פרשת הגן בעפולה ממשיכה לעורר שאלות קשות ולהותיר הורים רבים בתחושת חוסר אונים. במוקד הפרשה עומדות טענות חמורות וחשדות להתעללות בפעוטות, לצד טענות קשות של הורי הילדים על התנהלות הרשויות ואוזל יד בטיפול באירוע.

לטענת ההורים, הגננת נעמה שירה לוי היא העומדת במרכז החשדות לעבירות ההתעללות בילדי הגן. על פי המידע שהצטבר, לחובתה של לוי הוצא צו הרחקה ממתחם הגן לתקופה של 15 ימים, לצד צו הרחקה נוסף האוסר עליה ליצור מגע או להתקרב להורי הילדים למשך 30 ימים. בנוסף, מקור במשטרת ישראל מסר באופן חד משמעי כי במסגרת המגבלות שהוטלו עליה, נאסר על הגננת להתקרב לסביבת הגן וכן ליצור קשר, במישרין או בעקיפין, עם כלל המעורבים בפרשה, לרבות ההורים ובני משפחותיהם.

במישור החקירתי, בשלב זה נגבות עדויות והילדים נחקרים במשטרה באמצעות גורמים המוסמכים לכך. עם זאת, לפי המידע שבידי מערכת "מעקב", הגננת עצמה טרם נחקרה באזהרה על ידי חוקרי המשטרה.

במקביל להתפתחות החקירה, ההורים מדווחים כי ניסיונותיהם החוזרים ונשנים לקבל מענה רשמי וברור מגורמי האכיפה נתקלים בחוסר תגובה. לטענתם, גם עיריית עפולה אינה משיבה לפניותיהם הרבות. תחושת ההתעלמות מצד הרשויות המוסמכות מעמיקה את התסכול, חוסר האמון והדאגה הגוברת בקרב הורי הילדים.

במערכת "מעקב" נמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, לעמוד לצד ההורים והילדים ולפעול כדי שהציבור יקבל תשובות מוסמכות. כאשר עולות טענות כה חמורות, אסור להשתיק את השיח הציבורי, ויש לאפשר בירור מלא, מקצועי ובלתי תלוי של העובדות. הילדים וההורים זכאים לאמת, לשקיפות מלאה ולמיצוי הדין, בהתאם לממצאי החקירה.

הפוסט סערת הגן בעפולה: חשד להתעללות נגד נעמה שירה לוי הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתום פרשייה מסועפת שניהלה היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז חוף, נחשפה רשת מאורגנת לסחר בנשים שפעלה במרחב חיפה והקריות. הבוקר (שישי), עם הבשלת חומרי החקירה, הוגשה בבית משפט השלום בחיפה הצהרת תובע כנגד שני חשודים מרכזיים, גבר ואישה תושבי האזור, בגין מעורבותם בפרשה החמורה.

שיטת הציד: ניצול מצוקות קשות

ראשיתה של החקירה בחודש יוני 2025, אז התקבלו במשטרה אינדיקציות ראשוניות על פעילות עבריינית מתוחכמת. על פי החשד, החשודים התמקדו באיתור צעירות באמצעות הרשתות החברתיות, תוך ביצוע "סינון" אכזרי וממוקד: קהל היעד שלהם היו נשים בעלות מוגבלויות, או כאלו שהיו שרויות במצוקה נפשית וכלכלית עמוקה.

הפרטים שעלו מהחקירה מציירים תמונה עגומה של מניפולציה פסיכולוגית מתוכננת היטב. החשודים נהגו לפתות את הקורבנות באמצעות הצעות עבודה משרדיות פיקטיביות, שהבטיחו להן יציבות כלכלית ומגורים. אולם, ברגע שהנשים נכנסו למערכת היחסים הכובלת, המציאות השתנתה ללא היכר: במקום עבודה משרדית, הושמו הנשים בדירות מסתור שנשכרו מראש למטרה זו, ושם הולצו לספק שירותי מין תחת מסכת של איומים ולחצים נפשיים כבדים.

חקירה סמויה ומורכבת

החקירה, שהתנהלה במחשכים במשך כשנה תמימה, הוגדרה על ידי גורמי האכיפה כפעילות מאומצת ורגישה במיוחד. במסגרת המאמץ המבצעי, הפעילה ימ"ר חוף מגוון אמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצד איסוף ראיות פורנזי וחזיתי בשטח. המשימה המורכבת ביותר עמדה באיתור הקורבנות, שחלקן חיו בניתוק מהסביבה, בצל הפחד והתלות שפיתחו החשודים בקרבן.

לפני כחודש, עם המעבר מחקירה סמויה לגלויה, פשטו בלשי הימ"ר על מספר מוקדים ועצרו את המעורבים בפרשה. בתיק החקירה נאספו ראיות מפורטות המבססות את החשדות נגדם בעבירות מהדרג הראשון בחומרתו, לרבות סחר בבני אדם, סרסרות בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים.

הדרך לכתב אישום

היום, כאמור, הושלמה המלאכה המשטרתית עם הגשת הצהרת תובע, המהווה את השלב האחרון בטרם הגשת כתב אישום רשמי לבית המשפט. בפרקליטות מחוז חיפה בוחנים את חומר הראיות הרב שנאסף, כאשר הכוונה היא להעמיד את השניים לדין בגין הפגיעה הקשה בכבודן ובחירותן של הנשים שנפלו קורבן לרשת.

מדובר בפרשה מזעזעת שבה ניצלו החשודים את חולשתן של נשים בשעה שהן זקוקות לסיוע והכוונה. "הימ"ר ימשיך להילחם בנחישות בתופעות של ניצול וסחר בבני אדם בכל מקום שבו ירימו את ראשם".

הדיונים בעניינם של החשודים צפויים להימשך בימים הקרובים בבית המשפט, שם צפויה הפרקליטות לבקש את הארכת מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

צילום וידאו: דוברות המשטרה. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט נחשפה רשת לסחר בנשים בחיפה ובקריות הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת הביטחון מנחיתה מהלומה על ארגוני הפשיעה: בתום פעילות מודיעינית ומבצעית מורכבת, משטרת ישראל חשפה וסיכלה הברחה בהיקף נרחב של כ-45 ק"ג סמים מסוכנים. שני חשודים נעצרו בלב המדבר לאחר מצוד דרמטי, והם צפויים לעמוד לדין בגין עבירות חמורות, לרבות פגיעה בריבונות המדינה.

האירוע, שהתרחש ב-11 ביוני 2026, מהווה עליית מדרגה נוספת במלחמת החורמה של המשטרה כנגד הברחות המבוצעות באמצעות טכנולוגיה אווירית. לוחמי יחידת מג"ן של ימ"ר דרום, בשיתוף יחידת המסתערבים של מג"ב דרום, ניהלו פעילות ממוקדת בגבול מצרים, תוך תיאום הדוק עם המערך האווירי ותצפיות צה"ל.

