לקראת פתיחת גני הילדים בחודש ספטמבר, פרסמה הדס חכימי — מייסדת מיזם "שומרת הטף" — פוסט חשוב ומעורר דאגה. בפוסט, שפורסם ב־3 באוגוסט 2025, מזהירה חכימי את ההורים מפני "נורות אדומות" מהותיות, אשר חובה להבחין בהן מבעוד מועד, עוד בטרם רישום הילדים למסגרות החינוך.

חכימי, שהקדישה את פעילותה לזיהוי ומניעת פגיעות בילדים במסגרות חינוכיות, מציינת כי הפוסט מבוסס על עובדות וכרוכות שנחשפו לאורך שנות פעילותה. היא מתייחסת להודות לפעילים, לצוות ולעורכי הדין שמסייעים בפעילות הארגון.

בראש רשימת ההמלצות של חכימי עומדת דרישה מההורים לוודא שהמסגרת מאפשרת הסתגלות מתאימה, כאשר ההורים נוכחים עם הילד בצורה המאפשרת להם ולילד להרגיש בטוח. לדבריה, זהו תנאי בסיסי שלא ניתן לוותר עליו.

נקודה קריטית נוספת שעליה מדגישה חכימי היא חובת הבדיקה של רישיון המסגרת. "לא להתבייש לבקש להציג לכם", היא כותבת, ומציינת כי ניתן לבדוק זאת באתר משרד החינוך. במקביל, חכימי דורשת מההורים לוודא שבמקום מותקנות מצלמות ולבקש לראות מתי הותקנו, כולל הצגת אישור מטכנאי.

בדיקת הצוות מהווה נושא מרכזי בהמלצותיה של חכימי. היא דורשת מההורים לבדוק את שמות הצוות בגן, כולל שמות משפחה, ולברר שאין להם רישום או עבר פלילי. בהקשר זה היא ממליצה על עורך הדין איתן סבג כפלילייסט מצוין.

נקודה שחכימי מגדירה כ"נורה אדומה" קריטית היא נושא הכניסה החופשית לגן. לדבריה, חיוני שיהיה להורים קוד כניסה חופשי לגן, ובשום אופן לא להסכים לצלצל בפעמון ולהמתין שיפתחו. "זה לא תקין וזאת נורה אדומה שאסור להתעלם ממנה", היא מדגישה.

עבור הורים שטרם נרשמו למסגרת ועדיין בחיפושים, חכימי ממליצה להגיע להתרשמות בזמן פעילות בלבד ופשוט לשבת ולהתבונן מהצד כמה שיותר. היא מדגישה על חשיבות ההשקפה גם בזמן אוכל והרדמות, ומזהירה לא להגיע בזמן שאין ילדים בגן. "בכל זאת, אתם לא שוכרים דירה – אתם הולכים להפקיד את הדבר הכי יקר לכם בעולם", היא מסבירה.

בנושא החוזה, חכימי מציינת פרט חשוב – לבדוק שהחוזה מאפשר קבוצת הורים בווטסאפ ללא צוות, ולוודא שאין הסכם סודיות בחוזה.

חכימי מזהירה במיוחד מפני מסגרות פיראטיות, בעיקר מטפלות בבתים. לדבריה, מסגרות אלו מתנהלות ללא מצלמות, ללא רישיון בטענה שמתחת לשבעה ילדים הן לא צריכות רישיון. היא מציינת כי משפחתונים בבתים מנוהלים לרוב על ידי מטפלת אחת או על ידי בני זוג, אמא ובת, או אמא ואחות, קשר משפחתי שלדבריה פחות מומלץ מכיוון שבקשר משפחתי יש גם "קשר שתיקה".

לדברי חכימי, אלו רוב המסגרות שמוקלטות ויוצאות לא תקינות ובכל זאת ממשיכות לפעול במשך שנים, כי כשאין מצלמות – אין ראיות. "וגם כשיש ראיות הן חייבות לעמוד ברף הפלילי שקבוע בחוק – מכות ועוד קצת", היא מוסיפה.

חכימי מפרטת סימני אזהרה שעליהם הורים צריכים לשים לב: ילד שחזר עם חבלה בגוף, סיפר שמישהו בגן עושה לו כואב, התחיל להראות סימני מצוקה או חל בו שינוי התנהגותי קיצוני. בין הסימנים היא מציינת הפרעות שינה המלוות בהתעוררויות, צרחות ובכי בלילה, סירוב לישון לבד, שינוי קיצוני באוכל כגון רעב או צמא מוגבר, וחוסר תיאבון מתמשך.

במקרה של חשד לפגיעה בילד, חכימי מזהירה בחריפות: "לעולם לא לפנות למנהלת הגן או לצוות המטפל ולבקש ממנו לצפות במצלמות, כי הן עלולות ולצערי הן גם עושות את זה – למחוק את המצלמות".

במקום זאת, היא ממליצה להשאיר פנייה בפייסבוק או באינסטגרם של הארגון, ורק לאחר קבלת מענה וליווי למלא טופס דיווח חריג למפקחת של משרד החינוך בבקשה לפתוח מצלמות, או כמובן להגיש מיד תלונה במשטרה. לדבריה, אסור למנהלת הגן לפתוח מצלמות אם הגן לא בחר במסלול של צפייה אונליין או בצפייה שבועית.

בסוף הפוסט, חכימי מודה לשותפתה יולי ברזני, למעצבת הלוגו ויקטוריה טנטסר, ולמנהלות קבוצות הווטסאפ של "שומרות הטף" שנפתחו כבר בחלק מהערים: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, כפר סבא, הוד השרון, חדרה/אור עקיבא, ירושלים, באר שבע, הרצליה/רמת השרון, רעננה, עפולה, ראש העין, לוד, רמלה, אור יהודה, יהוד ורחובות.

חכימי מודיעה כי בשבועיים הקרובים יפתחו קבוצות נוספות בראשון לציון, נס ציונה, פתח תקווה, נתניה, פרדס חנה כרכור וחולון. היא מסיימת בהודיה לבתאל הליפקס דויב "על כל מה שאת עבור הילדים, איזה מזל יש לנו שאת איתנו ואיזה מזל יש להם שאת כאן עבורם".

הפוסט של חכימי מגיע בעיתוי קריטי, כאשר אלפי הורים בישראל מתכוננים לרשום את ילדיהם למסגרות חינוכיות לקראת שנת הלימודים החדשה. ההמלצות שלה, המבוססות על ניסיון רב שנים בתחום זיהוי ומניעת פגיעות בילדים, מהוות מדריך מעשי להורים המבקשים להבטיח את בטיחות ילדיהם במסגרות החינוכיות.

אנו, בצוות "מעקב", ליווינו שני הליכים משפטיים שנוהלו נגד מיזם "שומרת הטף". בשני המקרים מדובר בגננות שהפעילו לחץ משפטי כלפי מייסדת המיזם, הגב' הדס חכימי, וכן כלפי הפעילה והתומכת יוליה ברזני — שהפכה ברבות הזמן לחלק בלתי נפרד מן המיזם.

ההליך הראשון נגע לשני רגינסקי מעפולה. בפסק הדין שניתן בעניינה, נקבע כי בגן שבבעלותה, "משפחתון פרח", בוצעו מעשי התעללות בילדים. רגינסקי הייתה בין אלו שניסו להפעיל לחץ משפטי על חכימי, על ברזני ועל הורי הילדים — מהלך חסר בושה וחמור בפני עצמו — אך לבסוף הפסידה בהליך המשפטי.

בית המשפט אף חייב אותה בהוצאות, ובאותו פסק דין נקבע כאמור כי אירעו בגן מקרים חמורים של פגיעה בילדים. בעקבות זאת, ניתן צו לסגירת הגן. עורך הדין איתן סבג, שייצג את חכימי וברזני, הבהיר לרגינסקי ולצוותה המשפטי את גבולות הגזרה של שלטון החוק — לעיתים, כך נראה, מי שמשלם — לומד. לבסוף, ולאחר מאבק משפטי ממושך, הגן נסגר והצדק יצא לאור.

בנוסף, בכל הנוגע לצו שניתן בעניינה, נקבע בו על סגירת הגן "משפחתון פרח" שבבעלותה של גב' רגינסקי. ככל הנראה, תוקפו של הצו נמשך עד לחודש ספטמבר 2025. ואולם, נדמה כי אין כל יראת כבוד כלפיו: בעמוד העסקי של "משפחתון פרח" פורסם לאחרונה תוכן המעיד, לכאורה, על פעילות מתוכננת כבר במהלך חודש אוגוסט.

אם אכן קיים צו תקף לסגירת המקום, קיימת חובה משפטית לציית לו. פרסום המעיד על פעילות בניגוד להוראות הצו עלול להיחשב כהפרה של הדין.

