או אחרת.

צילום: מחבל נוח'בה במתקן השב"ס (ארכיון). צילום: דוברות שב"ס

הפוסט משרד הבריאות מחייב: צוותי בתי החולים יטפלו במחבלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפער בין הפרסום למציאות

בפרסומיו הרשמיים, בית הספר מציג תמונה של מוסד מוכר ומפוקח. באתר האינטרנט של בית הספר מצוין במפורש כי תוכנית הלימודים מוכרת על ידי משרד החינוך, וכן על ידי משרד הבריאות כסטאז' ללימודי תואר שני בתרפיה באומנויות.

ברם, בדיקה מול משרד החינוך העלתה תמונה שונה לחלוטין. בתגובה רשמית שהתקבלה ממשרד החינוך נמסר כי בית הספר למשחק מיסודה של השחקנית ענת ברזילי בהנהלת אילת ששון אינו מוכר על ידי המשרד. יתרה מזאת, המשרד אף שלח מכתב לבית הספר בדרישה להסיר את אזכור ההכרה ממשרד החינוך מפרסומיו.

תגובת ההנהלה

במהלך התחקיר, פנינו לגב' אילת ששון, המנהלת הנוכחית של בית הספר. ששון, שמנהלת את המוסד משנת 2024 לאחר שניהלה אותו בפועל משנת 2011, טענה כי "כל האישורים קיימים" וכי ההכרה ממשרד החינוך "מאוד חשובה לבית הספר".

כאשר התבקשה לפרט לגבי טיב הפיקוח והגורם האחראי במשרד החינוך, לא התקבלה תשובה ברורה. ששון ביקשה לקבל את השאלות במייל ולהתייעץ עם רון זמיר, בעלה של ענת ברזילי. למרות שנשלח מייל כמבוקש, לא התקבלה תגובה מפורטת ולא הוצגו המסמכים הרלוונטיים.

 

ההיבט המשפטי

עורך הדין יונתן פרידמן מציין כי "פרסום או הצגת מידע על ידי בית עסק המתיימר להציג הכרה או אישור מטעם גוף ממשלתי כלשהו, בעוד שאין בידיו האישורים המתאימים, מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים ועולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981".

על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, איסור הטעיית הצרכן נועד להבטיח כי הצרכן יקבל מידע מלא ואמיתי לפני ואחרי ביצוע עסקה. החוק מדגיש כי לא נדרשת הטעיה בפועל – די בכך שהמעשה או המחדל עלולים להטעות את הצרכן.

"בהתאם לחוות דעתו של עורך הדין יונתן פרידמן, יובהר כי פרסום או הצגת מידע על ידי בית עסק, בין אם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ובין אם בכל אמצעי פרסום אחר, המתיימר להציג הכרה או אישור מטעם גוף ממשלתי כלשהו, בעוד שאין בידיו האישורים המתאימים, מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים ועולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

עם זאת, יודגש כי במקרים בהם בית העסק מחזיק באופן חוקי בכל המסמכים, האישורים וההיתרים הנדרשים מאת הגוף הממשלתי הרלוונטי, הצגת מידע זה הינה חוקית ותקינה לחלוטין ואינה מהווה הפרה כלשהי של הוראות הדין."

בתעודות ביה"ס למשחק אין זכר להכרה ממשלתית

בחינה מדוקדקת של תעודות ההסמכה המונפקות על ידי המוסד מעלה כי נעדרים מהן סמלי הריבונות הממלכתיים וכל אזכור למשרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד החינוך ומשרד הבריאות. יתרה מזאת, התעודות נעדרות כל ציון או הצהרה בדבר פיקוח ממשלתי על תוכנית הלימודים, דבר המעמיק את התהיות באשר למעמדו הרשמי של המוסד.

סגל המורים ומחלוקות נוספות

בעוד בית הספר מתגאה בסגל מורים קבוע של 13 מורים "מהטובים בארץ", תחקירנו העלה מספר סימני שאלה מטרידים לגבי חלק מחברי הסגל.