המצוד אחר "ציפורי הברזל"

הדרמה החלה כאשר תצפיות צה"ל זיהו רחפן שחצה את גבול מצרים לשטח ישראל מספר פעמים. הכוחות בשטח עקבו בדריכות אחר הכלי האווירי עד לנחיתתו בנקודה מבודדת בנגב, שם המתינו החשודים – שני בני דודים, תושבי פזורת אל עזאזמה (בני 16.5 ו-20), כדי לאסוף את ה"מטען".

מרגע הנחיתה, נכנסו כוחות היחידה לפעולה מהירה. החשודים, שזיהו כי הם תחת מעקב, פתחו במנוסה פרועה ברכבם. במהלך המרדף, השליכו החשודים את המטען – 45 ק"ג של חומר החשוד כסם מסוכן מסוג חשיש – בניסיון להעלים ראיות. עם עצירת הרכב, ניסו השניים להימלט רגלית אל תוך מרחבי המדבר, אך לוחמי מג"ן הצליחו להשיגם ולעצור אותם בתוך זמן קצר. בחיפוש ברכב נתפסו הרחפן עצמו, שלטי הטסה וציוד תקשורת.

החמרה משפטית: "פגיעה בריבונות"

מעבר לעבירות של יבוא סמים וסיכון חיי אדם, החקירה שנוהלה בימ"ר דרום הניבה התפתחות משפטית משמעותית. בהחלטה אסטרטגית של מערכת האכיפה, נחקרו החשודים גם בגין עבירה חדשה לפי סעיף 122א' לחוק העונשין – פגיעה בריבונות המדינה.

מדובר בכלי משפטי רב עוצמה, הממוקם תחת הפרק העוסק בביטחון המדינה. העבירה נועדה למגר את תופעת ההברחות הבלתי מורשות חוצות הגבול, ומאפשרת הטלת עונשי מאסר מחמירים של עד תשע שנים על המעורבים. הצעד מעיד על הגישה הממלכתית של המשטרה, הרואה בכל הברחה שכזו לא רק עבירה פלילית, אלא הפרה בוטה של הריבונות הישראלית.

עם השלמת החקירה, הוגשה נגד השניים הצהרת תובע, ובקרוב יוגש נגדם כתב אישום חמור, לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים.

עוד נמסר ממשטרת ישראל: "לוחמי יחידות המחוז הדרומי ימשיכו לפעול בנחישות, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובשיתוף פעולה עם צה"ל, כדי להגן על גבולות המדינה ולמגר את הפעילות העבריינית של ארגוני ההברחה. לא ניתן יד למי שמנסה לערער את ביטחון הציבור ולפגוע בריבונות ישראל".

צילום: דוברות משטרת ישראל, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט מהלומה לעבריינות: כתב אישום על פגיעה בריבונות המדינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסיכול במחסום רנתיס: שמונה מסתננים בדופן כפולה

דרמה ביטחונית ובטיחותית התחוללה אמש בגזרת יהודה ושומרון, אשר נגמרה בסיכול ממוקד של הברחת בני אדם לשטח מדינת ישראל. מדוברות המשטרה נמסר רשמית כי שוטרי תחנת אריאל סיכלו ניסיון הסתננות מורכב: שמונה שוהים בלתי חוקיים אותרו כשהם מסתתרים בתנאים קשים בתוך דופן כפולה של משאית הובלות.

נהג המשאית, תושב כפר קאסם בשנות הארבעים לחייו, זיהה את כוחות הביטחון וניסה להימלט מן המקום בנסיעה פרועה. השוטרים ניהלו מרדף נחוש ולכדו את הרכב מיד לאחר מחסום רנתיס. הנהג נעצר בחשד להסעת השוהים הבלתי חוקיים, וכלל החשודים הועברו להמשך חקירה דחופה בתחנת המשטרה.

הנתונים בשטח מפריכים את פראנויית ההסתה

אירוע זה אינו מקרה בודד, אלא חלק מתופעה יומיומית רחבת היקף המתרחשת פעמיים ואף שלוש פעמים ביום. מדי יום ביומו, כוחות משטרת ישראל וצבא ההגנה לישראל עוצרים פלסטינים העושים כל שביכולתם כדי לחדור לתחומי הריבונות הישראלית.

נתונים מבוססים אלו מציבים סימן שאלה גדול, ומנפצים באופן מוחלט את מכונת התעמולה (ה"פרופוגנדה") של ערוצי תקשורת עוינים, ובראשם רשת "אל-ג'זירה". בעוד הרשתות הללו והקהילה הבינלאומית מפיצות טענות שקריות ומגמתיות בדבר "התעללות" ישראלית כביכול, ובדבר סבל ושנאה תהומית של האוכלוסייה הפלסטינית כלפי מדינת ישראל – המציאות בשטח מוכיחה את ההיפך הגמור.

חומר למחשבה: אם התמונה הקודרת שמציירים ערוצי ההסתה הייתה נכונה, ואם הערבים הפלסטינים אכן היו סובלים ומתעבים את ישראל כפי שנטען – מדוע הם נלחמים באדיקות כזו, מדי יום, כדי להיכנס בשעריה?

הבחירה בישראל: מוותרים על ירדן ומצרים

ההיגיון הפשוט והעובדות הגיאופוליטיות מדברים בעד עצמם. לפלסטינים קיימת בחירה חופשית ונגישות מלאה לגבולות חלופיים: הם יושבים ישירות על גבולותיהן של מדינות ערביות ומוסלמיות כגון ירדן ומצרים. מאותן מדינות פתוחה בפניהם הדרך להמשיך למדינות יעד אחרות בעולם, כגון טורקיה, קנדה ומדינות המערב.

למרות זאת, הם בוחרים באופן מודע ומתוך אינטרס מובהק שלא לפנות לשכנותיה הערביות של ישראל, אלא לכוון את כל מאמציהם אל עבר מדינת ישראל. הבחירה העקבית הזו מוכיחה כי הציבור הפלסטיני מבין היטב את מה שמכונת התעמולה מנסה להסתיר: ישראל היא מדינה יפה, דמוקרטית, המנוהלת תחת שלטון חוק קפדני, ומציעה איכות חיים ואפשרויות שאינן קיימות באף מדינה אחרת באזור. מסתבר כי תחת מעטה ההצהרות הפוליטיות, המסתננים יודעים כי בישראל לא רק שלא מתעללים בהם – אלא שהיא מהווה את היעד המועדף עליהם.

מסכנים את חייהם בכל דרך – רק כדי להגיע לישראל

הנחישות להגיע למדינת ישראל המערבית והדמוקרטית מביאה את המסתננים לנקוט בשיטות קיצוניות, משפילות ומסוכנות ביותר, תוך סיכון ממשי של חייהם ובריאותם. תיעודי המשטרה וגופי הביטחון חושפים כי המסתננים מוכנים לעבור מסעות ייסורים:

• הסתתרות בלולי תרנגולים עמוסים ובתוך הפרשות של עופות.

• הצטופפות מסוכנת בדפנות כפולות של משאיות הובלה ובתוך תאי מטען של רכבים פרטיים (בגז'ים).

• ניצול ציני של רכבי הצלה ואמבולנסים להברחה.

• הסתתרות בתוך משאיות זבל ופסולת.