• לקריאת הכתבות במלואן – הקלק כאן

ההליך השני עסק בלבנה שם-טוב מחדרה. גם כאן נרשם ניסיון להשתיק את פעילותן של חכימי וברזני, עת שם-טוב פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרתה הברורה של הבקשה הייתה להשתיק ביקורת ולהרתיע מפעולה ציבורית. אולם בית המשפט דחה את הבקשה, ולא הוציא את הצו. זמן קצר לאחר מכן, ולאחר פתיחת הליך פלילי בעניינה של שם-טוב, היא נעצרה. כיום, הגן שבראשותה סגור.

• לצפייה בכתבות – יש ללחוץ כאן

תגובות:

גב' שני רגינסקי חסמה את גישת מערכת "מעקב", ועל כן לא נתקבלה תגובתה.

משרד החינוך מבהיר: למשפחתון "פרח" ניתן בעבר צו סגירה מנהלי, וכן צו סגירה שיפוטי, שתוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעיל נגדו את מלוא הסמכויות העומדות לרשותו.

צילום ראשי (תמונות) מתוך עמוד "שומרת הטף" והדס חכימי בפייסבוק, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט אזהרה דחופה לקראת פתיחת הגנים: "נורות אדומות" במעונות הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקרית אלימה חמורה התרחשה במסדרונות בית משפט נוף הגליל, כאשר העיתונאי דים אמור הותקף באכזריות על ידי שני רגינסקי, מנהלת משפחתון פרח בעפולה, בעת שמילא את תפקידו העיתונאי. התקיפה, שכללה שבירת ציוד צילום יקר ערך, התרחשה לאחר דיון משפטי בו רגינסקי הייתה מעורבת.

פגיעה חמורה בחופש העיתונות

אמור, כתב במערכת החדשות "מעקב", הגיע לבית המשפט כדי לסקר דיון משפטי בתביעה שהגישה רגינסקי נגד קבוצת אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". במהלך ניסיונו לתעד את ההליך המשפטי ולראיין את רגינסקי, היא התפרצה באלימות קשה כלפיו, תקפה אותו פיזית והשחיתה את ציוד הצילום המקצועי שברשותו.

"התקיפה הייתה ברוטלית ובלתי צפויה", מסר אמור. "לא ניתן להשלים עם מצב בו עיתונאי מותקף במסדרונות בית המשפט בעת מילוי תפקידו. זוהי פגיעה חמורה לא רק בעיתונאי עצמו, אלא בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת".

התקיפה החמורה מתווספת לשורת אירועים מטרידים הקשורים למשפחתון פרח. לאחרונה קבע בית המשפט כי במסגרת החינוכית שבניהולה של רגינסקי התרחשו מקרי אלימות חמורים. בעקבות הממצאים המזעזעים, הוציא משרד החינוך צו סגירה מיידי למשפחתון, ועיריית עפולה מחקה אותו מרשימת המסגרות החינוכיות המאושרות בעיר.

סיוט במשפחתון 'פרח': מעצר, יחס מפחיד לילדים והורים זועמים – קרא עוד

צו סגירה ומעצר: חשד לזוועות במעון פעוטות בעפולה – קרא עוד

חקירת משטרה נפתחה נגד מפעילת משפחתון פרח בעפולה – קרא עוד

"משפחתון פרח": המסכה הוסרה – עובדות בחקירה, שני רגינסקי חוטפת פסק דין כואב – קרא עוד

הילדים שנחשפו לאירועים במשפחתון הופנו לטיפול נפשי מקצועי, עדות נוספת לחומרת המקרים שהתרחשו במקום. במקביל, מתנהלת חקירה משטרתית מקיפה נגד צוות הגן, כולל הגננות תמר ביטון ומזל בידגלון, כאשר במסגרת החקירה כבר בוצע מעצר אחד לפחות.

בכתב התביעה שהוגש נגד רגינסקי, נחשף כי מלבד התקיפה הפיזית, היא ניסתה למנוע את הסיקור התקשורתי של ההליכים המשפטיים באמצעים שונים. יתרה מכך, לאחר האירוע היא החלה לשלוח לעיתונאי הודעות מטרידות בעלות אופי אישי ומיני, כולל כינויים כמו "אהוב ליבי". המסרונים המוזרים, שנשלחו בסביבות השעה 12 בלילה, נראו כניסיון להטריד, להשפיע על הסיקור העיתונאי, להפריע לסדר יומו של הכתב, לגרום לו לסיוט ולהפעיל עליו לחץ.

בית המשפט המחוזי כבר קבע בפסיקה קודמת כי על רגינסקי לשלם פיצויים בסך 7,500 ש"ח להדס חכימי, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשפחתון. בהליכים המשפטיים הנוכחיים, מייצג את חכימי עורך הדין איתן סבג, בעוד רגינסקי מיוצגת על ידי עורך הדין רועי דותן.

התקיפה האלימה של עיתונאי במסדרונות בית המשפט מעלה שאלות קשות לגבי שלטון החוק וחופש העיתונות. העובדה כי מנהלת מסגרת חינוכית, שכבר נמצאה אחראית לאירועי אלימות בעברה, בוחרת להשתמש באלימות כלפי עיתונאי במילוי תפקידו, מעידה על דפוס התנהגות מסוכן ומדאיג.

ההליכים המשפטיים בתביעה החדשה צפויים להימשך, כאשר מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב ולדווח על ההתפתחויות בתיק, למרות ניסיונות ההשתקה והאיומים. התקיפה החמורה של העיתונאי דים אמור מדגישה את הצורך הדחוף בהגנה על עיתונאים במילוי תפקידם ובאכיפה מחמירה כנגד מי שמנסה לפגוע בחופש העיתונות.

הפוסט בעלת הגן שנסגר בגין התעללות בילדים שוב נוקטת באלימות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתום מאבק משפטי סוער, שכלל תקריות אלימות ואירועים חריגים, נחשפת האמת המלאה מאחורי פרשת גן הילדים "משפחתון פרח" בעפולה. בית המשפט המחוזי לא רק דחה את טענותיה של בעלת הגן, שני רגינסקי, אלא גם חייב אותה בתשלום הוצאות משפט משמעותיות, במה שנראה כמכה סופית לניסיונותיה להשתיק את האמת.

יתרה מזאת, ניתן תוקף משפטי מלא לזכותה של הגב' הדס חכימי, מייסדת ארגון "שומרת הטף", לפרסם כל מידע הנוגע לגב' רגינסקי ולמוסד החינוכי שבבעלותה, וזאת ללא כל מגבלות או סייגים.

במה שנראה כניסיון אחרון נואש לשמור על שמה הטוב, פנתה רגינסקי לבית המשפט בניסיון למנוע פרסומים אודות פעילות הגן שבבעלותה. אולם, כפי שהתברר, המציאות הייתה חזקה מכל ניסיון טיוח. צו הסגירה שהוצא על ידי המדינה מדבר בעד עצמו, ומעיד על חומרת הממצאים שהתגלו.

בהליך המשפטי שהתנהל, העותרת הגב' שני רגינסקי יוצגה על-ידי עורך הדין רועי דותן, בעוד העותרת הגב' הדס חכימי יוצגה על-ידי עורך הדין איתן סבג, מומחה למשפט פלילי, אשר העניק את שירותיו המשפטיים בהתנדבות המלאה. המשיבות האחרות, הגב' תמר ביטון, יוצגה על-ידי בא-כוחה עורך הדין נדב גרינולד, והמשיבה הנוספת, הגב' מזל בידגלון, יוצגה על-ידי באת-כוחה עורכת הדין איריס שריקי.

הדס חכימי תמשיך לחשוף מקרי התעללות בגני ילדים

פסיקת בית המשפט המחוזי: הדס חכימי, המוכרת בכינויה "שומרת הטף", רשאית להמשיך בפעילותה לחשיפת מקרי התעללות במוסדות החינוך לגיל הרך.

הגברת שני רגינסקי, מנהלת מעון לפעוטות בעיר עפולה, בצוותא עם עובדותיה, הגברות תמר ביטון ומזל בידגלון, הגישו לערכאה השיפוטית בקשה למתן צו מניעה כנגד פרסומיה של גברת חכימי. בבקשתן טענו כי הפרסומים עולים כדי הטרדה מאיימת. בית משפט השלום קיבל את עתירתן והורה על מחיקת הפרסומים הנדונים. ברם, ערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי הפכה את ההחלטה על פיה, בקובעה נחרצות כי תכלית הפרסומים הינה ראויה ונעלה – להגן על שלומם ורווחתם של פעוטות חסרי ישע המצויים במסגרות החינוכיות.

המערערת, הדס חכימי, מקדישה את פעילותה לאיסוף ראיות ותיעוד מקרים של התעללות בגני ילדים, ומפיצה את ממצאיה ברשתות החברתיות ובתקשורת. בערעור שהוגש באמצעות עורך הדין איתן סבג, אשר התנדב לייצגה ללא תמורה מתוך הכרה בחשיבות הציבורית של העניין, נטען כי יש לאפשר את המשך פעילותה החיונית.