פרשת אסתי זקהיים

אסתי זקהיים, מהמורות הבכירות במוסד, נקשרה בעבר לפרשה מטרידה כאשר העידה לטובת עבריין מין מורשע. מעבר לכך, זקהיים משמשת כדירקטורית בחברת אשכולות, המנהלת את כספי התמלוגים של השחקנים. בית המשפט המחוזי קבע כי החברה אינה מתנהלת בשקיפות מספקת כלפי השחקנים, בניגוד להוראת המדינה הדורשת כי החברה תפעל כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ולא כחברה פרטית. נושא זה נמצא כעת בערעור בבית המשפט העליון.

נדבך נוסף בפרשת זקהיים נחשף מתקופת כהונתה בראשות שח"ם (המתיימר להיות ארגון השחקנים). בעת ששימשה בתפקיד הרם, הניחה את חתימתה, לצד גיא לואל, על דוחות הארגון. ואולם, דו"ח ביקורת העומק של רשם העמותות חשף כי תחת הנהגתם התנהל הארגון תוך הסתרת נתוני השכר האמיתיים מציבור השחקנים והפרות חמורות נוספות של הוראות הדין.

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

המחלוקת סביב עינת ויצמן (Free Palestine)

עינת ויצמן, מורה נוספת במוסד, מעוררת תהיות בשל התבטאויותיה הפוליטיות. ויצמן, המעלה לעיתים תכנים פרו-פלסטיניים ברשתות החברתיות שלה, מביעה דעות נחרצות נגד מדיניות הממשלה וצה"ל. הפרדוקס בולט במיוחד לאור העובדה שבית הספר מפעיל תוכנית מיוחדת לחיילים משוחררים, המוכרת לכאורה על ידי מנהל התרבות לצורך פיקדון חיילים משוחררים.

ויצמן, אשר אינה מסתירה את זיקתה העמוקה לעניין הפלסטיני, מרבה להניף את דגלי פלסטין וסמליה במרחב הווירטואלי של הפייסבוק. אולם, פרדוקס מהותי עולה מהתנהלותה: בעודה מצהירה על התנגדותה לפעולות צה"ל בעזה, היא ממשיכה להתפרנס במדינת ישראל, כאשר חלק מתשלומי המיסים שלה מממנים את הפעילות הצבאית אותה היא מגנה. דואליות זו מעלה תהיות נוקבות באשר לעקביות עמדותיה.

פרדוקס נוסף מתגלה בהתנהלותה של ויצמן: היא ניצבת בעמדת הוראה בפני תלמידים אשר, על פי השקפתה המוצהרת, נמנים על כוחות הכיבוש. דיסוננס זה מעלה תהיות נוקבות – היכן אותה אידאולוגיית "Free Palestine" אותה היא מקדמת בלהט? כיצד מתיישבת הוראתה את אלו שהיא מגדירה כשותפים לכיבוש עם אמונותיה המוצהרות?

תגובות רשמיות

משרד החינוך: "בית הספר אינו מוכר על ידי המשרד. דרשנו להסיר את כל הפרסומים המזכירים את משרד החינוך".

משרד הבריאות: "הנושא בבדיקה. נגיב עם השלמת הבדיקה".

בקשותינו לתגובה נתקלו בחומה בצורה: ענת ויצמן נטשה את השיחה באופן מיידי, ואילו אסתי זקהיים וגיא לואל בחרו להשתיק כל אפשרות לדיאלוג באמצעות חסימה מוחלטת. התנהלות זו מדברת בעד עצמה.

נ.ב

מוסד לימודי המשחק מיסודה של השחקנית ענת ברזילי, המתהדר ביומרה להיות חלוץ ומוביל בתחומו, מעורר תהיות נוקבות באשר לאותנטיות הצהרותיו בדבר הכרה ממלכתית. חרף מגוון תוכניות הלימוד המוצעות על ידו והפעלת סוכנות לקידום שחקנים, הדיסוננס המשמעותי בין המצג הפומבי לבין המציאות בשטח מעלה חששות כבדי משקל בהיבטי הגנת הצרכן ושקיפות כלפי התלמידים.