המסתננים נוקטים בכל דרך אפשרית, משפילה ככל שרתהיה, בידיעה ברורה שהם מסתכנים במעצר פלילי ובסנקציות, ובלבד שיצליחו לדרוך על אדמת ישראל היפה.

האמת העובדתית מנצחת את השקר

בסופו של דבר, המרדף במחסום רנתיס והסיכולים התכופים של משטרת ישראל וצה"ל אינם רק אירועים פליליים-ביטחוניים, אלא הוכחה חותכת לקריסת הנרטיב האנטי-ישראלי. תעשיית ההסתננות ההמונית מוכיחה מעל לכל ספק: הטענות על סבל והתעללות הן מצג שווא של ערוצי הסתה. האמת הפשוטה היא שהערבים הפלסטינים מצביעים ברגליים – ובכל מחיר – בעד מדינת ישראל.

צילום: דוברות המשטרה – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט האמת מנצחת את ההסתה: הפלסטינים בוחרים בישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

לאורך תקופה מתמשכת פרסמה מערכת "מעקב" שורה של תחקירים עיתונאיים עצמאיים, שבמסגרתם נאספו, תועדו ונבחנו ממצאים, מסמכים, פרסומים, בקשות משפטיות ונתונים טכניים, הנוגעים לפעילותו של לירן אלחרר ולקשרו, כלל הנראה, לאתר "עדנה קרנבל". תחקירי "מעקב" מציגים רצף אירועים ודפוסי פעולה, אשר מעלים שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות המתוארת, להשפעתה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולפגיעה הנטענת באנשים פרטיים ובמוסדות המדינה.

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן

על פי תחקירי "מעקב", לירן אלחרר קשור, ככל הנראה, להפעלתו של האתר "עדנה קרנבל", אתר אשר מיוחסת לו פעילות מתמשכת הכוללת פרסומים קשים ופוגעניים כלפי נבחרי ציבור, עורכי דין, שופטים, שוטרים, אנשי מערכת המשפט ואנשי ציבור נוספים. בתחקירים נטען כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי, שאינו מתמצה בביקורת לגיטימית, אלא כולל הטרדות, איומים, פרסומים מכפישים, מסירת מידע כוזב, הסתה והפעלת מנגנוני הפחדה ולחץ.

לצד התוכן, הציגה מערכת "מעקב" גם ממצאים טכניים מדאיגים. על פי הבדיקות שפורסמו, כתבות מסוימות באתר "עדנה קרנבל" כללו קישורים מסוכנים, אשר בלחיצה עליהם הוטמע קוד שאפשר, שליטה מרחוק במכשירים סלולריים ובמחשבים של גולשים. עוד נטען כי נשלחו הודעות דוא״ל לאנשי עסקים ולאנשים פרטיים, שבהן נכתב כי קיימות לכאורה "תמונות עירום" שלהם באתר, וכי לחיצה על הקישור תוביל לצפייה בהן. לפי תחקירי "מעקב", לחיצה זו הכניסה את הנמען ל"מלכודת" טכנולוגית, שבמסגרתה נחשף מידע אישי למנהלי האתר. ממצאים אלה הוצגו כראיות לכך שהאתר מהווה, לכאורה, סכנה ממשית לציבור.

בהקשר זה יצוין כי בעבר הוגש כתב אישום נגד אמיר מלמד (51), אשר זוהה כבעל האתר "עדנה קרנבל". ב-18.11.2024 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד מלמד, ובמסגרתו ביקשה מאסר בפועל. על פי כתב האישום, מלמד פרסם באופן שיטתי תכנים משפילים ופוגעניים כלפי עובדי ציבור, שופטים ושוטרים, הן באתר והן ברשתות החברתיות. נטען כי במהלך כשנתיים הטריד עובדי ציבור ובני משפחותיהם, פרסם עליהם פרסומים שקריים ומכפישים בהיקפים נרחבים בפייסבוק, טיקטוק, יוטיוב והאתר, בעצמו ובסיוע אחרים. בין היתר יוחסו לו פרסומים של תמונות וסרטונים ערוכים, לרבות פוטושופ של עירום.

עוד נמסר בכתב האישום כי מלמד הגיע לבתי שוטרים ללא הסכמתם, הטריד אותם ואת בני משפחותיהם עד כדי אלימות מילולית ופיזית, תלה כרזות מכפישות וחילק חומרי השמצה בתיבות דואר של שכנים. בהמשך יוחסו לו פרסומים של שמות, קללות, פרטים אישיים, תמונות ואיומים נגד שוטרים ושוטרות, לרבות פרסום תמונתה של שוטרת לצד בנה הקטין בן ה-13. כתב האישום מייחס לו גם הטרדה מינית של שופטת בבית המשפט במחוז מרכז, באמצעות פרסום תמונות ערוכות שלה, וכן מסכת איומים והטרדות כלפי מפקד תחנת משטרה, לאחר שתלונתו לא טופלה לשביעות רצונו.

על פי ממצאי "מעקב", חרף ההליכים המשפטיים, פעילות האתר נמשכה גם לאחר מכן. בשנת 2025, המשיך האתר לפרסם תכנים פוגעניים, להטריד, לאיים, לסחוט, להפר את חוק הספאם ולהפיץ מידע מכפיש כלפי שוטרים, שופטים, נבחרי ציבור ואנשים מפורסמים, בהם גם אנשי ציבור מוכרים.

בתוך הקשר זה חוזר ועולה שמו של לירן אלחרר. בשנת 2017 שודר בתאגיד השידור הציבורי כאן 11 תחקיר שעסק בטענות של מתלונן, שהוצג בשם האות "ל׳", ולפיהן חוקר משטרה איים עליו. על פי ממצאי תחקירי "מעקב", אותו מתלונן שהוצג כ"ל׳" הוא לירן אלחרר.

ההקלטות שפורסמו בתחקיר (כאן 11) נשמעו ערוכות וחתוכות, והוצגו לציבור באופן מגמתי, תוך מסירת מידע שגוי ושקרי באשר להתנהלות קצין המשטרה ולתחנת המשטרה שבה שירת.

הלכה למעשה, עצם הדלפת שיחה עם חוקר, שנערכה במהלך מילוי תפקידו, מהווה פגם חמור. יתרה מכך, עריכת ההקלטה והצגתה בפרשנות חד־צדדית גרמו לפגיעה בעובד ציבור ובשמה הטוב של משטרת ישראל. התחקיר ששודר בכאן 11 לא לווה בבירור עובדתי מינימלי או בבדיקה מעמיקה של הטענות, והדברים הוצגו לציבור כעובדות מוגמרות.

במסגרת אותו תחקיר של כאן 11 צוטט עו"ד דניאל חקלאי, אשר ייצג באותה עת את אלחרר, כמי שהביע תקווה כי המחלקה לחקירות שוטרים תגיש כתב אישום פלילי נגד קצין המשטרה.

מנגד, משטרת ישראל מסרה אז כי לא קיבלה כל עדכון ממח״ש על תלונה שהוגשה, וכי בהיעדר חומרים לא ניתן להתייחס למקרה. נמסר כי ככל שיועברו חומרים כנדרש, ייבחן העניין במחלקת המשמעת.

