בעת הנוכחית מתחולל, ככל הנראה, מהלך יוצא דופן בקידומה המקצועי של רב-פקד רינת סבן, אשר משמשת כעוזרתו של ראש אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) במשטרת ישראל, ניצב בועז בלט. סבן, שהייתה חוקרת בתיקי ראש הממשלה והעידה לאחרונה במשפט נתניהו, נשלחה בפברואר האחרון לקורס פיקוד ומטה (פו"מ) בשירות בתי הסוהר – מהלך יוצא דופן שיאפשר את קידומה המהיר לדרגת סגן ניצב (סנ"צ).

לכאורה מדובר בצעד חסר תקדים, שהרי קציני משטרה, ובפרט קציני חקירות, עוברים מאז ומתמיד את קורס הפיקוד והמטה במסגרת המשטרה עצמה – הכשרה ייעודית האורכת מספר חודשים. על פי הדיווחים בתקשורת בעניינה של סבן, ההחלטה לשלחה לקורס בשירות בתי הסוהר מעוררת תהיות בקרב גורמים באגף החקירות והמודיעין, הטוענים כי הקורס אינו הולם ואינו מספק די הצורך לקידומו של קצין חקירות במשטרה.

רינת סבן זכורה היטב כחוקרת שספגה ביקורת חריפה מבית המשפט העליון לאחר שחיטטה ללא צו בטלפונים של יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפסיקה שהתייחסה לאותה פרשה, השופט אלרון החזיר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב, כדי שידון מחדש בבקשות המאוחרות שהגישה המשטרה לביצוע החיפוש. בדיון אשר התקיים בעקבות האמור, העידה סבן (אשר החזיקה אותה עת בדרגת פקד) ושמא ביקשה להגן על מפקדיה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ).

במהלך אותה עדות בשנת 2020, בחקירה נגדית אשר ניהל עורך הדין עמית חדד, השיבה סבן לשאלות רבות ב"לא זוכרת", ולמעשה נחזה כי סירבה לציין מי הורה לה לבצע את החיפוש בהיעדר צו או עם מי ממפקדיה התייעצה.

על פי דיווחי מערכת "כלכליסט": תחת זאת, בחרה ליטול על עצמה את מלוא האחריות. בעקבות עדות זו זכתה בתקשורת הישראלית לכינוי "פקד לא זוכרת". דומה כי דפוס התנהלות זהה שב והופיע גם בעדותה במשפט נתניהו בשבוע החולף, שוב אל מול עורך הדין חדד, כאשר הצהירה פעמים רבות כי אין היא זוכרת פרטים הקשורים לחקירת שלמה פילבר.

משטרת ישראל נמנעה מלהשיב למערכת "מעקב" והתעלמה מפניותינו בשאלות הנוגעות לסבן, קרי מה עמדת המשטרה בעניין זה, על קידומה וכיוצא באלה עניינים.

ברם, מערכת כלכליסט מוסרת:
"כאשר פנינו הן למשטרה והן לשב"ס בשאלות מפורשות לגבי מעורבות ניצב בלט ונציבות שב"ס בהחלטה החריגה לשלוח את סבן לקורס הפו"מ, התקבלו תשובות שנראות מתחמקות. משירות בתי הסוהר נמסר כי "במסגרת שיתופי פעולה בין־ארגוניים, כמקובל בין ארגונים ביטחוניים במסגרות דומות, לראשונה נפתח בשב"ס קורס פו"מ בו נוטלים חלק קצינים מארגונים מקבילים, ובהם משטרת ישראל, כיבוי אש ומשמר הכנסת. הדבר תורם ללמידה והפריה הדדית תוך העצמת הארגונים ברעיונות ודפוסי חשיבה חדשים".

למעשה, נודע כי בין היתר דווח ל'כלכליסט' ול'YNET' כי בשירות בתי הסוהר סירבו להרחיב בשאלה האם משתתפים בקורס קציני משטרה נוספים מלבד סבן, והסתפקו בהצהרה כי שישה מתוך שבעים ותשעה חניכי הקורס הינם 'מהגופים הנוספים'. כאשר נשאלו האם נציב שירות בתי הסוהר היה מודע לביקורת השיפוטית שהוטחה בסבן בטרם שובצה בקורס אשר תחת אחריותו, השיבו כי 'ההחלטה בדבר מיון ושיבוץ החניכים לקורס היוקרתי מצויה בידי ארגוניהם המוסמכים'.