הפוסט חשיפה: ביה"ס למשחק של ענת ברזילי מציג הכרה ממשלתית פיקטיבית הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוברות בית החולים וולפסון מסרה הצהרה מדהימה: "המתנה במלר"ד הינה עד 6 שעות". הודאה זו מהווה אישור מזעזע לממצאים שפורסמו בתחקיר הקודם שלנו, שחשף את המצב הקשה בבית החולים.

יתרה מזאת, בית החולים ניסה להציג את המצב באור חיובי, כשציין כי "בשנת 2022 דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות קבע כי בוולפסון זמן ההמתנה הקצר ביותר עד לביצוע בדיקות ראשוניות במיון". אם זהו המצב הטוב ביותר, קשה לדמיין מה מתרחש בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ. הממצאים החמורים אשר נחשפו בתחקיר "מעקב" מעלים תהיות נוקבות באשר למצבה של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל. כיצד ייתכן כי במדינה מתקדמת, המתהדרת בטכנולוגיה רפואית חדישה ובצוותים רפואיים מיומנים, נאלצים מטופלים להמתין שעות ארוכות כה לקבלת טיפול בסיסי?

מצבה הנוכחי של מערכת הבריאות מהווה סיכון ביטחוני ממשי. במקרה של מלחמה כוללת, כשנידרש לטפל במאות או אלפי פצועים בו-זמנית, המערכת עלולה לקרוס לחלוטין. זוהי נקודת תורפה קריטית בחוסן הלאומי שלנו.

צוות "מעקב" ערך סיור מקיף בבית החולים וולפסון, וחשף תמונת מצב מדאיגה ביותר. מטופלים נראו ממתינים שעות ארוכות במסדרונות צפופים.

השאלה המתבקשת היא: לאן הולכים כספי הציבור המיועדים למערכת הבריאות? על פי נתוני משרד האוצר, תקציב מערכת הבריאות לשנת 2023 עמד על כ-41 מיליארד שקלים. כנראה, הבעיה אינה בהכרח בגודל התקציב, אלא באופן חלוקתו וניצולו. חלק ניכר מהתקציב מופנה לטכנולוגיות חדשות ותרופות יקרות, בעוד שהתשתיות הבסיסיות והכוח האדם אינם מקבלים את המשאבים הדרושים.

חרף חומרתם המופלגת של הממצאים, תגובותיהם של הגורמים האחראים מעוררות תהיות נוספות. משרד הבריאות בחר להתעלם מפניותינו החוזרות ונשנות לקבלת התייחסות. שתיקה זו מעלה חשש כבד שמא המשרד מודע היטב למצב החמור, ברם נמנע מלהתמודד עמו באורח ישיר וגלוי.

ההודאה המזעזעת של בית החולים וולפסון בזמני המתנה של עד שש שעות במיון היא רק קצה הקרחון של משבר עמוק במערכת הבריאות הישראלית. המצב הנוכחי מסכן חיי אדם ומערער את ביטחונה הלאומי של ישראל. שמא ניצבים אנו בפני נקודת שבר. באם לא תינקט פעולה מיידית ומקפת, עלולים אנו למצוא עצמנו ניצבים אל מול קריסתה המוחלטת של מערכת הבריאות הציבורית. שעת חירום לאומית היא זו, המחייבת התגייסות נחרצת של כלל הגורמים הנוגעים בדבר.

המשבר במערכת הבריאות פוגע ביכולתנו להתמודד עם איומים בריאותיים עתידיים. אנחנו רואים עלייה בשיעורי תחלואה במחלות שהיו אמורות להיות תחת שליטה, וחוסר מוכנות מדאיג לאתגרי הבריאות של המאה ה-21, כמו התפרצויות של מחלות זיהומיות חדשות או השפעות שינויי האקלים על בריאות הציבור.