הפרשה לא הסתיימה בשנת 2017. בחודש אוקטובר 2025 הגיש לירן אלחרר בקשה לבית המשפט, שבה טען כי קצין משטרה בכיר, אבינועם בשארי, איים עליו במהלך דיון שהתקיים ביום 29.09.2025. לטענתו, הקצין נכח מחוץ לאולם הדיונים, הפעיל עליו לחץ והרתעה, והדבר היווה חלק מדפוס מתמשך של איומים והטרדות. אלחרר טען כי עדותו הייתה מהימנה, עקבית ואמינה, וכי הסתירות הנטענות נוגעות לפרטים טכניים בלבד.

בבקשה נטען כי במהלך ניהול ההליכים חווה אלחרר מסכת מתמשכת של איומים ולחץ פסול מצד הקצין, תוך שימוש במעמדו ובסמכותו. עוד נטען כי התובע בתיק 45991-04-23 מקושר, לטענתו, לגורמים במשטרה, וכי קשרים אלה הובילו להפעלת לחץ עליו. לבקשה צורפו מסמכים, פרסומים וכתבות שאלחרר ראה בהם תימוכין לגרסתו, כן הועלו טענות כלפי אתר "מעקב" וכלפי ככתב המערכת, בצד בקשה לנקיטת צעדים נגד האתר ונגדי.

ביום 08.10.2025 דחה בית המשפט את הבקשה.

בעקבות הטענות החמורות, יצרה מערכת "מעקב" ביום 29.12.2025 קשר עם קצין המשטרה אבינועם בשארי וקיימה עמו ראיון עיתונאי. במהלך הראיון מסר הקצין כי ביום 29.09.2025 היה במהלך יום עבודה מלא במשרדו, ניהל חקירות ולא יצא כלל מהמשרד. לדבריו, קיימים תיעודים, מסמכים וראיות חד־משמעיות המעידים על כך שלא נכח בבית המשפט ולא איים על איש. הקצין הדגיש כי מעולם לא איים על לירן אלחרר, וכי הטענות שנמסרו לבית המשפט אינן אמת ומהוות פגיעה חמורה בשמו הטוב ובמקצועיותו. עוד מסר כי בכוונתו לשקול הגשת תלונה, לאחר שנחשף לראשונה לבקשה רק בעקבות פניית מערכת "מעקב".

מערכת "מעקב" מבהירה באופן חד משמעי כי צוות מטעמה נכח בדיון שהתקיים ביום 29.09.2025, ולא הבחין בנוכחותו של קצין משטרה כלשהו מחוץ לאולם הדיונים. בתום הדיון ניסתה מערכת "מעקב" לאתר את אותו "קצין מאיים", כנטען – אולם לא נמצא כל ממצא המעיד על קיומו או על נוכחותו במקום. בדיון הוזכר לכאורה תחקיר בעניינו של הקצין ב"כאן 11", אך בשלב זה אין בידי המערכת תמלול מלא של הדיון, ולא ידוע האם הדברים נרשמו בפרוטוקול הרשמי.

בדיקה נוספת של "מעקב" העלתה כי בסמיכות לדחיית בקשתו של אלחרר בתיק 45991-04-23 פורסמה באתר "עדנה קרנבל" כתבה שלילית ופוגענית נגד השופט יאיר דלוגין, נתון המעלה שאלות באשר ללחצים אפשריים על גורמים שיפוטיים. בנוסף, בדיקה טכנית הצביעה, לכאורה, על התאמה בין כתובת ה-IP של האתר לבין כתובת מגוריו של לירן אלחרר, ממצא המוסיף נדבך נוסף למכלול הטענות.

• באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות נגד השופט יאיר דלוגין, הכוללות ביקורת חריפה וטענות קשות, באופן בלתי ראוי וללא סמכות. לפרסומים אלה אופי של ניסיון להשפיע על עבודתו השיפוטית או להטרידו, בין היתר באמצעות העברתם לדוברות בתי המשפט, אשר אינה מתייחסת לתוכנם.

לצד כל אלה, תיעדה מערכת "מעקב" את אלירן אלחרר כמי שפועל כצלם לצדו של דניאל אלעזר, כתב חדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11. המערכת פנתה עשרות פעמים לדוברות התאגיד ולממונה על חופש המידע, בבקשה לקבל הבהרה באשר למעמדו התעסוקתי של אלחרר – שכיר, פרילנסר או שיתוף פעולה אחר – אך לא קיבלה כל מענה. מדובר בהתעלמות מתמשכת מגוף עיתונאי, חרף היותו של התאגיד גוף ציבורי הממומן מכספי ציבור (את הראיות ניתן לראות בתחקירים, באמצעות הקישורים שצורפו בראשית הכתבה).

כאשר פנתה המערכת אל דניאל אלעזר עצמו, הוא לא מסר תגובה עניינית, ובמקום זאת השיב בקללות ובגידופים שהופנו כלפיי באופן אישי, ככתב מערכת "מעקב".

על פי ממצאי "מעקב", הדברים שנמסרו לבית המשפט והפרסומים הנלווים להם פוגעים באנשים פרטיים, במוסדות המדינה ובשמה הטוב של משטרת ישראל, ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי יקר. נגד לירן אלחרר הוגשו, תלונות למשטרה לא אחת, אך עד למועד זה לא הוגש בעניינו כתב אישום.

הפרשה, כפי שהיא משתקפת מתחקירי "מעקב", מציבה שורה של שאלות כבדות משקל באשר לשימוש בכלים תקשורתיים, להפעלת לחצים לכאורה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולגבולות שבין חופש ביטוי לבין פגיעה חמורה באנשים ובמוסדות המדינה.

נ.ב

מסירת ידיעה כוזבת לבית המשפט מהווה עבירה פלילית חמורה, המעוגנת בסעיף 244 לחוק העונשין, והעונש הקבוע בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר. הדין הישראלי מתייחס בחומרה מיוחדת למסירת דברי שקר במסגרת הליכים משפטיים, נוכח הפגיעה הישירה והעמוקה בשלמות ההליך השיפוטי, בחקר האמת ובאמון הציבור במערכת המשפט.

האיסור הפלילי נועד להגן על טוהר ההליך ועל מימוש עקרון עשיית הצדק, מתוך הכרה בכך שכל ניסיון להטות הליך שיפוטי מערער את יסודות המשפט והמשטר הדמוקרטי. היקף הענישה נגזר מחומרת המעשים, מאופן ביצועם ומהשלב שבו בוצעו במסגרת ההליך המשפטי.

וכך קובע סעיף 244 לחוק העונשין:

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, ‘הליך שיפוטי’ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

-אנו במעקב-

צילום קצין משטרה, מתוך אתר BE106, שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט לירן אלחרר ייחס עבירה פלילית חמורה לקצין בכיר והכפיש משטרה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפורמט נולד מתוך תפיסה שלפיה אמנות ועיתונות אינן סותרות זו את זו, אלא יכולות לפעול יחד ליצירת תיעוד מדויק, ביקורתי ומעורר מחשבה. האיורים אינם פרשנות גרפית חופשית בלבד, אלא חלק בלתי נפרד מן הדיווח עצמו.