בין מועד החלטת בית משפט השלום לדיון בערעור, התפתחה חקירה משטרתית נגד המשיבה, שני (בלה) רגינסקי, וצוות הסייעות, אשר הובילה למעצרן ושחרורן בתנאים מגבילים.

כבוד השופט אסף זגורי, בדונו בערעור, הדגיש את הצורך באיזון עדין בין זכות הציבור לדעת לבין הגנה על שמם הטוב של הנפגעים מפרסום. בפסק דינו המנומק קבע כי לא הוכחו התנאים המצטברים הנדרשים להוכחת הטרדה מאיימת.

בית המשפט חייב את המשיבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקלים.

עורך הדין סבג הגדיר את פסק הדין כ"הישג משמעותי להורים" והדגיש את חשיבות חופש הביטוי, במיוחד בהקשר של הגנה על קטינים חסרי ישע.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל העלה על נס ממצא רב-משמעות בדבר ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינן של המשיבות. המשיבות דנן – גב' שני רגינסקי, גב' תמר ביטון וגב' מזל בידגלון, אשר כבוד השופט אסף זגורי הואיל לציין בפסק דינו, בזו הלשון: 'מכלל טיעוני המשיבות גופא עולה כי אמנם מי מבין המשיבות הובאו למעצר על-ידי משטרת ישראל, ולאחר מכן שוחררו בכפוף לתנאים מגבילים'".

מזל בידגלון,  צילום שצולם בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

ניסיונותיי לקיים ריאיון עיתונאי עם גב' תמר ביטון וגב' מזל בידגלון בכותלי בית המשפט העלו חרס. גב' בידגלון העלתה טענה בדבר היעדר תיעוד עיתונאי הולם, ואולם גם לאחר הצגת התעודה המקצועית הנדרשת, עמדה בסירובה להעניק ריאיון.

אשר לגב' ביטון, אחיה, אשר נכח בדיון יחד עם אביה, מסר כי היא נמנעת מלהתבטא בנושא.

תמר ביטון, צילום שצולם בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

בהקשר זה ראוי לציין כי בדיון קודם, בעת ניסיוני לראיין את גב' שני רגינסקי, אירע מקרה חמור של תקיפה והשחתת ציוד. לאור התנהלות זו, אין תמה כי רשויות המדינה מצאו לנכון להוציא צו סגירה למוסד החינוכי אשר בבעלותה.

שני רגינסקי, צילום בית המשפט נוף הגליל

בחירת ייצוג משפטי מעוררת תמיהה

בחירתה של רגינסקי להיות מיוצגת על ידי עורך דין המתמחה בחובות ארנונה, רועי דותן, במקום מומחה לדיני חינוך או זכויות ילדים, מעוררת תהיות נוספות. מנגד, הדס חכימי, מייסדת "שומרת הטף", זכתה לייצוג מקצועי פרו-בונו מעו"ד איתן סבג, מומחה בתחום הפלילי.

בהליך המשפטי, את הגב' בידגלון ייצגה עו"ד איריס שריקי, המתמחה בתחומי הגישור, דיני ההוצאה לפועל וחדלות פירעון. את הגב' ביטון ייצג עו"ד נדב גרינולד, המתמחה במשפט הפלילי.

יש לציין כי הדומיננטיות בדיון המשפטי (כדי תשעים ותשעה אחוזים מכלל הטיעונים) הייתה של עו"ד רועי דותן, כפי שעולה באופן מובהק מעיון בפרוטוקול הדיון.

מכובדי עורך הדין רועי דותן, בלוויית עורכי הדין הנכבדים נדב גרינולד ואיריס שריקי, אשר נכחו בהיכל המשפט המחוזי

נוסיף ונדגיש כי עו"ד דותן הביע התנגדות נחרצת לפרסום הפרשה. במהלך הדיון המשפטי, ביקש מכבוד השופט להורות על הרחקתי, בתפקידי כעיתונאי, מאולם בית המשפט ולהטיל צו איסור פרסום, בטענה כי מדובר בעניין רגיש.

כבוד השופט אסף זגורי דחה את הבקשה תוך שהוא מדגיש כי מדובר בדיון בעל חשיבות ציבורית הפתוח לקהל הרחב, ועל כן נוכחות עיתונאי הינה לגיטימית ואף רצויה. כבוד השופט הוסיף כי חרף רגישותם של תיקים משפטיים, אין בכך עילה מספקת לקיום דיון בדלתיים סגורות.

בהמשך לכך, עו"ד דותן, העלה טענות חסרות בסיס בפני בית המשפט הנכבד, לפיהן מקליט אני את הדיון בניגוד לחוק. בדיקה שנערכה על-ידי מאבטחי בית המשפט העלתה כי הטענות היו משוללות יסוד, וכי לא בוצעה כל הקלטה או הפרה של הוראות החוק.

עורך הדין רועי דותן אשר נחל הפסד בבית המשפט המחוזי

ניצחון לשקיפות

השופט אסף זגורי קבע בפסק דינו המקיף כי אין מקום להגביל את פרסומי "שומרת הטף". זאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצד רגינסקי למנוע את הפרסומים. בית המשפט אף חייב את רגינסקי בתשלום הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים – סכום המדבר בעד עצמו.

מאבק למען האמת

הדס חכימי, שהפכה לסמל המאבק נגד התעללות בילדים במסגרות חינוכיות, זוכה כעת לגיבוי מלא מבית המשפט להמשיך בפעילותה החשובה. "מטרת הפרסום להגן על קטינים חסרי ישע," קבע בית המשפט בהחלטה שתיזכר כציון דרך במאבק למען שקיפות במערכת החינוך לגיל הרך.

עו"ד איתן סבג, המייצג את חכימי, הגדיר את ההחלטה כ"ניצחון ענק להורים". מעניין לציין כי עו"ד דותן, נציגה המשפטי של רגינסקי, בחר שלא להגיב לפניותינו – שתיקה שאומרת דרשני.

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל מי שמנסה להסתיר מידע חיוני מההורים והציבור. הוא מבהיר חד-משמעית: טובת הילדים וזכות הציבור לדעת גוברות על כל ניסיון להסתיר מידע חיוני.

פרשת גן "פרח" מהווה תזכורת כואבת לחשיבות הפיקוח והשקיפות במערכת החינוך לגיל הרך. ניסיונותיה של רגינסקי למנוע פרסומים נכשלו, כשבית המשפט העדיף את האמת והשקיפות על פני טיוח והסתרה. כעת, כשהאמת יוצאת לאור, נותר רק לקוות שהמקרה ישמש תמרור אזהרה ויוביל לשינוי אמיתי במערכת.

-אנו במעקב-

נ.ב.
מאוד מקווים שעורך הדין רועי דותן מצליח הרבה יותר בתיקים של חובות ארנונה

הפוסט "משפחתון פרח": המסכה הוסרה – עובדות בחקירה, שני רגינסקי חוטפת פסק דין כואב הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקרית חמורה התרחשה בבית משפט השלום בנוף הגליל כאשר עורך דין רועי דותן הביא עד לדוכן העדים תחת זהות בדויה (תיק )35469-10-24.

במהלך דיון שהתקיים ב-4 בנובמבר 2024, הופיע אדם שהציג את עצמו בשם סיזהר יחייה – שם אשר אינו מתועד כלל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ומשל היה כעפר הארץ – לא נודעו עקבותיו.

העד הובא למתן עדות במסגרת תביעה של שני רגינסקי נגד שמונה אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". בניגוד לנהלים המקובלים בבתי המשפט, עו"ד דותן לא הגיש תצהיר מסודר ובקשה פורמלית לבית המשפט עם פרטיו האמיתיים של העד.

עו"ד איתן סבג, המייצג בהתנדבות את הנתבעות, התנגד להעדת העד בטענה כי הדבר נוגד את סדרי הדין הדורשים הגשת תצהיר מסודר. למרות זאת, כבוד השופט אלעד טל אישר את המשך העדות, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

על פי סעיף 237 לחוק העונשין, העונש על מתן עדות שקר בבית המשפט עומד על עד שבע שנות מאסר, ובמקרים של עדות שקר תמורת טובת הנאה – עד תשע שנות מאסר. המקרה מעורר דאגה עמוקה באשר למנגנוני הבקרה והפיקוח בבתי המשפט ומעלה תהיות לגבי קלות הכניסה של עדים שזהותם לא אומתה כראוי.

השופט אלעד טל, המכהן כשופט בבית משפט השלום במחוז צפון משנת 2016, הוא בעל רקורד מרשים הכולל שירות קרבי ביחידת עורב גבעתי, תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה, וניסיון רב כעורך דין וכרשם בכיר. למרות זאת, במקרה זה לא נערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

ביום 04.11.2024, דומה כי כבוד השופט טל העניק את מלוא אמונו בעורך הדין רועי דותן, בהסתמך על כללי האתיקה המחייבים להביא לדוכן העדים אך ורק מתייצבים תחת זהותם האמיתית והמוכחת.