תקראו את הכתבה הראשונה שפרסמנו במערכת "מעקב" על מה שקרה בבית חולים וולפסון – לחץ כאן

בית החולים וולפסון מגיב לטענות על טיפול במקרה אלימות: פער בין הצהרות לביצוע בשטח

בתגובה לפנייה מיום 8 באוגוסט 2024, הצהיר בית החולים וולפסון על מחויבותו "לרפואה מקצועית, אכפתית ואנושית לכלל המטופלים". ברם, הפער המשמעותי בין הצהרה זו לבין החוויה המתוארת מפי המטופל מעלה תהיות נוקבות באשר ליישומה של מדיניות זו הלכה למעשה. שמא יש פער ניכר בין הרטוריקה הנשגבת לבין המציאות בשטח, ומן הראוי לבחון לעומק את אופן הוצאתה אל הפועל של מדיניות זו. בית החולים התגאה בזמני ההמתנה הקצרים ביותר לביצוע בדיקות ראשוניות במיון, בהתבסס על דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות משנת 2022. אולם, המטופל שפנה למערכת "מעקב" מתאר תמונה שונה לחלוטין, המעלה תהיות לגבי הרלוונטיות של נתונים היסטוריים אל מול המציאות העכשווית.

בית החולים הדגיש את היערכותו למצבי חירום, כולל הפעלת מיון חירום תת-קרקעי, מחלקות ממוגנות, ומלאי ציוד ומזון לתקופה ממושכת. ההצהרה על "רמת כוננות מוגברת" ו"תיאום עם העיריות וגופי ההצלה" מציירת תמונה של מוכנות מקיפה. אך המקרה הספציפי שהובא לידיעת מערכת "מעקב" מעלה ספקות לגבי יישום נהלים אלה בפועל. המטופל טוען כי במקרה של אלימות שהתרחש במיון, לא הוזמנה ניידת משטרה, בניגוד לנהלים המוצהרים של בית החולים.בית החולים הצהיר על נכונותו לטפל במגוון רחב של מקרים, כולל נפגעי אלימות, תוך מתן "מענה ומעטפת לכל מטופל/ת בהתאם לנהלי העבודה". יתרה מזאת, בית החולים ציין כי במקרים של חשד לאלימות במשפחה או פגיעה בחסרי ישע, הצוות מערב עובדת סוציאלית ומדווח למשטרה. ברם, המקרה המדווח מעלה תהיות חמורות לגבי יישום נהלים אלה. העלינו בתיעודינו המדוקדק כי לא זו בלבד שלא נקראה ניידת משטרה למקום, אלא שבית החולים אף נמנע מלהתייחס לעובדת אי-הזמנתה של הניידת ולא טרח לחקור את נסיבות המקרה לעומקן.

בית החולים הדגיש את חשיבות חוויית המטופל, תוך ציון השקעת משאבים בבניית תהליכי שירות, מעורבות מתנדבים, ומתאמי שירות. ההצהרה על "שירות ומקצועיות ללא פשרות" מציגה תמונה אידיאלית של טיפול רפואי. עם זאת, הפער בין הצהרות אלה לבין החוויה המתוארת על ידי המטופל מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של יישום מדיניות זו בפועל. התחושה היא כי בית החולים מנסה "לצייר תמונה שהכל בשגרה". אם המתנה הנמשכת עד שש שעות לאדם הסובל מלחץ דם העולה על מאתיים, מכאבים בחזהו, שבר, או כאבים דחופים אחרים נחשבת ל"שירות ומקצועיות ללא פשרות", אזי עדיף, כנראה, למות בבית. מה תועלת בטיפול רפואי המתמהמה עד כדי כך, עד שהוא עלול להפוך מגורם מציל חיים למכשול מסכן?