בתוך מספר חודשים צפויה להתקיים תערוכה ייעודית שתציג את איורי החדשות שנוצרו במסגרת כרוניקה מצוירת, ותאפשר מבט רחב על התהליך והעשייה שמאחורי הפורמט החדש.

היוזמה מתקיימת במסגרת פעילותה העיתונאית של מעקב.

הפוסט כרוניקה מצוירת – פורמט עיתונאי חדש המשלב דיווח חדשותי ואיור הופיע לראשונה ב-מעקב.

שמונה מתפרעים נעצרו אתמול במהלך מחאות שהתפתחו בכניסות לעיר אשקלון, לאחר שתקפו שוטרים, הפרו את הסדר הציבורי וחסמו נתיבי תנועה מרכזיים. על פי המשטרה, מדובר באירוע שכלל הגעה מאורגנת של מוחים, אשר הביאה לשיבושי תנועה משמעותיים ולהתערבות כוחות האכיפה בשטח.

עשרות מוחים הגיעו אתמול בשעות הערב באוטובוסים מאורגנים, שנבלמו על ידי כוחות המשטרה בשני מוקדים שונים בכניסות לאשקלון. עם עצירת האוטובוסים, החלו המוחים לרדת לכביש, לחסום את נתיבי הנסיעה ולהפר את הסדר הציבורי, דבר שגרם לעומסי תנועה כבדים ולפגיעה בזרימת התנועה בעיר.

לאחר שההתקהלות הוגדרה כהפרת סדר, ניתנה במקום הוראת פיזור רשמית על ידי קצין משטרה. על פי המשטרה, חרף הקריאות החוזרות וההנחיות שנמסרו למוחים לפנות את הצירים, חלק מהמשתתפים לא נשמעו להוראות והמשיכו בחסימת הכבישים ובהתנהלות אלימה כלפי כוחות המשטרה.

בעקבות סירובם של מפרי הסדר להתפזר ולהיענות להוראות החוקיות, נאלצו השוטרים להשתמש באמצעים לפיזור הפרות סדר. במהלך הפעילות נרשמו עימותים נקודתיים, שבמהלכם הותקפו שוטרים. שמונה חשודים נעצרו בחשד למעורבות פעילה בהפרות הסדר ובתקיפת שוטרים, והועברו לחקירה.

במשטרה מציינים כי כוחות האכיפה נערכו מראש לאפשר קיומה של מחאה, אך הדגישו כי לא יאפשרו חסימת צירי תנועה, פגיעה בביטחון הציבור או אלימות כלפי שוטרים. עוד נמסר כי חסימת כבישים והפרת הסדר הציבורי מהוות עבירות פליליות, וכי המשטרה תפעל בנחישות נגד כל ניסיון לשבש את שגרת החיים ולסכן משתמשי דרך.

חקירת האירועים נמשכת, ובהמשך צפויה המשטרה לבחון את הבאתם של העצורים בפני בית המשפט, לצורך הארכת מעצרם ובהתאם לממצאי החקירה ולחשדות המיוחסים להם.

• כרוניקה מצוירת – פורמט עיתונאי חדש המשלב דיווח חדשותי ואיור – קרא עוד

צילום: תומר שונם הלוי.
השימוש בצילום נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט מעצרים בעקבות הפרות סדר בכניסות לאשקלון הופיע לראשונה ב-מעקב.

תושב טבריה בשנות ה-50 לחייו נעצר אמש על ידי שוטרי מחוז צפון, לאחר שפרסם ברשתות החברתיות פוסטים ובהם איומים כלפי איש ביטחון בכיר. לפי ההודעה ממשטרת ישראל, החשוד פרסם בחשבונו הפרטי תוכן שיש בו לכאורה איום ישיר על דמות בכירה במערכת הביטחון הישראלית.

על פי הפרטים שהועברו מהמשטרה, הדיווחים על הפרסומים המאיימים התקבלו לאחרונה והביאו להפעלת מנגנוני החקירה. במסגרת התחקיר הראשוני נסקרו מספר פוסטים שהעלה החשוד לחשבונו האישי ברשת החברתית, ובהם זוהה חומר שהצביע על כוונה לאיים על אישיות בכירה בתחום הביטחון.

"לאחרונה התקבלו דיווחים על מספר פוסטים שפורסמו בחשבונו הפרטי של החשוד ובהם תוכן שיש בו לכאורה איום כלפי איש ביטחון בכיר", נמסר מהמשטרה. "במסגרת החקירה ולאחר בדיקת החומרים, הוחלט כי יש בהם חשד לעבירת איומים".

החשוד, תושב העיר טבריה, נעצר במהלך הלילה לאחר שהחוקרים סיימו לבחון את החומרים הדיגיטליים שפורסמו. זהות איש הביטחון הבכיר, כלפיו הופנו האיומים, לא פורסמה על ידי המשטרה בשלב זה. המשטרה גם צירפה תמונת החשוד למסר שהפיצה, צעד נדיר שנעשה ככל הנראה כדי להדגיש את חומרת העניין ואת העיסוק הרציני של רשויות החוק בתופעה של איומים ברשת על נושאי משרה ואנשי ביטחון.

החשוד צפוי להיות מובא להארכת מעצר בבית המשפט, ובמקביל תמשיך המשטרה בחקירתו ובבדיקת החומרים הנוספים שהעלה לרשת.

צילום: דוברות משטרת ישראל

הפוסט חשוד נעצר בצפון: איים ברשת על איש ביטחון בכיר הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

תלונה רשמית הוגשה באוקטובר 2025 למשטרת ישראל בעקבות חשיפה של מערכת התעללות ואיומים חמורים ב"גגון", המסגרת העירונית לחסרי בית בתל אביב.

התלונה מבוססת על תחקיר עצמאי שנערך על ידי מערכת "מעקב", ובמהלכו נאספו ראיות ועדויות המעלות חשד להתנהלות חמורה ביותר: התעללות פיזית ונפשית, איומי מוות ישירים וחשדות למסחר בלתי חוקי בסמים ואלכוהול בתוך המוסד המופעל מטעם עיריית תל אביב באמצעות עמותת "לשובע". בעקבות התלונה, המדריך החשוד נעצר על ידי המשטרה וניתן נגדו צו הרחקה מהמקום.

התמונה שעולה מהעדויות שנאספו מתארת מציאות קשה: מדריכים המשמשים גם כדיירים במקום, אלימות כלפי חסרי הישע שהגיעו למקלט, מסחר בחומרים ממכרים והשתקה מתמדת מצד הנהלת המקום. על פי התלונה, מדובר לא באירועים חריגים או חד פעמיים, אלא בדפוסי התנהגות מתמשכים ושיטתיים הנמשכים זמן רב.