המקרה מעלה שאלות נוקבות לגבי התנהלות המערכת ומנגנוני הקידום בקרבה. מחד גיסא, ניצבת קצינת משטרה אשר ספגה ביקורת חריפה מבית המשפט העליון, ומאידך גיסא היא זוכה לקידום מואץ באמצעות מסלול חריג ולכאורה יוצא דופן.

תשומת לב רבה מופנית לעובדה שהקידום המהיר של סבן מתרחש בדיוק בעת שהיא מעידה במשפט נתניהו, בפרט בנוגע לחקירת שלמה פילבר ולנסיבות החתימה על הסכם עד המדינה עמו. עדותה בנושא זה עומדת במרכז הדיון המשפטי, והיא נשאלה אתמול במפורש על הלחצים שהופעלו על פילבר במהלך חקירתו.

דומה כי המקרה של רינת סבן ממחיש את המתח המתמיד בין מערכת אכיפת החוק, המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית, והוא עתיד להמשיך ולעורר הדים ככל שתתקדם במסלול קידומה המקצועי. מן הסתם ייתכן כי הכל אך צירוף מקרים פרדוקסלי והקצינה אכן מוכשרת וקודמה בזכות כישוריה המיוחדים והמצוינים – אין לדעת, שכן במדינת ישראל הכל בגדר האפשר.

כאשר דוברות המשטרה תשיב ותגיב לפנייתנו – נפרסם את תשובתה במלואה כלשונה.

צילום: דוברות המשטרה

עדכון:

כשש שעות לאחר פרסום הכתבה מסרה משטרת ישראל תגובה:

"ממשטרת ישראל נמסר:
פנייתך רצופה באי דיוקים ובאמירות שיש בהן משום הוצאת דיבה ופגיעה בשמה הטוב של הקצינה ומשכך ראוי להמנע מפרסום מעוות שחוטא לאמת ומהווה לשון הרע.

בכדי להעמיד דברים על דיוקם , במסגרת שיתופי פעולה ובמטרה לטייב את ההפריה ההדדית, משולבים חניכים מארגונים מקבילים במגוון קורסים והכשרות ובכללם קורס הפו״מ של המשטרה, בו שולבו בשנים האחרונות חניכים מארגונים מקבילים.

בתוך כך, שולבו קציני משטרה בקורס הפו״מ בשב״ס וביניהם הקצינה המצטיינת נשוא פנייתך , ואנו מאחלים לה הצלחה רבה".

יש לציין כי עיתונאים רשאים להציג שאלות וכי אין בכך משום לשון הרע. המשטרה תוקפת בחריפות את מערכת "מעקב", ותגובתה של המשטרה תזכה לכתבה נפרדת, שכן בין חקירת עניין לעומקו והצגת שאלות אשר עולות בין היתר גם בקרב הציבור ובין לשון הרע – קיים פער עצום.

ראוי לציין כי התגובה נשלחה כשש שעות לאחר פרסום הכתבה, וכי בכתבה אין משום לשון הרע. אם דוברות המשטרה טוענת כי יש בשאלות משום לשון הרע, הרי שמשטרת ישראל רשאית להגיש תביעת "לשון הרע" ולהוכיח כי פגענו בשמה הטוב של הקצינה.

אנו מביעים צער על כך שהצגנו שאלות נוקבות ועל כך שגרמנו לדוברות המשטרה לעמול, אך על מלאכה זו הם מקבלים שכר אשר מקורו בכספי הציבור (ראוי להודות על כך שהשיבו הפעם – ועל כך כנראה יש להודות בהכנעה, שכן ישנן פניות מטעמנו אשר לא זכו למענה כלל ועיקר).