בתגובתו, הביע בית החולים וולפסון צער על חוויית השירות השלילית. עם זאת, התגובה נתפסת כללית ומתחמקת, ללא התייחסות ספציפית לטענות החמורות שהועלו. קיים פער מטריד בין ההצהרות הרשמיות של בתי חולים לבין המציאות בשטח. חשוב לזכור כי מערכת הבריאות נמצאת תחת לחץ מתמיד, אך זה אינו מצדיק התעלמות מנהלים קריטיים, במיוחד כשמדובר במקרי אלימות.

המאורע שהתרחש בבית החולים וולפסון מדגיש ביתר שאת את הפער המטריד בין ההצהרות הרשמיות לבין המציאות הנגלית בשטח. בעוד שמוסדות הרפואה מצהירים בפומבי על מחויבותם לטיפול מקצועי ואנושי, המציאות מציגה בפנינו תמונה מורכבת ורבת פנים לאין שיעור.

תיעדנו מקרה תמוה ומדהים, בו פרמדיקים מד"א נאלצו ליטול על עצמם מטלות שאינן מתחום מומחיותם, כגון החלפת סדינים וניקוי רצפות בית החולים, וזאת בשל היעדרו של צוות עזר במקום. אולם, בתגובתו, מנסה בית החולים לצייר תמונה נאה אך כוזבת למדי של המציאות.

אין כל ספק כי מחלקת הדוברות ויחסי הציבור של בית החולים מתפקדת באופן מעולה. ברם, הדוברת אינה זו אשר מצילה חיי אדם במחלקת המיון. תחת זאת, היא פועלת ממשרדה, ומקבלת את שכרה תמורת חיבור אגדות, או לכל הפחות, סיפורים המתקרבים לסוגה ספרותית זו.

הפוסט וולפסון: 6 שעות במיון – "הכי מהיר בארץ" הופיע לראשונה ב-מעקב.

המתיחות הנוכחית מגיעה לשיאה בעקבות חיסולו של מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן – אירוע שיוחס לישראל למרות היעדר תגובה רשמית מירושלים. חיסול זה, בצירוף לחיסול קודם בביירות עליו נטלה ישראל אחריות, הביא לגל איומים מצד גורמים עוינים באזור, המכונים "ציר הרשע".

השר בוסו הדגיש את חשיבות השמירה על דריכות מלאה בכל הרמות, תוך הנחייה לבדוק באופן מיידי את מוכנות כוח האדם ומלאי הציוד הרפואי. כמו כן, הוא הורה לוודא כי הרציפות התפקודית של מערכת הבריאות תישמר גם במקרה של הסלמה ביטחונית נוספת, במיוחד בצפון הארץ.

ההיערכות המוגברת של מערכת הבריאות משקפת את המורכבות של המצב הביטחוני הנוכחי ואת הצורך בתכנון קפדני ומקיף לשעת חירום. בעוד שהתקווה היא שלא יהיה צורך להפעיל את תוכניות החירום, ההכנות הנרחבות מבטיחות כי מערכת הבריאות תהיה מוכנה ככל האפשר להתמודד עם כל אתגר שעלול להתעורר.

צילום: דוברות משרד הבריאות

הפוסט מערכת הבריאות בישראל נערכת לתרחיש חירום לקראת מתקפה איראנית הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

המלצות משרד הבריאות כוללות:

1. הימנעות מחשיפה לשמש: יש להישאר במקומות מוצלים וממוזגים ככל האפשר, במיוחד בשעות החמות של היום.

2. שתייה מרובה: חשוב להקפיד על שתיית מים בכמויות גדולות, גם כשלא מרגישים צמא.

3. הגנה מפני השמש: בעת שהייה בחוץ, יש לחבוש כובע רחב שוליים, ללבוש בגדים בהירים ונוחים ולמרוח קרם הגנה.

4. הימנעות ממאמץ גופני: יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת, במיוחד בשעות החמות.

5. תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות בסיכון: קשישים, תינוקות, ילדים קטנים וחולים במחלות כרוניות זקוקים להשגחה מיוחדת.