במרכז התלונה ניצב מדריך בכיר במוסד "גגון" – סלאם (ככל הנראה שמו המלא: איסלאם כמאל), תושב השטחים הפלסטיניים וחסר אזרחות. עדויות רבות שהגיעו לידי מערכת "מעקב" מצביעות על דפוס מתמשך של התנהגות אלימה, מאיימת וחסרת רסן כלפי דיירים במקום. עדויות מצביעות על כך כי במהלך האירועים הושמעו איומים קשים, ובהם אמירות כגון: "תישלח לבית החולים" ו-"אתה תדמם ותמות הלילה". לצד האיומים הפיזיים, המדריך השמיע דברי הסתה הומופוביים גסים בפני דיירים אחרים. על פי התלונה, מדובר לא באזהרות סתמיות אלא באמירות חוזרות שנאמרו בהקשר של התנהגות אלימה בפועל.

מכלול העדויות שנאספו במהלך התחקיר מתאר מסכת אלימות רבת פנים במוסד שאמור להעניק מקלט וביטחון. דייר מוכר הוכה וסבל מחבלות קשות בראש וברגליים, דייר נוסף דיווח כי מדריך שבר את אופניו בכוונה תחילה, ושני דיירים נוספים הותקפו במהלך חלוקת מזון. באחד המקרים המתוארים בתלונה, דייר הוכה בכף מתכת, ובמקרה חמור אחר דייר התמוטט על הרצפה לאחר שספג מכות חוזרות בראש ובגוף. העדויות מצביעות על כך שהאלימות הייתה אירוע שכיח ולא נדיר במקום.

לצד האלימות הפיזית, התלונה מתארת גם השפלה שיטתית ופגיעה נפשית קשה. מדריכים לעגו לדיירים באופן שוטף, חיקו אותם ללעג והפכו אותם לצחוק בפני דיירים אחרים. במקרים מסוימים, מדריכים אף צילמו דיירים ברגעי מצוקה, לרבות בתוך חדרי השירותים, תוך פגיעה בוטה בפרטיותם ובכבודם האנושי. התנהגות זו, כך עולה מהעדויות שנאספו, הייתה חלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית ב"גגון", והדיירים חיו בפחד מתמיד מתגובות המדריכים.

אך האלימות וההשפלה הן רק חלק מהתמונה. התלונה מעלה חשדות כבדים למסחר בסמים ואלכוהול בתוך המוסד העירוני. על פי הממצאים שנאספו, מדריכים שהיו גם דיירים במקום הפכו לסוחרים בחומרים אסורים, והנהלת המקום ידעה על כך אך בחרה להתעלם. כעדות לכך, ההנהלה אסרה על מדריכים אחרים להיכנס לחדר מסוים שבו שהו אותם עובדים, אך גם לאחר תלונות חוזרות ונשנות על שימוש והפצת סמים, האיסור נותר על כנו מבלי שהדבר דווח לרשויות החוק.

במקרה נוסף המתואר בפירוט בתלונה, מדריך שנתפס לפי החשד במכירת סמים נדרש רק לעזוב את המקום "בשקט", מבלי שהוגשה נגדו תלונה למשטרה או נעשה ניסיון להפעיל הליכים משפטיים כלשהם. התנהלות זו מעלה שאלות קשות ביותר לגבי אחריות ההנהלה ועמותת "לשובע", במיוחד לאור העובדה שמדובר במוסד ציבורי המתוקצב כולו מכספי משלמי המסים.

התלונה מתארת גם את התנהלות ההנהלה כהשתקה שיטתית ומתמשכת. פניות חוזרות שהופנו להנהלת "גגון" ולעמותת "לשובע" במהלך התחקיר נענו בשתיקה מוחלטת. על פי הטענות, העובדים האלימים המשיכו בתפקידם בשגרה חרף העדויות החמורות שנמסרו, והמצב במקום לא השתנה כלל. התעלמות זו מצביעה, לפי התלונה, על כשל מערכתי עמוק של ההנהלה בטיפול בפגיעות חמורות בדיירים החלשים ביותר.

גם התנהלות משטרת ישראל עד למועד הגשת התלונה הרשמית מתוארת בתלונה כבעייתית ומעוררת דאגה. ביום 3 באוקטובר 2024 הוזמנה למקום ניידת משטרה בעקבות איומי מוות חמורים (מס’ אירוע 5960). ואולם, לפי האמור בתלונה, השוטרים עזבו את המקום לאחר זמן קצר – מבלי לגבות עדות מן המתלונן, מבלי לדרוש את פרטיו של החשוד, ומבלי לתעד את האירוע כדין. החשוד המרכזי הוא המדריך סלאם (איסלאם כמאל), תושב פלסטין, המתגורר בחדר 9 שבמתחם "הגגון" עצמו.

היעדר הטיפול המשטרתי, כפי שתואר בתלונה, מחזק את תחושת הדיירים שלפיה גם כאשר הם מזעיקים ניידת – אין כל מענה אמיתי לקריאותיהם. אמנם רבים מן השוהים במקום הם מכורים לשעבר או אנשים מוחלשים, אך אין בכך כדי להצדיק התעלמות מאלימות, תקיפות או תלונות על פגיעה ממשית. לדברי הדיירים, תחושת הביטחון האישי שלהם התערערה לחלוטין, והם חשים כי אין להם גוף אמין לפנות אליו. מתיעוד שנערך על ידינו עולה כי המשטרה הסתפקה בשיחה קצרה עם מנהל המסגרת, אילן, מבלי שננקטו צעדים ממשיים לבירור המקרים.

במקרים נוספים שתועדו, פניותיהם של דיירים למשטרה נענו באדישות וביחס מזלזל – מציאות שהותירה בקרבם תחושת הפקרה עמוקה ואובדן אמון במערכת אכיפת החוק.

עם זאת, לאחר הגשת התלונה המלאה ביום 3 באוקטובר 2025, פעלה המשטרה, עצרה את המדריך החשוד, והוציאה נגדו צו הרחקה מן המתלונן (מס’ תיק 445638/2025).

ואף על פי כן, האבסורד נמשך: על פי גורמים מתוך "הגגון", המדריך סלאם (איסלאם כמאל) ממשיך בעבודתו במקום, ולטענת הדיירים – התנהגותו לא השתנתה באופן ממשי.

התמונה הכוללת המצטיירת מהתלונה היא של מוסד שאמור להעניק מקלט, הגנה, חום אנושי ושיקום לאוכלוסיות מוחלשות, אך בפועל מסכן את דייריו ופוגע בהם באופן שיטתי. האלימות הפיזית, ההשפלות הנפשיות, החשדות הכבדים למסחר בחומרים אסורים והתעלמות מצד הנהלת העמותה מצטרפים, לפי הטענות המפורטות, לכשל מערכתי עמוק שהשאיר את הדיירים חשופים ופגיעים.

בתלונה נכתב במפורש: "מדובר בבני אדם חסרי ישע. גם אם הם מכורים, גם אם הם נראים רע, הרי שמדובר באזרחים שמגיעה להם הזכות הבסיסית ליחס אנושי מינימלי. המציאות שתיארתי בתלונה זו היא בלתי נסבלת ודורשת התייחסות מיידית".