הפוסט רינת סבן: קידום מהיר בצל ביקורת שיפוטית הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים, הזירה הציבורית בישראל סוערת בעקבות חשיפת התבטאויות הומופוביות של מפכ"ל המשטרה הנכנס, דני לוי. הדברים, שנאמרו בתחילת השנה כשלוי היה מפקד מחוז החוף, עוררו גל של ביקורת וזעם בקרב הקהילה הגאה ותומכיה.

על פי הדיווחים, לוי אמר בשיחה פרטית: "אני לא מסוגל לראות שני בחורים שהולכים ביחד ברחוב ונותנים ידיים או שני גברים שמתנשקים ככה בחוץ, זה מגעיל אותי". דברים אלו, שנחשפו במהדורה המרכזית אמש (ערוץ 12), מעלים שאלות קשות לגבי התאמתו של לוי לתפקיד הרגיש והחשוב של מפכ"ל המשטרה.

הקהילה הגאה לא נשארה אדישה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו הגיב בצורה חדה: "עלייה של 240% באלימות נגד להט"ב במרחב הציבורי בישראל בשנה האחרונה. את המציאות הזאת אנחנו נחושים לשנות". להב הרצנו אף פרסם תמונה שלו מתנשק עם בן זוגו, מעשה של מחאה ואהבה כאחד.

התבטאויות אלו מעלות חששות כבדים לגבי יחסה של משטרת ישראל לקהילה הגאה תחת הנהגתו של לוי. כיצד יוכלו שוטרים להט"בים לשרת תחת מפכ"ל שמביע דעות כאלה? ומה לגבי אמון הציבור במשטרה כגוף שאמור להגן על כל אזרחי המדינה?

היום, ה-17 בספטמבר, פרסם דני לוי הבהרה לדבריו, אך בחר שלא להתנצל. צעד זה רק מוסיף שמן למדורת הביקורת, כאשר רבים טוענים כי הבהרה ללא התנצלות אינה מספקת נוכח חומרת הדברים.

על רקע הפרשה, חשוב לציין את העלייה המדאיגה של 240% באלימות נגד להט"ב במרחב הציבורי בישראל בשנה האחרונה. נתון מטריד זה מדגיש את הצורך הדחוף במנהיגות משטרתית שתפעל נגד אפליה ואלימות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

עד כה, הממשלה נמנעה מלהגיב באופן רשמי לפרשה. שתיקה זו מעוררת תהיות לגבי עמדתה בנושא ומידת מחויבותה להגנה על זכויות הקהילה הגאה.

ארגוני זכויות להט"ב, ובראשם האגודה למען הלהט"ב בישראל, קוראים לממשלה ולמשטרת ישראל לנקוט בצעדים מיידיים. יו"ר האגודה, הילה פאר, התבטאה בחריפות במהדורה המרכזית של N12, דורשת תגובה רשמית והתחייבות לשינוי.

הפרשה סביב דני לוי מדגישה את הצורך הדחוף בשינוי תפיסתי בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. האם מפכ"ל המשטרה הנכנס מסוגל להוביל מערכת שתגן על כל אזרחי ישראל, ללא הבדל נטייה מינית או זהות מגדרית? זו השאלה שעומדת כעת במרכז השיח הציבורי, ורק הזמן יגיד אם לוי יצליח לשקם את האמון שנפגע או שמא יידרש שינוי בצמרת המשטרה.

בעוד הסערה ממשיכה, אנו ב"מעקב" ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות ונדווח על כל התפתחות בנושא.

צילומים: משטרת ישראל (תמונה ראשית), כתבה: ערוץ 12

הפוסט דני לוי: המפכ"ל ההומופוב שמבייש את המדים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

תגובות:

פנינו אל מר נתנאל מויאל, האמון על יחסי הציבור של מר אייל גולן, בניסיון לברר את תגובתו של האחרון על פעולות הפרקליטות, הטרחה אשר נגרמה לו והפגיעה במוניטין שלו. ברם, מר מויאל השיב כדלקמן: 'אין בכוונתנו להגיב לעניין זה. תודתנו נתונה לכם'.

תגובתו של מר ירון ברלד – לחץ כאן

הפרקליטות ומשטרת ישראל, כמנהגן, נמנעו מלהגיב.