לפיכך, לא ראה בית המשפט הנכבד צורך לערוך חקירה מדוקדקת באשר לפרטי זהותו של המתייצב לפניו. עורך הדין דותן, בהיותו מודע לפגם זה, ניצל את המצב שלא כדין בכך שהעניק במה למתחזה, אשר הוליך שולל את בית המשפט הנכבד באמצעות מצג שווא ועדות כזב.

למעשה, זהותו של המתייצב בפני בית המשפט נותרה בערפל. אין זאת אלא שערורייה חמורה, המהווה הפרה בוטה של כללי האתיקה המקצועית, פגיעה בסדרי המשפט, והמרת כבודו של המקצוע המשפטי וכבוד בית המשפט לקלון.

יתכן כי עו"ד רועי דותן עצמו לא היה מודע לזהותו האמיתית של המכנה עצמו סיזהר יחייה, ואולם, בהיותו פרקליטה של שני רגינסקי אשר הביאה עד מפוקפק זה, רובצת עליו חובה מקצועית לבדוק ולאמת את זהות העד המתייצב מטעמו בפני בית המשפט. התנהלות זו מעלה חשש לשיתוף פעולה עם מצג שווא, או למצער, מעידה על רשלנות מקצועית חמורה.

מה מלמדנו בית המשפט בהתנהלות זו? כי כל מתחזה בישראל רשאי, לכאורה, להתייצב ולהעיד בפני ערכאות המשפט ללא מורא וללא חשש מתוצאות מעשיו – תופעה מקוממת ומדאיגה! הנה כי כן, לפנינו פרדוקס מטריד: כל אדם יכול, כביכול, לפקוד את היכל המשפט ולהעיד עדות שקר, תוך הפרה גסה וחמורה של החוק.

מה יהא על מערכת המשפט הישראלית? לאן נעלמו סדרי המשפט והצדק במדינת ישראל? כיצד זה מתנהלים הדברים באולמו של כבוד השופט אלעד טל? אין זאת כי אם בזיון בית המשפט במלוא חומרתו!

הנה כי כן, מתחזה אשר נקב בשם הבדוי "סיזהר יחייה", מסר עדויות כוזבות בפני בית המשפט, והדברים נרשמו בפרוטוקול הדיון. לשמחתנו, קלדנית בית המשפט פעלה בנאמנות ושמרה על הוראות החוק. זאת ועוד, בעת שהמתחזה סיזהר יחייה הטיח איומים, עלה בידי, בהיותי עיתונאי "מעקב", להנציח את דמותו במצלמה באולם הכניסה של בית המשפט.

ראוי לציין כי האיש אשר רימה את בית המשפט גילה התנהגות אלימה במהלך הדיון המשפטי, דבר אשר הוביל למתן החלטה בנדון. בנוסף לכך, נדרש כבוד השופט להורות לאנשי האבטחה של בית המשפט ליטול חלק בהשכנת הסדר (קראו בהרחבה אודות הדיון אשר התקיים בפני בית המשפט ביום 04.11.2024 – לחץ כאן).

יש להתייחס לתמיהה בדבר זהותו האמיתית של המכנה עצמו "סיזהר יחייה". נפלה בחלקנו ההזדמנות לשוחח עמו בשיחת טלפון, במהלכה טען המתחזה כי הוא איש דת דרוזי ונשוי, וכי אין כל זיקה בינו לבין שני רגינסקי. בנוסף לכך, הרבה האיש להפריח לחלל האוויר טענות כזב נוספות.

ערב הדיון מיום 04.11, שוחח המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה עם מערכתנו, והעלה טענות כזב בהכחישו כל קשר לשני רגינסקי

טרם הדיון, מסר המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה הצהרת כזב למערכתנו, בטענו כי הוא נמנה על בני העדה הדרוזית

• להאזנה לתיעוד השיח המלא עם המתחזה – לחץ כאן

נתפס בידינו המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה" כשהוא סועד במסעדה בחברת הגברת שני רגינסקי, וזאת חרף הכחשותיו הנמרצות בדבר היעדר כל קשר עמה.

ראוי להדגיש כי בגן הילדים בניהולה של שני רגינסקי נחשפה התנהלות מטרידה כלפי הילדים. בית המשפט אף ציין באחת מהחלטותיו כי התקיים יחס משפיל ואלים כלפי הפעוטות. יתרה מזאת, הגן נסגר בצו מנהלי, ועובדות אלו מעוררות דאגה עמוקה.

המתחזה סיזהר יחייה הופיע כעד מטעמה של רגינסקי בהליך משפטי שיזמה נגד שמונה אימהות אשר זעקו את זעקת ילדיהן נוכח היחס הנוראי. כך נמצאנו עדים למחזה מקומם: מתחזה ומנהלת גן שנסגר בצו והנתון כעת בחקירה פלילית, חוברים יחדיו בעדות משותפת.

כנראה רחוק מלהיות דרוזי, ובוודאי שאין הוא "סיזהר יחייה" כפי שהתיימר להציג עצמו. מה שמתברר הוא כי לאיש נטייה מובהקת להתחזות. הפעם נחשף המתחזה כשהוא עוטה מדי יחידת הסיור המיוחדת (יס"מ) של משטרת ישראל – התחזות חמורה לשוטר.

יצוין כי מעשה זה מהווה עבירה פלילית כמשמעותה בסעיף 120 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקובע כדלקמן:

"מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים."

הקושי המהותי בפנינו הוא כדלקמן: בעת שאדם פוגש באדם הלובש מדים הנושאים את סימני משטרת ישראל, מוטלת על האחרון חובת הזדהות. כמו כן, במקרה של הפרת חוק מצד שוטר, עומדת לנפגע הזכות לפנות למחלקה לחקירות שוטרים ולהגיש תלונה.

ברם, בנסיבות המקרה הנדון, אין כל אפשרות להגיש תלונה, שכן לא קיים במצבת כוח האדם של משטרת ישראל שוטר הנושא את השם "סיזהר יחייה".

יש להדגיש כי בארסנל השמות הבדויים של האיש נכללים, בין היתר, השמות "סיזר" ו"ג'אן" (Jan Sezarׁ) בנוסף לכינוי "סיזהר".

בהיותנו גוף תקשורת, כמעט ואין דבר הנבצר מאיתנו. הננו להביא לידיעתכם את מה שנראה כזהותו האמיתית של המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה". על פי המידע המצטבר בידינו, ישנה הסתברות גבוהה כי האיש הינו ניזאר יחיא, אשר מוצאו מכפר אכסאל.

קצין הביטחון של המועצה המקומית כפר אכסאל, מר שלבי מוחמד, מסר בשיחתו עם מערכת "מעקב" כי ניזאר יחיא אכן מתגורר בכפר אכסאל. בנוסף, הדגיש קצין הביטחון כי בניגוד להצהרותיו של האיש, הלה נמנה על בני הדת המוסלמית ואין הוא משתייך לעדה הדרוזית, שכן בכפר אכסאל אין כלל תושבים דרוזים.

דא עקא, קצין הביטחון בחר לנתק את השיחה עמנו, כמו שכח כי הוא נושא משרה ציבורית הממומנת מקופת הציבור. יתרה מזאת, שלח למערכת שלנו הודעה קולית ובה הביע תמיהה על עצם פנייתנו אליו, זאת חרף העובדה כי בפתח השיחה הזדהינו כהלכה.

איתרנו מספר תיקים משפטיים בהם מופיע אדם הנחזה להיות ניזאר יחיא כנאשם. תיקים אלו מתנהלים בבית המשפט בנוף הגליל, ולא בערכאה השיפוטית הקרובה למקום מגוריו המוצהר בכפר אכסאל.

כעת מתבהרת סיבת חששו של קצין הביטחון וסירובו לשתף פעולה משעה ששמע את השם ניזאר יחיא. הדבר מתקשר לדבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי אשר פרסם היום בדבר התפשטות הפשיעה בחברה הערבית, והיעדר טיפול הולם מצד המשטרה, דבר המוביל לתחושת הפקר ולהיעדר אכיפה ראויה.

וכך התבטא חבר הכנסת אחמד טיבי מסיעת תע"ל בעניין זה: "הממשלה יכולה להפסיק את הפשיעה בחברה הערבית, פשוט לא רוצה. המשטרה מתייחסת לחברה הערבית כאל חצר אחורית".

שומה על שני רגינסקי להתמודד עם סוגיות גן הילדים שלה אשר נסגר בצו מנהלי, ולספק הסברים מקיפים להורים אשר שילמו ממיטב כספם, בעוד ילדיהם הרכים חוו חוויות קשות מנשוא בגיל כה צעיר.