התלונה מעלה שורה ארוכה של שאלות נוקבות שדורשות מענה מיידי: כיצד מאפשרת עיריית תל אביב מצב שבו עובדים ב"גגון" הם עצמם דיירים במקום, תוך יצירת דינמיקה בעייתית של כוח? מדוע טענות חוזרות לאלימות ולאיומי מוות חמורים לא נבדקות עד תומן במשך חודשים ארוכים? האם עמותת "לשובע" מילאה את חובתה החוקית לדווח על חשדות פליליים לרשויות האכיפה? וכיצד אפשר להסביר מקרים שבהם משטרת ישראל עזבה זירות אירועים חמורים מבלי לחקור את החשודים ומבלי לתעד את האירועים כראוי?

המעצר וצו ההרחקה שניתנו נגד המדריך החשוד מהווים צעד ראשון, אך התלונה מעלה שאלות רחבות יותר על האחריות המערכתית. כעת מוטלת על עיריית תל אביב ועל עמותת "לשובע" החובה לבחון לעומק את הטענות החמורות, לפעול בנחישות ולוודא שמוסדות ציבוריים המיועדים להגן על האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר לא יהפכו לזירה של פגיעה מתמשכת ושיטתית.

בפנייה למערכת "מעקב", עיריית תל אביב אישרה כי קיבלה את הפניה לתגובה, אולם בחרה שלא למסור תגובה רשמית לפרסום. גם עמותת "לשובע" לא השיבה לפניות החוזרות. התעלמות זו, בעיני המתלוננים, מהווה עדות נוספת לאדישות המערכתית כלפי גורלם של חסרי הבית בעיר.

• הכתבה שלפניכם עוסקת בהגשת התלונה הרשמית ובפרטיה כפי שנמסרו למשטרת ישראל. היא מתמקדת בעובדות המופיעות במסמכים הרשמיים בלבד, ומביאה ציטוטים מתוכנן כמות שהם. לצד זאת, משולבות בה התייחסויות נקודתיות מתוך תחקיר רחב ההיקף שנערך על ידי מערכת "מעקב", אשר ממצאיו המלאים צפויים להתפרסם בקרוב.

על משטרת ישראל מוטלת החובה לבדוק ביסודיות את כלל הטענות והראיות שנמסרו במסגרת התלונה.

הפוסט עובד פלסטיני מתעלל בחסרי בית ב"גגון" שהוקם ע"י עיריית ת"א הופיע לראשונה ב-מעקב.

זוג צעיר בחדרה, שרכש דירה ומקים בה משפחה, חווה מזה שנים ארוכות הטרדות משטרתיות קשות, הנובעות מטעות ברישומי משרד הפנים. בדירה שרכשו רשום חשוד למעשה עברייני, המוגדר כ“דרוש חקירה”, שגר שם בעבר הרחוק, והמשטרה ממשיכה להגיע אליהם באמצע הלילה במטרה לעצור אותו, אף שהובהר לה פעמים רבות כי אינו מתגורר עוד במקום.

• כל מקרה כזה הפך זה מכבר לעינוי מתמשך, שנמשך שנים ארוכות, כאשר שוטרים מתפרצים בלילות לחפש אחר עבריין שאיננו מתגורר במקום. מצב זה כשלעצמו מצריך כתבה מעמיקה, אך לא בכך מסתיים העניין – לעיתים המשטרה חוצה גבולות ומביאה לפגיעה ממשית בזכויות האזרחים

המקרה החמור ביותר התרחש ב-12 במאי 2025, כאשר השוטרים יניב שקורי וראשיד שמשון הגיעו לדירה בשעה 03:30 בלילה. על פי תלונה שהוגשה על ידי המשפחה, השוטר ראשיד שמשון עבר את כל הגבולות המקצועיים והאישיים, קילל את בני המשפחה, כינה את בעל הבית "חוצפן" ו"בושה", וטען שהוא "מתנהג כמו עבריין". בנוסף, נתן השוטר לזוג דוח על הקמת רעש, למרות שהמשפחה לא עשתה דבר.

המשפחה – זוג הורים צעירים וילדיהם הקטנים – מתארת מציאות בלתי נסבלת של הטרדות מתמשכות הנמשכות מעל שש שנים. לדבריהם, נוהגת המשטרה להגיע תדיר, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות, תוך דפיקות עזות בדלת, קריאות רמות במדרגות, הארה בפנסים והקמת מהומה בכל הבניין. תוצאה ישירה של מעשים אלו היא לילות חסרי שינה, בכי הילדים ותחושת טראומה מתמשכת.

על פי עדותם של בני המשפחה, הם פנו מספר פעמים לתחנת משטרת חדרה והסבירו שהחשוד אינו גר בדירה ושאין להם שום קשר אליו. הם אף פנו למשרד הפנים כדי שיוסר שמו של החשוד מהכתובת, אך ללא הועיל. המשטרה המשיכה בפעולותיה ללא שינוי, למרות ההסברים החוזרים ונשנים.

במקרה שהתרחש ביום 12 במאי, לאחר שהשוטר יניב שקורי עזב את המקום, נותר השוטר ראשיד שמשון עם בני המשפחה. תחת להתנצל על ההפרעה, בחר השוטר להחריף את התנהלותו. על פי עדות האישה, היא חשה פחד כבד מפניו, ולדבריה "השוטר דיבר באופן מגעיל, כמי שמתנהג כבריון". עוד ציינה כי במהלך האירוע כיבה השוטר את מצלמת הגוף שלו.

התמלול הרשמי שסופק על ידי המשטרה למשפחה חושף את חומרת ההתנהלות. בתמלול נרשמו הביטויים "חוצפן", "אתה חתיכת חוצפן", "בושה" ו"אתה מדבר כמו עבריין" שנאמרו על ידי השוטר. כאשר בעל הבית אמר בתמימות "אחי שלי", השוטר השיב לו בזלזול "אתה מדבר כמו עבריין".

• בסרטון נראים שוטרים המגיעים לאחר השעה שלוש בלילה, דופקים על דלת האזרחים, מצלצלים שוב ושוב בפעמון, מקימים רעש ומפריעים למנוחת התושבים. עם מסירת התעודות בידי בני המשפחה, תיעדו המצלמות כי אחד השוטרים מצלם אותן באמצעות מכשיר הטלפון הנייד האישי שלו – אף לטענת המשפחה גם את כרטיס האשראי. פעולה זו מעלה סימני שאלה כבדים, שכן בידי השוטרים מצויים טאבלטים ומצלמות גוף ייעודיות, כמו גם פנקסי רישום. לפיכך, צילום תעודות באמצעי אישי נתפס כחדירה חמורה לפרטיות וכמעשה בלתי־תקין בעליל

מהתמלול עולה גם שהאישה ניסתה להסביר לשוטר על הטראומה שעוברים הילדים, אך השוטר המשיך לרשום את הדוח. האישה אף ניסתה לספק מידע על מקום הימצאותו האפשרי של החשוד, אך ללא הועיל.

המשפחה החליטה שלא לשתוק על העוול והגישה תלונה רשמית. בדיקת התלונה העלתה שהטענות מוצדקות – השוטר אכן קילל את בני המשפחה וכינה אותם "בושה" ו"כמו עבריינים". המשטרה ציינה שציפתה מהשוטר ראשיד שמשון לגלות "איפוק", אך זה לא הודגם. הדוח שניתן למשפחה בוטל בסופו של דבר על ידי המשטרה.