צילומים: מתוך האינסטגרם של yaronberlad ו-Eyal Golan, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט פרקליט נגד אייל גולן על התבטאות; ברלד מפרסם סמים – חופשי ללא חקירה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט מתנדב צרפתי משותק מדקירה בת"א; נער הואשם הופיע לראשונה ב-מעקב.

בת ים, עיר החוף השוקקת שבעבר נחשבה לפנינה של גוש דן, מוצאת את עצמה כיום במציאות קודרת ומדאיגה. תחקיר מקיף שערכנו בחודשים האחרונים חושף תמונה מטרידה של עיר הנאבקת בגל פשיעה גואה, כאשר המשטרה המקומית מתקשה להתמודד עם המצב ואמון הציבור בכוחות הביטחון מתערער באופן משמעותי.

מקרים מזעזעים ללא מענה

נחשפנו מקרים רבים של אלימות קשה, כאשר אחד המקרים המטרידים ביותר התרחש לאחרונה. תיעדנו אירוע שבו אדם הותקף באלימות, פונה לבית החולים, וסרטון מזעזע של התקיפה נמסר למשטרה יחד עם פרטי החשוד והארגון ששלח את התוקף. למרות הראיות הברורות, משטרת בת ים סגרה את התיק ללא חקירה לאחר שעות ספורות בלבד.

מקרה זה אינו חריג. מתחקירנו עולה כי תיקים רבים הקשורים לאירועי אלימות נסגרים במהירות מפתיעה, ללא חקירה מעמיקה או ניסיון אמיתי להביא את האשמים לדין. התנהלות זו מעבירה מסר מסוכן לעבריינים ומותירה את הקורבנות חסרי אונים.

דקירות ואלימות קשה: מציאות יומיומית

המצב החמור בעיר בא לידי ביטוי באופן הקיצוני ביותר באירוע מזעזע שהתרחש לאחרונה. נער בן 15 מבת ים דקר תייר בגבו ברחוב רוטשילד בתל אביב, והפך אותו למשותק. האירוע, שהתרחש ב-2.8.24 בשעות הלילה המאוחרות, מדגיש את הסכנה המתמדת האורבת לתושבים ומבקרים כאחד.

"זה לא מפתיע", אומר דני (שם בדוי), תושב בת ים ותיק. "אנחנו חיים בפחד מתמיד. הרחובות הפכו למגרש משחקים של עבריינים, והמשטרה פשוט לא נמצאת כאן".

זמני תגובה בלתי סבירים

אחת הבעיות המרכזיות שעלו בתחקיר היא זמני התגובה הארוכים של המשטרה לקריאות חירום. תושבים רבים דיווחו על המתנה של שעות ארוכות עד להגעת ניידת, כאשר במקרים רבים הניידת כלל לא מגיעה.

"פעם אחרונה שהתקשרתי למשטרה, חיכיתי שבע שעות. בסוף פשוט ויתרתי. למה לי להתלונן אם אף אחד לא באמת מתייחס?", מספרת תושבת בת ים.

אובדן אמון הציבור

התוצאה הישירה של המצב היא אובדן האמון של הציבור במערכת אכיפת החוק. תושבים רבים מדווחים כי הם כבר לא טורחים להתקשר למשטרה במקרי אלימות או פשיעה, מתוך הבנה שלא יקבלו מענה אמיתי.

תגובת העירייה: הכל בסדר?

למרות המצב החמור, נראה כי הרשויות המקומיות מתקשות להכיר בבעיה. בדף הפייסבוק של ראש העיר, צביקה ברוט, מצטיירת תמונה אופטימית של עיר שקטה ובטוחה. גם משטרת בת ים ממשיכה לדווח כי המצב תקין, למרות העדויות הרבות המצביעות על ההפך הגמור.

השלכות חברתיות וכלכליות

המצב הביטחוני המידרדר משפיע לא רק על תחושת הביטחון האישי של התושבים, אלא גם על המרקם החברתי והכלכלי של העיר. עסקים רבים מדווחים על ירידה בהכנסות בשל חשש הלקוחות להגיע לאזורים מסוימים בעיר, במיוחד בשעות הערב והלילה.