סימנים למכת חום כוללים:

– טמפרטורת גוף מעל 39.5 מעלות צלזיוס
– עור אדום, חם ויבש (ללא הזעה)
– דופק מהיר
– כאב ראש חזק
– סחרחורת ובחילה
– בלבול וירידה בהכרה

במקרה של הופעת סימנים אלו, יש להתקשר מיד למוקד החירום ולפעול לקירור הגוף. חשוב להדגיש: במקרה של מכת חום, אין לתת לנפגע לשתות. הטיפול בנוזלים ייעשה דרך הווריד על ידי צוות רפואי מוסמך.

למטיילים, משרד הבריאות ממליץ:

– לתכנן את הטיול מראש ולהתאימו לתנאי מזג האוויר
– לעדכן אדם קרוב על המסלול המתוכנן
– להצטייד בכמות מספקת של מים
– להשתמש בציוד מגן מתאים: נעליים נוחות, בגדים מתאימים, כובע, קרם הגנה ומשקפי שמש

בנוסף, משרד הבריאות מזהיר מפני השארת ילדים, קשישים או בעלי חיים ברכב ללא השגחה, אפילו לזמן קצר. הטמפרטורה בתוך רכב סגור עלולה לעלות במהירות לרמות מסוכנות.

גל החום הנוכחי מהווה אתגר משמעותי לבריאות הציבור. על ידי מעקב אחר ההנחיות של משרד הבריאות והפגנת ערנות למצבנו ולמצב הסובבים אותנו, נוכל להתמודד בבטחה עם תנאי מזג האוויר הקיצוניים ולשמור על בריאותנו.

הפוסט משרד הבריאות מזהיר: גל חום קיצוני פוקד את ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

חזירי בר נצודים בחיפה – הבשר מגיע לצלחות התושבים.

המבצע לדילול אוכלוסיית חזירי הבר בחיפה החל בעקבות החלטתו של ראש העיר, יונה יהב, במטרה להתמודד עם מה שהוגדר כ"מטרד" עירוני. לשם כך, נחתם הסכם שנוי במחלוקת עם רשות הטבע והגנים, המנוגד לכאורה לערכי הרשות עצמה.

אתמול (6 ביולי) פרסמה מערכת מעקב את החלק הראשון של תחקירה, ובו נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול" (קרא את החלק הראשון לחץ כאן). היום אנו מפרסמים את החלק השני והמזעזע אף יותר של הפרשה.

על פי ההסכם עם רשות הטבע והגנים, הציידים אמורים היו להתמקד ב"דילול" של חזירים זקנים וחולים בלבד. אולם, תיעוד שהגיע לידי מערכת מעקב מראה תמונה שונה לחלוטין: הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים.

אך הממצא המדאיג ביותר הוא שמדובר לא רק בהרג בלתי מבוקר, אלא בעסק של ממש. קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 ש"ח. משמעות הדבר היא שחלק מהציידים מנצלים את המבצע העירוני לטובת רווח אישי, תוך מכירת בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית.

שיחה עם הצייד:

• צייד מציע בשר ללא בדיקות וטרינריות נדרשות, מעלה חששות כבדים לבריאות הציבור. המוכר אינו בודק את זהות הקונים או את ייעוד הבשר, מה שמעורר דאגה כי ייתכן שהבשר יגיע למסעדות.

מערכת מעקב פנתה לעיריית חיפה בשורה של שאלות נוקבות, בין היתר לגבי הפיקוח על הציידים, אופן התשלום להם, והאם נערך מכרז כנדרש בחוק (לגיוס הציידים). העירייה בחרה שלא להשיב לשאלות אלו.

עם זאת, בתגובה רשמית שנמסרה ל"מעקב", טענה עיריית חיפה כי "מדובר בחזירי בר המהווים סכנה מוחשית כלפי התושבים. זאת ועוד, בדגימות דם ורקמות שנעשו נמצאו חזירי הבר נשאים של מחלות המועברות לבני אדם גם ללא מגע ישיר ובכלל זה עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

תגובה זו מעלה תהיות נוספות: אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית? האם העירייה מודעת למכירות אלו? ואם כן, מדוע אינה פועלת למניעתן?