---

• עובדות וראיות העולות מן התלונה הרשמית ומן המסמכים המצורפים לה מצביעות על כך שגורמים משטרתיים, אשר בחנו את פרטי המקרה, קבעו כי התלונה מוצדקת ואף אישרו כי השוטר קילל את האזרחים, רשם דו"ח באופן בלתי־תקין ועוד. להלן מובאים פרטים עובדתיים מתוך התלונה וכן מענה מטעם הגורם שבדק את הסוגיה:

התלונה נבחנה בידי סגן מפקד המרחב, סנ"צ דודי רוזנטל, ואלו הם הממצאים שנמצאו מוצדקים ואישרו את טענות התלונה:

תמלול מתוך התלונה נגד השוטר ראשיד שמשון: מן הדברים עולה כי השוטר השפיל אזרחים – אירוע שתועד במצלמת הגוף:

המשטרה עצמה מודה כי מזה למעלה משש שנים רשום בדירה אדם המצוי בחקירה. משמעות הדבר היא שהמשטרה יודעת היטב את זהות העבריין, אך חרף זאת אותו אדם ממשיך להסתובב חופשי ברחובות ישראל, וכלל הנראה אף מבצע עבירות נוספות. בכל פעם שפנתה המשפחה אל המשטרה ואף אל משרד הפנים בבקשה למחוק את שמו של אותו עבריין מרישום הדירה (רישום שקיבלו ב"ירושה" עם רכישת הדירה מבלי לדעת כלל על קיומו) נתקלו בחוסר מענה ממשי. המוכרים, מצדם, לא גילו לרוכשים כי יחד עם הבית ירכשו גם סיוט מתמשך בן שבע שנים של פשיטות משטרה. נכון להיום, נאלצת המשפחה לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו שיביא סוף לסיוט המתמשך.

המשטרה ביטלה את הדו"ח הכוזב שנרשם בידי השוטר, ובעבור כל הסיוט שעברה המשפחה הסתפקה בהתנצלות קלושה וחסרת ערך של ממש. אזרחים נורמטיביים נאלצים להתמודד עם דו"ח כוזב או קנס, סופגים קללות, נחשפים להפרעות שינה בשעות הלילה הקטנות – כגון 03:30 – ומושפלים לעיני שכניהם; ואילו לכאורה עבריינים – או, בלשון מדויקת יותר, דורשי חקירה – ממשיכים להלך חופשי במדינה זה קרוב לשבע שנים, מבלי שהמשטרה תנקוט פעולה ממשית לעוצרם ולחקור את מעשיהם. בקרוב ייכנס לתוקפו חוק ההתיישנות, ועבריין זה עלול לחמוק כליל מן הדין. זוהי תמונתה הקשה והכואבת של משטרת ישראל.

---

למרות התלונה המוצדקת והממצאים החמורים, השוטר ראשיד שמשון ממשיך לעבוד כרגיל, כאילו דבר לא קרה. לא ננקטו נגדו צעדים משמעתיים, ואף אחד לא לקח אחריות על ההתנהלות הבלתי מקצועית והפוגענית.

המקרה מעלה שאלות חמורות על איכות השירות המשטרתי ועל הטיפול בטעויות מנהליות. זוג צעיר, המנסה לבנות חיים נורמליים ולגדל ילדים, נאלץ לחיות בפחד מתמיד מהגעת המשטרה. הילדים חווים טראומה, השכנים מופרעים, והמשפחה משלמת מחיר כבד על כשל מנהלי שאינו תלוי בהם.

המצב מחמיר עוד יותר כאשר מתגלה שהחשוד נמלט מהצדק כבר שבע שנים. בעוד משפחה חפה מפשע סובלת מהטרדות קבועות, העבריין המבוקש מסתובב חופשי ברחובות. המשטרה, במקום להשקיע משאבים בתפיסתו בפועל, ממשיכה להטריד אנשים חפים מפשע בגלל רישום כתובת מיושן.

כאשר פנינו למשטרת ישראל לתגובה על המקרה החמור, קיבלנו תשובה מתחמקת ולקונית: "ככל ועולות טענות הנוגעות להתנהלות השוטרים באירוע יש לפנות בנושא לגורמים הרלוונטיים". למרות שהעברנו פרטים מלאים על המקרה ושאלנו שאלות ספציפיות, המשטרה בחרה להתחמק מלקיחת אחריות או מתן הסבר מהותי.

המקרה בחדרה אינו עומד לבדו. הוא משקף בעיה רחבה יותר של חוסר מקצועיות, היעדר איפוק, ויחס פוגעני כלפי אזרחים חפים מפשע. המשטרה אמורה לשרת את הציבור ולהגן עליו, לא להטריד ולפגוע בו. כאשר שוטרים מגיעים באמצע הלילה לבית משפחה, הם אמורים להתנהג במקצועיות ובכבוד, גם כאשר מתגלה שמדובר בטעות.

הטיפול הרשלני במקרה זה, הן ברמת השוטר הפרטי והן ברמת המערכת, מעיד על בעיות מבניות במשטרת ישראל. השוטר ראשיד שמשון לא רק שלא הודח או נוכח, הוא ממשיך בתפקידו כאילו דבר לא קרה. המסר שנשלח לציבור ברור: אפשר לפגוע באזרחים, לקלל אותם, להטריד אותם, ולא לשלם מחיר.

המשפחה הצעירה בחדרה ממשיכה לחיות במצב של חרדה וחוסר ודאות. הם לא יודעים מתי תגיע שוב המשטרה, מתי יתעוררו הילדים בפחד, ומתי יצטרכו להסביר שוב ושוב שהם אנשים חפים מפשע. הבעיה הטכנית פשוטה לפתרון – צריך להוציא את שמו של החשוד מרישומי הכתובת ולחפש אותו במקומות אחרים. אבל הבעיה המהותית עמוקה יותר – מדובר בחוסר כבוד בסיסי כלפי האזרח ובהיעדר אחריותיות של גורמי האכיפה.

המקרה מעורר תהיות על תהליכי הגיוס, ההכשרה והפיקוח במשטרה. איך אפשר ששוטר יקלל אזרחים ויכנה אותם עבריינים? איך אפשר שהוא ייתן דוח כוזב למשפחה שסובלת ממנו? ואיך אפשר שאחרי שהתבררה האמת, הוא ממשיך לעבוד כאילו דבר לא קרה?

התשובות לשאלות הללו חייבות לבוא מההנהגה הבכירה במשטרה. הציבור זכאי לדעת איך נמנעים מקרים כאלה בעתיד, איך מטפלים בשוטרים שעוברים את הגבול, ואיך מבטיחים שטעויות טכניות לא יהפכו לסיוט אישי של משפחות שלמות.

עד אז, המשפחה בחדרה תמשיך לחיות בצל הפחד מהמשטרה שאמורה להגן עליה, והשוטר ראשיד שמשון ימשיך לשרת את הציבור כאילו מעולם לא קרה דבר.

הפוסט משטרת ישראל הרסה את שלוות חיי המשפחה הופיע לראשונה ב-מעקב.