המצב בבת ים מדגים כיצד עיר שלמה יכולה להידרדר במהירות כאשר מערכות אכיפת החוק קורסות. הפער בין המציאות בשטח לבין הדיווחים הרשמיים מעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של הרשויות להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהן.

למעשה, כאשר תלונות נסגרות בחלוף שעות ספורות בלבד, קרי, בהיעדר חקירה מעמיקה ויסודית, מהווה הדבר אות מעודד לעבריינים. תחושתם היא כי הכול מותר ואין דין ואין דיין. לפיכך, כאשר המשטרה נוהגת לסגור תיק בעקבות אירוע אלימות, מבלי לערוך בדיקות מקיפות וחקירה ממצה, עלול הדבר להתפרש כמתן היתר מרומז לפעילות עבריינית. במצב עניינים זה, העבריינים עשויים לחוש כי אין להם ממה לחשוש בבואם להתעמת עם רשויות אכיפת החוק.

נציגי דוברות המשטרה מסרבים להעניק מענה למערכתנו, וזאת בעקבות החלטה פתאומית שהתקבלה לפני כשבעה ימים.

הפוסט בת ים בסכנה: פשע משתולל, משטרה אדישה הופיע לראשונה ב-מעקב.

על פי דיווחי, התאונה התרחשה בתאריך 3 באוגוסט 2024, בשעה 11:41, בצומת הרחובות בן צבי ותל גיבורים. נהג המונית, שפנה שמאלה בצומת המרומזר, נפגע חזיתית מצד ימין על ידי רכב פרטי שחצה את הצומת באור אדום.

כתוצאה מעוצמת הפגיעה, נפתחו כל כריות האוויר במונית, וחלקו הקדמי של הרכב ספג נזק משמעותי. נהג המונית נפצע ביד שמאל ובברך שמאל, ופונה על ידי צוותי מד"א לבית החולים וולפסון כשמצבו מוגדר כבינוני.

המשטרה פתחה בחקירה מקיפה של האירוע, שמספרו 1682. החוקרים בודקים מספר כיווני חקירה, כולל האפשרות של עבירת תנועה חמורה. עם זאת, בשלב זה לא ניתן לשלול אף אפשרות.

האירוע מהווה תזכורת כואבת לחשיבות הציות לחוקי התנועה. תאונות מסוג זה הן לרוב תוצאה של רשלנות או זלזול בחוקי התנועה. חשוב להבין שכל חציית רמזור אדום עלולה להסתיים באסון.

כל עוד נהגים מרגישים שהם יכולים לחצות רמזור אדום ללא השלכות, נמשיך לראות תאונות כאלה.

משפחתו של נהג המונית הפצוע מודה לצוותי ההצלה על טיפולם המהיר והמקצועי.

אירוע זה מדגיש את הצורך המתמיד בשיפור הבטיחות בדרכים ובהגברת המודעות לחשיבות הציות לחוקי התנועה. רשויות האכיפה והתחבורה מבטיחות להמשיך ולפעול למען בטיחות כלל משתמשי הדרך בעיר.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט תאונה קשה בתל אביב: נהג התנגש במונית לאחר חציית צומת באור אדום הופיע לראשונה ב-מעקב.

האירוע, שמזכיר את המתקפה הקשה של ה-7 באוקטובר 2023, התרחש ללא כל התרעה מוקדמת. תושבי האזור דיווחו כי לא נשמעה כל אזעקה, והפיצוץ האדיר תפס אותם לחלוטין לא מוכנים. דובר צה"ל אישר בהודעה קצרה כי "נבדק החשד שמדובר במטרה אווירית", אך נמנע מלספק פרטים נוספים.

"איך ייתכן שכלי טיס מצליח לחדור ללב המטרופולין הגדול בישראל ללא כל תגובה ממערכת ההגנה?זה כישלון מערכתי חמור שמחייב חקירה מיידית " שאל איתן רבינוביץ', תושב ת"א.

למרות ההשקעה העצומה במערכות כמו כיפת ברזל, עדיין יש נקודות תורפה שהאויב מנצל. חייבים לבחון מחדש את כל מערך ההגנה ולסגור את הפרצות.