מידע נוסף שהגיע למערכת מעקב מצביע על כך שחלק מהציידים אף מעבירים בשר בחינם לחברים ומכרים. זאת, כאשר לפי טענת העירייה עצמה, מדובר בבעלי חיים הנושאים מחלות מסוכנות.

שיחה עם הצייד:

פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי טענות העירייה בדבר מחלות הן ניסיון ליצור לגיטימציה להרג המסיבי של חזירי הבר. "זו הפחדה זולה. אם באמת היה מדובר בסכנה בריאותית כה חמורה, היינו מצפים לראות פעולה נרחבת הרבה יותר מצד משרד הבריאות", אמרגבריאל פינקלשטיין.
מערכת "מעקב", פנתה לעירייה בדרישה לקבל מידע מפורט על הפרשה. בין השאלות המרכזיות: היכן תוצאות בדיקות המעבדה המאשרות את הסכנה הבריאותית? מה נעשה עם גופות החזירים (הרי מדובר במאות גופות (מעל 350))? וכיצד מתבצע תהליך השמדת הגופות?
בנוסף, מעקב מסר מידע לעיריית חיפה שהציידים המקומיים מוכרים את הבשר או מחלקים אותו לחברים, למרות אזהרות העירייה כי החיות עלולות לשאת מחלות מסוכנות.

בתגובה העירייה בחרה להגיב באיומים ובניסיונות הפחדה. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי שקיפות העירייה ומחויבותה לבריאות הציבור.

תשובות העירייה, או ליתר דיוק היעדרן, רק העמיקו את התעלומה. במקום להציג נתונים ועובדות, בחרו נציגי העירייה להתמקד בהכחשות נמרצות ואף באיומים משפטיים. אלירן טל, דובר העירייה, הגיב בחריפות לטענות שהועלו: "לגבי ה'מידע' על חלוקת הבשר ל'חברים' – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז נאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו".

הדברים נאמרו בתגובה לטענות שהועלו בפני העירייה, לפיהן בשר החזירים המושמדים נמכר או חולק לאנשים פרטיים – האשמה חמורה במיוחד לאור הטענות הקודמות בדבר הסכנה הבריאותית שמהווים החזירים.

במקום להתמודד עם שאלות לגיטימיות, העירייה בוחרת בטקטיקות של הפחדה והשתקה. זו התנהלות שאינה ראויה לגוף ציבורי שאמור לשרת את התושבים.

הפרשה קיבלה תפנית נוספת כאשר דובר העירייה התייחס לכתבה שפורסמה ב"מעקב" (06.06) בצורה שעוררה תהיות נוספות. "אני מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית," כתב טל. "אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר".

בינתיים, השאלות המרכזיות נותרו ללא מענה. נכון לעכשיו, עיריית חיפה טרם הציגה את הנתונים והמסמכים שנדרשו ממנה.

תגובות.

אלירן טל, מנהל אגף הדוברות:

אבי מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית.

אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר.

לגבי "המידע" על חלוקת הבשר ל "חברים" – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז ניאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו.

שבוע טוב.

(מנהל אגף הדוברות כתב עם שגיאות כתיב, כנראה בלחץ ומבין את עומק הבעיה).

משרד הבריאות: העניין בבדיקה.

תגובה מטעם משטרת ישראל טרם נמסרה.

הפוסט בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בראיון בלעדי למערכת 'מעקב', שיתפו הוריו של עידן את מסעם המורכב והרגשי, תוך שהם מעלים שאלות נוקבות לגבי מוכנותה של מערכת הבריאות הישראלית למצבי חירום.