מסתמן כי רגינסקי בחרה בשירותיו של עורך הדין רועי דותן, המתמחה בענייני חובות ארנונה. אולי מוטב היה לו נותר בתחום התמחותו ונמנע מהבאת מתחזים לפני בית משפט השלום.

אשר למכנה עצמו "סיזהר יחייה", עליו להפנים כי אין הוא סיזהר יחייה, אינו דרוזי ואינו שוטר, וכפי הנראה, מוטב שיפנה לטיפול בתיקים המשפטיים בהם הוא מופיע כנאשם.

ואשר להורים ולילדיהם – אין מנוס מטיפול נפשי מעמיק בידי אנשי מקצוע מוסמכים, שכן טראומות הנחוות בגיל כה רך מותירות את חותמן לשנים ארוכות.

עטורי הערכה וכבוד הינם עורך הדין איתן סבג וצוות משרדו על רוחב ליבם, מסירותם הרבה ודבקותם חסרת הפשרות בעשיית צדק.

יבואו על הברכה מעשיה האצילים של הגברת הדס חכימי, אשר באומץ ליבה חשפה את המעשים הנלוזים של גננות וסייעות בגני הילדים, ובכך הגנה על זכותם של פעוטות רכים מפני התעללות במסגרות החינוכיות.

תגובות:

משטרת ישראל ומשרד החינוך מסרו כי העניין מצוי בחקירה, ולפיכך נמנעים הם ממסירת מידע נוסף מחשש לשיבוש הליכי החקירה. עיריית עפולה הודיעה כי הוצא צו המורה על סגירת הגן, וכי המוסד החינוכי בניהולה של שני רגינסקי הוסר מרשימת גני הילדים המוכרים על ידי העירייה.

עורך הדין רועי דותן, אשר הציג בפני בית המשפט אדם הנושא שם בדוי, לא טרח להגיב לטענות.

צילום השופט אלעד טל, מתוך nevo.co.il, תוכן ע"פ סעיף 27א'

-אנו במעקב-

הפוסט תרמית בבית המשפט: עו"ד רועי דותן הביא עד מתחזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

تم تقديم الشاهد للإدلاء بشهادته في إطار دعوى قضائية رفعتها شاني ريجينسكي ضد ثماني أمهات وهداس حكيمي، مؤسسة مشروع "شومرت هطاف". وخلافاً للإجراءات المتبعة في المحاكم، لم يقدم المحامي دوتان إقراراً خطياً منظماً وطلباً رسمياً للمحكمة يتضمن التفاصيل الحقيقية للشاهد.

اعترض المحامي إيتان سباج، الذي يمثل المدعى عليهن تطوعاً، على شهادة الشاهد بحجة أن الأمر يخالف الإجراءات القضائية التي تتطلب تقديم إقرار خطي منظم. ومع ذلك، وافق القاضي المحترم إلعاد طال على استمرار الشهادة، دون إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

وفقاً للمادة 237 من قانون العقوبات، تصل عقوبة الإدلاء بشهادة زور في المحكمة إلى سبع سنوات سجن، وفي حالات الإدلاء بشهادة زور مقابل منفعة – تصل إلى تسع سنوات سجن. تثير القضية قلقاً عميقاً بشأن آليات الرقابة والإشراف في المحاكم وتطرح تساؤلات حول سهولة دخول شهود لم يتم التحقق من هويتهم بشكل صحيح.

القاضي إلعاد طال، الذي يشغل منصب قاضٍ في محكمة الصلح في المنطقة الشمالية منذ عام 2016، لديه سجل مثير للإعجاب يشمل الخدمة القتالية في وحدة عوريف جفعاتي، وشهادة في القانون من جامعة حيفا، وخبرة واسعة كمحامٍ ومسجل كبير. ومع ذلك، في هذه الحالة لم يتم إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

في يوم 04.11.2024، يبدو أن القاضي المحترم طال منح ثقته الكاملة للمحامي روعي دوتان، استناداً إلى قواعد الأخلاق المهنية التي تلزم بتقديم شهود فقط تحت هويتهم الحقيقية والمثبتة. وبالتالي، لم تر المحكمة المحترمة حاجة لإجراء تحقيق دقيق في تفاصيل هوية الشخص الماثل أمامها. المحامي دوتان، وهو مدرك لهذا العيب، استغل الموقف بشكل غير قانوني من خلال منح منصة لمحتال، خدع المحكمة المحترمة من خلال تمثيل كاذب وشهادة زور.

في الواقع، ظلت هوية الشخص الماثل أمام المحكمة غامضة. إنها فضيحة خطيرة تشكل انتهاكاً صارخاً لقواعد الأخلاق المهنية، وإساءة لإجراءات المحكمة، وتحويل شرف المهنة القانونية وكرامة المحكمة إلى عار.

ما الذي تعلمنا إياه المحكمة بهذا السلوك؟ أن أي محتال في إسرائيل يمكنه، على ما يبدو، المثول والإدلاء بشهادته أمام المحاكم دون خوف ودون قلق من عواقب أفعاله – ظاهرة مثيرة للغضب ومقلقة! ها نحن أمام مفارقة مزعجة: يمكن لأي شخص، على ما يبدو، أن يزور قاعة المحكمة ويدلي بشهادة زور، في انتهاك فظ وخطير للقانون.

ماذا سيحل بنظام القضاء الإسرائيلي؟ إلى أين اختفت إجراءات المحكمة والعدالة في دولة إسرائيل؟ كيف تجري الأمور في قاعة القاضي المحترم إلعاد طال؟ إنه احتقار للمحكمة بكامل خطورته!

ها هو محتال ذكر الاسم المزيف "سيزهر يحيى"، قدم شهادات كاذبة أمام المحكمة، وتم تسجيل الأمور في محضر الجلسة. لحسن الحظ، عملت كاتبة المحكمة بأمانة والتزمت بأحكام القانون. علاوة على ذلك، عندما أطلق المحتال سيزهر يحيى تهديدات، تمكنت، بصفتي صحفياً في "معقاف"، من توثيق صورته بالكاميرا في قاعة مدخل المحكمة.

تجدر الإشارة إلى أن الشخص الذي خدع المحكمة أظهر سلوكاً عنيفاً خلال الجلسة القضائية، مما أدى إلى اتخاذ قرار في هذا الشأن. بالإضافة إلى ذلك، اضطر القاضي المحترم إلى توجيه رجال أمن المحكمة للمشاركة في فرض النظام (اقرأ المزيد عن الجلسة التي عقدت في المحكمة يوم 04.11.2024 – انقر هنا).

يجب التطرق إلى السؤال حول الهوية الحقيقية للشخص الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". حظينا بفرصة التحدث معه في مكالمة هاتفية، حيث ادعى المحتال أنه رجل دين درزي ومتزوج، وأنه لا توجد أي صلة بينه وبين شاني ريجينسكي. بالإضافة إلى ذلك، أطلق الرجل المزيد من الادعاءات الكاذبة في الهواء.

تم ضبط المحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى" وهو يتناول الطعام في مطعم برفقة السيدة شاني ريجينسكي، رغم إنكاره القاطع لوجود أي علاقة معها.

من المهم التأكيد على أنه في روضة الأطفال التي تديرها شاني ريجينسكي، تم الكشف عن سلوك مقلق تجاه الأطفال. أشارت المحكمة في أحد قراراتها إلى وجود معاملة مهينة وعنيفة تجاه الأطفال الصغار. علاوة على ذلك، تم إغلاق الروضة بأمر إداري، وهذه الحقائق تثير قلقاً عميقاً.

ظهر المحتال سيزهر يحيى كشاهد من قبل ريجينسكي في الإجراءات القانونية التي بادرت بها ضد ثماني أمهات صرخن صرخة أطفالهن في مواجهة المعاملة الفظيعة. وهكذا وجدنا أنفسنا شهوداً على مشهد مثير للغضب: محتال ومديرة روضة تم إغلاقها بأمر وتخضع حالياً لتحقيق جنائي، يتحدان معاً في شهادة مشتركة.

يبدو أنه بعيد كل البعد عن كونه درزياً، وبالتأكيد ليس "سيزهر يحيى" كما ادعى تقديم نفسه. ما يتضح هو أن للرجل ميلاً واضحاً للتحايل. هذه المرة تم كشف المحتال وهو يرتدي زي وحدة الدوريات الخاصة (يسام) التابعة لشرطة إسرائيل – تظاهر خطير بأنه شرطي.

تجدر الإشارة إلى أن هذا الفعل يشكل مخالفة جنائية بمعنى المادة 120 من قانون العقوبات، 1977، التي تنص على ما يلي:
"من صنع أو باع أو سلم ختماً أو طابعاً أو ورقاً يتظاهر بأنه رسمي، وكذلك من صنع أو باع أو سلم زياً لجيش الدفاع الإسرائيلي أو لشرطة إسرائيل أو زياً رسمياً آخر، دون سلطة قانونية، عقوبته – السجن لمدة سنة واحدة؛ إذا قصد إعداد عمل مخالف بموجب هذا الفصل عقوبته السجن سبع سنوات أو عقوبة أشد من ذلك، عقوبته – السجن خمس سنوات."