תחושת חוסר הביטחון בקרב תושבי תל אביב הולכת וגוברת. "אני כבר לא מרגישה בטוחה בביתי," אמרה מיכל לוי, תושבת העיר. "אם זה יכול לקרות פעם אחת, זה יכול לקרות שוב. איפה ההגנה שהובטחה לנו?".

מערכת הביטחון הישראלית, שספגה ביקורת קשה בעקבות אירועי אוקטובר 2023, נמצאת שוב תחת זכוכית מגדלת. זהו כישלון נוסף שמצטרף לשרשרת כישלונות. חייבים לערוך רפורמה יסודית במערכת ההתרעה וההגנה?

תושבי תל אביב נקראים לשמור על ערנות ולדווח על כל פעילות חשודה. הרשויות מבטיחות כי ייערך תחקיר מקיף של האירוע וכי יינקטו צעדים להגברת הביטחון בעיר.

אירוע זה מדגיש את האתגרים המתמשכים שעומדים בפני ישראל בהגנה על אזרחיה. בעוד שהטכנולוגיה הצבאית של המדינה נחשבת למתקדמת בעולם, אירועים כאלה מעלים שאלות קשות לגבי יעילותה ומוכנותה להתמודד עם איומים מתפתחים.

נותר לראות כיצד תגיב הממשלה לאירוע זה וכיצד ישפיע על מדיניות הביטחון העתידית של ישראל. בינתיים, תושבי תל אביב והערים הסמוכות נותרים במתח, מקווים לתשובות ולפתרונות שיחזירו את תחושת הביטחון לרחובות העיר.

דובר צה"ל (04:47):

מוקדם יותר הלילה נשמע פיצוץ באזור מרכז תל אביב, נבדק החשד שמדובר במטרה אווירית, הנושא בבדיקה.

דובר צה"ל (05:25):

מבדיקה ראשונית עולה כי הפיצוץ בתל אביב נגרם כתוצאה מנפילה של מטרה אווירית, שלא הפעילה התרעה. הנושא נמצא בתחקור מעמיק. כוחות רבים פועלים כעת במקום.
חיל האוויר תגבר את פטרולי המטוסים הפועלים להגנת שמי המדינה.
אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף.

הפוסט זעזוע בתל אביב: כלי טיס חדר למרחב האווירי והפיל בניין, ביטחון העיר במבחן הופיע לראשונה ב-מעקב.

המשטרה פרסמה תיעוד מצולם מהאירוע, בו נראית לטענתה ח"כ לזימי "נדחפת בכוח בין השוטרים ומפריעה להם לתפוס את הטלפון הנייד שהיה אצל האישה". בהודעה שפרסמה המשטרה נכתב: "צר לנו שנושאת משרה ציבורית מתנהלת באופן פרובוקטיבי, תוך שימוש ציני בחסינות פרלמנטרית, הטעיית הציבור והכפשת השוטרים".

מנגד, ח"כ לזימי הגיבה בחריפות לטענות המשטרה. בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, כתבה: "אתמול שוטר אמר למפגין שיאנוס את אמא שלו בירושלים, אני הותקפתי בעצמי בהפגנה בת"א – האלימות המשטרתית בהפגנות היא קיצונית וקשה, ואלימות לא פחות קשה היא של דוברות המשטרה שמשקרת".

האירוע מעלה שאלות נוקבות לגבי גבולות הסמכות של חברי כנסת בזמן הפגנות, ומאידך, לגבי התנהלות המשטרה מול נבחרי ציבור ומפגינים.

המשטרה הדגישה בהודעתה כי תמשיך לאפשר את חופש המחאה כחוק, אך לא תאפשר הפרות סדר, מעשים פליליים ותקיפת שוטרים.

צילום: דוברות המשטרה

ממשטרת ישראל נמסר:

בנוגע לח"כ לזימי אשר נכחה במקום נבהיר כי בניגוד לטענותיה בנוגע לכך שלכאורה נפגעה משוטרים ובכדי למנוע הטעיית הציבור והכפשת השוטרים לשווא – נבהיר כי בפועל, חה״כ מנצלת את חסינותה על מנת להפריע לשוטרים לבצע את משימתם.