חנה גאיה, אמו של עידן, סיפרה על הימים הראשונים בבית החולים זיו בצפת, שם קיבלה המשפחה יחס חם ותומך. "קיבלנו חיבוק וחום משפחתי", היא מספרת, "אבל מהר מאוד הבנו שבית החולים לא היה ערוך לטיפול בפצועים קשים מבחינה טכנולוגית". גאיה מעלה שאלה מטרידה: "מה יקרה אם תפרוץ מלחמה כוללת? לאן יועברו הפצועים הקשים?".

חנה גאיה: "בית החולים זיו בצפת הצילו את החיים של עידן והצילו את היד שלו. לא חסכו במאמצים וברופאים. וגם עטפו אותנו . עכשיו שאנחנו בתל השומר אנחנו רואים את האמצעים שיש בבתי חולים במרכז ומאד היינו רוצים לעזור לבית החולים זיו שבפריפריה שגם בו יהיו אמצעים כאלו".

עידן הועבר לבית החולים תל השומר, צעד שהיה הכרחי לטיפול המורכב שהוא זקוק לו. "בתל השומר יש צוות רפואי נפלא", מציינת גאיה, "אבל אני עדיין מודאגת ממה שעלול לקרות במקרה של אירוע רב-נפגעים".

למרות הקשיים, המשפחה מדגישה את התמיכה המרשימה שהם מקבלים מחטיבת גולני. "כל יום מגיעים חיילים וחיילות לבית החולים", מספרת חנה בהתרגשות, "התמיכה שלהם היא אין-סופית ומחממת את הלב".

עידן צפוי לעבור ניתוח ביום חמישי הקרוב, ולאחריו צפוי ניתוח נוסף בימים הבאים. "הרופאים נלחמים על חייו של עידן", אומרת חנה, "ואנחנו מבקשים מכל עם ישראל להמשיך ולהתפלל עבורו. זו העזרה היחידה שאנחנו צריכים כרגע".

למרות שחברי כנסת ושרים לא הגיעו לבקר את עידן, חנה מביעה הבנה למצב. "הבן שלי משרת את העם ואוהב את המדינה", היא אומרת, "אני מבינה שבזמן מלחמה המדינה עסוקה. אני לא אישה פוליטית ומה שמעניין אותי זה רק הבריאות של הבן שלי".

אימו של עידן עובדת בחברת הפניקס, "חברת הפניקס דואגת לי לכל דבר אפשרי נותנת לי את כול המרחב שצריכה" מסרה חנה גאיה.

יעד אוחנה, אביו של עידן, מנהל מוסך הנושא את שמו של בנו – "מוסך עידן". הוא מתמרן בין הצורך להיות לצד בנו לבין ניהול העסק. "יש לקוחות שמבינים את המצב ויש שפחות. רק היום חזרתי לעסק, בבקרים אהיה בעסק ובערבים ובלילות אני בבית החולים", הוא מסביר.

המשפחה מדגישה שוב ושוב את בקשתם היחידה מהציבור: "אנחנו מבקשים להתפלל".

סיפורה של משפחת אוחנה מדגיש את המחיר האישי והמשפחתי של המלחמה, ומעלה שאלות חשובות לגבי מוכנותה של מערכת הבריאות הישראלית למצבי חירום מתמשכים. בעוד שהמשפחה מתמודדת עם האתגר היומיומי של מצבו הקשה של עידן, היא גם מביעה הערכה עמוקה לצוותים הרפואיים ולחיילי צה"ל התומכים בהם.

עם התקרב הניתוחים הקריטיים של עידן, כל עם ישראל מתבקש להצטרף לתפילות למען החלמתו המהירה והמלאה. סיפורו של עידן אוחנה הוא תזכורת כואבת למחיר האנושי של המלחמה, ולחשיבות של אחדות ותמיכה הדדית בעתות משבר.

תגובות:

משרד הבריאות טרם מסרו את תגובתם.

תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט הלוחם עידן אוחנה עדיין במצב קשה, הרופאים נאבקים על חייו הופיע לראשונה ב-מעקב.