المشكلة الجوهرية أمامنا هي كالتالي: عندما يلتقي شخص بشخص يرتدي زياً يحمل علامات شرطة إسرائيل، يقع على الأخير واجب التعريف عن نفسه. كذلك، في حالة مخالفة القانون من قبل شرطي، يحق للمتضرر التوجه إلى قسم التحقيق مع الشرطة وتقديم شكوى. ولكن، في ظروف القضية الحالية، لا يوجد إمكانية لتقديم شكوى، حيث لا يوجد في قوام القوى البشرية لشرطة إسرائيل شرطي يحمل اسم "سيزهر يحيى".

يجب التأكيد على أن ترسانة الأسماء المزيفة للرجل تشمل، من بين أمور أخرى، الأسماء "سيزر" و"جان"، بالإضافة إلى اللقب "سيزهر".

بصفتنا هيئة إعلامية، لا يكاد يوجد شيء يتعذر علينا. نود أن نجلب إلى علمكم ما يبدو أنه الهوية الحقيقية للمحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". وفقاً للمعلومات المتراكمة لدينا، هناك احتمال كبير أن الرجل هو نزار يحيى، من قرية إكسال.

ضابط الأمن في المجلس المحلي لقرية إكسال، السيد شلبي محمد، أفاد في حديثه مع تحرير "معقا

הפוסט احتيال في المحكمة: المحامي روعي دوتان قدم شاهداً مزيفاً הופיע לראשונה ב-מעקב.

משרד החינוך הוציא היום (10.11) צו הפסקה מינהלי למעון היום "משפחתון פרח" ברחוב לשם 39 בעפולה. הצו, שתוקפו 60 יום, הוצא בעקבות חשש ממשי לפגיעה מיידית בשלומם של הפעוטות השוהים במסגרת.

בעקבות תלונות רבות שהצטברו מפי הורים מודאגים, פעילים חברתיים, אנשי תקשורת ונציגי החוק, נאות לבסוף משרד החינוך להתערב בנעשה. זאת, חרף העובדה כי אך לפני זמן קצר קבעה מפקחת מטעם המשרד כי המסגרת החינוכית מתנהלת כשורה. ההורים, אשר זעקתם לא נשמעה, נאלצו לספוג השפלות קשות מנות מצד גורמי האכיפה והרשויות המוסמכות, בטרם נחשפה האמת המזעזעת.

שני רגינסקי בבית המשפט

למעשה, ההורים המודאגים מצאו עצמם ניצבים אל מול חומה בצורה של התנגדות מצד משטרת ישראל, עיריית עפולה ומשרד החינוך. חרף מחאותיהם הנחושות, הגישה שני רגינסקי בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת כנגד שמונה אימהות ונגד הדס חכימי, מקימת המיזם 'שומרת הטף', אשר פעלו ללא לאות לחשיפת האמת. הרשויות, כמנהגן, הציבו חומת אטימות והתנערות מאחריות בפני ההורים המיואשים.

ברם, נוכח ריבוי התלונות, התביעות והערעורים, נאלצו רשויות האכיפה ומשרד החינוך להיענות לדרישות ולפתוח בחקירה מעמיקה. או אז התברר כי מה שהוגדר בעבר כ'תקין' היה למעשה מסווה לכאוס מזעזע.

ראוי לציין כי במהלך המאבק המתמשך, עד בשם סיזר, אשר העיד לטובת רגינסקי, נקט באיומים כלפיי בעת מילוי תפקידי העיתונאי, ואף רגינסקי עצמה נקטה באלימות כלפיי. לאחר מערכה ממושכת ומתישה, הושג לבסוף צו הסגירה המיוחל – קרא עוד

סוף סוף, במחוז צפון נפתחה לאחרונה חקירה בחשד להתעללות בפעוטות בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים בפעוטון. עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, נעצרה מטפלת, תושבת אחד המושבים באזור, בחשד לעבירות התעללות בקטינים חסרי ישע על ידי האחראי שאינו הורה. בית המשפט האריך את מעצרה.

גורם במשרד החינוך שנחשף לחומרי החקירה, כולל צילומי מצלמות האבטחה, מסר: "מה שראינו במצלמות מחריד, אנו תומכים במעצר". פרטי החשודים נמצאים תחת צו איסור פרסום בשלב זה.

"הכל תקין!"?

שוב, ראוי להדגיש כי חשיפת הפרשה המזעזעת התאפשרה הודות למאבקם הבלתי מתפשר של הורי הפעוטות, אשר חברו להדס חכימי, מקימת המיזם 'שומרת הטף', ולעורך הדין איתן סבג. המטריד מכל הוא כי ימים ספורים טרם נחשפו המעשים החמורים, ערכה מפקחת מטעם משרד החינוך ביקור במעון והעניקה לו חותמת כשרות באומרה כי 'הכל תקין' – עובדה המטילה צל כבד על אמינות ויעילות מערך הפיקוח המשרדי.

נדרשת פעולה מיידית להדחת המפקחת מתפקידה ולקיום חקירה מקיפה בדבר כשליה המקצועיים. תמוהה ומטרידה העובדה כיצד נעלמו מעיניה הממצאים החמורים, המעלים ספק כבד באשר לכשירותה לשמש בתפקיד האמון על שלומם של פעוטות.

יוליה ברזני, אחת האימהות המובילות את המאבק, מסרה: "לא נוותר ונמשיך להיאבק עד הסוף. יש עוד דרך ארוכה לפנינו, אך טובת ילדינו היא מעל הכל".

המקרה מצטרף לשורה של מקרים דומים שנחשפו לאחרונה במעונות יום ברחבי הארץ, ומעלה שוב את הצורך בהגברת הפיקוח והבקרה על מסגרות לגיל הרך. ההורים טוענים כי אלמלא המאבק העיקש שלהם והסיוע של ארגון "שומרת הטף", ייתכן שהמקרה לא היה נחשף כלל.

קרא עוד – לחץ כאן

לאור עדכון שהתקבל מפי דובר עיריית עפולה, ברצוננו להודיע כי גן הילדים על שם שני רגינסקי הוסר ממערך מוסדות החינוך של העירייה.

הפוסט צו סגירה ומעצר: חשד לזוועות במעון פעוטות בעפולה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט סיוט במשפחתון 'פרח': מעצר, יחס מפחיד לילדים והורים זועמים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט חקירת משטרה נפתחה נגד מפעילת משפחתון פרח בעפולה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפסק דין מטלטל שניתן בבית המשפט בנוף הגליל נחשפו שקריה של שני רגינסקי, בעלת משפחתון "פרח", והיחס המטריד כלפי הילדים במוסד שבניהולה. השופטת רים נדאף חשפה בפסק דינה מציאות קשה של צעקות, צרחות ויחס משפיל כלפי ילדים חסרי ישע.

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בתצהירים ובמלוא החומר שהוגש, וכן שמעתי את עדויות המבקשת והמשיבה, ואת טיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי יש לבטל את הצו בצורה חלקית", פתחה השופטת את פסק דינה החמור.

בהמשך קבעה השופטת באופן נחרץ: "שמעתי מקטע של כ-3.5 דקות מתוך ההקלטה השלמה, ואכן התרשמתי כי המדובר בהקלטה מטרידה, חמורה, שמשקפת יחס משפיל תוקפני מפחיד ומאיים כלפי הילדים קטנים, של צעקות וצרחות בלתי פוסקות מצד אחת הסייעות בגן המבקשת והתייחסות חסרת כבוד, חום או אהבה. אין זה היחס ההולם והצפוי מצד צוות הסייעות בגן כלפי ילדים קטנים חסרי ישע".

הפרשה החלה כאשר הדס חכימי חשפה ופרסמה הקלטות מטרידות מתוך המשפחתון. במקום להתמודד עם הממצאים החמורים, בחרה רגינסקי להגיש בקשה לצו נגד חכימי בניסיון למנוע את פרסום ההקלטות.

אבסורד מטריד במיוחד התגלה בהתנהלותה המשפטית של רגינסקי.

תחילה טענה בבית המשפט כי אין לה כל קשר להקלטות, וכי אלה אינן שייכות לה.

מלבד העדות הכוזבת אשר נמסרה לבית המשפט, הגברת רגינסקי הבהירה באופן שאינו משתמע לשני פנים לגברת חכימי כי ההקלטות שפורסמו אינן שייכות למעון הילדים שבניהולה. לאור התנהלות זו, ניתן להסיק כי כנראה מסירת עדויות שקריות הינה דפוס התנהגות שגור עבורה.