כך היה באירוע הנ״ל, כשחברת הכנסת לזימי הפריעה לשוטרים לבצע תפקידם, תוך שהיא נדחפת בכח בין השוטרים ומפריעה להם לתפוס את הטלפון הנייד שהיה אצל האישה כפי שנראה בתיעוד המצ"ב.

צר לנו שנושאת משרה ציבורית מתנהלת באופן פרובוקטיבי, תוך שימוש ציני בחסינות פרלמנטרית, הטעיית הציבור והכפשת השוטרים, לא נאפשר לאף גורם לפגוע בעבודת השוטרים שפועלים לילות כימים למען כלל הציבור.

נמשיך לאפשר את חופש המחאה כחוק אולם לא נאפשר הפרות סדר, מעשים פליליים ותקיפת שוטרים בניגוד לחוק.
—–
מצ"ב סרטון המתעד את המקרה עם חה"כ לזימי- סרטון זה מהווה חלק בלתי נפרד מתגובתנו.
קרדיט: דוברות המשטרה

הפוסט עימות בין המשטרה לח"כ לזימי: האשמות הדדיות על אירועי ההפגנה בת"א הופיע לראשונה ב-מעקב.

בראיון ל-ynet, אלרואי תיאר את החוויה כ"אלימות חריגה" ו"מפחידה שמשפיעה על הנפש". למרות זאת, הוא הצהיר על כוונתו לשוב ולהפגין, מדגיש את חשיבות המאבק למען עסקת החטופים.

הפוסט "אאנוס את אימא שלך": איום מזעזע של שוטר על מפגין הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב דים אמור, שעסק בתחקיר על פעילות מיסיונרית באשדוד, ניסה לראיין את כצנלסון במשרדו בעירייה. כצנלסון, שלטענת אמור סירב להשיב על שאלותיו, הגיש תלונה במשטרה בטענה כי הותקף על ידי העיתונאי וכי בוצעה עבירת הסגת גבול כאשר אמור צילם אותו במשרדו.

משטרת ישראל ערכה חקירה יסודית בעקבות התלונה, במהלכה נחקר אמור. בסיום החקירה התלונה נסגרה, כנראה אין כל בסיס לטענותיו של כצנלסון, וכי צילום של נבחר ציבור בשטח עירוני הוא פעולה חוקית ולגיטימית.

פרשה זו מעלה שאלות חשובות לגבי שקיפות ואחריותיות של נבחרי ציבור. על נבחרי ציבור להיות נגישים לתקשורת ולהשיב על שאלות הנוגעות לתפקידם הציבורי.

זוהי תזכורת חשובה לכך שנבחרי ציבור חייבים להיות פתוחים לביקורת ולשאלות מהתקשורת. למעשה, הגשת התלונה היא ניסיון להשתיק עיתונאים ולפגוע בחופש העיתונות.

בינתיים, אמור ממשיך בתחקיר על פעילות מיסיונרית באשדוד, כאשר במוקד החקירה עומדת לכאורה תמיכתו של כצנלסון בארגונים מיסיונריים נוצריים הפועלים להמרת דתם של יהודים. כמו כן, עולות שאלות לגבי תהליך קבלת האישורים למבנים המשמשים ארגונים אלה בעיר.

אירוע זה מדגיש את החשיבות של יחסי אמון בין נבחרי ציבור לתקשורת, ואת הצורך בדיאלוג פתוח ושקוף לטובת הציבור. נראה כי הפרשה תמשיך להדהד בזירה הציבורית באשדוד ומחוצה.

בעבר פרסמנו כתבה:
העיתונאי דים אמור הגיע ללשכתו של כצנלסון כדי לשאול שאלות בנוגע לכנסייה הפועלת באשדוד, אשר לטענתו עוסקת בהמרת דת של יהודים לנצרות. אמור טען כי ניסה ליצור קשר עם כצנלסון ועם גורמים נוספים בטלפון, אך נתקל בסירוב לשתף פעולה, מה שהוביל אותו להגיע פיזית למשרדי העירייה – קרא עוד

הפוסט סערה בעיריית אשדוד: תלונת נגד עיתונאי נסגרת לאחר חקירה משטרתית ״לא נמצאו ראיות״ הופיע לראשונה ב-מעקב.