אולם ב-8 באוקטובר 2024, רגע לפני הדיון, נזכרה לפתע להגיש 'תצהיר משלים' בו שינתה את גרסתה באופן דרמטי.

במסגרת עדותה הראשונה ותצהירה הראשון מסרה עדות שקר לבית המשפט – עבירה אשר על פי חוק העונשין, דינה עד שלוש שנות מאסר (החוק קובע במפורש: "מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים").

יש לתת את הדעת כי התצהיר עבר שינוי מהותי בסמוך למועד הדיון, עת הוגשה גרסה מתוקנת. מעורר תמיהה הדבר באשר לנסיבות השינוי המאוחר. יש בכך משום התנהלות תמוהה כי מנהלת הגן סבורה, כנראה, כי ביכולתה לשנות את גרסתה על פי הנוח לה.

בית המשפט הנכבד ציין בפסק דינו כי הוגש תצהיר משלים, ובו עולה כי על פי הגרסה המעודכנת, ההקלטות מקורן בגן בניהולה של הגברת רגינסקי, וכי העובדת פוטרה בעקבות התנהלותה הבלתי ראויה. וכך קבעה כבוד השופטת בהחלטתה:

"לפני הדיון שהתקיים ביום 8.10.24 הגישה המבקשת תצהיר משלים בעקבות הגשת תגובת המשיבה, בו היא מודה למעשה כי אותה הקלטה הוקלטה בגן שלה, וכי היא דאגה לפטר את אותה סייעת שנשמעה בהקלטה צורחת על הילדים, למרות שלא הייתה בגן שלה כל התעללות בקטינים".

בפסק הדין התייחסה השופטת נדאף גם לטענות רגינסקי על הנזק שנגרם לה: "אני מאמינה למבקשת כי פרסום ההקלטה פגע במבקשת בצורה כלשהי, אם זה ע"י ביטול הרשמות ילדים לגן ואם זה בתגובות הקשות שהיא מקבלת, אך מה שאמור להטרידה בפועל הוא התפקוד הלקוי של הסייעות בגן, והיחס המחריד שהן נותנות לילדים. המדובר בגן פרטי של המבקשת, שנמצא באחריותה, והיא אמורה לדאוג להעסיק בו צוות מקצועי מתאים".

חומרת המקרה מתעצמת לאור העובדה כי אחת העובדות במשפחתון, מזל בידגלון, פוטרה עקב התנהגות בלתי הולמת כלפי הילדים. עובדה זו מעלה תהיות קשות לגבי הפיקוח והבקרה במשפחתון, ומדוע לא ננקטו צעדים מוקדם יותר.

דפוס התנהלותה של רגינסקי כלפי הורים שביטלו הרשמה או ביררו פרטים כלל, על פי העדויות שהוצגו בבית המשפט, איומים בתביעות משפטיות. במקום להתמודד עם הביקורת ולתקן את הליקויים החמורים שנחשפו, בחרה רגינסקי בדרך של ניסיונות השתקה והפחדה.

בסיום פסק הדין קבעה השופטת נדאף באופן חד משמעי: "בנסיבות אלו, פרסום ההקלטה אינו מהווה הטרדה מאיימת כלפי המבקשת, ובא במקרה דנן לשרת מטרה טובה של הגנה על קטינים חסרי ישע, שאין להם יכולת להתגונן או להתבטא ולשקף את מה שקורה איתם בגן. חשיפת הורי הקטינים למה שמתרחש בפועל בגן של המבקשת אינו מהווה הטרדה מאיימת, אלא חשיפת מצב עובדתי קיים, שיש לטפל בו ולתקנו".

התנהלות זו של רגינסקי מעלה שאלות קשות לגבי אמינותה ויושרתה. השינוי הדרמטי בגרסתה ערב הדיון, לאחר שהגישה תצהיר שקרי לבית המשפט, מצביע על דפוס מטריד של הסתרת האמת והטעיית בית המשפט.

התיק מעלה גם שאלות נוקבות לגבי מערך הפיקוח על מסגרות פרטיות לגיל הרך. העובדה שצוות המשפחתון נהג בילדים באופן כה פוגעני, תוך צעקות וצרחות בלתי פוסקות, מחייבת בחינה מחדש של מנגנוני הבקרה והפיקוח על מסגרות אלו.

רבות מהתלונות נסגרות: מה קורה במשטרה?

נמצא כי חלק ניכר מהתלונות המוגשות למשטרת ישראל מסתיימות בסגירה, כאשר אף הליך הסגירה עצמו מעלה תהיות משמעותיות. תשומת לב מיוחדת נדרשת לאופן סגירת התיקים על ידי החוקר, מר דורון גבאי. כך למשל, קיים תיעוד המצביע על כך שתלונה אחת הוגשה בשעה כ-22:00, ולמחרת היום, בשעות הצהריים, כבר הוחלט על סגירתה. זאת בעוד תלונות אחרות כנגד גב' רגינסקי עודן מצויות בחקירה.

מתעוררת השאלה כיצד ניתן, בפרק זמן כה קצר של שעות ספורות, להגיע למסקנה נחרצת בדבר העדר עבירה פלילית, בפרט כאשר לא הושלם איסוף החומר בתיקים הפתוחים הנוספים. יתרה מזאת, נשאלת השאלה כיצד ניתן לקיים הליך חקירה מקיף ויסודי בתוך שעות ספורות בלבד, שהרי אין בידי החוקר יכולת על-טבעית לצפות את העתיד.

בנוסף, קיים תיעוד של תלונה שנייה אשר נסגרה על ידי אותו חוקר כעבור יומיים בלבד.

למען הסדר הטוב, הריני מביא לפרסום את פרטי הפרופיל של גב' מיכל ספקטור:

מעורר תמיהה נוספת הוא כי משטרת ישראל נמנעה מלהגיב לפניות בנושא. לפיכך, הועברו תלונות ופניות למבקר המדינה, ליועצת המשפטית של משטרת ישראל, וכן הועברו העתקים למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון לאומי, מר איתמר בן גביר.

נשאלת השאלה מה מבקשת משטרת ישראל להסתיר, את מי היא מגבה, ומה עומד מאחורי מהירותו יוצאת הדופן של מר גבאי בסגירת התיקים הללו.

ראוי לציין כי אף החוקרת, גב' נעמה סולומון, אינה מהווה יוצאת דופן בהתנהלות זו – שכן אף היא הורתה על סגירת התיק. אמנם ייתכן כי סגירת התיקים נעשתה בהתאם להוראות הדין, ואולם מתעוררת תהייה מדוע נמנעת דוברות משטרת ישראל מלספק הסברים והבהרות לעיתונאי באשר לנסיבות סגירת התיקים.

כידוע, שתיקת הרשויות כמוה כמענה, ואף היא טעונה פרשנות.

פרשת לוציפר (#מיכל_ספקטור)

קיים אבסורד מהותי ומשמעותי בעובדה כי הפעילה, גב' הדס חכימי, מעולם לא פרסמה תוכן כלשהו אודות גב' שני רגינסקי, וכן בפרסומיה לא הוזכר כלל שמו של הגן או כל אזכור דומה.

מעורר תמיהה כי גב' רגינסקי בחרה להגיש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת בגין פרסום העוסק בלוציפר ובגב' מיכל ספקטור.

הפרסום אותו העלתה גב' חכימי עוסק ב"לוציפר" – שם גנרי במובהק, ואף ראוי לציין כי בקרב הציבור הדתי ידוע כי לוציפר הינו דמות המזוהה עם המגדר הזכרי ולא הנקבי.

יתרה מזאת, הפרסום מאת גב' חכימי מתייחס לגברות כדוגמת מיכל ספקטור ותמר גפן. למען הסר ספק, בכל תוכן הפרסום לא מופיע ולו אזכור יחיד של הגן בניהול גב' רגינסקי או של גב' רגינסקי עצמה.

מעורר תהייה משמעותית כי פרסום העוסק בלוציפר, בגב' מיכל ספקטור ובגב' תמר גפן וכו', שימש כעילה להגשת תביעה ובקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת. מה שמגביר את התמיהה הוא שגב' רגינסקי עצמה צירפה לבית המשפט, כנספח ב' לתצהירה, את הפרסום הנדון, אשר בו לא מופיע כל אזכור לשמה, לשם הגן שבניהולה, ואף לא לקצין המשטרה או למפקחת המעורבים בעניין.

לקחתי על עצמי את ההחלטה להביא לפרסום את הראיה ואת נספח 2:

התצלומים אשר צורפו לפרסום הפוסט כוללים תמונה מתוך הפרופיל האישי של גב' מיכל ספקטור, וכן איור גרפי בעל אופי מיסטי, המזכיר אולי את דמות לוציפר. תצלומים אלו צורפו על ידי גב' רגינסקי עצמה לתצהיר אשר הוגש לבית המשפט (נספח 2).

מעיון מעמיק בתצהירה של גב' שני רגינסקי עולה כי היא משייכת את זהותה לגב' מיכל ספקטור, גב' תמר גפן ואחרים.

לשם המחשה, גב' שני רגינסקי חותמת על תצהיר ומגישה לבית המשפט בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות, ובה בעת מתייחסת לפרסומים אודות גב' מיכל ספקטור וגב' תמר גפן. מתעוררת השאלה מה מבקשת גב' רגינסקי להסתיר, ומדוע, בין אם בשגגה ובין אם במכוון, הצהירה כי זהותה משתייכת לגברות המוזכרות בפרסום.

בית המשפט דחה את בקשתה והחליט כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות, בשל חשיבותו הציבורית.

יחד עם זאת, הגברות מיכל ספקטור, תמר גפן, סימונה טולילה ונשים נוספות המוזכרות בתצהיר אשר הוגש לבית המשפט על ידי גב' שני רגינסקי, פתחו לפתע במסע טרור תקשורתי כנגד הורים אשר הוציאו את ילדיהם מן הגן או ביטלו את רישומם אליו. גב' ספקטור וגב' גפן מפרסמות תכנים כוזבים ופוגעניים אודות הורים אלו.

גב' יוליה ברזני החליטה לבטל את רישום ילדיה, ובעקבות כך הוגדרו היא ובן זוגה לאלתר על ידי גב' מיכל ספקטור כ"שני נוכלים".

גב' ברזני עשתה ניסיון ליצירת קשר עם גב' ספקטור, אך ניסיונותיה עלו בתוהו.

סיפור דומה אירע עם הורים נוספים, אשר אף הם נחשפו לדברי לשון הרע מצד גב' תמר גפן.

עוד מקרה טרגי אירע עם זוג הורים אשר לא חפצו כי ילדם ילך לגן בניהולה של גב' רגינסקי, ובעקבות זאת פרסמה גב' סימונה טולילה תכנים מגוונים אודותם.

ושוב, גב' מיכל ספקטור, ככל הנראה, נוקמת בהורים על ביטול רישום ילדיהם לגן בניהולה של גב' שני רגינסקי.

נמצא כי בכל מקרה בו הורה מבטל את רישום ילדו בגן של גב' רגינסקי, קיימת סבירות כי יהיה מושא לפרסום פוגעני מטעם הגברות הנכבדות, אשר לפרופיליהן שייכה גב' רגינסקי את עצמה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (נספח 2).

המזל הוא כי בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, ניתן להוכיח כי הפרופילים של גב' שני רגינסקי, גב' מיכל ספקטור וגב' תמר גפן מקושרים ביניהם, שכן הם חולקים את אותו מזהה (ID) וכתובת דיגיטלית.

"כתובת ID של פייסבוק היא מזהה ייחודי המוקצה לכל משתמש, עמוד או תוכן בפלטפורמה. כל חשבון פייסבוק מקבל מספר ID שמאפשר למערכת לזהות אותו באופן ייחודי. ID זה הוא חלק מהמאגר של פייסבוק, ומסייע בניהול המידע על המשתמשים ובחיבור בין תכנים שונים, כמו פוסטים, תמונות ותגובות.

בדומה לכתובת IP (Internet Protocol), שמזהה מכשירים ברשת האינטרנט, כתובת ID של פייסבוק משמשת לזיהוי משתמשים בפלטפורמה החברתית. בעוד שכתובת IP היא מספר ייחודי שמוקצה למכשירים המחוברים לרשת האינטרנט, ID של פייסבוק מתרכז במידע הקשור לפעילות המשתמשים על הפלטפורמה. בשני המקרים, מדובר בכלים שמאפשרים ניהול ואיתור יעיל של פרטי המשתמשים והשירותים, מה שמקנה לספקי השירותים אפשרות להעניק חוויית משתמש מותאמת אישית"

אכן, מניתוח הנתונים הדיגיטליים עולה כי הפרופיל המזוהה כ"גב' מיכל ספקטור" נוצר, ככל הנראה, מתוך העמוד המזוהה כ"גב' שני רגינסקי", שכן שניהם חולקים את אותו מזהה דיגיטלי (ID: 61559041753661).

הפרופיל המזוהה כ"תמר גפן" נוצר מאותו מזהה דיגיטלי (ID) השייך לפרופיל המזוהה כ"מיכל ספקטור".

נמצא כי בכל מקרה בו הורה מבטל את רישום ילדו בגן של גב' רגינסקי, קיימת סבירות כי יהיה מושא לפרסום פוגעני מטעם הגברות הנכבדות, אשר לפרופיליהן שייכה גב' רגינסקי את עצמה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (נספח 2).

---

הפער בין התדמית החיצונית של משפחתון "פרח" לבין המציאות הקשה שנחשפה בהקלטות מדגיש את הצורך בשקיפות מלאה ופיקוח הדוק יותר. העובדה שרגינסקי בחרה להילחם בחושפי המידע במקום לטפל בבעיות שהתגלו, מעידה על סדרי עדיפויות מעוותים.

מקרה זה מהווה תמרור אזהרה להורים ולרשויות כאחד. הניסיון להשתיק את המידע באמצעות איומים משפטיים, במקום להתמודד עם הבעיות שנחשפו, מדגיש את הצורך בערנות מתמדת ובמנגנוני בקרה אפקטיביים על מסגרות חינוכיות פרטיות.

אציין כי הגן בניהול גב' רגינסקי מופיע ברשימות עיריית עפולה, ובכך עשוי ליצור בקרב ההורים רושם כי המוסד מתנהל כהלכה.

בנוסף, לא ברורות פעולות הפיקוח שננקטו על ידי מפקחת משרד החינוך בגן, שכן כאשר נחשף בית המשפט להקלטות, ניתן פסק דין חד-משמעי שאינו מיטיב עם הגן.

תגובות:

גב' הדס חכימי מסרה: "הגנת הילדים היא בראש מעייני. כאשר הורים מבקשים את סיועי, אפעל בכל כוחי למען טובת הילדים, ולא אעמוד מנגד. שליחותי היא להגן על הילד חסר הישע".

 

עורך הדין איתן סבג, אשר ייצג את גב' חכימי בתיק 1165-10-24 רגינסקי ואח' נ' חכימי, מציין:

"על גב' רגינסקי ללמוד ולהפנים את פסק הדין ולזהות את הכשלים. כמו כן, ראוי כי תביע התנצלות בפני ההורים.

בית המשפט קבע באופן חד-משמעי כי ההתנהלות בגן הייתה בלתי ראויה בעליל, וכי היחס כלפי הילדים היה מאיים ומעורר חרדה.

אני מעניק את שירותיי המשפטיים בהתנדבות, ואמשיך להושיט סיוע ותמיכה, ואתייצב בכל מקום שבו נדרשת הגנה על ילדים".

גב' שני רגינסקי, רשויות אכיפת החוק, משרד החינוך ועיריית עפולה נמנעו מלהגיב לפניות בעניין זה.

הריני להביא לידיעתכם כי פנייתי בכתב אל גברת שני רגינסקי לא נענתה, ובעת שיצרתי עמה קשר טלפוני והסכמתי להתראיין, הותקפתי על ידה.

הגשתי תלונה בנוגע להתנהלות כבוד השופטת, בעקבות כך שגב' רגינסקי מסרה עדות שקר בבית המשפט, אך השופטת לא התייחסה לכך בפסק הדין. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי הנושא נמצא כעת בבדיקה.

בעקבות שתיקתם המוחלטת של הגופים הממשלתיים – משטרת ישראל, עיריית עפולה ומשרד החינוך – הוגשה תלונה למשרד מבקר המדינה, אשר אישר את קבלתה.

• עדכון מעת 29.10.24, בשעה 21:50: התקבלה תגובה רשמית מטעם משרד החינוך.

ממחוז הצפון שבמשרד החינוך נמסר:

הפיקוח במסגרות הפרטיות ובמעונות המוכרים כולל ביקורי פיקוח מתואמים, ביקרות פתע, מעקב וטיפול בתלונות.

תלונות שמגיעות למחוז מטופלות על ידי המפקחת המחוזית אם בבקרות פתע, פתיחת מצלמות ובמקרה הצורך הגשת תלונה במשטרה, בתאום עם הלשכה המשפטית.

באשר למקרה המדובר – הנושא מצוי בחקירת המשטרה והמשרד יפעל בהתאם לממצאים.

---

צילומים: מתוך אינסטגרם ופייסבוק שני רגינסקי ומיכל ספקטור, תוכן ע"פ סעיף 27א'

• חשוב לציין כי הניתוח הדיגיטלי בוצע על ידי עיתונאי ולא על ידי מומחה מחשבים

-אנו במעקב-

הפוסט זעזוע: יחס מאיים לילדים במשפחתון "פרח"! הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2024/10/29/%d7%96%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a2-%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%97-2/feed/ 0